שאלה זו^ היא שאלה רטורית!
רק רציתי לדעת מה אתם חושבים. ;)
נ.ב
התשובה אמורה להיות עם מילה אחת.
מזה ניסיון???עין שלישית
בדיקה?יויו2
(אולי ה' בודק אם אתה מצליח לעמוד במשו מסויים...)
נס. ז"א דגל(נס)כדי שאנשים יבנו למה עליהם לשאוף.rec
הרמהאלישע בן אבויה
אואלישע בן אבויה
בס"ד
כמו בדיקה, רק שבדיקה היא כשמניחים שיש את התכונה הזו בדבר הזה, ובניסיון לא יודעים.
חיבן ציון גגולה
ב"ה
להאמין שלמה שרשום בתורה גם שהעיניים מראות אחרת
כמו שהרבי מלך המשיח חי וקיים בגוף גשמי
|נאנח|אלישע בן אבויה
שאלה למלומדים:זית שמן ודבש
שאלה ששאל אתאיסט:
אי אפשר להוכיח דבר שלא ניתן להפריך אותו. מכיוון שאי אפשר להוכיח שה' לא קיים -אי אפשר להוכיח שהוא קיים. מה לענות לו?
לא נראה לי שהוא יקבל תשובה סגנון: ה' בכוונה לא מראה את עצמו כדי לאפשר בחירה חופשית לאדם.
התירוץ שלך נשמע בעבר - ואנשים הפריכו אותו לצערנובן ציון גגולה
ב"ה
כל מיני ארכיאולוגיות שמוכיחות שזה לא קרה
נסיון להסביר את הדברים בדרך הטבע
להגיד שהם לקחו סמים
מה לא אמרו כדי לא להאמין
צריך משהו חדש ואקטואלי מעבר
להוכחה הנכונה והאמיתית שהבאת
מה אתם אומרים על זה?*^שלמה-בת-ים^*
20091016121807.bmpזה פורסם בעיתון "בשבע" של השבת עמ' 36 אמממ תאמת שאני קצת הזדעזתי... מאיפה הביאו את הרעיון הזה? כאילו מאיפה לנו שזה מותר? לתרום שנה מהחיים שלי למען מישו אחר(גדול ככל שיהיה..) זה לא קצת כניסה לחשבונות שמיים?
מה אתם אומרים?
אוףף זה לא עולה לי...*^שלמה-בת-ים^*
אני ינסה עוד מעט..
הנה הקובץ:*^שלמה-בת-ים^*
.הזוי לחלוטין..ii
זה נראה לי כמו גיבוב של שטויות...
זה הקטע שזו מודעה רצינית שמופיע בעתון!...*^שלמה-בת-ים^*
זה מותר בהחלט, והחפץ חיים תרם משהו כמו דקה מחייוהשם הוא המלך!
לטובת איזה יהודי.
כתוב שכך נהגו גדולי ישראלrec
ז"א שהם יכולים לתרום אנחנו לא...
כשהוא יהיה החפץ חיים...ii
וואו!!!נצח לנצח!!!
הזוי בהחלט!!
נראלי רק גדולים יכולים לעשות את זה..
ומי כמונו יכול?
באמת הזוי...
סיפור ישן... עוד מאדה"ר...ט'אחרונה
אדם הראשון התגלגל באבות, ומאחר שכך: מה שנתנו לו האבות זו בעצם המתנה של אדם הראשון בעצמו. בזוהר ח''א קס''ח מובא: דוד המלך קיבל את חייו גם מן האבות הקדושים. חוץ ממה שאדם הראשון נתן לדוד, האבות הניחו לו מחייהם כל אחד ואחד, ודוד חי בכל אלו השנים שהניחו לו האבות.
ב"אור החמה" מובא: הנה מה שהאבות הניחו לדוד המלך 70 שנה אחרי שכבר השאיר לו אדם הראשון, כי אחר שאדם הראשון חטא, נפגמו אותן השנים ע''י שנגזרה עליו מיתה ואז בטלה מתנתו. וכשחזר אדם הראשון להתגלגל באבות ונתקן בהם, חזר ונָתַן לו באופן שיועיל לו. הרי בעל המתנה הראשונה הוא בעצמו בעל המתנה האחרונה.
אברהם - הניח לדוד המלך 5 שנים. כיון שהיה לו לחיות 180 שנה כמו יצחק, והוא חי רק 175 שנים.
יצחק - יצחק לא הניח לדוד המלך כלום, כיון שיצחק בא מצד הדין וגם דוד המלך בא מצד הדין. וכתבו גורי האר''י שיצחק נתעבר ביוסף ולכן יוסף נָתַן במקום יצחק. וכן, יצחק משעת העקידה ואילך נחשב כמת, כיון שקיבל דין המיתה על עצמו. ומה גם שפרחה ממנו נשמתו בפועל, ונכנסה באיל שנשחט במקומו והוא קיבל נשמה חדשה, ומאז לא היה לו לשייר לדוד כלום, לכן נכנס יוסף במקומו ושייר לדוד המלך 37 שנים בשביל יצחק, כנגד אותן 37 שנים שחי יצחק לפני העקידה, שהרי יצחק בעת העקידה היה בן 37 שנים.
יעקב - העניק לדוד המלך 28 שנים. היה לו לחיות בעולם כימי אברהם 175 שנים, ולא חי אלא 147 שנים.
יוסף - העניק לדוד המלך 37 שנים. יוסף חי 110 שנים, והיה לו לחיות 147 שנה כימי יעקב. מובא ב"ניצוצי אורות": שלמרות שיוסף לא היה גלגלול אדם הראשון, יוסף נתן לדוד המלך את רוב השנים מתוך 70 השנים, כיון שמשיח בן דוד יחייה את משיח בן יוסף.
אברהם 5 שנים + יוסף 37 שנים + יעקב 28 שנים = בסה''כ 70 שנה.
מסופר על אשתו של ר' שלום שבדרוןruthi
שהיתה אחותו של ר' שלמה זלמן אוירבך, שכמה שנים לפני שר' שלמה זלמן נפטר הוא עבר ניתוח מסובך והיה חשש לחייו, והיא חזרה הביתה מבית החולים ונעמדה מאחורי הוילון ועשתה שם "עיסקה" עם הרבוש"ע שהיא תתן כך וכך שנות חיים שלה עבור אחיה הגדול, והתבטאה שהעולם צריך אותו יותר מאשר אותה.
ואת הסיפור הזה סיפרה ביתו של ר' שלום, ששמעה את אמה מאחורי הוילון, והיא אמרה שבאמת אפילו שר' שלמה זלמן היה יותר מבוגר מאחותו הוא האריך ימים אחרי הניתוח בדיוק כמספר השנים שהיא נתנה לו באותה עיסקה!
שמיני עצרתאלישע בן אבויה
בס"ד
יש איזשהו מקור בתנ"ך לאיזושהי סיבה לחג שמיני עצרת? זה מן נספח של סוכות, אבל מה העניין שלו? זכר למה הוא?
יש אתii
הזה שה' אמר שפרידתנו קשה עליו וביקש שנישאר עוד יום...
ואשאל שובאלישע בן אבויה
בס"ד
יש איזשהו מקור בתנ"ך לאיזושהי סיבה לחג שמיני עצרת?
שמיני עצרת לא מוזכר בתורה ואפילו לא בתלמוד.אוהבת את אבא
בס"ד להש"ית
זה מן מנהג יהודי בבלי.
אז סיבה בתנ"ך? חוששני שאין.
אוהבת--יורבית
"... בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לה'... בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה', עֲצֶרֶת הִוא--כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ."
[ויקרא כ"ג]
לא כתובה פה סיבה, אבל החג מוזכר בהחלט.
[ומנהסתם יש עוד כמה אזכורים..]
לא כתוב משו על שמחת תורה.אוהבת את אבא
עבר עריכה על ידי אוהבת את אבא בתאריך י"ז תשרי תש"ע 11:04
בס"ד להש"יתולא את הסיבה שלה.
התבלבלת...עוזיה
שמיני עצרת מוזכר בתורה, שמחת תורה הוא שלא מוזכר בתורה...
לא חשובאלישע בן אבויה
בס"ד
למה חוגגים את היום ה22 בחודש השביעי?
מהתנ"ך - אין הסבר.עוזיה
אפשר לעשות היקשים כמו שחז"ל עשו - אבל מן התנ"ך אין לנו מקור. לא בתורה, לא בנביאים ולא בכתובים.
לא התכוונתי למקור שיהיה ממש כתוב בפירושאלישע בן אבויה
בס"ד
אבל גם לא לאיזה מדרש מטורף. משהו שיוכל לרמוז לנו - ברמת הפשט - מה זה. הרי לא יכול להיות שהתורה נותנת לנו חג בלי סיבה..
הבנתי. אז ככה:עוזיה
שמיני עצרת נקרא עצרת, כשם ששבועת נקרא עצרת וכשם ששביעי של פסח נקרא עצרת. כל אחד מן החגים הללו מסיים תקופה של ימים מיוחדים - שביעי של פסח ושמיני עצרת מסיימים את חול המועד, ושבועות מסיים את ימי הספירה, שהם ימים שמחים ובדרגה גבוהה יותר משאר השנה (זה שאנחנו הפכנו אותם לימי אבל זה כבר סיפור אחר).
הסבר נוסף הוא משהו המשותף לפסח וסוכות. החג מתחיל ביום טוב. שפע של קדושה והתעלות רוחנית 'נופלים' על היהודי ביום טוב. ואז, מגיע חול המועד. מעין מציאות - הווה מתמשך - של קדושה, שכביכול הכל כרגיל, אבל בעצם. חג. את ההווה מתמשך, המציאות הזאת - חותם יום טוב. אי אפשר שחול המועד פשוט יתמסמס לו לימי המעשה. אנו זקוקים ליום טוב נוסף, לעוד פצצת רוחניות שתמלא אותנו שוב.
לכן חול המועד פסח נחתם ביום טוב, וחול המועד סוכות אף הוא נחתם ביום טוב.
שמיני עצרת הוא היחידאלישע בן אבויה
בס"ד
שבאמת כתוב עליו בתורה "עצרת"
מה פתאום!עוזיה
שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה. - פרשת ראה.
לגבי עצרת - נדמה לי שאכן אתה צודק, וזה מופיע רק בחז"ל במסכת ראש השנה.
שכחתי..אלישע בן אבויה
מה זה משנה אם זה אותו יום?אלישע בן אבויהאחרונה
בס"ד
שני ימים טובים יש בכל מקרה. למאי נ"מ אם שמחת תורה באותו תאריך כמו אצלנו?
סדר גזירת ציפורניים זה עפ"י הזוהר.ב.ש.
לא השו"ע.
או"ח סימן ר"ס סעיף א' ברמ"אאלישע בן אבויה
היא לא באמת תפתח עכישו.. מצחיקים..הסנה-בוער
בס"ד
אאל"ט זה אחת כן אחת לא, תקנו אותי.
באמת?שמחה ואמונה
לא ידעתי..
גם אמרו לי שצריך ליטול אחרי גזיזת ציפורנים את הידים..
הסדר הוא יד שמאל דבהגאנוער-חומש כבוד
שזה האצבעות לפי אותיות זתומרת שהאגודל זה א והאצבע זה ב וכו' ואח"כ יד ימין בסדר בדאגה.
אאל"ט ע"פ האר"י אין שום עניין בסדר כלשהוהשם הוא המלך!
אממ..הסנה-בוער
בס"ד
כן, אבל מי שיודע את הנ"צ, אני מאמינה שהוא גם מכיר את ההלכה.
מחלוקת:אנונימי (פותח)אחרונה
יש סדר ב"אבודרהם" (ראשון) אך האר"י לא הקפיד עליו
וכן לגבי קציצת ציפורניים ידים ורגליים היו שאסרו אך הבן איש חי אומר שאין לחשוש ומה שכן לחשוש הוא שלא יפלו על בגדיו (נ"ל קבלה).
בכל מקרה יש ליטול ידים אח"כ לכל השיטות רק שלא צריך מכלי.
בא"ח ש"א תולדות: ואלו דברים שצריכין נטילה מפני נדנוד רוח רעה, דדי להם בפעם אחת ואין צריך ג"פ בסירוגין, ואלו הן... והנוטל צפרניו ואפילו לא נטלן כולן, ויש מחמירין בנוטל צפרניו והנוטל ג"פ בסירוגין היכא דצפרניו עודפין על הבשר ומסתבר טעמייהו ע"פ הסוד
פרשת בראשית בדרך בעל הסולםאנונימי (פותח)
את הפסוק "ויאמר אלוקים יהי אור" הפשטנים לומדים על האור הגשמי, אבל מצד הפנימיות מדובר פה על אור רוחני. ז"א שהקב"ה קובע כאן כמטרה שצריך להיות אור בנפש האדם. וצל"ד שכיון שמדובר כאן על ענין של ימי בראשית, ע"כ כל מאמר ומאמר הוא למעשה אחד מהיסודות שיסד הבורא בבריאה.
בפסוקים שלפני כתוב "והארץ היתה תוהו ובוהו", דהיינו שהרצונות של האדם (הארץ מרמזת על רצון) נמצאים במצב של תוהו ובוהו, של בילבול. "וחושך על פני תהום". תהום נקרא חיסרון, מקום חסרון, החסרונות של האדם נמצאים במצב של חושך, של ריקנות, וזהו מצד הטבע. כשהאדם חי את החיים שלו מצד הטבע זה יהיה המצב- תוהו ובוהו, דהינו בלבול וערבוב, אדם לא יודע מה חשוב ומה לא חשוב, מה טפל ומה עיקר. "וחושך על פני תהום"- חשיכה גדולה בנפש האדם, שנמצאת בתהומות הנפש, בחסרונות של הנפש. אין החסרונות ממוקדים בעיקר, אלא נעים ונדים, מגשמיות לרוחניות, מקבלה להשפעה.
לקריאת המשך המאמר- פרשת בראשית על פי הקבלה
משו שלא הבנתי..כפ"ד בנשמה
למה כולם צריכם לעלות בקריאת התורה בשמחת תורה?? מה עושים בביכנ"ס שיש בו המון מתפללים?
לא נהוג בכל המקומות , ו -אח..
מסתבר שבמקומות שיש הרבה אנשים [ונוהגים בכלליות מנהג זה] , לא מעלים את כולם.
אחרת , אם יש המון מתפללים ויעלו את כולם - יעבור זמן תפילת מוסף.
אבל - מה עושים במקרה שיש הרבה - אולי יבוא מישו שמתפלל בבית כנסת
שמעלים ויש הרבה ויש את המנהג שם.
[רק באתי להבהיר שאם זה לא ידוע , אז יש הרבה מקומות שלא נוהגים מנהג זה בכלל.]
בשורות טובות.
שבוע מבורך לכל עם ישראל! 
אצלנו יש הרבה ו....בשמחה תמיד=)
יש ברוך ה' מספיק ספרי תורה ומתפצלים וכך לא לוקח כ"כ הרבה זמן כל העליות של כולם
כמה זה לא כ"כ הרבה זמן?כפ"ד בנשמה
כי אצלנו זה לקח כמה זמן.. והספקתי לנמנם בינתיים.. (בלי כוונה)
אצלנו העליות לתורה של כל המתפלליםנדנדה כתומה.
זה בזמן של ההקפות.. ויש כמה מוקדים של ספרי תורה...
ולאבא שלי ואחשלי אינבעיה- הם כהנים-אז אינלהם כמעט צורך לחכות....
הסיבה,אמת מארץאחרונה
בס"ד
שמחת תורה נודע לכל יהודי ויהודי,
ולכן משתדלים שכולם יעלו.
אין זה מן הדין, כמו שציין אח, אבל זהו מנהג קדוש ויפה.
וכמו שציינו, כשייש הרבה מתפללים - מתחלקים לכמה מוקדים...
אגב - יש חובה לשמוע את קריאת התורה פעם אחת בלבד. ולכן אחרי פעם אחת שקראו את "וזאת הברכה" עדיף לצאת החוצה מאשר לדבר, אפשר ללמוד וכו'..
זו לא הסיבה לשמור שבת...ii
אני לא אוהב את הסיבות האלה - כמו אלה שצמים ביו"כ כדי 'לנקות' את הגוף.
אם מישהו עובד דרך המחשב בביתאלישע בן אבויה
בס"ד
עדיף שיעשה את זה ולא ייסע לטיול במכונית.
אנחנו לא שומרים שבת כי זה בריא או כי זה כיף. אנחנו שומרים שבת כי ככה צוונו.
לא בדיוק....יהודי מרמ"ג
היא אמרה יום ראשון....
דעתילהבת-כוחאחרונה
עבר עריכה על ידי אוהבת את אבא בתאריך כ"ג תשרי תש"ע 23:01
מסכימה עם קודמי,
אפשר למצוא סיבה שכלית למה המצוות טובות לנו. אבל חשוב מאוד שלא לשכוח שבסופו של דבר יש סיבה הרבה יותר חשובה.. כי הקב''ה ציווה, כי אנחנו מאמינים בקב''ה ושהכל אצלו אמת וצדק, ולכן אנחנו הולכים על פי דברו.
אין קטע ליפות את המציאות ולמכור את התורה בסלוגנים ובסיפורים על כמה שווה לך, וכמה זה יציל אותך.
העובדה ששווה לנו, שטוב לנו, שכדאי לנו הם הידע שיעזור לנו כדי להגיע לדבר האמיתי, שהיא האמונה.
אבל הבסיס הראשוני היא שאנחנו מקיימים את התורה כי אנחנו יודעים ומאמינים שהיא האמת.
אחרי זה, זה טוב וחשוב למצוא את ההשגחה שיש במצוות, לראות באמת כמה הן טובות. אבל לדעתי זה צריך לבוא אחרי.
תורה מוכרים עם תורה. לא עם משפטים שמייפים את המציאות.
המציאות היא המציאות, התורה היא דבש, אבל עדיין לא קל ללקק אותה. יש הרבה ניסיונות, הרבה עליות וירידות. אבל אם מאמינים שזאת האמת, מתגברים על הכל.
אפשר למצוא סיבה שכלית למה המצוות טובות לנו. אבל חשוב מאוד שלא לשכוח שבסופו של דבר יש סיבה הרבה יותר חשובה.. כי הקב''ה ציווה, כי אנחנו מאמינים בקב''ה ושהכל אצלו אמת וצדק, ולכן אנחנו הולכים על פי דברו.
אין קטע ליפות את המציאות ולמכור את התורה בסלוגנים ובסיפורים על כמה שווה לך, וכמה זה יציל אותך.
העובדה ששווה לנו, שטוב לנו, שכדאי לנו הם הידע שיעזור לנו כדי להגיע לדבר האמיתי, שהיא האמונה.
אבל הבסיס הראשוני היא שאנחנו מקיימים את התורה כי אנחנו יודעים ומאמינים שהיא האמת.
אחרי זה, זה טוב וחשוב למצוא את ההשגחה שיש במצוות, לראות באמת כמה הן טובות. אבל לדעתי זה צריך לבוא אחרי.
תורה מוכרים עם תורה. לא עם משפטים שמייפים את המציאות.
המציאות היא המציאות, התורה היא דבש, אבל עדיין לא קל ללקק אותה. יש הרבה ניסיונות, הרבה עליות וירידות. אבל אם מאמינים שזאת האמת, מתגברים על הכל.
משהו שהיה לי קצת מוזר הערב..יורבית
בס"ד
יום שלם התפללנו, ביקשנו, שהעוונות שלנו ייסלחו ויכופרו.
יום שלם עמדנו מול הקב"ה ונטרהנו מכל הטומאה שהייתה בנו, מכל הקליפות והיצר-רע.
ואז, דקה אחרי הריקודים של "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", תיפלת עמידה רגילה. של חול. יום כיפור יצא.
ובתפילה?
"החזירנו בתשובה שלמה לפניך", "סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחל לנו מלכנו כי פשענו.."
הי! הרגע חזרתי אליו בתשובה שלמה, אני מרגישה הכי קרובה, הכי למעלה שאפשר. והרגע הוא גם סלח לי על כל העוונות שלי..
אז על מה בעצם אני מתפללת?
[הרגשתי אפילו שבזה שאני אומרת את התפילה, אני בעצם מפקפקת בכך שהוא זיכה אותי בדין..]
מה אתם אומרים?
[ועוד משהו קטן ולא קשור. למישהו יש מושג / מקור / סיבה על זה שבנות לא אומרות קידוש לבנה?]
חשבתי על תשובה...(ואבא שלי חידד לי..)חנהלה 2010
אנחנו יום שלם עומדים מבקשים מתפללים..
ואז בערבית זה כבר פסה קצת.. כבר קשה לנו.. כבר אין את הרוממות הזו.. זה תפילה רגילה..
