והיום בפינת החרקים באוכל....פופקורןמשיח בן דוד

 

אז אחרי השרשור על התולעים בעגבניות השרי 

אני נאלץ לפתוח שרשור חדש על ...גרעיני פופקורן

 

לפני כמה דקות חשקה נפשי במעט פופקורן שישמש אותי לצפייה ביורובאסקט  

פתחתי את הארון ולקחתי לי את חבילת גרעיני התירס

כאחד למוד ניסיון במקרים כאלה בדקתי היטב את השקית שהכילה את החבילה עצמה

ומה אני רואה בה? 2 שחורים שנראים כמו חרקים (אני מכיר אותם זה החרקים של הארון..שונא אותם)

פתחתי את הפופקורן שמתי בצלחת והתחלתי לברור , לקחתי עוד צלחת

ועם היד לקחתי חופן וזרקתי לצלחת השניה ...בינתיים הכל נקי , הגעתי למצב שהרוב היה כבר בצד שמאל

והשאר בצלחת ימין , עם היד התחלתי להוזיז והופ..עוד חרק ארון מצוי .

 

אם לא הייתי בודק לכתחילה את השקית הלבנה שבה היתה החבילה של הפופקורן 

לא הייתי מעלה בדעתי להזהר יותר והייתי בודק בצורה רגילה ..

וגם אחרי שבדקתי ראיתי חרק בתוך כל מה שהיה בצלחת 

אבל זה לא היה מספיק . לקחתי אחרי הסינון חופן ביד שמאל והתחלתי לבדוק אחד אחד

כי ראיתי שיש כאלה שהם פתוחים . עכשיו שתבינו הם לא אמורים להיות פתוחים זה כאלה חזקים 

של הפופקורן אתם יודעים .. , בקיצור יצא 4 פתוחים וכל השאר סגורים ונקיים ..

זרקתי לסיר ועכשיו אני אוכל פופקורן כשר למהדרין .

 

למה אני מספר את זה? 

לעלות את המודעות להסתכל ולבחון הכל , 

הזוהר כותב שכל מה שאדם סובל בעולם הזה , בגלל שלא נזהר במאכלות אסורות .

 

תמונה (לא יודע למה האיכות לא משהו , אבל תאמינו לי שהוא הלך וקיפץ)

 

 

 

 

מסקנה:צריך עיון
לא לראות יורובאסקט




אשריך!!
פוקפורן של סוגת?רק שמחה#
צדיק, קטניות מתחילים לברור עם מסננת של אורזאניוהוא
מסננים ומסתכלים על מה שנפל.

אם נפלו כמה חרקים מומלץ לא להשתמש בכלל.

אם לא נפלו - בודקים ביד את מה שנשאר מעל המסננת.
מסננת של אורז?משיח בן דוד

 

אני יודע שלתבלינים יש מסננות ..

אורז אני בורר עם היד 

כזאת ששוטפים איתה את האורז לפני הבישולצריך עיון
בדקת בשיער?ימ''ל

אולי פשוט נושר לך ממנו לתוך האוכל.

הולם במיוחד
@משיח בן דוד, אנחנו שומרים קטניות במקפיא ומימיי לא מצאתי חרק או תולעת..
(למעשה, אני מסופקת אם יש צורך לבדוק כשאף פעם לא מצאתי.. מיעוט המצוי זה בטח לא)
גם אנחנו אבל רק תבלינים וכאלהמשיח בן דוד

 

בעיקרון אני לא חושב שזה ששמים קטניות במקפיא מעיד שלא יהיו חרקים ,

זה רק שומר אם זה נקי לכתחילה ואם זה לא , מה יעזור המקפיא?

 

ומז"א ? את לא בודקת אף פעם אורז וכאלה?

זה תמיד נקי מלכתחילה, מסתברהולם במיוחד
במקום חם הם עלולים להתפתח. (יכול להיות שזה גם קשור לאיפה שגרים. אצלכם חם יותר..)

אני בודקת כי עוד לא בדקתי את הנושא, אבל נשמע לי סביר שבאמת לא צריך.

(גם כשיש, ובדקתי ולא מצאתי, ואכלתי. לכאורה זה פסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן (דין בריה מדרבנן והחרק בטל בשישים, בטח שבטל ברוב...) למה שתהיה בעיה..? @ימ''ל?)
לא בטוח שהבנתיימ''ל
מה התכוונת לומר בסוגריים אבל:
א. איסור ברייה אסור מדאורייתא (כלומר למרות שאין בה שיעור איסור ולכן איסורה היה אמור להיות מדרבנן - ברייה אסורה מהתורה אפי' בלי שיעור).
ב. ברייה לא בטלה בשישים (כלומר בניגוד לאיסורי תערובת שבילים ברוב/בשישים ברייה היא דבר חשוב ולכן לא בטלה).
ג. לרוב ככל הפוסקים לא שייך דין 'אינו מתכוון' באיסורי הנאה כשיכול לבדוק, כלומר 'הנאה הבאה לאדם בעל כרחו' אסורה במקרה כזה. אם בדקת ולא מצאת זה כבר אונס. ('פסיק רישא' זה ודאי לא).
הנאה בעל כורחו?סתם 1...
זה נאמר על מעשה אקטיבי לא על חוסר במעשה.
זה גם נאמר בהקשר של איסורים שונים ולא מאכלות. אך נכון שהפוסקים השאילו זאת לכל האיסורים. זה מופיע בהלכות מאכלות אסורות אך בשולחן ערוך בעבודה זרה...

כמובן שישנו לא מתכוון באיסור הנאה בעל כורחו. הדבר תלוי רק בכוונה. אם נתכוון אסור ואם לא נתכוון מותר.

לברור קטניות מאריזות קטנות שכיום מוכרים זה לא עיקר הדין אלא חומרא.
השאילו בנידון זה את הלשון מבדיקת הריאות "מיעוט מצוי". הפוסקים כיום ברובם לא רואים מיעוט מצוי בחרקים שלא מצויים באריזות הקטנות.
אתה טוען שבדיקה של כל אריזה, בכל פרי או ירק, זה חומרא?הדוכס מירוסלב

הרי ידוע שיש פירות וירקות שהם נגועים מאוד. לא רק שזה לא מיעוט, אתה יכול לספור את החרקים בעצמך, בקלות.

וגם בכלל לא הבנתי את הקטע של המיעוט המצוי. הרי יש שם בריאה מול העיניים שלך לפעמים, ואתה אוכל אותה.

אתם רוצים לדון בזה כאילו שזה גדר אנוס?

לא הבנתי את ההיתר.

לא דיברתי על ירקותסתם 1...
כתבתי קטניות. אורז, עדשים, פופקורן, אפילו קמח (למרות שזה, קמח, כבר תלוי במכונות ובתחלופה של החנות שקנו ממנה).

רוב הפוסקים כיום לא טוענים שגדר מיעוט המצוי חל על האריזות הללו שעוברות תהליך ניקוי במפעלים (לא מסיבות של כשרות אך אין להשוות למה שהיה בעבר במצב של קטניות מהשוק ומהמגדל) ומגיעות ברובן המוחלט נקיות מחרקים כלשהם.

לגבי ירקות ופירות הדין שונה. בירקות עלים למיניהם (אולי למעט כרוב) יש לבדוק טוב כי תמיד מוצאים.

גם בשרשור פה החרק כנראה הגיע ממקור חיצוני. כשאני קונה קטניות מחנות קטנה ללא תחלופה גבוהה אני בודק טוב יותר כי לעיתים זה מגיע ממקור חיצוני (לא שהמקור משנה אך האחוז שתמצא ברשתות הגדולות יורד).

הערתי לגבי השימוש במושג 'הנאה שבאה לו בעל כורחו' שכלל לא נאמרה לגבי הנידון הזה ואינני רואה איזו הנאה בעל כורחי יש באכילת חרקים.
הבנתי, אגב לגבי קטניותהדוכס מירוסלב

באיזה מפעל ראית שעושים ניקוי? מוזר לי שאומרים ככה.

אני יכול לצלם לך מפעלים שאורזים קטניות, לא ראיתי מעודי שמנקים אותן לפני.

 

לא רק זה, סביר להניח שאם תעמיד אריזה של קטניות מרוב האורזים, אתה תראה כמות אדירה של חרקים אחר כך.

 

עד כמה שאני יודע, ואמר לי את זה מישהו שעובד בתחום הזה שנים, ההבדל הוא בעיקר במידת הטריות של הסחורה שמגיעה ו/או מאוכסנת עד שהיא מגיעה ללקוח.

לי משגיח אמר שבסוגת מעבירים בחדר גזצריך עיון
זה לא הרמטי אבל עדיין יעיל מאד
ברור לי שמקומות מסויימים עושים את זה, אבל יש הרבה חברותהדוכס מירוסלב

קטנות שאין להן ולו שמץ של חדר גז ואנשים קונים גם מהם...

בקיצור צריך לשים לב לפרטים.

אם מה שאתה אומר נכון לגבי סוגת, צריך לבדוק מה באמת עובר בחדר גז וכו'.

בכל מקרה, עד כמה שאני יודע, צריך לברור את הקטניות.

 

לגבי חברות אחרות, אני אומר לך בוודאות שיש בעיה חמורה מאוד ולא מנקים אותן

צריך לברורסתם 1...
השאלה אם זה עיקר הדין.

אם תלך לאכול אצל מישהו שלא בורר לא נראה לי שתמצא רב שיאמר לך שאל תאכל אצלו. אם זה היה איסור אף אחד לא היה מתיר.

לדוגמה לגבי ירקות עלים לא בדוקים תהיה בעיה קשה ומדובר בדין לכתחילה ולא חומרה.

אתה בטוח לגבי השורה השניה? כי אני קיבלתי את הרושם שכןהדוכס מירוסלב

אבל אשאל רב במפורש. לא עשיתי את זה עד היום, סתם נטיתי להחמיר (על עצמי).

 

אני יודע שבירקות ירוקים יש בעיה גדולה בהרבה. ישר כח, אברר עם רב!

לפי מה שאני יודעסתם 1...
הניקוי נעשה בשטיפה לאחר שהמגדל אוסף ומייבש ומפוחים חזקים.

אין להשוות את כמות העשבים, קוצים, אבנים, חרקים שיש בהתחלה מאשר במפעלי האריזה בלבד. בארץ המפעלים אורזים בלבד לרוב.
יש פיזור קמח על הקניות למניעת לחות ועוד. (פסח...)
אם זה עובר במפוחים וכל זה, איך הסחורה שמגיעה לארץ עדייןהדוכס מירוסלב

נגועה בחלק מהמקרים?

לא מכיר את זה לעומק, אבל אני ראיתי במו עיניי מפעלי אריזה ואת התוצר שלהם אחרי שישב כמה חודשים... שוב, לא מדבר על סוגת וכאלה אין לי מושג מה ההבדל בין חברות גדולות לבין חברות אריזה קטנות

כןימ''ל

א. זה נאמר גם בפעולה פסיבית, הדוגמאות שם בגמרא הן הנאה מריח, קול, מראה וצל.

א1. כאן מדובר על מעשה אקטיבי - אכילה.

ב. המימרא נאמרה לגבי כל הנאה ולא בקשר לנושא ספציפי, הדוגמאות הן מנושא מעילה אבל לא בדווקא, לכן הפוסקים שייכו אותה לכל האיסורים (ולא בדרך השאלה).

 

ג. הניסוח שלי היה לא מדויק, 'לא שייך' הכוונה שזה לא שיקול להיתר. כלומר נכון שהחיוב בהנאה בעל כרחו תלוי בכוונה (כשלא היה יכול להימנע או אפילו כשיכול, זו מחלוקת) - אבל אם היה יכול להימנע מהאיסור אז גם הנאה הבאה בעל כורחו בלא כוונה אסורה (יש בזה מחלוקת גם בגמ' וגם בפוסקים) ולכן חייבים לבדוק דבר שיש בו סבירות מסוימת של איסור.

 

לגבי הסוף אני מסכים בעיקרון, אבל נראה לי שהרוב דווקא כן פוסקים שצריך לבדוק.

אמנם הדוגמאות בחלקןסתם 1...
פאסיביות אך יש צורך בכוונה להנות (לפי חלק מהדעות אמנם) מכיוון שמדובר במחלוקת שמסתעפת מתוך המחלוקת של רבי שמעון ורבי יהודה בעניין מתכוון ושאינו מתכוון. וזה הופך את זה לפעילות ואקטיבי.

הנאה בעל כורחו בצירוף כוונה להנות כשאין לו ברירה.

לדוגמה יש מעבר בצל של עבודה זרה וישנה דרך חלופית, ודאי יהיה אסור. אם אין דרך חלופית האדם לא מתכוון ליהנות מהצל אלא פשוט עובר בדרכו ואין איסור.

לגבי הסוף- ברור שאסור לאכול איסור אך עד איפה חובתינו לבדוק?
היום פותחים אגוזי קשיו כי מוצאים בתוכם חרקים בגדר של יותר ממיעוט המצוי והורו לבדוק. (אמנם מחלוקת גדולה מאוד מה זה גדר מיעוט המצוי 49٪היו שאמרו בימינו).

ראיתי שהתחילו לפתוח כל אגוז ובוטן שניתן לפתוח. פגשתי דיין שאני מכיר ושאלתי אותו על בוטנים הוא אמר לי שברור שאסור לאכול איסורים השאלה עד היכן חובתינו לבדוק. בבוטנים לא חוששים ואין צורך לפתוח אותם.
המחלוקת אם זה רוב מצוי או לא תלויה לא רק בבדיקה של כל מיןהדוכס מירוסלב

ומין אלא גם, כמו שאמרתי, במקורו של המאכל עצמו ועוד גורמים.

זאת בעיה סבוכה, לכן נראה לי שמי שמורה להחמיר ולבדוק הצדק עמו.

 

קח בחשבון שגם אם נניח וכל קטנית הייתה נקיה ואדם אחד היה קונה מחברה שלא טורחים לשמור על המחסן שלהם כמו שצריך, הוא היה אוכל איסורים כל ימיו... כמובן שאני מגזים קצת כי גם המציאות הזאת מאוד קיצונית, וגם כי המציאות הרבה יותר גרועה מזה, זאת לא חברה אחת בארץ שלא שומרת על המוצרים שלה כמו שצריך וגם לא חברה אחת שהמוצרים שלה לא טריים מספיק מלכתחילה

אסבירסתם 1...
מה שמניע אותי במחלוקת הזו ובכל מחלוקת שנפוצה מאוד בנידון שלה הוא לימוד זכות על כלל עם ישראל.

אני בודק את מזוני בבית אבל אני זוכר שכשהייתי ילד בדקו פחות אם בכלל (כמובן שזו לא ראיה ואני לא כזה זקן... ).

אני חוזר על העיקר לדעתי. האם זה חיוב ועיקר הדין או חומרה בעלמא.

לגבי קטניות יבשות גדולות ושלימות בעיקרן (למעט קמח כאמור וגם בו מקילים בדיעבד) אין רוב מצוי של חרקים.

כמובן שאסור לאכול איסורים אך עד איפה *מעיקר הדין* יש לבדוק.
אני איתך במניע, אבל הגישה שלי אחרתהדוכס מירוסלב

בעניין תולעים (ולאור המציאות שתיארתי למעלה) כשאני מדבר עם אנשים, ובמיוחד במקומות ציבוריים, בהנחה שהמקשיבים הם אנשים שאכפת להם (יש גם "חילונים" כאלה) אטה לכיוון הדעה המחמירה ביותר כי.

כשאני נמצא עם אנשים שלא מקבלים, פשוט לא אדבר איתם על זה, כדי שיהיו שוגגים ולא מזידים.

 

מאידך, כשאני נמצא ביני ובין עצמי ומתפלל על כלל עם ישראל, בוודאי שאהפוך את ההלכה מכל וכל ואמצא טענות ומענות להצדיק את עם ישראל (זה לא קל, אני משתדל כמה שדעתי הקצרה יכולה).

אבל זה ביני לבין ה', ולא עניינו של אף אחד. לימודי זכות יכולים להוליד תקלות כשמפרסמים אותם.

לעניות דעתי על זה חכמים אמרו "הלכה, ואין מורים כן".

בינינוסתם 1...
כמה פעמים מצאת איסורים (לא אבנים, לכלוכים, אורז בצבע שלא בא טוב בעין ועוד...) באורז או בקטניות יבשות שונות?
גם בקמח, מצאת בנפה פעם? (אמנם יותר מצוי אך רחוק, בטח רחוק ממיעוט מצוי).

אני שנים בבית משתמשים הרבה בכל מיני סוגי קטניות אני לא זוכר שמצאתי, אולי פעמים בודדות פחות מחמש. (שאלתי גם את אשתי...).

אתה צודק לגמרי שבחיפוש זכות אפשר להגיע להאכלת איסורים במקרה כזה. אם זה היה המקרה לא הייתי מעלה על דעתי להתיר או ללמד זכות.

שאלתי את רבותי וכשלמדתי את הסוגיה גם חיפשתי את רוב התשובות העממיות שניתנו לאנשים שונים גם בשו"ת באינטרנט וככלל הפוסקים רואים בברירת קטניות חומרא. דיברתי עם הרב משה כץ בזמנו מכושרות וגם הוא אמר שהרוב באריזות הקטנות נקי מאוד.

במקומות ציבוריים יש להחמיר יותר. מה גם שהחומרים והמוצרים מגיעים לשם בכמויות גדולות ויושבים הרבה זמן. יש משגיח לזה ואם אין משגיח לא אוכלים במקומות ציבוריים.
האמתהדוכס מירוסלב

שמצאתי המון. אני פשוט משתדל מאוד וסומך על דברי הרב אליהו בעניין הסייעתא דשמיא אז כנראה שיש לי סייעתא דשמיא באמת...

מצאתי באורז, מצאתי בשעועית, מצאתי בקמח חיטה/תירס, מצאתי קשיו בלי סוף, מצאתי בשקדים (שהם נקיים בד"כ והבדיקה בהם קלה מאוד), מצאתי בפיסטוקים. זה מה שאני זוכר כרגע מהמותן.

 

אם ככה מורים הרבנים, קטונתי מלחלוק עליהם. אבל לכל הפחות במה שאני יודע שנגוע אני בודק אחד אחד ו/או נמנע מלאכול וממליץ לאנשים לבדוק באתר של כושרות איזה הכשרים טובים.

מוזר לי קצת מה שאתה אומר שהרב כץ אומר, כי באתר שלהם כתוב במפורש לקנות הכשרים מסויימים... לא יודע אבל, אולי אני לא זוכר טוב מה שכתוב שם.

הפרדתיסתם 1...
בין קטניות לכל הפיצוחים כאמור.

לא אמרתי לא לבדוק וברור לי שציבור דתי בודק. השאלה לגבי חובה הלכתית. אם זו לא חובה אלא חומרא זו תהיה התשובה לאחר 120 למי שלא ברר. וזו תשובה נכונה ומוחלטת. כמו למשל בטל בשישים. אבל יש פה חלב בתבשיל הבשרי!!!! אז מה , הוא בטל ונפל בשוגג.

יש כללים ועל פיהם דנים, מחמירים או מקילים.

רב מצוי יענה מן הסתם לברור אם ישאלו אותו. אך לשאלה האם להתארח אצל אדם שלא בורר אורז או עדשים למשל , לא תמצא רוב רבנים שיאסרו. ובירקות עלים לא בדוקים תמצא הרבה...

את הרב משה כץ אני מכיר ודיברתי איתו רבות על הנושא כשהייתי אברך ותלמיד. כשהיה עושה סיורים בישיבות ומטבחים היה בודק איזה אריזות מגיעות. לרוב הקטנות נקיות מאוד ככה היה אומר. לגבי קטניות ואורז לא קמח... (אתה צודק שהייתי צריך לציין שזו תורה שבעל פה ואינני יודע מה הנחייתו הרשמית או באתר שלהם).
ישר כחהדוכס מירוסלב

בכל מקרה אני צריך ללמוד את העניין של הרוב מצוי בקטניות כי, כמו שאמרתי, ראיתי מפעלים שבהם הרוב מצוי מאוד.

אני גם קצת לא מבין את הטעם ברוב מצוי, שאם אין רוב מצוי אבל יש 100 בריות שלמות שבוודאי יאכלו במלואן, עדיין אומרים שזה לא רוב מצוי ולא צריך לברור?

לא בקיא בדיני תערובות להלכה.

 

בכל מקרה הנקודה שלי הייתה שפשוט צריך לשים לב שפה זה פורום פתוח, אני למשל חשבתי שאתה מתכוון שלא צריך בכלל לבדוק. אני מניח שיש עוד שעלולים לחשוב ככה

רוב מצויסתם 1...
זה מושג שהושאל מדיני סרכות בריאות.
בגלל זה יש הרבה מחלוקות האם בכלל יש דין רוב מצוי בשאר דברים, מהו השיעור של רוב מצוי ועוד.

אינני פוסק כאן אף פעם והפורום לא נועד לפסיקה זה כלל שחוזר כאן הרבה.

בכל מקרה הבהרה : כל מי שרוצה לדעת שישאל רב פוסק!
אין בדברי שום פסיקה.

בהצלחה בלימוד תערובות שהוא מהמקצועות המסובכים יותר. הרבה הסתעפויות.

בכל מקרה אני רואה את זה ככה: ברור שאיסור הוא אסור בין מדאורייתא בין מדרבנן. אך מהי חובת הבדיקה מעיקר הדין. כידוע במיקרוסקופ מוצאים חרקים ובריות שלימות לרוב אך הרב עובדיה כבר פסק שדי לנו במה שעינינו רואות. ויש מחמירים גם בזה ובכל נקודה שחורה כבריה...
לא התכוונתי שאני הולך ללמוד את כל הנושא של התערובותהדוכס מירוסלב

למרות שלמדתי את זה פעם, פשוט לא עם הראשונים.

אני אשתדל, בלי נדר, להתבונן בעניין של רוב מצוי כדי להבין את התמונה.

 

אבל נראה לי שבתגובה הזאת ציירת אותה ברור מאוד, זה ענה לי על כמה שאלות.

יש מחמירים בבריאה שנראית במיקרוסופ? מי? לא שמעתי על זה אף פעם. הרבה חידושים אני זוכה לשמוע

ישר כחך.

המיקרוסקופ או הזכוכית מגדלתסתם 1...
נידון כבר ב"בינת אדם" (אם תרצה אחפש את הסימן).

השאלה היא לגבי עזרים לעין, וגם לגבי כל הנפקא מינות.

ביצי חרקים ולא רק החרקים עצמם
סימני הכשר או הטרף בדגים עופות, חיות ובהמות במיקרוסקופ (למשל קשקשים שנראים רק כך האם יתירו).
גודל האיסורים
התקדמות המדע ובירור הטבעים שלא לפי חז"ל... (לדוגמה הריגת כינה בשבת משום שנוצרה מעיפוש ואיננה בגדר בריה. אם יוכיחו שזה לא נוצר כך הדין ישתנה?

ועוד...

דנו בדברים הללו חלק לאיסור וחלק להיתר אך אתה צודק שהרוב אמרו שדי במה שעינינו רואות. עדיין זו מחלוקת והיו שהחמירו (לא ברורה לי שיטתם לגמרי כי אין לדבר סוף. סת"ם פגום במיקרוסקופ ועוד...)
זכרתי את זה כדינא דגמרא. פלא כמה שצריך לעשות חזרות.הדוכס מירוסלב

אני לומד ענווה בפני הפוסקים כל פעם מחדש

יורה דעה סימן פד אם אינני טועהארץ השוקולד
שם דיני תולעים.

נ.ב זה "מיעוט המצוי" שמחייב בדיקה ולא רוב המצוי.

נחלקו כמה זה מיעוט המצוי, אני מכיר טווח בין 3-40% והסטנדרט שאני מכיר הוא 10%
טעות שלי... צודקסתם 1...
התחלנו במיעוט מצוי והגענו לרוב מצוי...
ומודה ועוזב ירוחםארץ השוקולד
איפה @ע מ שיחשוש שגוזלים לו את כתר הענווה?
מה יש לחשוש?ע מ
אי אפשר להגיע לרמה שלי בחיים.
לקרסוליים לפחות?ארץ השוקולד
לקרסוליים ניתן לשאוףע מ
מאיזה גבול?ארץ השוקולד
ימין או שמאל?
איבדתי אותךע מ
הוא טוען שהקרסוליים שלך לא באותו הגובההדוכס מירוסלב

לא הייתי מוותר

למהע מ
לא לוותר?

הרי זה נכון 🙊
יצוריםנפש חיה.


ע מ
לא לקחת ברצינות נפש
ככה מנסה לסכסך?ארץ השוקולד
כדי שיהיה גבול, הגבולות החד-צדדיים צריכים להיות שווים בכל מקרה.

זאת הייתה בדיחה, כן? חחהדוכס מירוסלב


ברור, לא חששתי לרגעארץ השוקולד
היו שהחמירו במיקרוסקופ? אתה יכול לתת דוגמה למישהו?11111


תסתכלסתם 1...
בבינת אדם שער איסור והיתר אות לד לגבי חומץ, תולעים וכו.
הוא מתיר אך מזכיר שהיו שרצו להחמיר.
תראה ביחווה דעת שהרב עובדיה בחלק ו אות מז' דן להתיר ומזכיר פוסקים שרצו להתיר דג על פי מיקרוסקופ(שקשקשיו נראים ככה או לאסור, בסוף התשובה).
לגבי הבינת אדם, אתה מדבר רק על השאלה?11111

כי נראה לי שהיא מתייחסת לזה:

http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30819#p=154&fitMode=fitheight&hlts=223_22_526_64&ocr=

כלומר, לא בדיוק מה שהשואל אמר ספר הברית כתב.

ההבדל בין נקודה שחורה לבין מה שנראה רק במיקרוסקופ הוא גדול11111


ועל שניהם הסטנדרט הוא להתירארץ השוקולד
כי התורה לא אסרה מה שעין בלתי מזוינת לא רואה, כפי שאומר הערוך השלחן "לא נתנה תורה למלאכי השרת".

אבל אם תהית. הרב ויא הביא מלא חומרות בתולעים שאבותינו לא חלמו עליהם וביניהם עניין לבחון במיקרוסקופ וטרם מצאתי לכך מקור הלכתי
הסטנדרט הוא להתיר?11111

תוכל להראות לי סטנדרט של להתיר חרק הנראה בעין (אך לא מזוהה)?

להתיר חרק שנראה רק באמצעות זכוכית מגדלת או מיקרוסקופארץ השוקולד
לא חרק שנראה בעין
אמרת לי על שניהם.11111


שניהם- בין אם רואים נקודה שלורה בפועל ומזהים את החרק באמצעימארץ השוקולד
או שלא רואים אפילו נקודה בלי אמצעים מגדילים
אז זה מה שאני שואל, אם תוכל להראות לי סטנדרט כזה.11111

לא מתייחס לחרקים שלא מרחשים כגון כנימות מסויימות של הדרים, אלא לחרק שרואים בעין רגילה אם מראים לך נקודה, ואתה אומר שהסטנדרט הוא להתיר.

אעלה את הציטוט עוד כמה דקות בלי נדרארץ השוקולד
הנה ציטוט הפסקאות מ"לכם יהיה לאכלה"ארץ השוקולד
של הרב איתם הנקין הי"ד:
"אולם האמת חייבת להיאמר, שלא מצאנו חילוק שכזה בדברי כל הפוסקים שהתירו חרקים הנראים רק על ידי זכוכית מגדלת וכדומה; אדרבה, משמע עיקר בדבריהם שכל שלא ניתן בדרך הטבע לדעת שחרק יש לפנינו - ומה לי "גילויו" או "זיהויו" כחרק - אינו אסור."...
ובהמשך:
"בשמירת שבת כהלכתה (מהדורה ראשונה, פרק ג הערה מ"ו) נכתב בשמו של הגרש"ז כמילתא דפשיטא, שבכנימות הדר לא שייך איסור תולעים כיון שאין עין אדם רגיל מבחנת בזחילתן"...
"וכן כתב בהדיא הגר"ש ווזנר (שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן קכב) שאם אדם רואה נקודה שחורה ואינו מזהה אותה כתולעת אינו חייב לבדוק בזכוכית מגדלת, וביאר שהרי בכהאי גוונא לא מראית העין גורמת החומרא אלא הזכוכית מגדלת, ואם כן אינו אסור."...
"והזכיר (הרב ווזנר) דברי מהר"ש קלוגר שציטטנו לעיל (שו"ת טוה טעם ודעת תניינא, קונטרס אחרון סימן נג) דבדיקה לא שייך רק במה דאפשר הבדיקה לכל אדם, אבל במה דאי אפשר רק בדרך רחוק על ידי כלי זה לא נחשב."...
"ובדומה לזאת האריך לכתוב הגרש"מ עמאר בתשובה מניסן תשס"ט (תנובות שדה גליון 85, אב - אלול תשס"ט, עמודים ט-כא), שאם רואים נקודה על גוף התות אלא שאי אפשר לזהות אם היא תולעת או לכלוך, ורק על ידי אמצעי עזר אפשר לברר זאת, "כיון שאין שום אפשרות לקבוע מהותה בלי מכשירים מיוחדים, עדיין לא הגיע לכלל בעל חי ולא נאסרה. ועוד אפשר לומר דגם אם בדקו הנקודה ואמרו דהיא בודאי תולעת, עדין היא בהיתרה... ואפילו ראה את הנקודה ויש חשש גדול שהוא חרק, עם כל זה אינו חייב לבודקה... מאחר ובעין רגילה אין לזה צורת תולעת או צורה אחרת ורק נראית נקודה, ולא רוחשת כלל רק עומדת על עומדה בלי תנועה כלל אין לחוש לה" וכן שאלתי את מו"ר הגר"ד ליאור (ביז סיון תשס"ט) והשיב שאכן כל שאי אפשר לזהות את החרק בדרך הטבע, אינו אסור, ואפילו אם אנו רואים נקודה שחורה זעירה; ואין חיוב במקרה זה להשתמש בזכוכית מגדלת; ודיבר על כל אדם ולאו דווקא על מומחה. וכן הגרנ"א רבינוביץ' (בשו"ת שיח נחום חלק א, יורה דעה סימן מה) כתב שאף אם רואים "כמו נקודות קטנות אבק דק", אם אינן ניכרות בעין בלתי - מזויינת כחרקים ואי אפשר להבחין בתזוזתן - מותר.
לסיכום, אם מגלים על פני הפרי נקודה שחורה וכיוצא בזה שאינה רוחשת, באופן שרוב-רובם של בני האדם בעלי ראיה טובה אינם מסוגלים לברר בעין בלתי מזוינת שמדובר בחרק, אין כאן איסור, ואין תוקף לממצאים שיתבררו בעניין זה על ידי אמצעי עזר אופטי או על ידי אדם בעל יכולת ראיה נדירה במיוחד."
(עמודים 124-126 בדילוגים)

ומהסכמת הרב מאזוז לספר "וכך נהגנו בליל ראש השנה לקחת תאנים מיובשות ולבדוק אותן יפה במראית העין, ולומר "יהי רצון שתהא שנה זו טובה ומתוקה עלינו כדבלה". ומי שחוש הראות שלו חלש ייעזר בזכוכית מגדלת, אבל אין צורך להסתכל במיקרוסקופ המגדיל חרק שעל גבי תות-שדה פי 450! ואין לאדם אלא מה שעיניו רואות."


עד כאן הדברים, עתה הערותי האישיות:
1. אמנם, הרב משה ויא והרב יצחק פוקס חלקו עליו, אבל כאן הובאו דברים מגדולי פוסקי זמננו.
2. ביחס לדברי הרב מאזוז, ניתן לקחת כנקודה למחשבה לחשוב באיזה אור הוא הסתכל במרוקו בליל ראש השנה?
יפה ויישר כוח על ההשקעהסתם 1...
הרב מאזוז כמדומני מטוניס לא מרוקו

אני תוהה. אני כמובן מסכים לגבי כל העניין עם המיקרוסקופ והזכוכית מגדלת כמו מה שכבר הזכרתי.
דבריו של הרב ויא וחומרותיו בספר בדיקת המזון כהלכה הוזכרו כבר.

אבל לגבי ביצי חרקים. אמנם אין כאן חרק ואין כאן תזוזה אבל יכול להיות שלכל מי שמבין בזה מעט גם ללא עזרים שונים הוא יאמר חד משמעית שמדובר בביצים. האם לא נחשוש לזה?
הרב מזוז מג'רבה, זה נחשב בטוניס אבל הם שונים מבחינה תורניתהדוכס מירוסלב


תודה, התכוונתי בעיקר לתנאים המציאותייםארץ השוקולד
זה בדיוק מה שהוא מהרב עמאר והרב רבינוביץ'ארץ השוקולד
שאנחנו מסתמכים על ידע של אדם ממוצע ולא מקצועי
איזה הנאה יש באכילת חרק?ארץ השוקולד
אותה הנאה שיש באכילת חגב טהורימ''ל

ואותה הנאה שיש באכילת חתול.

 

ההנאה לא תלויה לא בגודל ולא בזה שיש לך רתיעה פסיכולוגית מהמאכל - אם זה דבר שראוי לאכילה אכילה שלו נחשבת להנאה.

 

לפי השאלה שלך אין בכלל איסור בחרקים?

ברור שיש הבדלסתם 1...
הרי יש דברים האסורים בהנאה ויש דברים האסורים באכילה.

למשל בשר לחלב, כלאי הכרם, שור הנסקל...

דברים שגם בבליעה ללא הנאה יהיו אסורים... החילוק הזה די בסיסי ואין הנאה מאכילת חרקים.

חגבים זה כלל לא שייך. גם גויים נרתעים מחרקים
יש איסור הנאה ויש איסור אכילה, שאחד מתנאיה הוא הנאהימ''ל

אבל אין קשר בין שתי ההנאות.

 

ברור שיש דברים שאסורים בהנאה ויש דברים שאסורים באכילה אבל ההנאה המדוברת לא קשורה בכלל לאכילה.

 

למשל בשר בחלב, כלאי הכרם, שור הנסקל וכו' אסורים בהנאה ולכן אסור להשתמש בהם לישיבה עליהם וכדו' או למכור אותם - בלי שום קשר בכלל לאכילה.

 

בנוסף יש דברים שאסור לאכול אותם - אבל אחד מהתנאים של האכילה הוא שהיא תהיה דרך הנאה, אבל כאמור בתגובה הקודמת - השאלה בדרך הנאה היא לא אם נהנית או לא אלא אם זה דבר שראוי לאכילה בדרך העולם.

אם אתה לא מונח תגיד אל תענה סתםסתם 1...
הנאה ללא אכילה שחייבים עליה ועליה הרמבם מדבר כשהוא מונה רק שני איסורים במנין המצוות ביחס לבשר וחלב הם

איסור בישול
ואיסור אכילה

מכיוון שבדבר הזה חייבים על אכילה שאין בה הנאה. לדוגמה:

אם הערה אדם מאכל כזה אסור כשהוא רותח לתוך פיו ובלע אותו יהיה חייב למרות שלא הייתה פה הנאה.

ביחס לכל שאר האיסורים באכילה אין את החלוקה הזו.
שוב אתה יורד לפסים אישייםימ''ל

אז אני פורש כאן. נראה שבכלל לא הבנת אותי כי אתה די אומר מה שאני אמרתי ואז מתווכח עם עצמך, אם היית מתדיין באופן מכובד הייתי מסביר. חבל.

 

כל טוב.

ברור...סתם 1...
שהיית מסביר כי אתה מונח בהכל כרגיל.

ולא אמרתי בכלל מה שאמרת.

דיברת על הנאה כמו לתת לכלב שלך לאכול. זו הנאה רגילה ולא עליה אני דיברתי.

הנאה באיסורי מאכלות היא מסוייגת לרוב ולא לכל האיסורים. לגבי שור הנסקל (פרק ז בהלכות מאכלות...)

בשר בחלב (2 איסורים בלבד כאמור, רק בגלל שאין צורך בהנאה באכילה בשביל לאסור)
וכלאי הכרם.

אין עוד! (גם אם כתבת וכו...)

זה יהיה אסור גם ללא הנאה. באכילת חרקים לא עברת על איסור (בטח לא מדאורייתא) אם לא נהנית באכילה.

תסתכל במניין המצוות של הרמבם ותתחיל לדייק במילים. איפה כתוב אסור באכילה ואיפה אסור בהנאה. תלמד מזה הרבה.



דרך אגב ה"אישי" הוא רק איתך כמו ששמת לב...
שובימ''ל
עבר עריכה על ידי ימ''ל בתאריך כ"ה באלול תשע"ז 23:50

אני אתעלם מהתוקפנות האישית שלך. ולא, מעולם לא התיימרתי להיות בקי בהכל ובכל זאת להסביר את עצמי אני יכול. לא מבין את האינטרס שלך להוציא מההקשר בשביל לתקוף לחינם.

 

שים לב - אני כתבתי שיש הנאה באכילה ואתה בא ואומר שאין צורך בהנאה בשניים מבין איסורי האכילה, מה זה קשור בכלל לעניין?? 

כאן מדובר באיסור שיש בו צורך בהנאה לדברי שנינו אז מה הקשר לחלוקה בין בשר בחלב וכלאי הכרם לשאר האיסורים?

(ה''וכו''' שכתבתי התייחס לאיסורי הנאה כמו שור הניסקל שהזכרת ויש עוד רבים. שוב אתה תוקף בלי להבין על מה אתה מגיב וחבל)

 

אתה כותב בדיוק מה שאמרתי - בשביל להתחייב באכילת חרק צריך שתהיה הנאה. שים לב למה אתה מגיב לפני שאתה תוקף.

 

ובסוף שוב אתה מערבב בין 'איסור הנאה' שמשמעו הנאה שאינה אכילה לבין הנאה שהיא תנאי באכילה עצמה.

 

 

ואם אתה מתנהג בתוקפנות ומנסה להלבין פנים בלי שום סיבה רק כלפי אז זה כן בסדר? 

חוץ מזה שלא הבנתי מה אתה בכלל רוצה ממני ומה נפלת עלי (אבל תחסוך ממני, זה עניין שלך עם עצמך).

כרגילסתם 1...
מניפולציה.

בדיוק הפוך ממה שכתבת. אתה טענת שיש פה הנאה בעל כורחו בעצם האכילה.

- אין כאן. באכילת איסור, חוץ משני האיסורים שהזכרתי ושור הנסקל, צריך הנאה בשביל להתחייב באיסור.

כאמור... באכילת חרק יש צורך בהנאה ולא כמו שכתבת.

ההנאה שהכנסת לי לפה בדבר הנאה שונה חוץ מאכילה מעולם לא הזכרתי אותה בשרשור הזה , אלא כמענה לטעות שהעלית.

אז אחרי שכתבת שחרק זה הנאה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים אתה חוזר בך אבל טוען שלא הובנת... נו מה נגיד
שובימ''ל
מסתבר שאכן לא הבנת אותי, נסה שנייה לצאת מהרצון לתקוף ותקשיב למה שאני עונה לך.

אני טענתי שיש צורך בהנאה ואכן באכילת שרצים יש הנאה כי זה דבר שראוי לאכילה.

אתה הכנסת לדברי כאילו אני אומר שאין פה הנאה (או שיש 'הנאה בעל כרחו' כלשונך) ובכל זאת חייבים כמו בבשר בחלב וכלאי הכרם - זה בלבול שלך, לא משהו שאני אמרתי, אתה לא צריך להתווכח איתי על זה.

מקווה שעכשיו הבנת ושלא תנסה להוציא מההקשר כדי לתקוף אותי בחינם.
"הנאה בעל כורחו" כלשוני???סתם 1...
וואו... באמת נעזוב את זה כאן... שנה טובה
''אתה טענת שיש פה הנאה בעל כורחו''ימ''ל
פסקה שנייה בתגובה הקודמת שלך.

שנה טובה גם לך.
תגובה זו נראית נכונהארץ השוקולד
אבל זה לא שייך לדיון של מתעסק, כי הגמרא אומרת "אין מתעסק בחלבים ועריות שכן נהנה" ואז עולה השאלה האם כל אוכל זה נהנה?
אמתימ''ל

גם מתעסק חייב כשיש הנאה, זה הדין במאכלות אסורות ובאיסורי ביאה.

לא בכל אכילה יש הנאה, הגדר הוא אם הדבר ראוי לאכילה או לא.

ולכן נחלקו האם שייך מתעסק בתולעיםארץ השוקולד
אמנם אינני מכיר פוסק בן ימינו שסומך רק על זה, אבל זה בטוח צד נוסף להקל.
זה כלל לא הגדר...סתם 1...
ראוי לאכילה או לא ראוי. ברור שמדובר על דברים ראויים לאכילה אחרת השאלה כלל לא הייתה מתחילה.
אבל מילא...
הנה ציטוט ההלכה בשבילךימ''ל

"כל האוכלין האסורין אינו חייב עליהם עד שיאכל אותן דרך הנאה... כיצד? הרי שהמחה את החלב וגמעו כשהוא חם עד שנכוה גרונו ממנו או שאכל חלב חי, או שעירב דברים מרים כגון ראש ולענה לתוך יין נסך או לתוך קדרה של נבלה ואכלן כשהן מרין, או שאכל אוכל האסור אחר שהסריח והבאיש ובטל מאוכל אדם הרי זה פטור".

אוכל שגורם לכוויה או בושל בדבר מר או שהסריח והבאיש הוא אוכל שאינו ראוי לאכילה אבל אתה מוזמן לקרוא לזה איך שתרצה אם מה שחשוב לך זה לומר אחרת ממני.

 

אני לא מבין למה אתה שוב ושוב מחפש להתנגח בי באופן אישי ובחוסר ענייניות. אבל מילא...

 

הוא אשר אמרתיסתם 1...
פטור...
כשהאוכל לא בר אכילה ואין בו הנאה.
אתה!!! טענת והכתובת עדיין על הקיר לעיל... שבאכילת חרקים יש הנאה כמו באכילת חגבים ועוד סברות כרס.

בדבר מאוס אין הנאה, אין הנאה בעל כורחו ודאי וההלכה הזו מוכרת.

תעיין בספר המצוות ותשווה ותראה למה התכוונתי. כרגע הכשלת את עצמך בלבד וחזרת בך.

בתגובה הראשונה ולאחר מכן לא טענת זאת בכלל.
לגבי חוסר ההנאה הוא (רמבם) דיבר על חלב ולא סתם. כמו שאמרתי! לעיל.

תודה על הוכחת דברי. (מילא...)
שמע חביביימ''ל

אתה כל כך להוט לתקוף אותי שאתה בכלל לא מקשיב למה שאני עונה לך ומגיב לא לעניין, שים שנייה את השנאה כלפי (שאין לי מושג מאיפה היא נובעת ולמה) בצד ותקשיב.

 

טענתי מההתחלה ואני עדיין טוען שיש הנאה באכילת חרקים (אחרת למה התורה אסרה אותם בכלל)?

למה? כי כל דבר שראוי לאכילה ונאכל בדרך הנאה (לאפוקי אותן דוגמאות שבתגובה הקודמת בהן המאכל כבר הפך לא ראוי למאכל מחמת חום או תוספת דבר שפוגם בטעמו וכו') נחשב הנאה - גם אם בפועל מאן דהוא לא אוהב אותו או נרתע ממנו פסיכולוגית.

 

אתה הכנסת לדברי שאני טוען שיש 'הנאה בעל כרחו' (כלשונך...) ושזה כמו בשר בחלב וכלאי הכרם שחייבים אפילו כשאין הנאה - זה לא נכון, מעולם לא טענתי את זה וחזרתי והדגשתי זאת - אתה הכנסת את זה לדברי ואתה ממשיך להתווכח עם זה כאילו אני אמרתי את זה...

 

טעות לעולם חוזרתסתם 1...
אתה תמיד מתנקז לטעמי מצוות וזה מכשיל אותך וכבר הערתי על זה בעבר.

למה התורה אסרה תולעים וחרקים? אינני יודע!!! אתה כנראה יודע...

לא להוט בכלל אבל תשלים עם זה שאין לך מונופול על לימוד תורה, לא כאן ולא בשום מקום.
מסתבר...ימ''ל

הנה - שוב הכנסת מילים לפי ואתה תוקף עליהן. לא הזכרתי ולא התייחסתי בכלל לטעם המצווה, רק שאלתי אם לשיטתך שאין הנאה באכילת חרק למה שרצים אסורים בכלל (ואפילו שהקשיתי ככה לא מכוח זה טענתי שיש באכילת שרצים הנאה כי קושיא היא לא ראיה אלא מכוח אותה ההלכה שציטטתי). אין שום קשר לטעמי המצוות ואני כמעט לא עוסק בהם לצערי, במיוחד לא בלימוד ההלכה.

 

מעולם לא טענתי ולא חשבתי שיש לי מונופול על לימוד התורה, אני גם בניגוד אליך לא תוקף מי שחושב אחרת ממני. אם זה מה שרצית להשיג אז הנה לך הודאה.

אתה אולי עונהסתם 1...
יפה ומכובד לכל העולם אבל השחצנות שלך היא עמוקה.

אני מכניס מילים לפיך, מתווכח עם עצמי, ממציא טענות... יש זלזול יותר גדול מזה במישהו?

קח אחריות על מה שאתה כותב.
אם כתבת לא ברור, וזה קורה הרבה- כך גם אתה טענת כמה פעמים, תקן או דייק.

קיצור- אתה צודק והעיקר מזלזל בכל העולם בכבוד.
אני לא נכנס לדיונים אישייםימ''ל

לא התכוונתי לזלזל באף אחד, אפילו לא בך למרות כל ההטחות והתוקפנות שלך כלפי.

 

אכן הכנסת מילים לפי (כמה וכמה פעמים...) ואכן התווכחת עם עצמך כשהתעקשת עליהן, אין בזה זלזול ולא כתבתי את זה כדי לזלזל אלא כדי שתשים לב שאתה מתייחס לטענה שלא טענתי.

 

אם כתבתי לא ברור, וזה אכן קורה מדי פעם, אז אני משתדל לתקן או לדייק.

 

שוב אתה כותב את זה אבל מעולם לא טענתי שרק אני צודק, הנה לך עוד הודאה (בפעם המי יודע כמה..).

 

אני רואה שאתה שוב ושוב מתנפל עלי אישית בלי שום סיבה נראית לעין, למרות שניסיתי לדון איתך עניינית וגם להבין למה, לכן מעתה לא אגיב לך יותר בלנ''ד וחבל כי הדיונים איתך כשהם ענייניים הם פורים ומעניינים.

 

כל טוב ושנה טובה.

ב. נתון במחלוקתארץ השוקולד
ג. זה מתעסק אם כבר ואמנם רבים מהפוסקים התנגדו, אבל יש כמה פוסקים שסברו כך
ב. מי סובר שבריה בטלה?ימ''ל

ג. אמנם מתעסק הוא סניף של אינו מתכוון (כלומר אחד מהביטויים שלו) אבל כאן לא מדובר במתעסק כי מתעסק זה כשאין כוונת אכילה אלא הבליעה נעשית בטעות (למשל שמכניס לפה במטרה לשחק או להוציא אח''כ) - כאן האכילה והבליעה הן כן בכוונה רק שלא ידוע שיש בבליעה איסור ולכן זה אינו מתכוון אבל גם לא מתעסק.

הכלל - מתעסק זה כשהפעולה בטעות, אינו מתכוון זה או כשלא מתכוון לפעולה או שהוא מתכוון אליה אבל לדבר מותר והאיסור הוא אגבי.

אקדים ואומר שהדברים הללו הם סמך ולא הלכה פשוטהארץ השוקולד
אבל לגבי בריה בטלה:
כך הביא ההגהות אשר"י (עבודה זרה פרק ה סימן יא) בשם בה"ג שבריה בטלה באלף.
דעת הראב"ד (הובאו דבריו בחידושי הרמב"ן והרשב"א בחולין דף צז עמוד ב) שבריה בטלה באלף ומאתיים.
ורבנו ירוחם (תולדות אדם וחוה נתיב טו חלק ה אות כט) הביא בשם הרי"ף שבריה בטלה בקרוב לאלף וכן הביא הראבי"ה (תשובות וביאורי סוגיות סימן אלף עז) שכן דעת רב נסים גאון ועוד גאונים, אמנם הראבי"ה חלק עליהם, אך הביא בשם גאונים שכך הם סברו.
בנוסף, הר"ש (בפירושו למשנה בתרומות פרק י משנה ח) והרשב"א (בתשובותיו חלק א סימנים רע-רעא) והאור זרוע (חלק ד פסקי עבודה זרה סימן רסד) ועוד ראשונים שבריה בטלה ב960.

ולכן הביא הרב איתם הנקין הי"ד בספרו (לכם יהיה לאכלה עמודים 105-6):
"ואמנם כאמור בשולחן ערוך ושאר הפוסקים הוכרע כרוב הראשונים, הסוברים שבריה אינה בטלה כלל, אבל כיוון שסיעה רחבה מגדולי הראשונים סוברת שבריה בטלה בקרוב לאלף, הסכימו הרבה אחרונים שאפשר לצרף דעה זו כספק וכסניף להיתר..." והביא מספר אחרונים שהתירו על סמך אותה שיטה בעיקר.
וסיכם (הרב הנקין בעמוד 107):
"לסיכום, אף שלהלכה הוכרע בשולחן ערוך שבריה אינה בטלה כלל, עם זאת כיוון שהרבה ראשונים סוברים שהיא בטלה באלף או בקרוב לאלף, יש מקום לצרף דעה זו כספק (שמא הלכה כמותם), וכל שכן כסניף לחיזוק ההיתר, וכפי שעשו הרבה אחרונים כנ"ל, ובפרט שהסכמת הפוסקים שזהו עניין דרבנן. וכמו שהערוך השלחן בסימן ק בירר תחילה (בסעיף ג) שלהלכה קיימא לן כסוברים שבריה אינה בטלה, אבל בהמשך (סעיף יד-טו) שב והביא הסוברים שבטלה בקרוב לאלף וכתב לסמוך עליהם בשעת הדחק"

ביחס לביטול שאין ודאי איסור, שלא צריך לטרוח הרבה בשביל הבדיקה כי זה מדרבנן, נפסק על ידי הגרש"ז אויערבך (שו"ת מנחת שלמה חלק ב סימן סא) וכן הביאו (הרב ויא בספר בדיקת המזון כהלכה עמוד 135 ובחוברת "המעין" טבת תשע"ז עמוד 69) בשמו של הרב אלישיב.

ביחס למתעסק בתולעים, היו שסברו שאין הנאה באכילת תולעים וממילא שייך בהם מתעסק וכך פסקו השיבת ציון (שו"ת שיבת ציון סי כח), וכן הביא בשו"ת התעוררות תשובה (חלק ד, יורה דעה, סימן לז) בשם דודו (מהר"ש בן החתם סופר), הרוגאצ'ובר (שו"ת צפנת פענח חלק א סימן לג(דפוס ורשה)) ועוד אחרונים.

לסיכום, יש הרבה צדדים שניתן לצרף כאן ולכן ניתן בפשטות לסמוך על מה שנהגו ההורים בתחום זה משום שרבו המחלוקות. אך אם מישהו/י רוצה לשנות ממנהג משפחתו, ראוי לשאול שאלת רב בנושא.
וכל הכבוד למי ששרד את דבריארץ השוקולד
שחלק מכובד מהם הובאו מספרו של הרב איתם הנקין הי"ד בספרו "לכם יהיה לאכלה" שהוא ספר מאוד מקיף בבירור להלכה בסוגיית חרקים במזון ומומלץ למי שיש ראש לשבת וללמוד אותו, כי זה לא ספר קל ללימוד
יפה, באמת ידוע שהיו שדייקו לגבי הביטול באלףסתם 1...
ומוזכר לגבי עוד איסורים.
יפהימ''ל

אבל:

א. כתבתי שברייה לא בטלה בשישים - גם אלו שאומרים שברייה בטלה באלף לא חולקים על זה.

ב. זו דעת מיעוט שלא להלכה (אם הבנתי נכון מהרב הנקין גם המקלים רק מצרפים את זה להיתר).

ג. זה אולי יותר מעשי במפעלים וכו' אבל בבית קולא של ביטול אחד מאלף היא פחות מועילה, בטח אם מדובר בפרי/ירק.

אגלה לך סוד, חרק קטן בתוך שתי עליםארץ השוקולד
סביר שהוא כבר פחות מאלף.

אבל אם נלך על עיקר הדין, סביר שאם אין בעיה באפילו עשירית מאריזות החסה של אותה חברה באותה שנה, סביר שאין אפילו חובת בדיקה.

אבל שוב, אם תרצו הלכה פשוטה ונעימה יש על כך פרק בספרו של הרב קנוהל "ואכלת ושבעת"
נכוןימ''ל

אבל ביטול שייך רק בדבר מעורב, חרק על ירק בכלל לא בטוח שהם נחשבים למעורבים (בניגוד לתולעת בין גרגרים למשל). 

 

ושוב כאמור - אני מסכים איתכם על עניין של מיעוט מצוי, רק לא שזה בגלל דין ביטול ברוב כי ברייה לא בטלה (הנפקא מינה היא במקרה שידוע שיש חרק אלא שלא ידוע איפה).

ביטול בריה באלף זה סמך כדי לא לחייב בדיקה עצומהארץ השוקולד
והיתרים רבים של האחרונים.

מלבד זאת, בסלט חסה זה כבר מעורב.
לגבי א ובהולם במיוחד
לאכול בריה שלמה זה מדאורייתא, כשהיא בטלה בשישים זה גזירת חכמים אאל''ט. (ועל זה דיברתי)

ועדיין זה לא מיעוט המצוי. (באורז, קטניות וקמח שעברו בבית שלי...)

וואו, איזה בלאגן עשיתי פה

(אגב, לא המצאתי את זה. הייתי בשיעור בנושא ואני זוכרת שהוא דיבר על לא מתכוון. הגיוני שהוא צירף את זה לזה ש'גם אם תאמר שזה מיעוט המצוי...' אבל אני לא זוכרת בוודאות.)

(לא קראתי את התגובות האחרות פה)
לאימ''ל
ברייה היא דבר חשוב והכלל הוא שדבר חשוב אפילו באלף לא בטל (כמו שהעיר @@ארץ השוקולד יש שדייקו שבלמעלה מאלף כן בטל), לכן ברייה אסורה מדאורייתא ולא בטלה בשישים.

לגבי מיעוט המצוי אני מסכים.
בריה אסורה לפי רבים מהפוסקים מדרבנןארץ השוקולד
וכמדומה לי שהבאתי דברים אלה לעיל בשמם של הרב שלמה זלמן אויערבך והרב אלישיב.

נ.ב רואים שלא החזקת ראש, כי חלק מכובד מהשיטות היה ב960 ולא ביותר מאלף
לפי מי ברייה היא דרבנן?ימ''ל

זה לא הופיע במקור שציטטת מהרב הנקין. הופיע שלא צריך לבדוק אבל זה לא בגלל שברייה דרבנן אלא בגלל שזה חשש רחוק - גם לדעתם ברייה היא איסור דאורייתא.

 

נכון שהוזכרה שם דעה אנונימית של 960 וגם דעה של 1200, הזכרתי בקצרה 1000 כי זו השיטה המרכזית (בגלל דיוק בלשון הגמ' שמזכירה "אפילו אלף").

ראשית, טעיתי במי הביא מהארץ השוקולד
דרבנן בבריה זה בשם הערוך השלחן והוא לא פירט שם מי:
"לסיכום, אף שלהלכה הוכרע בשולחן ערוך שבריה אינה בטלה כלל, עם זאת כיוון שהרבה ראשונים סוברים שהיא בטלה באלף או בקרוב לאלף, יש מקום לצרף דעה זו כספק (שמא הלכה כמותם), וכל שכן כסניף לחיזוק ההיתר, וכפי שעשו הרבה אחרונים כנ"ל, ובפרט שהסכמת הפוסקים שזהו עניין דרבנן. וכמו שהערוך השלחן בסימן ק בירר תחילה (בסעיף ג) שלהלכה קיימא לן כסוברים שבריה אינה בטלה, אבל בהמשך (סעיף יד-טו) שב והביא הסוברים שבטלה בקרוב לאלף וכתב לסמוך עליהם בשעת הדחק"

ביחס לחובת בדיקה שהיא מדרבנן, אלו דברי הרב אלישיב ור' שלמה זלמן:ביחס לביטול שודאי איסור, שלא צריך לטרוח הרבה בשביל הבדיקה כי זה מדרבנן, נפסק על ידי הגרש"ז אויערבך (שו"ת מנחת שלמה חלק ב סימן סא) וכן הביאו (הרב ויא בספר בדיקת המזון כהלכה עמוד 135 ובחוברת "המעין" טבת תשע"ז עמוד 69) בשמו של הרב אלישיב.

וביחס לדעה אנונימית של 960, כמדומה לי שציטטתי שם שלושה ראשונים ואחר כך התייאשתי מפירוט נוסף, אבל אחזור על הציטוט:
בנוסף, הר"ש (בפירושו למשנה בתרומות פרק י משנה ח) והרשב"א (בתשובותיו חלק א סימנים רע-רעא) והאור זרוע (חלק ד פסקי עבודה זרה סימן רסד) ועוד ראשונים שבריה בטלה ב960.

הר"ש, הרשב"א והאור זרוע אינם אנונימיים
לעיל הדברים הובאו עם מראי מיקום וכחלק מהקשרארץ השוקולד
כאן תימצתתי, אבל הנה קישורית לעיל:https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t912938#9972224
מה שאמרת הגיוניארץ השוקולד
מדאורייתא ביטול הוא ברוב כעיקרון, אפילו ביטול בששים זה מדרבנן.

מיעוט המצוי את בטח צודקת, אם אין אפילו ב2% לכל הדעות שאני מכיר זה לא מיעוט המצוי כדי לחייב בדיקה.
נחלקו השיטות האם מיעוט המצוי הוא 40% / 10% או 3%,
כלומר החל מאיזה אחוז נגועים צריך לבדוק,
המחמירים מאוד סוברים 3% אבל הפסיקה הסטנדרטית שאני מכיר היא 10%.
כלומר שחובת בדיקה מדרבנן היא רק אם בעשירית מהאריזות הייץה בעיה לפי רבים מהפוסקים
מחילה,הדוכס מירוסלב

מה זה הפלפול הזה ועוד בדין דאורייתא חמור

אני חייב לשאול, ככה את סומכת על עצמך בהלכות חמורות בפלפולים כאלה?

ימ"ל כבר ציין את השגיאות, אני מקווה שאת מבינה עכשיו למה אסור לעשות כאלה פלפולים

הבנת הנקראצריך עיון
היא אמרה שהיא עוד בוררת דברים כי היא עוד לא למדה את הנושא, היא לא התירה לעצמה כלום
לא ראיתי את זה בתגובה הנ"ל הדוכס מירוסלב


חפשצריך עיון
(רמז: יש שם שלוש פיסקאות, קרא את האמצעית)
קראתי ברפרוף. בכל מקרה לא התכוונתי לכתוב נגד הכותבת אלא נגדהדוכס מירוסלב

הטענה, כנראה שהכתיבה בלהט הרגע ובגלל שאני עסוק בדברים אחרים, זה יצא לא טוב.

כמו שכתבתי שם, שאלתי אותה אם היא סומכת על זה, לא תקפתי אותה על זה.

 

אז נראה לי שגם אתם יכולים לקרוא יותר טוב את ההודעות שלי מטורלל

לא נראה ככהצריך עיון
'ככה את סומכת על עצמך' נראה כמו פניה אישית אליה ולא על הטענה
אז אולי גם אתה צריך לקרוא את התגובה הבאההדוכס מירוסלב

הבנת הנקרא - צעירים מעל עשרים

 

או שאולי אתה חושב שיש לך רוח הקודש ואתה יכול לדעת מה הטונים שנכתבים בהם הדברים?

כן, זה גורם לי תרעומת כשאנשים עושים פלפול כזה. לא צריך להגיע למקום הזה בלי ללמוד מספיק.

אבל לא התכוונתי לומר שהיא מרושעת וכו' כמו שאתה רומז (גם אני יודע להוציא דברים מהקשרם ).

Snowflakes עליך פונפון... חבל שלא ראיתם איך העולם היה לפניהדוכס מירוסלב

הדור שלכם

תפתח הלכות תולעים ותהיה בשוק מההיתרים לפני מאות שניםארץ השוקולד
עיין בעיקר בפתחי תשובה...
מה הכוונה?הדוכס מירוסלב

יש הבדל בין היתר לבין ערבוב של כללים, לא?

מבחינת ההיתרים, דברים שאנחנו לא היינו חולמים שמותריםארץ השוקולד
ופתאום אתה מוצא שהתירו
גם בשולחן ערוךסתם 1...
לגבי תולעים בדגים.
כל העניין של לא פירש.
תולעים שנמצאו בין העור לבשר של הדג מותרים ... שולחן ערוך מפורש בסימן פד'
זה לא מפתיעארץ השוקולד
מי שחשב שתולעים שלא פירשו אסורות לא מכיר את ההלכה פשוט של תולעים וגם לא למד את ספר עמוס כמו שצריך

התכוונתי להיתרים מפתיעים
שתף אותנו בספר עמוסהדוכס מירוסלב


עמוס היה בוקר שקמיםארץ השוקולד
וחז"ל אמרו שהכוונה היא שהוא היה דוקר את השקמים למטה כדי שתיכנס צרעה ותטיל את ביציה בתוך התאנה וכך היא תגדל ותשתבח
וברור שזה מותר לאכילה
....ובולס שקמים"נפש חיה.
אבדוק את עצמינפש חיה.
תראה רדק פה! על מה זה בנפש חיה.
צודקת, טעות שליארץ השוקולד
אני לא הצלחתי לצרף פה את הצילום שצ המפרשיםנפש חיה.
בל רדק ורשי מתייחסים לזה.


בולס שקמים הוא מי שמחפש בשקמים לראות מה אפשר לקצוץ כדי שייתעבה. -רשי-

.או הרדק אומר- מתרגום בולס= מחפש שקמים שישמשו למאכל הבקר שלו.
זה מדרש חז"ל, בלי נדר אשלח מקור מחרארץ השוקולד
בכל מקרה, זה דין מאוד פשוט שתולעים נאסרו רק אם פירשו.

ושלחתי תגובה רצינית והלכתית יותר לעיל.
אקדים ואומר שהדברים הללו הם סמך ולא הלכה פשוטה - צעירים מעל עשרים

זה יותר היה לשעשע, להעלות חיוך ודרך מצוינת לזכור
כמו דם שפרש בשונה מדם צרור?נפש חיה.
רעיון דומהארץ השוקולד
אני לא בטוח האם שניהם יונקים מאותו עיקרון.

שאלה יפה ורעיון טוב
אני לא בטוחה אבל נראה לי ככהנפש חיה.
בדם- אם הוא פרש ונראה כלפי חוץ- כלשכן אם הוא בפני עצמו- הוא אסור.


אבל
אם זה דם צרור שלא פירש(בעוף למשל)- זה יותר קל.


כאן-
אם התולעת יוצאת-היא אסורה


אבל אם היא בפנים/ יש ביצים (שלא נראות חיצונית/לא 'בריה') אז יש צד להקל?!


זה כן מזכיר את העיקרון הנל


אבל עדיין יש שאלה
ו@צריך עיון
לא פירש זה היתר רק במנותק מהקרקע.11111

וגם שם צריך לוודא שזה באמת לא פירש.

לא הבנתי איך זה קשור למנותק?נפש חיה.
יורה דעה פד11111

(ואני זוכר את זה שזה דווקא בתלוש כי זה דבר שטעיתי בו פעם.)

לגבי תולעת זה אפילו לא צד להקלארץ השוקולד
אם היא לא יצאה מעולם מהמים/מהירק או מהפרי לאוויר היא לא אסורה בכלל...
זה הלכה פשוטה ואינני מכיר פוסק שחולק על זה.
רק בתלוש.11111


בתלוש או שלא ריחשו כללארץ השוקולד
ומצורפים בזה דברי השלחן ערוך והרמ"א:
"תולעים הגדלים בפירות בעודם במחובר חשוב כשורץ על הארץ ואסור אע"פ שלא פירש והוא שריחש אבל תולעים הנמצאים בפולין ואפונים תחת הקליפה והקליפה משחרת עליהם מבחוץ וכשמסירים הקליפה מוצאים היבחושים תחתיהם מותרים לפי שהם מונחים במקום צר ולא קרינן בהו השורץ על הארץ כל זמן שלא ריחשו אבל הנמצאים בשרביטים אסורים שיש להם מקום לרחוש:

הגה: תולעים הגדלים בכמיהין ופטריות דינן כמו בשאר פירות ולא אמרינן דלא חשיבי מחובר לקרקע הואיל ואין מברכין עליהם פרי האדמה (ד"ע ולאפוקי או"ה) ופעמים נמצא בפרי כמין נקודה שחורה והוא מקום שמתחיל התולעת להתרקם וצריך ליטלו משם בעומק דאסור כמו התולעת עצמו (תשובת הרשב"א סימן ער"ה?):" (יורה דעה סימן פד סעיף ו)
אני זוכר במעורפל ששמעתי שיש חולקיםהדוכס מירוסלב


שאלתי את רבי שלימד אותי זאתארץ השוקולד
והוא אמר ששמע על כך שיעור ונראה לו שהמקור הוא מודרני.
אז סליחה על הטעות
תודה על סיכום הפרשניםארץ השוקולד
תבורכי
מה זאת אומרת "אסור לעשות כאלו פילפולים?"רק שמחה#
זה שאלה הלכתית. הטענה שהיא הביאה שזה פסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן זה טענה יפה. לא בקיא בסוגיה, אבל נראה לי שזה טענה חזקה מאוד
חוץ מזה שזה מדבר רק על הלכות שבתקוד אבל פתוח
ולא על כשרות...
העלית נקודה למחשבהסתם 1...
פסיק רישה נתון במחלוקת האם הוא חל על דיני הנאה, או שאר דינים אך ברור שהוא מצוי בעוד דינים מדאורייתא. מדובר במושג מתאר ולא בהלכה של שבת.

מה שתעשה בהיתר ובהכרח יגרום לאיסור ללא כוונה.

בדיני דרבנן יש שלא סוברים שיש פסיק רישה ויש שלא. לדוגמה המשנה ברורה בסימן שטז' מביא שיש ומחמיר אך מזכיר שיש דיעות מקילות בדרבנן שלא סוברות פסיק רישה כמו תרומת הדשן.
נכון שהנידון הלכתיסתם 1...
אבל הפלפול צריך להגיע לאחר לימוד (אינני מעיר על הכותבת הספציפית כלל אלא בצורה כללית).

לדוגמה חרק שלם זו בריה והדין שלה הוא איסור מדאורייתא שלא בטל אפילו באלף.

פסיק רישה הוא מושג שצריך לבאר למה התכוונו כשכתבנו אותו. אינני מבין כאן למה הייתה הכוונה למשל.

זה מה שחכמים אמרו שקודם לגמור= ללמוד ואחר כך לסבור= להיכנס לתהליך של משא ומתן במה שלמדנו.
מי שלא פוסק, לא יפסוק גם לעצמו. לא הגיוני?הדוכס מירוסלב


לא רק שזאת לא טענה יפה, זה לא קשור לנושא בכלל הדוכס מירוסלב


אני ממליץ לפתוח את "ואכלת ושבעת"ארץ השוקולד
של הרב קנוהל, ספר פסיקה נח מאוד למשתמש והוא גם מסביר את שיטתו
ובתור בונוס יש לו אפליקציה חינמית
היא לא סמכה על הפילפול שלהקוד אבל פתוח
והיא שאלה, לא קבעה.

ואין שום בעיה להעלות השערות לפני שנגשים לסוגיה, ולא סותר שאחכ באמת פותחים מקורות בודקים מה ההלכה אומרת....
מה קפצתם להגן עליה כאילו יריתי בה? צריך להזהר כשלומדיםהדוכס מירוסלב

לא להגיע לערבובים כאלה. ואכמ"ל...

צריך ללמוד את ההוראות, שמשתנות בגלל המציאות, מול המכוניםהדוכס מירוסלב

שמתמקצעים בזה.

לא חושב שמספיק לשמור במקפיא (זה פשוט גורם לביצים לא להתפתח, אבל לא בטוח שהביצים עצמן מותרות)

נקודה רגישה?משיח בן דוד

 

.. חושב

בצחוק אחיימ''ל
אל תקח ללב.

אבל ברצינות - אנחנו בודקים כבר שנים אורז וקטניות ומנפים קמח ואף פעם לא מצאנו חרקים למעט פעם אחת שכל הארון שלנו היה נגוע בגלל איזו פרפרית מרושעת שהשריצה שם.
מוזר קצת ..משיח בן דוד

 

 

אחת להמון זמן יש באורז או במה שאתה משאיר פתוח בארון


הבעיה הכי גדולה היא דווקא לא בקטניות אלא בפירות 

שם אם אתה לא יודע לבדוק את זה זה בעיה

אוהב תותי יערבלינקי ביל
מה שפתוח אוטומטית עובר למקרר!ת.מ.
בחיים לא משאירים בארון חבילה פתוחה... (גם אטריות של מרק אני מאכסנת במקרר אחרי הפתיחה, גם קקאו, שומום, קטניות וכו')
ובכללי לרוב אני קונה קטניות בוואקום ואז צריך מקסימום לבדוק קלות...
את רוב הדברים הפתוחיםימ''ל
אנחנו שמים במקפיא, אלה שלא אטומים עם סוגר הרמטי.

פירות וירקות זה סוג אחר של נגיעות, מהרבה בחינות - הלכתיות ומציאותיות.
אם אתה ממש רוצה לעיין בזהארץ השוקולד
יש ספר של הרב איתם הנקין הי"ד בשם "לכם יהיה לאכלה" ביחס לחרקים.
אזהיר מראש שזה ספר למדני קשה.
יש התייחסות גם בספרם של הרב אלישיב קנוהל והרב שמואל אריאל "ואכלת ושבעת" שהוא ספר הלכה מאוד נעים לקריאה ואפילו יש לו אפליקציה חינמית

בכל מקרה, מיעוט המצוי זה במחלוקת החל מ3% ועד 40%, הפסיקה שאני מכיר כמקובלת היא 10%, כלומר שיש צורך לבדוק אם יש בעיה בעשירית מההאריזות.

תחשוב כמה סיפורים היו כאלה ואז תחשוב אם צריך.

אנחנו בודקים אורז ומנפים קמח בבית
אני חושבת שאפילו על האריזה עצמה כתוב לברוראנונימית לרגע1

ועוד דברים שלא חשבנו עליהם וכדאי לברור

קוקוס טחון

שומשום

קוסקוס בשקית

שיבולת שועל גרוסה

 

ישר כח מזכה הרבים!הדוכס מירוסלב


חחחחהפי
מותר להמשיך לאכול בכלל?
איכס מזל שקראתי את זה אחרי האוכלל
כן, הוא סיפר בהתחלה שהפופקורן לא נשמר באופן טוב אצלוארץ השוקולד
זה לא אומר שיש בעייתיות בפופקורן שאת קונה במכולת.
תניחי שמה שנהגו אצלך במשפחה היה נכון הלכתית, בעיקר בתחום כמו זה שרבו בו הדעות
חח כנראה לא הבנת אותיהפי
לא אמרתי שאצלי יש בעיה
כנראה, התכוונת אליו?ארץ השוקולד
סליחה
כן .. לא נורא תודה על התגובה(:הפי
זה גרגרי תירס קטניות או שמגיעים מוכן למיקרוגל?בטעות נכנסתי

אם זה למיקרוגל זה בעיה חמורה שיש שם חרקים כי זה לא אמרוים לברור

אם זה בשקית קטניות רגילה אז כתוב שצריך לברור

אבל טיפ שלי לקנות שקיות ואקום של כיטוב או של מיה (רק מה שואקום) ואז אתה לא צריך לברור

ובכל מקרה אריזות פתוחות יש לאחסן רק במקרר או במקפיא

  

לא של מיקרוגל ..משיח בן דוד

 

אבל כשאת מעלה את העניין..

באמת די מלחיץ לקנות את זה סגור בלי אפשרות לפתוח ולבדוק..

מניח שאולי הבדצי"ם נותנים על זה יותר את הדעת 

איזה שיר יפה יש לך בחתימה.נפש חיה.


משיח בן דוד

 

הניגון הכי אהוב עלי מתוך התפילות של שבת בבוקר (:

בשיר הזה הוא קצת משנה את הלחן בשביל לעשות שיר יצירתי יותר..

אבל זה עדין מדהים חיוך

גמני אוהבת את הקטע הזה של התפילה.נפש חיה.


משיח בן דוד

 

אז את בטח אוהבת גם את הניגון של שירת הים (:

זה השני האהוב עלי (שירת הים)

שירת הים? יש כמה...אבל כן, זה יפה ממש ממש!!!נפש חיה.


כן מנסהתם שזה בסדר..בטעות נכנסתיאחרונה

וסליחה שרק עכשו הגבתי..

ישר כח לכל המתדיינים בפן ההלכתיאניוהוא
חשוב לציין שחלק מהאחרונים ה'טימטום' הנגרם ממאכלות אסורות- נגרם גם כאשר לא היתה חובת בדיקה משום שזה מיעוט המצוי.

אנשים ששואלים למה הילדים שלהם לא ממשיכים במסורת ישראל סבא - קודם כל תבדקו מה נתתם להם לאכול...

אז כל הדיון ההלכתי מקסים באמת,
אבל מי שחושב לנפשו - ירחק.
@ארץ השוקולד @פלוני מפונפן ו@כל מי שכתב פה
אתה יודע מה מפריע לי עם אמירות כאלהארץ השוקולד
שיש להם בסיס בקבלה בעיקר, אז זה לא המצאה שלך.
אבל צורם לי, שזה כאילו לומר: הפוסקים לא ידעו מה זה עושה לך ולכן התירו, אבל אילו היו יודעים היו פוסקים אחרת...

אז לדעתי, יש כאן:
1. פגיעה בכבוד הפוסקים, שלפי טענתך התירו דברים שלא היו ראויים להתיר.
2. יש מחלוקת עצומה האם חובה/ניתן/אסור לפסוק לפי קבלה.
אני הולך לפי איך שהקב"ה ציווה ולא לפי ההשפעה בעולם העליון (שכך הרב יצחק גינזבורג הסביר בפשטות את עולם הקבלה), כי אני הולך לפי מה שה' אמר לי ואני מניח שהוא הבין זאת
(ביטויים חריפים מאלה לא אכתוב כאן, אבל זו מחלוקת עצומה ולי נראה כפגיעה גדולה בכבוד לפוסקים שכנראה פשוט לא הבינו...)
כתבתי שזו דעת *חלק* מהאחרונים - כלומר מחלוקת בפוסקיםאניוהוא
כמדומני שמצאתי סמך לתלות זאת במח' ש'ך וט'ז

ומכיוון שכך אין בזה להטיל שום פיקפוק בצד האחר וביחוד לא בכל הפוסקים שחולקים.
אלא -
רק כתבתי - שבדברים כאלה *אני* לא הייתי מהמר על הנפש שלי.
הבנתי שהתכוונת מעבר לדעות שישארץ השוקולד
סליחה
מחילה לגבי 2 אין לי מושג איך הגעת לזההדוכס מירוסלב

זה ממש לא שיטת חב"ד והחסידות בכלל, לכל השפעה בעולם העליון יש השפעה כאן (אני בספק אם יש שיטה כזאת בכלל בקבלה, ואגב לגבי הרב גינצבורג מאז שראיתי שהוא כותב נגד מרן הרב זצ"ל קשה לי עם זה. אפשר לראו תכאן).

 

אני עם @אניוהוא בעניין, שומר נפשו ירחק.

רבו הכותבים מה הנזק שזה גורם ליהודי, ורואים את זה בפועל.

 

אני לא רואה פה שום זלזול בכבוד הפוסקים שמתירים לגמרי, כי הם ידעו מה השיקול. הם ראו את דברי חז"ל ובכל זאת פסקו אחרת. מה לעשות שלחלק מהפוסקים זה עדיין מזיק?

מותר לקחת אנטיביוטיקה, נכון? גם לבן אדם בריא אין איסור לקחת אנטיביוטיקה, אבל פשוט שזה מזיק.

זה אומר שזה זלזול בפוסקים שיתירו לקחת אנטביוטיקה?

אני מעולם הבנתי שאם ה' חשב שמשהו רע בשביליארץ השוקולד
הוא היה אוסר...

אם אין איסור, כנראה שזה לא רע.

לגבי קבלה, כך הסביר הרב גינזבורג בספרו, אבל יתכן וזכרוני מטעני, אז סליחה
לכל הדעות מותר לאכול גלידות, שוקולדים, נכון?הדוכס מירוסלב

ואין שום איסור בזה... ועדיין יש "קדש עצמך במותר לך". זאת מצווה (מעניין אם זה רק דרבנן או שיש מאן דאמר שזה דאורייתא).

וידוע מה הנזק של כל תאווה וביניהן תאוות אכילה.

 

אדם צריך לשאוף לדיון, גם בהיתרים.

 

אני לא אומר שהבנת לא נכון, פשוט לא מבין כל-כך את הרקע להגיד שיש דברים שנשארים בעולם עליון ולא יורדים למטה. הרי אנחנו, עם ישראל, השרשרת שמחברת הכל.

כל עוד מותר לאכול שוקולדים אז הכל בסדרארץ השוקולד
קדש עצמך במותר לך מובא ברמב"ן על "קדושים תהיו" בתחילת פרשת קדושים באופן מפתיע
וזה לא סתם שהרמב"ן אמר זאת כרב שעסק בחכמת הנסתר
זה לא הרמב"ן אלא דברי חז"ל.הדוכס מירוסלב
עבר עריכה על ידי פלוני מפונפן בתאריך כ"ו באלול תשע"ז 18:21

"ואמאי קרי להו איסור קדושה דכתיב (ויקרא כא, ו) קדושים יהיו לאלהיהם תניא רבי יהודה מחליף איסור מצוה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ואמאי קרי ליה איסור מצוה דכתי' (ויקרא כז, לד) אלה המצות איסור קדושה שניות מדברי סופרים ואמאי קרי ליה איסור קדוש' אמר אביי כל המקיים דברי חכמים נקרא קדוש א"ל רבא וכל  שאינו מקיים דברי חכמים קדוש הוא דלא מיקרי רשע נמי לא מיקרי אלא אמר רבא קדש עצמך במותר לך" (יבמות דף כ' ע"א)

 

בנוסף לזה יש גם את

"לך לך אמרינן לנזירא, סחור סחור לכרמא לא תקרב" (פסחים מ ב)

שמדבר על הרחקה מאיסורים אפילו במה שהוא לא איסור (מה שאנשים מהציבור שלנו אוהבים לקרוא לו "הגזמות" מזלזול עמוק)

 

אתה חושב שיש מישהו שלא סובר קדש עצמך?

בכל אופן, גם רש"י הביא את זה על הפרשה.

 

נ.ב, ניסיתי להזכר בדברים שהובאו באחד מספרי המוסר שאדם ירא שמים בורח מעשרה שערים של היתר, משהו כזה. לא הצלחתי להזכר. מוזמנים לסייע

שכוייח שהבאת שמקור הרמב"ן שהכרתי הוא חז"ליארץ השוקולד
לא זכרתי זאת...

יש מחלוקת מה בדיוק הגדר של "קדש עצמך במותר לך", האם זה התרחקות מאיסורים או התרחקות ממותרות?

בכל מקרה, כתבת יפה

לכולנו יש כחות מוגבלים ולכן חשוב לזכור מה הדין, מהי חומרא, מהי קולא, מה הידור ומה לפנים משורת הדין
בכל אופן יש עניין להתרחק, כלומר לקבל על עצמך חומרותהדוכס מירוסלב

גם אם הן ללא מקור, כשצריך.

רק צריך חכמה גדולה לדעת מתי צריך להחמיר ומתי אסור להחמיר.

בשביל זה יש לנו תלמידי חכמים שידריכו אותנו.

 

הכלל היבש הוא, לדעתי, שמחמירים חומרות יתרות איפה שקשה לנו ואנחנו צריכים להתרחק מאוד מהעבירה. אני למד את זה מעניין הנזיר, שהדיר עצמו מן היין בגלל פרשת סוטה.

ובמה שלא קשה לנו אין שום עניין להחמיר, וזה עשוי להיות איסור (מימרא דהירושלמי "עתיד אדם ליתן דין וחשבון" וכו').

אתה שוכח שעל נזיר כתוב מאשר חטא על הנפש ולכן מביא קרבןנפש חיה.
לא דייך וכו וכו.
אני לא שוכח כלום, את מגיבה בלי לקרוא את השרשור.הדוכס מירוסלב

זה לא הרמב"ן אלא דברי חז"ל. - צעירים מעל עשרים

 

וקבל דיברנו על ה"קושי" הזה שאת מציגה, פה:

בכל אופן יש עניין להתרחק, כלומר לקבל על עצמך חומרות - צעירים מעל עשרים

המקור הנכון להקשות ממנו הוא הירושלמי בקידושין.

 

לגבי ה"מאשר חטא על הנפש", זאת דעה יחידאה. יש מאן דאמר שאין לזה קשר למה שהזיר את עצמו, ונראה מהסגנון שהוא העיקר. אנחנו פשוט אוהבים לחפש סיבות להתרים

ולבל נשכח שזה ממש לא פשט הפסוק, מאשר חטא על הנפש - שעבר על האיסור להטמא בטומאת מת.

דעה יחידאה?ארץ השוקולד
אלו דברי רבי נתן בגמרא בנדרים ונראה שהגמרא קיבלה את דעתו שנזיר חוטא הוא
למה אתה אומר שזה רבי נתן? אני זוכר שזה רבי אלעזרהדוכס מירוסלב

יש פה דיון ארוך על זה

https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=31321

ופה מובאים המון מקורות מחז"ל

נזיר, קדוש או חוטא? | מחלקי המים

 

טוב לא למדתי מסכת נדרים אבל נראה שזה לא דעה יחידאה. למרות שאמרו "לשנא דנדרים משונה הוא", אז קשה ללמוד מזה בלי ללמוד את הסוגיה כמו שצריך

"אמר אביי: שמעון הצדיק ורבי שמעון ור' אלעזר הקפר, כולן שיטה אחת הן, דנזיר חוטא הוי. שמעון הצדיק ורבי שמעון – הא דאמרן. ורבי  אלעזר הקפר ברבי – דתניא: ר' אלעזר הקפר ברבי אומר: "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש". וכי באיזו נפש חטא זה? אלא שציער עצמו מן היין. והלא דברים קל וחומר: ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה! מכאן, כל היושב בתענית נקרא חוטא".

 

ומאידך במסכת נזיר מסבירים שאפילו דעת האומרים שהנזיר הזה חוטא, הוא רק בנזיר שעבר על הטומאה (כלומר הנדר שלו היה מיותר מלכתחילה:

""אהא נאה – נזיר". ... נזירא מילתא דעבירה, ואמריה ליה נאה? אין  , דאפילו לרבי אלעזר הקפר, דאמר: נזיר חוטא, הני מילי גבי נזיר טמא אבל נזיר טהור לאו חוטא קרי ביה"

 

בכל אופן, לי נראה שפשוט כמו שאמרתי לעיל, יש חילוק בין מה שהוא מצווה לבין מה שהוא עבירה

צודק, זה רבי אלעזר הקפר ועודארץ השוקולד
אבל אם תעיין בגמרא שהבאת בשמו של אביי, תראה שהגמרא דנה בשאלה אם מדובר רק בנזיר טמא.

בכלל, עצם השאלה אם ומתי להחמיר נתון בהרבה מחלוקת.
וגם האם חומרא היא חשש לשיטה מסוימת, אז מה קורה כשברור מה הדין וכן על זה הדרך...

להבנתי יש הבדל בין חומרא שזה חשש שמא הלכה כדעה מסוימת, לבין הידור שזה תוספת.
לדוגמא:
אורך לולב בטפחים של החזון איש זה חומרא ולא הידור.
אתרוג יפה זה הידור ולא חומרא.

אישית, אני מאמין יותר בחיפוש אחר ההלכה, בין אם זה הליכה לפי רב מסוים או שיטה מסוימת ופחות חיפוש של החמרות שם, אלא עדיפות שהידורים כי זה חיפוש התקרבות לקב"ה ולא מתוך חשש
הבעיה שזה מובא ממסכת נדרים ולא למדתי אחת מהמסכות הידועותהדוכס מירוסלב

בשוני שלהן לכן אני לא בקיא ולא יכול להגיד לך בהעברה האם אני מבין שהמסקנה כך.

ראיתי באחד המאמרים שקישרתי אליהם שאחד האמוראים חלק במפורש על אביי, אבל לא מצאתי את זה ובע"ה נמצא.

ועוד שבמסכת נזיר מפורש שדעת רבי אלעזר הקפר לא כמו שאנחנו מבינים בפשטות

תעבור על הדף הזה, זה דף סיפורי נחמדארץ השוקולד
השאלה היא האם השינוי בשקלא וטריא לא יפריע ליהדוכס מירוסלב

כי אני לא מורגל בסגנון שם

ספציפית בדף שם, לא נראה ליארץ השוקולד
אבל מקסימום יש שטיינזלץ או שוטנשטיין
מצטברות לי סוגיות לעיין בהם.... נראה מהיהיה אחרי החגים הדוכס מירוסלב


לגבי איך להחמיר, נדמה לי שהמסילת ישרים כותב אחרתארץ השוקולד
הרמב"ם בהקדמות שלו (נראה לי שמונה פרקים) מדבר על זה במפורטהדוכס מירוסלב

הוא מסביר את זה הכי פשוט, הכי בהיר והכי קל להבנה.

לענ"ד המסילת ישרים לא חולק עליו בכלל.

 

זה מסוכם מאוד יפה במשנה תורה (הלכות נזירות י' י"ד):

"האומר הריני נזיר אם אעשה כך וכך או אם לא אעשה וכיוצא בזה הרי זה רשע ונזירות כזו מנזירות רשעים הוא, אבל הנודר לה' דרך קדושה הרי זה נאה ומשובח ועל זה נאמר נזר אלהיו על ראשו קדש הוא לה', ושקלו הכתוב כנביא (שנאמר) ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים. סליקו להו הלכות נזירות בס"ד"

חברים - אלו שצופים מדי פעם בסרטים\סדרותשפיכת לב

כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה?  אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).

לא הבנתי מה השאלהבנות בזות לי

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

בעיתונות הכתובה פתרו את הבעיה בצורה יותר חכמהפ.א.

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

אם זה חותך לגמרי את החלקים הבעייתיים..בנות בזות לי

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

לא הבנתי כלוםכְּקֶדֶם
ומרגיש לי לא מתאים בכלל 
אם הייתי צופה, הייתי משלם אלף שקל לכלחסדי הים
דקה, אבל הכסף זה גם סיבה לא לצפות.


יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

הבהרה חשובהשפיכת לב

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

אם זה נקיהרמוניה

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

 

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

הייתי קוראת לזה נקודות למחשבה/ מסר, אבל לימוד?נפש חיה.
חינוך בעיניי הוא לא דרך סרטים ודומיהם
למה?הרמוניה

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

אנשים הולכים לסרטים, להצגות, כדי להתענג, להתנתקפ.א.אחרונה

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃


 

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

 

לא ברור לי איך זה יעבודברגוע
אתה תוריד את הסרט בצורה לא חוקית ואז תצנזר אותו בעזרת התוכנה שלך? אתה הרי לא יכול לצנזר את הסרטים/סדרות כשהם באתר המקורי שלהם (רימון אולי כן יכולים).
פלאפון חדש. באיזה מחיר כדאי? מה היתרון של דגם יקר?מתיעצת28

אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..

ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים..  מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?

 

השאלה מה חשוב לךפשוט אני..

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

 

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

 

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

מצטרף לנאמרנפשי תערוג

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש


לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

את חייבת להגדיר לעצמך מה אופי השימוש שלך בוזיויק

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

כמו שכתבו כולםפצל"פאחרונה

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות


אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשבור הרגלים קבועיםזיויק

יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?


כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.

איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?

ההובי של חייoo

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים


כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל


ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

אמיתי? זה קל לך?זיויק
אחפש את הספר
לשנותoo

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך


הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים


אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

נשמע נדיר ממשזיויק
זה באמת קשה מאד מאד, מתאים לאנשים ספציפייםנפש חיה.
חדמשזיויק
עם זאת זה מאתגר תסכימי איתי
כןנפש חיה.אחרונה
לאט לאטנפש חיה.

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

תהיי ספציפית?זיויק
וזה עזר?
אשתדלנפש חיה.

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.


לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)


כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....


היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי


רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

תודההזיויק
מתחילים לאט לאטנפשי תערוג

ומוסיפים כמה שיכולים

לאמיצים בלבדזיויק
אתם מחזיקים פה פצלשים? [אני לא]
מי שאמיץoo

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

לפעמים לשאלות נקודתיות...הרמוניה
בדיוק חשבתי על זהזיויק
נשקול🙂
לא! עיניי יתהלך במישרים והייתי כשוכב בלב 'ים'.חסדי הים
איזו מן שאלה זאת?כְּקֶדֶם
#גם_פצלשים_בני_אדם@


כן. במקום אנונימי בפורומים שאיןיעל מהדרום
אני בעצמי😅פצל"פ

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

כנ"ל חחפצלשי"ת
לא הבנתי את התגובהפצלשי"ת
שהשאלה הקפיצה את אלה שזה השם שלהםזיויק
בעוד אני כיוונתי לכלל משתמשי הפורום. קפיש?
לאנפש חיה.

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

יש לי פצלש בחיים האמיתיים.די שרוט
הבעיה שהוא תמיד מנצח בויכוחים.
מאחורי כל אישה עומד גבר שלא יודע מה קרה הפעםדי שרוט
בערךמבולבלת מאדדדד
יש לי כמה שפתחתי כל פעם לשאלה ספציפית. אבל הם לא פעילים (ואני לא זוכרת את השמות שלהם בכלל😂
לאארץ השוקולד

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אה הא! תמיד ידעתי שאתה פצלש של מבולבלתדי שרוט
ארץ השוקולד

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אופס🫢מבולבלת מאדדדד
אני חושבת שנעבור להשתמש רק בפצלש השלישי שלנו, @די שרוט
רעיון טוב💪ארץ השוקולד
נקווה שלא יזהו
בניגוד למה שחושבים אין לי הרבה..בנות רבות עלי

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

מעניין ממה זה נובעזיויק
האם פצלש בניקים נובע מפיצלוש בנפש? 🫢
זהו?זיויק
לאבחור עצוב
אבל משום מה האתר מדי פעם מקפיץ לי הודעה "האם יש לך פיצול אישיות?" 
זה קורה כשאתה מנסה לכתוב לעצמך בשיחה אישיתיעל מהדרום
כל פעם שנכנסתי לשיחה אישית זה כתב ליבחור עצוב
כדי להיכנס לשיחה אישיתoo

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

תודהבחור עצוב
בינתיים נעלמו לי כל השיחות האישיות. 
כנראה המשוחח השניoo

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

לא נוראבחור עצובאחרונה
זה לא באמת חשוב 
המקום שלכם בעולםזיויק

הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?

יהיה ברור אי פעם?

איך אחרים רואים את המקום שלכם?

זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?

רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂

אולי הבנתי, אז-הרמוניה

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

זה לא יוצר פיזור? לא עדיף מיקוד? יש דבר כזה בכלל?זיויק
תלוי אולי בסוג האנשים? איך הקב"ה עובד עם היצורים שברא?
לא, כיהרמוניה

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

בלבלתזיויק
כי אישרת שבאופן כללי יש מיקוד בתכונה, גם אם יש יוצא מן הכלל.
התכונה היא לא המיקוד בעינייהרמוניה

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

הטלת כאן פצצהזיויק

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

אין לי כוחהרמוניה
בעיהזיויק
😆
היעוד שליoo

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום


אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

זה לא יעוד של כל אחד?זיויק
חשבתי יותר בכיוון של משהו ממוקד: לדוגמא חסד, רפואה, שליחות ציבורית, יצירה, חינוך, ביטחון, קדושה וכאלה
זה יכול להיותoo

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

לגמרי הבנתי את השאלה. עונה:די שרוטאחרונה

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

 

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

כתיבה ברשתות חברתיות: מה אתם אומרים עלחסדי הים

הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?

איזה צד עדיף.

תמיד עדיף לבחור באופציה הראשונה.בנות מרכלות עלי

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

הבעיה שזה מונע יצירתיות וכנות.חסדי היםאחרונה

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

חכמת ההמונים: קרה לכם שכעסו עליכם ולא רצו להסביר?זיויק
נגיד והשדר הוא "תבין לבד" כשזה באמת לא לגמרי מובן, או שמורגש שיש כאן משהו מעבר. מה עשיתם?
בטח, קרה ליפצלשי"ת

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

 

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

מעניין ללמוד מהמקרה שלךזיויק

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

לדעתי גם אם זה חבר וגם אם לאפצלשי"ת
אם רואים שאי אפשר לדבר- עדיף תמיד לקחת צעד אחורה.
זה ברור... במצב שאין ברירהזיויק
מה שניסיתי להבין פה מכם זה אם יש ברירה כדי לא להשאר בפער עצוב כזה 🫥
זה קורה ל100% מהגברים הנשואיםדי שרוט


אני לא בטוח שנכון לקבוע כזאת עובדה מבלי לבדוקנפשי תערוג

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

מה שחשבתי גםארץ השוקולדאחרונה
רעיונות למשחקי קופסאהרמוניה
עבר עריכה על ידי הרמוניה בתאריך כ"ג בכסלו תשפ"ו 20:09

מגבשים וכייפים ששווה לקנות?

 

תודה

אליאסדרור אל
קטאן כמובןריבוזום
טיקט-טו-רייד שיחקתי פעם אחת ומאוד נהניתי אבל אין לנו בבית, אז אין לי ניסיון אישי אם הקסם שלו מחזיק מעמד. לפי מה ששמעתי מסביב נראה שכן משחק שווה. 
נראה ככה...הרמוניה
שם קוד!ריבוזום
איך שכחתי (דורש לפחות ארבעה שחקנים)
זהוו גם אליאס...הרמוניה
סיאנס. לא משחק קופסא אבל מגבש.די שרוט
ואם יש בעיה הלכתית של עבודה זרה אז טוויסטר. ואם יש בעיה הלכתית של נגיעה אז טלפון שבור. ואם יש בעיה הלכתית של במושב ליצים אז תלמדו הלכות לשון הרע.
אני בוכה😂Shandy
אציע כמה שונים:ארץ השוקולד

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

 

יואוהרמוניה

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

 

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

הרבה משחקים הם באנגלית במקורארץ השוקולד

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.


תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

אה וואלה...הרמוניה

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

 

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

מה שלא מתאים רק ל2 מהרשימהארץ השוקולד

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תודה רבה!הרמוניה
לכל אחד מתאים משהו אחרנפשי תערוגאחרונה

תלוי איזה סגנון אוהבים

אולי יעניין אותך