פורום בית המדרש (עמוד 174)

יש משפט/מאמר, אני לא יודעת מאיפה הוא, אבל הוא משהו כמו 'תתחברנה הידיים ותעלנהמעלה מעלה עד כיסא הכבוד', משהו כזה [הגיוני שסילפתי את זה קצת] ואני צריכה את הניסוח המדויק (ועדיף גם מקור) בדחיפות ממש, אם יש למישהו, זה יעזור ממש.
תודה.

בס"ד 

בנות שמיניסטיות ומעלה מוזמנות בכיף

ה' אמר לנח "צהר תעשה לתיבה", ורש"י מפרש שזה חלון/אבן טובה להאיר את התיבה.

ויש שתי שאלות על זה:

א) לכאורה כל הגלגלים של השמש והירח נעצרו בזמן המבול וגם היה כל הזמן גשם, אז מאיפה היה אמור להגיע אור חיצוני?

ב) איך חלון אחד או אבן טובה אחת יכולה להאיר את כל התיבה?  

בסיעתא דשמייא!

מי שרוצה לקרוא עוד קצת על הנסיונות מוזמן להסתכל כאן.
אשמח ממש שתקפיצו את ההודעה, ותפיצו את הד"ת, כדי שבעז"ה עוד יהודים יוכלו להתחזק

שנזכה בעז"ה לעמוד בגבורה בכל הנסיונות שאבאל'ה שבשמים נותן לנו, ולאהוב אותו באמת.
שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י! 
א-מ-ן!

"ויאמר ה' אל אברם: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" - הציווי האלוקי לכל אדם - שיעזוב את ארצו, את מולדתו ואת בית אביו, ויתחיל לנדוד בכיוון הארץ המובטחת. לכל אדם יש את ארצו ומולדתו ובית אביו שלו, כל אדם נולד עם הטבע שלו, עם התכונות שלו. תכונות הנפש של האדם נמשכות לו קודם כל בתורשה מאבותיו ואבות אבותיו. אנו יכולים לראות כבר בגיל ילדות אצל האדם שיש לו כיוונים מסוימים המיוחדים רק לו, ואלו הן תכונות קבועות בו.

הבסיס של כל בני האנושות הוא התכונה, הטבע, של הרצון לקבל הנאה ותענוג, זה מה שמשותף לכל בני האנושות, אבל מה שאנו מכנים בשם תכונות הנפש המיוחדות לכל אדם, הן למעשה הגבולות של הרצון לקבל של כל אדם. כי אחד נמשך לקבל הנאה ותענוג ממדע וממושכלות, וזה השטח העקרי השולט שלו, וממילא כל שאר הדברים נידחים על ידו, ולא נמצאים ברשותו. השני נמשך לקבל הנאה ותענוג מתאוות בהמיות, זוהי התכונה השולטת שלו, וממילא כל שאר התכונות נדחות על ידו.

הוה אומר שתכונות הנפש של האדם הן תוואי של הרצון לקבל שלו. הרצון לקבל הוא הטבע שמשותף לכל בני האנושות גם יחד, אבל התוואי, הגבולות, התכונות של מה שהאדם רוצה לקבל, אלו הן דברים שונים בין אדם לאדם, וזה מה שעושה את ההבדל בין אדם לאדם. לזה התכוונו חז"ל כשאמרו - כשם שאין פרצופיהן דומים זה לזה, כך אין דעותיהם דומות זו לזו.

אבל הקב"ה אומר לאדם: באם אתה רוצה להגיע לארץ המובטחת, אתה צריך ללכת ולהסתלק מארצך וממולדתך ומבית אביך, כלומר אתה צריך לעזוב את תכונות הנפש המבטאות את הרצון לקבל הנאה ותענוג שלך, את האהבה העצמית שלך, ואז תוכל להגיע אל הארץ המובטחת היא ארץ ישראל. א"י מרמזת על המצב הרוחני הנעלה ביותר שאליו יכול להגיע האדם, א"י מסמלת את המצב ההפוך מן הטבע שבו נולד האדם שהוא טבע של איגואיזם ושל אהבה עצמית. א"י היא רצון של נתינה, תשוקה להטיב עם הזולת, אהבה בלתי מסתיימת, בלתי נגמרת, של הזולת ושל הבורא. המדרגה הזאת של א"י, היא הפסגה שאליה יכול להגיע האדם, זוהי אהבת האדם ואהבת ה' המוחלטת שאינה ניתנת לערעור או לקלקול כל שהוא.  

לקריאת המשך המאמר- פרשת לך לך על פי החסידות

מהיום אני קובע: מתקלחים ר-ק אם מלוכלכים!!

כפי איך שאתם מבינים מהכותרת,
הקטע הבא הולך להיות בטוב טעם ו-ר-י-ח...
וואי אני קולט עוד שנייה את כל הבנות צועקת ובאות עם נבוט -
אתה תגיד לי להפסיק לחפוף עם Head & Shoulders ?! רוצה כאפה?...

אז זהו ש - לפני שאנחנו ממשיכים אני חייב להגיד משהו.
אני קמתי עד למקלחת בשביל לכתוב ת'אותיות המסובכות האלה באנגלית,
בחייאת, דירבאלק אם אתם לא משקיעים דקה וחצי להמשיך עד הסוף...

ואם נלך ישר לעניין, אז זה משהו כזה:
למי פה לא נמאס לשמוע ת'מילה 'תשובה'....?
יענו חפרו לנו עליה, ובאמת שעכשיו מספיק, כי עברנו את יום כיפור,
די! חאלס! כולנו נקיים מעברות...

אז זהו ש - הכל מתחיל מיום נחמד לפני השינה, חבר שלי בחדר אומר משהו על -
'מקלחת', שבלה בלה בלה אם מלוכלכלים...
לא יודע בדיוק מה אמר שם, אבל אז נדלקתי בבום אחד.

מה כ"כ מגניב? עוד מעט תבינו.
כמעט כל בחור (הסדר/גבוהה/מכינה) יודע את החידוש של הרב קוק זצ"ל במושג התשובה >>
V - רואים ת'וי הזה? דמיינו אחד כזה בגדול, אבל ענק...
העולם לפני בריאתו היה בנקודה הגבוהה בצד ימין של הוי,
ובזמן שה' ברא את העולם - כל הבריאה ירדה אל נקודות המינימום של ה'וי'. הכי למטה שם...
התשובה = המטרה שלנו בעולם = להביא את העולם לנקודה הכי גבוהה של ה'וי' - בצד שמאל שלו.
עד לפה קפיש?...
(אגב - אם העולם היה במצב גבוה פעם, למה להוריד אותו למטה? התשובה בקצרה מאוד - המושג: 'נהמא דכיסופא'. אומר לך סינית? בשמחה ארחיב - 'אחד מהעם' בפייסבוק...)

ממילא יוצא לנו דבר ענק ומדהים.
המושג תשובה?! לקחת אותו לצמצם אותו רק ל - 'ניקוי החטא', זה ממש לא זה...
תשובה = השבת העולם, האדם, כל יצירת ה' - להשיב את הכל אל ה'.

שופו אז מה ת'כלס יש לנו פה -
עכשיו, ממש כמה שעות אחרי יו"כ שאנחנו 'נקיים ממש', למחוק את המושג 'תשובה' מהמילון שלנו?!
זה פשוט פשע. עכשיו חייבים להמשיך בתשובה. להתקדם עוד, עוד. כל התקדמות = עליה בצד שמאל של ה - V = לשוב אל ה' = תשובה. גם אם עכשיו אנחנו 'מצוחצחים', אבל אנחנו לא בנקודה למעלה ב'וי', אלא רק מחקנו ת'עבירות - ת'נפילות. אבל ממש עוד לא הגענו למעלה. [החטאים = נפילות 'קטנות' בעלייה בצד שמאל ב - V...]


קיצור?
כן ---- ת-ש-ו-ב-ה, גם עכשיו.
לשוב, לעלות - כמה שיותר = ע"י תורה, התחזקות, גמילות חסדים, תפילה וכו',
לאבאל'ה בשמיים.
אז אם נסכם את זה יוצא דבר כזה ---->
עכשיו הגיע הזמן לחזור בתשובה =
לא על חטא מסוים, אלא דווקא להרבות כמה שיותר במצוות ומעשים טובים, וזה מה שיעלה אותנו למעלה בצד שמאל של ה'וי', זה מה שישיב אותנו אל אבאל'ה...

אגב, זה גם מאוד מסתדר עם מה שאמרו חז"ל שגם צדיק גמור צריך לעשות תשובה.
צדיק גמור?! על מה בדיוק תשובה?! איפה חטא?! מה יש לו לתקן?!...
אלא, שזה שהוא לא חטא, לא אומר שהוא עלה בצד שמאל של ה - V, אלא רק שהוא לא נפל שם...
אבל מה עם העלייה בצד שמאל? מה עם ה - 'לשוב אל ה''? מה עם התשובה?!...
לכן - גם הוא צריך 'תשובה'. ל-ע-ל-ו-ת, כמה שיותר להתקרב אל ה'.



אז נכון שמתקלחים גם כשלא מלכולכים?!...
יפה. כך גם חוזרים בתשובה גם כשאין חטאים.
'תשובה' היא לעולם. כל יום, כל דקה, כל שנייה -
כל התקדמות לעבר ה', זה לשוב - אל ה'.
זו תשובה.

אז כן -
גם בתפילה ערבית (לפני שנייה מחקנו את כ-ל העברות, לא?!...) של מוצאי יום כיפור אמרנו -
"השיבנו אבינו". כי לעולם ותמיד, רוצים לשוב, אל ה'...
אין 'פוס משחק' בתשובה אל אבאל'ה.

(בבקשה, עשו טובה ותקפיצו ת'קטע הזה שעוד כמה יראו אותו...)
 

שנזכה.
באהבת ישראל ענקית...

יש דבר כזה?
מה התורה אומרת על כך?
אני לא מאמינה בזה בכלל,
אבל שמעתי השבוע כמה פעמים שבהחלט המושג הזה קיים ופוגע.
זה נכון?!
ואם כן,איך צריך להתייחס לכך? 

בסיעתא דשמייא!!

[למבוגרים ולביינישיי"ות - הגרסה פה ].

חבר'ה!
יש פה ד"ת ממש קצר ופשוט מתוק לפרשת נח..
באמת שאפשר ללמוד מפה יסודות שאשכרה משפיעים לנו על החיים.
שווה להקדיש 2 דקות בשביל חיים טובים יותר, לא?

"ויבא נח ובניו ואשתו ונשי-בניו אתו אל התבה, מפני מי המבול".

למה כתוב 'מפני מי המבול'??
כבר אומרים לנו מתחילת הפרשה שצריך לבנות תיבה בשביל להינצל מהמבול..
אז זה נראה כאילו המילים האלו מיותרות.. לא?

רש"י בא ועונה שכמו כל האנשים מאותה תקופה, גם נח לא באמת האמין שיגיע המבול, ולכן רק כשהוא ממש ראה את המים מתחילים לרדת - הוא נכנס לתיבה..

אבל שניה, נח?! זה שה' אומר שהוא צדיק ותמים - לא מאמין שמה שהקב"ה אומר מתקיים? אז איך התורה כותבת עליו כאלה מחמאות?
לא הגיוני, נכון?..
הופה, תשמעו 2 תשובות פשוט מתוקות על זה >>

"נקודה טובה, ועוד נקודה טובה.." מכירים את השיר?
נח האמין בנקודה הפנימית של כל אדם, במוסר של כל אדם - הוא הבין שיש נקודה פנימית, שבה האדם תמיד נשאר טהור, לא משנה מה הוא עשה. שיש מקום שבו גם האדם שנראה הכי רשע בעולם עדיין טוב..
ובגלל זה הוא באמת האמין שהדור שלו יחזור בתשובה, והמבול בכלל לא יצטרך לקרות..
וואלה, זה נקרא אדם צדיק ותמים באמת. להצליח לראות את הטוב שבכל אדם, את הנקודה הפנימית הטהורה שבו, להאמין שכל אדם טהור..
אחח..
אז רוצים טיפ לחיים טובים יותר?
תנסה להסתכל על חברים שלך, גם על זה שממש מעצבן לפעמים, בעין טובה. תתייחסי גם לזאת שלא הכי צדיקה בכבוד, בהערכה. תאמיני בה.
לפעמים באמת, כמו במקרה של נח, זה לא באמת עובד - אבל ברוב המקרים זה באמת עושה את ההבדל - גם אצלכם, וגם אצל האדם שמולכם.
אז מה אכפת לכם לנסות?
(הרה"ק מהר"י מוורקא)

ועכשיו לתשובה השנייה >>
ה'אוהב ישראל' אומר שמי שמקווה למשהו, מי שמאמין במשהו, יכול באמת לשנות את המציאות.
ז'תומרת שאם תאמיני באמת חזק שתצליחי במבחן, לדוגמה - יש סיכוי גבוה יותר שתקבלי 100.
אם תאמין שתצליח להתגייס לסיירת מטכ"ל - יש סיכוי ממש טוב שבאמת תתקבל.
ושתדעו שזה גם נכון מבחינה פסיכולוגית - מה שבאמת משפיע על ההצלחה שלך בכל דבר - זה האמונה העצמית שלך.
אז למה בעצם נח לא רצה להאמין במבול?
כי הוא לא רצה שבסופו של דבר המבול באמת יהיה. הוא ידע שאם הוא יאמין במבול יש סיכוי גבוה יותר שהוא יקרה. הוא כל הזמן התלבט אם להאמין במבול או לא, עד שהוא פשוט ראה את המים של המבול והבין שאין מה לעשות, זה קרה.

אז בעצם למדנו היום 2 דברים:
1. אפשר באמת להשפיע על כל אדם כשרואים את הצד הטוב שלו, את הנקודה הפנימית שלו, שבה הוא באמת טהור.
2. כשמאמינים במשהו באמת - יש סיכוי יותר גבוה שזה באמת יקרה. אפשר לשנות את המציאות ע"י אמונה.
שנזכה בעז"ה

שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!

על הפסוק "אלה תולדות נח, נח איש צדיק". (בראשית ה' ט'), שואלים המפרשים: לכאורה צריך היה להיות כתוב שתולדותיו הם שם חם ויפת, ובמקום זה כתוב נח איש צדיק!? אומר רש"י שבאמת רצתה התורה להזכיר את בניו, כמו שכתוב לאחר מכן "ויולד נח שלושה בנים, שם חם ויפת", אך הואיל והזכירו סיפר בשיבחו, שנאמר: "זכר צדיק לברכה", זאת אומרת ע"י שמזכירים את הצדיק באה ברכה. והעניין הוא – כשמזכירים צדיקי אמת, למשל, כשמדברים על ה"ברכת שלום" זצ"ל, אז זוהי משמעות אמיתית, שאנו מתכוונים לדמותו הרוחנית, עקרונותיו, רוחו ורעיונותיו. וכשאדם מדבר ומזכיר את הצדיק, מזה צומחת ברכה אצל האדם, מכיוון שחושב מי היה אותו צדיק שלא רדף אחרי הבלי העולם, אלא ריכז את כל חייו על נקודת האמת, ואת כל שאר הדברים הוא טאטא ומחק, והאדם מתחיל לקבל תשוקה מזה לעשות כך גם כן, מכיוון שחבל על כל רגע, החיים הרי קצרים.

לקריאת המשך המאמר - פרשת נח על פי החסידות

חייבת להתייעץ!!!!!!!! אני צריכה רב באיזור בני ברק רמת גן או תל אביב!

אני ממש שוברת ת'ראש!!!!!!! תזכו למצוות!!!

התלבטתי אם לפתוח את זה פה או בספרים וסופרים, בסוף החלטתי ללכת על שני הפורומים..
מישהו פה מכיר את הספר 'כך לא כתוב בתנ"ך'  או את ספר ההמשך שלו 'גם כך לא כתוב בתנך'?

אני מתלבטת אם לקנות, וזה ממש דחוף.. מה יש לכם להגיד עליהם?

האם מישהו יודע איזה עירוב יש בשכונת רמת שרת דהיינו רק הכללי או גם של גוף נוסף

תודה

למה מזמינים את האושפיזים רק בסוכות ולא גם בפסח? 

החדש של עמיר בניון בתוכנית "סבבת שלום" ברדיו!
וגם: יובל טייב מדבר על הכל בראיון בלעדי על המעבר ממוזיקה מסורתית לים תיכונית מודרנית. השמעות בכורה מהאלבום החדש של עמיר בניון, וגם קטע של האח אבי בניון, ועוד השמעות בכורה בלעדיות.

להאזנה והורדה לנגן או למחשב (לחצו על מקש ימני בעכבר ובחרו בשמירה בשם):

http://pod.icast.co.il/0d89006d-fb6a-4c54-8966-d00aef762f76.icast.mp3

כדאי להרשם כאן בחינם:
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=PodcastSubscribe&id=347246


המוזיקה שאין ברדיו רק ב"סבבת שלום" כל שישי 12-2 בצהרים ברדיו קול רמת השרון 106FM וברשת כל הזמן:
www.sababat.co.cc

אם 'נהמא דכיסופא', לא אומר לכם יותר מאשר 'סינית עתיקה', אז כדאי לקרוא ת'קטע הבא...

אגב - הוא כהמשך לקטע הזה:
>  מהיום אני קובע: מתקלחים ר-ק אם מלוכלכים!!

 

כמה פעמים קרה לי שאני בא 'לחטוף' אנשים בטרמפ - יענו להביא אותם עד פתח הבית שלהם,
אני בא לפנות לרחוב שלהם, פתאום אני שומע -
'לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא'....
אמאל'ה. אני כולי קופא על ההגה. מה קרה? פיגוע? מחבל? אש? איפה? מי מת?...
ואז אני שומע את הבחור אומר - 'לא! אל תכנס, תוריד אותי פה'...
וואו, לא נורמלי זה. מה אתה גנוב?! שב במקום. כולה אני עושה לך טובה בחינם...
אגב, עזבו שבסופו של דבר בד"כ אני לא שואל אותו, שם גז ונכנס ממש ליד הבית שלו,
אבל הוא עצמו. מה עשיתי לו שהוא כל כך - 'לאאאאאאאאאאאא'....?!

תגידי, היית פעם אצל דודה שלך בחופש שבוע שלם?
זה הולך משהו כזה -->
ביום הראשון - אחלה. את שמחה. כיף - הכל בחינם...
ביום השני - טוב. איזה יופי שזה בחינם. לא צריך לעבוד.
ביום השלישי - את כבר מרגישה קצת לא נוח. הולכת לדודה ושואלת אותה -
'דודה, אני יכולה לעזור במשהו?'...
והיא עם חיוך מרוח אומרת לך - 'לא חמודה, שבי, תנוחי. דודה תעשה הכל'...
ביום הרביעי את קמה כזה עם 'קורי עכביש' על העיניים -
'דודה, אני לוקחת ת'מטאטא, מנקה ת'רצפה'...
'מתוקה, הכל כבר נקי, שבי תאכלי בכיף, אל תטרחי".

ביום החמישי - את כבר אש. וואלה, את כבר לוקחת ת'מטאטא בידיים, לא רואה את דודה שלך בעיניים -
והיא כזה כולה מנסה לחסום אותך ולקחת לך ת'מטאטא - ואת, את פשוט מתחילה לטאטא...
את מה?! הכל נקי! את מה את מנקה?!...

אני אגיד לך את מה את מנקה. את מנקה את ---
הבושה. אין מה לעשות - לקבל חינם, כמה שזה 'כיף' ובלה בלה בלה,
זה פשוט מבייש, ובסופו של דבר ממש לא כיף.

עכשיו זוכרת ת'שאלה שלך? נעלה אותה לרגע לפה:
אם ה' רוצה שיהיה לנו רק טוב , אז...
הלו, ה' - שלח את כולנו ישר לעולם הבא! מה צריך לעבור את העולם המעצבן הזה?!
הרי אתה אוהב אותנו, תן לנו ישר הכל טוב. עולם הבא. לכולם...
למה כל הדרך הארוכה, הקשה והמייגעת הזו שיש בה הרבה נפילות וסבל?!

אחלה. גם הטרמפ וגם המטאטא - המכנה המשותף של שני הסיפורים הוא אחד:
אדם לא נהנה ב-א-מ-ת מדבר שהוא בחינם.
או אם נגיד את זה יותר פשוט:
מה שעבדתי והזעתי עליו, הרבה יותר שווה - מאשר מה שקבלתי בחינם.

אגב, אם נחזור לבנות, תשאלי את עצמך -
שאת הולכת לחנות בגדים לקנות חולצה. אם זה כסף של ההורים,
אז וואלה, חוגגים עליו. כמה עולה חולצה? 300. סבבה, בכיף...
אבל אם זה כסף שלך, את כזה באה לדלפק, מוציאה ת'מאה שקל על הבושם שקנית בהנחה ענקית,
וכולך - 'אי. אי. כואב לי בלב. כספי הטוב, איך אני משחררת אותך. כואב'...


מה אומרת? שנחזור מהר לגברים?... 
צאי רגע לרחוב, תסתכלי על אדם שגידל בצל בחצר שלו.
כמה הערכה, איזו התלהבות, הוא ילטף אותו, ישקה אותו באהבה, יעטוף אותו בזהב...
ואת כזה עומדת בצד - רבאק!! בואנה איש, רוצה נעשה לך מגבית לקילו בצל?...
לך ל - 'הכל בשקל' וקנה שם עשרים קילו. מה אתה מזיע על קילו..?!

זהו. מכאן נבין אחלה ת'תשובה ---
'נהמא דכיסופא', בתרגום חופשי = לחם של בושה. דברים שמקבלים חינם, הוא של בושה.
זו הסיבה שה' לא לקח אותנו ישר לעולם הבא.

קיצור - ה' עשה איתנו חסד כפול.
לא רק זה שהוא נותן לנו שכר, אלא > הוא ל-א נותן לנו אותו בחינם.
כי - שכר בחינם - לא כיף לאדם. האדם מרגיש לא בנוח.
לכן ה' נותן לנו לעבור פה בעולם הזה, להזיע, להתגבר, לעשות מצוות, להלחם עם היצר -
בשביל שנקבל את השכר בעולם, זה יהיה שכר על 'עבודה', ולא שכר של חינם.
= לא נתבייש לקבל ת'שכר הזה, ו - נהנה ממנו ה-כ-י הרבה בצורה הכי מהנה שיש.

יוצא שת'כלס -
ה' היה יכול לתת לנו את העולם הבא ב - 'מתנה'. את כל הטוב. בקלות.
אבל אז, אנחנו לא היינו מרגישים כמו שבעז"ה נגיע למעלה ונוכל לומר בכיף -
'ה', מגיע לי השכר הזה. עמלתי - הגברתי - השתדלתי. הוא שלי, מגיע לי משכורת'...
זה שיא הכיף. לקבל משהו ולהנות ממנו. משהו שמגיע לך לא 'בחינם',
אלא דוקא בגלל שעבדת והזעת בשביל להשיג אותו...

אז בעצם - וואו.
שופו כמה ה' אוהב אותנו.
זו - אהבה אמיתית.
ה' , תודה. באמת.
אוהבים אותך.



עד לכאן מי שרוצה והכל סגור לו - סבבה.
אבל מי שרוצה עוד, או למי שתהיה אי פעם שאלה על מה שאמרנו -
מזומן להמשיך לקטע הבא:
> שאלות - תשובות. אבל יש יסוד ענק שפותר הכל...

בכל מקרה, עשו טובה ותקפיצו ת'שרשור.

אם הקפצתם, אני יודע שקראו את הדברים וזה פשוט מעלה לי חיוך על הפנים...

אז, מי המתנדב/ת להעלות לי חיוך מתוק על הפנים?...

באהבת ענקית,

אח..


 

בסיעתא דשמייא!

ביינישי"ם? לחצו כאן.

אחח.. איך אני אוהבת את שמחת תורה!
תחשבו איזה עוד עם היה עושה חג על זה שהם קיבלו איזשהו ספר לפני אלפי שנים?
אין על עמ"י הצדיקים!

מכירים את זה שאתם באמצע הריקודים בשמחת תורה, ופתאום אתם רואים יהודים שממש לא קשורים לתורה (יענטו חילוניים, אבל לא סתם חילונים, ערסים כבדים כאלה..) באים ומצטרפים לריקודים?
חשבתם פעם מה הם עושים פה?
לא בקטע של להעיף אותם או משהו, אלא פשוט כי למה שאנשים שלא באמת לומדים תורה ומקיימים מצוות יבואו לרקוד עם התורה?..
הם כאילו לא מתאמצים בה ולומדים אותה.

אבל בעצם אנחנו מפספסים פה נקודה ממש חשובה -
בכל יהודי יש נשמה קדושה, טהורה.
לכל יהודי, גם זה שנראה הכי רחוק בעולם מהתורה [ח"ו!] - יש קשר לאבאל'ה שבשמיים, למצוות, לתורה.
רק שלפעמים הוא עצמו לא רואה את זה, כי הוא עסוק כ"כ בכסף, בפוזות, בחיצוניות - קיצור בעולם הזה.
אבל כשהוא רואה שאחים שלו רוקדים עם התורה, שמחים בה - משהו נדלק בו.
הנשמה שלו מאותת ואומרת: 'היי, גם אני פה. אני רוצה קדושה, טהרה. אני רוצה לשמוח שמחה אמיתית. אני כל כך מתגעגעת לאבא שבשמיים. אני רוצה לחזור אליו".
לא תמיד הוא מבין את זה, לא תמיד הוא באמת יודע למה, אבל פשוט יש לו דחף לרקוד, לשיר.
ואז הוא בא, ומרביץ בריקודים, כמו שהוא לא רקד מעולם.
ריקודים שיוצאים באמת מהלב.

שמתם לב פעם לזה שרק אצלנו כולם רוקדים ממש יחד?
בכל שאר המקומות בעולם אולי כולם נמצאים באותו מקום, אבל כל אחד רוקד עם עצמו, ומקסימום עם בן\ת זוג אחד\ת.
אבל אצלנו כולם נותנים ידיים, כולם רוקדים יחד במעגל.
וזה גם לא משנה לי למי אני נותנת עכשיו יד, אם היא חברה שלי או לא, או אם אני בכלל מכירה אותה - אני רוקדת איתה, שמחה איתה.

ככה גם בשמחת תורה, כולנו רוקדים יחד במעגל - הבייני"ש שכל השנה למד תורה, עם החילוני שהיום נכנס בפעם הראשונה לבית כנסת - כווולם.
זה מראה, יותר מהכל, על האחדות בינינו, ועל זה שלכל יהודי יש חלק בתורה.
השמחה בחג הזה היא לא על הידע והלימוד שיש לכל אחד בתורה, אלא על המתנה הנפלאה שאבאל'ה שבשמים נתן לנו, ועל הקשר המיוחד שיש לנו איתו בזכות מתנה הזאת.

שתדעו שבחג הזה כל שערי השמחה נפתחים, וזה ממש הזמן לאסוף שמחה לכל השנה.
תחשבו שנייה על השנה שעברה,
אם היית שמח בה - בטוח אתה מבין עד כמה זה כיף להיות בשמחה,
ואם קצת התייאשת, והיית עצובה - את בטוח מבינה כמה השמחה חשובה כדי שנוכל לחיות חיים טובים יותר.
אז הנה, ה' בא ואמר לנו - קחו כמה שמחה שאתם רוצים!!
אם תנצלו כל רגע בחג הזה, ותשמחו באמת - אתם לוקחים אתכם שמחה לכל השנה.
שווה, לא?!

אז עכשיו כשאתם רוקדים בחג, עשו טובה - תקראו גם לאלו שלא ממש שומרים תורה ותגידו להם שיבואו לראות שמחה מטורפת, משהו לא מהעולם הזה..

[נכון שעכשיו אתם רוצים לשמח מישהו?
אז בבקשה תקפיצו את ההודעה, כדי שעוד יהודים יוכלו לקרוא את הד"ת..
2 מצוות בהודעה אחת. לא שווה? ]

שבעז"ה יהיה חג שמח באמת לכל עמ"י הצדיקים!
א-מ-ן!

בע"ה

נכון אומרים שמי שמזכה את הרבים - אין חטא בא לידו?
 

אז לא הבנתי איך אפשר לומר את זה, כי יש כאלו שמזכים את הרבים וחוטאים..

אשמח לתשובה.
תודה רבה, ותזכו למצוות!!

בס"ד

איך זה הולך? מה מותר לכתוב ומה אסור?

- לסכם שיעורים- מותר?

- לכתוב תזכורות ביומן?

- יש בזה את העניין של דבר האבד? אם כן- מה נחשב דבר האבד?

מועדים לשמחה!

בסיעתא דשמייא!!

[גרסה יותר מבוגרת - פה]
 

כמו שבטח אתם יודעים קהלת זה ספר דיכאוני, אבל וואחד דיכאוני..
כאילו, כל מילה שנייה בו יכולה להכניס אותך לדיכאון -
"הכל הבל", "מה יתרון לאדם בכל אשר הוא עמל", "כל הדברים יגעים", "ושנאתי את החיים" ועוד, ועוד, ועוד..

ועכשיו אני שואלת -
ראינו שבסוכות המצווה הכי גדולה זה לשמוח,
אז למה דווקא עכשיו קוראים את מגילת קהלת הדיכאונית?!..
כאילו מה, לא מספיק שהיצר הרע רוצה כל הזמן להפיל אותנו לעצבות דווקא בסוכות - גם מכריחים אותנו להתבאס עם המגילה הדיכאונית הזאת??..

אבל בואו נראה שנייה >>
נכון, שלמה המלך במגילת קהלת שולל את כל הדברים בעולם כמעט, ובאמת יכול להכניס אותנו לדיכאון..
אממה?!
כל הזמן הוא חוזר על זה שהקיום שלנו פה בעולם הוא ארעי.
נכון כל פעם כשיש יומולדת למישהו מהמשפחה, סבתא באה ואומרת: "יווו, אני לא מאמינה!! איך הוא גדל! אבל הוא נולד רק אתמול.."?..
באמת שסבתא לא סתם אומרת את זה -
החיים חולפים מהר, חביבי.
תסתכל שנייה אל סוכות שעבר - אתה מאמין שכבר עברה שנה מאז?!..

אז בעצם שלמה המלך רוצה להחדיר בנו דרך קהלת ש..
החיים עוברים מהר, ואם אנחנו לא ננצל אותם בשביל עבודת ה' ה-כ-ל שווה הבל.
כי כל הדברים הגשמיים אולי (ואני מדגישה את האולי, כי לפעמים זה בדיוק ההיפך..) יעשו לך טוב עכשיו, יתרמו לאורח החיים שלך, אבל אח"כ אתה לא יכול לקחת אותם איתך לעולם הבא, וגם לעולם הזה, לדור שיבוא אחריך, לא בטוח שהם יועילו.
ולכן, אחרי ששלמה המלך (שאגב היה החכם מכל אדם, אתם יודעים..) בודק וחוקר, הוא מגיע למסקנה ש -
"סוף דבר הכל נשמע, את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור - כי זה כל האדם. כי את כל מעשה האלוקים יבא במשפט על כל נעלם - אם טוב ואם רע".

עכשיו נחזור לשאלה הראשונה ששאלנו - למה קוראים את מגילת קהלת בסוכות?
כי בסוכות אנחנו עוברים לגור באמצע הרחוב, על שק"שים (ובמקרה הטוב מזרונים..). הכל בשביל להתנתק מהחומריות, ולהתחבר יותר לצד הרוחני.
אז קודם כל - המסקנה של ספר קהלת ממש מתאימה לסוכות, כי אנחנו מתחברים לצד הרוחני שלנו, ומסלקים את הגשמיות.

אבל זה לא ענה על למה דווקא בסוכות, 'זמן שמחתנו', אנחנו קוראים את מגילת קהלת הדיכאונית..
אז ככה,
שמחה אמיתית זה לא סתם להריץ צחוקים עם החבר'ה, או לראות סרט טוב -
שמחה אמיתית יכולה לבוא רק מדברים משמעותיים יותר.
כל ספר קהלת מלא בשאלות נוקבות, שבתכל'ס כל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו לפחות פעם בשנה -
מה המטרה של מה שאני עושה פה בעולם? יש בכלל ערך לחיים שלי?
רק מתוך החשבונפש הזה, אתה יכול להיות שמח באמת.
אחרי שתשב עם עצמך ותגיע למסקנה שקהלת הגיע אליה - שהחיים חוליפים מהר, וצריך לנצל את העולם הזה לתורה והמצוות - תוכל לשמוח שמחה אמיתית, שמחה של מצווה.

אגב, שתדעו שספר קהלת הוא אחד הספרים היותר מעניינים בנ"ך לדעתי..
שווה לקום מוקדם לתפילה ולהישאר ערים בקריאת התורה..

שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת, מלאה שמחה, לכל עמ"י!!
מועדים לשמחה!