אני יודע שלתבלינים יש מסננות ..

אורז אני בורר עם היד 

אולי פשוט נושר לך ממנו לתוך האוכל.

בעיקרון אני לא חושב שזה ששמים קטניות במקפיא מעיד שלא יהיו חרקים ,

זה רק שומר אם זה נקי לכתחילה ואם זה לא , מה יעזור המקפיא?

ומז"א ? את לא בודקת אף פעם אורז וכאלה?

הרי ידוע שיש פירות וירקות שהם נגועים מאוד. לא רק שזה לא מיעוט, אתה יכול לספור את החרקים בעצמך, בקלות.

וגם בכלל לא הבנתי את הקטע של המיעוט המצוי. הרי יש שם בריאה מול העיניים שלך לפעמים, ואתה אוכל אותה.

אתם רוצים לדון בזה כאילו שזה גדר אנוס?

לא הבנתי את ההיתר.

באיזה מפעל ראית שעושים ניקוי? מוזר לי שאומרים ככה.

אני יכול לצלם לך מפעלים שאורזים קטניות, לא ראיתי מעודי שמנקים אותן לפני.

לא רק זה, סביר להניח שאם תעמיד אריזה של קטניות מרוב האורזים, אתה תראה כמות אדירה של חרקים אחר כך.

עד כמה שאני יודע, ואמר לי את זה מישהו שעובד בתחום הזה שנים, ההבדל הוא בעיקר במידת הטריות של הסחורה שמגיעה ו/או מאוכסנת עד שהיא מגיעה ללקוח.

קטנות שאין להן ולו שמץ של חדר גז ואנשים קונים גם מהם...

בקיצור צריך לשים לב לפרטים.

אם מה שאתה אומר נכון לגבי סוגת, צריך לבדוק מה באמת עובר בחדר גז וכו'.

בכל מקרה, עד כמה שאני יודע, צריך לברור את הקטניות.

לגבי חברות אחרות, אני אומר לך בוודאות שיש בעיה חמורה מאוד ולא מנקים אותן

אבל אשאל רב במפורש. לא עשיתי את זה עד היום, סתם נטיתי להחמיר (על עצמי).

אני יודע שבירקות ירוקים יש בעיה גדולה בהרבה. ישר כח, אברר עם רב!

נגועה בחלק מהמקרים?

לא מכיר את זה לעומק, אבל אני ראיתי במו עיניי מפעלי אריזה ואת התוצר שלהם אחרי שישב כמה חודשים... שוב, לא מדבר על סוגת וכאלה אין לי מושג מה ההבדל בין חברות גדולות לבין חברות אריזה קטנות

א. זה נאמר גם בפעולה פסיבית, הדוגמאות שם בגמרא הן הנאה מריח, קול, מראה וצל.

א1. כאן מדובר על מעשה אקטיבי - אכילה.

ב. המימרא נאמרה לגבי כל הנאה ולא בקשר לנושא ספציפי, הדוגמאות הן מנושא מעילה אבל לא בדווקא, לכן הפוסקים שייכו אותה לכל האיסורים (ולא בדרך השאלה).

ג. הניסוח שלי היה לא מדויק, 'לא שייך' הכוונה שזה לא שיקול להיתר. כלומר נכון שהחיוב בהנאה בעל כרחו תלוי בכוונה (כשלא היה יכול להימנע או אפילו כשיכול, זו מחלוקת) - אבל אם היה יכול להימנע מהאיסור אז גם הנאה הבאה בעל כורחו בלא כוונה אסורה (יש בזה מחלוקת גם בגמ' וגם בפוסקים) ולכן חייבים לבדוק דבר שיש בו סבירות מסוימת של איסור.

לגבי הסוף אני מסכים בעיקרון, אבל נראה לי שהרוב דווקא כן פוסקים שצריך לבדוק.

ומין אלא גם, כמו שאמרתי, במקורו של המאכל עצמו ועוד גורמים.

זאת בעיה סבוכה, לכן נראה לי שמי שמורה להחמיר ולבדוק הצדק עמו.

קח בחשבון שגם אם נניח וכל קטנית הייתה נקיה ואדם אחד היה קונה מחברה שלא טורחים לשמור על המחסן שלהם כמו שצריך, הוא היה אוכל איסורים כל ימיו... כמובן שאני מגזים קצת כי גם המציאות הזאת מאוד קיצונית, וגם כי המציאות הרבה יותר גרועה מזה, זאת לא חברה אחת בארץ שלא שומרת על המוצרים שלה כמו שצריך וגם לא חברה אחת שהמוצרים שלה לא טריים מספיק מלכתחילה

בעניין תולעים (ולאור המציאות שתיארתי למעלה) כשאני מדבר עם אנשים, ובמיוחד במקומות ציבוריים, בהנחה שהמקשיבים הם אנשים שאכפת להם (יש גם "חילונים" כאלה) אטה לכיוון הדעה המחמירה ביותר כי.

כשאני נמצא עם אנשים שלא מקבלים, פשוט לא אדבר איתם על זה, כדי שיהיו שוגגים ולא מזידים.

מאידך, כשאני נמצא ביני ובין עצמי ומתפלל על כלל עם ישראל, בוודאי שאהפוך את ההלכה מכל וכל ואמצא טענות ומענות להצדיק את עם ישראל (זה לא קל, אני משתדל כמה שדעתי הקצרה יכולה).

אבל זה ביני לבין ה', ולא עניינו של אף אחד. לימודי זכות יכולים להוליד תקלות כשמפרסמים אותם.

לעניות דעתי על זה חכמים אמרו "הלכה, ואין מורים כן".

שמצאתי המון. אני פשוט משתדל מאוד וסומך על דברי הרב אליהו בעניין הסייעתא דשמיא אז כנראה שיש לי סייעתא דשמיא באמת...

מצאתי באורז, מצאתי בשעועית, מצאתי בקמח חיטה/תירס, מצאתי קשיו בלי סוף, מצאתי בשקדים (שהם נקיים בד"כ והבדיקה בהם קלה מאוד), מצאתי בפיסטוקים. זה מה שאני זוכר כרגע מהמותן.

אם ככה מורים הרבנים, קטונתי מלחלוק עליהם. אבל לכל הפחות במה שאני יודע שנגוע אני בודק אחד אחד ו/או נמנע מלאכול וממליץ לאנשים לבדוק באתר של כושרות איזה הכשרים טובים.

מוזר לי קצת מה שאתה אומר שהרב כץ אומר, כי באתר שלהם כתוב במפורש לקנות הכשרים מסויימים... לא יודע אבל, אולי אני לא זוכר טוב מה שכתוב שם.

בכל מקרה אני צריך ללמוד את העניין של הרוב מצוי בקטניות כי, כמו שאמרתי, ראיתי מפעלים שבהם הרוב מצוי מאוד.

אני גם קצת לא מבין את הטעם ברוב מצוי, שאם אין רוב מצוי אבל יש 100 בריות שלמות שבוודאי יאכלו במלואן, עדיין אומרים שזה לא רוב מצוי ולא צריך לברור?

לא בקיא בדיני תערובות להלכה.

בכל מקרה הנקודה שלי הייתה שפשוט צריך לשים לב שפה זה פורום פתוח, אני למשל חשבתי שאתה מתכוון שלא צריך בכלל לבדוק. אני מניח שיש עוד שעלולים לחשוב ככה

למרות שלמדתי את זה פעם, פשוט לא עם הראשונים.

אני אשתדל, בלי נדר, להתבונן בעניין של רוב מצוי כדי להבין את התמונה.

אבל נראה לי שבתגובה הזאת ציירת אותה ברור מאוד, זה ענה לי על כמה שאלות.

יש מחמירים בבריאה שנראית במיקרוסופ? מי? לא שמעתי על זה אף פעם. הרבה חידושים אני זוכה לשמוע

ישר כחך.

אני לומד ענווה בפני הפוסקים כל פעם מחדש

לא הייתי מוותר

כי נראה לי שהיא מתייחסת לזה:

http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30819#p=154&fitMode=fitheight&hlts=223_22_526_64&ocr=

כלומר, לא בדיוק מה שהשואל אמר ספר הברית כתב.

תוכל להראות לי סטנדרט של להתיר חרק הנראה בעין (אך לא מזוהה)?

לא מתייחס לחרקים שלא מרחשים כגון כנימות מסויימות של הדרים, אלא לחרק שרואים בעין רגילה אם מראים לך נקודה, ואתה אומר שהסטנדרט הוא להתיר.

ואותה הנאה שיש באכילת חתול.

ההנאה לא תלויה לא בגודל ולא בזה שיש לך רתיעה פסיכולוגית מהמאכל - אם זה דבר שראוי לאכילה אכילה שלו נחשבת להנאה.

לפי השאלה שלך אין בכלל איסור בחרקים?

אבל אין קשר בין שתי ההנאות.

ברור שיש דברים שאסורים בהנאה ויש דברים שאסורים באכילה אבל ההנאה המדוברת לא קשורה בכלל לאכילה.

למשל בשר בחלב, כלאי הכרם, שור הנסקל וכו' אסורים בהנאה ולכן אסור להשתמש בהם לישיבה עליהם וכדו' או למכור אותם - בלי שום קשר בכלל לאכילה.

בנוסף יש דברים שאסור לאכול אותם - אבל אחד מהתנאים של האכילה הוא שהיא תהיה דרך הנאה, אבל כאמור בתגובה הקודמת - השאלה בדרך הנאה היא לא אם נהנית או לא אלא אם זה דבר שראוי לאכילה בדרך העולם.

אז אני פורש כאן. נראה שבכלל לא הבנת אותי כי אתה די אומר מה שאני אמרתי ואז מתווכח עם עצמך, אם היית מתדיין באופן מכובד הייתי מסביר. חבל.

כל טוב.

אני אתעלם מהתוקפנות האישית שלך. ולא, מעולם לא התיימרתי להיות בקי בהכל ובכל זאת להסביר את עצמי אני יכול. לא מבין את האינטרס שלך להוציא מההקשר בשביל לתקוף לחינם.

שים לב - אני כתבתי שיש הנאה באכילה ואתה בא ואומר שאין צורך בהנאה בשניים מבין איסורי האכילה, מה זה קשור בכלל לעניין?? 

כאן מדובר באיסור שיש בו צורך בהנאה לדברי שנינו אז מה הקשר לחלוקה בין בשר בחלב וכלאי הכרם לשאר האיסורים?

(ה''וכו''' שכתבתי התייחס לאיסורי הנאה כמו שור הניסקל שהזכרת ויש עוד רבים. שוב אתה תוקף בלי להבין על מה אתה מגיב וחבל)

אתה כותב בדיוק מה שאמרתי - בשביל להתחייב באכילת חרק צריך שתהיה הנאה. שים לב למה אתה מגיב לפני שאתה תוקף.

ובסוף שוב אתה מערבב בין 'איסור הנאה' שמשמעו הנאה שאינה אכילה לבין הנאה שהיא תנאי באכילה עצמה.

ואם אתה מתנהג בתוקפנות ומנסה להלבין פנים בלי שום סיבה רק כלפי אז זה כן בסדר? 

חוץ מזה שלא הבנתי מה אתה בכלל רוצה ממני ומה נפלת עלי (אבל תחסוך ממני, זה עניין שלך עם עצמך).

גם מתעסק חייב כשיש הנאה, זה הדין במאכלות אסורות ובאיסורי ביאה.

לא בכל אכילה יש הנאה, הגדר הוא אם הדבר ראוי לאכילה או לא.

"כל האוכלין האסורין אינו חייב עליהם עד שיאכל אותן דרך הנאה... כיצד? הרי שהמחה את החלב וגמעו כשהוא חם עד שנכוה גרונו ממנו או שאכל חלב חי, או שעירב דברים מרים כגון ראש ולענה לתוך יין נסך או לתוך קדרה של נבלה ואכלן כשהן מרין, או שאכל אוכל האסור אחר שהסריח והבאיש ובטל מאוכל אדם הרי זה פטור".

אוכל שגורם לכוויה או בושל בדבר מר או שהסריח והבאיש הוא אוכל שאינו ראוי לאכילה אבל אתה מוזמן לקרוא לזה איך שתרצה אם מה שחשוב לך זה לומר אחרת ממני.

אני לא מבין למה אתה שוב ושוב מחפש להתנגח בי באופן אישי ובחוסר ענייניות. אבל מילא...

אתה כל כך להוט לתקוף אותי שאתה בכלל לא מקשיב למה שאני עונה לך ומגיב לא לעניין, שים שנייה את השנאה כלפי (שאין לי מושג מאיפה היא נובעת ולמה) בצד ותקשיב.

טענתי מההתחלה ואני עדיין טוען שיש הנאה באכילת חרקים (אחרת למה התורה אסרה אותם בכלל)?

למה? כי כל דבר שראוי לאכילה ונאכל בדרך הנאה (לאפוקי אותן דוגמאות שבתגובה הקודמת בהן המאכל כבר הפך לא ראוי למאכל מחמת חום או תוספת דבר שפוגם בטעמו וכו') נחשב הנאה - גם אם בפועל מאן דהוא לא אוהב אותו או נרתע ממנו פסיכולוגית.

אתה הכנסת לדברי שאני טוען שיש 'הנאה בעל כרחו' (כלשונך...) ושזה כמו בשר בחלב וכלאי הכרם שחייבים אפילו כשאין הנאה - זה לא נכון, מעולם לא טענתי את זה וחזרתי והדגשתי זאת - אתה הכנסת את זה לדברי ואתה ממשיך להתווכח עם זה כאילו אני אמרתי את זה...

הנה - שוב הכנסת מילים לפי ואתה תוקף עליהן. לא הזכרתי ולא התייחסתי בכלל לטעם המצווה, רק שאלתי אם לשיטתך שאין הנאה באכילת חרק למה שרצים אסורים בכלל (ואפילו שהקשיתי ככה לא מכוח זה טענתי שיש באכילת שרצים הנאה כי קושיא היא לא ראיה אלא מכוח אותה ההלכה שציטטתי). אין שום קשר לטעמי המצוות ואני כמעט לא עוסק בהם לצערי, במיוחד לא בלימוד ההלכה.

מעולם לא טענתי ולא חשבתי שיש לי מונופול על לימוד התורה, אני גם בניגוד אליך לא תוקף מי שחושב אחרת ממני. אם זה מה שרצית להשיג אז הנה לך הודאה.

לא התכוונתי לזלזל באף אחד, אפילו לא בך למרות כל ההטחות והתוקפנות שלך כלפי.

אכן הכנסת מילים לפי (כמה וכמה פעמים...) ואכן התווכחת עם עצמך כשהתעקשת עליהן, אין בזה זלזול ולא כתבתי את זה כדי לזלזל אלא כדי שתשים לב שאתה מתייחס לטענה שלא טענתי.

אם כתבתי לא ברור, וזה אכן קורה מדי פעם, אז אני משתדל לתקן או לדייק.

שוב אתה כותב את זה אבל מעולם לא טענתי שרק אני צודק, הנה לך עוד הודאה (בפעם המי יודע כמה..).

אני רואה שאתה שוב ושוב מתנפל עלי אישית בלי שום סיבה נראית לעין, למרות שניסיתי לדון איתך עניינית וגם להבין למה, לכן מעתה לא אגיב לך יותר בלנ''ד וחבל כי הדיונים איתך כשהם ענייניים הם פורים ומעניינים.

כל טוב ושנה טובה.

ג. אמנם מתעסק הוא סניף של אינו מתכוון (כלומר אחד מהביטויים שלו) אבל כאן לא מדובר במתעסק כי מתעסק זה כשאין כוונת אכילה אלא הבליעה נעשית בטעות (למשל שמכניס לפה במטרה לשחק או להוציא אח''כ) - כאן האכילה והבליעה הן כן בכוונה רק שלא ידוע שיש בבליעה איסור ולכן זה אינו מתכוון אבל גם לא מתעסק.

הכלל - מתעסק זה כשהפעולה בטעות, אינו מתכוון זה או כשלא מתכוון לפעולה או שהוא מתכוון אליה אבל לדבר מותר והאיסור הוא אגבי.

אבל:

א. כתבתי שברייה לא בטלה בשישים - גם אלו שאומרים שברייה בטלה באלף לא חולקים על זה.

ב. זו דעת מיעוט שלא להלכה (אם הבנתי נכון מהרב הנקין גם המקלים רק מצרפים את זה להיתר).

ג. זה אולי יותר מעשי במפעלים וכו' אבל בבית קולא של ביטול אחד מאלף היא פחות מועילה, בטח אם מדובר בפרי/ירק.

אבל ביטול שייך רק בדבר מעורב, חרק על ירק בכלל לא בטוח שהם נחשבים למעורבים (בניגוד לתולעת בין גרגרים למשל). 

ושוב כאמור - אני מסכים איתכם על עניין של מיעוט מצוי, רק לא שזה בגלל דין ביטול ברוב כי ברייה לא בטלה (הנפקא מינה היא במקרה שידוע שיש חרק אלא שלא ידוע איפה).

זה לא הופיע במקור שציטטת מהרב הנקין. הופיע שלא צריך לבדוק אבל זה לא בגלל שברייה דרבנן אלא בגלל שזה חשש רחוק - גם לדעתם ברייה היא איסור דאורייתא.

נכון שהוזכרה שם דעה אנונימית של 960 וגם דעה של 1200, הזכרתי בקצרה 1000 כי זו השיטה המרכזית (בגלל דיוק בלשון הגמ' שמזכירה "אפילו אלף").

מה זה הפלפול הזה ועוד בדין דאורייתא חמור

אני חייב לשאול, ככה את סומכת על עצמך בהלכות חמורות בפלפולים כאלה?

ימ"ל כבר ציין את השגיאות, אני מקווה שאת מבינה עכשיו למה אסור לעשות כאלה פלפולים

הטענה, כנראה שהכתיבה בלהט הרגע ובגלל שאני עסוק בדברים אחרים, זה יצא לא טוב.

כמו שכתבתי שם, שאלתי אותה אם היא סומכת על זה, לא תקפתי אותה על זה.

אז נראה לי שגם אתם יכולים לקרוא יותר טוב את ההודעות שלי 

הבנת הנקרא - צעירים מעל עשרים

או שאולי אתה חושב שיש לך רוח הקודש ואתה יכול לדעת מה הטונים שנכתבים בהם הדברים?

כן, זה גורם לי תרעומת כשאנשים עושים פלפול כזה. לא צריך להגיע למקום הזה בלי ללמוד מספיק.

אבל לא התכוונתי לומר שהיא מרושעת וכו' כמו שאתה רומז (גם אני יודע להוציא דברים מהקשרם ).

הדור שלכם

יש הבדל בין היתר לבין ערבוב של כללים, לא?

וגם שם צריך לוודא שזה באמת לא פירש.

(ואני זוכר את זה שזה דווקא בתלוש כי זה דבר שטעיתי בו פעם.)

לא להגיע לערבובים כאלה. ואכמ"ל...

שמתמקצעים בזה.

לא חושב שמספיק לשמור במקפיא (זה פשוט גורם לביצים לא להתפתח, אבל לא בטוח שהביצים עצמן מותרות)

.. 

אחת להמון זמן יש באורז או במה שאתה משאיר פתוח בארון

הבעיה הכי גדולה היא דווקא לא בקטניות אלא בפירות 

שם אם אתה לא יודע לבדוק את זה זה בעיה

ועוד דברים שלא חשבנו עליהם וכדאי לברור

קוקוס טחון

שומשום

קוסקוס בשקית

שיבולת שועל גרוסה

אם זה למיקרוגל זה בעיה חמורה שיש שם חרקים כי זה לא אמרוים לברור

אם זה בשקית קטניות רגילה אז כתוב שצריך לברור

אבל טיפ שלי לקנות שקיות ואקום של כיטוב או של מיה (רק מה שואקום) ואז אתה לא צריך לברור

ובכל מקרה אריזות פתוחות יש לאחסן רק במקרר או במקפיא

אבל כשאת מעלה את העניין..

באמת די מלחיץ לקנות את זה סגור בלי אפשרות לפתוח ולבדוק..

מניח שאולי הבדצי"ם נותנים על זה יותר את הדעת 

הניגון הכי אהוב עלי מתוך התפילות של שבת בבוקר (:

בשיר הזה הוא קצת משנה את הלחן בשביל לעשות שיר יצירתי יותר..

אבל זה עדין מדהים 

אז את בטח אוהבת גם את הניגון של שירת הים (:

זה השני האהוב עלי (שירת הים)

וסליחה שרק עכשו הגבתי..

זה ממש לא שיטת חב"ד והחסידות בכלל, לכל השפעה בעולם העליון יש השפעה כאן (אני בספק אם יש שיטה כזאת בכלל בקבלה, ואגב לגבי הרב גינצבורג מאז שראיתי שהוא כותב נגד מרן הרב זצ"ל קשה לי עם זה. אפשר לראו תכאן).

אני עם @אניוהוא בעניין, שומר נפשו ירחק.

רבו הכותבים מה הנזק שזה גורם ליהודי, ורואים את זה בפועל.

אני לא רואה פה שום זלזול בכבוד הפוסקים שמתירים לגמרי, כי הם ידעו מה השיקול. הם ראו את דברי חז"ל ובכל זאת פסקו אחרת. מה לעשות שלחלק מהפוסקים זה עדיין מזיק?

מותר לקחת אנטיביוטיקה, נכון? גם לבן אדם בריא אין איסור לקחת אנטיביוטיקה, אבל פשוט שזה מזיק.

זה אומר שזה זלזול בפוסקים שיתירו לקחת אנטביוטיקה?

ואין שום איסור בזה... ועדיין יש "קדש עצמך במותר לך". זאת מצווה (מעניין אם זה רק דרבנן או שיש מאן דאמר שזה דאורייתא).

וידוע מה הנזק של כל תאווה וביניהן תאוות אכילה.

אדם צריך לשאוף לדיון, גם בהיתרים.

אני לא אומר שהבנת לא נכון, פשוט לא מבין כל-כך את הרקע להגיד שיש דברים שנשארים בעולם עליון ולא יורדים למטה. הרי אנחנו, עם ישראל, השרשרת שמחברת הכל.

"ואמאי קרי להו איסור קדושה דכתיב (ויקרא כא, ו) קדושים יהיו לאלהיהם תניא רבי יהודה מחליף איסור מצוה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ואמאי קרי ליה איסור מצוה דכתי' (ויקרא כז, לד) אלה המצות איסור קדושה שניות מדברי סופרים ואמאי קרי ליה איסור קדוש' אמר אביי כל המקיים דברי חכמים נקרא קדוש א"ל רבא וכל  שאינו מקיים דברי חכמים קדוש הוא דלא מיקרי רשע נמי לא מיקרי אלא אמר רבא קדש עצמך במותר לך" (יבמות דף כ' ע"א)

בנוסף לזה יש גם את

"לך לך אמרינן לנזירא, סחור סחור לכרמא לא תקרב" (פסחים מ ב)

שמדבר על הרחקה מאיסורים אפילו במה שהוא לא איסור (מה שאנשים מהציבור שלנו אוהבים לקרוא לו "הגזמות" מזלזול עמוק)

אתה חושב שיש מישהו שלא סובר קדש עצמך?

בכל אופן, גם רש"י הביא את זה על הפרשה.

נ.ב, ניסיתי להזכר בדברים שהובאו באחד מספרי המוסר שאדם ירא שמים בורח מעשרה שערים של היתר, משהו כזה. לא הצלחתי להזכר. מוזמנים לסייע

גם אם הן ללא מקור, כשצריך.

רק צריך חכמה גדולה לדעת מתי צריך להחמיר ומתי אסור להחמיר.

בשביל זה יש לנו תלמידי חכמים שידריכו אותנו.

הכלל היבש הוא, לדעתי, שמחמירים חומרות יתרות איפה שקשה לנו ואנחנו צריכים להתרחק מאוד מהעבירה. אני למד את זה מעניין הנזיר, שהדיר עצמו מן היין בגלל פרשת סוטה.

ובמה שלא קשה לנו אין שום עניין להחמיר, וזה עשוי להיות איסור (מימרא דהירושלמי "עתיד אדם ליתן דין וחשבון" וכו').

זה לא הרמב"ן אלא דברי חז"ל. - צעירים מעל עשרים

וקבל דיברנו על ה"קושי" הזה שאת מציגה, פה:

בכל אופן יש עניין להתרחק, כלומר לקבל על עצמך חומרות - צעירים מעל עשרים

המקור הנכון להקשות ממנו הוא הירושלמי בקידושין.

לגבי ה"מאשר חטא על הנפש", זאת דעה יחידאה. יש מאן דאמר שאין לזה קשר למה שהזיר את עצמו, ונראה מהסגנון שהוא העיקר. אנחנו פשוט אוהבים לחפש סיבות להתרים

ולבל נשכח שזה ממש לא פשט הפסוק, מאשר חטא על הנפש - שעבר על האיסור להטמא בטומאת מת.

יש פה דיון ארוך על זה

https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=31321

ופה מובאים המון מקורות מחז"ל

נזיר, קדוש או חוטא? | מחלקי המים

טוב לא למדתי מסכת נדרים אבל נראה שזה לא דעה יחידאה. למרות שאמרו "לשנא דנדרים משונה הוא", אז קשה ללמוד מזה בלי ללמוד את הסוגיה כמו שצריך

"אמר אביי: שמעון הצדיק ורבי שמעון ור' אלעזר הקפר, כולן שיטה אחת הן, דנזיר חוטא הוי. שמעון הצדיק ורבי שמעון – הא דאמרן. ורבי  אלעזר הקפר ברבי – דתניא: ר' אלעזר הקפר ברבי אומר: "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש". וכי באיזו נפש חטא זה? אלא שציער עצמו מן היין. והלא דברים קל וחומר: ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה! מכאן, כל היושב בתענית נקרא חוטא".

ומאידך במסכת נזיר מסבירים שאפילו דעת האומרים שהנזיר הזה חוטא, הוא רק בנזיר שעבר על הטומאה (כלומר הנדר שלו היה מיותר מלכתחילה:

""אהא נאה – נזיר". ... נזירא מילתא דעבירה, ואמריה ליה נאה? אין  , דאפילו לרבי אלעזר הקפר, דאמר: נזיר חוטא, הני מילי גבי נזיר טמא … אבל נזיר טהור לאו חוטא קרי ביה"

בכל אופן, לי נראה שפשוט כמו שאמרתי לעיל, יש חילוק בין מה שהוא מצווה לבין מה שהוא עבירה

בשוני שלהן לכן אני לא בקיא ולא יכול להגיד לך בהעברה האם אני מבין שהמסקנה כך.

ראיתי באחד המאמרים שקישרתי אליהם שאחד האמוראים חלק במפורש על אביי, אבל לא מצאתי את זה ובע"ה נמצא.

ועוד שבמסכת נזיר מפורש שדעת רבי אלעזר הקפר לא כמו שאנחנו מבינים בפשטות

כי אני לא מורגל בסגנון שם

הוא מסביר את זה הכי פשוט, הכי בהיר והכי קל להבנה.

לענ"ד המסילת ישרים לא חולק עליו בכלל.

זה מסוכם מאוד יפה במשנה תורה (הלכות נזירות י' י"ד):

"האומר הריני נזיר אם אעשה כך וכך או אם לא אעשה וכיוצא בזה הרי זה רשע ונזירות כזו מנזירות רשעים הוא, אבל הנודר לה' דרך קדושה הרי זה נאה ומשובח ועל זה נאמר נזר אלהיו על ראשו קדש הוא לה', ושקלו הכתוב כנביא (שנאמר) ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזירים. סליקו להו הלכות נזירות בס"ד"

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים