זה לא נכון עובדתית. בכל מקרה, אני חושבת שיש תמריצים הרבה יותר הגיוניים להיות אבות טובים מאשר החשש שהילד יהפוך להיות רוצח המונים.

מה יותר מפחיד אדם שבא לפגע? שלט בכניסה שכתוב בו gun-free zone או ידיעה שיש באזור מתנחלים מאומנים וחמושים ?

בצרפת פיגועים כאלה נגמרו ב-80 הרוגים ויותר.

מישהו שולף נשק ומחסל את היורה, ותם הטקס.

עדיף שמורה יגן ב*גופו* נגד תלמיד שבא לפגוע ב*גופו*

מאשר להתחיל מלחמות חוצות בנשק חם.

וזה חוזר למסקנה של הודעת הפתיחה-

אדם (נורמלי) שיש לו הורים יציבים ואכפתיים לא מגיע בכלל לפגוע, גם לא בגופו.

לפושעים תמיד יהיה נשק. החוקים נגד נשק פוגעים רק באזרחים שומרי חוק וישרים.

gun-free zone (כל בתי הספר באמריקה) לא מונעים מהפושע להשיג נשק או להשתמש בו.

הפחד של העולם מ1948 איפשר למדינות לבנות את "עולם חדש מופלא"

אם אתה חושב שהרשתות החברתיות לא מסוננות אז אתה ממש תמים.

בדיוק כמו שרוב העולם לא מודע לכמות הפרעות\הפסדים\זריקות אבנים\ניסיונות פיגוע וכו'...

בדיוק כמו שאתה לא מודע לכמות מקרי ההתאבדות בארץ ובעולם.

יש מידע שיגיע אלייך. ויש מידע שלא.

אבל בשביל הרבה אנשים במקומות אחרים זו המציאות.

אף אחד גם לא אמר שיש אירועי הרג המוני בלונדון. הוא אמר מלא רציחות עם סכינים. לא אירועי הרג אלא "רק" רציחות

עשרים? שלושים? מאתיים?

תקרא שוב. אני לא אמרתי שיש או שאין. רק אמרתי שזה שלא שמעת משהו לא אומר הרבה.

אתה יכול לבדוק, אבל בין 2000ל 2014 היו בנרווגיה ופינלנד הרבה יותר הרוגים ופצועים מירי המוני.

אבל תבדוק נתונים. גם במקומות אחרים לא פחות ואפילו יותר הרוגים ופצועים.

ולא עסקו שם בירי המוני.

גם בנתונים שהובאו שם ארה"ב הייתה במקומות סבירים מבחינה עולמית, או טובים(מקום 3 מלמטה בעולם בכמות מקרי התקיפה)

במה שהבאת מהויקי גם לא ראיתי את ארה"ב מככבת בנתונים העולמיים. 
יש הרבה מה לדון על הגרפים של ה"מדינות מערביות"... 
אבל צריך גם להדגיש- אלו לא נתונים של מסעות רצח. אלא הרוגים מנשק חם.
ברור שבמדינה שבה יש יותר נשק חם הוא ימצא בשימוש רב יותר.

זה כמו לעשות גרף על כמות מנהרות הטרור הנחפרות במדינות המערביות, זה נורא ברור לאן הרוח נושבת.

אני לא חושב ששום דבר לא אמין. אבל בהחלט שנתונים, גם "מחקריים" הם בעלי אג'נדה בסיסית ושיש המון דרכים לשחק עם תוצאות מחקר. לצערי נפגש עם יותר מדי בורות בנושאים הללו.

מי אמר שצמצום הנשק יוביל לפחות הרוגים ברציחות?

אין נתון שמוכיח את זה...

ב. הגיון פשוט הוא בד"כ פשוט לא נכון במדגים סטטיסטיים.

רק אחרי שתבצע ניתוח רוחב עם מדגם רחב של משתנים רלוונטיים על קבוצה גדולה תוכל לטעון באופן ברור מה הגורם.
בדיוק כמו שפער השכר בין נשים לגברים לא נגרם בגלל ההבדלים במין. כפי שהוכח בדגימות סטטיסטיות. למעשה אין קורלציה בין מין לבין שכר. יש קורלציה בין בחירת מקצוע, בין תכונות אופי ואיפיונים פסיכולוגיים לרמת שכר. חלקם מושפעים מהמין ולכן זה נראה כמו הגיון פשוט. 
כנ"ל כאן. כדי לטעון שהנקודה היא כלי הנשק תצטרך להוכיח שבכל מקום שבו יש מדיניות נשק פתוחה יש עלייה במקרי הרצח. או לסתור את זה בעזרת מקומות שיש בהם מדיניות נשק פתוחה ללא אירועי ירי.

פסיכופטים נוצרים עוד מילדות כאשר הם גדלים בלי מענה לצרכים ולרגשות שלהם

מן הסתם עם האבא לא נמצא יש מצע יותר מתאים לזה

אבל זה ממש לא הגורם ב"ה כי יש לא מעט אמהות חד הוריות

פסיכופתים נולדים פסיכופתים.

ואפילו אחרי שהמוח שלהם מורכב אחרת צריך טראומה מאוד חריפה על מנת ליצור פסיכופת.
אחת הראיות היא כישלונו של התפוז המכני.

במחקרים שנעשו בשדה הקרב יש רק אחוז בודד של חיילים שמצבי חירום יורים ירי על מנת.
בתוך האחוז הבודד נמצאים פסיכופתיים ולהבדיל בעלי תחושת אחריות ושליחות.

ההגדרה של פסיכופת תלויה בעיקר בחוסר אמפתיה ונצלנות.
מה שבטוח הוא שמשפחה של אם או אב חד הוריים לא מוסיפה ברוב המקרים לבריאות הנפשית של הילד.

יש שאומרים שנקבע בגיל צעיר מאוד

זה נכון שרואים הבדלים במוח בין פסיכופתים ואנשים נורמלים

ולרוב פסיכופתים אלה פשוט אנשים שמנצלים אחרים ויודעים לתמרן אנשים.

אבל בהגדרה אלה אנשים שלא מרגישים אשמה ויש מהם שיכולים גם להגיע למעשי אלימות נוראיים ועדין לא ירגישו אשמה על מעשיהם

יש הבדלים מוחיים. יש השפעות גנטיות ויש השפעות סביבתיות. זה לא חד חד ערכי.

חוסר נוכחות של אבא הוא לא טריגר מספק למזלנו להתפרצות של ההפרעה.

אבל זה עדיין לא אומר שזה מצב בריא.

אמרתי די דומה למה שאתה

והורים יכולים לפתח את רגשות החמלה של הילדים שלהם

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.