שתגיע לרמת קשר בזוגיות שבה תרגישי שבן הזוג שלך באמת מקבל אותך כמות שאת, ושתרגישי שאת רוצה לספר לו יותר עליך ולא שאת צריכה לשתף אותו בסודותיך כי ככה צריך.

אינטימיות היא אחת מהתכונות של זוגיות טובה ומעשירה.

אין בזה כלל גורף מה לספר ומתי.

באופן אישי אני אשמח שבן הזוג שלי יספר לי כי הוא רוצה לחלוק איתי את חייו ולא כי צריך.

השאלה היא האם מדובר בדבר מהותי שבו את מסתירה ממנו מידע משמעותי עליך, על מצבך הרוחני/ הנפשי/ הרפואי וכדו', מצב שאת גורמת לו כביכול למקח טעות ואז ברור שחובה לספר,

או שמדובר במצב בו יש דברים שאת מעדיפה לשמור לעצמך, ייתכן שתספרי בעתיד, לא קריטייים למהות הקשר ולמהותך כאדם וכדו'.

למה את כל כך נרתעת לספר לו? את חוששת מהתגובה? אולי מאובדן הזהות האינדבידואלית שלך (מפחדת להפוך להיות רק חלק מהזוגיות הזו ולא רק אדם שלם?) מה הכי גרוע שיכול לקרות אם תספרי לו? מה הכי טוב שיכול לקרות אם תספרי לו? את רוצה איתו את הקשר רק עד גבול מסויים? האם הסודות הללו קשורים ישירות בך ובחייך או בחיי אנשים אחרים?

בכל מקרה, ממליצה לך לנסות להתייעץ עם דמות שאת סומכת עליה ולשתף בפרטים שאת מסתירה ולשמוע ממנה מה דעתה כי בלי לדעת על איזה תחום מדובר קצת הרבה קשה לייעץ. לדעתי יש כאן גם צורך בלשאול רב.

רוצה לשתף למה? מוזמנת לאישי אם את רוצה

ורבים אחרים אומרים לא לספר על חטאות נעורים.

הסטייפלער מחלק (להלכה!) בין דברים שישפיעו על הנישואין,

כמו מחלת נפש, בעיה גופנית וכדו',

לבין דברים שקרו בעבר או ייחוס.

(קהילות יעקב על יבמות,

על בן של יהודיה וגוי שאמרו לו לגלות ולהסתיר את הייחוס)

בעבר.

כי רוב על פי רוב, לצערנו, מי שחזר בתשובה לא הגיע למדרגת בעל תשובה שמחק את הכל לגמרי

בכללי, אני אוהבת להיות גלויה וגם לא אוהבת שמסתירים ממני (בכל הנוגע להצעות ודייטים..) אבל נראה לי שיש דברים שלא ברור שצריך לשים על השולחן. לדוג' חטאים- לדעתי בנאדם לא צריך לספר על החטאים שלו, אבל בקשר מתקדם אם מרגישים בנוח ויש רצון אז מעולה, זה רק יעיד על בטחון בקשר. ובדברים שעלולים להרתיע- אז אני חושבת שכדאי להתייעץ עם יועץ טוב ובכל מקרה לא לשמור סודות כאלה עד פגישות מתקדמות מידי.. לדעתי זה לא מכבד..

תשתדלי לרומם את עצמך, לעלות.

אדם יכיר אותך, חתתרשם מהאישיות הכללית.

אל "תציגי בכח" כאילו את מה שאת לא.

אבל בכללי, יש לאדם דברים בפנים שהוא מתמודד איתם. הוא לא רוצה "להיות כך", ולכן לא מציג את זה לאחרים.

ודומני שבכלל, אדם כ"כ רע - אינו חושב על עצמו שהוא כזה רע.... וגם לא מעלה שאלה אם לספר. כנראה שאת יותר טובה ממה שנדמה לך..

השאלה איך את רוצה לחיות את החיים שלך.... והאם הוא רוצה להיות אתך במצב הזה..

לפי מה שהבנתי ממך זה קשור לתפיסה של עצמך כבן אדם עם מחשבות קודרות מחשבות שקשורות לזאנ'ר של חוסר אמונה בחיים רוע וכ"ו

זה מפחיד להיחשף במקום הזה.. 

אבל אני חושב שבהחלט יכולה להיות כאן הבנה על ידי אנשים מסוג מסויים וכשזה יקרה ויקבלו אותך כפי שאת את תשמחי.. וזה יעזור לך.. 

תפתחי את זה לא בשבילו אלא בשבילך השותפות שלך תהיה הרבה יותר מספקת ועוצמתית.. וזה ישנה את המקום שממנו את חוששת להערכתי.

אסור לשקר וחשוב לדעת מה לא לשאול. סודות חדשים כשכבר יש קשר, זה סיפור אחר.

עשית בעבר והפסקת ואת כבר לא שם, זה כבר נחלת העבר, אין טעם לספר בייחוד לא בהתחלה (גם לא בתחילת הנישואין) אלא רק לאחר תקופה מסוימת כשתרגישי מספיק בנוח.. ואני בטוחה שגם לו יהיו סודות משל עצמו.. 

ואת תראי שעד אז זה בכלל לא יהיה משמעותי כ"כ בשביל לפתח על זה דיון או שיחה בכלל.. בע"ה! 

אך אם את עדיין במקום הזה.. אז דבר ראשון, זה הזמן לעצור אהובה.. באמת שאין לי כוונה לשפוט אותך ח"ו, 

אבל אני כמעט בטוחה שלכולם יש נפילות מסוימות, גם בצניעות.. אבל צריך לתפוס את עצמך בזמן ולהשתדל בכל כוחך להפסיק. שמעתי לא מזמן משהו מחזק שזה בטח ידוע.. ה' לא מחפש שנצליח.. ה' רוצה את הרצון שלנו. וברגע שיש רצון מספיק חזק- ה' יעזור. ואת זה אני אומרת גם מניסיון אישי. 

היתה לי גם נפילה בקטע הזה, וגם בצניעות- בלבוש, ושמעתי מהרב גלזר(אם את מכירה..) שזה לא משנה מה יהיה מחר.. תחשבי על היום! היום את יכולה לא לעשות את הדבר הזה? רק היום! את תראי שאת יכולה.. בלי לחשוב על מחר.. ואותו דבר, מחדש לגמרי, לשאול גם מחר, אני יכולה?! וודאי שכן, כי ה' נותן כוח למי שרוצה באמת. 

ועוד דבר שאותי מאוד חיזק, נניח ולא הצלחת, אבל באמת רצית, תביני שה' לא צוחק!! ה' לא צוחק עליך, שאת מנסה ונופלת, מנסה ונופלת.. ה' באמת מאמין בך ומחכה להצלחה שלך, הוא רוצה שתרצי ותנסי.. זה הכל. 

כשאת מול הניסיון הכל נראה קשה ומפחיד, אבל כשאת עוברת אותו, את מסתכלת אחורה ואת אומרת לעצמך איך פחדתי מזה? זה לא כזה נורא בכלל.. 

הכי חשוב לזכור ש.. ה' אוהב אותך מאוד..!!

שיהיה המון בהצלחה..ולא לפחד, ה' איתך! 

אני לא מסכים עם מה שנאמר בהודעה הבאה של "הים הגדול הזה", שכל מה שקשור לעבר לא צריך לספר. בוודאי זה לא אומר שכל דבר וכל שטות צריך לומר - אבל אם לבחוּר זה חשוב, אז זכותו לדעת.

האמירה, "אחרת זה ירדוף אותו וימנע ממנו לעשות תשובה שלימה", אינה הכרחית. בוודאי שאישית אם, למשל, עשתה תשובה שלימה, וזה לא שייך אליה, אז זה לא שייך אליה. יתכן שאם לא שואל - ולא דובר במשהו שניתן יהיה להבחין, אז לא חייבת.

אבל אם רוצה לדעת - זכותו של אדם, למשל, ששמר את עצמו, לרצות להתחתן עם מישהי כמותו. למה התשובה שלה צריכה להיות "על חשבונו"?

וזה לא סותר תשובה שלימה. יש כאלה שלא יקפידו על כך, וממילא גםם כשתתחתן, זה כבר יישאר מרחוק.

אני לא חושב שאפשר להחליט בשביל הזולת בדברים כאלה, כשהם אכן ממש משמעותיים לו.

רמב"ם הל' תשובה פרק שני:

"בעבירות שבין אדם למקום אינו צריך לפרסם עצמו, ועזות פנים היא לו אם גילם"!

ובגמ' מסופר על נכדו של רשב''י ש"כל פרוצה (כתבתי בלשון נקיה) שנשכרת בשמונה, שוכרתו בשתים". ה' ישמור באיזה מצב רוחני הוא היה.

אבל הוא חזר בתשובה, ונעשה קדוש כאחד התנאים (הגמ' כתבה איזה נס נעשה לו)! הלא הוא ר' יוסי.

בקיצור. חזרי בתשובה מאהבה, וכל האופל יהפך לאור - עוונות נהפכות לזכיות! ותהיי במעלה שגדולה מצדיק.

תאמיני. זו המציאות.

ואל תלכי בענין הזה לפי "חברה שלך".

אמת, זה שלא תשקרי. זה לא אומר שכל דבר שאת חושבת עלייך את צריכה לספר. יש להניח שכך גם נוהג הצד השני.

עם זה, בדברים שיש להם קשר ל"בין איש לאשה", דעתי האישית היא שראוי לומר, מחומרה מסויימת ואילך. לפחות אם לצד השני זה חשוב.

אני ביחס לעצמי.

בטח ובטח בעיניין של רגשות.

אני לא צריכה להכיר רוצחים כדי להרגיש שאני בסדר

קיום התורה הוא ההלכה

ולהלכה יש גדרים מאוד ברורים מה מי מו ואיך.

בקיצור. אני רצינית.

זה משהו בערך ככה: 

שאפילו על תנועה שאינה לפי כבודו יתברך היה ראוי לבוא על האדם מה שראוי,

אבל הקב"ה מלא רחמנות וכו'.. משהו כזה

נראה לי שלזה הכוונה.. אני צודק?

הדברים האפלים הם אפלים קודם כל בשבילך, וזה לא צודק לחשוב שהם משהו טריוויאלי שבמקרה או בצירוף מקרים או באשמתך חס ושלום או בטיפשותך "קרה" לך, כדאי לך מאוד להבין בדיוק מה קרה ואיך זה קרה ובאיזו דרך או דרכים גלשת לשם, כי זו את! אם את לא תעשי את זה, מי כן? זו הצורה בה את מתפקדת! ואם היה אפשר לשמש את צורת תפקודך לדברים אפלים, ודאי שיש דרך לשמש באותה צורת העבודה לדברים טובים ומצויינים וכשתביני את זה, או שתצליחי לספר למי שאת אוהבת או שלא, אבל לפחות תביני קצת יותר לעומק מי את ואיך את יודעת לתפקד.

יש סודות שחובה לספר ויש סודות שלא. ממש חושבת שכדאי שתתייעצי עם רב/ מישהו שמכיר אותך/ מישהי שאת סומכת עליה וכו'.

כדאי לפתור בעיות לפני החתונה, ולהיות סגורה לפני שאת נכנסת לזוגיות. הדילמה יכולה ללוות עד שתחליטי, היא לא תיעלם..

זה בעיקר ירגיע אותך ותרגישי יותר טוב עם עצמך.

מאחלת לך לעשות את זה מהר, כי חבל למשוך את הזמן בשבילך ובשבילו.. מניסיון הפוך.

אם את מרגישה שאת מתביישת לשתף, לא אכפת לי שתשתפי אותי בפרטי בפרטים ואשאל בשבילך.

המון בהצלחה. צדיקה שזה מפריע לך!

מצד אחד רוצים קשר פתוח שמבוסס על אימון הדדי עם בן הזוג.

מצד שני, בני אדם נוטים להאמין ללשון הרע שאנחנו אומרים על עצמנו וכדאי מאוד לשמור על כבוד עצמי בריא מול בן הזוג. כי למה לו לחשוב על עצמנו דברים שליליים?

מה עושים?

שמעתי פעם מהרב שמחה כהן, שהוא מומחה בענייני זוגיות, שיש דברים מסוימים שאם לא מגלים למשודך בזמן הפגישות, ורק אחרי החתונה חושפים בפניו את הפרט הזה, הוא עשוי להרגיש כל חייו שרימו אותו. שהוא קיבל "חתול בשק". וזה מאוד מאוד לא כדאי. זה יכול להשפיע בצורה שלילית על חיי הנישואים. יש דברים שכדאי לחשוף לפי החתונה ואז אם הוא בוחר בכ"ז להתחתן אז הוא עשה זו מתוך בחירה מוחלטת. לדוגמא אם יש ח"ו לא עלינו איזו מחלה, או מחלת נפש, או לא יודעת מה.

אבל כאמור זו שאלה רצינית מאוד מה ששאלת. כי לא בטוח שמה שאת מדברת עליו קשור לדוגמה של  הרב שמחה כהן.

לכן-

כדאי מאוד לעשות שאלת רב לדעתי. דעת תורה יכולה לתת לך בעז"ה בהירות הדעת.

ואל תשכחי שאם את חזרת/חוזרת בתשובה עלהעניינים הנ"ל שמנית, יכול להיות מאוד שאין עניין לספר!

יש כאן הרבה תשובות יפות ומחכימות ובעיקר מגוונות ולכן אנסה לעזור כמי שחווה בדיוק את אותה התלבטות כמוך.

רק כדי להסיר ספק מליבך, את יכולה להיות בטוחה שהסודות האפלים שלך הם אור זורח לעומת הסודות שאני סחבתי (והיום ב"ה אני נשוי כבר הרבה שנים + הרבה ילדים).

ולעצם העניין:

עצם העובדה שאת מרגישה שיש משהו מעיק בתוכך שאת חייבת להסתיר מחייב טיפול ועזרה נפשית.

אינני רומז כלל ח"ו שיש לך בעיה נפשית, אלא עלייך לערוך בירור פנימי עמוק כדי לפתור את הקושי.

רק לאחר מכן תוכלי להיכנס לקשר מתוך מקום בריא.

ראשית, עצם קיומו של סוד הוא דבר המעכל את נפש האדם מבפנים ולא נותן לו מנוח.

עלייך לברר עם עצמך (מומלץ בסיוע אדם מקצועי המבין למורכבות נפש האדם) מדוע מדובר מבחינתך בסוד כ"כ נורא? 

אם מדובר במשהו הממשיך עדיין להתרחש הרי שעלייך להיפטר מדבר זה, שאם לא כן אינך מוכנה לקשר זוגי (או לחילופין להחליט שאת מקבלת את עצמך כפי שאת). לא ניתן למצוא את "החצי השני" אם טרם מצאת בתוכך את "החצי הראשון".

בשלב הבא, עלייך להפנים שאותו מעשה רע הינו חיצוני למי שאת ולנשמתך.

הנשמה שהקב"ה נפח בנו היא חלק א-לוה ממעל ולכן שום דבר אינו יכול לקלקל או לגעת בו.

המעשים הרעים שלנו מצריכים תיקון אך הם אינם משנים את מהות הטוב שלנו.

אם כבר עזבת את החטא ועשית תשובה (דרך אגב, גם אם עדיין את נופלת מדי פעם באותו החטא, אין משמעות הדבר שתשובתך אינה שלמה - אך זה כבר מצריך הסבר ולימוד מעמיק) הרי שהסוד שייך לעברך.

כשאת נכנסת לקשר זוגי את רוצה בעצם למצוא את האדם שיהיה לך לגביו ביטחון מלא שהוא מקבל את כל כולך כפי שאת (גם אם הוא לא תמיד מרוצה מכל דבר שאת עושה, אבל הוא מכיר את האישיות הפנימית האלוקית שבך ושואף להתרומם יחד איתך), אחרת תמיד תחיי עם ספק. ספק אינו מאפשר להתקדם. ספק תמיד מושך אותנו אחורה.

עלייך להיות בטוחה ב-100% שאת כולך טובה (גם אם לא מושלמת כי אין אדם מושלם) ובלי שתקבלי את עצמך אינך יכולה לצפות שאדם אחר יקבל אותך.

רק לאחר שתהיי שלמה עם עצמך ותוכלי להביט במראה ולומר בקול רם:

"אני 'כוס ברוח'. אני כולי טובה. עשיתי מעשים לא טובים שאני מתביישת בהם, אך אני עושה ומשתדלת ככל יכולתי שלא לחזור אל אותם חטאים. אני גם עושה המון טוב. בסה"כ טוב לו לעולם שאני קיימת ואני מביאה שמחה וברכה לעולם".

רק אז תדעי שאת מוכנה לפגוש אדם אחר שתעניקי לו והוא יעניק לך שמחה וברכה וביחד בע"ה תעניקו לסובבים אתכם.

מתוך מקום שכזה, תוכלי גם להיות שלמה עם הכאב על העבר ולהביט לעבר העתיד באופטימיות.

ממילא תוכלי להתוודות בפני "החצי השני" על הפגמים שבך והוא יקבל אותך כי הוא יכיר אותך לעומק ויידע מי את באמת ושגם הוא לא מושלם.

תביטי לכאב בעיניים ותצמחי מתוכו, ומתוך כך תמצאי זוגיות מעצימה.

בסיכומו של דבר אני חושב שעלייך קודם כל לקבל ולהשלים עם "הסודות" שלך ורק אח"כ למצוא בחור ואז עלייך לחשוף את אותם סודות בפני בן הזוג (לפני החלטה על חתונה).

אני בטוח שכששלב זה יגיע, הבחור יקבל אותך גם אם הסודות שלך יכאיבו לו.

אם ח"ו הוא לא יהיה מוכן לקבל אותך עם הפגמים והנפילות שלך, אזי אין הוא המיועד לך.

לכולם יש סודות, רובם מתגלים מתישהו. מכאן השיקולים אישיים מאוד.

אני יכול להגיד בוודאות שכשחושפים את הסודות האלה בשלב הנכון כמעט תמיד הצד השני יכיל אותם, למרות שאנחנו חושבים שהם כאלה "נוראיים".

מה גם שלרוב האנשים אותם סודות (לפי מה שהבנתי מההקשר פה) דומים מאוד.

אין יותר מדי עניין לחשוש, וכדאי לחשוב על זה בשלב שזה לא יצור בעיה רצינית בחיי נישואים (אם בכלל).

לפעמים ההסתרה יותר גרועה מהסוד עצמו

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

אתה לא במצב רוחני טוב, סבבה

מי שאתה לא תתאים לה אז לא תתאים לה

מן הסתם יש מישהי שאתה כן תתאים לה

אם לא תחפש אתה לא תמצא אותה

אתה מחפש מישהי שכן במצב רוחני "טוב"?

אם כן לא חושב שמה שרלוונטי זה הלא נעים

אלא פשוט להצליח למצוא מישהי כזאת שתרצה להמשיך איתך למרות המצב

אם אתה מחפש מישהי שבאותו מצב כמוך, שהבפועל קשה אבל כן יש רצון לתיקון ושיפור

אז מה הבעייה?

חוץ מזה שזה קשה למצוא הצעות כאלה

איך אתה בכללי עם אנשים?

אתה בכללי מפחד להרגיש עול או להפריע לאנשים?

יכול להיות שזה בעיה כללית שלא קשורה לדיירים בכלל

יש לי כמה מחשבות קצת יותר עמוקות על מה שאתה מתאר

אבל זה לא לפורום

אם זה מעניין אותך שלח מסר

לדעתי, אם אתה מרגיש שזה נטו בשביל לעבור טיפול פסיכולוגי על חשבוני לא כדאי.

אבל אם במקום מסויים בליבך אתה פתוח לאופציה שזה יתפתח, תעצים את המקום הזה ולך לפגישה.

מה שכתבת שאתה רחוק שנות אור...

אתה נשמע אדם עם לב טוב. זה מה שחשוב.

אם אתה איש טוב ממילא תעשה טוב לאנשים ובסוף זה יגיע גם לרוחניות.

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

תני לה את הזמן שלה, תנסי לשקוע בינתיים בדברים אחרים. היא עוד תחזור בענק.

וכשאת תבני את ביתך - בכלל הקשר ייתעצם לרמות שלא היו לפני זה.

את תראי שהנתק יהיה לטובה.

השייכות שאתם מוצאות אחת בשניה לא ייעלמו.

רק משהו חשוב מאוד:

בשבילך, בשביל שכשהיא תרצה לחזור את תהיי שם, מוכנה לקבל אותה ולא צריכה להתחיל תהליך שלם של חזרה, פיוס, מחיקת כאבים ומחשבות בלי סוף של נטישה, ואכזבות - תנסי כמה שפחות להתחרבש עם המקום הזה של 'אנחנו חברות/לא/' היא חושבת עליי/היא שכחה ממני...

תנסי כמה שיותר להתנתק [לפעמים זה מה שצריך] ולחכות בסבלנות.

אבל וואו, זה קשה קשה קשה קשה...

אבל בסוף היא חוזרת, בגדול.

וגם זה קשה,

לסלוח

לאהוב מחדש

לפתוח את הלב שוב

לתת אמון מחדש.

אני נזכר איך זה היה אצלי, אני רוצה לחזור בי ממה שכתבתי לך להתנתק.

זה לא יצליח

הולכת לעבור עלייך תקופה קשה

מאתגרת.

וואו

שהשם יעזור לך לעבור אותה בשלום...

אוח, כמה שזה קשה

שורף את הלב...

עד היום לא התאוששתי מזה.

וואו,

תהיי חזקה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

.. יש לך שם יפהה🥰

ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט  ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60

יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.

 חינוך.

אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח

חשבתי על זה רגע

ולא חסר

יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.

תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.

בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...

נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.

אני לא מהנדירים האלו (: