שרשור חדש
מזה ענווה אמיתית?מתוק מדבש

 

בסיעתא דשמייא!


גרסה לביינישי"ם -פה.
 
מכיר את זה שחבר שלך בא ונותן לך מחמאה, ואתה כזה: 'לא.. מה פתאום, אני בכלל לא כזה, פשוט רק עכשיו יצא לי לעשות את זה..'?
מכירה את זה שחברה שלך אומרת לך: 'וואו, אחותי, איזה יפה השיער שלך היום.. פצצה!', 
ואת אומרת לה: 'מה? איכס. לזה את קוראת יפה?'...
---
 
מן הסתם לכולנו יצא לפחות פעם אחת בחיים שהחמיאו לנו, ואנחנו הכחשנו את זה.
למה בעצם אנחנו עושים את זה?
כי בד"כ מי שאומר רק 'תודה' על המחמאה ולא מכחיש את זה - נחשב לשיא ה'חש'. היום אנחנו רגילים לא לומר על עצמנו שומדבר טוב, כדי שלא יחשבו שאנחנו 'חשים', או במילה אחרת - מתגאים.

אז בעצם מכאן נובע שאדם שנחשב לעניו בחברה שלנו - זה אדם כזה חסר עמוד שדרה, שלא מאמין בעצמו, וחושב שהוא לא טוב בכלום.
אבל רגע, זה נראלכם באמת האידיאל להיות אדם כזה חלש, שלא באמת מעירך את עצמו?
אז זהו שלא.
אדם שעניו באמת, זה אדם שיודע שב"ה יש הרבה דברים שהוא טוב בהם, א-ב-ל - ופה מגיע אבל ענק - את הכל ה' נתן לו, אין לו שומדבר בזכות עצמו. 
ז'תומרת שכן, יכול להיות שאתה מנגן ממש יפה, ואתה לא צריך להכחיש את זה כל פעם שאומרים לך את זה - אבל אתה צריך תמיד לזכור שה' הוא זה שנתן לך את הכישרון הזה כדי שתוכל להשפיע טוב בעולם, זה חלק מהשליחות שלך פה בעולם.
וכן, אם את טובה במתמטיקה את צריכה לנצל את הכישרון שה' נתן לך - ולא לומר שאת לא טובה בזה, כי ככה את לא תעזרי לאף אחד - לא לך, ולא לעולם.

בפרשת השבוע (פרשת וישלח) - יעקב אומר:
"קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך"

בעצם יעקב אומר פה שוואלה, הוא קטן. לא באמת מגיע לו להצליח.
אבל כרגע ראינו שאדם עניו באמת זה אדם שיודע שיש דברים שהוא טוב בהם, ולא מכחיש את זה. 
אז איך זה מסתדר?!
 
אז זהו, שאנחנו יודעים שה' נתן לנו תכונות מסוימות וכישורים מסוימים - והכל בא רק ממנו.
אז פה בעצם יעקב מראה לנו את הענווה האמיתית -
מבחינת עצמנו - לא מגיע לנו כלום, כי אנחנו לא באמת טובים.
אבל רק בזכות מה שה' נותן לנו - אנחנו מצליחים ב"ה.
אז בעצם ה' עושה איתנו חסד ענק  בזה שהוא בכלל מביא לנו את התכונות והכישורים שיש לנו, כי באותה מידה הוא יכול גם לא לתת לנו אותם.
ולכן, יעקב מרגיש כ"כ קטן מבחינת ה', כי ה' נתן לו (וגם לכל אחד מאיתנו) כ"כ הרבה. וכל מה שהוא נותן לנו הוא נותן לנו סתם ככה, בחינם.
וואו. תחשבו איזה טוב ה'.
 
אז לסיכום,
ענווה אמיתית זה לדעת שב"ה יש לי כישרונות - אבל הם לא הגיעו לי בזכות עצמי, אלא רק בזכות ה'.
ולכן - אנחנו צריכים להרגיש ממש התבטלות כלפי ה', כי הוא נותן לנו כ"כ הרבה.
 
שנזכה, בעז"ה! 
שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!
קפיץ...עץ על מים
יישר כח!צ.מ.צ

שבת שלום!

.עץ על מיםאחרונה
התוועדות י"ט כסלו עם הרב גינזבורגקשקשן

 

בע"ה ביום חמישי הקרוב ליל י"ט כסלו  בשעה 18:30,

תתקיים התוועדות גדולה ושמחה עם

מו"ר הרב יצחק גינזבורג שליט"א

בישיבת 'עוד יוסף חי' יצהר.

 

הולך להיות פיצוץ של התוועדות שווה לבוא!!!!

 

לאחר ההתוועדות שבת חסידות בישיבה לתלמידי י"א - י"ב. הרשמה לשבת חובה בפלא': 0504449550

 

לא הצלחתי להעלות מודעה אך יש עוד פרטים באתר ישיבת "עוד יוסף חי"

תענית גשמים, יום חמישי י"א בכסלוshira123

 

הרבנים הראשיים לישראל הכריזו על יום תענית ותפילה ציבורית, זאת נוכח העובדה כי חרף תקופת השנה, הגשם ממאן מלהגיע. הרבנות: “להתאסף בבתי הכנסת לאמירת סליחות ותהלים"

 - אורי פולק

 

עקב בצורת הגשמים החריגה, החליטה הרבנות הראשית לישראל לקבוע את יום חמישי הקרוב, י"א בכסלו, כיום תענית ותפילה ציבורית. בשנה שעברה הסתפקה הרבנות בקריאה לתפילה ולא בצעד מסוג זה, הנחשב לחריג יותר.

 

בהודעה שפרסמו הרבנים הראשיים לישראל, הרב שלמה עמאר והרב יונה מצגר, כתבו הרבנים כי "כלה קיץ וגם רובו של החרף עבר, ועדיין לא נושענו בירידת גשמי ברכה, ומצב המים בארץ ישראל בדוחק ובצער עצום ורב, ובפרט שזו לא השנה הראשונה שיש בצורת, ויבשה הארץ בעוונותינו הרבים, והדבר אומר דרשני, וחובתינו במצב זה לפשפש ולמשמש במעשינו, ולהתקרב אל ה' בכל ליבנו, ולהפיל לפניו תחינתנו בלב נשבר ונדכא".

 

 

"כבר פירסמנו בימים עברו שכל מי שיכול ישתדל להתענות יום שלם, או לפחות חצי יום, יקבל עליו התענית במנחה של היום הקודם ותע"ב", הוסיפו הרבנים הראשיים וציינו כי "כל מי שיכול יקבל עליו ביום הקודם תענית ליום שלם, ומי שקשה לו יקבל עליו מחצות היום עדי ערב, ויתאספו בבתי כנסיות ובתי מדרשות לאמירת סליחות ותהלים".

 

הרבנים הראשיים מסיימים את מכתבם בתקווה כי "ה' יראה בעוניינו וישמע תפילתנו, וימלא בקשתינו בחסד וברחמים, ישב רוחו יזלו מים, בטללי רצון ברכה ונדבה להריק ברכותיו ברחמים על עמנו ועל נחלת אבותינו. ויתן לנו הא-ל-הים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש, ויברך שנתינו בשים שלום טובה וברכה. וחיים עד העולם"

 

------

הצום מתחיל מהזריחה עד כמה שיוכל, עדיף עד השקיעה

מתי יוצא הצום??עוד חוזר הניגון
צאת הכוכבים.shira123אחרונה
היסטוריה יהודית לחג החנוכהאילה שלוחה

 

בתקופת הלימודים באולפנא שנאתי היסטוריה (אולי בגלל הדרך שלימדו את זה???)

 

היום אני ממש רוצה לדעת ברצינות - מה באמת היה בחג החנוכה? רקע היסטורי וכו'

 

איפה אפשר למצוא חומר אמין ברמה נורמלית?

ספר החשמונאים של יוסף בן מתיתיהוטליה

וכן סיפורי מצדה..גמלה..יודפת..ויקיפדיה..;)

מה הקשר בין מצדה, גמלא ויודפת לחשמונאים?golani

זה בכלל המרד הגדול(שבקרוב אני אכתוב עליו סיפור בפסיפס).

ספרי לדים ברמה גבוהה על חנוכהמושיקואחרונה

או בויקי ישיבה וכדומה

 

בשני מילים

בבית שני כשמלכו יוון, גזרו גזירות על ישראל, וביטלו דתם, ולא
,הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו ידם בממונם
.ובבנותיהם; ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטימאו הטהרות
וצר להם לישראל מאוד מפניהם, ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם
אלוהי אבותינו, והושיעם מידם. וגברו בני חשמונאי הכוהנים
,הגדולים, והרגום והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכוהנים
.וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה עד החורבן השני
וכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום, בחמישה ועשרים בחודש כסליו
היה. ונכנסו להיכל, ולא מצאו שמן טהור אלא פך אחד; ולא היה
בו להדליק אלא יום אחד בלבד, והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה
.ימים עד שכתשו זיתים, והוציאו שמן טהור
ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור, שיהיו שמונת ימים האלו
שתחילתם מליל חמישה ועשרים בכסליו, ימי שמחה והלל; ומדליקין
.בהם הנרות בערב על פתחי הבתים, בכל לילה ולילה משמונת הלילות
.

תרים ת'אצבע, כן - ב-ד-י-ו-ק, פה. |מומלץ, לחיים|אח..
אני לא אשכח את זה לעולם. גם לא תבינו למה, אבל בכל זאת.

משהו דומה. השעה כמעט אחת בלילה. אני לא בבית, נסעתי למקום מסוים.
מתארגנים לישון. אחרי יום מעייף, מאוד. יושב על המטה ומדבר עם הבחור שלידי,
נחמד דווקא. אין, נשמה קדושה. יש בו משהו כובש. משהו פנימי,
שבחיים שלי לא ראיתי אחד כזה. טהור, שמח, חזק. אבל מכל הלב.

 




---


ידעתי שיש לו איזשהו 'קטע' עם זמרת מסוימת. 'אין עליה', בשבילו.
מממ, מעניין לדעת מה עובר בלב שלו. מעניין הא? לך על זה, קול לוחש בתוכי.
"תדבר על הכל, חוץ מעל מירי מסיקה", הוא אומר לי.

"דירבאק מי ידבר עליה. אין, אני אוהב אותה". החיוך על פניו.
ושוב - דמיינו נער מדהים. מאוד. מאוד.
 
תמיד שאני שומע כאלה 'הערצות' לזמרים או שחקים, משהו בפנים אצלי צועק.
שמע חבוב, אתה אוהב את הראל סקעת? את 'מתה' על דודי בלסר?
אז בואי רק נשים ת'אצבע על הנקודה. את לא אוהבת שום דודי, וגם לא הראל.
את אוהבת את המראה של בלסר, ואת הקול של הראל. וטוב נו, אצל הראל גם הגומות שלו 'עושות לך את זה'...
אבל עזבי. בחייאת, אל תורידי ת'מושג 'אהבה' למשהו שעושה פרפרים בבטן,
כי אם כך, אנחנו אוהבים כל בחורה ברחוב בת 16 או בחור בן 18 שנראים טוב - וזה לא.
פעם שאל מישהו חכם - תגיד אתה אוהב דג?
בטח אוהב, ענה האיש. החזיר החכם: אם אתה אוהב אותו, אז למה אתה אוכל אותו?!...
קיצור: נשים ת'אצבע על הנקודה הנכונה. אנחנו אוהבים לאכול דג, אוהבים לראות דברים מושכים,
אוהבים לשמוע קולות יפים. בעצם - אוהבים...
את עצמינו. לא אמרתי שזה תמיד רע, אבל רק נשים ת'אצבע בדיוק על הנקודה.

 
- שמע אחי, אני רוצה להגיד משהו, סבבה? אבל תהיה מוכן חזק להכניס את הדברים ללב.

- אחלה. רק תזכור מה אמרתי למעלה. שום מילה.
הוא אומר בחיוך, שאין. שווה הכל בעולם. לא מסוגל - גם אם ארצה - לבאס את הבחור.



אני מתחיל לדבר אליו.

- בוא נשים ת'אצבע על הנקודה המדויקת, סבבה? אתה אוהב את מירי מסיקה או אוהב לשמוע אותה?

- אוהב אותה, הוא עונה בלי שום מחשבה, כאילו פשוט לו הדבר...
- אחי, תחשוב רגע עוד שנייה. אתה אוהב אותה? למה מה היא? מכיר אותה בכלל? את האישיות שלה?
צודק אחי שמצד 'אהבת ישראל' כולנו אוהבים את כולם, אבל 'אהבה רגילה', אתה אוהב אותה?!...
יודע מה, תחשוב על הדברים. אמרת שאתה צמא, נכון? מה אתה רוצה לשתות?
- ממממ. הכי טוב מים. וואלה, אני מאוד זקוק להם עכשיו.
- וואו, איזו פשטות. מים? לא רוצה אולי קולה או פטל?
- לא תודה אחי. אני לא אוהב קולה. ופטל גם, יש לזה טעם לא נחמד בעליל.
- אוהב אמרת. ואת המים אתה אוהב?! אז למה אתה שותה אותם?! חח לא משנה, לא אמרתי כלום.
טוב, אני זזתי להביא לנו לשתות איזה 'משקה' טוב - אני אומר בחיוך מלא אהבה.

---

- הופה הופה. נו, מה מספר הבחור?
- בואנה, עשית לי שטיפת מוח. ארררררר! אני מבולבל בגללך!
- ת'כלס, את כל האמת אחי? אני שמח. אגב, לא 'שטיפת מוח', אלא שטיפה במוח.
אתה יודע, כמו שמנקים ת'בית, לפעמים אנחנו צריכים לעשות נקיון במחשבות...
- כן. תודה על מה שאמרת. ויודע מה, למסקנה ת'כלס? אני מסכים איתך.

- להההה! אתה?! מסכים?! שאתה?! לא?! אוהב?! את?! מירי?! מסיקה?!

- כן. תתפלא. איך אמרת? ת'אצבע על הנקודה. אני אוהב לשמוע את הקול שלה.
- בואנה, אתה תותח. לא מפחד להגיד ת'אמת בפנים, גם אם עד עכשיו חשבת אחרת. גדול אתה.

- אבל אוווף! מאוד קשה לי. אין, 'מירי מסיקה' היא בשבילי הכל. אני אוהב...

- את הקול שלה. כן אחי, גם אני לא חושב שיש לה קול מכוער. אישית אני לא שומע אותה בגלל בעיה הלכתית,
אבל מי שיגיד שיש לה קול מכוער, או שהוא לא מבין במוזיקה או שהוא משקר או שהטעם שלו פשוט זוועה...
 

קורצים אחד לשני. משדרים על אותו הגל, משהו נכנס ללב.
- אחי, תחשוב על הדברים. תחזק את ההבדל בין 'אוהב אותה' ל - 'אוהב ת'קול שלה'. והאמת? אני לא אתפלא אם פעם הבאה שאפגוש אותך כבר לא תרגיש שאתה אוהב אותה,  ומי יודע אולי אפילו תפסיק לשמוע אותה...
- אחלה. אני לא יודע אם אצליח לישון הלילה, אבל תודה ממש על מה שאמרת. לילה טוב! הוא אומר, עם חיוך שווה זהב.
- יאלה אחי, נדבר בעז"ה. לילה טוב נשמה.


===

מכאן, לקחתי כלל לחיים: להגדיר זה חזק. מ-א-ו-ד.
ומהמקום הזה, עוד מחשבה אני רוצה לתת, במיוחד לחבר'ה הדתיים שבנינו.
אתם יודעים בדיוק ש - 'ידידה' מול 'חברה', אצלנו, אין הבדל תהומי בין המילים. אצל אחינו שלא שומרים תורה ומצוות,
זה הבדל ענק שמתבטא ממש במציאות. מה זה מציאות? כמעט נשואין החברים, לעומת הידידים שרק לדיבורים וכאלה..
ממילא, אם נשחק קצת עם ההגדרות, נוכל להגיד משפט פשוט:
חברה - ידידה, חבר - ידיד. משחק מילים נחמד, שאנחנו שולטים בו.

עכשיו שימו לב לדבר הבא.
אמרנו שלהגדיר זה חזק. הרבה פעמים אנחנו רוצים לצאת מקשר עם המין השני - כי ת'כלס למדנו שהוא מזיק ולא בריא לכולם - אלא מה? קשה מאוד. העזרה, תבוא דבר ראשון - ממנו, מההגדרה שניתן לקשר.
תרשמו בזיכרון:
>> לעצמינו, נגדיר - יש פה חברות, אל תבלבל לעצמך ת'מוח. זה לא 'סתם ידיד חפיף, לא כזה נורא',
אלא זה חברות. מזיקה. מאוד.
ממילא, יהיה לנו הרבה יותר קל ללכת במצב של ---> 'הגזמנו. בואנה, חייבים להתנתק מהקשר.
הוא אסור ממש בלי שום צל של היתר'.
>> לאחרים, נגדיר - כמובן רק אם הם יודעים על הקשר - אין לנו שום חבר, זה כולה ידיד. משהו לא רציני, סתם בקטנה.
ממילא, יהיה לנו הרבה יותר קל, פחות להשאב לקשר כי ---> 'זה לא משהו רציני. סתם בקטנה', היחס מהחברה, נוטע בנו המון, ככה שככל שהיחס יהיה פחות חזק למצב ה - 'קשר' שלנו עם הבחור או הבחורה, ממילא פחות 'נטבע' בים 'דיבורי החברה' והשפעתה...


זה לא סיבון המציאות, זה פשוט לשים אצבע על האמת.
ולפעמים - לאמת יש שתי פנים. במיוחד אם סך הכל, אפשר להגיד על המילים - 'מתחלפות'.
מותר לשחק איתם...

בואו נזכור ת'יסוד הבא -
חובה לעשות שטיפה במוח. לנקות אותו מכל מיני מחשבות לא אמיתיות.
ו - הכי חשוב:
לשים ת'אצבע על הנקודה הנכונה.
אגב, הבאנו פה רק דוגמא בנושא 'רותח'. אבל חייבים לדעת,
זה ב-כ-ל התחומים. ממש. כלי לחיים אמיתיים ומהנים יותר.




עשו טובה ותקפיצו ת'שרשור.
רק ככה אני יודע שקוראים. מעלה אצלי חיוך מתוק.
תודה מתוקים! (:




מי שלא קרא, כדאי -
תכירו: ספיר, תלמידת תיכון חילוני, כיתה יב'. י
הרימל, אוווווווווווווווווווור, הרימל...
Get out - now
מה קורה מאמי?
קריאה מהנה! (:









 

מתמטיקה? מצווה? איך זה קשור בכלל?!..מתוק מדבש

 

בסיעתא דשמייא!!

 
גרסת הביינישי"ם - פה.
 
תדמיינו שנייה את הסיטואציה הזו:
הבנאדם ה-כ-י תמים שאתם מכירים, הכי צדיק, הכי חנון כזה, שרגיל כל היום ללמוד בישיבה -
צריך פתאום לעבור לגור בבית של אחת ממשפחות הפשע הכי ידועות במדינה.

מה נראלכם שהוא היה מרגיש?
הוא מן הסתם היה שיא הפוחד ולא היה יודע מה לעשות עם עצמו..

בום. תחזרו למציאות.
זה קרה בדיוק בפרשת השבוע שלנו, פרשת ויצא - יעקב אבינו, שהיה רגיל כל היום ללמוד תורה, ולא היה חשוף כמעט לרשע -
צריך פתאום לעבור לגור אצל לבן הרשע. יעני, כמו משפחות הפשע של היום.
ויעקב פוחד, ממש פוחד.
הוא פוחד להתקלקל, הוא פוחד שעכשיו, כשהוא יצטרך לעבוד, ולא רק ללמוד תורה כל היום - הוא יאבד את הקשר שלו עם ה'.

ולכן, ה' מראה ליעקב את החלום על הסולם -
"ויחלום, והנה סולם מוצב ארצה, וראשו מגיע השמימה"

בואו נפרש את החלום הזה -
הסלם הוא בעצם יעקב.
יעקב הולך עכשיו לעסוק גם בגשמיות ובחול, ולא רק ברוחניות ובקודש -
ולכן, הסולם מוצב ארצה - הארץ מסמלת פה את הגשמיות.
אבל - 'וראשו מגיע השמימה' - השמים מסמלים פה את הרוחניות.

אז מה בעצם אנחנו יכולים ללמוד מפה?
שלמרות שיעקב הולך עכשיו לעסוק בגשמיות, ולא יושב ולומד תורה כל היום -
מה שמשנה זה איפה הראש שלו נמצא - 'וראשו מגיע השמימה'.

ז'תומרת ש-
גם אם עכשיו יעקב לא עוסק בקודש, מה שחשוב באמת זה על מה הוא חושבלמה הוא עובד עכשיו?
כי מה שהאדם חושב - זה איפה שהוא נמצא באמת.
המטרה שבשבילה אתה עושה מה שאתה עושה עכשיו - זה מה שחשוב.

איך זה קשור אלינו עכשיו? יענו, מה אנחנו יכולים ללמוד מזה?!
שגם כשאנחנו לא עוסקים בפועל במצוות, ולא לומדים כרגע תורה -
זה לא אומר שאנחנו לא עובדים עכשיו את ה'.
גם כשאנחנו נגיד לומדים למבחן במתמטיקה [ושיקום מי שיגיד לי שזה קודש ] - אם אנחנו עושים את זה כדי לעבוד את ה', ז'תמורת כדי שתהיה לנו תעודת בגרות טובה, וככה נוכל לתרום לעולם במקצוע שנרצה לעבוד בו -
אנחנו אשכרה מקיימים מצווה בזה שאנחנו לומדים מתמטיקה.
תודו שזה מגניב! 

ככה בכל דבר בחיים - בשינה, אכילה, ואפילו ספורט. 
אם אנחנו עושים את זה לשם שמים - בשביל שנוכל לגרום לעולם הזה להיות מקום טוב יותר להיות בו, או בשביל  שיהיה לנו כוח לעבוד את ה' - 
אנחנו אשכרה מקיימים מצווה בדבר הזה.
ז'תומרת שבכל דבר בחיים - אנחנו יכולים לקיים מצווה.
שווה, לא? 

שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י.
א-מ-ן.
יישר כח!צ.מ.צאחרונה

שבת שלום!

יש לי בעיה עם כל הקטע הזה של התפילה..רוש לילה.

אני לא מצליחה להתחבר לזה.. כמה שמנסים לדבר איתי.. שום דבר לא עוזר. אני מנסה להתכוון.. אבל תכל'ס, אין לי שום תכלית למלמל מילים סתם.. אני רוצה להתפלל.. אני רוצה להתחבר.. אבל אני לא מצליחה!!

בבקשה מי שיכול לעזור..

!!!

ברוכה הבאה!סוג'וק

ובכן, מהי תפילה?

אולי נתחיל מהמושג "ברכה":

ברכה פירושה הברכה - כמו שמבריכים ענף גפן באדמה לעץ "חדש"

ז"א שאנו מבריכים את השפע הא-לוהי ומתחברים אליו. השפע כבר קיים וזמין, החיבור והשינוי הם רק בנו - באמצעות התפילה אנו מתחברים לצינורות הא-לוהיים ולשפע ולוקחים כוחות למימוש אותם רצונות פנימיים וביטוי שלהם במציאות.

למשל: אדם המבקש בריאות איננו מבקש דווקא נס "חיצוני" שיגיע מ"שומקום" אלא בתפילה\בקשה זו אנו מכירים שיש כוחות של בריאות בעולם מאת הבורא והוא רופא חולי עמו ישראל ועם התחזקות האמונה והחיבור הפנימי לאותם צינורות\רצונות אנו מושכים אלינו את השפע הנצרך.

בקיצור המטרה היא לגלות את הא-לוהות בתוכנו! וכמו שאמר דוד המלך בתהלים: "ואני תפילה"

דרך אגבסוג'וק

אחת הסיבות שמתנועעים בתפילה במהות זה כדי לעורר את הכוחות העליונים האלו שיגיעו עד בטוי מעשי ארצי..

אולי יעזור לך שתחשבי ותפנימיעדיאל

כמה צרות יש לעם ישראל

 

כמה חולים סופניים, כמה חולים שחייהם אינם חיים, כמה דעת חסרה להרבה אנשים. כמה המצב הרוחני של העם ירוד.. כמה אנשים קשיי יום שבקושי יש להם מה לאכול.. כמה ילדים רעבים.. כמה מדוכאים, כמה רווקים, כמה עקרות, כמה יתומים ואלמנות.. בקיצור לא חסר כאב בעמ"י

 

ואת בתפילתך יכולה להשפיע עלהם לטובה להקל מעליהם להושיע אותם בתפילתך..

כדי לתת תרופה נכונה צריך לאבחןדני-יהונתן

ובשביל זה את צריכה להסביר לנו מה את חושבת על התפילה, מה בדיוק הקושי שלך עם התפילה.

מה לדעתך מטרת התפילה. מה נקראת תפילה מוצלחת וכו'

לדני יהונתן!!!רוש לילה.

כמו שכבר ציינתי, (???) אני מאד רוצה להתפלל, אבל אני לא מצליחה להתחבר לזה. אני יודעת מה המטרה והכל, אבל הבעיה שלי היא החיבור!!

לפני התפילה את עושה את זה:דניאלה .ד.

"ד' תעזור לי להתפלל אליך.. להרגיש מחוברת לאהוב להתפלל"

לעצום ת'עיניים לכמה רגעים ו- אנחנו שם. בע"ה.

 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t328123#4072513 

 

ב"הצלחה מתוקה!

סליחה על החפירה אבל...דני-יהונתןאחרונה

הרב קוק כבר קשר בין השכל הרצון והיכולת. לכן. לא די ברצון עלום להתפלל. אם הרצון שלך יתבסס על לימוד, הבנה, בעומק של התפילה , זה בוודאי ישפיע על החיבור שלך לתפילה.- על הרצון שלך להתפלל ועל היכולת שלך לעשות זאת בצורה הטובה ביותר.

גם אני למשל רוצה להיות צדיק נשגב ומתנזר מהנאות חומריות אבל אני לא מצליח להתחבר לזה כי לא עשיתי עבודת בירור שכלית ומדותית כדי להגיע למדרגה הזו!!! הרצון למושלמות לא הופך אותנו למושלמים.

עזרה בדחיפות!!!נעמה =]]

שלום לכולם!

 

טוב אז ככה מישהו אמר לי שהוא רוצה לראות פסק הלכה שאומר שבנות לא מחויבות ללכת עם חצאיות ושמכנסיים כן מותר.

אם מישהו יוכל בבקשה לעזור לי ולהביא לי קטע מפסק הלכה או משהו שמראה על כך שמכנסיים לבנות זה אסור משום שזה לבוש גבר אני אשמח..

 

תודה רבה =]]

מכנסיים זה לא אסור בהכרח בגלל שזה לבוש גברעדיאל
יש מכנסיים שמיוחדות לבנות. הסיבה היא בעיקר משום צניעות וכך אומרים רוב ככל הפוסקים וכך הלכו אימותינו מדורי דורות
הרב הנקין זצ"לסוג'וק

מגדולי הפוסקים בדור הקודם התיר מכנסיים לבנות ויש מקרים שמכנסיים ראויים הם יותר צנועים מחצאיות.

זה שיש מתירים זה לא אומר שאפשר אלא כל אחד מצווה לעשות לו רב וללכת לפיו והעיקר בעניין זה הצניעות כמובן ואין איסור מצד המכנס עצמו ואין זה לבוש גבר

לסוג'וק, על איזה רב הנקין אתה מדבר? זצ"ל??דני-יהונתן
יש אומרים ויש אומרים...דני-יהונתן

י. מכנסיים רחבים לנשים

שו"ת שאילת שלמה, הרב שלמה אבינר, כרך ח עמוד 141.

הכלל העולה הוא, שוודאי שדרך הנכונה בעניינים אלה היא להיזהר מכל דבר חדש ולהמשיך בדרך של אימותנו בלי לפרוץ גדרות. אך אם אישה תרצה ללבוש מכנסיים כאלה, שהם רחבים מאוד וצנועים מבחינה זו וכן משונים לגמרי ממכנסי גברים, לא נוכל לאסור עליה מעיקר הדין[1]. אבל אם תשאל עצתנו נאמר לה: "ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר" (פיוט "דרור יקרא" לשבת).



[1]  וכן התירו מכנס חצאית בשו"ת מראה הבזק, בהוצאת כולל ארץ חמדה, חלק ב עמוד 87, המתואר כך: "הבגד נראה כחצאית לכל דבר וכלל אינו ניכר שבמכנס מדובר כו' אין כאן בעיה של צניעות, ויתירה מזו, בגד זה צנוע מחצאית רגילה. עם זאת, ודאי שגם כאן יש להקפיד שהבגד לא יהיה צר והדוק לגוף, או קצר, כשם שיש להקפיד על כך בחצאית רגילה".

תודה רבה=]נעמה =]]אחרונה
כמה דק' על ר"ח..=]אוסקר

 בס"ד

 

ראש חודש הוא יום של התחדשות , הלבנה מתחילה להתגלות בראש חודש עד ט"ו לחודש שהלבנה במילואה ואח"כ מתחילה להתמעט, ושוב בראש חודש מתחדשת הלבנה.

 

ראש חודש מראה לנו שתמיד צריכים להתקדם ולא להשאר באותו מקום שאנחנו נמצאים.

 

כשתינוק נולד הוא אוהב להתקדם ללמוד דברים חדשים הוא סקרן, הוא לומד כ"כ הרבה דברים בזמן כ"כ מועט  , הוא אוהב שאומרים לו שהוא גדול, אבל ככל שגדלים משום מה האדם לא אוהב ללמוד ולא אוהב לחשוב ורוצה הכל על מוכן, וזה מה שראש חודש מלמד אותנו לדעת תמיד להתקדם.

 

ויותר מזה , הלבנה הולכת ומתמעטת עד שאינה נראית בסוף החודש ואח"כ מתחילה להתחדש , האדם יכול להתחדש גם אם הוא נפל למעמקים חשוכים, גם אם הוא חושב שאין לו תקווה ואין לו סיכוי , הוא יכול להתחדש, והכל תלוי בו , הכל תלוי בבחירה החופשית של האדם , האם הוא מסתכל על העבר שהוא נפל ולא היה לא טוב , או שהוא אומר איך אני מהיום הופך את החיים שלי לחיים שמחים, לחיים של אושר הכל תלוי באדם עצמו ולא באף אחד אחר, יש לאדם את הכוחות להסתכל תמיד איך הוא שוכח מהעבר ומתחיל חיים חדשים של התחדשות , חיים של שמחה , לדעת תמיד להסתכל על חצי כוס המלאה ולהודות לבורא עולם על כך.

 

אדם שמאמין שכל מה שקורה לו בעולם , הוא רצון ה' וכך ה' רוצה שיהיה וגם אם זה נראה בעינינו כרע – הוא מאמין שכל מה שה' עושה הכל לטובה – הוא אף פעם לא עצוב , הוא פעם לא מקטר , הוא אף פעם לא כועס.

 

כל טוב

 

ולכן אומרים כל מי שכועס כאילו עובד עבודה זרה – מה הקשר?        נראה לבאר, שמי שכועס בעצם לא מאמין שמה שקרה לו זה מה' ולא מאמין שזה לטובתו, ואם הוא לא מאמין בהשגחת ה', הרי שכאילו עובד עבודה זרה.

יפה! יישר כוחך!שיראל.
וואי זה בדיוק בזמן....כל הזמן שמחאחרונה

היום קיבלתי במבחן קצת ממש ו......ב"ה עכשיו אני מרוב שמחה מודה לה' על זה 

 

תודה על החיזוק

טיפול מופלא שיסייע לנו לנוע קדימה ולהפסיק להיתקע!אנונימי (פותח)

תהית פעם האם אפשר באמת להתחיל מחדש?יאמי


לתת לכל מה שלא אני באמת להשתחרר אחת ולתמיד..
 

פחדים, דאגות, כעסים, הפרעות אכילה, אובססיות, חרדות, דכאונות, טראומות (גם קשות),
דפוסי חשיבה והתנהגות לא רצויים, אמונות לא נכונות, כאבים גופניים,
בעיות רפואיות שאולי קשורות לצד הנפשי ובעצם כמעט כל מה שתרצו..

אנו צוברים עם שנות חיינו כל מיני זכרונות, שנטמעים עמוק עמוק בתת המודע שלנו,
ומשם שולחים את רשמיהם לכל ההתנהלות של החיים,
למחשבות, לרצונות, לתפיסות, לשמחה, לשלווה, למידות שלנו.

 

כמעט כל תקיעות שיש בחיינו היום קשורה לאיזה מימד בתוכינו שלא שוחרר.
 

 TAT היא שיטה מופלאה, חדשה יחסית שפשוט עוזרת לשחרר את כל החסימות הללו
השיטה פשוט מפגישה אותנו עם דרך מופלאה שה' יתברך שם בנו ע"מ להגיע לריפוי שלם באמת.
היא עובדת עמוק, יסודי, ומשחררת באופן עוצמתי להפליא את כל מה שתקוע בתוכינו.

 

השיטה נבדקה ע"י ביה"ד של הרב מרדכי גרוס וקיבלה את אישורו והמלצתו גם הרב משה הלברשטאם המליץ על השיטה. ויש עוד מגוון רב ורחב של רבנים שטופלו והתנסו בשיטה.

 

אני מטפל בעיקר בגברים וילדים בכל גיל, אם נשים רוצות להתייעץ, אפשר בשמחה.

 

שנזכה כולנו להיות כלים לשליחות שלנו בע"ה.
 

אפשר להתייעץ איתי בשמחה על השיטה והתועלת שלה לבעיה הספציפית שלך
 
שרון  - 054-9980518

 

אני מטפל באזור פרדס חנה ויש סיכוי שאטפל גם בצפון וירושלים

 


 

יסוד ע-נ-ק ביהדות. שווה ממש! באמת.אח..

חחח תראו לכם מה אם היה קורה לכם,
אם הייתם יושבים פה זמן מכובד לכתוב קטע,
והכל נ-מ-ח-ק לכם בטעות. נכון פשוט לחייך בטוב?
הא? לא מובן למה?
מממ... (:

"שהם עמלים ואנו עמלים, אנו עמלים ומקבלים שכר,
והם עמלים ואינם מקבלים שכר". (מתוך התפילה לפני הלימוד)

 

 


---

 

נו, באמת. הצחקתם אותי.
בנתיים למי שיש פה מלייארדים בכיס,
זה דווקא לביל גייטס, ולא לי, למרות שאני עמל בחיים...
לא הבנתי. הם עמלים ו...
אינם מקבלים שכר?! לא מקובל עלי.
איך אפשר להגיד שהם אינם מקבלים שכר?!...


בגרות במתמטיקה. כמובן, לומדים קצת לפני, בכל זאת צריך להצליח משהו...
מגיעה השעה. יושב, פותר ת'תרגילים. אחלה, עוברות להן שעתיים, יוצא החוצה ונושם לרווחה.
פוי, סוף סוף הצלחתי בבגרות. 33.3 נקודות כפול 3 תרגילים = 100. נכון?
אוו. מצוין, מתמטיקה? שלום לך יקירתי. הגיע הזמן להפרד...
"נתנאל", אני שומע את חבר שלי אומר לבחור שילדו - לזה הגאון שאף פעם לא טועה.
נו, איך הייתה הבגרות? מה הפתרונות שיצאו לך?
- תרגיל 1, אומר נתנאל, יצא לי שהתוצאה היא...
- 3.25, אני צועק כולי מאושר.
ת'כלס, מגיע לי, יש במה להיות מאושר.
- 9.5, אומר נתנאל.
- הא?!?!?!?!?!?...


מגיע הביתה. נוו, לאן רצים ישר?
"לחמן", אני כותב בגוגל.
אמא, נראה כאילו הם משועממים, כבר יש פתרונות?!
עובר מהר על הפתרון, מקוה להגיע בדף למטה עם חיוך...
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!
ארררר!! למה?! למה?! למה?!...
שוב פעם לעשות מועד חורף? אין מצב בעולם.
במקום מינוס כתבתי פלוס. ארר!
תחייכו, אבל שנה אח"כ במקום 'הכי הרבה' שבקשו בשאלה מסוימת,
עניתי בבגרות על 'הכי קצת', אז תארו לכם מה הייתה תוצאה...


אור, בחורה מטופחת מאוד. במיוחד היום, החברה הכי טובה שלה מתחתנת.
אי, כמה שהיא מתרגשת. "עוד ישמע, בהרי יהודה. אווווו. בהרי יהודה", היא שומעת.
כבר שבועיים לפני החתונה, זה הצלצול שלה...
הוופה. מי מתקשר? אפרת?! שעתיים לפני החתונה?!...
- אהלן כלה! אפתוווווו'ש, מה קורה נשמה? וואי, אני מתרגשת.
- חח כן, גם אני מאוד מתרגשת. תקשיבי, אני מתקשרת כי רציתי שאת תהי המלווה שלי לחופה, סבבה חמודה?
- אני?! צועקת אור, וואו. בשמחה ממש. אפרת, את מפתיעה. אוהבת!...
הכל טוב ויפה אלא ש...
אור שלנו לא שמה לב שהיא סיימה לפני כמה דקות למרוח ת'איפור, אחרי שעה מול המראה.
מילא הפודרה, לא תמרח. אבל לאאאא. רק שזה לא קרה!...
הרימל, אוווווווווווווווווווווור, הרימל...
ת'צעקה שלנו היא לא שמעה. אתם מבינים טוב מאוד מה היה לה מתחת העין...
- לאאאאאאאאאאאא. אני לא מאמינה! שעות אני מסדרת כל ריס וריס, מה לעזאזל?!...
אגב - בנים בורים ועמי הארצות, סתם בשביל הידע שלכם. רימל זה מה שהבנות מורחות על הריסים, נו, הדבר השחור הזה.
מה? אתם שואלים אם זה הדבר הזה שעושות ת'עיניים של הבנות כמו מכשפות?! ב-ד-י-ו-ק. אמנם מכשפות יפות,
אבל מכשפות. אגב, בנים, תשמרו על השקט, יש כאן בנות. מי למד אותכם טאקט בחיים?!... P:



מה הקשר בין הסיפורים?
רק נוסיף עוד משהו למבוגרים שבנינו.
את כאמא נחמדה, מכינה לילדים אוכל. משהו מתוק וטעים.
מהבוקר עד הצהרים זה מתבשל. אלא מה? פתאום את הרואה את המילים 'מלח',
בשקית שליד הסיר. ובמתכון מה כתוב?! 5 כפות סוכר?...


זהו. עכשיו מובן הכל.
בכל החיים שלנו, אנחנו מקבלים שכר על ה-ת-ו-צ-א-ה.
עמלת שנים, שברת ת'ראש חודשים, התאפרת שעות, בשלת מהבוקר,
למדת 8 חודשים ----
כל העמל שלך, בסופו של דבר, לא ה-ו-א עצמו שווה,
אלא מה כן? במה נבחן? על מה מסתכלים? מה ת'כלס?
ה-ת-ו-צ-א-ה. כמה עמלת, כמה הזעת על הדבר -
לא מעניין אף אחד, ובודאי שלא תקבל על זה שכר.

למדת 8 חודשים מתמטיקה,
ובסופו תקבל בבגרות - 46, בגלל טעויות קטנות ששינו ת'תוצאה.
הכנת מלא אוכל שעות - אבל בסוף תזרקי הכל, כי שמת בטעות מלח במקום סוכר...
התאפרת בשיא הדיוק - התוצאה שתצטרכי שוב להוריד ת'איפור,
ולשים מחדש, כי הדמעות הרסו את האיפור...

"הם עמלים, ואינם מקבלים שכר".
עמלים, בטח עמלים.
אבל על ה-ע-מ-ל עצמו,
הם לא מקבלים שום שכר.
תופר שתפר למלך בגד יקר ולקח לו הרבה זמן, אם בטעות יש חור בבגד,
הוא לא יקבל על זה שעמל על הבגד חודשים, אפילו לא לירה שחוקה.

רגע, ומה איתנו?
"אנו עמלים - ומקבלים שכר",
על מה מקבלים שכר?
ל-א ר-ק על התוצאה, אלא גם ובעיקר -
על ה-ע-מ-ל.


תראו עד כמה זה מדהים.
בחור שיושב שעות על הרשב"א ולא הבין כלום,
אין כזה דבר 'אררר! בזבזתי זמן וכוחות לחינם',
יאחי, אתה תקבל שכר. גם אם לא הבנת. כי הקב"ה,
בוחן בעיקר את ה-ע-מ-ל, את ההשתדלות שלנו.

בחורה שנשכה ת'שפתיים בשביל לא להגיד לשון הרע,
ובסוף נפלה ודברה על חברה שלה,
אמנם המעשה רע, אבל תדעי אחותי, שעל 'נשיכת השיניים' שלך,
על ההשתדלות - את תקבלי שם. גם אם בסוף עבירת עבירה...

אותו דבר גם בחור שהולך ברחוב ורואה מישהי לא צנועה.
הוא 'מת' להרים ת'עיניים כי הוא מושכת לו אותם.
אח שלי, זכור - כל שנייה שאתה לא מרים, את מקבל שכר על העמל.
גם אם בסוף תכשל, תשתדל כמה שיותר, כי ה' לא בוחן רק את התוצאה,
אלא בעיקר את ההשתדלות האמיתית שלנו. את העמל שהשקענו.
אם נשלים ת'מעגל. גם ההיא שעומדת מול הארון ויש בה התמודדות של -
חולצה שלושת רבעי או קצרה?..
הראש שלה כואב מהנסיון והיא מנסה מאוד מאוד בכל הכח להתגבר.
גם אם בסופו של דבר היא תפול ותלבש ת'קצרה,
אחותי - תדעי שקבלת שכר על העמל. כן, גם אם אין תוצאה.
את ענקית עצם זה שהשתדלת - שנלחמת. גם אם אין תוצאה. עמלת,
ורק על זה את ראויה להערכה ענקית. לשכר יקר מאוד.

אז בואו נסכם עם מה יצאנו פה היום -
אצלהם = "הם עמלים, ואינם מקבלים שכר",
אין שכר על העמל. יש תוצאה? תקבל שכר. אין תוצאה - אפילו אם חרשת על הדבר הזה שנתיים,
קרעת את עצמך, הוצאת את כל הכסף שיש לך בשביל להשקיע במנייה הזו -
כלום לא תקבל. נאדה. חפש איך לבכות על הזמן שבזבזת...

