יודעת פרטים על זה? מתי מתחסנים?

כשרופאים רואים לנכון ליידע מטופלות שלמיטב הבנתם מוטב להימנע מהחיסון למרות המלצת משרד הבריאות, אין זה עניין של מה בכך. 

חיסון שעלת - הריון ולידה

חיסון שעלת - הריון ולידה

חיסון שעלת בהריון? - הריון ולידה

לאחרונה מתרבות העדויות ללידות מוקדמות והפסקות הריון בעקבות החיסון, לא על אף אחת.

בדיוק חברה סיפרה שהיא הלכה לרופא נשים והוא הוציא הפניה והיא אמרה לו שהיא לא רוצה והוא סיפר לה שאשתו גם רופאה והיא לא עשתה את החיסון במהלך ההריון.
אני קראתי הרבה על הנושא ואני משוכנעת שזה צעד מסוכן מאוד שיכול לפגוע באמא ושאין שום דרך לחזות כיצד זה יפגע בתינוק.
כשמבינים מה חיסונים מכילים וכיצד הם משפיעים על המערכות בגוף שלנו מסוגלים להכיל את העובדה שיש אנשים שנפגעים מחיסונים. יצא לי לקרוא הרבה עדויות על לידה מוקדמת, על מחלת השעלת עצמה למרות החיסון. וקראתי גם מחקרים שמצודדים בלחסן והתרשמתי שהם מתעלמים התעלמות בוטה בתופעות לוואי שיש לחיסון. והתופעות לוואי האלה הם במיידי. החיסון הרי מכיל אלומיניום שמכניסים ישירות למערכת הדם ואנחנו יודעים שאלומיניום עובר דרך השלייה, אין דרך לדעת כיצד אלומיניום משפיע על מוח של עובר.
מוזמנת לקרוא את המחקר הבא, מחקר מעקב שעקב אחרי 20000 נשים שקיבלו את החיסון. מה שאני רואה שם זה ככה- 17 מקרים של מוות היו אבל זה כמות הגיונית באולוסייה של עשרים אלף נשים. היו אלף שלושים מקרים של לידות עד שבועיים אחרי החיסון אבל צפינו את זה כי זה מספר הגיוני של לידות שיהיו בשלבים האלה.
עכשיו נכון שיש מוות עוברי ונכון שיש לידות מוקדמות והם קרו הרבה לפני שהחיסון נכנס והם ימשיכו לקרות כי הריון זה תהליך מורכב שלפעמים יש לו סיומים יותר מסובכים וקשים. אבל מן הראוי אם אתה בודק ועוקב אחרי תופעות לוואי ואתה רואה שאלף שלושים נשים ילדו עד שבועיים אחרי החיסון. מן הראוי לפרט באיזה שבוע הם ילדו ואיך היה הלידה לפני. אם הם ילדו בשבוע 29 אחרי הריון תקין לחלוטין ונראה לעין שהסיבה היחידה לכך זה החיסון וכשאת מבינה מה החומרים שנמצאים בחיסון אז את גם מבינה למה החיסון יכול לגרום ללידה מוקדמת.
יש פה נושא שראוי לחקור אותו. לא מדובר בטיפול מציל חיים אלא במניעה וראוי לדעת מה את מכניסה לגוף.
וכל מה שאמרתי עוד לא מדבר על המחלה עצמה שהיא באמת מסכנת חיים עד גיל שלושה חודשים הבעיה היא שיש הרבה מאוד עדויות של תינוקות שחלו למרות שהאמא שלהם חוסנה או למרות שהם חוסנו בעצמם בגיל חודשיים. ויש כמה זנים של שעלת ודווקא מי שחוסן יהיה יותר בסיכון לחלות.
ועוד משהו שאנשים לא יודעים, יש דרך יעילה מאוד לטפל בשעלת עם ויטמין סי שיעילה מאוד לטיפול בהרבה מחלות. הנה הרצאה של חוקרת בנושא

הם שיקולים מערכתיים רחבים - הם לאו דווקא שיקולים טהורים של בריאות הציבור.

יש כאן שיקולים של לחץ כבד מצד הCDC (המרכז למניעה ובקרת מחלות בארה"ב) ליישר קו עם תוכנית החיסונים בארה"ב שהיא העמוסה ביותר).

הבעיה היא שהCDC קשור קשר הדוק עם חברות התרופות ויצרניות החיסונים (מי שעמדה בראש הCDC סיימה את תפקידה ומיד מונתה לעמוד בראש יצרנית החיסונים MERC  עם משכורת אסטרונומית,

וכבר הוכח בעבר שהחוקרים היטו את תוצאות המחקר על הקשר בין חיסון ה MMR לאוטיזם - גרסו אלפי דפים עם נתונים ושינו את תוצאות המחקר כדי שלא יצביעו על הקשר המובהק.

מידע על כך התאפשר רק בזכות אד החוקרים שליבו נקפו, יצר קשר עם עורך דין, קיבל מעמד של חושף שחיתויות, וחשף את התרמית.

הצהרה על כך ניתנה בקונגרס בשנת 2015.

באמת לא צריך להיות מתנגד חיסונים באופן גורף כדי להבין שיש אינטרסים כלכליים עצומים בנושא הזה.

כל כך הרבה פעמים משרד הבריאות בארץ ובארה"ב עשו ריקול (איסוף חזרה) של סדרות פגומות.

אבל בפשטות, גם אצוות (חיסונים מסידרה מסויימת) ללא פגם, ידוע שמכילות אלומיניום ושאר מרכיבים בעייתיים - המרכיבים מופיעים גם באתר משרד הבריאות. הינה לדוגמא:

באתר של היחידה למחלות זיהומיות בילדים מרכז רפואי וולפסון, בעמוד שמתייחס להוראות נגד כלליות למתן חיסונים:

"Thimerosal הינו חומר משמר המכיל כספית שהיה בשימוש בהכנת תרכיבי חיסון משנת 1930. החומר יעיל במניעת קונטמינציה חיידקית ופטרייתית. בשנים האחרונות בשל המודעות לצורך להקטין ככל האפשר את החשיפה לתרכובות כספית (במסגרת אמצעים למניעת הרעלות כספית) הוצא ה- Thimerosal מתרכיבי החיסונים השגרתיים, ורק חלק מחיסוני השפעת מכילים עקבות Thimerosal."

מתוך חיסונים - כל מה שחשוב לדעת - יש לך שם קישורים לאתר משרד הבריאות.

למרות הוספת מנות דחף והוספת החיסון לנשים בהריון.

וגם מתחסנים חולים במחלה. שלא לדבר על כך שתופעות הלוואי לחיסון לפעמים מסכנות חיים יותר מן המחלה עצמה.

למעשה הצוות הרפואי הוא נשא שקט של המחלה בגלל התחסנות, השיטה לא מוכיחה את עצמה.

שעמד בראש בית הספר לרפואה אוניברסיטת תל אביב, עמד בראש מחלקת פנימית ב' בשיבא תל השומר 22 שנה, ובסורוקה עוד 5 שנים, והיום מנהל המרכז למחלות אוטואימוניות בשיבא תל השומר:

אנשים כל כך מקובעים, שגם כשמביאים פרופסור לרפואה, מתוך המערכת, שלא מתנגד לחיסונים, למרות פוטנציאל הנזק שלהם, קשה להם להשתכנע.

לא באופן אישי כמובן .

אני לא מחסנת.

עוד לפני שהשתלמתי בהומאופתיה, נעזרתי בהומאופת, רופא עם תואר ברפואה דר' איב קמכאג'י שעלה ארצה מצרפת.

בזמנו הוא יעץ לי לחסן רק לפוליו וטטנוס וזה מה שעשיתי עם הגדולים. את הקטנים לא חיסנתי בכלל אחרי שלמדתי את הנושא.

בתקופה שהיתה בהלת הפוליו נאלצתי לחסן בחיסון המומת, מנה אחת, כי הילדים באו במגע בגן עם מתחסנים בחי המוחלש והסתכנו בהידבקות מילדים מחוסנים.

מקווה שלא העברתי תחושה של תגובה חריפה שעלולה לפגוע. לא מצאתי מילים אחרות בלחץ שלפני שבת.

אם התגובה פוגעת באיזשהו אופן, אני מתנצלת. 

יש בהחלט רופאים שחקרו את הנושא, או אפילו מפעילים גישה של שכל ישר לגבי חיסונים בכלל וחיסונים בהריון בפרט, ואפשר להתייעץ איתם.

אבל אי אפשר לומר על המידע שהבאתי שהוא מגמתי או חד צדדי. מדובר בכל זאת באדם שהוא אחד המומחים בארץ למחלות אוטואימוניות, וגם מילא תפקידים חשובים במערכת הבריאות.

ואת העובדות שהוא מתאר חשוב להפנים, במיוחד אם  את מחפשת מידע מאזן, כדברייך,

ובפרט אם את לא מוכנה לוותר על החיסונים, וויתור שהוא מבחינתך סיכון ילדייך במחלות קשות.

שימי לב מה הוא טוען : שלמעט חיסון אחד שלא מכיל אדג'ובנט (בדרך כלל אלומיניום), לכל החיסונים פוטנציאל לגרום למחלה אוטואימונית - מחלות לא פשוטות שבהן המערכת החיסונית תוקפת את עצמה.

הוא מציין שתקופת הדגירה אינה 21 יום או חודשיים-שלושה, אלא בין שלושה חודשים לשמונה שנים, או בממוצע 53 חודשים.

כל המחקרים על מסקנותיהם גלויים וידועים.

הוא מדבר על MMF ועל סינדרום העייפות הכרונית שנגרמות מעומס אלומיניום בגוף שהוא תוצאה ישירה של חיסונים, ומזכיר שנמצא כי כשליש מהחולים ב MMF לקו בסופו של דבר בטרשת נפוצה, מחלה אוטואימונית שלמעשה מבחינת הרפואה הקונבנציונלית אין ממנה דרך חזרה (טרשת נפוצה).

אני מעריכה מאוד את דברייך שנכתבו באופן מכבד לגבי הגישה הטבעית וההמלצה על הומאופתיה.

דווקא מהעמדה של הטיפול ההומאופתי והיכולת להוציא חולים ממצבים שנגרמים כתוצאה מהחיסון, קשה מאוד לקבל שגישה של התחסנות בהריון, עשויה להיחשב גישה מאוזנת.

הן לא מחלות חמורות כשלעצמן ואפשר להחלים ולהתאושש מהן יחסית בקלות, בטח עם שירותי רפואה מתקדמים כמו בישראל.

כשאני הייתי ילדה עוד חלינו בחזרת, אדמת ואבעבועות, רובנו הגדול ללא סיבוכים (בוודאי בהשוואה לשיעורי הפגיעה מחיסונים).

חצבת היא מחלה קשה יותר, אבל גם היא בסופו של דבר מחלת ילדות, ובעזרת תוסף של ויטמין A אפשר למתן את התסמינים ולהקל על החולה.

וכבר הבאתי כאן פעם קישור למקבץ סרטים וסרטונים קומיים שמזכירים לנו איך התייחסו פעם למחלות הללו, גם למחלת החצבת 

והינה מהעת החדשה : 

-תמיד צריך לזכור שמחלות הילדות כולן יש להן תפקיד משמעותי בבניית המערכת החיסונית לאורך שנים, ואין מדובר רק בנוגדנים למחלות הספציפיות עצמן, אלא חוסן כללי.

-וצריך לזכור שהמחלות כנגדן מחסנים מתפרצות גם, ולפעמים בעיקר, בקרב אוכלוסיה מחוסנת.

-וצריך לדעת שהיום, בגלל החיסונים, נשים, קודם בהריון, ואח"כ בתקופת ההנקה לא מעבירות לעובר או לתינוק שלהן נוגדנים כנגד חזרת/אדמת/אבעבועות/חצבת כי הן לא מחוסנות לכל החיים כמו כשחולים במחלה עצמה.  והתינוקות חשופים למחלה עד שהם מתחסנים בעצמם.

והם חשופים בגיל צעיר הרבה יותר מבעבר, כי לפני החיסונים, בגלל העובדה שנשים חלו וחוסנו לכל החיים, ובגלל האקולוגיה של המחלות (המחזוריות  ההתפרצות שלהן בקרב האוכלוסיה). ילדים חלו בחצבת למשל, בין הגילאים 5-9 ולא קודם.

-וצריך לזכור שאין ואקום בעניין הזה: בגלל החיסונים, שמחסנים בדרך כלל לזן מסויים בלבד, זנים אחרים של החיידק או הנגיף של המחלה (בדרך כלל אגרסיביים יותר) מתפרצים. עד כדי כך שגם ממציא חיסון האבעבועות צוטט לאחרונה אומר שהחיסון כבר אינו יעיל וצריך להמציא חיסון חדש.

כך גם במקרה של חיסון הרוטה,החיסון נגד זיהומים פנוימוקוקים (פרבנר), וחיסון ה HIB (קרום המוח) שאמנם הביא לירידה דרמטית בתחלואה מחיידק הHIB, אבל בצד הירידה במספר מקרי הHIB, חלה עליה דרמתית של מאות אחוזים במחלות הנגרמות מזנים אחרים מסוג אינפלואנזה, במקומות שונים בעולם. ואין לדבר סוף.

כל זה עוד לפני שמדברים על פוטנציאל הנזק של החיסונים, אפילו רק למערכת החיסונית עצמה, שלא לדבר על פגיעות קשות ומקרי מוות ישירות כתוצאה מחיסון, פגיעות שהממשלים מכירים בהם ומפצים את הנפגעים בסכומים כוללים גבוהים מאוד.

ולאן רוצים להגיע עם זה עם הדהירה הבלתי נתפסת והלא מוסרית של חברות התרופות לייצר עוד ועוד סוגי חיסונים שיהיו, כמובן, איך לא?, מחוייבי המציאות כנגד "מחלות איומות ונוראות" נוספות.

הצפי בארה"ב, על פי מגמת הזינוק בשיעורי אוטיזם היום, אם תימשך תוכנית החיסונים המלאה, הוא שבעוד 20 שנה כל ילד שני ילקה באוטיזם - בארה"ב.

לא התייחסתי כאן למחלות פוליו וטטנוס שהן שונות מהאחרות, אבל גם במקרה שלהן הגרפים הראו ירידה חדה בשיעורי התחלואה עוד לפני שנכנסו החיסונים האלה לתוכנית החיסונים הודות להקמת מערכות הביוב, והשיפור הרב ברמת ההגיינה והתקדמות שירותי הרפואה בארצות המתפתחות.

להיפך- כשנכנסו החיסונים לתוכנית היתה עליה בשיעורי התחלואה (כמו שקורה היום בהודו מאז שביל גייטס ואישתו היקצו ברוב חסדם קרן בשווי מליוני דולרים כדי לחסן את האוכלוסיה והביאו לעליה של 12% ויותר בשיעורי מחלת הפוליו במדינה).

וזה כנראה לא נכון.

הפוליו מוגר ממש בזכות החיסונים.

המדינות היחידות שעדיין יש בהן מגפות הן פקיסטן ואפגניסטן, שבהן יש התנגדות אנושית לחיסון. כל מיני קבוצות אוכלוסיה שאפילו מוציאות להורג מי שמחסן.. אלקעאידה וכאלה.

אני לא יודעת מאיפה האינפורמציה הזאת. היא לא נשמעה לי נכונה והיא באמת לא נכונה.

(רק הערה, גם ככה המגפות האלה באו בגלים. היו גלים באזור 1900, ואז שוב ושוב ושוב.. בשנים 1940-1950 זה כנראה היה הכי גרוע. מיליונים של נפגעים. עד פיתוח החיסון המומת של ד"ר יונה סאלק ב 1955 שהוריד דרסטית את כמות החולים בצורה לא ניתנת לערעור (מ 50-60 אלף בשנה ל 5000 ומשהו), והחיסון החי מוחלש של סייבין כמה שנים אחריו.

אולי מישהו מנצל את זה שזה בא בגלים כדכי לנסות לטעון שהמגפה נרגעה גם לפני החיסון. אבל זה לא מבוסס עובדתית, זה ברמת שקר מזעזע).

דרך אגב קראתי על הד"ר יונה סאלק בראיון עם הבן שלו. היה צדיק ממש. אפילו לא רשם פטנט על החיסון. היה יכול להיות מיליארדר אבל עסק רק בבריאות הציבור. לא קשור לענייננו אבל סתם מעניין ויפה.

ג'ונס סאלק עצמו צוטט ב1977 כשאמר "חיסונים חיים כנגד שפעת ושיתוק פוליו לדוגמא, עשויים בכל פעם לגרום למחלה אותה הם אמורים למנוע".

חיסון הפוליו לא עוצר הדבקה (אינו מייצר חסינות עדר) או היווצרות דלקת. הוא מתוכנן ליצור נוגדנים לוירוס בזרם הדם.

אבל כיוון שוירוס הפוליו שוכן ומשתכפל במעיים, נוגדנים אינם יכולים לעצור הדבקה מאדם לאדם.

החיסון המומת, הניתן בזריקה, אינו יכול לעצור את התפשטות הוירוס באוכלוסיה, ואילו החיסון החי-מוחלש הניתן דרך הפה, יכול לגרום להדבקה במחלה כרונית ושיתוק אצל אנשים עם מערכת חיסונית חלשה.

חלק מהמתחסנים לא מייצרים נוגדנים, ואצל אלה שמייצרים נוגדנים, הנוגדנים יכולים להיעלם במהירות.

אין חיסון אשר יעילותו נאמדת ב- 100% ועם זאת, בניגוד לחיסונים אחרים למחלות אחרות אשר בהן אנו עדיין רואים התפרצויות בקרב אוכלוסיות מחוסנות, אין אנו רואים התפרצויות של מחלת הפוליו ולראייה לא דווחו מקרים חדשים של פוליו בישראל למעלה מ- 20 שנה.

תרומת החיסון להיעדר תחלואה איננה ברורה. ניתוח מפורט של הפוליו בשנות החמישים בישראל מעלה שורה של ממצאים אשר הביאו את החוקרים להסיק שיש יותר מדי גורמים ש "לא מאפשרים הבנת האפידמיולוגיה של המחלה בשנים בהם הוחל החיסון ולכן לא ניתן לבצע ניתוח אמין באשר לאפקט החיסון בשנים אלו"

A. Michael Davies et al, Epidemiology of Poliomyelitis in Israel, 1952-1959, Bull. WHO 1960, 23, 53-72

:עוד ציטוט

באופן כללי, נראה שהתערבות רפואית (תרופתית ומניעתית) תרמה מעט לירידה הכוללת בשיעורי התמותה בארה"ב משנת 1900 ואילך, כאשר במקרים רבים הופיעה [הרפואה] עשרות שנים לאחר שנרשמה ירידה משמעותית וללא תרומה ניכרת כלל במרבית המקרים. במיוחד, בהתיחס לחמש המחלות (שפעת, דלקת ריאות, דיפתריה, שעלת, פוליו) בהן ניכרת ירידה בשיעור מקרי המוות לאחר נקודת ההתערבות [הרפואית] – בהנחה הבלתי סבירה שהרפואה תרמה לכל הירידה הזו – אנו מעריכים שלרפואה תרומה של 3.5% לכל היותר מסך כל הירידה בשיעורי התמותה מאז שנת 1900 [ועד 1973]

The questionable contribution of medical measures to the decline of mortality in the united  tates in the twentieth century

28 -Mckinlay JB, Mckinlay SM, Milbank Mem fund Q Health Soc. 1977  Summer; 55(3) : 405

יש שתי סיבות עיקריות להתפרצות מגיפת הפוליו בשנות ה50 של המאה ה20 אצל מבוגרים ואצל ילדים:

מתוך פרק 7 בספר "האמת על החיסונים" מאת ד"ר ריצ'רד הלבורסן :

מחלת הפוליו שונה מרוב המחלות המידבקות של המאה ה-20, משום שבתחילת המאה, לפחות באנגליה, היא לא נחשבה למחלה רצינית. היא תוארה לראשונה בשנת 1789, אולם זכתה לתשומת לב מעטה עד לשנות ה-40 של המאה ה-20, תקופה שבה חלה עלייה חדה בשיעורי המחלה שלוותה בפרסום עצום ויצרה התפרצויות פאניקה שהתחרו בעוצמתן במגפות הפוליו.

בעבר נהגו לקרוא למחלה בשם "שיתוק ילדים", מה שרימז על כך שהמחלה תוקפת תינוקות מתחת לגיל שנה. במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 מתו מדי שנה בין 200-100 בני אדם (בעיקר ילדים) ממחלת הפוליו באנגליה. בנוסף, כמות החולים שנותרו משותקים לצמיתות מהמחלה עמד על פי ארבעה ממספרים אלה. אולם אם לוקחים בחשבון שבאותה תקופה הרגו החצבת והשעלת אלפי ילדים מדי שנה, לא קשה להבין מדוע ההתייחסות למחלת הפוליו הייתה כה מעטה.

כל זה השתנה בקיץ החם של 1947, כשמגפת הפוליו הגדולה הראשונה פרצה באנגליה, גבתה את חייהם של קרוב ל-700 בני אדם והותירה מעל ל-7,000 בני אדם משותקים. בעשור שלאחר מכן גרמה מחלת הפוליו למוות ולנכות בקרב אלפים רבים. 

שני גורמים סייעו להפוך את הפוליו ממחלה שחשיבותה נמוכה יחסית למחלה שהשלכותיה חמורות ביותר. הראשון שבהם, באופן פרדוקסאלי, היה היגיינה מוגברת. פעם כולם היו חשופים לפוליו שהוא נגיף המתפשט מאדם לאדם על ידי מגע עם צואה נגועה. הרבה יותר קל לנגיף לעבור את המסע הזה בתנאי תברואה ירודים וביוב זורם. לכן עד לתחילת המאה ה-20 רוב האנשים נדבקו בפוליו בחודשים הראשונים לחייהם, כשעדיין נהנו מההגנה החיסונית של אמם, או כילדים קטנים מאוד. מעל ל-99% מהאנשים בקושי חשו במחלה ויש להניח שחום גופם עלה אך מעט. לאחר מכן הם פיתחו חסינות תמידית ולא יכלו להידבק שוב במחלה. אולם ככל שתנאי ההיגיינה השתפרו, ילדים לא באו במגע עם המחלה עד לגיל מבוגר יותר, שבו הסיכון למות מהמחלה גבוה יותר, היות שהם כבר אינם זוכים להגנת הנוגדנים שרכשו בבטן אמם. דחייה זו בגיל ההדבקה הייתה ניכרת יותר בקרב בני המעמד הבינוני, שמודעותם לניקיון גברה והיו גם הראשונים שיכלו להרשות לעצמם לרכוש את השירותים החדשים שבהם ניתן להוריד את המים. אחוז האנשים הבוגרים והילדים מעל גיל 5 שנדבקו בפוליו הלך וגדל, מרבע בשנת 1912 לשני שלישים ב-1950. שיפור הרגלי התברואה בחברה הפך אם כן באופן אירוני את מחלת הפוליו למחלה הרסנית הרבה יותר מכפי שהייתה אי פעם: הסיכון של אדם בן 30 למות מפוליו גדול פי חמישה מזה של ילד מתחת לגיל 5.

אולם את הסיבה הנוספת לעלייה במספר מקרי השיתוק מפוליו לא מרבים להזכיר. הסתבר שהזרקת כל סוג של חומר עמוק לתוך שריריו של אדם הנמצא בשלבים המוקדמים ביותר של מחלת הפוליו עלולה למעשה לגרום לסיבוכים. הזרקה כזאת עלולה לגרום לשיתוק במקרים שבהם יכולה הייתה להיות החלמה מלאה אילו לא ניתנה הזריקה. 

כשנגיף הפוליו היה נפוץ, כמעט כולם נתקלו בו, בדרך כלל בהיותם תינוקות או ילדים קטנים. אם היו נותנים אפוא לתינוקות או לילדים קטנים הרבה יותר זריקות בפרק זמן קצר יותר, הדבר עלול היה לעורר מגפה של שיתוק ילדים.
עד לשנת 1940 החיסון היחידי שניתן בקביעות היה חיסון נגד אבעבועות שחורות, אך הוא לא ניתן בהזרקה לתוך השריר. אולם ב-1942 החל באנגליה מסע התעמולה הלאומי למען החיסון נגד דיפתריה שלאחריו, בשנת 1946, החלו לנסות את החיסון החדש נגד שעלת. שני החיסונים הללו ניתנו בהזרקה עמוקה לשריר.

נראה שהחלת תוכנית החיסונים הלאומית נגד דיפתריה בשנת 1942 תרמה להפיכת הפוליו ממחלה קלה בדרך כלל לאסון לאומי.
השערה זו קיבלה אישור מדו"ח שהוציאה הוועדה למחקר רפואי, שבו הוסק כי הסיכון ללקות בשיתוק כתוצאה מפוליו, בתוך חודש מיום קבלת חיסון נגד דיפתריה או שעלת, גבוה פי שלושה מהשיעור הרגיל. בין השנים 1953-1951, אחד מכל 37,000 הילדים שקיבלו חיסונים נגד דיפתריה ושעלת באנגליה, לקו בשיתוק כתוצאה ממחלת הפוליו.2 שיעור זה הגיע ל-13% מכלל מקרי השיתוק מפוליו אצל פעוטות בני 6 חודשים עד שנתיים במהלך שנים אלה. אין זה מפתיע אפוא שעצרו את השימוש בחיסון הדיפתריה בכל מקום שבו חלה התפרצות של מחלת הפוליו.

1962 צנח מספר האנשים שסבלו משיתוק כתוצאה מפוליו, ממספר שיא של 7,000 ב-1947 לכמה מאות מקרים בשנה. גם מספר מקרי המוות צנחו בשיעור מדהים. נראה שחיסון ה-IPV פעל היטב בהתמודדות עם מחלה ששיעוריה כבר ירדו במהירות.

פוליו

• 95% מהאנשים הנחשפים לנגיף לא יפתחו תסמיני מחלה כלל
• צריכה נמוכה של סוכר ועמילנים מפחיתה משמעותית את הסיכוי לחלות במחלת הפוליו
• לרוב מתרחשת החלמה מלאה מכל תסמיני המחלה לרבות תסמיני שיתוק 
• חלה ירידה דרמטית במקרי הפוליו עוד לפני כניסת חיסון הפוליו. כמו כן מחלת הפוליו נעלמה גם במדינות שלא חיסנו את אזרחיהן.

מבוסס על:

 The polio vaccine: a critical assessment of its arcane history, efficacy, and long-term health-related consequences  N.Z. Miller/Medical Veritas 1 (2004) 239–251

העתקתי מבחר קטעים במיוחד בשבילך כי ידעתי שלא תיכנסי לקישור.

תקראי. מבטיחה שזה רציני ומחכים, גם אם לא תסכימי.

(וגם כי ככה אי אפשר לנהל דיון..אם כי אני יכולה להבין את מי שניגש בחריקת שיניים לחומר קריאה שסותר את מה שמאמינים בו ).

בכל אופן, את החיסון החי-מוחלש הפסיקו לתת לגמרי במדינות בהן הפוליו לא מתפרץ, אחרי שנתנו אותו במשך תקופה ארוכה והוא גרם הרבה בעיות.

בהנחיית הCDC אין לתת אותו, אלא בארצות שבהן יש התפרצויות חוזרות, למצער, כי הוא ממש חרב פיפיות וגורם בעצמו להתפרצות התחלואה.

אם תקראי את החלקים שהעתקתי לך, תראי שיש קשר בין התפרצות פוליו לבין הזרקה  לעומק הרקמות, ואכן על פי הוראות יצרנית החיסונים אין בשום אופן לתת את החיסון החי-מוחלש בהזרקה,רק בטיפות לפה.

הסתכלתי היום בגרף שמתאר את שיעורי הפוליו בארה"ב מאז 1912 (אז התחילו לתעד) ועד 1969.

הגרף מראה שמ 1912 הקו נושק ברציפות לאפס למעט שתי התפרצויות גדולות: האחת ב1916, והשניה, המפורסמת והקטלנית ב 1952  (ועוד שתי התפרצויות מינוריות סביבות 1943).

ככה לא נראה גרף של מחלה שמחכה לחיסון כדי שימגר אותה.

ככה נראה גרף של מחלה שיש סיבות משמעותיות לגלי ההתפרצות הלא רגילה שלה (גם בתקופת שנה לא אופיינית). ואכן לכל התפרצות יש גורם שאפשר להצביע עליו.

שכחתי להוסיף בתגובה אתמול -

אני אשמח לקרוא על דר' יונה סאלק באותו ראיון, אם תוכלי להפנות אותי.

אין חולק על התרומה שלו למדע, וטוב לשמוע על רופא שהיה מסור באופן אמיתי לבריאות הציבור.

זה תיאור המצב מהמאה ה-18 ועד תחילת המאה ה-20.

הגיינה היתה אויב טבעי כשעדיין היו פערים בין בעלי יכולת למיעוטי יכולת כלכלית. השיכבה החברתית הגבוהה נהנתה מתנאי תברואה משופרים, אבל סביבה היתה שיכבה חברתית נמוכה יותר שעדיין חלתה בפוליו בגלל תנאי הגיינה ירודים.

השיכבה הנמוכה הדביקה את השיכבה הגבוהה.

באופן אובייקטיבי, על פי התיעוד, זה היה היחס בין שיעורי התמותה מדיפטריה וחצבת לעומת אלו מפוליו.

זו סקירה היסטורית, לא מסקנות שלי.

גם לא מסקנה שלי לעצור את השימוש בחיסון הדיפתריה היכן שהתפרצה מחלת הפוליו, זו היתה המדיניות של הרשויות האחראיות על בריאות הציבור אז.

זה דו"ח שהוציאה הוועדה למחקר רפואי.

סרטון הומוריסטי הוא לא טיעון. הוא בא ללמד על רוח התקופה. הסירטונים הופקו בשנות ה 70 המוקדמות של המאה ה-20, לפני שנכנס החיסון נגד חצבת, והרבה לפני חיסוני אדמת,חזרת, אבעבועות).

כשהפיקו את הסירטונים לא ידעו שבעתיד ייוצר חיסון, מבטאים שם בתמימות ובאופן טבעי את היחס האמיתי, האותנטי למחלות האלה, שהיום אנחנו בחרדה מהן.

הסרטון רק מוסיף על העדויות המחקריות.

על חיסון שעלת בהריון

לגבי הרופא שלך: פורסם, שלפחות שליש מרופאי נשים של קופות חולים נגד חיסון בהריון.

יתכן ואחוז אמיתי גבוה יותר, כי לא לכל אחד יש את האומץ להצהיר הצהרות נוגדות המלצות משרד הבריאות.

ויתכן גם שרופא שלך שייך למתנגדים לחיסון זה או למי שלא בטוח בו. גם במקרה זה הוא לא יזום הצעה להתחסן, כי בכל זאת מדובר בבריאות ואולי בחיי האדם.

אז איך מחליטים???

בדיוק פירסמו בפייסבוק מקרה של אמא שביתה חלתה בשעלת , מכיון שהאם לא התחסנה, ונפטרה ל"ע..

בשביל ללמוד שיש מי שמנהל את העניינים

זה לא טראמפ

לא ביבי

ולא שום בן תמותה אחר...

והוא עושה את זה כמו שהוא רואה לנכון

ואנחנו יכולים להוריד את הרגל מהגז,

לעזוב פרשנים וכתבות ואפילו מדרשים

להפסיק לצפות שזה יהיה כמו שאנחנו חושבים שזה אמור להיראות -

ופשוט להיות, בדרך אל הגאולה.

לק"י

אבל לי אין כח לזה.

אבל אצלינו מתחילים מחר בתשע, ואין צהרונים (וגם אם היו, יכולתי לאסוף לפני. למזלי אני בבית).

ובעבודה שלי שזה חנ"מ, כן מסיימים מוקדם.

אם היו חוזרים בלי הפסקת אש, כנראה שהייתי משאירה בבית.

בס"ד
 

חושבת שלהרבה (לרוב?) האנשים פשוט ממש אקוטי לעבוד ולכן יש צורך במסגרות. בסוף צריך להביא לחם הביתה בסוף היום.

לגבי האכזבה המטורפת של היום, אכן. אני מראש הייתי עם ציפיות מדודות מאד כי אני לא רוצה לקוות ולהתרסק. אבל עם כל הציפיה הנמוכה שלי, עדיין התאכזבתי מאד. עדיין מודה על כל הניסים שהיו ועדיין מאוכזבת ממה שהיה בסוף. או ההיפך.

ובעיקר מרגישה את הנפש שלי שזקוקה לכל-כך הרבה עיטוף וחיבוק...

חיבוק לך.

בלי קשר למלחמה

כמו יום העצמאות

אפילו שאני אשכנזיה זה נורא הגיוני שאחרי יום שחצי מעם ישראל בחגיגות אז יהיה יום שבתון

ותגידו, איך עושים הסתגלות לקטני שלא היה יותר מחודש אצל המטפלת והתפתח מאוד בזמן הזה?

מלחיץ אותי לשלוח ליום שלם אבל אין לי כ''כ ברירה

בהסכם החדש של ההסתדרות יש חופש בין יום כיפור לסוכות ותמורת זה לומדים באיסרו חג. מסכימה שחסר הגיון....

לק"י

לא רק למסגרות חינוכיות.

(גם אני בהתחלה רציתי להגיב כמוך).

וגם חג הסיגד

וממש במקום בעיניי. 

לק"י

האמת שבגלל שבתור מורה קיבלנו 2 ימי בחירה, אני שומרת 1 לאיסרו חג פסח. שיהיה לי זמן להתאפס ולכבס וכו'. וככה לא בלחץ גם עם הילדים.

(כרגע אני בחל"ד עדיין).

וכרגע נראה שלא מחזירים את הלימודים פה. בטח לא השבוע.

וזה ממש מבאס

גם אני וגם בעלי ג'ינגלנו בטירוף קודם בין עבודה, בית, ילדים וניקיונות לפסח.

כ"כ שמחתי ששמעתי שיש הפסקת אש וחוזרים לשגרה.

ואז הבנתי שאנחנו מוחרגים אוףףף

ומניחה שכבר תהיה הרבה פחות הבנה בעבודה להיעדרויות ועבודה מהבית.

הבנתי כבר די מזמן שאי אפשר פשוט "לגמור את המלאכה" ושיהיו עוד סבבים בהמשך.

אני חושבת שחזרה לשגרה דוקא חשובה לבריאות הנפש של הילדים וההורים והשהיה הבלתי נגמרת בבית דוקא מזיקה.

בתור מורה את כמובן לא חייבת ללמד ממש את החומר, אפשר לדבר על מה שהיה ואיך מרגישים ולעבד את מה שעבר עלינו או סתם לשחק משחקים ולהתאוורר בהתאם לגיל. ההורים שעובדים בכל מקום אחר חוץ ממערכת החינוך חייבים להיות בעבודה כדי להרוויח את לחמנו…

רוגע מוחלט!

צריכה ללדת באלול ובניתי על רוגע נפשי....

יש את הדמיון ואת הרצון שלנו, אבל הקב"ה מנהל פה את הכל באופן הכי מדויק.

הגאולה כבר בפתח, את זה רואים בעיניים. להחזיק חזק, לא להתייאש... בקרוב ממש!!

ובגלל שאני מורה אני לא יכולה לא להגיע מצפונית

חייבת להגיע ליום מלא

איפה ההתחשבות???? איפה הרגישות? איך אפשר להגיע ליום מלא אחרי כל מה שקרה בפתח תקווה?

קודם כל - יש כמה אנשים ששומעים אותם יותר מידי שמנסים להוריד את הרוח מהמפרשים של כולנו.

אבל הם עושים את זה כבר שנתיים וחצי (ולמעשה הרבה יותר) - ותמיד יש להם ביקורת על כל דבר שהממשלה עושה, גם אם הם סותרים את עצמם מפעם לפעם.

כי בסופו של דבר המטרה שלהם זה להוכיח כמה נתניהו והממשלה גרועים, והם יבואו ויצילו את כולם אם נבחר בהם בבחירות הבאות.

אז גם אם כולם מהדהדים את הדברים שהם אומרים בתקשורת ובפייסבוק ובכל מקום אפשרי, זה לא הופך את הדיבורים שלהם לפרשנות הנכונה על המציאות. ושווה לשמוע עוד פרשנויות יותר משמחות ואופטימיות על המציאות.

לגבי ההסכם עם איראן -

למה את כותבת שאיראן לא מקבלת אותו?

ממה שאני קראתי, איראן התחננה להסכם, ולמעשה ירדה מכל הדרישות שהיו לה עד עכשיו.

