ואני כפתרון, החלטתי לנסות להתבודד, ולדבר עם ה'.. לנסות להתפלל על זה, על ההתרחקות שלי.. 

לשמוע שיעורי תורה על אהבת וקרבת ה'.. 

לעשות דברים עם יותר כוונה, ברכות, תפילה, ובכלל מצוות.. 

מקווה שזה יעזור.. 

בהצלחה רבה

בעיקרון בא לי מאד ללמוד תורה. לחזור ללמוד. אני מרגישה שזה יחבר אותי. אבל אין לי מדי הרבה זמן לזה, ואין לי ליד הבית. ואני מתעצלת לחפש משהו. 

זאת הצעת ההגשה שלי

בהצלחה!!!

בעיה מובנת, אגלה מה חלק מהדלק שלי. בכל יום (כמעט) לפני שהיום מתחיל, אני שוכב במיטה ועוצם עינים לאיטי, מכניס אוזניות לוקח נשימה עמוקה, ושומע את 'השיר שמוביל את הצדיקים לגן עדן'... וכשהשיר מתנגן, אני מדמיין את עצמי פוסע בשביל שקרוב מאוד לכניסה לגן עדן, (השביל היפה ביותר שאפשר לעלות כל הדעת...) אחרי שכבר עברתי את ה-120 שנה בשלום והגעתי לשלמות שלי (היום אני חסר מאוד, אבל יש שאיפה). כל הקשיים שהיו בעוה"ז הסתיימו... זהו... לא בדידות, לא בילבול, ולא כאב. כל הקשיים נגמרו... סוף סוף אני מגיע אל המנוחה שאין בה צער כלל. עוד מעט אגיע אל קירבת ה' הגדולה ביותר בגן עדן... וככה אני מתענג על ההרגשה שכל הקושי נגמר, וחזרתי סוף סוף לאבא, לא בהסתר פנים...

הגיע הסוף הטוב...

וזה גורם לי לכזה חיוך ואושר, ששרירי הלחיים כבר מתעייפים... לא כיף להתחיל את הבוקר ככה?

במהלך הזמן הוספתי שידרוגים לדמיון, אבל זה מספיק ביינתים.

מקוה שעזרתי לכאבך... בהצלחה

אז זו המנגינה. המנגינה היפהפיה ביותר ששמעתי מעודי.

כי אם האדם בעצבות, זו חומרא שמביאה לידי קולא... תעשי וידוא..

הרי הרב עובדיה בחזון עובדיה אומר שזו מעשה 'נכון', ומשמע לא איסור מוחלט. אבל עצבות זה 'אסור' בעבודת ה'

אני עושה לפי מה שאמרו הרב זלמן נחמיה גולדברג (שו"ת "בנין אריאל" חלק אורח חיים, שהתיר שמיעת מוזיקה מרדיו או דיסק וכיו"ב, ולצורך מנוחת הנפש מותר תמיד לשמוע מוזיקה. יש אנשים ששמיעת מוזיקה עבורם היא דבר חיוני לצורך מנוחת הנפש, כדברי הרמב"ם בשמונה פרקים (פרק חמישי) כו' מוזיקה זו שהיא חיונית לנפש אין לה כל קשר לריקודים ומחולות שנאסרו בימי בין המצרים, לפי המגן אברהם, והיא אינה אסורה בימים אלו".)

ולפי הרב אוירבך (הליכות שלמה שס"ה, שחילק בין שירים רועשים שמביאים לידי ריקודים שזה המנהג לאסור, לבין שירים שקטים שזה מותר)

וכן הרב מלמד.

שמח לעזור

הלוואי שהייתי יכול לעזור יותר, ה' שם אותי במקום קצת אחר משלך, אבל אני לא יודע מה לומר... אולי כי דיברת בכלליות

ומה עושה תמונה של המחשב שלנו באמצע ההודעה שלי?? מוזר

חייבת להגיד שריגשת אותי

תמיד שמעתי את הניגון הזה וזה נגע לי בלב

אבל אף פעם לא חשבתי על לדמיין את עצמי מגיעה לגן עדן וכו' כמו שתיארת

יפה לקחתי את זה לעצמי אשרייך

לקח לי זמן להבין מי זה ההוא מלמעלה חח

אנשים חושבים שברגע שמתחתנים מגיעים אל המנוחה והנחלה ונשאר רק להמריא גבוה אל השמים...

המציאות מוכיחה שאז נוחתים חזק אל קרקע המציאות המציאותית באמת.. (שיכולה להיות מאוד חיובית אבל גם לא כ"כ..).

בגללך אוסיף עוד נקודה. בעולם הבא, אני מסתכל על עצמי ורואה את הבגדים היפים שאני לובש, ובתוך הדמיון אני מבין - שכל הקשיים שלי הם הם שאיפשרו לי להגיע למעלה הזאת (אי"ה). כי לא חכמה להיות מלאך ולעבוד את ה'. החכמה היא לעבוד את ה' דוקא מתוך הקושי וההסתר!

איך זה יתבטא? מה יהיה שם?

(לא עניין הרווקות... זה ממש לא אמור לעצור אותנו מלהתפתח)

כי אם לא ברור היעד לגמרי, יהיה קשה מאוד להגיע לשם.

האם את רוצה להרגיש בתפילות שעכשיו מישהו באמת מקשיב לך, כמו בשיחה עם חברה?

האם את רוצה ספר או רב ש'מדבר אליך' והדיבורים נכנסים ישירות ללב עמוק?

האם את רוצה לחוות אהבה כלפי ה'? באיזו תדירות את רוצה לחוות אותה?

האם את רוצה יותר להאמין (בהרגשה פנימית) שה' והנהגתו הם הטוב העצום ביותר שאפשר לדמיין?

האם את מרגישה שאת לא משתפרת באישיות\מידות, והתקיעות מייאשת?

האם את רוצה יותר להאמין שה' אוהב אותך כמו בת יחידה?

מה את רוצה?

אני חושב שכן אפשר לרכוש, אבל צריך אח"כ לתחזק כמובן. כמו שקונים בית פעם אחת, וממשיכים לתחזק אותו.

אם תנסי לעשות באופן כללי על כל הנושאים שאמרתי או אחרים, יהיה לך קשה עד בלתי אפשרי, ובודאי לא תהיה תחושת סיפוק.

תקשיבי הקשר עם ה' מורכב מכמה וכמה נקודות ועקרונות, כדאי שתקחי נושא אחד בכל פעם עד שתרגישי שהוא נכנס עמוק, ואז תעברי לנקודה הבאה... עם תחזוקים, אבל שתהיה עבודה מסודרת...

יש את הסדרה בהלכה ובאגדה. על תפילה חגים שבת וכו'. החלק של ה'אגדה' הוא ממש מחזק, הוא על המשמעות הפנימית של ההלכה. (עשרים כרכים ב70 שח). מומלץ מאוד! קראתי בחג על התפילה, וזה שינה לי משהו בתפיסה... הכתיבה שלו מהפנטת ונכנסת ללב.

גם מומלץ שעריו בתודה של הרב ארוש. מחזק מאוד באמונה והכרת הטוב.

ועל החשיבות הבלתי נתפסת של לימוד התורה - נפש החיים שער ד.

יש ספרים חשובים שודאי יוסיפו המון, כמו מלבי"ם ותומר דבורה ורוח החיים ועוד ספרי ראשונים ואחרונים, שכל אחד מהם מוסיף מאוד, אבל זה מה שאני ממליץ בינתיים.

בהצלחה!

אני, הבייניש שחי טוב ומת לו בנחת באהלה של תורה,

יכול רק להסתכל עליכן משתדלות בניסיון הזה, ולקנא...

לנו הגברים יש תורה, שמי שדבק בה באמת מתנקה מהכל,

שמקרבת אותנו לקב"ה ומתקנת אותנו (כשעוסקים בה נכון).

גם אם אתן לומדות תורה, זה לא עובד אצלכן באותו אופן,

כי אינו דומה המצווה ועושה למי שאינה מצווה ועושה.

מעבר ללקבוע זמנים בלו"ז לעבודת השם

(שיעור, חברותא, התבודדות, הפרשת חלה, לא יודע),

אין לי הרבה עצות.

אבל מעריץ שלכן. באמת.

של כל מי שנלחמת על החיים שלה.

אני אפילו לא מתאר כמה זה קשה.

המון המון הצלחה!!

עם זאת אני לא חושב שעצם לימוד התורה הוא לא הפיתרון הפשוט, לא מזמן חבר שלי למדן מהישיבה, אמר לי בחדר אוכל אני מרגיש חלול מבפנים... משהו חסר... הייתי מופתע. הוא התבטא דומה לפותחת השירשור (בעצם היא התבטאה יותר טוב). וגם אני חוותי בעבר זמנים שהייתי שבור בהם... אין חסינות. אשריך שזכית

זה החלום שלי מצד אחד, והפחד הכי גדול שלי מצד שני...

לגבי לימוד תורה,

הוספתי 'כשעוסקים בה נכון'.

כבר ראיתי למדנים חלולים,

ואני עצמי בטלן אוהב תורה...

[טוב, נו, לא כזה בטלן ולא כזה אוהב תורה...]

דבר עם נשואים שהאשה שלהם מבואסת

(מסתבר שהם לא יספרו לך...).

דיכאון של החיים.

האשה בדיכאון, והבעל מרגיש כישלון

(בהנחה שלא התייאש וכדו' ח"ו,

שאז זה גובל בגירושין רגשיים וכו', ל"ע).

שמעתי פעם מהרב אלי סדן

שדווקא על הבעל מצווה לשמח את אשתו,

כי כשהאשה שמחה - הכל שמח,

והבעל יותר יציב וזה יותר בידו

(מסיבות ביו-פסיכו-פיזולוגיות, כלשון הרצי"ה).

הכי טוב שזה תלוי בך

את עצמי, אבל ראה

אשריך!! הלוואי... - לקראת נישואין וזוגיות

(מצטערת ממש על האורך, פשוט מזדהה מאוד שהייתי חייבת לכתוב לך..)

יקרה, באמת מזדהה עם המילים שכתבת.

מכירה את התחושה יותר מדי מקרוב.. 

מכירה מצד אחד את הרצון לשמוח, לגדול, להרגיש קרובה ואהובה בקשר עם השי"ת..

ומצד שני את ההרגשה הפנימית שהכל רק חסום ואטום ורחוק ממני.. וזה לא יום-יומיים..

זה פער גדול והוא כואב.

בגלל שכתבת שניסית דרכים שונות כדי לפתוח את החסימה

(שאגב, נשמע מדברייך שממש ניסית והשתדלת- גם בדרכים מגוונות וגם בהתגייסות גדולה מצידך לעניין- מעריצה אותך!)

הייתי אולי מציעה משהו מכיוון קצת אחר..

לפעמים יש בנו רצון מאוד מאוד גדול למשהו.

במקרה הזה לפי מה שהבנתי מדברייך- רצון גדול להרגשת שמחה וחיבור בעבודת ה' 

(אם לרגע נפריד את עניין הזוגיות.. כמו שנכתב לפני..)

והמציאות פשוט מראה אחרת.

משהו חוסם אתנו, מרגישים תקועים במקום כבר הרבה זמן ואחרי הרבה נסיונות שלא צלחו

(לכאורה לא צלחו כי בטוח יצא מהם לפחות עניין טוב אחד, ואני קמצנית מאוד כשאני אומרת אחד..) 

לפעמים (בדגש על לפעמים ובדגש על 'אחרי הרבה ניסיונות')

להרגשתי, הצעד הנכון הוא לקבל את החוסר הזה.

לקבל את זה שעכשיו אני לא מרגישה שמחה וקרובה כמו שהייתי רוצה. כמו שאולי הייתי פעם..

במילים אחרות- לחיות את הווה. 

להבין שכרגע אני מרגישה חסומה בעבודת ה' שלי. ולקבל את זה. את זה שאני כרגע בחסרון.

להפסיק את המלחמה בעצמי (אם ישנה, לרוב ישנה.. אנחנו הבנות ממש טובות בזה), את ההאשמה של 'למה אני כזאת? למה זה קרה לי? מה דפוק אצלי?'

קיצור- לקבל את 'ואני הקטנה' שקצת חסרה כרגע.. וזה הכי בסדר וטבעי בעולם!!

אגב, לחיות את הווה גם אומר להשתיק את הפחדים לגבי העתיד.

הרבה פעמים יצר הרע (גאון פנומנלי..)

אומר לנו שזה עניין שלא יחלוף. הרי כ"כ ניסית ואת עדיין תקועה..

אם ככה, הוא אומר לך, כל החיים שלך את תמשיכי בהרגשה הזו (מה שכמובן שקרי לחלוטין! להוציא את זה מהראש..).

ועם תמונת עתיד כזאת- הייאוש והעצבות מגיעים בהמוניהם..

אז באמת לזכור ולמקד את הקושי לעכשיו! 'עכשיו' גם יכול להיות תקופה לא קצרה אבל להבין ולזכור שיהיה לה סוף.

לתחום את זה לתקופה ולא בעיה לכל החיים.. (חלילה חלילה)

[רק חייבת להוסיף באמירת אגב- שזה קטע של נשים העליות והירידות החדות האלה.. משהו בטבע המדהים שלנו.

יש בזה משהו שלי לפחות מוריד את רמת הבהלה משינויי רגש תכופים ;)]

הרבה הרבה בהצלחה נשמה!!

בעז"ה כל הדרכים החסומות ייפתחו לפנייך בקלות ובשמחה בקרוב ממש!

ותזכירי לעצמך תמיד ש'טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו'. וזה לגמרי כפשוטו מה שנקרא..

אפשר להגיד שזה סוג של 'להרפות' אם כי אני עדיין חושבת שיש הבדל בין השניים.. 

(אולי בזמן של יותר יישוב הדעת (ויותר עירנות) אחשוב על זה )

בכל מקרה, זה שאני מקבלת את המציאות לא אומר שאני חושבת שהיא האופטימאלית. ברור שהייתי רוצה אחרת..

אבל מה לעשות שכרגע זה המצב- ואני יכולה להתכחש/ להתעצב אל ליבי/ להלחם בעצמי ועוד ועוד.

או לקבל את המצב. להבין שזה כרגע מה שה' מזמן לי. אלו הנתונים שבידי..

הפועל היוצא של לקבל את המציאות זה לא ייאוש או רפיון ידיים.

בעיני, הפועל היוצא של זה זה להבין שאני ב"ה בשר ודם ויש בי חלקים שהם לא שלמים כרגע.

על גבי זה לפעול ולעשות.

אבל-

נקודת המוצא שלי היא שונה.

היא אולי (אפילו קצת) פחות לחוצה/ נלחמת בעצמי ואולי קצת יותר מקבלת/ מאפשרת.. 

וזה שווה בעיני המון כי אז אפשר לפעול אבל מתוך נחת.. העמדה שלי כלפי השינוי והעשייה היא אחרת.

[התפלספתי מדי? ]

(בכל מקרה, אם את מרגישה שזה לא נכון לך, תשכחי מכל מה שאמרתי..)

ואתם לא מעמיקים את הקשר בכך שכל פגישה שלכם זה צחוקים וכיף ונמנעים מלהעמיק את הקשר. לא ברור אם החלטת שאתה רוצה להתחתן, בטח שלא ברור אם החלטת להתחתן איתה, ומתוך כך אתה חוזר לתירוץ הגובה ששמרת לך מראש, שלא השתנה מאז שהתחלתם להיפגש.

הייתי שמח לנסות לסייע לך אם תענה איפה אתה עומד ביחס לכל מה שאמרתי, אולי הכל הבל, רק אתה יודע.

החלטתי שאני רוצה להתחתן- כן. אני רוצה את זה מאוד, צמא לזוגיות ואהבה. אבל, לא יודע מה זה כי בחיים לא הייתי בדבר כזה.

לגבי להתחתן איתה, כמו שאמרתי המון דברים מתאימים לי, כיף ונחמד לי איתה אבל אין רגש.

ועניין הגובה, מההתחלה זה היה קשה לי זה נכון. לפעמים מפריע יותר ולפעמים פחות. עכשיו נראלי שזה פחות, אבל מפחד שבשכל שלי זה עדיין נתפס כמשהו פחות מושך אולי.

(היא דרך אגב סבבה עם הפרשי הגבהים ממה שאני שומע ממנה)

למה אתה רוצה להתחתן?

למה אתה צמא לזוגיות ואהבה?

אם אתה לא יודע מה זה אז למה אתה רוצה את זה? ולמה אתה רוצה משהו שאתה לא יודע?

מה זה אומר שאין רגש?

למה זה מפריע לך שהיא גבוהה ממך?

למה אתה מפחד ממה שאולי יש לך בשכל? ולמה שלא תבדוק בשכל שלך ותעדכן אותי?

קשה שרגש יווצר, שינסה למצוא דרך להיפגש בתדירות גבוהה יותר.

אם נפגשים רק אחת לתקופה ויש כיף, כדאי לנסות להעביר שלב ולהיפגש יותר, אחרת, חבל לדעתי על הקשר כי יהיה קשה לבנות אותו.

(אני הפסקתי קשר על דבר כזה אחרי שהבנתי לאחר מספר חודשים שאם עדיין נפגשים רק אחת לשבוע ולא יותר רגש כבר לא יבוא ולא נוכל לבנות משהו יחד כי כל פעם זה להיזכר מה קורה אצל האחר.)

ויש מצב שהקשר שלהם פשוט משעמם.. 

הראשון, להיפרד. לא מתאים.

השני - לעשות דברים ביחד.  ללכת לקניות. לעשות הליכה. ללכת לבנות משהו ביחד (להתנדב ווטאבר). לא עוד "דייט".

זה מאוד פשוט כן או לא

( אצל גברים זה שונה מנשים גברים עד דייט 3 יכולים להגיד אם יש משיכה או לא אבל נשים זה שונה מאוד)

ובייחוד לא קולה!!!

שעדיף להימנע ממשחות שיניים מלבינות. ייתכן שהן מלבינות אבל הן משפשפות את האימייל (במיוחד פחם וכיו"ב).

פרדונטקס טוב לחניכיים אם יש בעיות חניכיים / חניכיים רגישות וכיו"ב.

סנסודיין repair (אם מכיל NOVAMIN) טוב לשיניים רגישות ה־NOVAMIN ממלא סדקים מיקרוסקופיים באופן דומה לאימייל או משהו כזה. מומלץ בחום זה גם נותן תחושה חלקה לשיניים.

חוץ מזה כמעט כולם אותו דבר. זה שיש מיליון סוגים בסוף כמעט כולם אותו דבר וכמעט אותם מרכיבים, זה confusion marketing. גם למשל בסנסודיין: יש כמה משחות עם כל־מיני כיתובים שונים אבל אם להסתכל על הרכיבים, זה בדיוק אותו דבר (ומחירים שונים...)

מומלץ להשתמש במברשות רכות. היעילות היא אותה יעילות אלא שהרכות פחות פוגעות בחניכיים / משפשפות את האימייל. אני אישית ממליץ על curaprox, ה־ultrasoft מדהים וגם די עמיד בהשוואה להרבה מתחרים.

שיהיה ברור

לא עברתי לנשואים טריים

אני לא בוגד

באמת

שמע המקום הזה בלב שלי אין מה לעשות

קל לי שבעז"ה שאתחתן אמשיך להיות פה.

אבל זאת רק תחושה, ימים יגידו

געגועים לאנשים שעברתי איתם פה לא מעט

ותמיד לדעת שמי אני בכלל

זה חשוב

אצלינו נוהגים אחרי 4 שנים

עם המקלחת של סוף תשעת הימים

אברך כמו שחלמתי שנים

שמח בחלקי הטוב

מה איתך אח?

זה זכות מעל הטבע

אני אין לי מעצמי כלום על זה

אבל זה סופי ב"ה

תודה!

(סתם)

וזה בכלל לא מעניין אותו

הוא אמר מזמן שזה יהיה הדבר האחרון שיעניין אותו באשתו...

היא יודעת שהוא שרוף עליה...

אחים לא בהכרח דומים

את אמורה לפרגן ולהרים, : כן בטח!!! מהממממת!!!!! 🥰😍

משו כזה

חחח אבל אם גם הוא בראש כזה אז הכל טוב

היא מהממת באופי שלה והכל טפו חמסה וב"ה

ולפני שהכיר אותה הוא בכלל לא היה בעניין של בנות או חתונה

והוא רוצה ואוהב אותה מלכתחילה אז אני לא רואה בזה בעיה לומר שהיא לא הכי יפה בעולם...(גם לא יפה באופן כללי, חביבה עם חן יהודי)

תאמת שיש לי הערכה לזה,

ברור שצריך משיכה חיצונית גם,

אבל הפנימית זה הדבר שבסוף הכי מחבר. (לענ"ד)

בסוף זה גם עניין של אופי ומאד אינדיבידואלי לכל אחד

כאילו, את יכולה להגיד לנו ולאנשים אחרים אבל לא לאחיך

אבל אני גאה לספר לכם שאני נותנת צ'אנס ויוצאת גם עם הבחורים שהם לגמרי קלאסיים מבחינה חיצונית

תעשי רק דברים שאת שלמה איתם(:

וחשוב לו מישהי שנראית נורמלי ולא מכוערת.

ואין לו עניין דווקא בבחורה "חתיכה".

אני עושה דברים שיש להם פוטנציאל שאהיה שלימה איתם😉

בעיניו היא יפה, אל תגידי לו שהיא לא.

כאילו, זה לא נחמד, והוא עלול בסוף להאמין לך.

לא יודעת אם "יפה" בהגדרת הוליווד

ברור שלא אגיד לו, אני אחות טובה אחרי הכל

נכון, יפה

תסנני מה שמתאים לך..

בהצלחה!

נשמע לי יותר מתאים בשבילו

הייתי בורחת...

בהצלחה!

שזה רעיון כל כך טוב; ואם אחר כך, למרות שהיא צדיקה וצנועה (ואתה בטוח שהיא צדיקה וצנועה כמו שאתה

אוהב ומעריך), יהיו דברים נוספים חשובים שלא תסתדר איתם?

חושבת שכדאי וצריך לברר מה היה עד עכשיו עם פגישות; היו פגישות?  מדוע הסתיימו?

מצידן? מצידך? מה הפריע לך? מה הפריע לה? אולי אתה "תקוע" עם איזו דרישה,

כיוון הסתכלות, ציפיות, ואינך מוכן להתגמש או משהו כזה?

כמובן שלא מכירה אותך בכלל, סתם הצעה.

ועל זה הדרך. 

אבל תגובה יפה

כבר ראיתי את ההחלטה הזו שלו פעם באחד הפורומים הקדומים יותר.

הוא מדגיש צנועה וצדיקה. זה נפלא,  אם זה יושב על מקום אמיתי,

בוגר, שלא מתעלם גם מדברים נוספים חשובים, לו והוא עדיין

פחות מודע להם.

@שמוליק פיין  @אלירז 

זה לא היה בדיוק ככה אבל זה בערך מה שהם מספרים.

עלעלתי קצת, לא בדיוק...

שאלה בתור אחד שחדש פה יחסית.. | ערוץ 7  

כתוב שם בערך

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

שיציעו להן קודם

אבל גם אפשר לשאול את אותה הבחורה מה ההעדפה שלה. אי אפשר לדעת מראש.

אבל אני לא אישה.

עקרונית, באלגוריתם גייל ושפלי של שידוכים יש יתרון להיות זה שמציעים לו ראשון.

שידוך יציב – ויקיפדיה

לבקש בכללי את הפרטים.. ולהגיד שיש לך אולי רעיון וכו'..

לא לפתח כ"כ ציפיות, אבל כן להשיג את מה שצריך.

החבר הזה אני מאוד מעריך אותו, וחוושב שהוא מיוחד בשמחה, בקלילות, במידות שלו... והוא גם לומד חינוך ובעה משם בעתיד הוא יתפרנס.. ולפני התואר הוא התפרנס יפה מעבודה בחינוך בלתי פורמלי..

אממה - הוא כרגע עובד כמה חודשים בתור קופאי.. וישלו עוד שנה לפחות עד סיום התואר..

מניח שאני עושה מזה אישו יותר ממנו, אבל אני חוושש שאולי זה ירתיע את הבחורה/בכללי ירתיע בנות אחרות .. זה מתכון מראש לוותר כי אני לא משווק אותו טוב? 

בהנחה שהגיל משנה.

אנחנו יותר קרובים ל30 מאשר ל25.. 

תציע וזהו, אתה לא צריך להתחתן איתו

אבל לדעתי צריך להציג קודם אצל כל הצדדים הטובים והחיוביים כפי שכתבת עליו..

ולציין שכרגע בשל הלימודים עובד כקופאי.

בסוף נשמע שכן יש לו כיוון בחיים, לומד וגם בעבר היה ברצף תעסוקתי.

לענ"ד כל הקטע של שידוכים, זה להאמין במי שאנחנו משתדכים.. אם אתה תעוף עליו, זה יועבר בהתאם למי שמקבלת את ההצעה

זה בעיקר מחמאה. לא חיסרון.

מוטב לו לאדם שיפשוט נבלה בשוק ולא יצטרך לבריות - לא?

יכול להיות שזה ירתיע אותה.

גם יכול להיות שירתיע אותה שהשם שלו מתחיל בא' ולא בי' (אותיות אקראיות).

יש דברים שבידיים שלך, ויש דברים שלא.

תנסה,

ומקסימום יגידו לא.

חבל על האנרגיות ועל המגדלים שאתה בונה כאן באוויר.

אין סיבה לוותר בעיני -

לנסות, ותשאיר להם את הבחירה אם להירתע או לא.

בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

חחחחח אם הייתי יכול לחשוב באמת מה בחורה הייתה רוצה העולם היה הרבה יותר פשוט(:

ותודה על הרעיונות! הבעיה שאין לה איזה חטיף או משהו שהיא אוהבת יותר מדי..

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

אפשר להביא דברים מתכלים 

ואם בוחים להביא משהו אחר אז לכתוב הקדשה בנפרד

זר פרחים - לא יודעת. תלוי. אותי זה היה מביך. (חושב להביא גם אגרטל?....)

אבל פרח אחד, לענ"ד זה מקסים. גם תשומת לב, וגם לא יותר מדי מלחיץ, מעיק, מביך (ואין צורך להביא אגרטל...כוס ח"פ

אפילו של המלון, אם אתם נפגשים שם, יהיה מספיק. וגם אם הפגישה בחוץ, היא יכולה להכניס אותו לתיק ואפילו להחזיק

אותו ביד עד תום הפגישה. אתם יכולים לעשות רוטציה בעניין....לא חושבת שיבול עד הסוף וגם זה לא מאוד חשוב.

(מלבד לפרח...). 

חרצית, מה שקרוי כריזנטמה, הוא פרח עמיד. במיוחד בחורף. אלא שהוא מגיע בענף עם כמה

חברים כמוהו וזה כבר לא נראה כל כך טוב. כמעט כמו זר.  מה עם גארבארה? יש בכל מיני צבעים יפים. אולי תבחר

לבן או צהוב. בקש מהמוכר לכרוך סביב הגבעול חוט ברזל, אחרת ראשו שח על גבעולו. 

גם ורד ארוך גבעול בא בחשבון. 

מה עם חטיף נחמד?  טורטית לך ולה? (זה לא אישי מדי וחושבת שזה נחמד).

כל כך מרגשת אותי השאלה שלך. כל כך יפה. אתה, אין ספק, שתהיה בעל טוב!

לאחר החתונה, תוכל להביא כל שבת, זר פרחים נחמד. רק אל תשכח!

בהצלחה! 

רבה על מה שכתבת בעיקר בסוף! חימם לי את הלב!

בע"ה 

והיא שאלה אותי באגב איזה חטיפים אני אוהב, והאמת לא ייחסתי חשיבות לשאלה כי זה היה תוך כדי משהו, פגישה הבאה היא באה לי עם שקית מלאה כל טוב והתעקשה שאני אקח אותה הביתה, אכן הובכתי לא אשקר אבל זה היה ממש יפה מצידה

נראה לי שדברים כמו ספר עם הקדשה / תמונה / או איזה מתנה(אפילו זולה) שהיא מתקיימת זה פחות מתאים כי אם זה לא יצליח? ובלי קשר דברים כאלו מביאים איתם איזושהי אמירה שבעיניי אחרי חודש וחצי פחות מתאימה, אולי לכם זה מתאים איני יודע, ואולי גם לי זה היה מתאים בקשר הנכון עם המישהי הנכונה, אין לזה כללים זה יותר מה אתם מרגישים-אם מרגיש לך מוגזם, יש סיבה. אם לא-מדהים.

אז יש כאן את כל ההצעות של המצנות הקטנות והמתכלות, שזה בהחלט הכי מומלץ כי זה לא ישאיר משקעים פיזיים אלא רק זיכרון. אם בסוף זה יצליח אז הזיכרון יצטרף למכלול, ואם בסוף כל אחד ימשיך לדרכו אז זה זיכרון שיהיה קל לדפדף אותו הלאה. הרעיון של פרח אחד, כיו שהציעה נחלת, דווקא נשמע לי ממש מתאים. נשמע בדיוק על הגבול שאתה רוצה.

לחילופין, לא חייבים מתנות בכלל כרגע, ואם נוח גם לה אז שווה אולי לשקול "משחקים זוגיות" (חפש את הביטוי בגוגל. זה פרויקט של השאלת כרטיסי שיח מותאם לציבור שלנו).

יש לי חבר שזה השפיע ממש לטובה על הקשר שלהם שהיה טוב ממילא, ובמבט לאחור הוא אמר שזה ממש סייע להם להחליט להתחתן.