אצלנו - אי, וכמה זה מתוק לדעת את הדבר הזה - אנחנו,
גם אם לא 'הבאנו תוצאה', לקב"ה אכפת בעיקר על ההשתדלות שלנו.
על ה-ע-מ-ל שניסנו, על הזיעה שהורדנו בשביל להבין ת'גמרא, על הכאבי ראש שהיו לנו כש - 'אפרת',
ההיא שהתחלנו איתה - התקשרה אלינו, ואנחנו לא רוצים באמת לענות, הקב"ה לא רוצה שנענה...
על זה נקבל שכר. תזכרו טוב - על העמל. גם אם אין תוצאה.
כמובן שאנחנו רוצים כמה שיותר להביא תוצאות, אבל חייבים להכניס לראש,
"אנו עמלים ומקבלים שכר".


כי אם נלך לאמת,
באמת השתדלנו,
מגיע לנו.

האפפה! לא לברוח מהמתמטיקה לגמרא,
לא עכשיו בשיעור מתמטיקה. גם אל תעזבי את האיפור,
בעז"ה עוד נלמד איך הופכים ממש כל פעולה בחיים ל -
"עמלים ומקבלים שכר",
כן. גם ואפילו על העמל באיפור.
ולא, שכחו מזה. אני לא מוכר 'איפור לא נמרח'... (;



נ.ב.
זוכרים למעלה?
אם הייתה באמת נמחקת לי ההודעה,
מה אומרים? אקבל שכר על הזמן שכתבתי ת'קטע שנמחקה,
או שלא, בגלל שלא הבאתי תוצאה על הזמן שכתבתי?

מי שיודע ת'תשובה,
יכול להיות בטוח שהוא הבין ת'קטע... (;

 

 

---

 

עשו טובה ותקפיצו ת'שרשור.

רק ככה אני יודע שקוראים. מעלה אצלי חיוך מתוק.
תודה מ
תוקים! (:

 

 

מי שלא קרא, כדאי -

מה קורה מאמי?

Get out - now

קריאה מהנה! (:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

וואיי מדהיםטליהאחרונה

יוצא שאני כמעט עוקבת אחרי מה שאתה כותב זה כזה מרתק אמיתי וכן שכייף אחר כך לחשוב על הנושאים שאתה מעלה להלביש אותם אותם החיי היומום שלי ולהפשיט אותם חזרה זה מדהים..!

 

תודה רבה..

נתקעתם בלי תשובה? תשלפו שאלה -אח..

תכירו: ספיר, תלמידת תיכון חילוני, כיתה יב'.
המיוחד שבה, הבחורה חוזרת בתשובה...
כן. אחת בת 18, שתפסה את עצמה,
החליטה שבמקום מסיבות ולרקוד עם הבנים,
היא דווקא רוצה למלא ת'נשמה שלה. להתקרב לאבאל'ה.

אז איפה אנחנו?
כן. ספיר הזו. יצא לה לדבר בהפסקה עם עדן, בחורה מהשכבה שלה על שמירת מצוות וזה.
היא מוציאה מהלב את מה שהיא קלטה, והאמת? נראה שזה חודר בלב של עדן, פנימה.




---


"מה המילה האחרונה שאמרת?", נשמע קול מאחוריה.
"מצוות", היא מסתובבת לדעת מי המדבר.
הוופה. זה לא אחר מאשר המורה שלה לפיזיקה.
תכירו: אליישיב, בן 35, דתל"ש.
'אהה, מצוות. מוכר לי מתישהו ששמעתי ת'מילים האלה.
אי, היו זמנים', הוא אומר. כאילו נזכר במלחמת העולם השנייה.
"1939, המורה? רוצה לספר לנו משהו?", מחייכת עדן.
'האא עדן. בואי נשאיר ת'סיפור הזה לזמן אחר. אגב, שלי זו השלישית,
אבל לא משנה כרגע, רק שמעתי שספיר דברה על התורה שזה אמת וכו'.
אז שתדעי לך שיש סתירה בין התורה למדע בעניין סיבוב הגלגלים בשמיים,
ככה שאל תהי בטוחה שהתורה אמת וצריך לשמור מצוות'...

גלגלים?! בשמיים?! מסתובבים?!...
היא לא יודעת מה הקשר בין המילים, חוץ מזה ש -
אי! הראש שלה מתגלגל ומסתובב בשמיים...!

אוווף! תענה כבר! תענה!
דווקא עכשיו אתה...

---
תכירו:
פנימיאל, הקול הפנימי האמיתי של ספיר.
היא גלתה אותו לא מזמן. זה ההוא שעזר לה לחזור בתשובה,
וכל יום הם עושים שיחות נפש עמוקות עם הרבה מחשבות.

- אההה! ספיר, מה זו השעה הזו?!...
- אררר! פנימיאל, למה אתה מאחר דוקא בשעות החשובות?!
- מצטער, ישנתי טוב. את מודעת לזה שהפרעת לי באמצע שנת בוקר?..
- הא? לא קמת לתפילה?!
- התפללתי וחזרתי לנוח. צריך לאסוף כוחות לשחנ"שים שלנו בערבים...
- וואלה, צודק. אבל עזוב עכשיו, תקשיב מה המצב,
המורה שלי לפיזיקה פה שאל אותי משהו עם שמיים - גלגלים - סתירה לתורה,
אין לי מושג מה הוא רוצה. אווווף! אני באמצע לדבר עם עדן ודוקא הצלחתי
לחדור ללב שלה, אבל עכשיו בא המורה הזה ואין לי תשובה, ובכלל,
לא הבנתי ת'שאלה. זה יראה עכשיו כאילו התורה שקר. אוווווווף! פנימיאל...
- אהה, רגע, ספיר? לא דברנו על המושג 'שאלת כיס'...?
- לא. למה? זה קשור? פנימיאל, אני חייבת שתעזור לי!

- ספיר. הנה זה בא. 'שאלת כיס'. תזכרי ת'מושג הזה חזק.
בן אדם בנוי שבפנים יש לו קול אמיתי שצועק, שנותן להרגיש לפעמים שיש אלוקים,
שהתורה אמת. ששרשרת הדורות שאנחנו חלק ממנה, היא אמיתית.
במיוחד אצל 'דתי לשעבר', הקול הזה צועק. הוא יודע פנימית שהתורה אמת,
אבל --- אם הוא יודה בזה, הוא לא יוכל עוד לראות בערב 'השרדות' עם מה שהולך שם...
- פנימיאל?! השרדות?! ווואו, מאיפה א-ת-ה מכיר אותה?
- חח ספיר, עזבי. מהעבר, פעם. עוד יבוא יום ונשב לספר לך על העבר שלי, בהרחבה.
אבל בכל מקרה, אם הבן אדם יודה שהתורה אמת = זה יחייב אותו הרבה דברים.
להפסיק בתאוות, להתאפס על עצמו ולהתחיל לשלוט ברצונות שלנו.
ואת יודעת ספיר, זוכרת בטח את עצמך - שאנחנו לא רוצים להתחייב למצוות...
אז איפה אנחנו? האא, כן. אז המצפון של האיש צועק - 'יש משהו אמיתי בשמירת מצוות',
והוא כמובן, רוצה להשתיק ת'מצפון הזה. איך עושים את זה?!...
'שאלת כיס'. הוא זורק שאלה לאויר, שאלה שאין מצב שהנשאל יענה עליה תשובה,
במיוחד לא את. למה? כי את לא אמורה לדעת תוך שנה את כ-ל התשובות שהיהדות עונה.
את למדת ת'בסיס, ראית שזה אמת. זה אומר שאת יודעת הכל? לא. ובכל זאת מקיימת,
כמו שבן אדם לוקח אנטיביוטיקה למרות שלא בדק מה המרכיבים של האנביוטיקה,
כי פשוט הוא לא לומד רפואה. עוד יגיע הזמן שתדעי, כשתלמדי, אבל זה לוקח זמן.
קיצור - הוא זורק שאלה לאויר, את - או מישהו אחר שלא הספיק ללמוד ת'תשובה על השאלה הזו -
לא יודעים לענות, וממילא = המצפון שלו נקי, כי הנה, אפילו לדתיים אין תשובה...
זה המושג 'שאלת כיס'. שאלה שמכינים מראש, מוזרה ומסובכת - בשביל להשתיק ת'מצפון.
- וואו, פנימיאל, את חייבת להגיד שאתה תותח. אז בעצם אני לא אמורה לדעת ת'תשובה עכשיו,
וזה לא סותר שום דבר מזה שחזרתי בתשובה. אי אפשר ללמוד הכל ביום אחד...
- בדיוק. חמודה את ספיר, אמרו לך את זה פעם?...
- בואנה, תרגע. אני עוד שנייה מסמיקה פה. שב שם בתוכי בשקט, תנוח. יש לנו שחנ"ש בערב.
- אחלה. אז שיהיה לך יום מתוק מלא שמחה!
- חח גם לך! האאא, רגע. אבל מה אני עונה למורה? מה אני עונה לעדן? יענו, הבנתי שזה לא סותר
אצלי כלום ולמה המורה שאל ת'שאלה הזו דוקא, אבל מה לענות להם?...
- האא. פשוט מאוד. תגידי למורה ש -

\ \mathrm {Na^{+}_{(aq)}+Cl^{-}_{(aq)} \rightarrow NaCl_{(s)}}

תגידי לו שהנוסחה הזו סותרת את זה שהוא רואה סרטים ומחלל שבת.
- פנימאל? מה זה אמור להיות?...
- חח מה זה משנה? עקרונית, זו הנוחסה של - 'גובה בין יון נתרן ויון כלור לקבלת נתרן כלורי',
אבל עזבי. זה אפילו מורה בפיזיקה לא מכיר. זה רק לפרופסורים.
- ומה לעשות עם זה לעזאזל? מה זה יעזור?..
- ספיר, לא מכירה יהודים?! עונים בשאלה. זה הכלל.
- האא, חמוד אתה. הבנתי. יענו להגיד לו את זה, ולראות איך הוא פותח ת'עיניים בלי שהוא מבין,
קיצור - לענות לו ב - 'שאלת כיס', וממילא הוא יבין שלא כל מה שהוא 'יזרוק' לאויר, אני חייבת לענות
על זה וזה גם לא אומר שאם הוא אמר, הוא צודק. ואם הוא רוצה תשובה לשאלה שלו -
אני לא הכתובת. יש רבנים ואנשי אמונה שכבר למדו את הכל ויודעים תשובות, נשאל אותם.
- בדיוק ספיר. מתוקה את, כבר אמרתי?...
- די! פנימיאל. בסוף אני אהיה אדומה בגללך. יאאא, מזל שגליתי אותך בתוכי!

---

- ספיר? הכל בסדר? היא שומעת את עדן.
יש כזה משפט שאומר - 'שתיקה כהודאה', זה אומר שאין לך תשובה לשאלה של המורה?
אז אולי בעצם התורה לא...?
- עצרי! תקשיב המורה. אומרת ספיר בחיוך ענק.
- שומעים? אז ככה, יש נוסחה ש...


---

 

- וואי, ספיר. הפצצת היום. אני חייבת להגיד לך. הבנתי בדיוק מה שהסברת.
- חח תודה רבה עדן. בעזרת אבאל'ה בשמיים...
- רק שאלה לי אלייך, מהיום נקרא לך דוקטור ספיר?! כאילו מה, מאיפה הבאת ת'נוסחה הזו?!...
- עדן, תקשיבי, אני ממהרת. נדבר בעז"ה מחר בהפסקת צהרים?
- סגרנו. ממש בשמחה. אני רוצה שתעבירי לי שיחות בנושא.
- אחלה, רק, אל תשכחי לקרוא למורה לפיזיקה...
- חח ספיר, נראה לי שהוא עדיין מחפש ת'נוסחה שאמרת בגוגל, עשית לו בלבול בראש... (;

=====



אהלן חבר'ה.
כולנו מכירים את התוכן של המושג 'שאלת כיס'.
נזכור תמיד, שהיהדות - לא מפחדת משאלות. ממש לא.
מותר, כדאי ויש מצב אפילו 'חובה' לשאול שאלות בנושא האמונה.
א-ב-ל, לשים לב שאנחנו במקום הנכון. לא לחפש 'מרשם לעוגה',
ב - 'מוסך רכבים'. או במילים אחרות, יש מקומות שבהם נוכל למצוא את התשובות.
אבל האמת, מה שרציתי מאוד להדגיש בקטע הזה הוא ש -
'שאלת כיס' שעולה, כמו שהיה לספיר,
נדע לענות עליה חזק, בלי להתבלבל. גם אם לא תשובה על תוכן השאלה,
לזכור את המושג 'שאלת כיס', והוא עצמו - תשובה לשאלות כיס.
גם אם אנחנו לא יודעים הכל, זה בדיוק כמו שאחות בקופת חולים לא יודעת לנתח.
אז לאן הולכים? לרופא. יש רופאי הגוף, ויש רופאי הנפש.
"זכה - נעשית לו (התורה) סם חיים"...


 

עשו טובה ותקפיצו ת'שרשור.

רק ככה אני יודע שקוראים. מעלה אצלי חיוך מתוק.
תודה מ
תוקים! (:

 



מי שלא קרא, כדאי -
הרימל, אוווווווווווווווווווור, הרימל...
Get out - now
מה קורה מאמי?
קריאה מהנה! (:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מאד מאד מחזק ומרגש...רוש לילה.אחרונה

יש לך חתיכת כישרון פצצה!!!

 

קראתי בערך חמש מכתביך ו.. התרשמתי מאד..

אנשים -תפקחו עין. אנשים לידכם מגיעים למצבים קשיםזית שמן ודבש

שבוע טוב.

ת'אמת לא כיף לי לדבר על זה אבל בכל זאת: האנשים שמסתובבים לידינו מגיעים למצבים קשים בחיים שלהם. והרבה פעמים איש לא מעודד אותם. כן, אני יודע שיש לימודים ומבחנים וכל מיני דברים אבל בזל זאת- למה אי אפשר לזרוק איזה מילה של חיזוק?

אתה צודק.אוהבת את אבא

בס"ד לק"י

 

אבל לפעמים האנשים שעוברים קשיים לא מראים את זה וקשה מאוד לראות את זה עליהם.

אך אם חברה טובה שלי עובר עליה משהו, אני שמה לב לזה. מאוד.

 

וחוץ מזה, לפעמים אני בעד שאנשים יתמודדו לבד, כמובן אם יש להם את היכולת.

זה מחשל ומחזק.

אז את שמה לב לחברותזית שמן ודבש

ומה עם שאר האנשים? הם כן שמים לב?

 

וגם לא דיברתי על האנשים שיש להם יכולת להתמודד. יש הרבה אנשים שלא מצליחים בהתמודדות ואין להם "גב".

אנחנו לרוב לא שמים לב אליהם.

 

כ"כ נכון.-יהודית-
אנחנו עושים השתדלות.יאיר ויזנראחרונה

אבל כמו שכבר אמרו, לא תמיד מצליחים לשים לב לזה שהם במצב קשה.

מתי בפעם האחרונה אמרת למישהו/מישהי שאתה במצב קשה? מתי בפעם האחרונה פגשת מישהו/מישהי ששיתפה?

בד"כ אנשים לא משתפים אחרים בקשיים שלהם. ולנו כחברים קשה לתמוך בהם.

באמת - אנחנו עושים השתדלות, תאמין לי. אחרי הכל הם חברים שלנו...

אבל אנחנו לא יכולים לעשות מעבר.

אוסקר

שתי הלכות חפץ חיים

 

הלכות רכילות, כלל ד', סעיף א'

איסור הרכילות הוא גם אם אינו מספר לו דבר חדש, אלא מסב את תשומת ליבו למעשה שעשו לו כבר והוא ידע, ומעורר מחדש את הענין. כגון שאומר לראובן "מה קורה בדינך", והשיב ראובן "פסקו כך וכך". ואומר לו "לא יפה שפסקו לך כך". אסור, כיון שעל ידי דיבורו נולד ענין חדש שגורם שנאה בלב ראובן על הפלוני שהיה איתו בדין.

 

הלכות רכילות, כלל ד', סעיף ב' ג'

אם ראובן גינה את שמעון בפני שניים, ועבר אחד מהם על איסור רכילות וסיפר לשמעון. אפילו ככה על השני להיזהר לא לספר לשמעון, וכל שכן אם רוצה להטעים את הסיפור יותר, ונקרא הולך רכיל אם מספר לו. ואפילו אם שמעון שואלו בסתם, לא בשביל לחזק את הסיפור, בכל זאת אסור לספר לו. כי כשמספר לו שוב מחזק יותר את השנאה לראובן, כיוון שמתקבל יותר כששומע משני אנשים ששמעו את זה. או שהמריבה תתעורר מחדש כיון שישמע את הסיפור שוב.
ואם עבר וסיפר רכילות על חבירו, אין לו תקנה עד שיפייס אותו ויבקש ממנו מחילה, וגם יעשה תשובה לה', כיון שעבר על "לא תלך רכיל בעמך".
 
כל טוב
תודה רבה!!!כל הזמן שמח

קראתי את זה עוד פעם גם כאן וגם בנוג"ה

החכמת! תודה.אוהבת את אבאאחרונה
מה יותר שווה - מתנה, או מה שאתה עובד עליו?מתוק מדבש

 

בסיעתא דשמייא!!


[גרסה לביינישי"ם - פה]
 
אהלן, חבר'ה!
מנשמע?
באמצע ההכנות לשבת ארגון? 

יש פה כולה וורט שלוקח כולה 3 דקות קריאה לפרשת תולדות. 
לא כדאי לפספס.. שיהיה לכם מה לומר בסעודת חבריא ב' בשבת.. 
 
כולם מכירים את המדרש שאומר שכשרבקה עברה ליד בתי מדרש ובתי כנסת - יעקב בעט ממש ורצה לצאת,
אבל כשהיא עברה ליד בתי עבודה זרה - עשו רצה לצאת.
אבל חשבתם מתישהו למה יעקב רצה לצאת?
בואנ'ה, מה רע לו שם?!
יש מלאך שיושב ומלמד אותו תורה. מה הוא מתלונן? למה הוא רוצה לצאת לעולם השקרי הזה?!
 
אז זהו, שיעקב רצה לצאת כי הוא רצה אשכרה לעבוד, לעמול בתורה. 
הוא לא רצה שיתנו לו הכל על מגש של כסף, אלא הוא רצה שיהיו לו את הזכויות של לימוד התורה.
ובעולם הזה - לומדים את התורה, עומלים בתורה.
 
זוכרים ש'אח..' כתב על 'נהמא דכיסופא'?
אחד היסודות החשובים בעולם הזה.
זה אומר שאבאל'ה שבשמים ברא את העולם הזה בשביל להיטיב איתנו, עם בני האדם.
עכשיו, איך בעצם הוא מטיב איתנו?
הוא לא נותן לנו סתם מתנות בחינם, כי הוא יודע שוואלה, לאדם לא נעים כשעושים בשבילו הכל, והוא בכלל לא עושה כלום בעצמו.
זה כמו שכשאת נוסעת לדודה שלך לשלושה ימים, ואת רואה שהיא עושה ה-כ-ל לבד - מ'זה לא נעים לך.
היא שיא הרוצה להיטיב לך, לעזור לך. 
אבל מה?!
לא נעים לך שעושים הכל בשבילך. את גם רוצה לעשות משהו. את גם רוצה לעזור -
כי זה שיא הלא נעים כשעושים לנו טובות, בלי שאנחנו מחזירים.
ולכן - ביום השלישי את פשוט תקומי, ותעזרי. 

עוד דוגמא - זה קבצנים ברחוב.
נראלכם שזה נעים להם לשבת ולקבל כסף מאחרים?
ממש לא.
אבל למה?! תכל''ס זה יכול להיות שיא הכיף שאתה יושב וכולם מביאים לך כסף, בלי שתעשה כלום. לא?
אבל זה בדיוק ה'נהמא דכיסופא' = זה לחם בושה.
הקבצן ברחוב אולי מקבל כסף, אבל הוא מעדיף לעבוד בשביל הכסף הזה, ולא לקבל סתם טובות.
אגב, לכן גם המעלה הגבוהה ביותר של הצדקה זה למצוא לאדם עבודה - כי ככה הוא מרוויח את הכסף שלו, ומרגיש טוב עם עצמו, ולא מרגיש שהוא סתם חי על חשבון אחרים. 

בעצם ה' יכל לשלוח אותנו ישר לעולם הבא, בלי שנצטרך לעבוד פה בעולם. 
אבל מה? ככה שיא הנתבייש, כי זה בעצם מתנה שבכלל לא עבדנו בשבילה. לא עשינו כלום בשביל להגיע לעולם הבא ככה.
ובגלל זה - ה' נתן לנו את העולם הזה. פה אנחנו יכולים לעבוד כמה שאנחנו יכולים, ועל פי מה שנעשה בעולם הזה - נגיע לדרגה שלנו בעולם הבא.

ולכן - יעקב רצה להגיע כבר לעולם הזה. 
כי בעולם הזה הוא יוכל לעמול על התורה, וככה הוא לא יקבל מתנות 'סתם' -
אלא אשכרה יעמול בשביל זה.

מוזמנים להסתכל פה ולראות מה 'אח..' כתב על 'נהמא דכיסופא':
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t328155#4072639

שיהיה מלא ב"הצלחה בשבת ארגון, תנצלו כל רגע 
שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י! 
 
.בעזרת ה'!!אחרונה
מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו???מתוק מדבש

 

בסיעתא דשמייא!

 
גרסה לביינישי"ם - פה
 
"ואברהם זקן בא בימים"

כל מי שאי פעם למד לפסיכומטרי [וגם מי שסתם יש לו ידע כללי..] יודע ש- 'בא בימים' = זקן.
אז בואנ'ה, למה התורה חוזרת על זה פעמיים?
ה' לא למד פסיכומטרי? 
 
אז זהו, שאפשר ללמוד מפה משהו פשוט אדיר.
תתרכזו, כי זה יכול להפוך כל סתם יום בחיים שלכם ליום מיוחד >>
 
האלשיך אומר ש..
'בא בימים' זה לא סתם זקן, אלא זה מלמד אותנו שאברהם אבינו אשכרה ניצל כל יום ויום שלו.
הוא לא סתם שכב במיטה ובהה כל החיים, אלא באמת כל יום שלו היה מלאה בתוכן, בעשייה.

תחשבו איזה כיף זה באמת להרגיש שכל יום בחיים הוא משמעותי. שפעלת ועשית כל החיים שלך.
אחח.. שנזכה!
 
* הרב מקוברין אומר ש..
זוכרים שכל יום בשחרית אנחנו אומרים 'תתן אמת ליעקב, חסד לאברהם..'?
אז בעצם המידה המרכזית של יעקב היא האמת, ושל אברהם היא החסד. אברהם אבינו עשה כל יום בחיים שלו חסד. 
אז מה הקשר ל'בא בימים'?!
הרב מקוברין אומר שלומדים מפה שיום שיהודי לא עושה בו חסד - לא נחשב כאילו הוא חי בו.
ז'תומרת שאולי אתה יכול ללמוד כל היום תורה, אבל אם אתה לא עושה ביום הזה שומדבר בשביל אחרים - היום הזה לא נחשב לך כיום שחיית בו.

וואו. תחשבו על כל הימים שפשוט ב-ז-ב-ז-ת-ם עד עכשיו, כי לא עשיתם בהם חסד.
לא חבל?
אז יאללה, אחים שלי - מעכשיו אין כזה דבר יום מבוזבז. אין כזה דבר יום בלי לעזור בו למישהו.
אחי, אז מה אם אתה עייף? אתה לא יכול למצוא את ה-5 דקות כדי ללכת לתת צדקה לקבצן שמנגן ליד הבית שלך?
אחותי, אז מה אם יש מבחן מחר? את לא יכולה להקדיש חצי שעה בשביל לעזור לאמא עם האחים הקטנים? 
 
ויודעים משהו?
חסד הוא כמו בומרנג - כשאתם עושים טובים למישהו, אתם לא יכולים לדעת לאן זה מתגלגל. 
יכול להיות שבעוד 20 שנה, אותו קבצן שנתת לו צדקה ברחוב, יהפוך לרופא גדול. ואחד מבני המשפחה שלך [ח"ו] יצטרך לעבור ניתוח מסוכן - והרופא-הקבצן יעשה את הניתוח בחינם, רק בזכות הצדקה שלך.
טוב, אולי זאת דוגמא קיצונית, אבל באמת שכל דבר - חוזר אלינו.
שווה, לא?
 
אז שבעז"ה נזכה לנצל כל רגע בחיינו, ונזכה לעשות חסד כל יום.
וכמובן - שתהיה בעז"ה שבת שלום ומבורכת, מלאה בשמחה וקדושה, לכל עמ"י!
א-מ-ן.
קפיץ קפוץ מתוק מדבשאחרונה
ספרים שמדברים ישירות על המידות מישהו מכיר?עדיאל
בבקשה:דני-יהונתן

אורחות צדיקים; מסילת ישרים לרמח"ל (יש שני כרכים פירוש של הרב שלמה אבינר); תיקון המידות לרב אביחיל; והלכת בדרכיו של הרב שלמה אבינר; אבן שלמה לגר"א מוילנא. שערי קדושה לרבי חיים ויטאל; תומר דבורה לרבי משה קורדברו.

הספר "בלבבי משכן אבנה"נחשונית
חן חן לכםעדיאלאחרונה
להתגבר על היצר - Get out - now >אח..
לא לא לא.
זה לא הודעה מהמורה שלכם לאנגלית.
חח מי יודע, אולי עוד כמה שנים זה מה שיהיה,
המורה תרצה להגיד לך לצאת מהכיתה, זה יהיה משהו כזה -
"פתח פייסבוק, מיד! באינבוקס, קבלת הודעה, מ-י-ד",
ואתה כזה:
Sorry teacher, שכחתי ת'קוד.
ואז כל הכיתה ביחד: "like, like, like"...
 
 
 
 
---

בואנה, מתן. תסתכל. איכס, פשוט לראות  ולהיגעל. מה הם רצים לחדר האוכל?!
תראה תראה, עוד שנייה הוא דופק לו ראסייה בראש. שירגעו. כולה אוכל...
אז מה אומר יוסי, מה קורה ככה? איך היה הדרך לפה?...
היה ממש סבבה, חוץ מ...
בואנה, ממש לא נורמליים. גמרו לנו ת'אוכל. אנשים פה מושפלים.
תראה ת'צלחת שם. כמה צ'יפס, 20 פרוסות, 2 שניצלים ומה עם אחרים?!...
עזוב אחי, בא נלך למסעדה פה, נשלם כמה עשרות.
עדיף מאשר לאכול עם אנשים בלי נימוסים. בהמות. ממש, מגעיל.

הבן אדם הזה דפוק. מה יש לו? מה הוא נכנס לי ככה לנתיב?!...
אם הייתי יכולה, בחיי שהייתי נכנסת בו עכשיו. מי נותן לכאלה אנשים רשיון?!
את מבינה עכשיו למה יש כל יום יש עשרים הרוגים בכבישים? בגלל האדיוטים האלה.
תאמיני לי, כאלה אנשים חובה להכניס לכלא. גועל נפש של אנשים...

אני כאן סובל וזה נוסע לו על מרצדס. שיעצרו, מה קרה. אני לא מפלצת ואפילו
גם אני בן אדם. חם לי רצח. אווווף! איזה אנשים. תעזרו לי, מה כבר בקשתי.
טרמפ. ארר! אין לאנשים האלה לב?! רואים אותי פה והם עוברים ככה לידי?!...
מסתבר שיש אנשים חסרי לב. אל יהי חלקי עמהם. לא רוצה מגעילים לידי.
אני פה כולי מים, ושום מכונית לא עוצרת?! בעעע. איזה אנשים...


---

כל אחד פה מזדהה עם לפחות איזשהו מקרה אחד,
ונגיד יש בנות - שמזדהות עם כל המקרים ביחד,
יענו, אם נרצה הן יוציאו ספר כזה של 'בואנה, א-נ-ש-י-ם'...

תגידו רגע, אבל את כל האמת.
מה קורה ש-א-נ-ח-נ-ו רצים לחדר האוכל?!
ש-א-נ-ח-נ-ו לוקחים מנה כפולה ולא חושבים על אחרים?!
ש-א-נ-ח-נ-ו עוקפים בפראות בלי לסמן כמו שצריך?!
ש-א-נ-ח-נ-ו לא עוצרים לטרמפיסים מלאי זיעה?!


אז? אז יתחילו כל התירוצים.
'סליחה, אם לא ארוץ לא ישאר לי אוכל, וחוץ מזה אני לא רצה, אני הולכת רגיל'...
'בואנה, אני משלם פה כסף על המקום - קרי, אני צריך לשבוע. שיכינו יותר אוכל'...
'שיסע באוטובוס. חוץ מזה הוא יכול לקנות רכב. אני לא חייבת לו כלום'...

אני רואה פה חיוכים ביישניים,
אהה? יש משהו... (;

אבל דוקא בואו נוציא מסקנה נחמדה.
= אדם, את עצמו - דן לכף זכות חופשי. הוא יעשה כל מיני דברים,
שאם אחרים היו עושים אותם הוא היה נגעל - אבל כשהוא עושה, אין בעיה...


עצרו רגע.
החידוש, מתחיל רק מפה.


copy - Paste.
הנה היסוד לחיים:
שאנחנו באים לעשות משהו מגעיל, משהו לא מוסרי, משהו לא טוב,
או בקיצור - שאנחנו באים לעבור עבירה,
>>> איך נתגבר?  נצא החוצה מגוף, נתבונן לרגע על עצמינו מבחוץ,
כמו שאנחנו מסתכלים על מישהו אחר -
נגעל מעצמינו, ומשם ההתגברות על העבירה, לא קשה.
 

אחי, תחשוב לרגע על עבירה שאתה עושה. קח ת'טיפ הזה, שמור עליו חזק.
שאתה בא לעשות ת'עבירה, "צא מעצמך", תראה כמה מגעיל להגיע למצב שאתה נמצא בו - ופשוט תגעל.
מעצמך, מהעבירה שאתה רוצה לעשות. או יותר נכון - מההוא שם (תזכור: 'יצאת מעעצמך',
בשביל שלא תדון את עצמך לכף זכות..) שרוצה לעשות ת'עבירה, שזה בעצם אתה...


אחותי, את בכלל. תרגעי עם הריצות שלך לחדר האוכל.
לא לא, אל דברי. ראיתי אותך, ובואנה, הצלחת שלך קצת -
בלשון המעטה - מלאה... (:
סתם. אבל גם אתן, בנות. בכל מצב בחיים, שאת באה לדבר על ההיא לשון הרע,

תזכרי כמה את נגעלת לראות אנשים שמרכלים, תגעלי. מעצמך.
שאת צוחקת עם הבנים בסניף - וואו, תדמייני בת כמוך דתייה עם חצאית - לא מתאים, נכון אחותי?
פשוט לא. יענו - מגעיל לראות דתייה ככה מתנהגת באי צניעות...

אז הנה, נקח את הגועל שלנו ממקרים אחרים שאנחנו רואים אחים,
ונשאב ממנו כוחות להתגבר על נסיונות בחיים. נגעל מהעבירה, וכך נתגבר לטוב.


בדיוק ככה גם בכביש, ככה גם בטרמפים.

בעצם ככה זה בכל החיים. לזכור -

Get out - now -

"עוף החוצה, מ-י-ד".
= צא מעצמך ותתבונן על עצמך כאילו אתה זה מישהו אחר.
משם, הדרך להגעל מעצמך =
הדרך להתגברות על העבירה - הרבה יותר קלה...


- like
Sweeter than honey...
יענו -
'מתוק מדבש'... (:


--
 

 

 

 

עשו טובה ותקפיצו ת'שרשור.

רק ככה אני יודע שקוראים. מעלה אצלי חיוך מתוק.
תודה מ
תוקים! (:

 

 

נ.ב.

למי שלא קרא -

מה קורה מאמי?

קריאה מהנה.

 

 

 

 

 

 

 

 

יישר כחצ.מ.צ

שבוע טוב

יפה מאוד! תודה!נעמונת!!!אחרונה
יכול להיות שה' פשוט עזב אותי?..מתוק מדבש

 

בסיעתא דשמייא!

 
גרסה לביינישי"ם - כאן.
 
