וכן להיפך - שהנכד ינשק את הסבתא
חשוב מאוד!
"חיבוק ונישוק סב עם נכדתו, או סבתא עם נכדה מותר."
חוט שני על אבן העזר סי' כא, קיצור ההלכות יב ז, הספר נמצא באתר hebrewbooks
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48274&st=&pgnum=31&hilite=
זה בכלל לא כזה פשוט.
אבל באמת זה לא קשור לחפש את הדעה המחמירה.
הם (וגם אני) לא רואים שום ערך במדינה,ולכם אם מותר לא לשלם מס או לנצל את המדינה למה לא?
דרושה התפתלות מרשימה בכדי לחייב הלכתית תשלום מס למדינות אחרות ולא למדינת ישראל.
זה שלגויים יש מלכות זה בסדר ומותר
אבל זה שיש מלכות בארץ ישראל שקוראת לעצמה ישראל
והיא בעצם לוחמת נגד מלכות ה' זה דבר הרבה יותר גרוע.
אם כי זה לא טיעון הלכתי כמובן אבל סתם בא לי לדחוף את זה כאן
שאין להפסיק, אבל אם את חייבת להפסיק לצורך, תסגרי את הספר ותנשקי, ואז תדברי כמה שאת צריכה ותחזרי ללמוד.
בס"ד
אין בעייה להגיד בלילה שום דבר שמותר להגיד ביום.
ע"פ הקבלה יותר טוב ללמוד משהו אחר ממקרא בלילה.
לא שמענו שמישהו יקבל גיהנם על זה שלמד מקרא בלילה, פשוט יותר טוב לקרוא משהו אחר.
ב"ה
ונראה לי שיש עוד דברים... אין לזה באמת מקורות?
ב"ה
אשמח גם למקורות, אם יש.
תודה!
בס"ד
אבל זה כמובן אם יכולים ללמוד משהו אחר שהוא לא מקרא (בלי פירוש).
ודאי שעדיף לקרוא שיר השירים, תהילים ושאר חלקי התנך מאשר להתבטל.
הרב יעקב יוסף זצ"ל אמר בשיעור זה לא שמקבלים על זה גיהנם ח"ו, פשוט המעלה של זה היא פחות בלילה.
אני חושב שהמקור לזה הוא הבן איש חי בפרשת פקודי שכתב שהחיד"א רצה להתיר בתהילים (כל הלילה) ונראה שאפשר לסמוך עליו עד חצות.
ונ"ך מותר ללמוד, וזה המון.
הטעם של זה כי המקרא זה בבחינת דין.
בס"ד
אני חוזרת בתשובה ולומדת במסגרת מסוימת בערב על אמונה, תפילה, מבנה הנפש היהודית, המקום והתפקיד שלנו בעולם.
אחד הנושאים עוסק בהבדל בין גויים ויהודים. לדברי המרצה גויים הנם בעצם משורש נשמתי אחר וישנם הבדלים תהומיים בין יהודי וגוי במבנה הנפשי ובחיבור האלוקי. אני מוצאת שהדברים קשים לי לעיכול. זה ממש פוגע בי המחשבה הזאת. אולי מישהו יוכל להסביר לי את ההתייחסות הנכונה לגויים ביהדות?
. . וגם מדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם, כמו רחמנות וגמילות חסדים, באות ממנה, כי בישראל נפש זו דקליפה היא מקליפת נוגה שיש בה גם כן טוב, והיא מסוד עץ הדעת טוב ורע. מה שאין כן נפשות אומות העולם, הן משאר קליפות טמאות שאין בהן טוב כלל, כמו שכתוב בעץ חיים-שער מט-פרק ג. וכל טיבו דעבדין האומות לגרמייהו עבדין, וכדאיתא בגמרא (בבא בתרא י ב) על פסוק (משלי יד לד): "וחסד לאומים חטאת", שכל צדקה וחסד שאומות העולם עושין אינן אלא להתייהר כו'.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39407&st=&pgnum=175&hilite=
החיזוק היחידה שקבלתי מהפיגוע בהר נוף היא , כי הערבי על אף שכתוב בתורה שהיא פרא אדם, אם יתחנכו על ברכי הדרוזים, אולי יש תקוה
וזאת צריכים לתודעתנו, במקום לראות הרע, אפשר וצריך לעבוד על תוכנית חינוך לציבור הלא יהודי באה"ק מה ילמדו בבתי ספר שלהם, והכל יתנהגו כמו שיכתבו מראש ממח יהודי
שָׁם, תֹּאכְלֵךְ אֵשׁ--תַּכְרִיתֵךְ חֶרֶב, תֹּאכְלֵךְ כַּיָּלֶק; הִתְכַּבֵּד כַּיֶּלֶק, הִתְכַּבְּדִי כָּאַרְבֶּה. טז הִרְבֵּית, רֹכְלַיִךְ, מִכּוֹכְבֵי, הַשָּׁמָיִם; יֶלֶק פָּשַׁט, וַיָּעֹף. יז מִנְּזָרַיִךְ, כָּאַרְבֶּה, וְטַפְסְרַיִךְ, כְּגוֹב גֹּבָי; הַחוֹנִים בַּגְּדֵרוֹת, בְּיוֹם קָרָה--שֶׁמֶשׁ זָרְחָה וְנוֹדַד, וְלֹא-נוֹדַע מְקוֹמוֹ אַיָּם.
המשל משווה בין אשור לארבה ואומר שיחווה את מה שהם עשו לאחרים (פשיטת ארבה) בעצמם.
עד התפתחותו לבוגר הארבה מתנשל 5 פעמים . מדובר על דרגות שונות בממשל אשור שהן זהות לשלבים בהתפתחות הארבה. כאשר תגיע השמש=אש=מלחמה מספרם יהפוך לקטן ביותר בשל המיתות בלחימה. ינדוד הארבה\האשורים ויעלמו.
רוכליך- הסוחרים הגדולים שהעשירו את נינווה שמכרו לכל הארצות את שלל מלחמותיה וכיבושיה.
ילק-זחל ארבה, פשט את עורו הפך להיות עם כושר תעופה ועף.
על פי אהרוני ה"ילק" הוא דרגת ההתפתחות הראשונה הנמשכת מהבקיעה מהביצה עד לנשל הראשון. לכאורה הצעה זו קשה שהרי מקרא מפורש הוא "ילק פשט ויעוף". כלומר הילק הוא דרגה בעלת כנפיים המופיעים רק בסוף ההתפתחות. ז. עמר מביא הצעה ליישוב קושי זה בכך ש"עוף" הוא במשמעות "פרח" כלומר ניתור והינתקות מהמקום. אחת מהראיות להצעה היא המדרש (ילקוט שמעוני, כי תצא רמז תתקלח): "... עמלק עם ילק פרח כהדין זחלא וכו'". ז. עמר מציע דרך אחרת ליישוב הקושי. "ילק פשט ויעוף" מתפרש שהילק (הזחל) פשט את הנשל ולאחר מכן התעופף.
מנזריך- כמו פעם וזיר במדינות המזרח. זאת אומרת שרים.
מספר השרים שלך גדול כמו ארבה.
טפסריך- הפקידים הבכירים שלך, שרי המחוז.
גובי-ארבה מפותח ושלם. גבים-זחלים של ארבה שעפים כבר.
הרעיון- שממשל חוטא, לא משנה כמה שהוא מפותח ומוגדר, הקב"ה יכחידו.
האבל על חורבן ירושלים
רבי אברהם "המלאך", בנו של המגיד ממעזריטש זצ"ל היה חש בצער חורבן ירושלים ובית המקדש בכל שנה כשחל תשעה באב. החל עם שקיעת החמה של ליל תשעה באב, היה רבי אברהם נכנס בצעדים כושלים לבית המדרש והיה אומר בניגון עצוב ובבכייה את "איכה". בעודו יושב על גבי הקרקע, כשראשו מונח לבין ברכיו, הזמן היה עובר לאיטו ואט אט המתפללים עזבו את בית המדרש. למחרת בבוקר כאשר שבו המתפללים לבית המדרש להתפלל את תפילת שחרית, נדהמו היו לראות את רבי אברהם עדיין יושב באותה התנוחה, אבל וחפוי ראש כפי שעזבו אותו בלילה...
רבי אברהם "המלאך", בו של המגיד ממעזריטש זצ"ל, היה חתנו של רבי משולם פייביש מקרמניץ בעל "משנת חכמים". החברותא של רבי אברהם ללימודיו היה רבי שניאור זלמן מלאדי. רבי אברהם לימד את רבי שניאור קבלה, ואילו רבי שניאור לימד את רבי אברהם את תורת הנגלה.
רבי אברהם היה חי בהתבודדות גמורה והקדיש את כל חיו לעבודת ה'. היה נוהג לסגף את עצמו ולהעלות מעלה מעלה במעלות הקדושה. לא זכה להאריך ימיו ונפטר בי"ב בתשרי תקל"ז כשהוא בן שלושים ושבע שנמים בלבד. זכותו תגן עלינו, אמן!...
כול ישראל טובים וצדיקים אלא שהסיטרא אחרא מקטרג. נזכה לתשועות בימינו ממש. אמן.
כמה נוצות יש בכר? או כמה כר בגימטריא? ואולי בכלל הכוונה ל"ככר" אם כן, ככר לחם או ככר כסף?
כמו ביוסיפוס פלאביוס (מלחמת היהודים ברומאים א-ב)פעם מופיע כור ופעם כר.
כור, חומר
חומר - מידה מקראית ("חומר שעורים" (ויקרא כז:טז)); כור הוא שמה התנאי של מידה זו. משמשת למדידת תבואה.
להפנים את העניין שעמ"י זוהי אחדות אלוקית.
מעבר לכך שלשמוח בשמחת האחר זוהי גמילות חסד עצומה. אפי' אם אינך מרגישה כך.
ומאחר וזה חשוב לך ואת מכירה בזה כבעיה - וודאי רצוי גם להתפלל על זה.
בס"ד
שלום וברכה לכל חברי הפורום היהודים היקרים,
שמי בנימין בחור חרדי בן 23 ברוך השם נשוי+1 ובע"ה שאזכה לעוד הרבה ילדים שומרי תורה ומצוות ולומדי תורה.
כפי שמשתמע מכך אני אמנם אברך אך לא בכולל, השתדלתי למצוא פרנסתי במקביל ללימוד התורה אך חוששני שכנראה ובורא עולם רוצה שאפרח את גופי יום וליל רק על התורה ואלמד וארבה זכויות על עם ישראל.
מאחר ואי אפשר להתחמק מהעובדה שיש לי משפחה לפרנס, אשמח לקיים מצווה מהתורה הנקראת יששכר וזבולון.
מצווה זו נועדה לאפשר לאנשים שרוב זמנם עובדים ואין מוחם וליבם פנוי ללמוד ביישוב דעת תורה רוב זמנם עקב עיסוקיהם בפרנסה, לכן קיים זבולון שלמד תורה לזכותו כאילו יששכר גם כן למד תורה וכך קיבל שפע, ברכה והצלחה, ובנוסף נשגב זכותו בשמיים כי למד תורה.
אשמח לקבל את שמותם של האנשים המעוניינים לקיים איתי מצווה זו, אלמד ואתפלל לזכותם והבטחה שלי כי כל עוד יקיימו מצווה זו תהיה להם ולבניהם פרנסה בשפע, כיוון שהקב"ה אינו משיב ריקם; וכן תלמוד תורה כנגד כולם.
וכי לא נשאר לו אלא ארבע קירות של הלכה.
בתורה רבה, שנה פוריה שמחה ומוצלחת.
בנימין,
052-288-3076
אם אתה מבטיח בשם ה' פרנסה בשפע למי שיפרנס אותך, בזכות לימוד התורה שלך עליו
אז מדוע שלא תבטיח לעצמך את השפע הזה וזהו?
http://rotter.net/forum/scoops1/138270.shtml
איפה הבעש"ט, רבם ומורם של אותם חסידים זכים בעלי השקפה טהורה
שישרוף אותם ויוציא אותם מכלל ישראל??
ומדובר בליטאים,
ניצוץ יהודי אמור לפעום אי שם בפנים.
או שלא 
ומכין ש'אין אני והוא יכולים לדור במקום אחד' דרים של הקליפות והס"א
תתכחש כמה שתרצה - אך זו המציאות:
עדות המזרח הם אנשים חמים מטבעם ומשפחותיהם מלאים בענפים רבים שלא כולם חרדים השומרים על נקיות ועל טוהר הרוחניות בבית
כל אבא כזה יהפוך עולם כדי שילדתו הצעירה תישאר תמימה כמה שיותר זמן ולא תלמד בגיל שש מדוע מתחתנים ולא תדבר במושגי סלנג רחוב המקובלים שם לצערנו
ההפרדה הזו היא לא בגלל אפליה או שנאה כי ספרדים רבים בעצמם גם לא רוצים את חברת המשפחות האלו וגם אשכנזיות רבות שאינן מתאימות לרמה הרוחנית - נדחות!!
לו ההורים ההם היו חכמים ולא נכנסים כמו טמבלים עם הראש בקיר - אלא נותנים לידותיהם להתחנך בתוך חברה זהה ולא במקום בבו הן תרגשנה שונות - הם היו מצליחים תוך מספר שנים להפוך גם אותן לסנות טהורות וצדיקות
אבל ה"שופוני" - כרגיל אצל ההורים האלו - חזק יותר לצערנו מכל הגיון חינוכי.!
לפיה משפחות ספרדיות הן רחוביות ויראת השמים שלהם היא סוג ב'.
זו הנחה סטיגמטית, על אף שאתה מנסה להציג אותה כעובדתית.
מדהימה אותי במיוחד העזות בנפשך לתאר (בפירוט מרשים, יש לציין) תכונות אופי ומניעים של משפחות שאתה לא מכיר.
הספרדים בארצותיהם שמרו באדיקות על התורה, אמנם לאחר שהגיעו לארץ החילונים עם כור הברזל די הרסו אותם אך עדיין לספרדים יש כבוד רב לתורה והם לומדים הרבה ויראת השמים שלהם מאד גבוהה.
אתה יוצא מתוך נקודת הנחה מקוממת
לפיה משפחות ספרדיות הן רחוביות ויראת השמים שלהם היא סוג ב'.
זו הנחה סטיגמטית, על אף שאתה מנסה להציג אותה כעובדתית.
מדהימה אותי במיוחד העזות בנפשך לתאר (בפירוט מרשים, יש לציין) תכונות אופי ומניעים של משפחות שאתה לא מכיר.
--
אני לא מוצא טעם להתמודד מול הטענות המופרכות והחצופות שאתה מעלה.
ממה?
א. מההכללות המטורפות שלך, שכבר 20 שנה בערך לא בתוקף.
ב. מההבנה ש"חנוך לנער ע"פ דרכו" זה אומר לשים אותו בכיתה שבה כולם אותו דבר ולא לחשוף אותו לשום דבר שמריח קצת אחרת.
ג. ממהנחה שברורה לך שכדי שילדים יפרחו הם צריכים להיות במסגרת שבה כולם באים מרקע דומה.
ודע לך, שאת הבת שלנו שלחנו לממ"ד ולא לחינוך העצמאי. אחת מהסיבות היתה כי לא רצינו שהיא בכלל תיחשף למושגים האלה של "אשכנזי- ספרדי" בהקשר החרדי- אפלייתי שלהם.
איתרע מזלה של הבת שלנו, כנראה, כי היא נולדה נכדה של רב אלג'ירי מצד אחד,יהודי עירקי שבנה את הארץ מצד שני, ועוד כמה סבים אשכנזים מהצד השני.. אז כנראה שבאמת היא היתה מביאה את תת התרבות הישראלית לתוך הכיתה הקדושה והטהורה של החינוך העצמאי.
בס"ד
ניסיתי לעבור על הפרשת השבוע עם רש"י (שתים מקרא ואחד תרגום=רש"י). ועלו לי כמה שאלות (הגעתי רק עד חמשי) אם למשהו יש תשובות אשמח לשמעה(לקראו)
כמה אנשים חיו בדור של נח? (עשרות\מאות\אלפים\מליונים)
התיבה בנויה מגפן, נח שתל גפן אחרי המבול. יש קשר?
פרק ו פס' ט"ז - מה פרוש: "תחתים שנים ושלושה "?
פקר ו' פס' י"ח – מתי ה' כרת עם נח ברית ומה משמעות הברית?
פרק ו' פס' כ"א – איך דואגים שפרות וירקות לא יתקלקלו בלי מקרר וחומרים משמרים למשך יותר מ40 יום? אם התשובה היא שזה היה נס אז כמה התדלות נדרשת ומתי ה' עושה נס?
פרק ז' פס' ד' – המים נשארו על הארץ למשך 150 יום, ה' אמר לנח שהיה מבול למשך 40 יום ו40 לילה (פרק ז' פס' כ"ד). למה ה' לא אומר לנח כמה זמן הוא היה בתיבה? מבחינת נח יש הבדל אם יורד גשם או שהארץ סתם מוצפת?
פרק ז' פס' ב' – טהור = כשר?
פרק ז' פס' י"ז – מה ההבדל בין "40 יום" ל"40 יום ו40 לילה"?
פרק ח' פס' ט"ז – אם נח מחכה לאישור של ה' לצאת מהתיבה אז למה הוא שלח את העורב והיונה?
מקווה שזה שיך לפורום הזה
וורד?
ממש יעזור לי..תודה רבה!
בתור אחד שלא גדל במסגרת של תורה והתחיל את דרכו ליהדות דבשנים מאוחרות של החיים מעונין לשואל כיצד יש לבחור דרך ? חרדי?סרוג?חרדל? ליטאי? חסידי? בקסלב ?חבד?כל הרבנים בעצם מייצגים את התורה ואפשר לומר 70 פנים לתורב=ה ובכל אופן בחיי היום יום צריך מורה דרך-רב שבעם מדריך אותנו ביהדות ומכאן באה השאלה כיצד לנהוג בנושא כשרות ? ושאר נושאים חשובים אשמח אם אקבל תשובה רצינית
את ההשתדלות שלך ללכת במנהג אבותיך ורבותיך אתה צריך לעשות, כל השאר ה יעשה.
בעצם אין את מי לשאול אני יודע שהמוצא הוא אשכנזי מזרח אירופה וזהו


ה' יתברך יתן בלבך מה שהכי טוב לך
כשקיבלנו תורנ בסיני קיבלנו את הדבר האמיתי. פשוט זה נגד האמונה להגיד כאילו הבעל שם טוב או מי שלא יהיה אחריו בא עם משהו יותר פנימי ויותר גבוה ויותר טוב. פשוט לא.
אז לפי החסידות מי צריך חסידות? מסבירים גדולי החסידות כמו הרבי ממונקץ' והאבני נזר שזה בשביל יהודים שהרמה התורנית שלהם ירדה. אבל את חדשה ביהדות והרמה שלך רק עולה , אז חסידות לר בשבילך ותשמרי מרחק בעיקר מכאלה שחושבים שהן מעל התורה ושהם תורה פנימית כמו ברסלב וחבד .
שבעים פנים לתורה אומר שמפסוק אחד אפשר ללמוד הרבה דברים. אבל בשום אופן לא אומר שהכל נכון והכל בסדר.
למשל נאמני תורה ועבודה , מישהו רציני יגיד שזה בסדר המשחקים שלהם ?
החרדים מקפידים על המון מצוות אבל מוחקים למעשה את כל הענין של ארת ישראל שבתורה היא מרכזית .
אז תראי מה נשאר ומה שנראה מתאים לך לכי לפי זה.
לכן בשום אופן אי אפשר לומר שמה שגדולי החסידות הביאו לעולם זה איזשהו חידוש שאין לו מקור ובסיס. וכבר אמר רבי נחמן מברסלב- "אני קנקן חדש מלא ביין ישן", כלומר גדולי החסידות פשוט הורידו לעם דברים נשגבים (המבוססים בעיקר על זהר ותורת האר"י שעליהם אין חולקים) כי ראו שזהו צורך הדור. ישנם רעיונות בחסידות שהם הכרח למי שרוצה להיות ולהשאר מחובר לקב"ה בדור המטורף הזה.
ובאשר לשאלה עצמה- אני חושבת שהחלטות הרות גורל מעין אלו אינן יכולות לקבל הכרעב דרך הפורום. ישנן קריטריונים איך לבחור דרך ואיך יודעים שהיא אמיתית כאשר הבסיס הוא 1. אמונה בי"ג עיקרי אמונה 2. הקפדה על שמירת הלכה לפי שולחן ערוך וללא פשרות. 3. זוהי דרך/ ציבור שיש עליו הסכמה מגדו"י המקובלים על כל הזרמים. ובתוך זה כמובן י שאת העניין שלימד אדם תורה ממקום שליבו חפץ.
"אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן"
עם ישראל חי!!!
כמובן רק אם הדרך הזאת לא חולקת על יסודי התורה ומצוותיה, ושהיא מקרבת אותך לה' ית'.
נ.ב.
א. אף אחד לא אומר ש"הבעל טם טוב בא עם משהו יותר פנימי ויותר גבוה ויותר טוב", אלא שזה דרך בעבודת ה' שקיבלנו בסיני ונשכחה כשגלינו מארצנו.
ב. הראשונים שהלכו בדרך החסידות (תלמידי הבעש"ט) היו כולם גדולי תורה, א"א לומר שהחסידות היא רק בשביל יהודים שהרמה התורנית שלהם ירדה.
ג. ברסלב וחב"ד לא חושבים שהם תורה פנימית נפרדת ושהיא מעל התורה, אלא שהתורה הפנימית הזאת היא חלק מהתורה.
אני חושבת שאתה צריך לנסות את זה בתכלס להיות בישיבות או בביתי חב"ד או כל מקום ולראות לאיפה אתה נמשך יש כאלו לדוגמא שהיו נניח בדתל או חרדי ואז הכירו נניח לדוגמא חבדניק והרגישו חיבור והיום הם שם ..
ועל זה נאמר שבדור האחרון "האמת נעדרת"- האמת נעשית עדרים עדרים. בכל דעה ובכל קבוצה יש צד של אמת ויש עוד צדדים שהם פחות אמיתיים...
הלוואי שנזכה לחשוף ולראות את האמת שאצל האחרים, ולהודות על חוסר האמת שאצלנו...
להורות לאחרים לא להתקרב לחסידות?? (על סמך קביעות שנויות במחלוקת)
להורות לאחרים לא להיות חרדים? (על סמך הכללות בוטות)
או בכלל- להורות לאחרים מה לא לעשות, רק כי לפי דעתך יש בהם משהו חסר?
מחילה, אבל זו שטות.
ראוי ורצוי שמי שמחפש יחפש היכן שליבו חפץ. ואם ליבו חפץ בחסידות- מה טוב,
ואם ליבו חפץ להיות חלק מהעולם החרדי- מה טוב.
במקום שיש אמת שם הלב שקט.
ורק הלב יכול להורות לנו, גם אם אחרי דרך פתלתלה וארוכה, מה המקום שלנו.
כל המהות של ארץ ישראל היא לימוד תורה ושמירת המצוות בהקפדה
הארץ היא שלנו רק בהשאלה ורק בתנאי שתהיה כאן מקסימום תורה ומצוות! ואם לא אז כולנו ניבעט ח"ו החוצה ממנה וכבר היו דברים כאלו בשנים האחרונות
אז לדאוג לארץ ישראל ובד בבד חמישים אחוז מהצעירים שלכם זורקים את הכיפה בצבא?
שלא לדבר על כך שגם בני ברק היא ארץ ישראל, בדיוק כמו רעננה וגבעת שמואל וקרית משה!
זו המציאות אחי, אל תתכחש לה!
אמנם ישנן מצוות התלויות בארץ,
אך הארץ אינה תלויה במצוות...
אתה מציג את פני הדברים כאילו אי-אפשר לקיים מצוות ובמקביל לשרת את עמ"י בצבא.
דבר שהוא לא רק לא נכון, אלא אף מוציא לעז על הרבה תלמידי-חכמים בוגרי צה"ל.
בקשר לשאר הדברים: בתור אדם שניכר שמחזיק מעצמו ירא שמים, הייתי ממליץ לך על סדר קבוע בשמירת הלשון.
וזה אחרי הרבה לימוד , חקירה ושאלות...
אני יכולה לומר לך שהתשובה היא רק אחת:
ללמוד תורה.
כמה שיותר ללמוד תורה לעומק- יותר טוב(-:
תלמד תורה מרב ברסלבר, תלמד תורה מרב חבדני"ק, תלמד תורה מרב חרדי ליטאי או חרדי-ספרדי(תלוי מה העדה שלך) ותלמד תורה מרב דתי לאומי-תורני. יש גם את סאטמר כזרם ביהדות- גם אופציה לבדיקה.
את כל אחד מהם תשאל טוב טוב את כל השאלות שיש לך ושמציקות לך,תשווה בין התשובות ואז הרב/הדרך שתתן לך את התשובות שיתנו לך את הרוגע הנפשי הכי מלא- איפה שתרגיש הכי שלם והכי שמח, אליו תחבור.
דבר נוסף שכדאי לבדוק אותו : הקהילה. אני מציעה לך ללכת לשבתות בקהילות של כל אחד מהזרמים הללו ותראה איפה אתה מרגיש הכי טוב ונעים בשבת. יש לזה משמעות ענקית כי בע"ה באותה דרך שבה תבחר- שם תחייה וההתנהלות היום יום של אותה קהילה- היא זו שתלווה אותך בחייך. בשורה תחתונה לא חיים רק בתוך בית המדרש כל הזמן אלא גם ובעיקר בחיי המעשה- בשגרת היום יום. תבדוק את הנושא של חסד, חינוך הילדים, בין אדם לחברו, ללא לשון הרע וכו' בכל אחת מהקהילות הללו שתלך לבדוק...
מה שאני כותבת זוהי דרך ארוכה וקצת מייגעת, אבל מניסיון אישי- לא כדאי לעשות בזה קיצורי דרך.
אין כמו להיות בזרם שאתה שלם בו באופן מלא ושמח באמת להיות בו.
נ.ב. תמיד אפשר להחליף זרם. גם אחרי כמה שנים אבל אם אתה כבר מתחתן- זה באמת נהיה קשה מאוד ולכן כדאי לעשות את הברור הזה, הכי טוב שאפשר- עוד לפני החתונה בע"ה.
בהצלחה רבה ושה' יצליח את דרכך!
בס"ד
אנחנו חזרנו בתשובה לפני כארבע שנים וזאת אחת השאלות המרכזיות מבחינתי. אני לא מוצאת דרך אחרת חוץ מללמוד ולגלות מה מאיר לך את הנשמה שלך. בדרך פגשתי אנשים טובים מכל מיני זרמים אבל זה לא אומר שאני מסכימה עם דרך החיים שלהם (בעניינים עקרוניים של השקפה כמו שציינתם ארץ ישראל, עמדה כלפי הרבנות, גיוס לצהל וכו)
השאלה גם באיזה גיל מתרחש התהליך - הבן שלי זכה לחזור בתשובה בגיל שעדיין הספיק לבחור ישיבה ואז הדרך יותר קלה. אנחנו כבר כמעט בני חמישים אז יש עבודה ובית והזמן פחות פנוי לחיפוש ולמידה כך שאני עדיין מרגישה קושי רב בתחום.
הכי חשוב מבחינתי זה לא להתבלבל - ביון מה שבתוך ההלכה ומה בחוץ. כי היום יש כל כך הרבה אופציות בתוך העולם הדתי שזה לא תמיד ברור
החל מהגלות לא הייתה שאלה,כולם היו שומרי תומ"צ בגלות (היו שינויים קלים) אך עם התעוררות העם לגאולה אותה אנו חיים,וחווית המאורעות הגדולים והמורכבים בשנים האחרונות,צריך לדעת ללמוד מן תלמידי החכמים ש'עין בעין' רואים,ויש להם ראייה כללית וכוללת על המציאות, אם תרצה ללמוד תורה זו ועליה אתה מוזמן למכון מאיר,וכן לאתר מכון מאיר.
בהצלחה!
באנו לעולם כדי לעשות את רצון ה'
תחשוב איזה מגזר משתדל לקיים את רצון ה' בדיוק כמו שכתוב בתורה
בהצלחה ותתפלל על זה
אך בד בבד גורעים הם בבחינת מה, כאשר התקרבותם נעשית מתוך תהפוכה רגשית נפשית ובלתי שכלית, שכן בזה הם פותחים פתח לכל המתפקרים למיניהן.
אם אכן החזרה בתשובה נעשית מתוך הכרת השכל האמיתי אזי לא תתכנה עוד ספיקות באשר למקום המצאותה של הקדושה.
אם אכן החזרה בתשובה היא אמיתית אזי שגור בלשון השב המאמר, אין ספק מוציא מידי ודאי.
במקום להדבק בדרך הבעש"ט שדרכו מוטלת למחלוקת וספק, יפנה אותו השב לדרך התנאים והאמורים, אשר לגבי סמכותם ישנו קונצנזוס מלא מכל העדות והמחלקות. וילמד אותו השב גמרא כפשוטה כאשר נתנה בהר סיני, לבלי לכת אחר חוויות הלב הסורר. ואחריהם יסור אותו השב אחר הראשונים המקובלים והמוסמכים ומתוכם ילמד דרך האחרונים. ובזה יקנה ארחות ימיו.
גם כשהמצברוח עכשיו לא בשמיים?
בס"ד
הסוכה היא צילא דמהימנותא, צל האמונה.
שבי בסוכה, תעצמי עיניים, ותרגישי איך ד' יתברך מחבק ועוטף אותך וכ"כ אוהב אותך.
ואם הוא אוהב אותך איך אפשר להיות עצובים?
ושמחת בחגך והיית אך שמח.
בהצלחה!
נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון![]()
בשר ויין.
ולנשים, מלבושים נאים.
תכוון ש- כמו שהקב"ה קדוש ושמו קדוש, ככה אנחנו רוצים, מבקשים, ושואפים להיות קדושים, כדי להידבק במידותיו.. (מה הוא רחום אף אתה היה רחום וכו') וכמו הציווי "קדושים תהיו כי קדוש אני". [אתה יכול להתפלל על זה גם לא רק בתפילה, אלא בתפילה עצמאית משלך..]
איפה אתה מוצא את זה? בסוף ספר מסילת ישרים, פרק כו'. אחרי המון המון עמל ועבודה פנימית, של שנים על גבי שנים, אולי נזכה להגיע למדרגת הקדושה.. כמובן שזה בא על גבי שאר המדרגות הקודמות לה, אין קפיצות וקיצורי דרך..
תתחיל בתפילות מעומק הלב והתבודדות,
אח"כ חפש מסגרת תומכת
וכדאי שתחשוב טוב טוב בנפשך פנימה מה בדיוק אתה רוצה:
אתה רוצה קדושה? בפועל?
או אתה רוצה רק לרצות קדושה....?
התרופה למצב הראשון היא אך ורק עוד דף גמרא ותוספות
התרופה למצב השני היא ללכת למישהו שיוציא את ההזיות מהראש ויעביר אותך לפסים מעשיי של לימוד תורה!!
אל תקשיב לו!
לא דף גמרא יעזור לך עכשיו
ומאחר שהתפילה חובה שלוש פעמים ביום ולא עוד אלא שקראו לה חכמינו חיי שעה. ותלמוד תורה מצוותו בכל רגע ורגע ולא עוד אלא שנקרא חיי עולם. יובש או לא. זאת תשובת בקשתו.
הריגושים אינם עובדת האלוקים כי אם עבודת האדם החפץ בהם. וההתבודדות אינה תכלית עבודתנו כמאמר הכוזרי.
ומקדש אותנו מכל שאר העמים!
מי שרוצה ללמוד מהתחלה הרבה שנים ברציפות יכול רק בגבוהה, בהסדר הצבא קוטע את רצף הלימוד.
בהסדר אחרי מסלול של 5 שנים אתה לא "מחויב" לכלום (לא לצבא ולא לישיבה).
ב"ה
מנקודת השקפתי, כך-
הסדר:
יתרונות-
בד"כ מערכת יותר מסודרת מבחינת בנייה- אתה שם לחמש שנים, אז כל ההסתכלות היא דרך המשקפת הזו.
שירות צבאי כחלק מקבוצה שמגיעה מראש כקבוצה, מאוד משמעותי בצבא, אבל גם מאוד תלוי תפקיד.
שירות צבאי עם "גב" חזק, יש לך "קשרים" למעלה ואתה "מסומן" מבחינת הצבא כ"דוס" על כל מה שזה אומר מבחינת
נהלים וחוקים.
אחרי חמש שנים אתה בחוץ, חופשי להתחיל לבנות את חייך בעולם הגדול, או להישאר ללמוד, אבל אין לצבא דריסה בכך.
אם אתה מתחתן במהלך ההסדר, אתה יכול להיות זכאי לתשלומים מהצבא כחייל נשוי(המכונים תשמ"ש)
חסרונות-
פחות זמן לשבת ללמוד תורה לפני הצבא, עם הפסקה באמצע, ולא דומות שלוש שלוש וחצי שנים ברצף לשלוש וחצי שנים בלי רצף.
הסינון של החברה פחות חזק, יש גם כאלו שבאו "לעקוץ", תלוי מאוד איפה, אבל יש מקומות שהם כמעט על טהרת ה"עוקץ".
אחרי חמש שנים אתה מחוץ למסגרת, אם יש כולל אפשר להמשיך אליו, אבל לפעמים תצטרך לחפש מקום אחר.
גבוהה:
יתרונות-
אתה יכול ללמוד ולדחות גם שבע או עשר שנים עד הגיוס ולהתמלא בתורה
אתה תתגייס כשתרצה, בלי קשר למסגרת שתחייב אותך לצאת ולהתגייס
החברה בדרך כלל יותר רצינית, יותר מתמקדת בלימוד, לא מוחלט, אבל נחשב יותר "דוסי" ולכן אנשים שמרגישים קשורים לזה
ילכו לשם.
חסרונות-
שירות צבאי רגיל, קרי- אתה לבד יחסית מול הצבא.
הלימוד פחות מוכוון ומכוון, תשב תלמד.
מתגייסים בד"כ בגיל מאוחר, תלוי בך, אבל זה יכול לחסום תפקידים מסויימים.
אלה בעיקר יתרונות וחסרונות "פרקטיים", רווח מול הפסד, וגם לא דנתי פה במשמעות השירות המקוצר ואם הוא טוב או רע.
יש עוד שאלות מהותיות- אתה מסוגל לשבת ללמוד בידיעה שזה מה שתעשה גם בעוד שמונה שנים? שעכשיו שמונה שנים אתה
נכנס לבית המדרש? אם כן אשרייך, אם לא, זה רק יזיק לך. איך תענה על זה במשבר חנוכה? אם המשבר בראשון יוציא אותך
החוצה אז חבל. יש אנשים רציניים ומדהימים, שאם היית אומר להם שהם לומדים עוד שמונה שנים היו מתרסקים, אבל ללמוד
עוד שנה וחצי עד הגיוס הם יכולים. צריך מאוד מאוד להתייעץ עם רבנים באופן אישי, מה יותר נכון לי. ויכול להיות שיש ישיבות
שיתאימו לאדם באופן ספציפי למרות שיותר נכון לו ללכת בדרך השנייה, אבל בישיבה הזאת יהיה לו יותר טוב למרות שבכללי
הדרך הזו "לא מתאימה לו".
וחשוב מאוד לזכור - מה שאני רואה כחיסרון\יתרון יכול להראות לאדם אחר בדיוק ההפך.
אין לי דבר וחצי דבר נגד אף ארגון כשרות, מעולם לא פסלתי ארגון כשרות זה או אחר, בטח לא לפי סיפורים.
השיקולים שלי בכשרות הם עד כמה גוף הכשרות ידוע בהשגחה איכותית ועד כמה הקריטריונים שלו לכשרות מקובלים בעיני, כמובן יש דירוג ואני משתדל לצרוך את אלה שנמצאים בדירוג גבוה יותר.
רבותי הורו לי - כשהתייעצתי - לא לסמוך על כשרות צהר, אני מניח משילוב של שיקולים ציבוריים וכשרותיים.
אני מניח שצהר לא באים לרמות אף אחד.
מה שכתבתי היה לגבי טענת "עד אחד נאמן", הגבתי שעד אחד נאמן על מה שהוא מעיד שראה, אבל השגחה על הכשרות היא דבר גמיש ואם אין משגיח שנמצא שם 24/7 ועם שליטה מושלמת במטבח, ממילא זה כבר לא גדר של "עד אחד נאמן" אלא "עד אחד מעיד שכנראה זה כשר" (נכון אגב לכל ההכשרים), ולכן זה תלוי ברמת האמון שלי באותה מערכת כשרות
בס"ד ובהשתדלותי
האם ניתן לדעת כיצד אמרו/הביעו את הרעיון של המילה 'אדרבה' בזמן התנ"ך? אם כן - כיצד אמרו זאת?
הכי קרוב זה "להפך", ומופיע כ"לא היא, אלא.."
בס"ד
מה דעתכם: איזה סוג סרטים אסור לראות, איזה לא ראוי, איזה כן טוב לראות, אם יש כאלה ולמה?
כעת אתה יכול לדעת לבד שאפילו על שדרניות הטלויזיה אסור לך להסתכל, שלא לדבר על אלו המתלבשות גרוע וחשוף יותר מהן.
בס"ד
כלומר אם רוצים לראות סרט כל מה שצריך זה לבדוק באיזה דקות יש נשים לא צנעות ולדלג על הקטעים האלה? (אני בכוונה מדברת כמו ראש קטן - המטרה היא לקבל הסבר יותר מפורט).
אם זה הכלל היחיד אז לבנות מותר לראות את כל הסרטים שבעולם?
שנה טובה!
כתיבה וחתימה טובה!
בשו"ע כתוב שיש לימנע מלקרוא בספרים שכל ענינם טפלות, (או במילותינו אנו ענייני מין וכדומה) אין באיסור זה חילוק בין נשים לגברים וכל שכן בין ספרים לסרטים.
מלבד זאת אכתוב מזכרוני כי יש מחלוקת באחרונים האם יש איסור לנשים להסתכל בגברים.
הדברים שנאמרו לעיל נאמרו שלא בדקדוק משהו, אע"פ שטפח באשה ערווה בנדוננו ישנם כמה עניינים מורכבים יותר.
ראשית הסכלות לשם הנאה אסורה לעולם ואפילו באצבע קטנה של אשה כידוע.
שנית, בכל ערווה שאמרו חכמים נחלקו הראשונים אם הוא מותר דרך ראיה בעלמא. כמדומני שמשנה ברורה פסק להחמיר בו.
שלישית, כל מקום שמטרת האדם היא לרות את הסרט ואינו מחמת הערווה כלל שרי אף במקומות המכוסים אלא אם כן יכול לעקוף בקל על אותו הקטע. מקור הפטור מדין "אפשר ולא קמכוון" ומדין "ליכא דרכא אחרינא".
כל זה מזכרוני בלבד ולא לסמוך על הדברים.