"נקבה תסובב גבר" (זה הפסוק בירמיהו).

אם שיחה על הנושא לא עזרה - תובילי את,

ואם לא טוב לך - כנראה זה לא זה.

כמובן, צריך לדעת איך לדבר.

לא האשמה, אלא 'ישמח אותי, יעשה לי טוב, קצת קשה לי'.

אולי להתחיל קודם בשאלה 'איך אתה רואה את הדברים',

כי לפעמים תגלי גילויים מרעישים מאוד.

שאר הדברים נראים לי כמו טיפים קוסמטיים.

בהצלחה!!

בנים מה נסגר??? זה לא אמור להיות ברור איך צריך להתנהג עם בחורה??? 

אני יותר מידי נתקלת בזה לצערי. 

אז זה נכון שיש מקום גם לבחורה ליזום ולהביא את עצמה ולתת לקשר. 

והיא תעשה את זה בענק ברגע שהיא תרגיש שהיא מקבלת. 

אם יש משהו שקונה לב של אישה זו ההרגשה שהגבר שהיא יוצאת איתו הוא שופע ומשפיע. 

יוזם, משקיע, מראה לה שהיא חשובה, חשובה בשבילו. 

דואג לה ומראה שאכפת לו ממנו. 

ואישה כשהיא מקבלת, היא יכולה להסתובב כל היום עם חיוך ענק על הפנים.

ואיזה גבר לא רוצה לגרום לאישה שהוא יוצא איתה לחייך. 

ותהיו בטוחים שהיא תחזיר בכפל כפליים. 

מניסיון  

אבל מצד שני,

נראה לי שדייטים זה נושא כ"כ מדובר.

וגם אם אין הדרכה רשמית,

יש חברים ואחים,

ודיבורים בנושא שאתה שומע.

ובלי להתיחס לדוגמא ספציפית,

לפעמים אנשים (ונשים) מתנהגים בצורה שגורמת לך לחשוב שהם התאמצו, פשוט התאמצו, להתנהג בצורה הלא נכונה.

כאילו בחייאת, גם אם זו בחורה ראשונה שלך, חיית עד עכשיו על אי בודד???

הנימוק של חוסר הדרכה לא לגמרי מתקבל אצלי.

גם אצל גברים.

נושא מדובר מאד.

אח שלי בן 20 (לא ממש בכיוון של שידוכים)

כבר שואל אותי איך ומה עושים,

ואני יודעת שאחי הגדול ידע הכל לפני שיצא.

כי הוא חי בישיבה,

והיו שם בחורים מבוגרים ממנו,

לא חושבת ששמע מהם באופן רשמי, אבל משיחות בין לבין- קולטים ויודעים.

ולפני שאתה יוצא לדייט ראשון בחייך-

אתה מודא מול מישהו שמכיר את העולם הזה.

(בחור פעם סיפר לי בסוף דייט שהוא שאל חבר לפני שיצא מהישיבה מה הכללים שהוא צריך למלא . ותכלס- הוא הצליח ברוב...)

מי שרוצה ימצא עם מי לדבר

אבל לא כולם כאלה

טוב נו אז אתה שיעור ב..

בחור שמדבר איתך כמו אל חבר-

פשוט לא משנה פאזה כשהוא בא לדייט.

ואוו נשמע שיש לך חוויות הזויות ומענינות אחת אחת.

נשמע כמו עצה לא יעילה. 

חשבתי לפני כמה זמן איך היו בחורים שאמנם לכאורה מבחינת הפרטים שלהם 

הם היו פחות חכמים ועסקו במקצועות פחות נחשבים שמעידים לכאורה על רמה נמוכה. 

אבל היה בהם משהו שקנה אותי וניסתי לחשוב מה? 

ולפני כמה זמן עליתי על תובנה שהם פשוט התייחסו אליי כמו לאישה. 

הם דאגו לוודא שהגעתי לבית בסוף הפגישה. 

הם דאגו ללוות אותי מהתחנה ולתחנה בסוף הפגישה. 

שאלו, התעניינו גם בין לבין. 

דברתי על *ידע*, בנוגע למוסכמויות מסוימות, ודרכי התנהלות מקובלים

הקשורים דווקא ל*דייטים*.

ב. כתבתי על העולם שאני מכירה, וציינתי את זה במפורש.

ולמרות שראיתי בחורים שעושים טעויות, אני כן חושבת שרוב הבחורים בסביבה שלי לפחות, מגיעים עם איזשהו ידע מוקדם על איך הם אמורים להתנהל.

ג. יש טעויות שקשורות לדרכי התנהגות בסיסיים, ואני באמת לא מבינה למה צריך הדרכה בשבילם. צר לי.

(ואני לא מתיחסת בטענה הזו לגברים בלבד)

ד. אתה יוצא מנקודת הנחה שדעתי מסוימת, ומתיחס לכך בזלזול, וזה לא ממש נחמד לי.

אז רק אומר לך שזו לא דעתי.

(כן, למרות החתימה שלי. ואני משערת שמשם יצאה ההנחה שלך)

אבל בכל מקרה, דעתי או לא, פחות כיף לי להיות מזולזלת

בסביבה שלי דייטים זה ממש לא נושא מדובר, רוב מי שיוצא או נמצא בעסקים שומר על פרופיל נמוך ואין דיונים על זה בכלל.

בכללי, גברים נוטים פחות לשתף ולהתייעץ עם אחרים, ככה שזה פחות רלוונטי.

באמת יש חוסר הכנה לדברים כאלו בישיבות ומכינות, לפחות לעומת מסגרות לבנות - וחבל. 

גם כשיש התייחסויות לדברים כאלו, זה על העקרונות והמשמעויות הפנימיות ולא על הצדדים החיצוניים וה"טכניים"... ככה שרוב הגברים מהסביבה שלנו לא באמת יודעים מה כן ומה לא, חוץ מאנשים עם ניסיון/אינטיליגנציה רגשית גבוהה.

בנוסף, לאותם אנשים ממש חשוב להתנסות ולקלוט "דרך הרגליים" את צורת ההתנהלות אל מול המין השני, בעיניי זה תהליך ארוך ומשמעותי.

אבל כן למסביב...

דווקא לדברים הקלילים יותר. (כמו למשל הנושא שכתבה עליו פותחת השרשור.. להביא אוכל לדייט (שזה לא דבר שאני מכירה באופן אישי , אבל על המשקל הזה..)

משום מה היתה לי התרשמות שאנשים מדברים על זה,

אבל אולי אני טועה.

ושוב, כמו שכתבתי אולי זה תלוי מגזר.

כי גם מאחים שלי,

וגם מבחורים שיצאתי איתם, קבלתי את הרושם שכן יש שיח.

(שוב, לא דברתי על הדרכה מסודרת. וגם אני לא קבלתי אחת כזו מימיי )

ועוד רגע @ע מ בא לפטש אותך שאתה עובר על החוק שלו

- לקראת נישואין וזוגיות

איזה חלק בהודעה של ניצן?

שמדבר על החרדים?

הרבה קשרים טובים שיכולו להמשיך הלאה נגמרים כי אנשים לא יודעים איך צריך להתנהג עם המין השני. 

אני לא באה לתת עמדה לצד מסוים אבל לפי איך שאני רואה בציבור החרדי יש כללים מאוד ברורים 

של מה עושים בפגישות וכו'. 

אולי זה מאולץ אבל בסופו של יום זה עובד. 

אני מרגישה שאצלנו הדברים מתמסמסים. אפשר לצאת חודשיים ויותר ולא להרגיש שום התקדמות. 

ממש חבל...

דווקא בדברים הכי מהותיים של החיים אין הדרכה נורמלית... 

וזה באמת נכון לשני המינים. 

לשם או לשם? 

אז  "אתה הגבר, אתה המוביל" - מבהירה לו את מקומו בנחמדות..

או "אני החלטתי שהולכים, עכשיו תורך"..

או "אני משתגעת מהחלטות! ברצינות. ממש יעזור לי אם פשוט תחליט."  ואם זה ממשיך "אתה רוצה לשגע אותי? זה התפקיד שלך להחליט/ להוביל בעסק הזה..". 

ידוע וברור משום מה שלבנות קשה עם החלטות.. נסי לזרום על זה..

אני חושבת שבמקומך לא הייתי מתקשרת אליו. מחכה שיתקשר, ואם לא מאד נוח לי לא עונה ומסמסת "לא נוח לי כרגע. יהיה טוב שתסמס לי לפחות עשר דקות לפני שאתה מתקשר".. בתקווה שהוא יפתח מודעות בעניין.

לגבי אוכל.. אולי להציע לשבת באיזה בית קפה? לראות אותו מתנהל בסיטואציה אחרת..

ויהיה טוב להאיר את עיניו "אנחנו חייבים משהו לאכול ולשתות, אתה לא צמא?".. להבין את הגישה שלו. להסביר שמבחינתך זה חיוני ביותר. ולתת לו אחריות "תארגן משהו? סומכת עליך.." - בנחמדות ובזרימה אבל בשפה ברורה..

מקווה שישתפר, בהצלחה רבה!

כשאני מרגישה בנח עם הבחור אפשר לומר שזה ציטוט מדוייק שלי..

ועוד אפשרות- "אני אקבע את השעה אתה את המקום"

שמעי את יכולה מאוד להרוויח מהמצב.

אחד הדברים החשובים בפגישות זה לברר האם כאשר יש משהו שמפריע, האם אפשר לדבר על זה בצורה טובה ובחיוך, ולעשות עבודה בעניין.

מציק לך שהוא לא מספיק מוביל, תגידי לו את זה בצורה רגישה, ותדגישי שאת אומרת זאת כי הקשר חשוב לך, ואת רוצה שהקשר יתקדם, ורק בגלל זה את מדברת איתו על זה, ואפשר קצת להזכיר מעלות אחרות שאת רואה בו.

אחרי השיחה הזו יש מבחן קטן, אבל מאוד גדול במשמעות שלו, האם הצלחתם לדבר על פערים בצורה טובה ונעימה, בלי להפגע או להעלב. ומתוך הדיבור נעשתה עבודה כדי להשתפר..כי לאחר החתונה תמיד מתגלים פערים, הכי חשוב זה לברר מעכשיו האם יודעים לדבר עליהם. בהצלחה! 

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