משהו מיוחד מספר המקומות מוגבל הרב יהודה טייב בנושא איך למצוא אהבה אמיתית בחול המועד לאחר ההרצאה תיהיה הרקדה שלא ניראתה כמותה לפרטים והרשמה 0527082994 מיקום ירושליים  

בס"ד

 

היום בתפילה אמרנו "מלפניך ה' אלהי שלא אחטא עוד, ומה שחטאתי לפניך מרק ברחמיך הרבים, אבל לא על ידי ...

 

איך אפשר? כאלו אנחנו מבקשים מה' להיות מושלמים בלי ניסיונות בלי התמודדיות כדי שלא נגיע למצב של חטא

ואז מה יהיה לנו לעשות בעולם?!

לא יהיה לנו מה לתקן?

אז ניהיה מושלמים..ו..

סיימנו את תפקידנו בעולם לא?!

 

מדוע ולמה אוכלים דבש דווקא עם תפוח ולא עם כל דבר אחר??

מישהו כאן חשב פעם מה עבר ליונה בראש כשהוא אמר "היטב חרה לי עד מות" על הקיקיון? הרי זה די ברור שיש פה משל כלשהו, הוא לא יכול להבין שזה הולך נגדו?

[יש לי תשובה, אבל אני רוצה לראות קודם רעיונות אחרים.]

כתוב בשירת האזינו "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט", ועל זה אמרו חז"ל 'כל האומר הקב"ה ותרן הוא - יוותרו חייו'. בסוף השירה כתוב "אמרתי אפאיהם* אשביתה מאנוש זכרם לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא ה' פעל כל זאת", כך שאנו רואים שהקב"ה כן 'מוותר' לפעמים על העונש הראוי. אמנם, לא כי הוא סתם 'מרחם' על החוטא, אבל עדיין - מוותר. ואנחנו רואים את הדבר גם ביחזקאל. בפרק י"ח כתוב שכל אחד מקבל מה שמגיע לו, הצדיק כצדקתו והרשע כרשעתו, ואם תוהה על הראשונות כל צדקותיו/חטאותיו לא תזכרנה לו. ובפרק ל"ו כתוב "כה אמר א-דני ה' לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם.. ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם..וקראתי אל הדגן והרביתי אותו.. והרביתי את פרי העץ.. לא למענכם אני עשה נאם א-דני ה' יוודע לכם בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל"

אז הקב"ה 'מוותר' במקום שיש חילול ה'? איך יתכן להגיד גם 'כל דרכיו משפט', וגם 'לא למענכם אני עושה'?

--

*ישנם פירושים שונים למילה זו, אבל זה לא משנה כרגע.

בס"ד

 

לכל הצדיקים והצדיקות, שוכני הפורום די בכל אתר ואתר;)

 

א. רצינו לאחל שנה טובה ומתוקה כדבש לכולם. שנה טובה- שיהיה רק טוב. ומתוקה- לפעמים יש דברים דברים טובים, אל הם מרים. שהשנה הזו תהיה מתוקה. כדבש- שלא יספרו לנו שזה מתוק

 

ב. רצינו לבקש סליחה ומחילה, "אוהבת את אבא" רעות ואנוכי שנינו ביחד, וכל אחד מאיתנו לחוד באם פגענו במי מכם בשוגג או במזיד, בגלוי או בנסתר. בבכל דרך שהיא. אנחנו מקווים שאתם סולחים- ואם יש מישהו או מישהי שלא סולח או שחושב שאנו צריכים לבקש ממנו סליחה באופן אישי, נשמח אם ישלח מסר אלינו.

 

ג. כל מי שבעניין, כדאי לבקש סליחה ומחילה אחד מהשני לפני ר"ה ויום כיפור.

 

ד. רצינו למסור את אהבתנו, הערכתנו והוקרתנו לכל אחד ואחת מכם. אין לכם מושג כמה עונג אתם מביאים לאבינו היקר שבשמיים. אי- אפשר לדעת כמה חבר'ה גולשים כאן בפורום במקום להיות במקומות אחרים רח"ל. כמה חבר'ה לומדים כאן דברים, ומוצאים כאן אוזן קשבת לבעיותיהם. אשריכם ישראל!

 

"אוהבת את אבא", רעות ואנוכי...

משהו אמר לי שאסור להגיד תהלים, משהו מסכים להסביר לי למה?

שבוע טוב! 

כתוב בפרשה "וידבר ה' אל משה בעצם היום הזה לאמר עלה אל הר העברים הזה הר נבו.. ומֻת בהר אשר אתה עֹלה שמה והאסף אל עמיך"

רש"י מפרש: בעצם היום הזה - בשלושה מקומות נאמר "בעצם היום הזה". נח: "בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלושת נשי בניו אתם אל התבה" לפי שהיו בני דורו אומרים בכך וכך: אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו להכנס בתבה ולא עוד אלא אנו נוטלין כשילין וקרדומות ומבקעין את התבה. אמר הקב"ה: הריני מכניסו בחצי היום, וכל מי שיש בידו כח למחות יבוא וימחה... אף כאן במיתתו של משה נאמר: "בעצם היום הזה" לפי שהיו ישראל אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו. אדם שהוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים, והגיז לנו את השלו, והעלה לנו את הבאר, ונתן לנו את התורה, אין אנו מניחין אותו. אמר הקב"ה וכו'.

ואני שואל: איך עם ישראל יכול למנוע ממשה למות? הם יתפסו את מלאך המוות ולא יתנו לו להגיע למשה? ואם נניח שהוא חייב לעלות להר בשביל למות - הם מתכוונים למנוע ממנו לעלות? אדם שינסה לחסום למשה את הדרך - הוא בטח ימות במקום! מה הם התכוונו לעשות?

ניסיון לפתיחת דיונים בנושאים בתנ"ך (שאלות על דברים הנראים כסותרים את ההיגיון, המדרש מול פשט המקרא, חידות, ביאורי מילים, וכיו"ב). אם זה יהיה מוצלח בע"ה ייפתח פורום תנ"ך, והאנשים שבכל זאת מבקרים מדי פעם בפורום בראש יהודי לא ייאלצו לסבול אותנו..

שבת שובה

 

השבת נקראת שבת שובה, על שם ההפטרה שאנו קוראים בשבת, "שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעוונך", שבת זו, מהותה הכנה לקראת יום הכפורים שעליו נאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני ה' תטהרו", ועיקרה של התשובה, היא כדברי רבינו הרמב"ם, שכתב, ומה היא תשובה? שיעזוב החוטא את חטאו ויסירו ממנו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשה עוד, שנאמר "יעזוב רשע דרכו", וכן יתנחם על לשעבר, שנאמר "כי אחרי שובי ניחמתי", ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם. וצריך להתוודות בשפתיו ולפרש את חטאיו.

 

ועוד קודם לכן כתב הרמב"ם, יום הכפורים הוא זמן תשובה לכל, ליחיד ולרבים, והוא קץ מחילה וסליחה לישראל, לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתוודות ביום הכפורים. וכך בשעת תפילת הנעילה מגיע האדם כשהוא כולו טהור ונקי, וזוכה להחתם לחיים טובים ולשלום. וזהו עיקרו ומהותו של יום אדיר ונורא זה, הוא יום הכפורים.

 

ואמנם אנו מבקשים בתפילתינו גם כן על ענינים אישיים, כגון, חתמינו בספר חיים טובים, כתבינו בספר מזונות ופרנסה טובה, וכן על זה הדרך, ויש גם מי שמוסיף בקשות בתפילתו לפי מה שהוא צריך, בריאות ופרנסה וזרע של קיימא וזיווגים הגונים, וכיוצא באלו, אך עלינו לזכור כי עיקרו של יום גדול זה, הוא התשובה והקבלה לעתיד, אך כמובן בכדי לחיות חיי תורה נאותים, אנו זקוקים גם כן לבריאות ולפרנסה טובה, וכן לשאר הענינים, אך כל זה הוא טפל לענין התשובה והמעשים הטובים בקיום מצות התורה.

 

ומשל נאה על זה, מעשה באדמו"ר אחד ידוע ומפורסם, שאחד מחסידיו בא להתברך מפיו בערב יום הכפורים, ביקש החסיד מרבו ברכה לפרנסה טובה ועושר והצלחה בעסקיו. כעס עליו רבו ואמר לו, זה מה שאתה מבקש? הלא הוא ערב יום הכפורים! כעס וגירשו מעל פניו. התבייש החסיד ונעמד נבוך בפינת החדר. אחריו, נכנס לחדרו של הרב חסיד אחר, ופנה אל האדמו"ר בבקשת יעוץ בעניניו האישיים, ולאחר מכן ביקש מרבו ברכה. בירכו הרב בכל לבו, שיזכה לפרנסה טובה, ולהצלחה בעסקיו, לעושר והצלחה וכל טוב. תמה החסיד הראשון ופנה בשאלה לרבו, רבי! מדוע לחברי התייחסת כל כך יפה, ובירכתו שיזכה לפרנסה טובה, ואילו אני שבאתי לפניך בבקשה דומה, גירשתני מעל פניך בבוז? ענה לו האדמו"ר, אמשול לך משל למה הדבר דומה, לסוחר יהלומים, שקנה זהב ויהלומים ופנינים יקרות אצל סוחר תכשיטים נודע בחנות שלו, כשבא להעמיס את מסעו על עגלתו, ראה כי גלגלי המרכבה אשר לו חורקים מפני שחסר שמן ביניהם. פנה הסוחר לבעל החנות, וביקש ממנו מעט שמן לשמן את גלגלי המרכבה. מייד נאות לבקשתו בעל החנות, ונתן לו שמן לגלגלי העגלה. ראה זאת עגלון פשוט שהיה שם, ופנה אף הוא אל המוכר וביקש ממנו מעט שמן לתקן את העגלה שלו. אמר לו בעל החנות, כאן זה חנות תכשיטים, ולא מוסך לתיקון עגלות, לכן לא אתן לך שמן! שאל אותו העגלון, והלא לזה שהיה כאן לפני נתת שמן ביד רחבה חינם אין כסף? אמר לו בעל החנות, זה שהיה כאן לפניך, קנה ממני סחורות במאה אלף דולר, וביקש ממני מעט שמן בכדי שיוכל לקחת את כל הסחורה מכאן לאן שירצה. אבל אתה שרוצה רק שמן לעגלה, עליך ללכת למוסך, שם ימכרו לך שמן לתיקון העגלה, אבל לא אצלי.

 

כך הם הדברים, אמר האדמו"ר לחסיד, שכן החסיד שהיה כאן קודם, בא להתייעץ איתי על חינוך ילדיו, ועל קבלת עול מלכות שמים בביתו, על עשיית חסד ומצוות. ורק בסוף ביקש ממני ברכה לפרנסה טובה, בכדי שיוכל לקיים את כל שאיפותיו הרוחניות. לאדם כזה באמת ראויה הברכה בערב יום הכפורים. אבל אתה שלא חיפשת אלא עושר והצלחה בעסקים בלבד, לך לא ראוי לתת ברכה כלל!

 

זהו למעשה המוסר השכל שאנו צריכים ללמוד לקראת יום הכפורים, שעיקרו תשובה וקבלת עול מלכות שמים ועול תורה, ורק לצורך קיום כל אלה, אנו מבקשים גם על בריאותינו, ועל הפרנסה ושאר גזירות טובות.

 

 

גמר חתימה טובה לכל בית ישראל.

 

 

מאמרו של הגאון הרב זבדיה כהן שליט"א

חבר בית הדין הרבני בתל אביב, ורב בשכונת הבוכרים

בעקבות ספק שקראתי תהיתי אם זה באמת נכון.
מסופר על חרדי שהלך לשרת בצה"ל או בהתנדבות כלשהיא בזמן אחת המלחמות, אח"כ הוא התפקר כמעט לגמרי.(לא בעקבות ההתנדבות,זה היה תהליך ארוך עד שהוא הגיע למצב של התפקרות מוחלטת)
כתוב שאביו קרע עליו קריעה,וישב שבעה.
זה באמת נכון? אם ילד חרדי יחזור בשאלה הוריו יעשו קריעה ויישבו שבעה? או שזו סתם גוזמה של הספר?
אשמח לדעת..כי נראה לי מוזר כל העיניין.
בשורות טובות. יום נפלא.

טוב ושמחה.

יש למישהו פה רעיון לספר יפה שאפשר לקנות מתנה לילד בכיתה י'?

[לאח שלי יש יומולדת ואני רוצה לקנות לו משהו יפה..]

הכיוון- חסידות\קוק וכדו'...

אמרו לי שמבחינה הלכתית, אסור לבת למסור ד"ש לבן.. (דרך בן/בת..)

ולהפך..

זה נכון?!

מטעם מה זה אסור הלכתית??