היה לי מקרה של בחור שהיה לו משהו לא סטנדרטי לספר לי, הוא סיפר לי בפגישה שישית, וזה הרגיש בול בזמן. לא הייתי אומרת לפני, כי זה משהו אישי שלך ולא נראה לי כדאי לספר כשאת לא בטוחה בקשר בכלל, לדעתי רק בפגישה רביעית חמישית מתפתח איזשהו אמון.. 

והתשובה לצד השני, שמא כבר תיקשרו וזה יהיה קשה, הוא אמור להבין אותך למה לא סיפרת לפני כן.. 

קודם כל, מסכימה שכדאי להתייעץ עם הפסיכאטר שמכיר כדי שיסביר את התופעות שעלולות לקרות, במיוחד כשהמדוייט האחראי מבקש זאת. 

בכל מקרה, ההבדל הוא שכשיש נטייה לדיכאון - הדיכאון יכול להתפרץ אחרי לידה וכשיש דיכאון כבר ולוקחים כדורים, ההריון דווקא מיטיב עם העניין ומעלה הורמונים משמחים למוח. כמובן שהדבר משתנה בין אדם לאדם. 

באופן כללי, במהלך החיים דיכאון יכול להתעצם ולחילופין יכול לרדת ולהיעלם. אם מטפלים בזה נכון ויש סייעתא דשמיא. 

החיים מסוכנים, תמיד יכולים לקרות דברים לפתע פתאום גם כשאין דיכאון, רק שכשיש אפשר אולי להיות מוכן לזה מראש. ללמוד את הנושא, ללמוד את הבחורה ולדעת מה היא צריכה ומתי.

מה שכן ברור שכדאי לבדוק זה האם אפשר לקחת את הכדורים בזמן ההריון וההנקה, אם לא, מה התחלופות לזה, מה הסכנות אם לא לוקחים וכו'. 

בס"ד

בד"כ הפסיכיאטר שואל אם את מתכננת להיכנס להריון בזמן הקרוב.]

בס"ד

דווקא דיכאון זה אחד הדברים שניתנים לטיפול ולא נחשב למחלת נפש קשה מדי.

קודם כל, בחיים לא שמעתי שדיכאון משפיע על היכולת להרות וללדת והכרתי מספיק דיכאוניים וביקרתי אצל מספיק מטפלים בחיי, אף אחד מהם לא אמר שזה יכול לפגוע ביכולת להרות וללדת, אז אשמח למקור לעניין. זה נכון שאשה עם דיכאון היא בקבוצת סיכון גדולה יותר לדיכאון אחרי לידה ובהחלט צריך לדעת את ההשלכות של זה אבל גם לדעת שניתן די בקלות לסדר את זה על ידי כדורים וכמובן שזה דורש מהבעל להתגייס ולתמוך. אבל, וזה אבל חשוב, זה לא מוכרח שאשה שחוותה דיכאון תחווה גם דיכאון אחרי לידה וזה לא מוכרח באיזו עוצמה יהיה הדיכאון אחרי הלידה וזה בהחלט דבר שאנשים חיים איתו.

חוץ מזה, דיכאון בא באפיזודות ככה שבד"כ לא כל החיים נמצאים בדיכאון [כמובן תלוי רמה אבל מדברי הפותחת נשמע שהכדורים מועילים לה וההתקפות קצרות יותר שזה טוב]. 

בקיצור, צריך לדעת את ההשלכות אבל לא להגיד אותן כאילו זה סוף העולם ואדם עם דיכאון הוא חולה נפש שאי אפשר לחיות איתו. זאת באמת אחת ההפרעות הנפשיות היותר קלות לטיפול וכיום לוקים בה די הרבה אנשים.

בס"ד

זה נכון שזאת התמודדות, כמו הרבה דברים [אדם שקשה לו להיפתח ולתת אמון זאת לא פחות התמודדות בקשר], אבל להציג את זה כממש גורם מפריע זה לא נכון בעיניי. זה מאד תלוי רמה, תלוי טיפול ותלוי אדם. 

אני עוד לא שמעתי שהנטייה לדיכאון והתפרצותה סביב הריונות\לידות עלולה לאפשר פחות להרות. זה אולי יפחיד יותר [במקרה שלי למשל] אבל זה לא פוגע פיזית ביכולת הזו. שוב, זאת התמודדות, אבל בוא נגיד שגם נשים רגילות בחלקן מפחדות מזה וצריכות זמן לעכל את הנושא [ואני לא אפתח פה את הנושא של מניעה אבל זה בהחלט אחד הסימנים בעיניי שהיום לא רק מי שבדיכאון או חרדה לא עושה את זה או לא מסוגלת..]. 

לחלק מהתרופות לדיכאון יש השפעה שלילית על החיים וברור שכדאי למצוא קודם את האיזון הנכון, אבל מדברים על מישהי שכבר מצאה אותו. ואם אתה מדבר על פגיעה אחרת אז גם גלולות יכולות לעשות את זה וכל דבר כזה צריך התבוננות וניסוי וטעייה.

רק בשורה האחרונה הבנתי למה יש בעיה לדבר על זה בפורום מעורב אז באמת נעצור כאן. אני כן רוצה לומר שאם מישהו חושש אז שילך ויברר הכל ולא יוציא את זה מפרופורציות. אנשים עם דיכאון חיים חיים נורמליים למדי ואלו יכולים להיות אפילו חיים נהדרים. עם קצת עזרה, קצת כוח וקצת אמונה אפשר להתמודד. 

בכל מקרה, אם מישהו כן רוצה להבין יותר אני נמצאת בפרטי ואני בטוחה שגם המגיב שמעלי ישמח לעזור.

בס"ד

סיפרתי לבעלי בדייט הראשון ובמקור תכננתי לספר לו עוד בבירורים. 

אבל אני זה לא ההדרכה המקובלת. אני עשיתי את זה כי לא התחשק לי לצאת לדייטים ואז שהם ייפסקו בגלל זה. חבל על הזמן ועל הרגש. 

ההדרכה המקובלת שאני מכירה זה לחכות לפחות עד דייט שלישי. לי זה לא התאים כי לא הסכמתי לצאת עם בן אדם שפוסל אנשים על זה אפילו אם זה רק כי הוא לא מכיר אותם. לא רוצה מישהו שלוקח אותי למרות זה כי יש דברים אחרים שמפצים. רוצה מישהו שלוקח אותי כי אני אני על כל חסרונותיי ויתרונותיי.

בעלי היה די מופתע שסיפרתי לו בכזאת טבעיות בדייט ראשון [הייתי צריכה לקחת כדור אז פשוט אמרתי לו שלא ייבהל אבל אני צריכה לקחת כדור כי יש לי התקפי חרדה] אבל הוא קיבל את זה כי זה באמת לא כזה ביג דיל מבחינתו.

בקיצור, זאת אני, את תחליטי מה מתאים לך. אני חושבת שבסופו של דבר ההבדל בין חודש לחודש וחצי הוא לא משמעותי [אם זאת ההתלבטות] אז פשוט כשתרגישי מוכנה וכשהדייטים יתחילו להגיע לרמה עמוקה יותר. 

ב"הצלחה 

אבל באמת בד"כ עדיף קצת להכיר קודם, אפילו כדי להגיע למה שכתבת "לקחַת כי היא היא על כל חסרונותי ה ויתרונותיה".. ולפעמים במכלול, החסרונות נהיים חלק מהמארג של היתרונות.

בס"ד

או שסתם אין לו דעות קדומות כמו בעלי למשל.

שוב, זאת אני, לכן אמרתי שאני זה ממש לא ההדרכה המקובלת וזה מתאים לאנשים מאד ספציפיים וממש לא לכולם. אני הרגשתי שאני לא מסוגלת לחכות עם לספר דברים, אני לא טובה בלשוחח שיחות חולין בלי לדבר על דבר עמוקים ואני לא טובה בלהסתיר או להגיד שלא בא לי לספר עכשיו ונדבר על זה בפעם אחרת. אין ספק שבעלי ספג הרבה בדייט הראשון, הוא שמע גם על המחלה של אמא שלי, גם על זה וגם על עוד דברים [וזה היה רק פני השטח ] וזה מרשים שהוא המשיך אבל סביר שזה גם מה שגרם לנו להתחתן מהר.

חוץ מזה, גיליתי שזה גרם לו להיפתח מהר ולספר גם לי דברים בדייט הראשון שהוא לא סיפר לאף אחד. מסתבר שכשמשתפים בדרך כלל מקבלים חזרה. 

בקיצור, ברור שזאת לא הדרכה לכלל אבל כן רציתי להביא את זה כדי לשים את זה על השולחן. 

ובאמת יכול לעודד כל מיני אנשים.

וכנראה "מצאתם מין את מינו"...

עם זה, כמו שכתבתי וציינת גם את - זה לא תמיד קורה. ויש אנשים שכאשר קצת מכירים את הבחורה, כבר תופסים פרופורציות, ומוכנים לקבל מה שאולי לא היו מכירים אם זה היה רק "תיאורטית". לפעמים זה אפילו הופך להיות ערך מוסף.

[יתכן שאצלכם, לפי מה שתיארת פשוט "הכיר את הבחורה" באופן בסיסי, מאד מהר.. תוך כדי פגישה ראשונה. אבל זה, בגלל שזה חלק מהמכלול אצלך, מהאופי. וזה התאים לו.  שמישהי תעשה "כאילו" היא כזו - זה כבר לא כ"כ ילך...

העיקר שהתחתנתם. ב"ה..]

קוראת אותך הרבה

ולא הייתי מדמיינת שאת עם קושי זה

להיפך- את משדרת משהו נועז ולא חושש ..

חיזקי ואימצי !!

בס"ד

היו לי תקופות טובות יותר וטובות פחות אבל זה משהו שהוא 90% בשליטתי אבל ה10% הנותרים כן משפיעים על חיי יותר מדי.

גם אם תראי אותי במפגשי פורום לא תראי עלי את החרדה. רק מי שמכיר אותי מקרוב חווה את זה.

אני עוד בודקת איך חיים עם הדיסוננס הזה ואיך מבטאים את הצדדים באופי שלי שמתבטאים בפורום, גם במציאות [במציאות של מפגשי פורום הם מתבטאים]. 

תודה

[אולי זה קצת לימוד לכולנו- לפעמים אנשים שלאו דווקא יביעו דעתם או ידברו הרבה בחברתכם הם אנשים בעלי דעות ואולי אפילו מעניינים שפשוט צריך קצת לרצות להכיר אותם כדי שיהיה להם נוח לדבר]

כדי לחשוב ביחד

ובלי קשר המון בהצלחה !!

בס"ד

לא אכפת לי לדבר על זה בפרטי [מזהירה מראש שבדרך כלל בפרטי אני אומר שאני בפלאפון כי אני בקושי נכנסת לשיחה אישית, אז לקחת את זה בחשבון] אם זה מעניין אותך.

נפלאות תחילת השנה הלועזית ומשהו קשור.

אבל אם את רצינית,

אז רק תדעי לך ש**** ו****

וגם *******

סיננתי את עצמי כדי לא לעבור על לשון הרע.

וכן אני יודע שגם כך זה לשון הרע, אבל פחות חמור...

קהילה דוסית (בסגנון די הר המורניקי נראה לי).

זה סוג של ישיבה גבוהה כזו

/forum/f76

ביישוב עינב יש כולל מאוד חמוד וגם קהילה גדולה ובנו עכשיו שכונה חדשה 

עלי?

אלון שבות?

האזור מאוד יפה לטיול שקט ורומנטי.

הרבה מאוד מעיינות, חלקם לא מוכרים אז יתכן שתהיו בשקט שלכם. אפשר לנסוע לכוכב הירדן ולהנות מהשקט והנוף (אתם תהיו שם לבד, מובטח לכם שאף אחד מגיע לחור הזה...).

אטרקציות וכדו אני פחות מכיר.

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

זה כבר בסטנדרט

"וצביאת מרת אוגיתא דא, והוית ליה לאינתו.

ודן נדוניא דהנעלת ליה: חד חמרא לובא מעליא, בריא, גמיר וסביר, דידע לבדוחי ליבייהו דאינשי"

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.