כתוב שיש ארבע מיתות בית דין, נכון?

אז כל אלו שמתים בסקילה - אחר כך תולים אותם. זה לא מיתת חנק. זה מיתת סקילה וגם תלייה אחר כך. ובאמת בגלל שזה לא נעים כל כך, אז כתוב "לא תלין נבלתו על העץ, כי קבור תקברנו ביום ההוא, כי קללת א-לוהים תלוי, ולא תטמא את אדמתך אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה"

אתה עצמך לא מדייק, כי גם לדעת חכמים זה כולל את העובד ע"ז,

ושנית אני מדייק כדייק חכמים בלשונם, שכיוון שלכל הדעות נסקלין נתלין, ממילא אפשר כבר לומר שכל הנסקלין נתלין, ובנוסף דרשינן טעמא דהלכה, שמסתמא יש עניין למה דוקא הנסקלין נתלין, כגון שהם ביזו את התורה והמצוות ועל כן תולין אותן דרך ביזיון, וממילא שבכל הנסקלין שייך דבר זה, אלא שהקלו על רובם - לדעת חכמים, אבל עדיין נכון יהיה לכוללם בחדא מחתא ולומר ש"כל הנסקלין נתלין",

דבריך אינם מתייחסים לתשובתי כלל, כלל וכלל

ראשית - צעירים מעל עשרים

אחרי שתקרא תבחן שוב מה הקשר בין דבריך לשאלתי. אני דן אותך לכף זכות ששתית יין של פורים

א. הסברתי שם טעם שראוי לתלות התלייה בסקילה, וממילא אף מי שאינו נתלה יש בו הפוטנציאל של ביזוי התלייה

ב. אני סבור (וזה עניין לויכוח שלם על דרכי לימוד, אבל כך אני סבור - ) שאם חז"ל פתחו בלשון "כל הנסקלין נתלין", הרי שבאו להורות על דבר זה שאכן כולם יש בהם עניין התלייה ואע"פ שהלכה כחכמים שבפועל תולין רק את המגדף ואת העובד ע"ז, מ"מ סברו חז"ל שראוי לכתוב ככותרת "כל הנסקלין נתלין", ואחרת היה עליהם לכתוב: "אילו מהנסקלין נתלין? ר' אליעזר אומר כל הנסקלין נתלין וחכמים אומרים וכו'", ומשלא כתבו כך משמע כדבריי.

את שואלת באמת?

תלו אותם כדי לפרסם את מפלתם ולמען יראו וייראו

למה לא מוסרי?

צריך לפרסם את מפלת הרשעים ולמנוע ע"י כך פגיעות עתידות בעם ישראל

ענינו באותו רגע

שנינו כתבנו "למען יראו וייראו"

שנביאי השקר אמרו כולם "עלה והצלח ונתן ה' ביד המלך" וכל נביאי השקר התנבאו באותה צורה ובאותו סגנון,

וזה היה לאחאב מלך ישראל,

ויהושפט מלך יהודה הבין שזה סתם חיקוי

אבל אחאב לא ויתר, ובאמת בסוף הלך למלחמה ונהרג

ועל זה אמרו חז"ל שיהושפט הבין את זה בגלל שיש כלל "אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד"

אבל עמוק יותר:

"ומה שבקשה ואת עשרת בני המן יתלו על העץ ודבר זה למה הוא לה אחר שנהרגו כבר? אבל דבר זה כי אסתר בקשה שיהיה נעשה לכל אחד כפי מה שראוי וכבר בארנו למעלה כי ראוי להן דוקא התליה ולא מיתה אחרת וכך לבניו ראוי התליה דוקא כמו שהתבאר למעלה באריכות.

ולפי פשוטו בקשה אסתר שיהיה הדבר נראה ונגלה וכל שאר אומות ישמעו ויראו ולכך בקשה לתלות אותם ובזה יהיו נמחו לגמרי כאשר מקבל הצלם הזה מחוי ודבר זה בארנו בכמה מקומות (עיין נתיבות עולם נתיב אהבת ריע פרק א) מענין מחוי הצלם 

הזה שזהו אבדון גמור כמו שהתבאר למעלה רק מפני כי אסתר אמרה באולי אחשורוש אינו 

רוצה שיהיה גלוי כל כך לכל לכך היתה מבקשת זה מן המלך. "

כך הוא כותב למעלה בעניין התלייה:

"ולפיכך ראוי להמן התליה מששת ימי בראשית שאין דבר שהוא בזיון ובטול לצלם אלקים כמו התליה מפני כי שאר מיתה אין 

הצלם בגלוי ובבזוי אבל זה נתלה וצלם שלו הוא נתלה על העץ בגלוי ולכך אמרה תורה לא תלין

נבלתו על העץ (דברים כא, כג) מפני שהוא קללת ובזיון אלקים כמו שהתבאר ולפיכך מששת ימי בראשית שהיה מוכן לעשות עצמו ע"ז ראוי לו התליה וכן כל עובדי ע"ז הם בסקילה וכל הנסקלין נתלין (סנהדרין מה, ב) וזה מפני שיש לבזות צלם אלקים כאשר עובד אלקית זר רק כי להמן יותר מוכן התליה מפני שעשה עצמו ע"ז, ויש לך עוד לדעת כי התליה הוא בטול האדם לגמרי כי הוא בטול אף לצלם האדם שהוא צלם אלקים והוא המעלה היותר 

עליונה ומפני זה חשב המן מפני כי התליה הוא

בטול לצלם האדם שהוא בטול האדם לגמרי לא כמו כבשן האש אף שהוא מיתה שהוא 

בטול האדם אינו בטול לצלם לכך אין זה בטול גמור לכך היה יכול להצילו אבל בטול הצלם שהוא בטול גמור אף אל הצלם אין יכול להצילו כך

חשב המן ודבר זה נהפך כי הוא היה ראוי אל זה מששת ימי בראשית כמו שאמרנו ולעיל 

פרשנו קצת בענין אחר ושניהם נכונים וענין אחד הוא".

היתה "כי קללת א-להים תלוי". מהר"ל נפלא!)

ושמחתי לקרוא פה את התשובות.

וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.

לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.

ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.

דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.

יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.

ועוד הרשימה ארוכה...

החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי