לא מבין את השאלה... 

אם זה סתם הסתכלויות שחלקן קרובות לאיסור- חבל עליך וחבל עליה.

אם אין קשר והיא סתם נעצה בך מבטים, זה לא שייך באנשים צנועים.

זה נקרא "לזרוק את עצמה", מן הסתם כפי שעשתה לך עשתה גם לאחרים.

זה לא "לא הכי צנוע" זה חוסר צניעות

מה ההוכחה מזה שיש אנשים שנוהגים בצורה פרוצה? חילונים לא מתחתנים? מה הקשר?

זה מוגזם להגיד כאלה דברים

לא עשתה שום דבר לא בסדר, יש דבר טוב וחיובי בהיכרות טבעית

עד שאת באה לדרוש מאחרים תדרשי מעצמך.

אני רואה במעשים שלה מעשים לא בסדר. רוצה לכתוב את דעתך- בכבוד, רוצה לדון איתי על 

האם המעשים בסדר או לא בסדר- בשמחה. 
 

אל תחליטי לי מה מוגזם להגיד.

לדעתי זה לא בסדר לעודד התנהגות של פריצות כזו. 
ולא ראיתי פוסקים שאומרים שזה דבר טוב וחיובי, אם כבר ההפך. 

את מוכנה להסביר למה את צריכה לתקוף אותי?
אני מגיב כפי שאני סובר- לא טוב לך, בכבוד, או שתוכיחי אחרת מדעתי, או שתתעלמי ותעברי הלאה.

נכון, את יכולה גם להגיב, אבל מה זה נותן לך? סתם לתקוף אותי על דעותיי?

אני לא דורש ממך שלא לכתוב את דעתך, וכפי שראית, לא כתבתי לאף אחד מהמגיבים

למטה שכתבו את דעתים, שלא עולה בקנה אחד עם דעתי, כי הם זה הם ואני זה אני,

אם ירצו לדון, נדון.
 

ולפעמים צריך שמישהו יגיד את זה במפורש.
את המילה "לדעתי" כהרגלך הוספת רק אחרי שהחשבת את דעתך, אתה סינא טינא, על פני זו של כל אדם אחר בעולם.

אני שואל באמת- למה למישהו אחד מותר מה שלאחר אסור?

אני מביע דעה, זו זכותי המלאה. 

לא ראיתי פה את מי שטען עלי "תגיד לדעתך" מקפיד להתחיל כל הודעה במילים לדעתי.

פשוט שאני עונה לדעתי, אני גם מוכן לדון בה, ואם אראה שטעיתי אשנה אותה.
 

אני מתנצל, אבל אני מרגיש שאתה ממש תוקף אותי- בלי שתקפתי אותך, אשמח אם תסביר את דבריך בנחת. אשמע את הביקורת ואשתדל לבחון אותה כלפי עצמי. 

שפע טוב לך 

אתה כותב בניק "מי האיש? הח"ח" - ונהגת כעת כפי שלא רק הח"ח לא היה מסכים, אלא אף אדם ישר.

מה זה "כמו תמיד". ומה זה "צריך שמישהו יגיד מפורש" (אם כי לאור סגנון התגובה, לא אתפלא אם אקבל תגובה דומה, אבל ניחא.. לא בגלל זה לא נמחה על דברים כאלה).

מתן, הוא אחד הכותבים המעולים פה, בתוכן, בסגנון ובדרך ארץ. אפשר לראות אפילו לפי תגובתו להודעתך זו.

הדעה שהוא הביע כאן, היא דעה מכובדת וראויה. על אף שאני לא חשבתי על המקרה המדובר כמותו, כפי שהגבתי בשרשור.

וגם אם מישהו לא מקבל את ניתוחו לגבי מקרה ספציפי כזה, אמר עקרונות שטוב להיזכר בהם..

ומכל מקום, דעה לגיטימית לגמרי, כמו גם דעות שנאמרו לשם-שמיים מהצד השני. בנחת.

ויכולת ניסוח טובה ושיכנוע, 

ובמקרה הזה דעות נוקשות ששמות את הבחורה שסה"כ לא עשתה שום דבר לא בסדר , נאמרו ביטויים ששמים אותה במקום מאוד לא טוב כבחורה צנועה וחסודה.

וגם מבחינת ההשלכות שיכולות להיות כלפי בחורות אחרות שאולי ינסו או לא ינסו בגלל מה שנאמר. או מבחינת היחס שיקבלו במקרה וינסו. למרות שאין עם זה שום בעייה הילכתית

כך לא מגיבים על אדם.

וזה גם ממש דברים לא אמיתיים.

וההיפך, הוא לא צריך לקבל "עונש", על ידע תורני ויכולת ניסוח ושכנוע. להיפך - צריך יותר לכבד אותו בגלל זה.

לדעתך, אלו דעות "נוקשות" (הרגע דווקא הגבתי למתן בהמשך, על מקרה שאני מכיר שדווקא יצא טוב מדבר דומה..); לדעתו, אלו דעות בסיסיות.

מבחינתו הוא אמר מה שמתאים לגבי התנהלות כזו. אם היה מדובר על מישהי שכתבה כאן כך על עצמה, אז באמת לא היה מתאים להגיב לה אישית בביטוי כזה - והוא גם לא היה כותב לך כך אלא ביתר עדינות, בלי לטשטש את דעתו - כמו שאי אפשר לכתוב לגביו אישית כך.

לגבי ההשלכות לבחורות אחרות שינסו או לא - אז אכן: הוא סובר שההשלכה הראויה היא שלא תנסינה בצורה כזו, שהיא בוטה וחסרת צניעות לדעתו, וחושב שזה לטובתן - שלא תפסדנה שידוך טוב, אם הן באמת בחורות טובות.

ואת סוברת ההיפך - שמישהי עלולה לפספס שידוך טוב, כי היא תחשוש בגלל כתיבה כזו..

זה ויכוח לגיטימי. ממש לשם שמיים.

אבל לכתוב את הביטויים שנכתבו עליו - מלבד שזה ממש ההיפך מהאמת - זה איסור גמור. ולגמרי לא בכלל הויכוח הלגיטימי.

ולא הגבתי לו כך

ההיפך - לגבי הויכוח ביניכם, אמרתי שזה ממש ויכוח לשם שמיים.

אמנם נכון שמצד אחד הוא מביא סימוכין לדבריו, שזה דבר שצריך לקחת לשימת לב;

אבל מצד שני, לך כנראה יש תחושה חזקה ו"הכרת השטח" שדברים כאלה יכולים לבוא מתוך כוונה טהורה.

זו בדיוק דוגמה איך מתוך הבעה חזקה של שתי דעות הפוכות - יכול ים הדברים להתחדד, ואפשר להרוויח מכל מקום שימת לב לדברים שראוי לשים לב.

מעבר לכך, אני מסכים בגדול עם הנאמר.

למרות שאני נוטה יותר לצידו של matan. לא הייתי מתקרב לבחורה שעושה עיניים לאנשים לא אכפת לי גם אם זה ברוח הקודש שהיא זכתה לו.

זה היפך הצניעות הפנימית. ולענ"ד היא פחות במדרגה ממישהי שמתלבשת לא צנוע אבל מתנהגת בצורה צנועה.

מבחינה הלכתית הדבר תלוי בכמה גורמים, איך היא הסתכלה ולשיטת מי פוסקים. ואם מתחשבים במה שהרצון שלה למשוך את תשומת ליבו גורם וכו'.

בכל אופן, זה בוודאי לא "שום דבר לא בסדר" בכזאת פשטות...

ואני לא רואה פה שום החצפת פנים. עשית את זה כאילו הוא חלק על חז"ל

היום יכול להיות איתו ומחר עם חבר שלו

"לזרוק את עצמה"

לא אהבתי. ולא יפה. והכי חשוב- לא נכון.

לדעתי התנהגות לא ראויה. לא מבין מה הבעיה בלהגדיר את המעשים שלה ככה, 
 

מותר לא לאהוב את הדעות שלי, אני לא אוהב את המעשים הללו. 
לא יפה זה כבר שאלה אחרת. לא חושב שזה לא יפה, זה פשוט לכתוב במילים ברורות

בלי לעדן את הדברים... המציאות לא תמיד יפה כשמורידים את הנצנצים...

לא נכון- עניין של דעות. את לא יודעת מי היא ומה היא.
השאלה עדיין חשובה- האם הוא רוצה להתחתן עם מישהי שמתנהגת ככה?

@פלא גדול המשפט "לזרוק את עצמה" היה סוג של "הקצנה" בכדי לתאר עד כמה זו התנהגות לא ראויה לבחורה.

זה הכל. 

אז אין מה להפוך אותה להיות ה"לא בסדר"

זה אתה שבמיעוט הקיצוני, אם היא רואה מישהו שמוצא חן בעיניה ומסתכלת, מנסה ליצור קשר עין, אז כל הכבוד לה. 

מתאים לו שייגש, לא מתאים שלא יגש

לדעתי היא לא בסדר, לא להביע את דעתי? מה קרה? למה ההשתקה הזו של דעה אחרת משלך.
למה את הופכת אותי ללא בסדר? למה לך מותר מה שאת מעירה לי עליו?

ואם אני במיעוט? אז מה? אסור לי להביע את דעתי?
חוצמיזה שמי אמר שאני במיעוט קיצוני? גם קראת לי קיצוני וגם החלטת שאני במיעוט?
לדעתי ממש לא, אם היא מסתכלת על בחורים ברחוב ועושה להם עיניים זו מישהי שלא שייך לבחור

רציני להתחתן איתה כי צניעות זה הרבה יותר מאורכים, אלא יחס שלם למכלול רחב של נושאים, שאחד

המרכזיים בו זה היחס בין גברים לנשים.

איך יחליט אם מתאים לו? שיחשוב אם היה רוצה אישה שכזו...

מה זו צניעות לדעתך?

שמתבטאת באופן מעשי בצורה המעולה ביותר בשמירה על ההקפדה על הלכות השייכות בין איש לאישה. ואי הקפדה בהלכות הללו מגלה על האדם את חסרון המידה הזו בו.

גם אם נלך רק על מה שכתוב- זה לפני עיוור של "יתרחק מן הנשים מאוד מאוד".(שו"ע אבן העזר)
לגרום לאדם לעבור איסור? 

עכשיו אנחנו מדברים על מישהי שנועצת מבטים בכוונה ולא על דמיון שלו.
אם זה דמיון שלו בכלל אין שאלה שאין מה לגשת.
 

והיא לא עוברת על איסור

באותה מידה הוא גם יכל לקום וללכת, היה לו 20 דקות עד שמגיע האוטובוס

אם אנחנו מקבלים את ההנחה הראשונית שהיא רוצה לגרום לו להתחיל איתה.
ואם לא אז אין כאן דיון בכלל.

זה שהוא יכול לעשות מה שהוא בוחר זה לא משנה את היחס להתנהגות שלה

למה זה רע?

ואל תגיד לי שזה לא צנוע, תגיד למה מבחינה הלכתית זה לא בסדר ?

 לצורך חתונה זוגות נפגשים, מדברים, מכירים, אין עיניין של להתרחק מהאישה מאוד מאוד

עם מה בדיוק היא רוצה להתחתן? עם המידות הטובות, עם השקפת העולם?
היא הרי לא יודעת עליו כלום וכל מה שהיא יודעת עליו זה המראה החיצוני שלו.

שום קשר אין כאן לחתונה, מלבד העובדה שהוא בחור והיא בחורה.

אין פה מפגש אמיתי על בסיס עומק, אלא ביטוי של תאוותנות גרידא. 
ברגע שבו זה הופך להיות עניין לתאווה- זה כבר איסור בפני עצמו.

שאז מכירים את העולם הפנימי והמידות, רואים אם יש התאמה ואם מתאים בונים קשר אמיתי, אז מלכתחילה זה על בסיס חיצוני, שגם הוא חשוב בקשר

והוא גם ככה משחק תפקיד לא קטן בכל השידוכים 

שישאל את עצמו אם הוא רוצה להתחתן על קשר שהתחיל מתאווה ומעולם של חיצוניות.

(שזה אגב, בדיוק הפך הצניעות שמרכזה הוא קידוש הפנימיות ושימת המפגש עם עומק הדברים לפני היחס לחיצוניות, וגם מובן למה המעשה שלה הוא מוכח כמעשה של חוסר צניעות שמתייחס לחיצוניות לפני הפנימיות)

היא לא עשתה שום דבר בניגוד להלכה או לצניעות כפי שהיא מבינה אותה

ותכלס כשבחורה שרוצה להתחתן מקבלת הצעה רלוונטית פעם בחצי שנה, באופן טבעי היא תסתכל על הסביבה שלה ואם יש לה אומץ גם תנסה

היא גם מנומקת ומוסברת בפוסקים, בחכמי ישראל ובספרי המוסר, האמונה והעבודה.

אין תירוץ להתנהגות לא על פי ההלכה.

לפעמים דבר כזה יכול להיות לשם שמיים.

כלומר, אע"פ שנכון שבסטאנדרט בד"כ בחורות צנועות מתביישות להסתכל כך על בן בתחנה, זמן ממושך - 

אבל יתכן שמה שמשך את שימת ליבה לא היה רק ה"חיצוניות", אלא הבחינה בטביעת עינה שהוא בחור צדיק (ביישן..) בדיוק כפי שהיא מחפשת.

 אולי היא אפילו קראה כאן שרשורים שיש אופציה כזו.. אולי שמעה את הרב אבינר שליט"א אומר שאביגיל יזמה עם דוד (אע"פ שזו לא ראיה דווקא באופן כזה..) - ואמרה שמא ישים לב...

העקרונות שאתה אומר, חשובים מאד שיישמעו.

אבל יתכן מקרים שזה אחרת.

אני אישית, מכיר מישהי שהיא בחורה לענין, עם "יוזמה", שראתה מישהו בתחנת האוטובוס שהיה נראה לה ממש מה שהיא מחפשת - והיא נכנסה איתו בשיחה. בלשון העם "התחילה" איתו.. והתחתנו, הקימו בית כשר בישראל...

לא טענתי שאין אנשים שמתחתנים כך, או שזו דרך שלא מוציאה חתונות כלל.
(ואם נסתכל על זה, מצד המציאות, זה גם לא מוציא חתונות רבות כל-כך, אבל 

לא בזה הדיון)

ולכן מקרה פרטי איננו מעניין הדיון, בעיני. 

אני לא מכיר אישית, לא אנשים שהייתי מגדיר תורניים שעשו כך לפחות.

כתנועה נפשית הסברתי למעלה מדוע זה נתפס בעיני כנגד הצניעות הפנימית.

אוכל לחזור על ההסבר שוב.
לא ראיתי פוסק אחד שמתיר את זה, או שמעודד את זה...

הרב אבינר מחמיר גדול בצניעות, לא ראיתי שהתיר את תרבות ה"להתחיל"

בלי קשר לשמירת העיניים של בחורי ישראל, שכאילו נשכחה פתאום.

הרגל מגונה להסתכל בנשים, גם אם יש היתר בשו"ע לשם מציאת כלה.

אבל להפוך נעיצות מבטים של 20 דק' ללגיטימי? קשה לי מאוד לקבל.

יש מעשים רצויים, יש כוונות רצויות, ורצוננו לשלב בין השניים, למה להיכנס

לתחום אפור(ועדיין לא ראיתי שהוא אפור, אלא מעבר לכך לרובא דפוסקים), אם יש דרך ראויה אחרת.

וכבר כתבתי למעלה שלו יהיה ואכן היה המקרה שראתה בחור וממש מרגישה שזה זיווגה-
למה 20 דק' נעיצת מבטים שתוביל או לא תוביל לשיחה ותיצור מתח מיותר.

פתק קטן עם מס' לבירורים - שיוכל לעשות חושבים ולהחליט אם להיכנס לכך,

לא מושלם, אך טוב בהרבה... 

אשמח לראות פוסקים שמעודדים לעשות כך, או לפחות מתירים... 
 

הוא רק הבחין שזה כך. ראה מידי פעם.

אם היא בחורה חיובית - אז כנראה התביישה לעשות משהו, וגם הוא....

ונכון שבוודאי זה שאדם מחפש שידוך, לא הופך להיתר הסתכלות-להנאה על כל מי שברחוב.

אני גם לא חושב שמציאותית זו דרך המלך שבדרך-כלל תוביל לנישואין. כי קשה להכיר בד"כ מ"חצי מבט".

אבל בהיות שלשם בדיקה אם מתאימה לנישואין, זה אפשרי. וגם יתכן שמישהו/י ממש רואים ש"זהו זה" (לא כ"כ מצוי, שלא בדמיון, אבל אפשרי שיקרה), אז אפשר לנסות בדרך עדינה.

כמובן, יש גם סיכון שהצד השני יראה דווקא בזה משהו לא צנוע - ופספסו...

לגבי ה"תנועה הנפשית", אני גם נוטה כדבריך, שזו לא ה"נורמה" שבנים ובנות יסתכלו כל הזמן על כל מי שעובר מהמין השני שמא זה זה.. ואגב כך יאבדו צניעות בסיסית. ההנחה הראשונית היא, שסתם אדם/בחורה ברחוב, אינו בן זוגם/ן, אלא סתם מישהו/י, שבהיות שכך אין ענין לנסות להתבונן בו/ה..

[יש בספר חסידים, על מישהו שנשא אשה שאינה הוגנת לו, ואמר לו שזה בגלל שהיה "צופה בנשים". ואולי אפשר להסביר גם על דרך הפשט, שמאבד כך את חידוד ההבחנה]

אבל יש גם מקרים ש"קולטים". גם זה יכול לקרות.

[לגבי הרב אבינר שליט"א, הכוונה היתה ללגיטימיות  שבחורה תיזום להכיר מישהו שנראה לה, ולא רק תחכה בתקוה שמא הוא יעשה את זה. איך? זו כבר שאלה אחרת]

לסיום, מעשה נאה, שהיה לפני הרבה שנים, עם מישהו שהיום הוא ת"ח מוכר:

בתור בחור, רכב על אופניו לכותל, והתפלל לה' מקירות ליבו, שימציא לו שידוך הגון.

והנה, כשחזר, ראה שבכידון של אופניו תחוב פתק: אם אתה רווק, פנה בבקשה למס' טל. ...

נו, מישהו אחר מן הסתם היה רואה בכך "מופת". אבל ההוא, יקה, אמר לעצמו: כך מציעים שידוך?! לא התקשר...

אחרי זמן, הכיר את מי שהתחתן איתה, דרך הצעת שידוך כמקובל, ותוך כדי היכרותם, התברר שאבא שלה הוא זה ששם את הפתק... (ראה בחור גבוה, תורני, כמו שנראה לו שהבת שלו מחפשת - שם פתק....).

ואם רוצים - אע"פ שזה לא נכתב דווקא לשם כך, אפשר ללמוד מזה לשני הכיוונים שכאן.....

הקצנה- לדעתך. מקבל. לא מסכים איתך. 

איך עושים את זה בפועל? 

1. דבר ראשון אל תשאל את עצמך איך?... תזרוק לה היי.. שלום.. סליחה.. לא משנה מה... רק אל תחשוב!

2. זרקת את עצמך למים -- כל הכבוד.. שים לב שאתה מסתכל לה בעניים ומחייך.

3. עכשיו אתה לא לבד... המוח שלך איתך הוא יעזור לך... יש לך שם ביליוני תאים... 

עכשיו יש לך שני אפשרויות

או לומר לה בצורה ישירה בצורה אבל אלגנטית מאוד --שאתה מעוניין להכיר אותה - בצורה אלגנטית.. 

או לדבר איתה על כל דבר אחר שעולה לך ולזרום לשיחה ארוכה - - - ומשם דרך צליחה..

ואפילו אם תאמר שיעקב "התאהב" ברחל מ"מבט ראשון".

כבר למדנו בגמרא שיש יחודיות בהשבת אבידה לאדם גדול שיש לו טביעת עין מיוחדת באבידתו

ומחזירים לו רק בטביעת עין.

אז קודם כל שנהיה גדולים, אח"כ נדבר על טביעות עיניה.

מכיר את ההרגשות הללו. הן חסרות תוכן של אמת ולכן אין בהן ממש.
אם הן מגיעות מתוך מקום של החשבת עיקר האדם(בדיקה לפני ,ששייך בכלל להיפגש) יש לזה קצת מקום, לא חובה ולא מעיד דבר או חצי דבר על הנישואים שיהיו או לא יהיו, כפי שזה בא זה

הולך.

יש "כימיה", הרגשה טובה עם אדם(לא משנה אם הוא ממין זה או ממין אחר) וזה חשוב שיהיה דבר כזה בין בני זוג. אבל זה משהו שגם יכול להיבנות באותה מידה, ולכן אם זה לא קיים בדייט ראשון פחות לחוץ, אחרי תקופה כבר כדאי שתהיה.

כל ה"הרגשות" הללו לא מעלות או מורידות לעניין קשר זוגי, למעט דחייה. עם דחייה אין סיבה להתעסק אע"פ שיש מציאות שאפשר.

אני ומחקרי הסוציולוגיה והפסיכולוגיה(ואם צריך אני אציג הוכחות) טוענים שרושם ראשוני הוא אחד הרשמים הטועים ביותר שיש לנו. מלבד רושם ראשוני בלתי מודע שקשור למוח הקדמון, שעוסק בדברים שלא ראוי לכתוב במילים על גבי פורום מעורב.
 

פשט הגמרא הוא שיש לת"ח טביעות עין מיוחדת. לא הקשר של נאמנות. אם הגמרא הייתה רוצה להגיד שזה עניין של נאמנות הייתה אומרת נאמן שרי, ואל בטביעות עין של ת"ח.

לא, אני טוען שאי אפשר ללמוד מזה הלכה למעשה. ברור שקרה שם משהו ליד הבאר,

צריך לשבת ללמוד לעומק את כל סיפור הבאר ולשמוע את דברי חז"ל בשביל להגדיר מה בדיוק קרה שם, ועדיין, לא נוכל ללמוד משם הלכה למעשה.

מכיר את ניסוי התאומים?

נתנו לתאומים זהים(שאופרו באופן זהה, כדי לטשטש עוד יותר את השונות) לשבת אחד ליד השני, אנשים עברו והיו צריכים לענות על שאלות בנוגע לכל אחד מהתאומים הללו-

על חיי החברה שלו וכו'-
ההבדל היחיד למעשה ביניהם היה אחד שלעס מסטיק ואחד שלא.

באופן מוחלט- התאום שלעס מסטיק נתפס כבעל חיי חברה עשירים יותר, יותר מקובל, יותר אהוד חברתית.
פרט כל-כך קטן שינה את תפיסת האדם באופן מוחלט ובאופן לחלוטין לא נכון כפי שאותם אנשים העידו על עצמם. אחפש לך סרטון בנושא.
המשמעות היא שאם מישהי בדיוק לועסת מסטיק, אתה תחשוב עליה דברים לא נכונים, שלא היית חושב עליה אם לא הייתה לועסת מסטיק.

יש עוד הרבה מחקרים שמוכיחים את אותו עיקרון, מעט מאוד ניתן לדעת מרושם ראשוני שהוא גם מדויק.

נו, אז אתה חושב. אבל חושב זה לא מוכיח. האמת שזו מחלוקת ראשונים.

לדעתי מה שקרה שם - לא זול. אבל מה שאתה רוצה ללמוד ממה שקרה שם לא שייך.

להסתכל על בחורה ברחוב זה כבר הרגל מגונה, והמידע שאותו אתה שואב מהראיה הזו הוא מפוקפק במקרה הטוב. ולכן לא שייך להתחיל מזה קשר זוגי.

אם יש "רגליים לדבר" שהקשר הזה שייך - זה הזמן להיפגש ואז ההתרשמות הזו חשובה,

אם כי מוגבלת.

זכותך. כשתהיה יעקב אבינו אקבל את דעתך

התקשורת מבוססת על? ראיה. וזה פוגם את התקשורת הזאת מלכתחילה.

כשאתה בא ללמוד משהו חריג, אז כן.
הם אכן ענקי עולם שבמקומות מסוימים לא נוכל ללמוד מהם. נוכל ללמוד מהעקרונות של הדברים, אני לא אלמד להגיש בשר עם חמאה כי ככה אברהם עשה... יש הבדלים בינם לביננו שבאמת יוצרים את הלימוד מהם למשהו הרבה יותר מורכב.

למה אתה מתחיל את התקשורת? 
זו השאלה. אתה לא יכול להתעלם מהעובדה שאתה בוחר להתחיל תקשורת עם מישהו מסיבה כלשהי.

יש שתי סיבות עיקריות-
1. שידוך שנמצא כמתאים בעולם התוכן והרוח של האדם. ואז אתה בודק את המרחב שאתה מדבר עליו. והוא חשוב, אם כי לא בלעדי.

2. ברחוב, מתוך ההסתכלות שלפני התקשורת. אז הבחירה לחלוטין תלויה בהסתכלות שהיא לא נותנת מידע אמין.

אז אני מקווה מאוד שנשים לא ילמדו מרבקה לחתור תחת הבעל, ולא משמעון ולוי להרוג על פי חרב בלי דין(לדעת חלק גדול מהראשונים, אני מכיר את דעת הרמב"ם), ולא ילמדו מיהודה שאב הבעל יכול לייבם וכו'.

כאשר מעשי האבות אינם הולכים על פי הנהגת התורה בדורנו, אפשר להבין שמציאות לפני קבלת התורה היא לא המציאות שאחריה.

יש לי בעיה עם זריקת ההלכה בטענות שאינן הלכתיות.

היכרות של 5-10 דק' לא משנה שום דבר, רק בירור אמיתי של התוכן הפנימי.

כן- אם אדם נמצא במציאות שהוא נפגש עם בנות במסגרת מסוימת ויש מישהי

שיוצא לו להכיר שם לאחר תקופה מסויימת של היכרות שכבר יש הכרה של המידות של האדם, אפשר בהחלט דרך צד שלישי לקדם עניינים, וזה מבורך.

ה"קראש" החילוני הזה, בעיני, הוא בעייתי, התמכרות ל"תאוה הוא לעיניים" להשפעות פסיכולוגית שהן רק הדמיון של הבחור על הבחורה. 
וחבל, חבל ללכת לתחום בעייתי כשאפשר שלא, רק בשביל היכי תימצי כזו מוזרה,

שאפילו רגליים לדבר אין.

לא אני סקפתי לחיים קלילים- "צדיקים אין להם מנוחה, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא" זה לא אני אמרתי. מי שרוצה חיים קלילים, נמצא רגל אחת מחוץ לתורת יעקב אבינו, האבא של הסיבוכים, כפי שמכנה אותו הרצי"ה.

זה כיף לחשוב שיש דברים שקורים ככה- בדרך כלל הם לא.

"אהוב את המלאכה" זה יסוד חיים חשוב בעם שלנו.

ויש אנשים שמסתכלים קצת אחרת על הזולת.

כמובן שלא סומכים על זה נגד הלכות שמירת העיניים. אבל כבר היו מקרים בעולם.

שמעתי ככה גם מרב אחד... (הוא היחיד אמנם)

בני דודים לא מתאהבים ממבט ראשון. הם משפחה. יש להם קרבה מולדת. לא סתם קוראים לזה קרבה. עברית. שפה. יפה.

ברור שהיה סיפור הרי הסכמנו שלא חולקים אם היה סיפור.

אני רק טוען שזה לא היה משהו שאנחנו יכולים ללמוד ממנו.

אני מכיר את הטענות הללו. אלו "תאוות עיניים" אלא אם כן מדובר ביחידי

סגולה בעלי תכונות מעולות וקרובות לנבואה.

ב99% זה מראה עיניים שהוכח שאין לו קשר לאדם שעומד מאחוריו.

"רגליים" לכך שיש לקשר מקום להגיע לחתונה. 

הגבתי על עיקרון ה"חיים קלילים". 
החיים הם חיי עמל, וזה עיקר חיינו בעולם הזה.

השאלה היא לא מה המעשה הקשה ביותר שניתן לעשות, אלא רק

כי טענתי למה אתה סקפטי בקשר לחיים קלילים. הסברתי את הסיבה שאני 

סקפטי - אני לא חושב שזו צריכה להיות גישת חיים.

צריך לעשות את הדבר הנכון- כבד או קל זו לא השאלה.

לדעתי אפשר ללמוד ממנו שזה לא זול להיות כזה {כמובן שזה לא המשיכה הפיזית הניעה את יעקוב אלא משהו עמוק ופנימי {שאתה כופר בו ואני מאמין בו}. לדעתי אהבה ממבט ראשון של משיכה פיזית היא "בולשיט".. ואני מסכים איתך בהקודה הזו.}

כמו שאמרתי יש חילוק בין משיכה פיזית ממבט ראשון.... למשהו עמוק הרבה יותר שעליו אני מדבר... ולכן אנחנו נשאר חלוקים.

עד שאתה ממהר לקרוא לי כופר- לא כפרתי בו. כפרתי בשייכות של אנשים רגילים בו, מי שהגיע לזיכוך נפש כזה, שהוא יכול לראות מעבר, זה יחידי סגולה.

אסיים בלהגדיר את נקודת החילוק- 

האם הדבר העמוק הזה שהוא מכונה אצלי "טביעות עין" שייך כהנהגה להמון, או שהוא ליחידי סגולה.

חייב לומר כיף לדון איתך למרות שלא הגענו להסכמה.

{וכפירה התכוונתי - לא כופר ביעקב - התכוונתי כפירה בדעה הזו לכלל. אגב-  טביעות עין שייכת בכל אדם על פי פשט הגמרא   }

כרגיל

את אותו ב"ה את יכולה להגיד גם על יהודה ותמר וגם על בנות לוט ואביהן.

שכן גם הם ב"ה שעשו את מה שעשו כדי שנזכה לדוד מלך ישראל.
 

המעשה של רות הוא מעשה הפוך לחלוטין למדובר כאן. דווקא בזכות צניעותה של רות שלא פטפטה

עם הקוצרים סביבה ולא עשתה להם עיניים, היא זכתה להכרה, וגם את המעשה עליו את מדברת, 

לא היתה עושה בלא הוראה מפורשת של נעמי, וללא הידיעה כי בעז הוא גואל שלה.
אז להגיד ללמוד מרות זה טעות משני כיוונים- 
א. לא בטוח שזה מעשה כשר במצבים רגילים(כפי שמעשי יהודה ובנות לוט, אע"פ שהביאו משיח הם לא כשרים)

ב. גם המצב של רות הוא הפוך לחלוטין מהמצב כאן, לא שראתה את בעז פעם אחת במקרה והתחילה 

לעשות לו עיניים, אלא רק לאחר שנעמי דורשת ממנה לעשות מעשה של "הגיעו מים עד נפש" היא עושה.

לא נכנס לשאלת ה"חושב שזו ה-אחת" לא רלוונטי בעיני אם חושב או לא.

העיקרון של מי אני שאגיד לקב"ה הוא עיקרון בעייתי.
כי באותה מידה יגיד אדם- אני מתפלל, מי אני שאגיד לקב"ה איך להביא לי את זה - אם ע"י עבודה,

גניבה קלה שמזדמנת וכו'. 
העניין הוא רק שלך נראה שזה קרוב יותר לשאלת ירושה\עבודה(לוטו זו בכלל שאלה אם מותר להשתתף בהגרלה כזו), ומי שלא מסכים איתך, רואה את זה כעבירה.
בעיני, מה שכתבת עכשיו שקול לאמירה- אם מזדמנת לי גניבה קלה, מי אני שאגיד לקב"ה איך להביא

לי את הכסף, אז אני אגנוב כי זו הזדמנות מה' ית'.

אני כתבתי את הביטוי הנ"ל ואני עומד מאחורי דברי.
אדם שומע כפי שרוצה לשמוע, ח"ו מלחשוב על זה בצורה שהבאת, מילה שבעיני לא כדאי להשתמש

בה בכלל מעבר למצב הספציפי עליו היא מדברת.
אבל מכיוון שכבר דרשת עליי שאני או בור או הוזה, אני צריך להשיב

קודם כל- בחור לא צריך להסתכל על בנות ברחוב. לא הרגל טוב, לא מועיל, וקרוב לאיסור(אם לא איסור ממש) וב99% בחורים שמסתכלים על בנות ברחוב מסתכלים עליהן גם אחרי שהם נשואים, זה הרגל והרגל קשה לשנות, ואחרי הנישואים כבר ממש אין היתר.
נקודה שניה בחורה לא צריכה לנעוץ מבטים בבחור שיסתכל עליה. זה אפילו פחות צנוע מלתת פתק

עם מס' לבירורים. שגם את זה אני לא מבין, אבל לפחות זה אינטרקציה של דקה וזו אינטרקציה של 20 דקות. מבטים וכו' בונים מתח בין אנשים, מרגע שזה בין בחור לבחורה זה מתח בעל אופי מאוד ספציפי,

שלא שייך לפני בדיקה אמיתית אם בכלל שייך לרצות שיהיה מתח כזה.

נקודה שלישית- זה הפך הצניעות כפי שכתבתי למעלה.
צניעות היא הקדמת התוכן על החיצוניות. היא פעולה מתוך עומק הדברים ולא מתוך מראה עיניים.
כבר קיבלנו דברי קבלה "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב", הקדמת עולם ה"לבב" לעולם ה"עיניים" היא יסוד בהתנהלות צנועה. ומתוך התנועה הנפשית הנדרשת מאיתנו ניתן להבין היטב הלכות צניעות באופן כללי.

הבחורה הנ"ל ממש לא התנהלה באף אחד מהמישורים הללו- היא ראתה, חיצוניות בלבד, וניסתה

לבסס קשר זוגי של תוכן על יסוד של מראה חיצוני.
ולכן המעשה הוא מעשה לא צנוע מיסודו. ואין לו שייכות ל"אם הקב"ה רוצה להביא לי", אלא יש פה ניסיון

לבחור(וגם לבחורה) שאם הם אכן זיווג הוא יגיע בדרך כשרה.

והביטוי "זורקת את עצמה" כי באותה מידה שעשתה לו על סמך חיצוניות בלבד יכלה לעשות לאחר, ואין
פה סינון של בחורים על פי תפיסת עולמם ומידותיהם הטובות אלא על פי מראה חיצוני. שהוא אמנם חשוב אבל יש לתמוה מדוע הוא בראש.

לא מכיר אנשים תורניים שהכירו כך. לא מכיר סיפורים כאלו. 
בלי צד שלישי באמצע בכלל רק על סמך מבטי חטף בתחנת אוטובוס.

או שאנחנו מגדירים תורניות בהגדרה שונה.

על התגובה המרכזית שלך שהייתה הדרכה לאיך להתחיל- לא הגבתי. לא באתי להתווכח על דרך החיים

של אנשים, אני מביע את דעתי.

כאשר יש בעיני מקום לתיקונים בעקרונות המובאים, אני מביע את דעתי.

הביטוי "זורקת את עצמה" נכתב על ידי, בתגובה הראשונה לפותח.

ראיתי למי הגבת, ועקבתי אחרי השירשור. תהום שמימי אכן לא הבין את דברי עדן.
גם  אני לא כתבתי כמותו.

כל עוד אנשים יגידו כך אני עושה או יתנו עצות לאלו הנוהגים כמותם, אין לי שיג ושיח.

אבל מי שמעוניין להוכיח תורנית דברים, או לטעון טענות של מוסר- פה אפשר וצריך לדון.

זה כל מה שעשיתי.

והיא נראית לך מישהי שיתכן שמתאימה לך - 

אז תמצא איזו שאלה "פרווה" (את גם ל...?) ותראה לפי התגובה, אם היא מחפשת להמשיך.

ואז - את גרה שם?... וכו'.

תרגיש האם באמת התחושה הראשונית נכונה, והיא מנסה להמשיך את השיחה, או שלא, מנסה לקצר (למשל, סביר שאחרי השאלה השניה - היא תשאל בחזרה אם אתה משם או כד'.. אם מעוניינת).

ואם אתה באמת "לא יכול,, כי אתה ביישן - גם זו מעלה טובה. לא נורא..

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.