כי אם כך, המציאות שכתבתי עלולה לסתור את הסברא הזאת.  

אז איך מצפים ממנו להאמין?

עזוב את הקטע של נוח ולא נוח, זה נגמר בסוף ויש חיים אחרי זה.

(למרות שזה גם קושיה... כל יכול הרי לא כפוף למציאות, לא כמו רופא שחייב להכאיב כדי לרפא)

אבל אם בסופו של דבר הרוב או חלק לא מצליחים מרוב מניעות, 

מה יותר גרוע מזה בשבילם?   הרי זו התחנה האחרונה

אבל איך אתה יודע שבאמת לכולם יש אפשרות?  זה חלק מהשאלה..

הרי אתה רואה שלרוב קשה עד כדי כישלון.   

אנחנו מאמינים שה' דואג לתת לנו אפשרות לבחור בטוב ולהרוויח, אבל מה הראיה לזה?

ומה עם המניעות שהרבה לא עומדים בהם

הא.ל לא אוהב אותנו במובן שאנו מבינים אותו כיוון ש'לאהוב' זה מושג אנושי והוא מושאל ביחס לבורא... לכן טעות לנסות לחשוב ככה במובן הפשוט (לדמיין)...

אבל בגלל שיש עולם קיים ויש בורא לעולם שלא היה מחוייב שיברא העולם, אלא הכל מחכמתו, כך גם "אוהב את הנבראים" זה במובן שלחכמתו (שגם היא מושג מושאל, שהרי, הוא ודעתו חד הם ואין דעתו כדעת בני האדם שהם ודעתם שניים... ומפני שאין לנו להשיג את הבורא, אין לנו להשיג את דעתו...)

זה לא ככה, אבל אולי בשביל לנסות להבין זה מספיק...

צריך משהו שבשעת ניסיון או קושי יתפוס אותך ויזכיר לך שהכל בסדר והכל לטובה, ואתה יכול לסמוך על ה'.

נכון, לא רק הם מקבלים עולם הבא, 

אבל כשיש פוטנציאל והוא לא מנוצל זה מצער. וכתוב שבעולם הבא אנשים יתביישו בזה.

דבר שני, ההמשך הוא:  "ואלו שאין להם עולם הבא..."

שכל,  זה כמו שאתה מאמין בבורא עולם על סמך יציאת מצרים.  "הניסה אלוקים לקחת לו גוי מקרב גוי וכו'"

לא נרחיב..

כמו שאתה מאמין דווקא בחבר טוב שלך, ולא בכל אחד ברחוב...

לאמונה צריכה להיות סיבה. אחרת אפשר להאמין בכל דבר. 

בשעת ניסיון שקשה לך, מה אומר לך שה' אוהב אותך והכל לטובה

כשאתה מתפלל, למה אתה חושב שה' אכפת לו שאתה מבקש משהו?   

אמת ואמונה ד. 

אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לֶאֱמוּנָה כִּי אִם עַל־יְדֵי אֱמֶת...כִּי בְּמָקוֹם שֶׁהַשֵּׂכֶל מֵבִין אֵין שַׁיָּךְ אֱמוּנָה, וְאִם כֵּן כְּשֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל מֵבִין, מֵהֵיכָן יָבוֹא לְהַאֲמִין בְּמַה שֶּׁצָּרִיךְ לְהַאֲמִין, עַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמוּנָה תְּלוּיָה בָּאֱמֶת, שֶׁאִם יִרְצֶה הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין מֵאֵלָיו, שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין.  

מסביר עצות המבוארות (אני מצטט מהאמצע)  "אם כן, היאך אפשר להגיע לאמונה אמיתית? היינו להאמין רק במה שראוי להאמין? כי הלא באמונה עיוורת בלי שכל ודעת אפשר ליפול חס ושלום לאמונות כוזבות.."

זה יפה שקיבלת מאבותיך, אבל אתה צריך להבין למה הם האמינו?  גם נוצרי קיבל מאבותיו אחרי הכל..

אתה צריך להבין למה בכלל אתה מאמין שיש בורא, ולמה דווקא היהדות..

אח"כ, גם להבין מה זה באמת צדיק.   

ואז להתקרב אליהם

יציאת מצרים ונתינת התורה היו לעיני שישים ריבוא.   ועוד הוכחות...

להאמין שה' אוהב אותי זה כבר בעיה אצלי

מאמין בתורה שלא בני אדם כתבו אותה, ושיש עונש ושכר (לא מכיר הוכחה אבל זה בהחלט אפשרי)

אבל להאמין בנותן התורה שהוא אוהב אותי? איך ולמה?

יודע מה,בוא נשאל לפני שניתנה התורה..

איך אברהם אבינו האמין שהקב"ה לטובתו?

אני יודע שהוא כתב את זה.. קשה לי להאמין בזה

אהבה צריכים להרגיש.   מילים זה לא מספיק

אלא להבין איך יודעים שהוא באמת רופא

אבל גם לגבי השאלה..

אתה יודע שלא סתם כולם הלכו להתייעץ ולהתברך מהרבי.  ובטוח היו הרבה בדור שניסו ואליהם לא הלכו.

(אם לא מתאים, קח את אותה דוגמא על משה רבינו.)

כנראה שאחד שהגיע לא דומה לאחד שניסה ולא הגיע

ולדוגמא שהבאת, מי שרצה להפגש עם הרבי אבל לא הצליח, עצם ההשתוקקות פעלה בו יראת שמים.

למרות שבקלות אותו אחד יכל לקחת את זה למקום של אכזבה, שלא הצליח להגיע.

ובכל מקרה לכל אחד יש את היועץ/רב באזורו שהוא אמור להגיע בהשגחה פרטית אילו, בשביל שידריך אותו.

וכאן נכנסת האמונה, כי שמנסים להגיע לנקודה הזו עם שכל נתקלים במניעות ותיסבוכים שנוצרים מהשכל...

אך כשמנסים להגיע לאותה נקודה עם אמונה תמימה ופשוטה תוך כדי היצמדות כמה שיותר לתורה מצוות ושו"ע, בלי ששמים לב הכל מסתדר.

כי אין כאן את השכל שמפריע. 

התכוונתי שלרבי הייתה (ועדיין יש) מעלה שאין לאחרים שניסו להגיע לדרגתו ולא הצליחו.

אחרת היו הולכים גם אליהם.

שהוא צריך להאמין בה וליישם איתה את תפקידו.

בלי יותר מידי לנסות להבין אותה.

זה הנקודה ש הרבי לימד את כולם, לא רק את חסידיו

גם את הספרים האלו תשלול כי הרבי ציטט אותם?

אנשים האמינו בזה הרבה לפני החסידות לא?  צריכה להיות תשובה גם בלי קשר לחב"ד

אחרת, מה שווה האהבה?

אם הבנתי נכון ת'שאלה...  הכי טוב שתרחיבי במילים  אל תתביישי

צריך לראות מי זה שעושה, מה הקשר שלי איתו, והאם זה יכול להגמר בטוב.

אז יסורים גשמיים זה לא סוף העולם, סבבה.  אבל כמו שכתבתי, כל יכול לא כפוף למציאות כמו רופא שחייב להכאיב.

אבל נניח שזה נשגב מבינתי וכן חייבים לסבול..

שאלתי למה יש כאלה מניעות שאנשים מאבדים עולם הבא, זה יכול להיות לטובה?

מניין לנו שהכל לטובה, ודואגים תמיד שאני אוכל לבחור גם בטוב?

לפעמים הקשיים בלתי נסבלים

אחרי הכל יש רופאים רמאים.. מצד שני יש לו אינטרס להצליח והוא מרוויח כסף.

קראתי, זה רק מסביר איך לאהוב את ה' 

אבל אם לשמוע לו או לא, זה כבר תלוי.

לפעמים מתייעצים עם עוד רופאים לוודא שהוא לא חרטטן... תלוי מה מחיר השמיעה לרופא

אני יכול להגיד שאני מאמין שהוא אוהב אותי.. 

אבל מה זה עוזר אם הלב והשכל לא מקבלים?

מה אז היית אומר?

אבל אמרתי, נניח שאת זה אני לא מבין.

אשמח גם אם יסבירו לי את זה...  כי גם זה מקשה לי על האמונה

שאתה עולה על מטוס או כל כלי ממונע, אתה בודק שכלית שהכל בטיחותי או אתה מאמין לאחראי בטיחות/מהנדסים וכו?

אני מקווה שלא היה שם איזה מסטול שחיפף

בשלב כלשהו האמונה תישאר והפחד יעלם

למה כדי לדעת שההורים שלי אוהבים אותי (עם כל ההערות המעצבנות), אני לא צריך לקרוא ספרייה שלמה?

אני פשוט רואה שהם סך הכל משתדלים שיהיה לי הכי טוב. אם אני מבקש משהו הם ישתדלו להביא

ממתי אהבה קשורה לספרים? זה לא נראה לי תקין.

(אני יוצא.. נמשיך פעם אחרת)

עם ההורים שלך ההנהגה היא גלויה ואילו לצערינו הרב עם הקב"ה בדור שלנו ההנהגה היא הנהגה של הסתר פנים.

בדורות קודמים הגיעו לקשר חזק יותר עם ה', איך לא?- והרי "ראתה שפחה על הים מה שלא ראו נביאים".

אני אתיחס לנושא אחד קטן כי אין לי כ''כ זמן..
אז כתבת כך:

כששאלתי את הרב בישיבה, הוא ענה לי  "ברור, הוא אבא שלנו"

עניתי לו "אבא ביולוגי אוהב כי זה חוק טבע,  והרי על בורא עולם החוקים האלה לא חלים- אין פה ראיה לכאורה"

אז ככה ה' הוא גם סוג של אבא ביולוגי שלנו הנשמה שלנו ממש חלק מה' אז ברור שה' ירצה לדאוג לנו ובנוסף ה' לא היה מעיר אותך בבוקר אם הוא לא היה אוהב אותך ה' לא היה נותן לך ללכת אם הוא לא היה אוהב אותך וגם לא לדבר,לצחוק,לראות,לשמוע,לכתוב פה אבל בקיצור לחיות-ה' לא היה נותן לך לחיות אם הוא לא היה אוהב אותך אתה הבן שלו

ממליצה לך לשמוע שיעורים בנושא לדבר עם רב בנושא ולהעמיק כי אם אתה שואל את צריך תשובה שתספק אותך ככה ביהדות אנחנו נוהגים שלא ישאר לנו איזה שאלה איזה הרהור..

יש לי עוד מלאאאאא מה לומר אבל אין לי זמן אז בהצלחה אשריך שאתה שואל
 

למה אתה פה? כל הסיבה שה' ברא אותנו היא כי תכלית הטוב להיטיב. וממילא הוא אוהב אותנו (עיין דרך ה' ועוד ועוד)

אבל לא הבנתי מה זה קשור למה שהוא אמר.

למה, למה לה' לברוא בריאה.

הוא הכל יכול ומלך גם בלעדינו, למה הוא צריך אותנו?! 

וחוץ מזה, ה' מהווה את המושגים שלנו... למה לו ליצור את המושג מלך ולקשר אותו לעם... הוא יכול לעצב את העניין כרצונו 

לאט לאט, תבנה שלב אחר שלב.

ותכתוב לי מה מסקנתך

אתה אומר שהוא ברא כדי להיטיב...

ואני הראתי בשאלה הפותחת שיש גם הרבה רע.   איך אתה עונה על זה?

שנכון שיתגלגלו העניינים...

לגבי שאלותיך בשאלה הראשונה-

לא מחייב שכל אדם יכול למצות את הפוטנציאל וזה כל ייעודו... תפקידנו הוא להתמודד בכלים ובכוחות שיש לנו ולעשות את זה הכי טוב שיש גם אם לא נהיה הרבנים הכי גדולים.

ולגבי זה שהרבה עוזבים את הדת- רוב האנשים לא מתמודדים טוב עם קשיים, במיוחד בדורנו... במיוחד עם כל הטרנדים של מימוש האני וקבלת עצמי איך שאני במקום לעבוד על עצמי ולהשתפר.

אשריך שאתה לא מוותר.

תחשוב שאני חילוני לרגע... איך היית עונה לי?

קצר ולעניין -

הקב"ה הוא לא כמו אדם שמורכב מטוב ורע - הוא מציאות פשוטה [לא מורכבת].

זה אומר - או הכי טוב שיכול להיות, או הכי רע שיכול להיות. אין עוד אפשרות.

עכשיו תחליט איזו אפשרות מבין השתיים היא הנכונה, ותלך איתה עד הסוף.

מקובל עליך @מבקש אמונה?

האידיאולוגיה שלי טוענת שלא להתווכח עם חילונים בנושא...

תכל'ס- פה אני כותב מהרהורי ליבי- לדעתי התשובה טמונה בעיקרון שנקרא התער של אוקהם, העיקרון הזה טוען שאם יש לי שני הסברים לתופעה, האחד הגיוני יותר והשני פחות- ההסבר ההגיוני יותר הוא הנכון, ולא נשמע לי הגיוני שישות בעלת גדולה כזאת תשים אותך כאן כדי להתעלל בך... ואם תטען שה' שם אותנו כאן ולא מעניין אותו מה אנחנו הקטנים עושים- אשיב לך שברוב גדולתו אין הבדל בין הדבר הכי גדול שיש בהשגתנו לבין נמלה.

מחוץ לזה- וזה לדעתי יכול לפתור לך יותר בקלות-

הרב וולבה כותב שזהו סוד "נעשה ונשמע", שבתוך חיי העולם הזה מתבררת לנו אמיתת התורה, או בניסוחו הוא -" לכל דבר תורה מעבדה יש בצידו שניתן לבודקו בה, אלו החיים עצמם."

אם אני אטען שאנחנו אולי לא מעניינים אותו.   לא הבנתי את התשובה

כאשר משהו מסויים לא מעניין מישהו הוא מתעלם ממנו או זורק לפח.

אם לא היינו מעניינים אותו הוא לא היה נותן לנו חיים, לא היה מוציא אותנו ממצרים, לא היה עושה לנו ניסים, לא היה מציל אותנו מהקמים עלינו לאבדנו ובכלל לא היה בורא את העולם, או לחלופין מביא מבול נוסף ומוחק הכל.

אני אקדים לומר, שלגבי נתינת חיים, זו לא ראיה.. כי החיים כשלעצמם זה לא תמיד דבר טוב.

איך כותב ר' נחמן  בליקוטי מוהר"ן לט ח"ב

"כְּפִי צָרוֹת עוֹלָם הַזֶּה
וְהַיִּסּוּרִים, שֶׁסּוֹבְלִין בְּנֵי אָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד
בְּוַדַּאי הָיָה טוֹב יוֹתֵר אִם לא הָיָה נִבְרָא כְּלָל"

לגבי הניסים וכל זה.. כן, זה באמת דבר יפה ומרגש.

אבל האם זה לא מתקזז עם יסורים ופוגרומים שעם ישראל עבר? והוא עבר!

ומה יגיד האדם הפרטי שחייו תקועים ולא מקבל שום דבר משמעותי בתפילות? 

איפה האהבה פה?   בסופו של דבר הוא עשוי להתייאש ולאבד את הפוטנציאל שבו

טוב, אני ממש גרועה בכתיבה, ויצא לי קצת מבולבל, אבל סומכת עליך שתבין.

לגבי החיים- החיים הם טוב ואנחנו יודעים זאת בתוך תוכינו. אנחנו רוצים לחיות. בנ"א יעשה הכל כדי לצאת מסכנות ולשרוד. עובדה שלרבים יש פחד מפני המוות.

לגבי הניסים- הקב"ה לא מקזז שום דבר. הוא מסתכל על האדם "באשר הוא שם" (ראה ערך ישמעאל והגר), הוא לא גאל אותנו ממצריים כדי להרוג אותנו במדבר.

הקב"ה יודע מה הסיבה לסבל הממושך של עם ישראל (בכל הייסורים שעמ"י עבר יש עונש על חטא העגל), איננו יודעים חשבונות שמיים, אנו רואים רק את הדור שלנו, רק את החיים שלנו, את הגילגול שלנו ואילו הקב"ה רואה מתחילת הדורות ועד סופן (משל החפץ חיים, אם מישהו זוכר בדיוק ויכול להביא).

דבר אחד אנחנו יודעים ייסורים באים כדי לגרום לנו או לסור מהרע או לכפר על חטאים (הקב"ה נפרע מן הצדיקים בעוה"ז על מנת שיזכו לעוה"ב).

עניין נוסף, חינכו אותנו שהתפילה היא כפתור שלוחצים עליו ומקבלים מה שרוצים. מי גדול כנביאים- משה רבנו שהתפלל ולא קיבל את מבוקשו?!

התפילה מייועדת עבורנו, כדי ששלוש פעמים ביום נזכור שהכל מאיתו. ה' הוא זה שנותן לנו רפואה, גשמים, חוכמה, הצלחה וכו'

עכשיו, מדובר במושגים מאד מופשטים שקשה להסביר אותם. בדר"כ קושי באמונה לא נובע משכל אלא מהרגשה.

רגש אחד חזק יכול להכניס בך מה שאלף טיעונים שיטענו פה, טובים ככל שיהיו לא יצליחו.

אם תשב באיזה מקום בטבע עם נוף עוצר נשימה שגורם לך להתפעם מיפי הבריאה ותדמיין לעצמך את כדור הארץ הענק שבו חמש יבשות ובכל יבשה מיליארדי בני אדם, עצים, פרחים, חיות...ובתוך כל העולם הזה יש את יבשת אסיה ובה מדינת ישראל וברחוב מסויים בבית מסויים אתה יושב, אדם אחד ששייך לעם אחד קטן ומזערי, שזכה להיות יהודי. רק אנחנו נקראים על שמו של ה', רק אותנו אומה"ע רודפים.

למה?

כי יש בנו משהו מיוחד.

זה לא מזיז לך משהו בלב?

באו חכמינו ופתרו לך את הבעיה

כן, הוא אוהב אותך מכיון שטבעו להיטיב, <תכלית הטוב היותו מיטיב ומשלים זולתו>(ד"ה) ואם חשבת שכשאתה חוטא הוא אוהב אותך פחות- אז לא, אהבת אב אינה מותנית בהתנהגות ילדיו. (בגדול ה' קרוב אליך ברמה שאתה מכין את עצמך לקשר אליו, והדברים עמוקים ואכמ"ל וקטונתי)

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.