פורום בית המדרש (עמוד 175)

שבתשובה מיראה - זדונות נעשות כשגגות,

אבל בתשובה מאהבה - זדונות נעשות כזכויות

כיוון שבסוג תשובה כזה יש המתקת שורש החטא והפיכתו בעצם לטובה כשמבינים את העומק ומה גרם לחטא שהרי כל נפילה היא בעלת פוטנציאל לעליה...

עייני באורות התשובה למשל (גם מה זו בכלל תשובה..)

והעיקר מתוך שמחה שהרי זו מצווה ממש...

שנה טובה!

בס"ד

הרי במקרה כזה שאני מתנצלת בפני מישהו על מריבה או משהו שעשיתי לו אין פה עניין של תשובה מאהבה ורצון להידבק יותר לה', ואין פה גם עניין של פחד מעונש. רק רצון להשלים עם בנ"א..

מה אז?

את יכולה להתנצל כי "צריך" או מפחד וכו' ויכולה להתנצל מאהבה והבנה עמוקה של מה שאת עושה.

אם את מתקנת רק ברבדים חיצוניים - מיראה , אז היחס שלך הוא שהיה משהו ועכשיו הוא בסדר אבל אם את באה לתקן מהשורש ומאהבה ורצון וחיבור - את מסוגלת להפיק מזה גם טובה גדולה ולראות איך זה יכול לקדם ולהפוך לזכויות ממש...

* חשוב להדגיש שיש הבדלים בין בנים לבנות בתפילה כי אישה לא חייבת בכל התפילות ולכן גם ההתיחסות היא למי שמתפללת בקביעות

* המיני' הוא ברכות השחר , "ברוך שאמר" , אשרי , "נשמת כל חי" , ישתבח והלאה עד סוף תפילת העמידה

אם יש יותר זמן מוסיפים את ההללויות והמזמורים שאומרים ביום חול שהם יותר תדירים וקודמים אם אין זמן

* עדיף כמובן לא להתפלל בזמן קריאת התורה

* לגבי קדושה: מפסיקים תמיד וצריך להקשיב או לענות היכן שאפשר לענות וכן לגבי "אמן יהא.." ואמן של "דאמירן בעלמא" (יש סידורים עם טבלאות בסוף שכתוב בפירוט לאילו דברים עונים ומתי

* לגבי תפילה במניין לבנות: נשים לא חייבות בתפילה ובמניין. בנוסף - אפילו לגבי גברים יש דעה מכובדת שאם איחרו למניין עדיף שיתפללו על הסדר ולא ידלגו, לכן נראה שעדיף שתתפלל הבת לפי הסדר ובנחת.

ובכל מקרה צריך לדון לגופו אם זו נשואה או רווקה ואם זו תפילה מיוחדת יותר כמו בחגים וכו'

הרב שלי אמר שחשוב בזמן קריאת התורה, גם אם מאחרים, לא להתפלל אז שמע/עמידה אלא לשמוע את הקריאה.

אני תמיד מתפללת בזמן קריאת התורה...אז אסור??? [אבל כך  אני לא יוכל להתפלל.!..]

אלא בגלל שבאותו רגע פסק שלטון יהודי מארץ ישראל.

באותו אופן אבל הפוך - למה אנחנו חוגגים את חנוכה ולא את הניצחון על מלך אשור לדוגמה? - כמו שכותב הרמב"ם: "וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה."

עצם קיומו של שלטון יהודי בארץ ישראל אפילו אם אינו שלטון של תורה (ע"ע החשמונאים שהיו מהם אף צדוקים) הוא דבר גדול מאוד והפסקתו של שלטון זה זהו יום עצוב.

בעזהי"ת.

ולא שם עם משמעות שלטונית?

קוראים לזה צום גדליה בגלל שהמעשה שנעשה באותו יום (או בעצם יום לפני) זהו רצח גדליה.

המשמעות היותר עמוקה של הרצח זהו מה שכתבתי.

