"נקבה תסובב גבר" (זה הפסוק בירמיהו).

אם שיחה על הנושא לא עזרה - תובילי את,

ואם לא טוב לך - כנראה זה לא זה.

כמובן, צריך לדעת איך לדבר.

לא האשמה, אלא 'ישמח אותי, יעשה לי טוב, קצת קשה לי'.

אולי להתחיל קודם בשאלה 'איך אתה רואה את הדברים',

כי לפעמים תגלי גילויים מרעישים מאוד.

שאר הדברים נראים לי כמו טיפים קוסמטיים.

בהצלחה!!

בנים מה נסגר??? זה לא אמור להיות ברור איך צריך להתנהג עם בחורה??? 

אני יותר מידי נתקלת בזה לצערי. 

אז זה נכון שיש מקום גם לבחורה ליזום ולהביא את עצמה ולתת לקשר. 

והיא תעשה את זה בענק ברגע שהיא תרגיש שהיא מקבלת. 

אם יש משהו שקונה לב של אישה זו ההרגשה שהגבר שהיא יוצאת איתו הוא שופע ומשפיע. 

יוזם, משקיע, מראה לה שהיא חשובה, חשובה בשבילו. 

דואג לה ומראה שאכפת לו ממנו. 

ואישה כשהיא מקבלת, היא יכולה להסתובב כל היום עם חיוך ענק על הפנים.

ואיזה גבר לא רוצה לגרום לאישה שהוא יוצא איתה לחייך. 

ותהיו בטוחים שהיא תחזיר בכפל כפליים. 

מניסיון  

אבל מצד שני,

נראה לי שדייטים זה נושא כ"כ מדובר.

וגם אם אין הדרכה רשמית,

יש חברים ואחים,

ודיבורים בנושא שאתה שומע.

ובלי להתיחס לדוגמא ספציפית,

לפעמים אנשים (ונשים) מתנהגים בצורה שגורמת לך לחשוב שהם התאמצו, פשוט התאמצו, להתנהג בצורה הלא נכונה.

כאילו בחייאת, גם אם זו בחורה ראשונה שלך, חיית עד עכשיו על אי בודד???

הנימוק של חוסר הדרכה לא לגמרי מתקבל אצלי.

גם אצל גברים.

נושא מדובר מאד.

אח שלי בן 20 (לא ממש בכיוון של שידוכים)

כבר שואל אותי איך ומה עושים,

ואני יודעת שאחי הגדול ידע הכל לפני שיצא.

כי הוא חי בישיבה,

והיו שם בחורים מבוגרים ממנו,

לא חושבת ששמע מהם באופן רשמי, אבל משיחות בין לבין- קולטים ויודעים.

ולפני שאתה יוצא לדייט ראשון בחייך-

אתה מודא מול מישהו שמכיר את העולם הזה.

(בחור פעם סיפר לי בסוף דייט שהוא שאל חבר לפני שיצא מהישיבה מה הכללים שהוא צריך למלא . ותכלס- הוא הצליח ברוב...)

מי שרוצה ימצא עם מי לדבר

אבל לא כולם כאלה

טוב נו אז אתה שיעור ב..

בחור שמדבר איתך כמו אל חבר-

פשוט לא משנה פאזה כשהוא בא לדייט.

ואוו נשמע שיש לך חוויות הזויות ומענינות אחת אחת.

נשמע כמו עצה לא יעילה. 

חשבתי לפני כמה זמן איך היו בחורים שאמנם לכאורה מבחינת הפרטים שלהם 

הם היו פחות חכמים ועסקו במקצועות פחות נחשבים שמעידים לכאורה על רמה נמוכה. 

אבל היה בהם משהו שקנה אותי וניסתי לחשוב מה? 

ולפני כמה זמן עליתי על תובנה שהם פשוט התייחסו אליי כמו לאישה. 

הם דאגו לוודא שהגעתי לבית בסוף הפגישה. 

הם דאגו ללוות אותי מהתחנה ולתחנה בסוף הפגישה. 

שאלו, התעניינו גם בין לבין. 

דברתי על *ידע*, בנוגע למוסכמויות מסוימות, ודרכי התנהלות מקובלים

הקשורים דווקא ל*דייטים*.

ב. כתבתי על העולם שאני מכירה, וציינתי את זה במפורש.

ולמרות שראיתי בחורים שעושים טעויות, אני כן חושבת שרוב הבחורים בסביבה שלי לפחות, מגיעים עם איזשהו ידע מוקדם על איך הם אמורים להתנהל.

ג. יש טעויות שקשורות לדרכי התנהגות בסיסיים, ואני באמת לא מבינה למה צריך הדרכה בשבילם. צר לי.

(ואני לא מתיחסת בטענה הזו לגברים בלבד)

ד. אתה יוצא מנקודת הנחה שדעתי מסוימת, ומתיחס לכך בזלזול, וזה לא ממש נחמד לי.

אז רק אומר לך שזו לא דעתי.

(כן, למרות החתימה שלי. ואני משערת שמשם יצאה ההנחה שלך)

אבל בכל מקרה, דעתי או לא, פחות כיף לי להיות מזולזלת

בסביבה שלי דייטים זה ממש לא נושא מדובר, רוב מי שיוצא או נמצא בעסקים שומר על פרופיל נמוך ואין דיונים על זה בכלל.

בכללי, גברים נוטים פחות לשתף ולהתייעץ עם אחרים, ככה שזה פחות רלוונטי.

באמת יש חוסר הכנה לדברים כאלו בישיבות ומכינות, לפחות לעומת מסגרות לבנות - וחבל. 

גם כשיש התייחסויות לדברים כאלו, זה על העקרונות והמשמעויות הפנימיות ולא על הצדדים החיצוניים וה"טכניים"... ככה שרוב הגברים מהסביבה שלנו לא באמת יודעים מה כן ומה לא, חוץ מאנשים עם ניסיון/אינטיליגנציה רגשית גבוהה.

בנוסף, לאותם אנשים ממש חשוב להתנסות ולקלוט "דרך הרגליים" את צורת ההתנהלות אל מול המין השני, בעיניי זה תהליך ארוך ומשמעותי.

אבל כן למסביב...

דווקא לדברים הקלילים יותר. (כמו למשל הנושא שכתבה עליו פותחת השרשור.. להביא אוכל לדייט (שזה לא דבר שאני מכירה באופן אישי , אבל על המשקל הזה..)

משום מה היתה לי התרשמות שאנשים מדברים על זה,

אבל אולי אני טועה.

ושוב, כמו שכתבתי אולי זה תלוי מגזר.

כי גם מאחים שלי,

וגם מבחורים שיצאתי איתם, קבלתי את הרושם שכן יש שיח.

(שוב, לא דברתי על הדרכה מסודרת. וגם אני לא קבלתי אחת כזו מימיי )

ועוד רגע @ע מ בא לפטש אותך שאתה עובר על החוק שלו

- לקראת נישואין וזוגיות

איזה חלק בהודעה של ניצן?

שמדבר על החרדים?

הרבה קשרים טובים שיכולו להמשיך הלאה נגמרים כי אנשים לא יודעים איך צריך להתנהג עם המין השני. 

אני לא באה לתת עמדה לצד מסוים אבל לפי איך שאני רואה בציבור החרדי יש כללים מאוד ברורים 

של מה עושים בפגישות וכו'. 

אולי זה מאולץ אבל בסופו של יום זה עובד. 

אני מרגישה שאצלנו הדברים מתמסמסים. אפשר לצאת חודשיים ויותר ולא להרגיש שום התקדמות. 

ממש חבל...

דווקא בדברים הכי מהותיים של החיים אין הדרכה נורמלית... 

וזה באמת נכון לשני המינים. 

לשם או לשם? 

אז  "אתה הגבר, אתה המוביל" - מבהירה לו את מקומו בנחמדות..

או "אני החלטתי שהולכים, עכשיו תורך"..

או "אני משתגעת מהחלטות! ברצינות. ממש יעזור לי אם פשוט תחליט."  ואם זה ממשיך "אתה רוצה לשגע אותי? זה התפקיד שלך להחליט/ להוביל בעסק הזה..". 

ידוע וברור משום מה שלבנות קשה עם החלטות.. נסי לזרום על זה..

אני חושבת שבמקומך לא הייתי מתקשרת אליו. מחכה שיתקשר, ואם לא מאד נוח לי לא עונה ומסמסת "לא נוח לי כרגע. יהיה טוב שתסמס לי לפחות עשר דקות לפני שאתה מתקשר".. בתקווה שהוא יפתח מודעות בעניין.

לגבי אוכל.. אולי להציע לשבת באיזה בית קפה? לראות אותו מתנהל בסיטואציה אחרת..

ויהיה טוב להאיר את עיניו "אנחנו חייבים משהו לאכול ולשתות, אתה לא צמא?".. להבין את הגישה שלו. להסביר שמבחינתך זה חיוני ביותר. ולתת לו אחריות "תארגן משהו? סומכת עליך.." - בנחמדות ובזרימה אבל בשפה ברורה..

מקווה שישתפר, בהצלחה רבה!

כשאני מרגישה בנח עם הבחור אפשר לומר שזה ציטוט מדוייק שלי..

ועוד אפשרות- "אני אקבע את השעה אתה את המקום"

שמעי את יכולה מאוד להרוויח מהמצב.

אחד הדברים החשובים בפגישות זה לברר האם כאשר יש משהו שמפריע, האם אפשר לדבר על זה בצורה טובה ובחיוך, ולעשות עבודה בעניין.

מציק לך שהוא לא מספיק מוביל, תגידי לו את זה בצורה רגישה, ותדגישי שאת אומרת זאת כי הקשר חשוב לך, ואת רוצה שהקשר יתקדם, ורק בגלל זה את מדברת איתו על זה, ואפשר קצת להזכיר מעלות אחרות שאת רואה בו.

אחרי השיחה הזו יש מבחן קטן, אבל מאוד גדול במשמעות שלו, האם הצלחתם לדבר על פערים בצורה טובה ונעימה, בלי להפגע או להעלב. ומתוך הדיבור נעשתה עבודה כדי להשתפר..כי לאחר החתונה תמיד מתגלים פערים, הכי חשוב זה לברר מעכשיו האם יודעים לדבר עליהם. בהצלחה! 

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.