מי שאומר את זה בד"כ לא יצא לו לפגוש מקרוב בחור ישיבה...

ולעצם השאלה, כנראה בגלל חשש הפרנסה. מה לעשות והאמונה של פרנסה משמים היא קשה מאוד!...

כי הרוב דווקא לא מחוברים לרוח, למרבה הצער

זה לא לימוד חוב, אין חיסרון בלימוד בלי רוחניות.

מנסיוני הרוב בציבור שלנו באים ללמוד קצת לפני חתונה או לפני התואר כדי לקבל יראת שמים וכלים ללימוד תורה לעתיד.

וגם אצל החרדים יש הבניה כזאת ללימוד נטו בלי יותר מדי לעבוד על המסביב.

זה הפסד של הבחור עצמו, אבל לא חוסר משמעותי ברמה של לימוד חובה.

שלח לי את הקישור, אני לא מוצא אותו

מעניין אותי אם צחקתי שם או שזה היה הערה (לא כל דבר שאני כותב הוא ביקורת )

יש כאלה שמחפשים אורות... כל אחד והגישה שלו

זה לא מתאים לכל אחת. להיות אברכית אלה חיים מדהימים של תורה שאין בכלל מה להשוות, מצד שני יש בנות שנרתעות מזה בעיקר בגיל המבוגר יותר, כי מקבלים לפעמים מבט "מציאותי" יותר, המחיה נהיית יותר ויותר יקרה ולא לכל בת מתאים להיות המפרנסת היחידה בנוסף לגידול הילדים ולשאר עבודות הבית\להיתלות על ההורים כל הזמן, זה לא פשוט.
אז יש כאלה שכוספות לזה, צריך אמונה ומסירות נפש מאוד גדולים לזה ואשריי מי שזוכה לזה, זה שווה כל מאמץ.

(אולי אם תשקול עבודה בתחום התורני זה גם יפתח עוד אופציות לצדיקות שרוצות בית של תורה יחד עם עבודה שלא תרחיק אותך מבית המדרש)
אבל בסוף תיהיה נאמן לעצמך, אל תדאג יש הרבה בנות שמעוניינות, אולי באמת לא מצאת את האישה הנכונה עדיין לך בתפילה ואמונה וזה יגיע 

משהו בדבריך מעט צורם לי, לענ"ד.

אקדים - תורה נדרשת לעמ"י כאויר לנשימה. אנו זקוקים ללומדי תורה גדולים. 

הקדמה נוספת - התחתנתי בשיעור י"ב. כיום עובד בהוראה.

הקדמה אחרונה - דבריי אינם ביקורת או תוכחה. יש בי רצון אמיתי שתבנה בית של תורה יחד עם התגדלות

בתורה, באופן שישמח אותך ואת אשתך.

כעת השאלה - 

האם אכן האידיאל הוא לסמוך שה' זן ומפרנס?

הן לא איבדו את האמונה התמימה, הן פשוט סוברות אחרת ממך השקפתית.

האמת היא - אני לא זוכה להבין אותך. 

בסוגיית בטחון והשתדלות - אף לדעת חובות הלבבות, נדרשת השתדלות. כ"ש לדעת הר"ן.

האם רבותיך מדריכים אותך כך? לשבת ללמוד תורה, ולסמוך שה' זן ומפרנס?!

אין צורך באמונה כזו, יש צורך בבחירה לחיות חיים לא פשוטים. חיים המתאימים למעטים ביותר.

לפחות במקרה שלי, לא ידעתי על ההשלכות של חיים אלה כאשר אכלתי בחדר האוכל הישיבתי וישנתי

במיטה הפנימייתית. כל אלה התגלו בפני עם הקמת הבית. 

המלצתי - התייעץ עם רבותיך וברר לעצמך שאלות אלו.

גמר חתימה טובה,

שנזכה לשמוע בשורות טובות עוד השנה!

אל תתחיל לחפש למה.

לא תקבל תשובה חד-משמעית (הרי אתה ענית לעצמך כבר כמה),

ואת התשובות שתקבל לא תאהב. אין נפקא מינה ואין מה לעיין.

לא ממליץ לערוך מחקר אנתרופולוגי.

אל תפנה אצבע מאשימה לבנות שלא מעוניינות להתאברך.

הן לא חסרות יותר אמונה ממך בעניינים אחרים.

בעז"ה תמצא בקרוב.

עול הפרנסה הוא עול קשה מנשוא! תוסיף לכך את העניין של לידות, גידול ילדים וכו', זה נורא נורא נורא קשה! זה המון דברים שנופלים על האישה ובכלל לא אמורים להיות בתחום האחריות שלה!

יכולה להעיד על עצמי, שכל זה שאני מסוגלת שבעלי ימשיך ללמוד זה מ-2 סיבות עיקריות:

1. הוא אחראי לנושא הפרנסה. משמע- ברור לשנינו שאני עובדת כי אני רוצה אבל הוא אחראי על הפרנסה בבית. זה אומר שאני מכניסה X כסף והX הזה לא ישתנה כתוצאה מהצרכים של הבית, אלה שברגע שנזדקק לעוד כסף- הוא ידאג להביא אותו. איך? זה לחלוטין עניין שלו ובאחריות שלו. הנושא הזה קריטי כי נפשית הוא נותן לי ביטחון מלא. 

2. בפועל, הוא עובד וכבר לדעתי מכניס יותר ממני. הוא עובד בהפסקות, בערבים, בסופי שבוע, ומצליח להכניס סכום מאוד מכובד. וכמובן ממשיך ללמוד תורה ברצינות. נכון, זה בא על חשבון זמן שלנו ביחד וגם על חשבון הזמן הפנוי שלו. אבל הוא לא מבקש ממני לשאת לבד בעול. 

בסופו של יום, גבר חותם בכתובה על זה שהוא חייב לזון ולפרנס את אישתו ולא ההיפך. וזה יסוד חשוב מאוד לדעתי במערכת יחסים. אני ממש חיפשתי להתחתן עם בן תורה, אבל היה לי גם מאוד חשוב שהוא יהיה איש "מקורקע" ושיבין שבמקרה של "ריחיים על צווארו" הוא לא תמיד יכול להמשיך לעסוק בתורה. לא כי בפועל אני אגרום לו להפסיק, אלה שהוא ישא באחריות לנושא הפרנסה.  

אנחנו נמצאים בדור רקוב 

עם כל הרצון הטוב לשבת בבית המדרש ולהתמלא מהתורה זה לא קל בכלל.
ב"ה זכיתי לשנת מדרשה. איזה תענוג להתמלא ולהתמלא והצמא רק מתגבר!
אבל אני אשה אז זה גם אחרת מן הסתם לגברים.. גם הסוגיות שאתם לומדים. גמרא וכו' וואו..
עמל תורה זה בהחלט ע מ ל!!!!!!
אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה!!
אם יש משהי שפחות מתאים לה אחד כזה אז זה לגיטימי.
אבל אתה עוד תמצא את האחת שלך בע"ה והתורה תזכה להתממש בביתכם ומשם החוצה!
איזה עוצמות של אור, אור התורה,  אור החיים יהיה בביתכם!!
בהצלחה!!
*וד"א היא כל כך תזכה בחברותות איתך

אבל אני דוגמא הפוכה למה שכתבת, ואני מכיר מהפורום לפחות עוד שניים שמזדהים איתי.

אני מחשיב את עצמי כדוס ואני אעדיף בחורה (דוסית) שלמדה מקצוע "קשה" כמו רפואה או הנדסה, וזה לא גורע מזה שאני מחפש שהיא תהיה גם אמא - בדיוק כמו שאם אני אדם קרייריסט נכון להיום, זה לא סותר את העובדה שכשבעז"ה יהיו לי ילדים, אני אהיה אבא על כל הכרוך בזה.

כי יש גם נשים שלא ירצו רופא, או איש קבע אלמלא היוקרה שיש לזה כביכול.

לגיטימי שאדם רוצה שהבן/בת הזוג שלו יהיו בבית וחלק מזוגיות.

מאידך יש אנשים שמבנה משפחתי כזה של ריחוק מתאים להם, והם לא מעט

מעטים מאוד הרבנים שהעיסוק שלהם ציבורי...

מיון כי שאר הרופאים (שהם 90%) עובדים משרה רגילה לחלוטין

היו על זה כמה תחקירים עיתונאיים

של סלידה.

רוב הרופאים גם ככה עובדים במשרה רגילה לגמרי, וגם רוב הרבנים וק"ו שאר הת"חים

מאמינה שלחלק מהנשים האלה יש תחשש הזה, שזה לגיטימי.

אבל בחור שב"ה לעמול בלימוד תורה שלמה, ולהיות בבית המדרש ולהגות בו יום וליל.

תנסה לחשוב מצד הבנות, זה הרבה פעמים גם לחשוב- האם אני מתאימה לו ברמה התורנית?האם אני צדיקה בשבילו? האם איתי הוא יוכל להקים תבית שהוא חולם עליו.?

זה מחשבות שמאמינה שעוברות להמון בנות בראש.

אדם שבוחר כל חייו בלימוד תורה מהבוקר עד הלילה, זה אמירה, וזה ממש מיוחד ובאמת ב"ה שזכינו שיש לנו כאלה, אבל זה סוג שקובע מאיתנו הבנות לעשות לנו מבחן, עד כמה אנחנו באמת מתאימות לו ברמה התורנית.

לפחות אני ככה.

במצב של היום זה לא פשוט 

שכל העול יפול על האישה ,אני לא רואה את עצמי גם עושה את כל מטלות הבית,גידול הילדים 

וגם מפרנסת לבד ..מעדיפה שבעלי יפרנס וישלב תורה .

אבל אם היתה לי את האפשרות הכלכלית או שהייתי זוכה בלוטו אז הייתי הכי שמחה בעולם

שישב ללמוד כל היום בישיבה,

מעריכה את הנשים שנשואות לאברכים ..באמת אשריהן.

מדרשת אוריה, נראה לי שיש שם כאלה שזה מה שהן מחפשות..

היא אומרת שיש שם בנות שרוצות בחור שילמד כל הזמן.
אבל הן צעירות. לא יודעת אם הן ירצו בחור בן 27. 

וגם כאלה שיוצאות עם גילאים כאלה

נכנסתי לאתר שלהן ונראה לי שראיתי שם תמונה של מישהי שיצאתי איתה

רשימת שדכנים מתעדכנת - לקראת נישואין וזוגיות

בנוסף, הייתי ממליץ לתאר קצת יותר מה היא מחפשת, היא לא רק אישה בת 48 אלא יש לה אישיות ודרישות, וגם אין פה ממש תיאור שלה.

אם תפרטי מעט יותר יהיה קל יותר לאנשים לחשוב אם הם מכירים מישהו מתאים.

האם הרשימה היא לאנשים עם מוגבלויות?

מחפשת אדם נוח, שמור, ירא שמים (כיפה סרוגה) .

איש שלי

אהוב אחד

זה יום העצמאות

מצאתי לי פינת טבע פה

לכאורה, זה מה שחיפשתי בדיוק.

חורשה, שקט, אוויר נעים.

ועדיין, משהו בי לא מוצא מנוחה.

אני רוצה אותך, ובו זמנית אני מלאת פחדים מההליכה לקראתך.

אני יודעת שיש בי הרבה. יש בי מה לתת, יש בי אור. אני בטוחה בזה.

רק שבכלי העולם הזה, עוד לא למדתי ככ איך להנביע אותו, את האור הזה.

והבוץ דבק במעיינותיי, והסחף גובר עליי.

אני במערבולת פנימית, מרגישה שאין לי קרקע בטוחה להישען עליה.

לא מרגישה שאני יודעת,  לא מרגישה אולי כמעט בכלל..

אני לא יודעת מה יש שם, ברגש, שאני רוקדת איתו במין ריקוד של רצוא ושוב..

אני רוצה להרגיש, אני רצה אחרי ההרגש, מחפשת את הקו הדק הזה של רגש אמיתי שינבוט בי, ובו זמנית אני ככ בורחת ממנו. ככ מפחדת להתמסר אליו באמת.

אני רוצה אותי.

אני רוצה אותי בגדלות.

אני לא רוצה להיות נחסרת ככ בחסרונך..

אני לא רוצה להגיע אליך מתוך הריק,  מתוך הכלום, מתוך האין..

אני רוצה להלך בעולם בקומה זקופה, להיות עושה לי בית בתוכי. פינה של מלכות.

אני רוצה לזכור שיש בי.

אני לא חסרה. אני לא שבורה, אני לא אבודה.

אני רוצה ללמוד לאהוב את עצמי גם ככה. על כל חלקיי.

אני רוצה להצליח להתקלף... להגיע על הגרעין ההוא, שהוא אני, לחבק אותו שם ולשאוב ממנו כח.

ושם, בקודש הקודשים, חתום בחותמו של כהן גדול

מונח, הרצון שלי.

קראתי. אין לי מילים מעבר

ולא קל לגרום לי להתרגש

מה משנה אם מזהים אותך או  לא?  אף אחד לא מכיר אף אחד כאן, ממילא.....

וואו יקרה איך כתבת את הלב שלך

כמה מרגשת את

כמה אור וכמה אהבה יש בך ויש בך לתת

ב"ה שתמצאו אחד את השנייה במהרה ובמתיקות שלמה 🙏❤

הוא בטוח יזכה בך

ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.

הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.

החלטתי שאני רוצה להתחתן- כן. אני רוצה את זה מאוד, צמא לזוגיות ואהבה. אבל, לא יודע מה זה כי בחיים לא הייתי בדבר כזה.

לגבי להתחתן איתה, כמו שאמרתי המון דברים מתאימים לי, כיף ונחמד לי איתה אבל אין רגש.

ועניין הגובה, מההתחלה זה היה קשה לי זה נכון. לפעמים מפריע יותר ולפעמים פחות. עכשיו נראלי שזה פחות, אבל מפחד שבשכל שלי זה עדיין נתפס כמשהו פחות מושך אולי.

(היא דרך אגב סבבה עם הפרשי הגבהים ממה שאני שומע ממנה)

למה אתה רוצה להתחתן?

למה אתה צמא לזוגיות ואהבה?

אם אתה לא יודע מה זה אז למה אתה רוצה את זה? ולמה אתה רוצה משהו שאתה לא יודע?

מה זה אומר שאין רגש?

למה זה מפריע לך שהיא גבוהה ממך?

למה אתה מפחד ממה שאולי יש לך בשכל? ולמה שלא תבדוק בשכל שלך ותעדכן אותי?

קשה שרגש יווצר, שינסה למצוא דרך להיפגש בתדירות גבוהה יותר.

אם נפגשים רק אחת לתקופה ויש כיף, כדאי לנסות להעביר שלב ולהיפגש יותר, אחרת, חבל לדעתי על הקשר כי יהיה קשה לבנות אותו.

(אני הפסקתי קשר על דבר כזה אחרי שהבנתי לאחר מספר חודשים שאם עדיין נפגשים רק אחת לשבוע ולא יותר רגש כבר לא יבוא ולא נוכל לבנות משהו יחד כי כל פעם זה להיזכר מה קורה אצל האחר.)

ויש מצב שהקשר שלהם פשוט משעמם.. 

הראשון, להיפרד. לא מתאים.

השני - לעשות דברים ביחד.  ללכת לקניות. לעשות הליכה. ללכת לבנות משהו ביחד (להתנדב ווטאבר). לא עוד "דייט".

זה מאוד פשוט כן או לא

( אצל גברים זה שונה מנשים גברים עד דייט 3 יכולים להגיד אם יש משיכה או לא אבל נשים זה שונה מאוד)

הוא יועץ נישואין וממה שאני קוראת אצלו, הוא טוב. אפילו מאוד.

הוא מדבר על נושאים רבים, ובין השאר גם על הדילמה הזו.

גם באתר "השדכן", יש טיפים טובים.

בהצלחה.

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

באמת

שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים

עם המקלחת של סוף תשעת הימים

אותו דבר לגבי נשים נשואות; 

כלומר, הרי הפורום לא נועד לאתר היכרויות, אז לכאורה, אין בעיה.

מצד שני, האם שייך  וצנוע בכל זאת, לנהל תכתובות עם גברים

אחרים, או שבגלל שזו התכתבות, שמות בדויים וכו', זה לא משנה.

אל תרבה שיחה עם האשה - האם לדעתכם זה מתכוון לסוג

של קשר כזה כמו כאן?

אינני נשואה, ובכל זאת אני תוהה אם זה לא עובר ולו במקצת

את גבול הצניעות;

הרי בכל זאת  נוצר קשר

 כלשהו אפילו רגשי, אחרי הכל מדברים כאן על דברים

מאוד אישיים....

אני גרושה.  חושבת שאם הייתי נשואה עם אדם

שהייתי חשה אליו קרבה גדולה וקשר אמיץ -

לא הייתי משתתפת בפורום עם גברים.

בחברה שאליה אני משתייכת (חרדית), לא שייך פורום

כזה. מעורב.

אז מצד אחד אני מרגישה קצת רגשי אשמה ומצד שני

יש לי תירוץ: הגרסא ינקותא שלי שונה מזו של החברה

החרדית, אני אוהבת לכתוב, אני אוהבת אינטרקציה

עם בני אדם, זה מעניין - במיוחד עם אנשים חכמים

וחושבים כמו אלה שבפורום...

השאלה אם התירוץ הזה יתקבל בבית דין

של מעלה. בזה אני לא כל כך בטוחה.

מה דעתכם?

אבקש תגובות מהפלג המחמיר במגזר

שלכם.  

לא אוהבת לכתוב "המגזר" - זה מפלג

ומבדיל, אבל איני מוצאת אפיון אחר כרגע...

תודה! 

ומשתתפת פה בפורום

לא מתכתבת בפרטי עם גברים

נמנעת מלהיכנס לפסים אישיים

לא רואה בעיה

לא מכירה כאן אף אחד במציאות

לא?

הרי לפי התגובות אפשר קצת להכיר טיפה מי ואיך המגיב, לא?

ואם אפשר - מדוע את משתתפת, מה זה נותן לך?

אברך כמו שחלמתי שנים

שמח בחלקי הטוב

מה איתך אח?

זה זכות מעל הטבע

אני אין לי מעצמי כלום על זה

 דש!

הצלחה וברכת ה' בכל . 

הייתי פה פעם בניק אחר

היית לפעמים משתתף גם בנוג"ה

שם הייתי פעילה בזמנו...

זוכרת אותך ממש לטובה

ובייחוד לא קולה!!!

שעדיף להימנע ממשחות שיניים מלבינות. ייתכן שהן מלבינות אבל הן משפשפות את האימייל (במיוחד פחם וכיו"ב).

פרדונטקס טוב לחניכיים אם יש בעיות חניכיים / חניכיים רגישות וכיו"ב.

סנסודיין repair (אם מכיל NOVAMIN) טוב לשיניים רגישות ה־NOVAMIN ממלא סדקים מיקרוסקופיים באופן דומה לאימייל או משהו כזה. מומלץ בחום זה גם נותן תחושה חלקה לשיניים.

חוץ מזה כמעט כולם אותו דבר. זה שיש מיליון סוגים בסוף כמעט כולם אותו דבר וכמעט אותם מרכיבים, זה confusion marketing. גם למשל בסנסודיין: יש כמה משחות עם כל־מיני כיתובים שונים אבל אם להסתכל על הרכיבים, זה בדיוק אותו דבר (ומחירים שונים...)

מומלץ להשתמש במברשות רכות. היעילות היא אותה יעילות אלא שהרכות פחות פוגעות בחניכיים / משפשפות את האימייל. אני אישית ממליץ על curaprox, ה־ultrasoft מדהים וגם די עמיד בהשוואה להרבה מתחרים.

ובאו לפגישה.

אבל אפשר לשנות את זה אחרי האירוסין. תזמין אותה לשיננית או הלבנה.

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

וזה בכלל לא מעניין אותו

הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...

היא יודעת שהוא שרוף עליה...

אחים לא בהכרח דומים

את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍

משו כזה

חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב

היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה

ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה

והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)

תאמת שיש לי הערכה לזה,

ברור שצריך משיכה חיצונית גם,

אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)

בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד

כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך

אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית

תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:

וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.

ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".

אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉

בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.

כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.

לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד

ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל

נכון, יפה

תסנני מה שמתאים לך..

בהצלחה!

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך