מי שלובש כובע ומגבעת יכול לגשת אז אני לא מנסה.

ודווקא בשתי מקומות שונים..שתי שכונות שונות בירושלים.

דבר שני מדובר בישיבות חרדיות, ולפי מה שדברתי עם חרדים, יש אמנם ישיבות שיקבלו אותך ללמוד, ויש ישיבות שלא יתנו לך בכלל להכנס..

סטיגמטי או לא..רוב החרדים לא מכבדים את הדרך של הדתיים הלאומיים לא מסכימים אחתם בגישב ויש כן אווירה של זלזול.

נכון שהדבר נמצא במגמת שיפור עקב תופעה של גלישת הציבור החרדי אל תוך המרחב הציבורי. אך עדיין יש וקיים יחס של זלזול.

הצורה שבה האדם שם מדבר היא אינה נאותה

גם אם עוד לא היה עולה - זה דיבור שמזלזל בכבודו של האדם

זה נכון ש*יש* חרדים שלא תמיד מכבדים מספיק מי שדתי לאומי, אפשר לחפש לזה סיבות, וזה עדיין לא טוב, אבל כמובן שהסרט לא משקף

הוא באמת לא יכול לעלות חזן ומה שהוא עושה זה למסור יהודים שעשו מצווה. שילך לאלף עזאזל.

גם לי אירעו כמה תאקלים בסגנון הזה,

אבל הקטע הזה גאוני וחד באופן שהוא מועבר. במיוחד עם הטלית שמוטחת על ה"שיויתי" בסוף

יש הבדל עצום בין החברה הליטאית שמאד סגורה ושומרת על פסון, לבין החברה הספרדית שמאד פתוחה ומקבלת.

בנוסף על כך, אינני אוהבת את החלוקה המיגזרית והמפלגת הזאת שנועדה לשרת אך ורק את הפוליטיקה ואת תעשיית המחקר (אקדמיה).

אין ספק שאין חברה מושלמת כמו שאין אדם מושלם והתפקיד שלנו הוא לקחת מכל מגזר את הדברים הטובים שבו.

וודאי וודאי שבין אדם לחברו קודם לכל

אני כותבת את זה בתור בת שגדלה בחברה הדתית לאומית, עברה לחרדי וכיום משלבת בין כל העולמות, מתוך הבנה שכולנו יהודים המשתדלים לעשות את רצון הבורא!

די לפילוג! תגדירו את עצמיכם רק כיהודים ולא כשום דבר אחר!!!

על מה אתה מדבר?

כמו שאמרתי

אין פה רשימת נתונים סטטיסטיים. זה קורה מעט., ובצורה הרבה פחות בוטה.

בכל מקרה, להעלות ולדבר על זה שוב ושוב - זה לא מסביר יותר את הדעה השנייה ולא מצדיק יותר את הדעה השנייה

הייתי מצפה ממך לשאול מה היהדות/הקב"ה/התורה מנחים בעניין הזה, ולא האם הם "חייבים"

גם בסיפור של קמצא ובר קמצא האירוע היה של בעל הבית והוא לא היה חייב להשאיר את קמצא באולם. אז מה? אז על זה נחרב ביהמ"ק, "לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה"!

וזה, כאמור לעיל, מה שהסרטון רוצה להדגיש

אם אתה ניגש לעולם ההלכה מתוך "חייבים" או מתוך דרך ארץ.

ומה שעושים עכשיו זה גם חורבן..ללבות שנאה

בטוחה שגם לנו יש מה לתקן...

האשמות חמורות ומפוצצות זה לא בדיוק מה שיבנה את בית המקדש

זה בוודאי לא מה שיבנה את בית המקדש.

שימו לב למעגל האיבה שנוצר פה

אם את יודעת איפה נקודת ההתחלה, אז לא תסתובבי סביב עצמך

ולעצם העניין - נשנה את הדימוי לספירלה במקום למעגל.)

@טרולית [ר]צינית, כתבה ש"זה קורה בחיים האמיתיים, ולכן זו אינה הקצנה." זה לא נכון כי זה לא קורה בחיים האמיתיים. מה שהיא אומרת שזה הקצנה למראית עין. ומזה משתמע שכביכול מותר להאשים את החרדים בהכל, כי גם אם נתאר משהו באופן מוקצן בעצם זה כביכול לא מוקצן מבחינה כביכול "אמיתית".

עוד מישהי האשימה סרטון ב"ליבוי שנאה". ליבוי שנאה זה ביטוי שמתייחס לדברים חמורים, והאשמה ב"ליבוי שנאה" במקרה כזה היא זילות של המושג "ליבוי שנאה", והקצנה ביחס למי שרצה לדון באיזה נושא. אז בסדר, אולי הוא לא היה צריך לשים את הסרטון. אבל יש הבדל גדול בין זה לבין "ליבוי שנאה"

**********

ומה אני עשיתי? בסך הכל הסברתי את זה. אבל אותי את מאשימה! שימי לב לשרשרת (עזבי ספירלית) שנוצרת כאן....

שכביכול "אין כאן הקצנה".

ורק לטענה הזאת הגבתי.

אתם לא רואים על מי ועל מה אתם מגינים

ודו"ק שהדיון התחיל בטענה מרחיקת הלכת - צעירים מעל עשרים

לא הבנתי מה העניין של הפצת הסרטון חוץ מליבוי שנאה..

אגב, בעלי התפלל אתמול בבי"כ חרדי וקיבל עלייה ואין לו כיפה שחורה..

תתרכזו במשותף. פחות במחלוקת.

האשמות חמורות ומפוצצות זה לא בדיוק מה שיבנה את בית המקדש

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים