פורום בית המדרש (עמוד 176)

הנה הלכה מוזרה:

 
'אף מי שאינו נזהר מפת של כותים, בעשרת ימי תשובה צריך ליזהר'.

 'מתקלחים רק כשמלוכלכים', קיצור יהיה משהו בטוב טעם וריח... 

מתוקה, הכי מתוקה שאפשר,
אבל גם טובה, הכי טובה שאפשר...

 

יש לבע"ח נשמות?

אם את הנשמה שלנו אנו לכאורה מאכילים רוחניות,מה הם מאכילים אותה?

אם אפשר מקור או משו..

תודה

 מה מהותם של ימי ראשית השנה? מה קרה וקורה בימים אלו? ומה עושה לו צום גדליה דווקא בתוך ימים אלו?
 
כל חג יהודי הינו זכר למאורע היסטורי לאומי וגם בר"ה וביו"כ אנו אומרים "זכר ליציאת מצרים", ומה קרה לעם ישראל בר"ה וביו"כ? במסכת ר"ה נאמר שבר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים. עד אז היו משועבדים ובר"ה פסק השעבוד, בשנה בה היו מכות מצרים. זהו המאורע הראשון שהיה בתהליך היציאה ממצרים ובו החלה החירות הישראלית. שנה לאחר מכן, ביו"כ היתה קבלת התורה ולוחות שניים, והוא היום שסיים את תהליך יציאת מצרים. שנה ועשרה ימים עברו בין 2 מאורעות אלו בשנת היציאה ממצרים. בנוסף, בר"ה נפקדו שרה רחל וחנה ועוד לפני ירידת ישראל למצרים, יוסף יצא מבית האסורים בר"ה והומלך על כל מצרים.
 
ר"ה הוא זמן גילוי המלכות - "אדון עולם אשר מלך... לעת נעשה בחפצו כל - אזי מלך שמו נקרא". המלכות מתגלה רק כשמסתיימת הבריאה ויש אדם בן חורין על הארץ.  מלכות ה' מתגלה בסיום השעבוד במצרים בר"ה ומאז שבה ומתגלה המלכות מחדש בימים אלו. בר"ה תוקעים בשופר שבו ממליכים את המלך, אומרים "מלכויות זכרונות ושופרות" בנוסח מיוחד לימים אלו בלבד, ואפילו יוצאים ל"תשליך" למעיין או מקור מים אשר שם ממליכים את המלכים.
 
תנאי בסיסי בנפש לקבלת מלכות שמיים היא החירות. החירות הפנימית היא המודעות לנשמה, עוד לפני קבלת תורה. הניצוץ הנשמתי רוצה לבוא לידי ביטוי. בימי התשובה, קודם כל שבים למקור הפנימי הנשמתי, לחירות הפנימית ולמימוש העצמי. "תשובה קדמה לעולם", עוד לפני כל חטא וגורמיו. רק אדם משוחרר בן חורין יכול לעמוד בדין על מעשיו.
 
מסדר המפקד
 
יש מי שעבודתו עבודת עבד "מצוות אנשים מלומדה", רק לצאת ידי חובה, שלפי חז"ל זה מסיבות החורבן, ויש מי שעבודתו עבודת בן או שר אשר רשאי ומצפים ממנו שיבין (בן לשון בינה) ויפעל עם א-ל ולעזרת ה' בגיבורים, ישראל - שרי אל.
 
בר"ה יש פקידה, משל לחייל ברמה זו או אחרת, אשר שב ומתחבר למפקדתו הדורשת בשלומו. החייל הוא חלק מהמפקדה ("חלק א-לוה ממעל"), הוא שליח המפקדה, כעבד, כבן או שר. יש לו "תפקיד" ו"הנחיה", "זכויות" ו"חובות", יש לו שייכות כללית ומשמעות גם פרטית בהשתייכותו למפקדה. הפקידה יכולה להתפרש כעול כבד והחזרה לפסים כחובת הפקוד וטובת המפקדה, ויכולה להתפרש כדרישת זכויות הפקודים וטובתם השלמה מתוך שייכותם למפקדה הכללית. הפקוד יכול לחוש חייב ויכול לחוש את חייו..
 
ר"ה מורכב משני ימים - א' וב' תשרי וכתוב בספרים שיש חלוקה מסוימת ביניהם. היום הראשון הוא היותר כללי ונוגע לכלל הבריאה שהתחילה ביום זה - המפקדה הכללית. היום השני יותר נוגע לכללות ישראל - המפקדה הישראלית, כשם שביום ב' תשרי המקורי היה זה יום השבת המיוחד דווקא לישראל. שניהם יחד הם כיום אחד ארוך, בבחינת יחוד קוב"ה ושכינתיה. ימי ר"ה הם ימים כלליים ללא איזכורים פרטיים ודווקא מתוך ההתכללות בכלל ישראל יוצאים זכאים בדין שהרי "עמך כולם צדיקים"!
 
התגלות מלכות ישראל בעולם
 
הנביא זכריה מדגיש שימי צומות החורבן יהפכו לששון ולשמחה ולמועדים טובים. מדוע לא מספיק שפשוט יתבטלו? אלא שמהותם של ימי הצומות טובה מעיקרם ויש צורך שיחזרו לטובתם ולשמחתם. בי"ז בתמוז היה אמור להיות חג ה' בקבלת התורה כשמשה יורד עם הלוחות, ט' באב היה אמור להיות יום שמחת הכניסה לא"י אם לא היו חוטאים במרגלים. ג' תשרי - צום גדליה, הוא על שארית הממלכה הישראלית אשר אבדה גם היא בזמני החורבן ושבה ומתעלה בגאולה - ראשיתה בדרגת מלכות ככל האומות ואף מכח האומות עצמן, כמו יוסף שהוצא מהבור וישר הומלך במצרים וכמו החירות הבסיסית שהחלה בחודש תשרי לפני יציאת מצרים, עוד טרם נקבע חודש ניסן הראשון לישראל והמייחד אותנו כאומה.
 
מלכות ישראל מבטאת במהותה את מלכות ה' בעולם - "וַיֵּשֶׁב שְׁלמה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ" וטבעי ומתבקש בעת מתגלה מלכות ה', שתקום השכינה ותתעלה מלכות ישראל בעולם! כנסת ישראל נמשלה ללבנה ור"ה הוא החג היחיד החל בתחילת חודש כשהלבנה נולדת מחדש. בניגוד לחודש ניסן - הראשון והמיוחד לעם ישראל במדרגתם העצמית, חודש תשרי, השביעי, הכלל עולמי מבטא את הופעת המלכות בעולם, כדוגמת ספיראלה אשר עולה בכל שנה ושנה - מצד אחד מתחילה בתשרי בחירות הבסיסית ככל האומות ומצד שני, לאחר ההתכנסות החורפית, מתחילה בניסן בדגש הלאומי הפנימי שאיננו תלוי בהכרח במעשים ושוב הולכת ומתבטאת החוצה עד השפעה עולמית בחגי תשרי...
יהי רצון שהשנה, בסימן השבת שדוחה את הצום וממשיכה את ימי המלכות, ובדרישת מלכות שמיים וכבוד ישראל, נראה בעליית קרנם של ישראל בעולם, "ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו"! (סיום תפילת חנה בהפטרת יום א ר"ה).

תכלה שנה וברכותיה, תחל שנה וריבוי ברכותיה! 

מישהו יודע אם בשבוע הקרוב(יום רביעי-חמישי) יהיו בבתי כנסת עלונים?

מצד אחד- יש רק 3 ימים לכתוב

מצד שני - לא היו כמעט כתבות על ר"ה ברוב העלונים....

לצערנו המשתמש 'מי אני ומה שמי' נחסם מסיבות שונות..

אז..

זה הניק החדש להתבטאות חופשית בלי שידעו מי את/ה!

אז הפרטים..

שם משתמש:000

ססמא:000

בבקשה! אל תעשו שטויות.. שישרוד הרבה!

ככל שנוקפים הימים אני יותר ויותר שומע על דברים חמורים מאוד שמתרחשים בארצנו.

איך נפלנו כ"כ? ומה עושים כדי לתקן את המצב? המצב נראה זוועה!

מציאות של "קנאים פוגעים בו" קיימת היום  ברמה זו או אחרת?

ר' יהודה ליווא היה נערץ על בני עמו ואף בעיני הגויים. גדול הדור גאון בנגלה ובנסתר, היה בקי בחוכמות החיצוניות ובלשונות. היה הרב הכולל של מדינת מוראביה ואח"כ כמנהיג בפראג. המהר"ל יצא נגד שיטת הפלפול ובעד הבקיאות, בהשפעתו קמו חברות משניות בכל התפוצות והוא קבע שיש ללמד את ילדי ישראל מקרא ומשנה ורק אח"כ לעבור ללימוד הגמרא. כן דאג ללימוד לשון הקודש ודקדוק, חיבר ספרים רבים בכל התחומים בהם ניכרת יציקת תכני הקבלה למסגרת מחשבתית מדעית. מספריו החשובים הוא הספר "נצח ישראל" על הגלות והגאולה, הלאומיות הישראלית, אמונת ישראל וימות המשיח. בתנועת החסידות צידדו באופן נחרץ בלמידת כתביו ואף השוו את תורתו לתורת האר"י שחי בזמנו. האדמו"ר ר' שמחה בונים מפשיסחה דבק בכתביו ועל הרבי מקוצק מסופר כי עודד ללמוד את כתביו כדי לקבל "שכל של גמרא". הרב קוק שראה בו "גדול העולם" סבר כי הוא אבי שיטת הגר"א והחסידות גם יחד ואף הוא ארג בכתביו את שיטת המהר"ל.

עם ישראל עיטר את שמו של המהר"ל בזר אגדות נפלאות מלידתו ועד פטירתו, כי ראה בו לא רק גאון הדור אלא גם שומר ומגן מפני עלילותיהם של צוררי ישראל ומשיב מלחמה שערה.

האגדה מספרת שבליל פסח, עת לידתו בשעת הסדר, ניצלו היהודים מעלילת דם כאשר נוצרי התכוון להשליך ילד בחצרו של ר' בצלאל אבי המהר"ל ולהאשימו בהריגתו. עוד בטרם התקרב הנוצרי אל הבית אחזו צירי לידה את אשתו של ר' בצלאל והתעוררה מהומה ובמהרה רצו לקרוא למיילדת. בראות הנוצרי יהודים רצים לקראתו החל בורח וכשתפשוהו בחושבם כי גנב הוא גילו את מזימתו. כך נמנעה עלילת דם בזכותו של המהר"ל בשעת לידתו.

אבי אביו – ר' חיים מוורמייזא בירך את ר' בצלאל ששמשו לעת זקנתו שבשכר זה יזכה שבניו יהיו שמש זורחת ומאירה בישראל.

כשהיה המהר"ל ילד בן חמש ישב עם הילדים בני גילו בקוראם עם המלמד את פרשת תולדות. תורו של ליווא הגיע לקרוא את הפסוק: "ויתרוצצו הבנים בקרבה" ואת דברי רש"י במקום. פנה הילד אל מלמדו: "אני מבין שיעקב לא יצא בעוברם על פתחי תורה של שם ועבר – כיוון שעשו לא הניחו לצאת ללמוד תורה... אבל כאשר עברה רבקה על פתחי עבודה זרה ועשו פירכס לצאת – מדוע לא יצא?" הרהר רגעים אחדים וענה הילד: "לפי דעתי לא היה לעשו כל חשבון ורצון לצאת ללא יעקב. מה יכול עשו לעשות בעולם בלי יעקב? את מי יכה? על מי היה מעליל עלילות שווא?..."

כשמלאו לליווא 9 שנים כבר הוכר בכשרונותיו המזהירים. ר' שמלקי רייך שהיה גדול העשירים בפראג ומקורב למלכות נתן עיניו בילד לקחתו לחתן לבתו פרל שהיתה עדיין בת 5 ושלח אותו על חשבונו ללמוד בישיבה הגדולה בפרמיסלה. בינתיים התרושש המחותן כאשר בזזו הנוצרים את יהודי העיר ושלח לחתנו כי לא יעמוד בהתחייבותו. המהר"ל השיב כי אינו חושב לבטל את האירוסין ולא ישא אשה אחרת עד אשר תינשא הכלה לאיש אחר. עברו כך כ20 שנה ובינתיים פתחה הכלה חנות למכירת לחם וכלכלה את הוריה הזקנים. האגדה מספרת שיום אחד עבר פרש על סוסו בחזרתו מהמלחמה נגד האויב התורכי ובפתח החנות נעץ חרבו בכיכר לחם. פרל הצעירה התחננה שישלם עבור הלחם אבל הפרש ענה לה שלא אכל שלושה ימים ואין בידו אפילו פרוטה. הוא נתן לה תרמיל עור שמצא בדרך כערבון לכמה ימים. כשעברו הימים ולא חזר, פתחה פרל את התרמיל שהיה כבד ומצאה בו אלפי דינרי זהב. המחותן האמין כי הפרש היה אליהו הנביא. הוא שלח למהר"ל שהיה בינתיים לאחד מגדולי התורה שאם הוא עדיין רוצה הוא יכול לבוא לפראג לשאת את בתו. בן 32 היה המהר"ל כשנשא את ארוסתו פרל שהיתה כבר בת 28.

סביב לאישיותו של המהר"ל נרקמה אגדת הגולם הידועה שיצר אותו במלחמתו נגד שונאי ישראל. בעזרת הגולם ניצלו היהודים מעלילות רבות ובעוד מעשי פלאים.

האגדה מספרת שטרם חתימתו על גזרה קשה על היהודים, הזמין הקיסר רודולף השני את המהר"ל. לפני לכתו ציוה המהר"ל על הגולם ללכת להתייצב בגן הארמון בתור רואה ואינו נראה. כשנכנסו הקיסר והמהר"ל לגן החל הקיסר מתנצל כי נאלץ לאשר את הגזרה בגלל לחץ שרי הממלכה. לפתע נרדם הקיסר וחלם כי הוא נפל בשבי והוא יושב כבר שנים רבות בכלא והנה הוא רואה דרך חלון קטן בכלא את המהר"ל וביקש ממנו להוציאו לחופשי. ענה לו המהר"ל: "אם תבטל את הגזרה אני מבטיחך להוציאך מן הכלא" השיב לו הקיסר: "זה שנים אני יושב בכלא ואיך אוכל לבטל את הגזרה?" אמר לו המהר"ל: "תן לי את המפתח לאותה מגירה בשולחנך שם מונחים מסמכי הגזרה הזאת". תוך כדי שינה הוציא הקיסר מכיסו את המפתח ומסרו למהר"ל שמסרו לידי הגולם. הגולם נכנס להיכל המלך, הוציא את הניירות והשמידם ואת המפתח החזיר למהר"ל אשר הכניסו לכיס הקיסר. משהתעורר הקיסר ונודע לו שנעלמו מסמכי הגזירה ונזכר בחלומו, הזמין אליו את המהר"ל , לחץ את ידו והודיעו כי נתבטלה הגזרה.

המהר"ל זכה לשיבה טובה, בניו ובני בניו וחתניו כולם גדולים בתורה ובחכמה, היה עשיר מופלג ולא נצרך לפרנסתם של בעלי הבתים. קפלר, ראשון האסטרופיזיקאים, היה בקשר עם המהר"ל, דן אתו על תגליותיו החדשות ואף קרא לאחד ממכתשי הירח אותו מיפה- "ר´ לוי", על שמו.

המושב "כרם מהר"ל" בחוף הכרמל נקרא על שמו ע"י מייסדיו שעלו מצ'כיה.

ר' ליווא הזקן מפראג – סב סבו של המהר"ל , שכיהן כראש ישיבה בוורמייזא היה מגזע רב האי גאון, בעל יוחסין של גאונים, רבנן סבוראי, אמוראים, תנאים וראשי גולה, עד זרובבל בן שאלתיאל פחת יהודה מזרע מלכות בית דוד ("והוא מגזע הגאונים המיוחסים לאדוננו בן ישי" – על מצבתו).

מצאצאיו הבולטים של המהר"ל – ר' נחמן מברסלב מצד אביו , ובעל התניא מייסד חסידות חבד, בן אחר בן במשך 7 דורות , נולד בח"י אלול.

ר' יצחק כ"ץ – אב"ד וינה, נשא את בתו הבכורה של המהר"ל מרת לאה ולאחר פטירתה באיבה חשוכת ילדים נשא את אחותה מרת פייגלי. הוא מילא מקום חותנו כאב"ד ניקלסבורג וכל מדינת מוראביה ולאחר מכן נתמנה לראש הקהל בעיר הולדתו פראג. ר' יצחק חיבר את ה"טייטש חומש \ צאנה וראינה" ביידיש . הוא היה נינו של ר' עקיבא הכהן הנשיא מאובין (היא העיר בודא שממערב לדנובה אשר חוברה אח"כ עם העיר פסט לעיר אחת בודאפסט) שהיה ממוצא ספרדי והתיישב אח"כ בפראג. אשתו של ר' עקיבא ילדה לו 12 בנים גדולי תורה ו13 בנות שחוץ מאחת שנישאה לר' שבתי שפטל הלוי הורביץ סבו של השל"ה הקדוש, נישאו כולן לכהנים וכשהיה עולה ר' עקיבא לדוכן עם בניו וחתניו לברך את הקהל, אמרו על כך חכמי הדור, שקיימו בכך את הכתוב "כה (=25) תברכו את בני ישראל". זי"ע.

[לוקט מהספר "משפחות עתיקות בישראל" – יעקב לייב שפירא]
 

בסיעתא דשמייא!

גרסה לביינישי"ם - פה.
 

אהלן, אחים שלי!
יש פה ד"ת פשוט מדהים שכ"כ קשור לשבוע הזה, שלפני ראש השנה.
יאללה, תקדישו 3 דקות בשביל הנשמה שלכם.

"אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלוקיכם - ראשיכם, שבטיכם ושטריכם- כל איש ישראל" (כ"ט.ס')

בד"כ משה קודם כל הה מדבר אל האנשים החשובים שבעם, ורק אח"כ אל כל שאר בנ"י.
אז מה פתאום עכשיו הוא מדבר אל כל עמ"י יחד?!

תראו איזה תירוץ פשוט.. מתוק מביא ר' משה אלשייך:
אנחנו לא יכולים לדעת מי יותר חשוב אצל אבאל'ה שבשמים.
יכול להיות שדני, החבר'מן של הכיתה, זה שבואו נגיד את זה ככה - לא נראה הכי צדיק בעולם () חשוב יותר אצל ה' מאריאל, זה שנראה שיא הדוס.

איך זה יכול להיות?
החשבונות של אבאל'ה שבשמים והחשבונות שלנו שונים לגמרי, אנחנו פשוט לא יכולים לדעת איזה מצוות כל יהודי שנראה לא קשור בגרוש לדת עושה, וכמה קשה לו לעשות את זה - רק ה' יודע.
ולכן, אסור לנו לחשוב שאנחנו יותר טובים מאחרים, שאנחנו צדיקים יותר מאחרים. כי יכול להיות שהזאת בשבט שנראית שיא הלא דוסה שווה יותר ממך, למרות שאת נראת יותר דוסית ממנה.

ממש אותותו ראש השנה, יום הדין.
אנחנו באים ליום הזה רק עם המצוות שלנו, ולא עם מה שאחרים חושבים עלינו. לא משנה כמה דוסים אנחנו נראים, אבאל'ה שבשמים קובע לפי המעשים שלנו, ולא לפי התדמית שלנו.
אז תכל'ס - חבל לנו להסתכל על אחרים, כשנשאר לנו עוד קצת זמן בשביל לתקן את.. עצמנו.

ואם כבר הגעתם עד לכאן, יש פה ד"ת שפשוט לא יכולתי לא לכתוב, כי הוא פשוט מקסים:

"ובחרת בחיים - למען תחיה" (ל', י"ט)
למה כתוב גם 'ובחרת בחיים', וגם 'למען תחיה'?
שיכתבו רק אחד מהם, שניהם ביחד זה מיותר. לא?
תשמעו איזה יופי -

יש אנשים שבתכל'ס חיים רק בשביל הגשמיות שלהם, בלי שום מטרה.
מכירים את המשפט "יש אנשים שאוכלים כדי לחיות ויש אנשים שחיים בשביל לאכול"?
אנשים ש'חיים כדי לאכול", כאילו שאין להם שום מטרה בחיים - לא באמת חיים, אין שום ערך לחיים שלהם.
אז התורה אומרת לנו פה שבשביל שלא סתם נבזבז ת'זמן פה בעולם, בשביל שבאמת תהיה משמעות לחיים שלנו - אנחנו צריכים לקיים את המצוות.
ז'תומרת שרק אם נבחר בדרך התורה יהיו לנו חיים אמיתיים.

אז בעצם למדנו היום 2 דברים:
1. לא לחשוב שיש לי 'ביטוח' שם למעלה בגלל שאני נחשב לדוס, כי יכול להיות שאפילו זה שנראה הכי חפיפניק שווה יותר ממני בשמיים.
ולכן - אנחנו צריכים לחזור בתשובה, ולשפר את המעשים שלנו בלי קשר לאחרים.
2. אפשר לחיות חיים אמיתיים רק אם עושים את רצון ה'.

שנזכה, אחים שלי!!
שתהיה בע"ה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!

הלכות לשון הרע, פתיחה - עשין, א

הלכות לשון הרע, פתיחה - עשין, ב

רק טוב

בסיעתא דשמייא!

מה נשמע אחים שלי?!
תקראו חמש דקות 2 וורטים שיא הקצרים.. מבטיחה לכם, זה לא בזבוז זמן, ובעז"ה לא תתאכזבו ;)

?

גרסה יותר מבוגרת תמצאו פה.

השבת פרשת כי- תבוא, הפרשה הזאת עם הקללות והברכות שנאמרו בהר גריזים ובהר עיבל.. זוכרים?!
אז אחת הקללות היא:
"ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם" (כ"ז, כ"ו)

למה כתוב 'לעשות אותם'? זה לא מיותר?!
כאילו, כבר כתוב שהאדם לא מקיים את המצוות, אז בכל מקרה הוא לא יעשה אותם..
הופה, תשמעו איזו תשובה מפוצצת מביא רבי יצחק עראמה >>

לפעמים יש אנשים שמקיימים את המצוות, אבל מה?!
הם לא מקיימים אותן ממטרות טובות, הם לא מקיימים אותן באמת בשביל ה' -
הם מקיימים ת'מצוות בשביל הכבוד שלהם. בשביל שיעריכו אותם.
מכיר את זה שלפעמים כשהרב עובר אתה עושה את עצמך מתפלל יותר בכוונה?!..
מכירה את זה שלפעמים את מתלבשת צנוע רק בשביל שיתפסו אותך בתור הדוסה של השבט?!..
נראלי שאם באמת נסתכל מקרוב נגלה ש.. וואלה, כולנו מכירים את המצב הזה לצערנו..

בעצם רבי יצחק עראמה אומר שהתורה התכוונה לאנשים כאלה בפסוק שלנו -
אנשים שמקיימים מצוות, אבל בשביל האינטרסים שלהם, בשביל הכבוד והערכה שהם רוצים, אבל לא באמת בשביל אבאל'ה שבשמיים. לא באמת כי 'הקב"ה צווה, אז אני עושה' - אלא בשביל ש'אני אראה צדיק, ואז יעריכו אותי יותר'.

חבר'ה, בואו נחשוב רגע באמת -
בשביל מי אנחנו מקיימים את המצוות?
למה אנחנו עושים אותן?..
בגלל שככה החבר'ה יתפסו ממני יותר, או בגלל שככה אבאל'ה שבשמים אמר?!..
סומכת עליכם שתענו לעצמכם עכשיו באמת, עם יד על הלב, ואם צריך - תתקנו את מה שצריך.
אבל לתקן זה לא אומר להפסיק ללכת צנוע, או לדבר לשון הרע חופשי. לתקן זה אומר שכשאני עושה את אותה מצווה לשים לב יותר לסיבה שבגללה אני מקיים את המצווה, ולנסות לטהר יותר את הכוונות שלי..
בעז"ה שנזכה, אחים שלי שנזכה!

ועכשיו אם כבר הגעתם עד לפה, תקראו עוד וורט קצרצר ובאמת מתוק מדבש ;) >>
"ברוך אתה בעיר" (כ"ח, ג')
המדרש אומר ש..
'בעיר - בשכר המצוות שאתה עושה בעיר'.
אבל מה יותר קשה בלקיים מצוות בעיר?..

מכירים את זה שבבית, או בביצפר אתם מברכים את ברכת המזון בכוונה, אבל כשאתם בתחנת אוטובוס או במקום חילוני אתם קצת מתפדחים כזה, ומתחילים למלמל את הברכה ולהסתיר את הפה?
למה זה בעצם קורה?
כי אנחנו מתפאדחים שיראו אותנו מקיימים מצוות, כי היום לצערנו חלק מעמ"י לא שומר תורה ומצוות..
אז התורה באה ואומרת לנו שאם לא נתבייש מהאנשים ברחוב, בעיר, ונקיים מצוות באותה כוונה גם כשאנחנו לא בסביבה הכי דוסית - אבאל'ה שבשמים יברך אותנו.
אבל מ'זה יברך אותנו?! יברך אותנו ברכה ענקית!
כי הילדים שלו בוטחים בו, ועושים את מה שהוא ביקש גם כשזה קצת קשה..
איזה נחת רוח זה מביא לאבאל'ה. וואי וואי..
(דברי שערי חיים)

?

[נהנתם?! תכתבו אפילו פסיק קטנטן בהודעה, כדי שגם אחים שלכם יוכלו להנות, והד"ת לא יעבור עמוד. סומכת עליכם!]

אז אחים שלי >>
בנימה אופטימית זו אני רוצה לברך את כל עמ"י שנזכה לקיים את הרצון של אבאל'ה שבשמיים באמת ובתמים!
ובעז"ה נזכה להתברך בכ--ל הברכות שכתובות בפרשה שלנו, ותגיע הגאולה!
שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!
א-מ-ן!

לתאריכי הולדת המאורות הגדולים הרב קוק והבעש"ט – ט"ז וח"י אלול

הכניסה לארמון

ישנו משל מר' ישראל הבעל שם טוב, בו מסופר על ניסיונות בני אדם להיכנס לארמון המלך. בזה אחר זה מנסים להתקרב לארמון המלך, אך נתקלים בשומרים ומעצורים שונים החוסמים אותם בדרך. הנה לבסוף לאחר ניסיונות, מצליח האחרון להיכנס לארמון המלוכה ומסתובב לו בחופשיות. בהתרגשות הוא מגלה את אוצרות המלוכה השמורים ונסתרים מהמון העם. עולה ה'תייר' לקומה השניה ומתקרב לחלון להביט בחצר הארמון המפואר. במבטו הוא רואה את הכניסה לארמון- אותה כניסה שהוא עצמו נכנס דרכה בקושי רב ולאחר ניסיונות. והנה משהו מוזר ושונה – הכניסה חופשית לגמרי! לא שומרים ולא מעצורים, לא דובים ולא יער...

כך המשיל הבעש"ט את הדרך לאוצרות מלכו של עולם – הדרך חופשית לגמרי, פתוחה ונגישה וכל המחסומים דמיוניים בלבד! כל המגבלות מקורם בתפיסת האדם המצומצמת ומוגבלת בשכלו הנברא, אבל נשמת ישראל חלק אלוה ממעל ודרכה לבית מחצבתה סלולה ומוכנה. השפע האינסופי נמצא וניתן לגילוי, הדרך לעץ החיים ולתיקון עולם, עץ החיים האינסופיים הקודם לעץ הדעת השכלי המגביל. חלק נכבד מתקופת הגאולה הוא גילוי סתרי תורה וכפי שכתוב בזוהר עצמו שבספר זה יטעמו מעץ החיים ויצאו מן הגלות ברחמים - "וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְּחַיִּי, דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזהַר, יִפְּקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי" (נשוא קכב).

השפע כבר נמצא

האדם, בפעולותיו ותפילותיו, איננו משנה את בורא עולם או את המציאות, אלא מתחבר ומחבר מחדש את צינורות השפע האינסופי, עד שדבריו פועלים בחיבור אלוהי למקור. ממילא במציאות מתגלה השפע, שבעצם כבר ישנו ומוכן, אלא שהמניעות לקבלתו הם מתוך צמצומי עולם הזה.

אם כן מה מיוחד למשל בחודש אלול שהוא יותר עת רצון ו"המלך בשדה" ?

עת הרצון מגיעה מתוך האדם עצמו. בזמנים מיוחדים, תפילת האדם ומעשיו מגיעים ממקום פנימי אשר המניעות והמחסומים לקבלת השפע, מתמוססים בפני אותו מקום. כך למשל בעת צרה, כך בעת בכי, בתפילת רבים, בזמנים יחודיים בשנה, במקום מיוחד או אצל צדיק גדול ועוד. מתוך שגרת החיים האנושיים, זקוק האדם ל'מיוחדות' אשר תבטא את רצונותיו ממקום פנימי ואמיתי ומשם תתעלה התפילה ותתגשם. יתכן שאם נהיה תמיד ב'מקום' מעין זה , לא נצטרך את המיוחדות שהרי הוא יתברך עושה נסים לכל הבוטחים בו. צריך 'רק' אמונה ובטחון.

חודש אלול הוא סיום השנה, זמן חשבון נפש של מיצוי השנה העוברת ולקיחת מטענים לקראת שנה חדשה. כשם שבסוף כל שבת ישנה שעת רצון בעת המנחה, שעה שהנה השבת עוברת ועוד ניתן לממש אותה ולקחת ממנה לשבוע חדש. בזמן כזה טבעי וראוי לו לאדם לעשות חשבונות נפש שונים ולהתעורר לשעת רחמים ועת רצון, רצון נשמתי פנימי המתחבר לצינור הרצון האלוהי. תשובה למקור הנשמתי אלוהי. 

הוי אומר: המון העם הטרודים בענייני עולם הזה, יתכן וזקוקים לזמנים בהם 'המלך בשדה', אבל ה'מקורבים' – כל אשר חפץ ליבם להתקרב לארמון המלוכה, יכולים תמיד פשוט להיכנס לארמון ולגלות שגם להם חלק בו...

השתלשלות תורת הנסתר

בתהלים מתואר מעמד הר סיני ושם כתוב "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם", הכוונה למשה רבנו שעלה לקבל תורה והיה כ"שבי" במרום. רמזו דורשי רשומות ששמו של רשב"י – ניצוץ נשמת משה, רמוז כאן בראשי התיבות של שמו במילה שב"י- שמעון בן יוחאי.

אור החיים הקדוש פירש עפ"י הפסוק "ישן מפני חדש תוציאו" שכאשר מגיעה תקופה חדשה צריך ללמוד אותה עפ"י הישןוהרב קוק מסביר שהתגלות סתרי תורה זה בכל הצורות הראויות להתגלות, בשפה העונה לצרכי הדור, לדעת מהם ההשלכות הרוחניות הפנימיות של הדור.

חכמת הנסתר עברה כמה 'גלגולים' נכבדים אצל גדולי ישראל, מאז משה רבנו ורשב"י, ולבשה צורות של אסכולות לימודיות אשר מתבטאות בשלושה עיקריות שהן גם המצויות ומתפתחות:

1. תורת הקבלה של האריז"ל -  ר' יצחק בן שלמה שגם ראשי תיבות שמו רמוזים במילה שב"י למפרע- כמפרש חכמת הנסתר. חכמת הקבלה הספרדית מתפתחת במקביל לפילוסופיה.
2. תורת החסידות - הבעש"ט מייסד תנועת החסידות ההוגה מחדש את חכמת הנסתר בשפת עם ונפש ישראלית בזמן שבעולם מתפתחת תורת הנפש והספרות. ר' ישראל בן שרה – ר"ת שב"י. הפעם דווקא בשם האם, מצד הנפש הישראלית הרמוזה בשמו ושם אמו.
3. תורת הגאולה שבראשה הראי"ה קוק זצ"ל – ר' אברהם יצחק בן שלמה זלמן. בזמן שישראל חוזרים לארצם באתחלתא דגאולה והעולם עובר לחשיבה קולקטיבית – השייכות לכלל, מדינות ומלחמות, הוגה הרב קוק את משנתו המפוארת מתוך כל נבכי חכמת הנסתר, כפי שהעיד עליו בעל ה'לשם שבו ואחלמה' הרב שלמה אלישוב זצ"ל (סבו של הגרי"ש אלישיב שליט"א), שהרב קוק היה בקיא בכל שבילי הנסתר השונים ו'כל רז לא אניס ליה'. חדי העין אולי כבר הבחינו שגם בשמו של הרב קוק רמוז שב"י, והפעם בפנימיות השם הישראלי... שילוב אברהם- אבי האומה , החסד עם הגבורה מיצחק והחזרה לארץ ישראל שניתנה לאברהם וזרעו. שלמה- המגמה לתיקון השלם.

מעיינותיו של הבעש"ט כבר נפוצים חוצה בשבילי החסידות ובשבילי א"י והעולם כולו עם תהליך גאולתם של ישראל. תורת הבעש"ט, יחד עם תורת הרב קוק, כבר אינם נחלת הפרט והפנים בלבד אלא נפוצה חוצה כפשוטו, נפוצה חוצה במושגי עם וארץ, במושגי כלל ושמחת הגאולה, נפוצה ונגישה לכלל עם סגולה ולא רק ליחידי סגולה, ואף במושגי רפואה ותורת נפש יהודית יחודית בהתאם לתורת א"י אשר שמחה בבניה השבים אליה לגאולת עולם. 

יש גילגול נשמות לפי היהדות?

לא מצליח להתפלל עבור עצמו

אלא רק עבור אחרים..

מזה אומר?

שלום,

אני מנסה לברר כבר הרבה זמן ולא הולך - זוהי שאלה הלכתית בעצם: האם אישה יכולה להיות טוענת רבנית? אני יודעת שבארגון "קולך" יש הרבה נשים שהן גם טוענות רבניות וזה ארגון דתי, אבל בכל זאת - מעניין אותי אם מישהו יודע מה הבסיס ההלכתי לעניין.

תודה רבה!

מיכל.

את הרב צבי יהודה פז?

בסיעתא דשמייא!

גרסה יותר 'מבוגרת' של הד"ת - פה.

"כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו" (כ"א, י')

יש הרבה פרשנים שאומרים שהפסוק הזה מדבר על המלחמה נגד היצר הרע.
אז אם הפסוק באמת מתייחס למלחמה נגד היצר - מה ה' בעצם אומר לנו פה?
מה אפשר ללמוד מהפסוק הזה?!

אז ככה >>
הרב משה אלשייך אומר ש..
בתכל'ס היצר הרע יותר חזק מאיתנו.
אבל רגע! איך זה הגיוני שהיצר יותר חזק מאיתנו אם אנחנו ב"ה מצליחים לקיים מצוות?!
הנה, אני עכשיו לומדת תורה - זאת מצווה. אז איך אני עושה את זה?!
הופה, הנה נכנס לנו פה הפסוק -
"כי תצא למלחמה על אויביך" -
אם רק נצא למלחמה נגד היצר הרע, שהוא האויב הכי הכי גדול שלנו -
"ונתנו ה' אלוקיך בידך".

נכון, היצר הרע יותר חזק מאיתנו, אבל אבאל'ה שבשמים הוא זה שינצח אותו בשבילנו.
זאת אומרת שה' פונה אלינו ואומר לנו - אם רק תתחילו את המאבק,
אם רק תנסו לנצח את היצר -
אני אלך יחד אתכם ואעזור לכם לנצח.
אבל >>
אם לא תנסו בכלל להילחם,
אם לא תנסה בכלל להפסיק לכעוס כי 'ככה אני. יש לי פתיל קצר, מה אתם רוצים ממני?!'
אם לא תנסי לא לדבר לשון הרע כי 'אני לא יכולה לא לדבר לשון הרע, על מה אני אדבר עם חברות שלי?!'
אז תפסידו מראש במלחמה עם האויב הכי גדול שלכם.
רק אם תתחילו במלחמה - ה' יעזור לכם.
אבל מ'זה יעזור לכם? חבל על הזמן.
ממש יעשה בשבילכם את העבודה.

ועכשיו, עוד משהו ממש קטן שאומר הבעש"ט >>
איך המילים "ושבית שביו" מתייחסות למלחמה מול היצר?
צריך ללמוד ממנו את הטכניקות שלו,
צריך לשחק במגרש של היצר הרע.
ממש באותן תחבולות שהוא משתמש - תשתמש גם אתה.
היצר אומר לך שזה לא טוב ולא עוזר לך בחיים לעשות מצוות?! שזה סתם מגביל אותך?
תראה לו את החשיבות של המצוות - כמה כיף יש במצוות, כמה זה נותן לך.
ואפשר גם ללמוד מהיצר את העקשנות.
וואו, כמה חשוב להיות עקשן במאבק איתו..
היצר ניצח אותך היום? לא נורא, תאגור כוחות ומחר בעז"ה תקום.
'אח..' כתב על זה ד"ת ממש חזק, אתם מוזמנים להיכנס לפה ולקרוא.


אחים שלי, אנחנו בחודש א-ל-ו-ל.
בדיוק עכשיו המלך בשדה, מחכה לראות שאנחנו רוצים לשוב אליו..
זה בדיוק הזמן להתחיל את המאבק, להתחיל להילחם מול היצר ממש באותה שיטה כמו שלו.
להראות לה' שהנה, אנחנו רוצים לחזור בתשובה ולשוב אליו -
ואז הוא יעזור לנו להיטהר באמת, להכניע את היצר.

אחח.. אחים שלי!
שנזכה בעז"ה!
בעז"ה שתהיה שבת שלום ומבורכת, מלאה בקדושה לכל עמ"י!