זה נראה לי הרבה יותר כמו הסכם כניעה של האיראנים מאשר כמו הסכם מהסוג שאנחנו רגילים אליו עד עכשיו. עד כמה שאני מבינה, אנחנו לא ויתרנו על כלום חוץ מזה שכרגע מפסיקים לתקוף אותם (לשבועיים. לא יודעת מה יהיה אחר כך. ובלבנון אנחנו יכולים להמשיך לעשות את העבודה, למרות שהם מראש אמרו שלא יסכימו לשום הסכם שלא כולל הפסקת אש גם בלבנון). הם פותחים את מצרי הורמוז, התחייבו למסור את האורניום המועשר, ונשארו עם פגיעות קשות מאוד מכל מה שתקפנו עד עכשיו.

אז נכון - עוד לא קרס המשטר לגמרי. נתניהו אמר מראש שזה לא בידיים שלנו. אולי זה עוד יקרה. ובינתיים שינינו משמעותית את המציאות שהיתה. אנחנו ללא ספק במקום הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני כן.

ולגבי הזוית האמונית והאכזבה ממה שציפית שיקרה ולא קרה -

אני חושבת שכל ה'מקורות' שמפרסמים בכל מלחמה כזאת, שגורמים לציפיות של קפיצות דרך בגאולה שלנו, הם לרוב מזיקים יותר מאשר מוסיפים.

אנחנו ללא ספק בתהליך משמעותי של גאולה. תהליך שנמשך כבר מעל 100 שנה, וממשיך ומתקדם בקצב מואץ בשנים האחרונות.

אף אחד לא יכול להבטיח כמה זמן זה יקח, ואיך השלב הסופי ייראה. ולפעמים כשמסתכלים רק על הנקודה הנוכחית הרבה יותר קל לראות את הקשיים מאשר להבין שזו גאולה. אבל בפרספקטיבה של זמן - המצב שלנו היום הוא באמת הרבה הרבה יותר טוב ממה שהיה לנו בעבר. גם מבחינה מדינית וגם מבחינה רוחנית. (ככה אני רואה את הדברים. אני יכולה גם להסביר יותר).

לפעמים הציפייה למשיח שמגיע בבת אחת גורמת לזה שלא רואים את כל הצעדים שכבר התקדמנו. אבל גם המלחמה הזו מקדמת אותנו המון. גם אם עוד לא הגענו כבר לסוף.

ועוד מחשבה שהיתה לי -

אולי כל הדיבורים הממורמרים ששומעים על המציאות, זה גם איזושהי הכנה לגאולה.

כמו שבמצרים, השלב הראשון לגאולה היה 'ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה' - עצם זה שהם נאנחו מהעבודה, והבינו שזו לא מציאות שהם רוצים, זה היה השלב הראשון שהוביל אל הגאולה. הרב ראובן ששון מסביר שזה העניין של המרור - שההרגשה של המרירות היא כבר צד של גאולה, כי זה כבר הבנה שהמציאות הנוכחית היא לא מציאות שאנחנו רוצים, ומתוך כך מתפללים למציאות אחרת ופותחים את הפתח שהיא תוכל להגיע.

אז גם היום - יש הרבה התמרמרות על זה ש'אין ניצחון מוחלט'. אנשים מצפים שכל אויב שיש לנו ואנחנו נלחמים נגדו - נגיע מולו למצב של 'ניצחון מוחלט', שהוא לא יוכל יותר לאיים עלינו או לפגוע בנו בכלל. אבל למעשה מציאות כזו שאין לנו שום אויבים שיכולים לאיים עלינו או לפגוע בנו זו מציאות של גאולה שלמה.

עד עכשיו עמ"י אפילו לא יכל לחלום על מציאות כזו. אבל עכשיו אנחנו כן חולמים על זה.

אז זה מתבטא כרגע במרמור, וגם בכעס על הממשלה, שלא באמת מוצדק לדעתי. ואני הייתי רוצה שזה יבוא יחד עם הודיה על כל מה שכן הצלחנו ועל כל הניסים שהקב"ה עשה איתנו עד עכשיו (ומשתדלת להיות במקום כזה בעצמי).

אבל בכל אופן מנסה לראות את הצד החיובי של מה שאנחנו רואים סביבנו...

ולא ככ ישים להביא מאוחר או לאסוף מוקדם כי אז מרגישים שהפסידו התרחשויות..

זה משתנה בין מנהגים

אם הם נוהגים שכן, אז לא יודעת לגבי סבון הכלים הספציפי.

כשכתוב *לכל* ימות השנה זה מובן שזה באמת לכל הימים, כולל פסח. אולי הם צריכים לשנות את זה... 

שהמוצר עצמו אינו כשר לפסח

כי לפסח יש חומרות אחרות שלא קשורות לכשרות של שאר ימות השנה

אולי אפשר ליצור איתם קשר ולבקש הצעת ייעול

עליו הבפירוש שהוא מאושר לפסח,

ואחד אחר שכתוב עליו 'מאושר מטעם הבדץ' עם הסמל של ירושלים בד"ץ העדה החרדית, ולמטה כתוב מאושר לכל ימות השנה. אין עוד אותיות קטנות.

אם הכוונה היא שזה לא מאושר לפסח זה ניסוח בעייתי בעיני.

כאילו אני לא חולקת עליך, פשוט אומרת שזה לא מובן מהניסוח. 

(בגדול- החומר צריך להיות כזה שפוגם את החמץ אם ישנו= הופך את האוכל/ כל דבר ללא ראוי למאכל כלב

אני לא מכירה כלבים שאוכלים את הנוזל כלים או כל חומר ניקוי שהוא ....

ככה שזה בגדול מתן כשרות לחומר כזה זו פעולה שיווקית ולא הלכתית. 

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

לק"י

את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

לק"י

ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.

ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

לק"י

יותר בטוב..

אם את רוצה לדחות, תבדקי עד מתי אפשר.

אני נתתי לכל הילדים את החיסונים בזמן.

חוץ מילד אחד, שלא קיבל רוטה, ההמלצה ספציפית של הרופאה.

ככה אחות של טיפת חלב המליצה לי פעם באופן לא רשמי

זה וירוס של שלשולים

הוא חא מסוכן

מלבד חשש להתייבשות שכן מסוכן

לכן, אם את אמא מספיק ערנית ולילד שלך יהיה וירוס חריף של שלשולים, ואז תקחי אותו למיון לקבל נוזלים, זה אמור להספיק

כמובן לא נותנת הנחיות רפואיוצ לאף אחד, זה מה שא י עושה

אגב, לכולם אצחי נדבקו ברוטב מתישהוא, כמה ימים של שלשול וגמרנו.  

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

יש לי דיאפרגמה קאיה

ואני לא מרגישה בטוחה איתה.. הייתי אצל מתאמת  אבל תמיד יש לי נערווים שאולי אני לא שמה נכון ושכחתי איך... פשוט מכניסה משתדלת עד הסוף עמוק+ג'ל

זה מה שאמורים לעשות נכון? לא צריך איזהשהו כיוון מסויים

ואני מרגישה עצם כשאני מכניסה

האמת שלא יודעת

הדיאפרגמה זולגת לי החוצה

היא צריכה לשבת מעל העצם ולא לזוז, ולא לזלוג

מציעה לך לתרגל שלא בזמן אמת הכנסה, וגם - בזמן אמת, בנחת עד שנכנס טוב

האמת נלחצתי מהגודל שלה והיא גם ממש קשיחה…

זה לא מפריע ביחסים? אתן מוציאות?

ועוד דבר שחשבתי עליו, שמעתי פעם שדברים מהסוג הזה פוגעים ברצפת האגן/דפנות הנרתיק כי הם מוחזקים עם השרירים. מישהי שמעה על זה?

מרגישה שזה ממש ענק לי כאילו עלול להרחיב…

לא מרגישים את זה.

ולא שמעתי או חוויתי שזה פוגע ברצפת האגן

שמה שמפריע (או לפחות אמור להפריע)

זה לא אם זה יפה או לא אלא עניין בריאותי

הרבה פעמים עודף משקל מעיד על חוסר בבריאות

אם זה אכילה לא מאוזנת או אי עשיית ספורט וכו

גם מי שרזה באופן מוגזם

לא משנה אם זה יפה או לא

זה יכול לפעמים להעיד על משהו לא בריא

ולכן ב2 המקרים צריך לוודא שהכל תקין

ולא הבנתי למה מישהי צריכה להיות מוטרדת מזה שהבת שלה רזה באופן רגיל.

אני חושבת שללא ספק הכי חשוב זה לאהוב ולקבל את הילדים שלנו בכל מראה שהוא (וזה לא קשור אם אני אוהבת יותר מראה שמן או מראה רזה. את הילדים שלי אני אוהב כמו שהם, גם אם הם רזים וגם אם הם שמנים, בלי קשר למראה המועדף עלי).

אבל כשרואים השמנה שלא היתה קודם, אז הגיוני שזה מעורר מחשבות אצל ההורים לגבי המקום שלהם להגיד משהו/להשפיע בנושא.

אני חושבת שהסיבה הבריאותיות היא הגורם המרכזי פה, הרבה מעבר למראה.

אבל מן הסתם גם למראה יש פה איזשהו תפקיד - לא מצד איך שההורים רואים את הילדה, אלא מצד המחשבה על איך שזה יהיה בשבילה להיות עם עודף משקל (ולא חסרים שרשורים בפורום שמראים את הקושי של נשים עם המראה שלהן בגלל עודף משקל. למה זה ככה? יכול להיות שזה לא צריך להיות ככה אבל זו המציאות).

דווקא בגלל הסיבה השניה חשוב להיות פי אלף יותר זהירים עם כל אמירה שהיא, כדי לא לפגוע בדימוי העצמי של הילדה ובאיך שהיא רואה את עצמה. אבל גם אם ההורים לא יגידו כלום, זה לא בהכרח ימנע את הקושי שלה, כי זה העולם שאנחנו חיים בו.

1. הבן שלי היה רזה במיוחד וזה הטריד אותי לא פחות. היינו איתו אצל דיאטנית ומטפלים בזה. משום מה זה דורש פחות "הליכה על ביצים".

2. לא הפריע לי שהיא שמנה כמו זה שהיא השמינה באופן  מהיר, בבת אחת ואוכלת ב"בולמוסים".

3. כיום מראה שמן נחשב פחות יפה. בעבר היה ההיפך וכנראה זה עניין של אופנה אבל המשפט האחרון שכתבת פשוט לא נכון או לפחות ממש לא מדויק לימינו. אולי זה מבאס, אולי זה לא בסדר אבל אי אפשר להתעלם מהמציאות.

כבר לא,  ובתור אחות לאחים שהיו שמנים, יכולה לומר שזה משפיע על הגוף

יש כבדות, יש קושי עם הברכיים, זה משפיע הורמונלית מאוד

אז אם זה לא רזון חריג, זה לא אמור להדאיג פשוט לעומת השמנה שכן משפיעה על הבריאות

השמנה לא מגיעה בריק בדרכ. זה תוצאה של תזונה לקויה + גורמים נוספים לרוב. 

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

זו רמה אחרת לגמרי של טיפול

אבל גם בקופה יש טובות יותר ויש פחות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

הייתי אצל פיזיו' שעשתה לי עיסוי וזה בהחלט עזר להחלמה!

מבינה שזה לא מתאים לכל אחת, אבל שווה מאוד לחשוב על זה.

ולי אישית האימאלה שלך מרגיש מוגזם...

שמישהו ייגע לי שם בכלל, הבעיה שגם אני לא יכולה לעצמי

מניחה שאין איזה פיתרון קסם כזה או אחר 🥲

המשקלים רק עלו ועלו מלידה ללידה

והראשון נולד 3.8

בראשון חתך יזום וקרעים נוראיים

בשניה חתך קטן- טיפה תפרים ולא מורגשים

מלידה שלישית - אין קרעים כלל!

למדתי 2 מסקנות חשובות:

1. מאוד מאוד מאוד!! תלוי במיילדת . טיימינג של לחיצות וכו . הלידות החוזרות המיילדת עשתה עיסוי תוך כדי לידה עם המון שמן - מה שגרם לכך שלא היו קרעים כלל

2. התנוחה פחות חשובה - ילדתי בכמה תנוחות, בסוף הבנתי שדווקא בשכיבה חצי על הגב יש שליטה טובה יותר למיילדת על הקרעים וכו אז העדפתי את התנוחה הזו.

זה שהיו קרעים פעם אחת - לא מחייב שיהיו שוב

וגם תלוי מאוד איך תופרים- יש מומחים שתופרים ובקושי מרגישים ויש כאלה שפחות יודעים ואז התפרים מורגשים בהחלט

בהצלחה!