"ויקרא אברהם את המקום ההוא ה' יראה, אשר יאמר היום בהר ה' יֵרָאֶה".
ז'תומרת שאברהם קורא למקום ככה, כי שם ה' נראה אליו.
אבל בתכל'ס ה' נגלה אל אברהם בעוד מקומות, אז למה דווקא שם אברהם מדגיש כ"כ את ההתגלות של ה'?

זוכרים ששבוע שעבר, ולפני שלושה שבועות דיברנו על הנסיונות? 
אז גם השבוע אני רוצה לדבר על זה, כי זה באמת קשור לחיים היומיומיים שלנו.. 
אתם איתי? אז יאללה, בואו נכנס לעומק של הפסוקים 
 
מכירים את זה שדווקא כשהכי קשה לכם, אתם מרגישים כאילו האבא שבשמים פשוט לא נמצא שם?
אתם אשכרה מרגישים כאילו ה' עזב אתכם, הוא כאילו אומר לכם שזהו. עד כאן. תסתדרו עכשיו עם הקשיים שלכם לבד.
מן הסתם כולנו מכירים את זה.
ויודעים מי עוד מכיר את זה?
אברהם אבינו.
כן, כן. אותו אברהם אבינו הצדיק, גם כן הרגיש דווקא כשהכי היה לו קשה - כשהוא עמד לעקוד את הבן שלו - שה' פשוט מתרחק ממנו. שהוא עוזב אותו.
דוגרי אם אני הייתי אברהם אבינו, נראלי שפשוט הייתי אומרת חאלס. מספיק. אם ה' מתרחק ממני, למה שאשמע בקולו?
אבל ב"ה שאני לא אברהם אבינו, הא? כי אברהם אבינו לא מוותר. הוא אומר שלא משנה מה - הוא עושה את מה שהקב"ה ציווה.
 
זה בעצם העניין של הנסיון.
זה לא חכמה לעמוד בנסיון כשהכל טוב ויפה, ואתה שיא המרגיש את ה', החכמה האמיתית היא לעמוד בנסיון ולעשות את מה שה' ציווה גם כשמרגישים שאבא שבשמים פשוט נטש אותנו.
 
ומה קורה בסוף לאברהם?
דווקא אז, מתוך הנסיון, מתוך ההסתר פנים הזה - הקב"ה מתגלה אליו, ובעצם מראה לו שהוא אף פעם לא עזב אותו.
הוא מראה לו שהוא תמיד היה שם איתו, אבל לפעמים ה' הוא כמו דנידין, ז'תומרת שהוא רואה ואינו נראה.
 
מה אנחנו בעצם לומדים מפה?
שגם בשעה שאנחנו חושבים שוואלה, ה' פשוט לא נמצא איתנו, וחושבים שהוא עזב אותנו להתמודד לבד עם כל הקשיים -
אנחנו צריכים לדעת שכמו אבא שמסתכל על הבן שלו משחק בחצר דרך החלון - הילד חושב שהוא לבד, אבל האבא תמיד משגיח עליו, ככה אבאל'ה שבשמים תמיד תמיד שם, פשוט לפעמים הוא מסתתר.הוא רוצה לראות איך אנחנו נתמודד ככה, אם אנחנו באמת מאמינים בו.
 
וזה גם מה שאברהם אבינו הבין, כשהוא קרא למקום העקדה 'ה' יראה'.
הוא מבין שה' תמיד היה איתו, ה' תמיד רואה את האדם ומסתכל עליו, אבל רק אח"כ הוא נראה אלינו - רק אח"כ אנחנו רואים את זה שה' היה שם.
 
נהנתם? אז יאללה, קפיץ קפוץ 
 
שבעז"ה נזכה באמת לעמוד בכל הנסיונות, כמו אברהם אבינו.
שתהיה בעז"ה שבת שלום ומברוכת לכל עמ"י 
ממש יפה!צ.מ.צ

לא ראיתי לפני שבתעצוב, אבל ממש יפה. 

מי שלא קראה שווה לקראו גם אחרי שבת.

שבוע טוב!חיוך

יישר כח!! יפה מאוד!נעמונת!!!אחרונה
שאלה הלכתית-אולי מישהו יודע ?-נאוה-

בס"ד

 

שמעתי לאחרונה שלפי ההלכה אסור להשאיר במקרר בלילה

ביצה, שום ובצל שהורידו לו את השורש.

 

שמעתם על זה?

מישהו יודע מה הרעיון שעומד מאחורי זה?

ולגבי ביצה- מדובר בביצה לא מבושלת או גם בביצה קשה, בלי קליפה, עם קליפה...

 

אשמח לקבל הסברים אם מישהו יודע.

 

תודה ושבת שלום!

מקווה שהדברים דלקמן יעזרו לךדני-יהונתן

אין בזה איסור גמור אלא הנהגה. יש מחמירים ויש מקלים בזה משום שחששות סגוליות לא נפסקו להלכה. עייני במקורות דלקמן מתוך הספר "דרכי נועם":

 

כג. שום, בצל וביצה קלופים שעבר עליהם הלילה

שו"ת מנחת יצחק, הרב יצחק יעקב וייס, חלק ב סימן סח אות יג.

ועיין חתם סופר (יורה דעה סימן קא) ושדי חמד (מערכת ט כלל ה), ובספר יביע אומר (חלק ראשון יורה דעה סימן ט אות ב), הביא מספר זבחי צדק (סימן קטז ס"ק סא), שעל הים של שלמה הנ"ל סומכין העולם שאינם נזהרים במה שכתוב (שם בנדה דף יז א) האוכל שום קלוף וכו' עיין שם, אולם הביא (שם להלן)מהגר"א ושאר גדולי אחרונים המחמירים בזה וכיוצא בזה.

שו"ת שבט הלוי, הרב שמואל הלוי וואזנר, חלק ג סימן קסט.

ובעיקר הדין נראה לעניות דעתי דיש לחקור לכאורה אם הסכנה של בצלים ושומים קלופים היא סכנה טבעית או סכנה סגולית של רוח רעה, ומרהיטת הש"ס יראה דהוא סכנה סגולית של רוח רעה דומיא דלן בבית הקברות דתני התם ודומיא דנותן מאכלים תחת המטה והדומה להם, ואם כן על פי מה שכתב תוספות (יומא עז ב דיבור המתחיל משום שיבתא) בעניין שיבתא דְמה שהעולם אין נזהרים בזה לפי שאין אותו רוח שורה באלו המלכויות כמו שאין נזהרין על הגילוי ועל הזוגות. כו' הרי דכתב כסברתנו כיון דלא שכיח בינינו לא חיישינן, ואף על פי שכתב עוד טעם, מכל מקום סגנון הלשון שכתב להסכים עם השואלים שצדדו דלא שכיח בינינו מורה יותר דהאי טעמא עיקר, כו' על כרחך אמינא דקים להו דרוח רעה זה לא שייך בזמנינו, על כן לא העתיקו אותו הפוסקים, ומה דנזהרים בו לכתחילה הוא כמו זוגות וכו', וכידוע דהגר"א החמיר גם בגילוי, על כל פנים אפשר להקל בכל קולא אפשריתוהיינו כשהם מבושלים אפויים או מטוגנים כבר, ואין חשש בזה, כיון דבלאו הכי איכא מקילים כהאי גוונא.

הליכות שלמה, הרב שלמה זלמן אוירבעך, הלכות תפילה פרק ב הערה 103.

ואמר רבינו עוד, דכל אלו הדברים[1] אין בהם איסור מדינא אלא משום זהירות, ולא אמרינן בעניינים סגוליים חמירא סכנתא (וכן צידד בשו"ת תורת חסד חלק אבן העזר סימן ה אות ה)[2].

 



[1]   הדברים אמורים לגבי מים מגולין, לבישת שני מלבושים, הליכה בין שתי נשים, אכילת שום ובצל מקולפים שעבר עליהם הלילה.

[2]   כתב הרב יהודה אריה הלוי דינרבספר 'הבית בכשרותו'(סימן ד עמוד פט) - אוכלים ששהו מתחת למיטה או בבית הכיסא - יש אומרים שאין רוח רעה בזמן הזה כלל (רש"ל ים של שלמה על מסכת חולין פרק כה סימן יב).

אני לא יודעת לגבי שום וביצה,שיראל.

אבל בבצל אני יודעת שאצלינו בבית זה ממש אסור,ואם משאירים את זה לילה ללא הקצוות שלו אנחנו זורקים אותו לפח..

זה משום רוח רעהno name102

ואסור ביצה בלי קליפה שלא בתוך מאכל. (לדוג' בתוך סלט ביצים..בעע)

לגבי הבצל והשום, אסור להשאיר במשך הלילה אם הוא בלי השורש, וזה גם משום רוח רעה.

אגב, גם אסור להשאיר מים, יין, חלב, דבש פתוחים לגמרי במשך הלילה.

תודה למי שהגיב ובמיוחד לדני-יהונתן-נאוה-אחרונה

בס"ד

 

תודה, זה עזר לי מאוד.

שבת שלום!

עזרה דחופה!!באג2000

המוח שלי מתנוון! אני חייבת ללמוד!

מישהו יכול להמליץ לי על ספרים טובים שאפשר ללמוד? [אבל לא תנך/לימוד יומי/חסידות] ומשהו שלא קשה להשיג, כי אין לי פה יותר מדי ספרים בהישג יד.

 

ו-מישהו מוכן להסביר איך לומדים ספר קודש? מה אני אמורה לעשות? פשוט לקרוא אותו? לסכם?לשכתב? ללמוד בע"פ? מבולבל

 

בס"דאוסקר

יקרה,

שמחתי לראות את השירשור הזה..זה נותן אור בנשמה לשמוע על עוד ועוד אנשים שרוצים להתקרב לאבא=]

 

איזה סגנון את אוהבת? ספרים רגילים באמונה שקוראים ומבינים או פירושים וכאלה..? 

 יש של הרב ארוש-בגן האמונה המבואר,חובת הלבבות,אורחות צדיקים,מסילת ישרים(מוכר),

פרקי אבות(יש לזה פירושים מדהימים).

 

לגבי איך לומדים...

השאלה בשביל מה את לומדת. אם זה סתם להעשיר את הידע- אז ללמוד בע"פ זה רעיון נחמד

(ממ..לכל התוהים..אני לא באמת מתכוונת לזה)

 

המטרה ללמוד דברים כגון אלו הם כדי להתקרב ולהידבק בהקב"ה כמה שאפשר.

מפה- את צריכה לחשוב...מה הכי יעזור לך מהאפשרויות שרשמת הכי להגיע למטרה הזאת.

מאמינה שתדעי...

 

שיהיה כל טוב!דוס

 

הייתי מציעאנונימי (פותח)

את הספר "שולחן שבת".

באיזה נושא את רוצה ספר?noga14אחרונה

ולומדים אותו בצורה פשוטה:יושבים,קוראים,מתעמקים ושוב קוראים ומפנימים.