מאז, גיליתי שגם בהייטק זה עובד ככה..
כשאתה רוצה למדוד מישהו, המדד מהחשובים ביותר,
הוא איך הוא מודד את עצמו
כשאדם חושב שהוא אדם מוצלח ברמה מסויימת
זה אומר עליו המון. המון.
ויותר מזה, זה הופך אותו להיות זה שהוא חושב שהוא. משפט מורכב אבל נכון..
למה אני מספר לכם את החפירה הזו?
אני שמנה. נראה לי שאף אחד לא ירצה להתחתן איתי.
אני מתקרח, מי תרצה אותי?
המשפטים האלו הם משפטים נפוצים.
לכולנו קורה שאנחנו לא מעריכים טוב את עצמינו.
ואני חושב, שהפתרון לזה הוא ההפרדה.
הפרדה קודם כל אצלינו בראש.
אין שום סיבה שמה שיגדיר את המוני הייתרונות והחסרונות שיש בי הוא ההשמנה. אני אדם, אדם טוב אפילו. בין השאר. יש בי כמה קילוגרמים עודפים. אפשר להכניס את זה לרשימת המינוסים..
אבל אני חייב, חייב, להכניס לעצמי לראש שאני לא שמן. אני לא מתכוון לומר שאין לי קילוגרמים עודפים, כי יש לי הרבה..
אני מתכוון שאני אני, וככה אני חייב לחשוב על עצמי, וגם כך להציג את עצמי.
ברגע שמגיעים להבנה הזאת
החיים יפים הרבה יותר.
הפרטים ברשימת החסרונות שלי. הופכים להיות עוד נתון,
ולא ה-דבר שמגדיר אותי.
ברגע שזה נכנס בראש, הביטחון העצמי עולה פלאים, כי ברור שאני אדם מצויין, הרי *אני* אדם טוב, וגם קצת שמן..
(ועוד דבר יפה, בסוגריים, שאנחנו לומדים לחפש את הדבר האמיתי בבן הזוג ולא את התפאורה מסביב)
זהו, מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי..