ושתי עובדות מחזקות את הענין:

א. כפי שעוד מישהו שאל אנו לא צמים ביום פטירת משה רבנו או בשום יום של פטירת צדיק. (להיפך בהילולת רשב"י אנו עושים יום שמחה)

ב. הצום נחשב כאחד מצומות החורבן (להבדיל מתענית אסתר)

כמו ראש הקהילה היהודית  זה לא נקרא שאנחנו שולטים בארץ

כל צום על החורבן(17 בתמוז,10 בטבת,9 באב וצום גדליה)בא ללמד אותנו שיעור,על החורבן.

צום גדליה מראה לנו,שגם אם חשבנו שהגרוע ביותר כבר קרה,מעכשיו כבר לא משנה מה נעשה-כי כבר נענשנו בעונש הכי חמור שיכול להיות,עדיין אפשר להדרדר.

הרי זה לא באמת שלטון,רק עבדים שמשחקים בפוליטיקה.

כבר אין בית מקדש,וכל עבודת ה' שלנו לא שווה.

הקב"ה כבר הראה לנו שהוא לא רוצה אותנו,ולא קשר איתנו.

אז מה זה משנה אם נמשיך לחטוא??אם נהרוג את גדליה,שממילא הוא שליט בובה של מלך בבל??

אז זהו-יכול להיות יותר גרוע.יכולה להיות מלחמת אחים.יכולים לרדת חזרה למצרים.

זאת הגישה שצום גדליה בא לעקור.

גם כשהמצב ממש גרוע,באשמתי,אסור לזרוק את הכל ולהתיאש.

במקום לומר שהחטאים שלנו כבר הביאו אותנו לשער הטומאה האחרון,ולכן אין שום ענין להתקדם(כי אי אפשר\קשה\אנחנו ממילא כאלה גרועים),צריך לחתור קדימה.העונש לא בא לדכא אותנו ולהרחיק אותנו,אלא כדי לזכך אותנו\לכפר על חטאינו.

תשובות.

א. לא רלוונטיים.

הולכים ומקצינים.

חברתיים באופן אישי, באופן ציבורי - לא מספיק(לא ביחס למישהו אחר, פשוט לא מספיק).

לא שומעים את קולינו.

אבל אני חושבת שלהתייחס ל"ציונות-הדתית" כציבור אחד זה כבר קצת לא נכון. אישית, אני לא רואה את הציבור שנקרא דתי-לאומי כציבור אחד,פעם היינו ציבור אחד,אבל מאז הציבור גדל ונוספו בו זרמים,והיום זה ציבור שמורכב מכמה וכמה ציבורים שונים מאד אחד מהשני. להתייחס לכולם אותו דבר רק כי יש לנו כיפות דומות, זה פשוט להתעלם מהמציאות. מה שנכון לציבור אחד לא נכון לציבור אחר. [ציבור הכוונה לזרמים,אבל הם כבר כ"כ שונים, וגם די רחוקים אחד מהשני ולכן נראה לי שהמילה ציבור כבר יותר מתאימה מ'זרם'].

שוב-לא קראתי את דברי הרב, אין לי מושג מה הוא אמר, רק נתפסה לי העין השורה של "דברי הרב שרלו בהתייחסו לציונות הדתית" וזה מה שגרם לי לכתוב את זה^. אם דבריי לא קשורים- עמכם הסליחה..  

ואני חושבת שיש בדבריו המון אמת וצדק.

וזה היה מגעיל מצד הערוץ לצאת במבזק פרובוקטיבי עם שורה שיוצאת מהקשרה ולהוסיף עוד שנאה.

אנחנו נוכל להיות רלוונטיים, ודי לחכימא!

ציונות דתית שדוגלת במפעל עצום של הפרת חוק אנטי דמוקרטית שנקרא "מאחזים" יכולה להיות רלוונטית?

ציונות דתית שמתוכה יוצאים הפוגרומיסטים של "תג מחיר" ומנפצים ופוצעים כל מי/מה שבא ליד והיא לא עושה כמעט כלום יכולה להיות רלוונטית?

ציונות דתית ששולחת את מיטב בניה לשרת פחות מהחילונים בחצי שירות יכולה להיות רלוונטית?

ציונות דתית שמשקיעה את כוחה במאבק אבוד - רוצים יו"ש אבל לא רוצים טרנספר של הערבים - יכולה להיות רלוונטית?

ציונות דתית שמשקיעה את מיטב כוחה ביו"ש(המאבק האבוד הנ"ל) כאילו אין ערים מעורבות, אין הנגב והגליל, אין פשע ואין שכונות מצוקה יכולה להיות רלוונטית?

ציונות דתית שלא מייצרת תרבות באופן ציבורי יכולה להיות רלוונטית?

דתיים לאומיים מהסגנון שלך, שמתנגדים אחרי 1900 שנות גלות לנס הכי גדול שקרה לעמנו מזה 2000 שנה - סוף כל סוף מדינה עצמאית - יכולים להיות רלוונטיים?

זה הזמן המיטבי בו בחור ישיבה יכול לתרום לצבא וגם לרוחניות שלו.

ולא ישלחו את החילונים למות בשבילם.

אבל זו אכן רק נקודה אחת.

וכ-85% מההסדרניקים הולכים לקרבי. לידיעתך.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/208303

אז מה???

למה אני צריך להיות רלוונטי לציבור החילוני???

אני צריך להיות רלוונטי רק לקב"ה!

ואני-שאני נגד הרג ערבים-קראתי סיכום של "תורת המלך"(-שכתב אותו תלמיד של הרב שפירא)

וכל מהשכתוב שם זה בסדר גמור חוץ מאולי שני משפטים שאני לא מסכים איתם אלא בשעת הדחק-אבל הספר הזה הוא בסדר גמור!

(אע"פ שלדעתי לא היה כדאי לפרסם אותו-בגלל תגובות שהוא עלול לעורר-ומשום שגויים עלולים להתרגז) 

אני יוצא מתוך נקודת הנחה שאם העם כועס עלינו אז גם ה' כועס עלינו.

אם כך אתה לא ציוני דתי.

היהדות החרדית רואה את מצבנו כגלות ולכן מאמינה שעלינו להתבצר בקופסה ולקיים את דבר הנביא "חבי רגע עד יעבור זעם", בקיצור - מלחמת הישרדות.

הציונות הדתית מאמינה שאנחנו בדור שבו צריך לצאת מהמגננה ולהתחיל להשפיע על על העם ועל העולם.

אם אתה באמת חושב שצריך להיות רלוונטים רק לקב"ה ואפח'ד אחר לא מעניין אותך, למה אכפת לך שגויים יתרגזו אם תפרסם את הספר??
אולי באמת כן אכפת לך,אבל זאת בריחה נוחה לפעמים להגיד שלא אכפת, כי זה מאפשר לך לא להתאמץ להסתדר עם אנשים, כי זה אומר שבעצם אתה המ-ו-ש-ל-ם פה,וכל השאר סתם דפוקים ואין לך מה ללמוד מהם, וזה הופך ללגיטימי כי "אני רלוונטי רק לה'. מי שמנסה להסתדר עם אחרים הוא סתם טועה. אני לא צריך להקשיב לאף אחד".

יותר מדויק לומר שהוא סותר אותך.ובאופן יחסי אנחנו באמת מושלמים,אנחנו יהודים,וגם אם אנחנו לא מושלמים (מה שנכון-נכון) אנחנו לפחות שואפים להיות כאלו ויחסית לגויים אנחנו מושלמים. ואנחנו לא אמורים למצוא חן בעיני הגויים אלא בעיני ה' ואדם,קודם ה' ואם אפשר אז גם בעיני אדם.לא תמיד צריך (ואפשרי) למצוא חן בעיני הסובבים.את תלכי לא צנוע רק כי הלבוש שלך לא מוצא חן בעיני החילונים? יש להניח שלא.אז למה בדברים אחרים את לא מתייחסת ככה? מה ההבדל?

לכל העולם.

המשימה שהקב"ה הטיל עלינו היא לגרום לכך שכל העולם יגיע למצב יותר טוב ומתוקן.כל העולם,ולא רק כמה מאות אלפים עם כיפות סרוגות.ובשביל זה צריך להיות רלוונטיים גם למי שיש לו כיפה קטנה בס"מ אחד או גדולה ב2.גם לחילונים וגם לגויים.

יש זמנים יוצאי דופן שבהם אנחנו נהיים לא רלונטיים,בעקבות מה שהקב"ה מצווה אותנו,אבל המטרה הגדולה,שוב ממצות ה',היא שנהיה רלוונטיים"והלכו גויים לאורך"

אני(ונראה לי שהרבה מהכותבים כאן יזדהו איתי) מנסה להקים כאן מדינה יהודית.

ובמדינה יש משטרה.חייבים משטרה."שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך".והמשטרה תפעל לפי הדרכת התורה (וההלכה).

מכיוון שקצת קשה להאמין שפתאום ביום אחד,תיפול מן השמים משטרה חדשה שבה כל שוטר מכוון את דרכו לפי התורה,ופקודות המשטרה ניתנות על פי ספרי המוסר ושולחן ערוך(יש סיכוי שזה יקרה,בערך כמו הסיכוי שלא יהיו פושעים ולא יצטרכו משטרה),אנחנו צריכים כבר עכשיו לעסוק בשיטור בארץ במעשה(הכנסת אנשים משלנו למשטרה,שיום אחד כולה תהיה ממורכבת ממאמינים בדרך ה'),כך שלאט לאט תיבנה כאן מדינה יהודית.[יש גם דרך אחרת למי שרוצה-עיינו בכתבי הרב גינזבורג].

על מנת לבנות מדינה יהודית,צריך גם לעיין בכל ההלכות על ההתנהלות הלאומית,שכבר 2000 שנה כמעט ולא התעסקו בהן.ובשאלות כאלה קשה מאוד לדון אם לא מכירים את המציאות.באמצעות הכנסת אנשים משלנו למשטרה,יווצר דיון מעמיק בשאלות שקשורות למשטרה(שוטר דתי,צריך למצוא פתרונות וסדרי עדיפויות הלכתיים בנוגע לשבת,פגיעה בפושעים,שקר בחקירות ובבילוש חרש,העלמת עין מפושעים,פינוי ישובים,ועוד.שוטר חילוני,כנראה יעשה מה שבא לו, ולא ילך לשאול רב).

כך שבאמצעות הכנסת אנשים מאמינים למשטרה,יהיו פחות תקלים ופחות בעיות רוחניות.

למרות כל האמור לעיל,אולי זה לא הזמן ולא הדרך להיכנס למשטרה.וגם לי זה באמת מריח קצת לא טוב.

כתבתי על זה באתר החדש שהקמתי על עיוני תפילה

http://www.tefila.org/index.php?option=com_content&view=article&id=1:beggining-learning-pray&catid=1:beggining-pray&Itemid=34

בהוספה הראשונה אומרים בלשון בקשה והכנעה: "זכרנו" - כיוון שיש בה שייכות של פניה למלך. המיקום הוא ברכת אבות המודיעה לנו את מקור השייכות

בשניה הלשון היא של שבח כמו פניה לאב רחמן והמיקום הוא ברכת גבורות כמו אב שדואג לבנו

בשלישית "כתוב לחיים..." הלשון יותר של דרישה כמו שמבקשים בני ברית, אחים ורעים.. המיקום הוא ברכת ההודאה, שבניגוד ליחס של מלך\אדון או אב שמחויבים במידה רבה לדאוג למי שתחתם, אצל בני ברית יותר שייך להכיר תודה ולדרוש שהרי אינם מחויבים בהכרח אלא זהו קשר יותר בחירי.

ובסוף "נזכר ונכתב לפניך" - לשון קביעה ובטחון מכיוון ש"אנו עמך ואתה מלכנו ואלהינו" ואין מלך בלא עם ושרים ושליחים וכביכול הקב"ה צריך אותנו ו"למענך אלהים חיים" ולכן הבטחון! והמיקום הוא ברכת השלום ששם כבר מבוררת מעלתם של ישראל שרי אל , שכבר 'טבעי' שיכתבו לחיים ולשלום ותתמלא בקשתם

זה בטוח לא מזיק.

כאילו כמו שאת לא תגידי סתם ככה קדיש... אבל כנראה שזה באמת לא אותו דבר...

תודה..

בסיעתא דשמייא!!

זה באמת יפה!!
שווה לכם לקרוא (ולהגיב, כדי שהשרשור יהיה בראש העמוד )

שתהיה בעז"ה שנה טובה ומתוקה וגמר חתימה טובה לכל עמ"י!

רק בשבת חוהמ ובשבת שאח"כ. נראה לי הגיוני, אבל זה לא בטוח

אבל נראה לי מוזר שביום כיפוריהיו עלוני פ"ש...

הנגלה שבנסתר

חובת התלמידים

בגן החכמה

את יכולה להגד לי מי כתב כל ספר?

דע מה שתשיב- הרב זאב קרוב

הנגלה שבנסתר [זה ספרון על צניעות]-בוגרי סניף בני עקיבא-בני ברק הוציאו אותו

חובת התלמידים-האדמו"ר מפיסצנה

בגן החכמה- הרב שלום ארוש

בהצלחה.=]

אפשר לקרוא, ויש ב"ה הרבה ספרים שמביאים את זה לרמה של אל אחד ואחת

חובה. בהצלחה.

קודם כל שוב תודה לכולם.

אבל מישהו יכול להגיד לי למה אף אחד לא אמר אחד מספרי נ"ך? (או שרק אצלינו לא למדו\לומדים את כל הנ"ך באולפנה בצורה מעמיקה אלה רק קובץ מתוך הנ"ך?)

אולי כדאי לפרט את סוג הספרים בפעם הבאה.

כעקרון כל ספרי התנ"ך ממש חשוב שילמדו אותם, אני ממליצה על רות ושיר השירים.

אמנם לא יכול להיות מצב שאדם ייתן אמון בקב"ה בלי להאמין שהוא קיים, אבל אם אדם מאמין שה' קיים אבל לא נותן בו אמון- זה נקרא שאין בו אמונה? נתינת האמון [ביטחון בה',וחשיבה שהוא רוצה בשבילנו טוב] היא הכרחית לאמונה? ידיעה על קיומו של ה' בלי הביטחון היא לא אמונה אמיתית? 

מאמינים במשהו שלא יודעים. אם יודעים את זה אז זו כבר לא אמונה.

אני לא בטוח אבל אולי מה שהתכוונת זה האם צריך להאמין באמונה פשוטה או לחקור ולדעת- 

התשובה היא שזו מחלוקת. (ככה שמעתי. אבל לדעתי לא חייבים לומר שזו מחלוקת אלא אולי אפשר לומר

שצריך את שניהם והמינון הוא אינדיווידואלי)

לפי דעתי יש הבדל בין אמונה בה'- להאמין שהוא קיים , לבין ביטחון בה'- לתת בו אמון.

אלו שני דברים נפרדים כאשר הראשו ןהוא הכרחי ויסודי והשני הוא דבר שנבנה עם ההתקדמות הרוחנית של האדם.

תארי לך הורים שאומרים לילד כל הזמן "כן כן חמודי אנחנו מאמינים בך מתוק" אבל באמת הם לא מצפים ממנו לגדולות, בודקים תמיד שהוא הכין ש"ב וכו', ולא מאמינים בו באמת בלב. אז הם יודעים שהוא קיים, אבל זו לא אמונה.

אפשר להכיר אנשים טוב אבל לא לתת בהם אמון.


[לא נעים,מממצאי השרשור עולות לי מסקנות מביכות למדי..]
 

אם היית יודעת הכל הכל כולל הסיבות למה את כרגע לא נותנת בהם אמון (כי הם כך וכך בגלל שקרה להם כך וכך ואולי הם בעצם בכל מיני מסכות או דברים לא מטופלים וכל מיני דברים קרו להם והביאו אותם למצב הזה שלא מאמינים בהם...) - אז כבר אחרי הכל היית נותנת בהם אמון

ק"ו אצל בורא עולם הטוב והמטיב אם יודעת אותו והנהגותיו לא היה לך שום בעיה

ובעצם זה מקור הבעיות אולי שאנו בעולם המעלים ואיננו "יודעים" הכל

וכתב רמחל שאם היינו יודעים הכל לא היינו חוטאים.

יש מישו שלא מאמין באנשים כי הם איכזבו אותו [ולא משנה אם זה אותו אדם ספציפי או לא. כל האנשים מבחינתו אותו דבר] , אז גם שהוא יודע שזאת הסיבה שהוא לא מאמין בהם- זה לא יגרום לו להאמין בהם יותר. אותו דבר, אם  אדם לא מאמין בה' כי הוא מרגיש שה' כביכול 'אכזב' אותו, זה שהוא ידע את הסיבה לא יגרום לו להאמין יותר,אולי להיפך..

-זה מראה שאינך יודעת מיהו-ואינך מאמינה שהוא מי שהוא באמת

אולי ככה התשובה יותר ברורה?

זה לא לגמרי סותר.

כשהייתי בת שנתיים וחצי בערך אמא שלי סיפרה לי שהתחלתי להסביר לה למה אני מאמינה בה',למה אני יודעת שהוא קיים אפילו שאני לא רואה אותו.-נתתי בו אמון-כי אני ידעתי שהוא קיים.

יש מצבים היום שאני מרגישה שדברים יוצאים לי משליטה ואז אני מרפה ופשוט מאמינה שמה שה' יעשה זה מה שיהיה,נותנת אמון מלא בקב"ה,לא הייתי עושה את זה אם לא הייתי חושבת ויודעת שה' קיים.  

ראיתי משפט שיאיר לפיד אמר פעם: "אמונה היא כמו רגש- יש אנשים שזה קיים אצלם,ויש אנשים שזה פוסח עליהם." משוםמה, מה שכתבת מחזק אצלי את המחשבה שזה נכון. 

 

אמונה היא לא רגש ולא שכל, היא מעל לזה.

לעניין זה ש-"יש אנשים שהיא קיימת אצלם ויש כאלה שהיא פוסחת עליהם".

גם אני יכול להגיד שיש גזר גמדי במרחף בחלל שברא את כולנו וצריכים להאמין בו.

הבעיה היא לא להאמין שהוא קיים. גם לא שהוא ברא את העולם.
השאלה היא האם זה^ מספיק כדי לומר על אדם שהוא מאמין, או שהשלב של הביטחון [שה' הוא טוב ורוצה להיטיב,וכל מה שהוא עושה לנו טוב] הוא גם הכרחי לאמונה?

תבררי את זה עם מישהו שאת סומכת עליו

קודם כל יש סתירה בתוך השאלה, אמונה צריכה להיות למעלה השכל, הבנה היא קשורה לשכל.

צריך להאמין בה' שטבעו הוא להיטיב, ומכיון שכך כל מה שהוא עושה זה לטובה, גם אם זה נראה אחרת. ואם השכל קצת 'מפריע' לזה אז צריך לחייב אותו להאמין בזה.

תלמד את הנושא היטב.

דווקא בתור אחד שכן עלה להר אני חושב שראוי לעשות את הצעד הזה רק לאחר בירור גם במישור הרעיוני וגם במישור ההלכתי בצורה מעמיקה.

זה לא דבר פשוט ואני ממליץ על הספר "אל הר המור" מצד אחד של המתרס ועל דבריו של הרב אבינר מצידו השני של המתרס. כך תתקבל תמונה מלאה של העניין ותוכל לקבל החלטה בצורה מושכלת.

ואגב, לנשים ההנחיה של הרב ליאור היא לא לעלות למעט כלה ביום חופתה.

מקווה שעזרתי, בשורות טובות לך ולכל עמ"י.

אתה מוזמן להצטרף בשמחה

טעמים וכוונות יש במחזורים וספרים

כוונה פשוטה ומועילה לזכות: לקבל הנהגה טובה לשנה החדשה

לצעוק לה' יתברך 'אבא אנחנו מתגעגעים אליך' וחוצמזה יש עניין גדול פשוט להיות בהאזנה למקום הזה של קריאה וקול כזה שבא ממקום שאין לשכל הבנה בו, מין צעקה שכזו של חוסר יכולת להגדיר במלים את מה שרוצים.
נראה לי זה יצא קצת מבולבל מה שכתבתי... לונורא..