ואיך את יודעת מתי חווים אהבה עצומה?  חווית פעם?

הכאבים בקשר עם הקב"ה זה כשאנחנו צריכים לעבוד אותו במצבים קשים..

מסירות נפש

מתוך ייסורים וכו'

ומסתכלים על הדברים הטובים שהוא עשה בשבילנו

וזה מה שמחזק את האהבה בנינו...

אנחנו כן צועקים אליו שירחם עלינו.. אבל אנחנו לא רבים איתו (וגם לא אמורים) 

שכל אחד יגיד את דעתו ולהגיע למסקנה כלשהי?   אולי זה סבבה...

אבל כמה שאני יודע אהבה אמיתית היא ע"י הסתכלות על הטוב ולא להפך..

הרי מקובלנו מרבותינו שמחלוקת זה דבר מאד מאד קשה..

(אם אנחנו מדברים על אותה הגדרה)

כשכבר יצא לאנשים לריב אז לדעת לא להבהל...

אבל הבעיה במריבה היא, שזה יורד לפסים אישיים וצעקות.. זה בעצם שנאה

וזכור לי שרש"י אומר שמשנאה לא יכולה לצאת אהבה.   אז.. בעיה..

וודאי שכדאי להמנע

מה  שכן, אפשר לדון על דברים בצורה יפה ומכובדת..

ויותר טוב שזה יהיה בבחינה של חכמי ארץ ישראל שהיו נוחים זה לזה

ולא בבחית חכמי בבל שהיו מחבלים לזה לזה (אע"פ שהיו צדיקים)

בכל אופן, אהבה כנראה באה מקשיים... השאלה איזה קשיים אלה

אמנם לא הייתי אומר בלתי אפשרי שלא יהיו מריבות.. אבל זה באמת קשה להמנע.

אבל  גם אם נאמר שכל זוג אוהבים וודאי יריבו מידי פעם

זה לא אומר שהמריבה גורמת לאהבה 

עדיין לא הוכחת שהיא משמשת כחומר לבניה 

את רומזת שאת וודאי צודקת   "או שתחשוב על זה (או תחווה את זה) ותקבל את זה"

אולי לא? 

אני כן מכיר אהבה שנבנית מתוך דיונים ולראות כמה השני עמוק וחכם וכו'

אבל ממריבה?  לא.. אני לא מכיר.   ויצא לי לריב כמובן 

אני אחשוב על זה.. אבל גם את תחשבי על זה 

סיכמנו? 

הרגע הבאתי סיפור של שניים שלא רבו וכנראה הם אוהבים

אז...אחד -אפס לי 

שאלתי את הרב בישיבה לגבי העניין,  מריבה גורמת לחיבור? היתכן?

והוא ענה לי ככה..

קודם כל, אם יש משהו שמפריע אפשר לומר ולדון בכבוד,

ואפילו כדאי לקבוע זמן שכל אחד יגיד מה מפריע לו ולדון בנושא... 

אמנם כן, הוא מכיר את ההרגשה שלפעמים מתחברים יותר אפילו מוויכוח קצת אגרסיבי

אבל הוא אמר דבר יפה..

ידוע שנתינה מולידה אהבה.  אז בסוף כשמתפייסים הרי כל אחד הלך קצת לכיוון של השני

או אפילו ניסה להבין את השני..   זו בעצם נתינה וזה מה שגורם לחיבור 

@סוסה אדומה @שריקה

הסוף של מה שכתבת מסתדר עם הסוף של מה שאני כתבתי

לאידת אם הייתי מגדירה את זה כסימן שלא כזה אוהבים - לקראת נישואין וזוגיות

לא שאני אחפש על מה לריב,

אבל מניסיון שלי עם חברות,

חברה טובה שלא רבתי איתה על כלום-

או שאנחנו לא חברות מספיק זמן ועוד לא היתה הזדמנות...

או שאנחנו לא חברות מספיק טובות, שלא נעים לנו לריב

וקשר זה דבר שיכול מאד לצמוח ולהעמיק מתוך התגברות משותפת על קושי שהיה בו.

(לא הייתי משוה את זה לקשר שלי עם אלוקים, אבל זה נושא אחר )

האמת שזה הזכיר לי את הסיפור על ר' שלמה זלמן אוירבך, שבלויה של אשתו הוא אמר שהוא לא צריך לבקש ממנה סליחה.

פרשנות אחת לסיפור, היא שאין לו על מה לבקש סליחה.

אבל הפרשנות הנכונה היא (לא זוכרת ממי שמעתי, אבל מישהו ששמע ממנו) שהוא לא צריך *עכשיו* לבקש ממנה סליחה, כי כבר ביקש ממנה בעבר, כל פעם שהיה צורך.

ולא יכול להיות שזוג יהיה נשוי כ"כ הרבה שנים בלי שיהיה להם על מה לבקש סליחה אחד מהשני...

שעם השותפה שגרתי איתה,

היינו לכאורה ממש חברות,

אבל לא רבנו בחיים, אפילו לא פעם אחת,

כן, אפילו שהיינו שותפות

ולדעתי זו עוד עדות לכך שלא היינו באמת חברות,

(יש עוד עדויות, אבל לא קשור עכשיו)

שמריבה עם חברה תהפוך את החברה לאויבת.

ממש לא.

לריב זה לצעוק, להעליב, וכו'  זה שנאה.. משנאה לא יוצאת אהבה ככה כתב רש"י

לדון זה משהו אחר -  זו התחככות שמביאה לחיבור

אני מדברת על לריב.

אבל מריבה מבחינתי לא מתפרשת בהכרח ככצעקה או כהעלבה או כשנאה.

אז אולי יש הבדל בדרך שבה אנחנו מפרשים את המילים דיון ומריבה...

והאם את מתכוונת לומר שלא רבים זה סימן שלא כזה אוהבים?  

זה הגיוני, כי מחברים יותר נפגעים...

אבל זה לא אומר שמריבה גורמת להיות חברים 

אבל בפעם הראשונה שאני רבה עם חברה אני יודעת שהקשר שלנו עלה שלב,

במיוחד אם סיימנו את המריבה בצורה הנכונה

ולא עצם המריבה גורמת לחברות, ברור שלא,

אבל בד"כ אחרי מריבה יש פיוס, והפיוס הזה מביא לעומק שלא היה קודם.

ככה זה אצלי בכל אופן.

מהסיפור

וזה גם לא נכון

כמדומני שמסופר שהוא אמר אח"כ שהיו ביניהם כמובן חילוקי דעות וכו' אבל זה תמיד היה ענייני ובכבוד ולא ירד לרמה של פגיעה אישית

ולא קשה לי להבין את זה עליו

והוא אמר את זה בהספד כדי לעודד אחרים לשאוף לזה

תכל'ס, אם חושבים פעמיים תמיד לפני שאומרים משהו, אז יש סיכוי..

סתם..

נראה לי שנינו לא יודעים ב100% מה היה שם,

אבל דווקא שמעתי משני מקומות את הגרסה שכתבתי קודם, ושניהם מהימנים.

ואני לא רואה בעיתיות בגרסה שאני מציגה.

להיפך.

אני רואה פה גדלות שמגיעה לצד אנושיות.

אי אפשר לחיות עם בן אדם כל כך הרבה שנים בלי להצטרך לבקש סליחה. אי אפשר.

(או כי פגעת בטעות, או כי הערת אותו בטעות מהשינה, או כי עצבנת בלי להתכוון.

להצטרך לבקש סליחה לא אומר שבאת במזיד לפגוע בו ולהשפיל אותו ולמרר לו את החיים, וזה לא סותר שכשהיה חוסר הסכמה לא דנתם בעניניות. אבל עדיין, אנחנו בני אדם. 

וזה שאתה צריך לבקש סליחה לא אומר עליך שם דבר רע).

אבל להיות מסוגל להעיד על עצמך שתמיד סיימת את הענין מייד, שתמיד פייסת. שאתה בטוח שאתה לא צריך לבקש סליחה אפילו לא על דבר קטן- בעיני זו גדלות עצומה)

ברגע שהיא מרגישה התנגדות מצדו - היא מרגישה בטוחה.

כל זמן שהוא שותק לה ולא מתנגד למעשים שהיא עושה שלא מוצאים חן בעיניו ההתנהגות שלא מוצאת חן בעיניו ממשיכה ומתגברת ומה שיקרה בסוף, כנראה, הוא שהיא תלך עליו והיא תלך לחפש גבר אחר. בחורה רוצה גבר, לא סמרטוט שיפחד להתעמת איתה... איך הוא יגן עליה מפני העולם האכזר אם אפילו איתה הוא לא יכול להתמודד!?

אז אם הוא מדבר שטויות - מה אתה?

יתרה מזאת, ידוע שבחורה מחפשת גבר שיוכל להגן עליה, להוליד לה צאצאים חזקים ולהגן גם עליהם.

עם כמה בנות יצאת?

עם כמה בנות הוא יצא?
"נשים ימשיכו לדחוף ולבחון אותך עד אשר הן יגלו את כל גבולותיך. כאשר אשה דוחפת ומגלה התנגדות מצדך, זה מאפשר לה להרגיש בטוחה איתך. זה מה שהיא מחפשת. אבל כאשר היא לא מרגישה התנגדות, היא תמשיך לדחוף עד אשר היא הולכת עליך ואז היא תמשיך לחפש גבר אחר. ברור שאשה לא תכבד גבר אשר היא יכולה לסובב אותו. זה יאכזב אותה קלות, אבל היא גם תרגיש יותר בטוחה בכוח הנשי שלה ־ דבר אשר מרגיש טוב ־ היא עלולה אפילו לחזק את הכניעה שלך עם חיזוק חיובי. כלב טוב."

אתה נשוי, נכון?
בוא תפריך את הטענה . תן לאשתך לעשות משהו שלא מוצא חן בעיניך, ותסתום. אם היא מדברת אליך לא בכבוד - תסתום. תן לה להמשיך לדבר ככה. אם ההתנהגות הרעה שלה מתחזקת מצדה עד שהיא דורכת עליך - אני ניצחתי. אם ההתנהגות הרעה שלה מפסיקה משום דבר - אתה ניצחת.

ברוך השם מי שתצא איתי מסכנה, זה את אמרת

ועוד יותר - מי שתתחתן איתי... זה את אמרת

ערב טוב.

חוץ מזה, בחורות מבצעות מבחנים, באופן לא מודע לרוב(נראה לי) לגברים ואם הגבר עובר את המבחן המשיכה כלפיו מתחזקת ואם הוא נכשל במבחן המשיכה קרנו בעיניה תיפול. אז אם כבר, הפוך...

אף יש בנות שנותנות סימני עניין בכדי שהבחור יאמר להן שהוא בקטע שלהן ואז הן ידחו אתו... משחקות ברגשותיו של הבחור... אישוש הכוח הנשי בכדי לראות כמה הגבר קל להשגה... סימני עניין בכדי להוציא משהו מהגבר ואז לזרוק אתו ללא חמלה... להמשיך?

הרי מה שכתב אתו אדם מצליח מאד עם בנות זה שטויות לדעתך... אז בוא תפריך את הטענה הזאת ותוכיח כמה הטענות שלי חסרות כל שחר!

ועוד טענות של אדם מומחה מאד בתחום - שיבוא עם הוכחות.

אני מתנצל על כך שפגעתי בך.

בשביל הפרוטוקול - אני לא עושה ניסיונות על בנות... מאחר והוא זלזל בדברים שלמדתי וכתבתי מאדם מומחה מאד בתחום אז כתבתי לו שילך ויבדוק את הטענה. לא גורם לי עונג לבדוק דברים כאלו על בנות, זה אפילו מאכזב אותי מעט...שככה עובד העולם...זה מעצבן... אבל מה לעשות?לברוח מהאמת?

אגב, תשמרי על הפה שלך. ממש לא לעניין דיבור כזה.

לשיטתי זה יהרוס הכל!

לא בא בקטע רע. להבא פשוט אל תשלול טענות שאתה לא יודע את התשובות להן...

לילה טוב גבר

עד שהיא דורכת עליו והם נפרדים לאחר תקופה.

מפתיע...

אתה כותב לי "היו מקרים כאלו" - זה לא אומר לי כלום.

אני באופן אישי, עזיהו, מדבר מניסיון אישי!!! ברוך השם!

שהכרתי הרבה בנים שהצליחו עם בנות כמו שאתה אומר... בנות היו רודפות אחריהן (אם אצלך זה ככה?)

אבל להחזיק קשר של אהבה לאורך זמן,  זה הם לא הצליחו!

קח לתשומת לב אח יקר.   

תהיה מנהיג, החלטי, וכל זה.. ויש לך את זה

אז להפך, אחד כמוך לא אמור לפחד שיטפסו עליו. 

כי הגבר שמגיע לה בטוח לא יהיה אחד שיכול לקחת דברים שהוא לא אוהב בהבנה, הוא בטוח יהיה שתלטן שישליט את עצמו עליה, וזה מה שהיא צריכה, גבר שיגרום לה לסבול.

בחורה נורמלית (אני לא פסיכולוג למין הנשי.. אבל ככה נראה לי מהחיים) רוצה את המרחב הפרטי שלה, שבו היא מחליטה מה לעשות והגבר שלה יוותר, יכיל, יאהב.

רוב האנשים לא חיות. רוב האנשים לא מחפשים מאבקי כוח. ורוב האנשים לא פראיירים... דרך האמצע כזה.

ככה לי נראה..

לא שיש דווקא עניין להיות כמו דג, אלא אם משהו מפריע צריך לומר, רק בדרך מכובדת.

אני בעד..

אבל בכלל המסר שהתפעלתי ממנו זה הסבלנות בכללי והכרת הטוב.

ובסוף יצא דיון על אם צריך להעיר (או לריב?) או לא...  חח מצחיק קצת. 

הערה חשובה

ביאליק. מכיר?

תראה לכל אדם יש רעיונות ופנטזיות לגבי זוגיות, בכיוונים שונים ומשונים. יתרה מכך: כל הבסיס של המוסד הזוגי, בימינו, אינו אלא פנטזיות (לאו דווקא במובן רע). מה שאני מתכוון זה שבעידן המודרני אין צורך מעשי בזוגיות.

"אדם מביא חטים, חטים כוסס? פשתן, פשתן לובש?" וול, זה משהו שכבר לא קיים. אדם מביא הביתה לחם מהסופר, קונה בגדים בקניון, מכבס כביסה של שבוע + תלייה + קיפול תוך אולי 20 דקות עבודה tops, לא מסובך לבשל (טוסטר אובן, נינג'ה, כיריים, תנור...), גם לנקות לא נורא במקרה הכי גרוע אפשר להזמין עוזרת בית מדי פעם. בידור יש בשפע אינספור ספרים סרטים מסעדות טיסות והזדמנויות.

יוצא אפוא, שהרצון לזוגיות נובע אך ורק מתוך משאלה או פנטזיה: עצם ה"אידיאה" של זוגיות טומנת בחובה, לכל סובייקט, רשימה של משאלות גנוזות, שהמוח מבין את הגשמתן כמשהו שיכול להביא לאושר. או משהו כזה.

לכל אחד זה קצת שונה, יש כאלה שרוצים להרגיש נאהבים, יש כאלה שרוצים לתת ולאהוב, יש כאלה שרואים בזוגיות מקור לתחושת יציבות וביטחון, וכן הלאה וכן הלאה.

אבל מה שאני חותר אליו: @פ.א. יכול לייתר כל צורך בזוגיות בכלל. עם אינסוף חוסן עצמי, חיים מעניינים ומספקים, אנחנו לא צריכים אף־אחד בכלל. ואמנם, אנחנו לא צריכים אף־אחד בכלל. אבל מה לעשות, הפנטזיות השונות האלה נעימות, ובלעדיהן, לא נראה לי שזוגיות הייתה מעניינת מישהו. אולי במקרים בהם זה משתלם כלכלית או כדי לקבל אזרחות זרה.

עכשיו, בין נעים לבין פתולוגי, מנעד רחב. וכמובן תשוקה לכל־מיני דברים יכולה להפוך לפתולוגית (תלות־יתר וכן הלאה). אם מה שמעניין אותך זאת בחורה עם הרבה חום ואהבה שתתן לך חיבוק אחרי שהיה לך יום קשה, זה לא פתולוגי; זה חמוד ומקסים. מה שאמרו שבנות לא נמשכות לזה ורוצות "גבר־גבר", טוב, אז מי שרוצה גבר־גבר (עוד פנטזיה כנ"ל), מוזמנת למצוא אותו.

מאידך, אם אתה רוצה שהיא תעשה בשבילך הכל ותיקח אחריות על הכל ותהיה ספוג לדמעות אינסופיות, טוב זאת בעיה.

בקיצור, לאחר כל הדיון הפילוסופי, מה שאני חושב זה שאין בעיה לרצות דברים מסוימים. זה אתה והנפש שלך ומה שכיף לך במערכת יחסים עם בת. אני דווקא חושב שאם תדחיק את הרצונות האלה יותר מדי בשם מאצ'ואיזם או וואטאבר פשוט תחיה חיים של מישהו אחר ולא את מה שאתה באמת רוצה, גם אם מה שאתה רוצה פחות קל למציאה (נניח. ואם זה באמת ככה, אז גם, לשיקולך האישי נזק מול תועלת.)

יכולת של גבר לנחם את עצמו, להכיל את הקשיים שלו ולעמוד מול העולם, היא חלק מתהליך ההתבגרות. כשזה קיים, ה"עטיפה" מהאישה הופכת לבונוס נעים ולא לצורך. 
 

יחס אימהי הוא לרוב חד-כיווני (האם נותנת, הילד מקבל). אתה מצפה שהיא תהיה ה"מבוגר האחראי" שמכיל ומנחם. כאשר בת הזוג מרגישה שהיא צריכה "לטפל" בבן הזוג שלה או לעטוף אותו, היא עלולה לראות בו מישהו שזקוק להגנה ולא מישהו שהיא חושקת בו כגבר.

כלומר אם זה חלק מהרגשת הצורך בקשר זוגי מבחינתך (שכשמו כן הוא הוא בריא כשהוא זוגי לא אימהי)

אז אתהצריך לעשות בירור עצמי עמיק מאיזה מקופ נוגע החוסר הזה לעשות עבודה/לגשת לטיפול אישי ולהגיע למערכת יחסים ממקום שלם ולא של חוסר כי זה מתכון למשןך דברים לא נכונים ולא בריאים לזוגיות שלך וגם לזמן לך מישהי שתמלא לך חסכים במקום אישה שתיבנו ותבנו יחד

זה חלק אינטגרלי מהקשר. בזוגיות עיקר הקשר הוא חברי, אבל יש גם קצת ילדי וקצת אבהי/אימהי.

אתה גם תהיה קצת אבהי לאשתך, קצת. אני אישית מחכה גם לאימהות הזאת כי זה כל כך כייפי שמשהו שאני לא צריכה להתאמץ בשבילו ובא לי בטבעי זה משהו שבן הזוג כל כך שמח לקבל.

רשימת שדכנים מתעדכנת - לקראת נישואין וזוגיות

בנוסף, הייתי ממליץ לתאר קצת יותר מה היא מחפשת, היא לא רק אישה בת 48 אלא יש לה אישיות ודרישות, וגם אין פה ממש תיאור שלה.

אם תפרטי מעט יותר יהיה קל יותר לאנשים לחשוב אם הם מכירים מישהו מתאים.

האם הרשימה היא לאנשים עם מוגבלויות?

מחפשת אדם נוח, שמור, ירא שמים (כיפה סרוגה) .

איש שלי

אהוב אחד

זה יום העצמאות

מצאתי לי פינת טבע פה

לכאורה, זה מה שחיפשתי בדיוק.

חורשה, שקט, אוויר נעים.

ועדיין, משהו בי לא מוצא מנוחה.

אני רוצה אותך, ובו זמנית אני מלאת פחדים מההליכה לקראתך.

אני יודעת שיש בי הרבה. יש בי מה לתת, יש בי אור. אני בטוחה בזה.

רק שבכלי העולם הזה, עוד לא למדתי ככ איך להנביע אותו, את האור הזה.

והבוץ דבק במעיינותיי, והסחף גובר עליי.

אני במערבולת פנימית, מרגישה שאין לי קרקע בטוחה להישען עליה.

לא מרגישה שאני יודעת,  לא מרגישה אולי כמעט בכלל..

אני לא יודעת מה יש שם, ברגש, שאני רוקדת איתו במין ריקוד של רצוא ושוב..

אני רוצה להרגיש, אני רצה אחרי ההרגש, מחפשת את הקו הדק הזה של רגש אמיתי שינבוט בי, ובו זמנית אני ככ בורחת ממנו. ככ מפחדת להתמסר אליו באמת.

אני רוצה אותי.

אני רוצה אותי בגדלות.

אני לא רוצה להיות נחסרת ככ בחסרונך..

אני לא רוצה להגיע אליך מתוך הריק,  מתוך הכלום, מתוך האין..

אני רוצה להלך בעולם בקומה זקופה, להיות עושה לי בית בתוכי. פינה של מלכות.

אני רוצה לזכור שיש בי.

אני לא חסרה. אני לא שבורה, אני לא אבודה.

אני רוצה ללמוד לאהוב את עצמי גם ככה. על כל חלקיי.

אני רוצה להצליח להתקלף... להגיע על הגרעין ההוא, שהוא אני, לחבק אותו שם ולשאוב ממנו כח.

ושם, בקודש הקודשים, חתום בחותמו של כהן גדול

מונח, הרצון שלי.

קראתי. אין לי מילים מעבר

ולא קל לגרום לי להתרגש

מה משנה אם מזהים אותך או  לא?  אף אחד לא מכיר אף אחד כאן, ממילא.....

וואו יקרה איך כתבת את הלב שלך

כמה מרגשת את

כמה אור וכמה אהבה יש בך ויש בך לתת

ב"ה שתמצאו אחד את השנייה במהרה ובמתיקות שלמה 🙏❤

הוא בטוח יזכה בך

ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.

הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.

החלטתי שאני רוצה להתחתן- כן. אני רוצה את זה מאוד, צמא לזוגיות ואהבה. אבל, לא יודע מה זה כי בחיים לא הייתי בדבר כזה.

לגבי להתחתן איתה, כמו שאמרתי המון דברים מתאימים לי, כיף ונחמד לי איתה אבל אין רגש.

ועניין הגובה, מההתחלה זה היה קשה לי זה נכון. לפעמים מפריע יותר ולפעמים פחות. עכשיו נראלי שזה פחות, אבל מפחד שבשכל שלי זה עדיין נתפס כמשהו פחות מושך אולי.

(היא דרך אגב סבבה עם הפרשי הגבהים ממה שאני שומע ממנה)

למה אתה רוצה להתחתן?

למה אתה צמא לזוגיות ואהבה?

אם אתה לא יודע מה זה אז למה אתה רוצה את זה? ולמה אתה רוצה משהו שאתה לא יודע?

מה זה אומר שאין רגש?

למה זה מפריע לך שהיא גבוהה ממך?

למה אתה מפחד ממה שאולי יש לך בשכל? ולמה שלא תבדוק בשכל שלך ותעדכן אותי?

קשה שרגש יווצר, שינסה למצוא דרך להיפגש בתדירות גבוהה יותר.

אם נפגשים רק אחת לתקופה ויש כיף, כדאי לנסות להעביר שלב ולהיפגש יותר, אחרת, חבל לדעתי על הקשר כי יהיה קשה לבנות אותו.

(אני הפסקתי קשר על דבר כזה אחרי שהבנתי לאחר מספר חודשים שאם עדיין נפגשים רק אחת לשבוע ולא יותר רגש כבר לא יבוא ולא נוכל לבנות משהו יחד כי כל פעם זה להיזכר מה קורה אצל האחר.)

ויש מצב שהקשר שלהם פשוט משעמם.. 

הראשון, להיפרד. לא מתאים.

השני - לעשות דברים ביחד.  ללכת לקניות. לעשות הליכה. ללכת לבנות משהו ביחד (להתנדב ווטאבר). לא עוד "דייט".

זה מאוד פשוט כן או לא

( אצל גברים זה שונה מנשים גברים עד דייט 3 יכולים להגיד אם יש משיכה או לא אבל נשים זה שונה מאוד)

הוא יועץ נישואין וממה שאני קוראת אצלו, הוא טוב. אפילו מאוד.

הוא מדבר על נושאים רבים, ובין השאר גם על הדילמה הזו.

גם באתר "השדכן", יש טיפים טובים.

בהצלחה.

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

באמת

שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים

עם המקלחת של סוף תשעת הימים

אותו דבר לגבי נשים נשואות; 

כלומר, הרי הפורום לא נועד לאתר היכרויות, אז לכאורה, אין בעיה.

מצד שני, האם שייך  וצנוע בכל זאת, לנהל תכתובות עם גברים

אחרים, או שבגלל שזו התכתבות, שמות בדויים וכו', זה לא משנה.

אל תרבה שיחה עם האשה - האם לדעתכם זה מתכוון לסוג

של קשר כזה כמו כאן?

אינני נשואה, ובכל זאת אני תוהה אם זה לא עובר ולו במקצת

את גבול הצניעות;

הרי בכל זאת  נוצר קשר

 כלשהו אפילו רגשי, אחרי הכל מדברים כאן על דברים

מאוד אישיים....

אני גרושה.  חושבת שאם הייתי נשואה עם אדם

שהייתי חשה אליו קרבה גדולה וקשר אמיץ -

לא הייתי משתתפת בפורום עם גברים.

בחברה שאליה אני משתייכת (חרדית), לא שייך פורום

כזה. מעורב.

אז מצד אחד אני מרגישה קצת רגשי אשמה ומצד שני

יש לי תירוץ: הגרסא ינקותא שלי שונה מזו של החברה

החרדית, אני אוהבת לכתוב, אני אוהבת אינטרקציה

עם בני אדם, זה מעניין - במיוחד עם אנשים חכמים

וחושבים כמו אלה שבפורום...

השאלה אם התירוץ הזה יתקבל בבית דין

של מעלה. בזה אני לא כל כך בטוחה.

מה דעתכם?

אבקש תגובות מהפלג המחמיר במגזר

שלכם.  

לא אוהבת לכתוב "המגזר" - זה מפלג

ומבדיל, אבל איני מוצאת אפיון אחר כרגע...

תודה! 

ומשתתפת פה בפורום

לא מתכתבת בפרטי עם גברים

נמנעת מלהיכנס לפסים אישיים

לא רואה בעיה

לא מכירה כאן אף אחד במציאות

לא?

הרי לפי התגובות אפשר קצת להכיר טיפה מי ואיך המגיב, לא?

ואם אפשר - מדוע את משתתפת, מה זה נותן לך?

זה פסים אישיים

אין בעיה לדעת מה הסגנון וההשקפה של המגיב

זה לא הופך שום דבר לאישי

הכל כאן בפומבי

זה נותן לי היכרות עם מגוון דעות

זה נותן הרבה מחשבה ופרספקטיבה על החיים

ואם את שואלת אותי אני לא רואה הבדל בין אישה פנויה לנשואה מהבחינה הזאת

מאוד תורמים ומוסיפים לשיח, לדיון. 

אברך כמו שחלמתי שנים

שמח בחלקי הטוב

מה איתך אח?

זה זכות מעל הטבע

אני אין לי מעצמי כלום על זה

 דש!

הצלחה וברכת ה' בכל . 

הייתי פה פעם בניק אחר

היית לפעמים משתתף גם בנוג"ה

שם הייתי פעילה בזמנו...

זוכרת אותך ממש לטובה

ובייחוד לא קולה!!!

שעדיף להימנע ממשחות שיניים מלבינות. ייתכן שהן מלבינות אבל הן משפשפות את האימייל (במיוחד פחם וכיו"ב).

פרדונטקס טוב לחניכיים אם יש בעיות חניכיים / חניכיים רגישות וכיו"ב.

סנסודיין repair (אם מכיל NOVAMIN) טוב לשיניים רגישות ה־NOVAMIN ממלא סדקים מיקרוסקופיים באופן דומה לאימייל או משהו כזה. מומלץ בחום זה גם נותן תחושה חלקה לשיניים.

חוץ מזה כמעט כולם אותו דבר. זה שיש מיליון סוגים בסוף כמעט כולם אותו דבר וכמעט אותם מרכיבים, זה confusion marketing. גם למשל בסנסודיין: יש כמה משחות עם כל־מיני כיתובים שונים אבל אם להסתכל על הרכיבים, זה בדיוק אותו דבר (ומחירים שונים...)

מומלץ להשתמש במברשות רכות. היעילות היא אותה יעילות אלא שהרכות פחות פוגעות בחניכיים / משפשפות את האימייל. אני אישית ממליץ על curaprox, ה־ultrasoft מדהים וגם די עמיד בהשוואה להרבה מתחרים.

ובאו לפגישה.

אבל אפשר לשנות את זה אחרי האירוסין. תזמין אותה לשיננית או הלבנה.

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

וזה בכלל לא מעניין אותו

הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...

היא יודעת שהוא שרוף עליה...

אחים לא בהכרח דומים

את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍

משו כזה

חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב

היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה

ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה

והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)

תאמת שיש לי הערכה לזה,

ברור שצריך משיכה חיצונית גם,

אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)

בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד

כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך

אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית

תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:

וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.

ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".

אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉

בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.

כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.

לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד

ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל

נכון, יפה

תסנני מה שמתאים לך..

בהצלחה!