לחתונה ב"ה)

אני חושבת שעבודת ה' אחרי נישואים מקבלת זווית שונה לגמרי.

האם בכלל בעולם הזה קיימים אנשים שבאמת חיים את התורה

וחושבים על ה' וזה הדבר היחיד שהם מחפשים ומזה הנפש שלהם הכי נהנת?

או שזה רק דרישה של מדרשיסטית הזויה...

זה הדבר היחיד שאת מחפשת? ואת נהנית מזה יותר מכל? 

אממ. בעצם שלי כשאני מתבוננת על חולשות ונקודות שמפריעות לי בד"כ אני מגיעה למסקנה סופית 

שהדבר היחיד שבעצם אני מחפשת וחסר לי זה את ה'. 

תכלס במציאות יוצא לי שאני שוכחת אתזה אבל אני שואפת ורוצה להגיע למקום

שהידיעה הזאת תיהיה לי בטבעי בלי להתבונן הרבה ושזה יחדור לכל לבושי הנפש שלי.

ופעם שמעתי מרב שנשאל איך בוחרים בעל לפי מה שהייתי\ לפה מה שאני רוצה להיות\ לפי מה שאני עכשיו.

ותשובתו הייתה שלפי מה שרוצים להיות..לכן זה מה שאני דורשת..

שכוונת הרב היתה לבחור בעל שרוצה להיות בערך מה שאת רוצה שיהיה ושואף לרמה שאת שואפת אליה, לא בעל שכבר נמצא במקום שאת רק שואפת ומתקדמת אליו. לא שאני שולל שתתחתני עם מי שברמה יותר גבוהה, לפעמים זו בעיה וצריך להתיעץ, אבל לא לחפש דווקא מאד גבוה.

וכאלו יש רבים מאד, כי גם אם מבחוץ לא נראה שהוא ממש ככה, אבל הוא שואף להיות כזה, והרי הוא דומה לך..

וגם אני כזה, למרות שכבר הבנתי שהתורה כן בעד החלק האנושי שצריך את העולם ולא רק להיות דבוק בה'. בעלי שאיפות כאלה צריכים להזכיר זאת לעצמם היטב.. 

כן צריך שיראה נכונות להגיע למקום הזה מצד עבודה ומאמץ.

כשבנאדם חי בשביל להגיע למקום הזה זה ניכר עליו כי כן מתגלה גם בלבושי הנפש שהאדם עסוק בעבודה להגיע לשלמות  

גם אם בתכלס הם לא הגיעו לרמה שניכר בהם שלמות וכאלה אין הרבה.

מכיר כמה וכמה, אפילו רווקים

אבל לגבר זה אמור להקביל לקשר שלו עם השכינה (נראה לי קצת יותר קשה)

והיו לנו הרבה תובנות הן לגבי המשל והן לגבי הנמשל, וכל אחד מהם האיר את ההבנה בשני.

(עכשיו אנחנו כבר לא יחד, וזה מתוך הבנה שזו לא היתה זוגיות טובה)

וזה עזר בעבודת ה', להרגיש שכולנו כאשה שמקבלת ממנו ומתמסרת אליו, והוא כבעל אוהב שדואג לנו. ולהרגיש באופן אישי כך בעמידה לפני ה'.

גם בתור בחור כבן שש עשרה הייתי קורא שיר השירים לאט מאד וברגש רב ומתכוין על נפשי כאשתו, ומתגעגע אליו במילים שבפיה אליו, ומתרפק על אהבתו אלי כשקראתי את המילים שבפיו לרעיתו - כאילו הוא אומרם אלי. זה מרגש עד דמעות! וכשקראתי בציבור חנקתי את הבכי שכמעט פרץ החוצה, בפרט בפסוקים כמו "באתי לגני" "שימני כחותם..."

פירוש המלבי"ם גם עוזר להבין בזה, למרות שלא הכל כפי הפשט. כי הוא מתרכז בקשר בין ה' לנפש, וגם ביאור המשל כסיפור אמתי (בין אם באמת התרחש או לא). אבל שאר הפירושים בעיקר מפרשים מה בהסטוריה היהודית מקביל לכל דבר במשל, וצריך להתבונן יותר כדי להבין את הרגש שמובע בנמשל.

כשהייתי יותר קשור לה' עם רגש עמוק היחס הרגשי שלנו השתפר (למרות שמעולם לא היה קשר זוגי כראוי בגלל בעיות מסויימות), וכשהייתי פחות מחובר היחס ממנה גם היה פחות מחובר!

(בעולם הזה להיות אמתי זה מרגיש שקרי ולהיות שקרי זה מרגיש אמתי)

של רגש ושכל חזקה מאוד ואחרת ביחס לתקופה שאנחנו לא בקשר זוגי..

שפתאם סיפרתי ככה בציבור על הרגשות העמוקות שלי עם ה'. עד היום רק לאשתי לשעבר סיפרתי.

אמנם רק היום פגשתי שאלה כזאת... אבל מה נשפכתי?

התכוונתי שואף ומתקדם בכיוון

לצערי אני מרגישה שאני מתרחקת מה' כשאני בקשר .ממש מבאס.

למישהו יש הסבר לזה??

אולי בגלל זה לא התחתנתי עדיין..

מפחיד אותי שאחרי שאתחתן בע"ה זה רק יחריף..

במה מתבטא הריחוק מה'?

הלב פחות מחובר למעשים בגדול,

פחות מכוונת בתפילה וכאלה

ואולי כן?

מקווה שלא..

כאילו הקשר תופס את המקום של ה' 

אני לא מבין למה זה משפיע ככה. אולי מטרדת הלב במחשבות והתלבטויות ורצונות? אם כן זה לא ממש ריחוק, זה טבעי שהלב תפוס בהתחלה. "חתן פטור מקריאת שמע לילה הראשון עד מוצ"ש..." כי הוא טרוד טרדה דמצוה, כי דואג איך יהיה בהתחלה.. ואם כן לא נראה שזה אמור להמשיך אחרי שתתרגלי

את צריכה להתבונן מה זה מבחינתך קשר ואיזה צורך בנפש הוא ממלא. 

כשתתחילי קשר מרצון להתחבר אל ה'

ותיבני אותו לפי המטרה הזו לשם הקשר יוביל אותך...

הוא אמר לי משהו שהוא קצת תוכחה קלה.

הוא אמר שזה קורה כשמסתכלים על הקשר בעיניים של בשר, מחפשים את מה זה עושה לנו ובמה זה מועיל לנו ואיך אנחנו נהנים מהקשר (אינטלקטואלית, רגשית, חיצונית).

הוא אמר לי שאם מסתכלים על הקשר שהאישה מסתכלת על הבעל שהוא מייצג את הקב"ה, והגבר מסתכל על האישה כאילו הוא השכינה אז מרגישים יותר קרובים לה'.

איך עושים את זה? אם אני זוכר נכון, הוא אמר שצריך לכוון בזה לשם שמים. נראה לי שהכוונה היא שהעניין הוא להתעסק יותר בנתינה מאשר בקבלה בקשר (לשני הצדדים), וגם בנתינה כזאת לשים לב שעושים לשם המצווה ולא לשם השבח או ההנאה מהנתינה וכאלה.

התכוונתי למהות עצמה של הקשר, החיבור הזה.

הסברתי פה יותר

אני חושב שלא מסתכלים עליו כרגע, אלא על מה שהוא עשוי להיות - לקראת נישואין וזוגיות

מקווה שזה יותר ברור

איך מסתכלים על בחור שיוצאים איתו כמייצג את הקב"ה בשלב כזה?

אם חושבים על המשל והנמשל בשיה"ש זה מעלה את הרגשות כלפי זה לרמה אחרת. כלומר שהוא במשל שלך הצד שבנמשל זה ה', ושאולי יהיה ביניכם קשר מקביל לקשר שבין ה' וכנסת ישראל.

שמח שלמרות שכתבתי לא ברור איכשהו זה היה קצת מובן

שזה הבעל, ואז כשנחשוב עליו ונשמח בקשר איתו נרגיש את ההרגשה של הקדושה.

אני לא יודע אם זה נכון או לא, אבל לא נראה לי שכדאי להסתכל על כל מדוייט כמייצג את הקב"ה...

העניין פה הוא איך מסתכלים על הקשר הפוטנציאלי, התאורטי, זה שעוד לא התממש. לאו דווקא על הבחור עצמו.

כשיהיה לך בעל, בקרוב בע"ה, אז תעבדי על זה שם.

אתן דוגמאות להמחיש, כי נראה לי שדיברתי הרבה באוויר:

אשתך הולכת לסופר וקונה קניות. היא שכחה משהו שאתה ממש צריך. איך מגיבים?

אדם עשוי להתלונן, אדם אחר יתלונן אבל יגיד תודה. אחר פשוט ישתוק.

עכשיו תחשוב על זה שעומדת מולך השכינה הקדושה, יש לך אומץ לא להגיד לה תודה רבה, את מדהימה, את צדיקה, איך עשית איתי חסד כזה? (אני מגזים בכוונה ).

כנ"ל הפוך. אישה שבעלה לא מתקן את המדף כבר חודשיים, איך היא תגיב?

אחת תעשה פרצופים חמוצים, אחת תדבר אליו בצורה ביקורתית ומזלזלת. אחרת תבין שכל דבר שהוא עושה לה הוא זכות, אז היא תגיד לו תודה על כל מה שהוא כן עשה, ותתעלם ממה שהוא לא עשה (כמו שאנחנו אומרים תודה לה' על החסדים שלו איתנו ולא מתלוננים על מה שחסר).

הסתכלות כזאת מולידה שמחה ואהבה בקשר, ואז שני הצדדים עושים הכל בחפץ לב.

אישה כנ"ל שבעלה מתייחס אליה כמו לשכינה, תעשה הכל כדי "לפצות" את בעלה על זה שהיא שכחה. שזה מדהים!

ובעל כנ"ל, שאשתו מתייחסת אליו גם כן ככה, לא רק יתקן את המדף הוא יקנה לה ארון חדש!

אוח, שוב פעם שכחתי לחבר את זה לפואנטה. אני עייף.

הרעיון הוא שאם נניח שהמדוייט או המדוייטת ממש נאים, אז לא נתעסק בוואו כמה שיהיה לי כיף להתסתכל עליהם מעכשיו ועד עולם.

אם המדוייט או המדוייטת ממש חכמים, לא נשקע בוואו כמה שהקשר הזה יחכים אותי.

אם המדוייטאו המדוייטת ממש אנשים עם מידות, לא נחשוב כל היום על "כמה שהקשר הזה עושה לי טוב ללב, כמה שהוא מבריא אותי".

משום מה קל לי יותר להסביר את ההסתכלות השגויה. קשה קצת להסביר את ההסתכלות הנכונה, אולי כי אני בעצמי עדיין לא שם?

מקווה שלא בלבלתי יותר, אולי אני צריך לשאול את הרב הנ"לח שוב

יצרת לנו כאן גן עדן עלי אדמות.. עולם מנומס ויפה 

אבל

בשלב של פגישות ובדיקות התאמה אפשר להיות מאוד מנומסים יחד עם זאת צריך להפעיל חוש ביקורת.

וגר זאב עם כבש?

ברור שצריך לבדוק התאמה, מה זה קשור לרעיונות פה?

זאת התוצאה.

הרעיון הוא לא להסתכל על הבחור או הבחורה עצמם, אלא על מהות הקשר. לאו דווקא איתם.

כלומר מה אני רוצה, מה אני מחפש. בכלל, לאו דווקא מהאדם הספציפי.

מקווה שהתגובה הארוכה תהיה ברורה יותר

עזבי שניה את המדוייט או המדוייטת, סבבה?

יש כאן שאלה איך מסתכלים על כל קשר זוגי, לא משנה איזה, ככזה שלא דוחה את החיבור לה' ולשכינה. נכון?

אז הרעיון הוא שמסתכלים על הקשר עצמו, הקשר הזוגי, לא על המדוייט או מדוייטת, כמשהו קדוש שמקרב לה', ואז הקשר לא רק שלא מרחיק, אלא מקרב לה'.

כל מה שפירטתי וכתבתי לגבי בעל ואישה, או מדוייטית, זה נסיון להמחיש איך עושים את זה בפועל. כנראה נסיון גמלוני מדי

אבל אם אני מחפש קשר בשביל שיהיה לי על מי להסתכל, או שמישהי תתן לי יחס ותאהב אותי, כנראה שאני בבעיה. אם אני מחפש קשר כדי שאוכל להיות עובד ה' באמת, ושיהיה לי איפה לעשות את החסד הכי גדול, ושאוכל לגדל יהודים צדיקים, כנראה שאני במקום טוב יותר.

המשפט האחרון שהבחורה כתבה כאן נראה לי מסכם את זה יפה

פשוט - לקראת נישואין וזוגיות

"כשתתחילי קשר מרצון להתחבר אל ה'

ותיבני אותו לפי המטרה הזו לשם הקשר יוביל אותך..."

מובן הרבה יותר. תודה

חוסר השינה לא הביס אותי

מחוברת יותר לה' ולשכינה.

אבל אם אני מחפש את המידות הטובות שלה כי אני רוצה בעצם מישהי שתשתמש לי כפסיכולוגית? כנראה שאני לא מכוון לשם שמים, ואז לא אראה בה את השכינה.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.