ורק על המחשבה ועל הפחות כוונה בתפילה הזו.. שהיא לא פחות חשובה ובדיוק בה אנחנו נמדדים במשך השנה עצמה... בתפילה הזו ובשאר התפילות.. במעשים היומיומיים..
ורק כי אנחנו פחות ברמה קדושה ופחות בכוונה(אם נרצה או לא..) (וגם בגלל שאנחנו כבר על קוצים.. ואין סבלנות.. ורעבים וצמאים.. אז התפילה נראית כמו שהיא נראית..)
ואז בערבית זה כבר פסה קצת.. כבר קשה לנו.. כבר אין את הרוממות הזו.. זה תפילה רגילה..
ורק על המחשבה ועל הפחות כוונה בתפילה הזו.. שהיא לא פחות חשובה ובדיוק בה אנחנו נמדדים במשך השנה עצמה... בתפילה הזו ובשאר התפילות.. במעשים היומיומיים..
ורק כי אנחנו פחות ברמה קדושה ופחות בכוונה(אם נרצה או לא..) (וגם בגלל שאנחנו כבר על קוצים.. ואין סבלנות.. ורעבים וצמאים.. אז התפילה נראית כמו שהיא נראית..)
אז אנחנו צריכים כבר שוב לבקש סליחה!!
שנה טובה לכל עמישראל
מאוד חמודאלישע בן אבויה
בס"ד
אבל זה לא נכון שכולם על קוצים וכל הדברים האלה. זה מאוד פשוט - יש נוסח קבוע לתפילה. יש זמנים מיוחדים שבהם יש נוסח שונה, אבל מוצאי יום כיפור זה לא זמן מיוחד שיש סיבה לתקן לו נוסח אחר.
בנות לא מקדשות לבנה כי זו מצוה התלויה בזמן.
ראיתי איפשהובן-אלי
שבאמת מתייחסים כאילו נמחלו לנו כל החטאים, ולכן בסלח לנו של מוצאי יום כיפור לא מכים באגרוף, כי אין על מה ... וגם לא מבקשים בקשות פרטיות, שה' כבר חתם אותנו לחיים טובים
אבל לא משנים מנוסח התפילה הרגיל בגלל שנהיינו "צדיקים".
>>הסנה-בוער
בס"ד
אוף, שכחתי איפה קראתי את זה- אם אני לא טועה אצל הר' קרליבך-
שעצם הירידה מהעוצמה הרוחנית שלנו להתעסקות באוכל ובענייני העולם הזה,
זו ירידת מדרגה שהיא סוג של חטא.
הבדיחה אומרתעוזיה
שבסידורים של ייקים כתוב לפני "והוא רחום" של מוצאי יום כיפור, 'יעשה עבירה קטנה', שיהיה על מה לכפר...
בסידור שלי לא כתוב. ושאף אחד לא יגיד שאני לא יקה!!אלישע בן אבויה
חחח.. לייקים אין סידור שונה משאר האנשים שמתפלליםכפ"ד בנשמה
אותו נוסח.. ( נראה לי שיש גם ייקים עם סידור אשכנז וגם עם סידור ספרד)
מי שמתפלל בנוסח ספרדאלישע בן אבויה
בס"ד
הוא לא יקה אמיתי..
תודה על הבדיחה של היקים!אזמרה...
צחקתי !!
אשריך לגמרי!
וכמו ששר עדי רן מר' נחמן:
"ואם תצליח להוציא חיוך,
מאיזה יהודי ברחוב,
תדע לך, שאצלו יתברך
הצלת נפש משיני הדוב..
ויש עצה מילי דשטותא.. אה אה אה..
ויש עצה.. מילי דבדיחותא, הא..!"
איזה כיף לנו!
אני ייקית אמיתית ואני מתפללת נוסח ספרד.. אז..כפ"ד בנשמה
אבא שלי מ2 הצדדים ייקה..
התכוונתי למהות,אלישע בן אבויה
בס"ד
לא לעניין הטכני..
מה שתגיד..כפ"ד בנשמה
חנהלה ולידור- תודה!יורבית
אלישע בן אבויה -- [קפץ, סורי]יורבית
1. כן, אבל זה עדיין קשה. בכ"ז אתה צריך להתכוון בתפילה, וכשמשהו מונע ממני להתכוון אז רוב הסיכויים שיש פה משהו שאני לא הבנתי, ובמקרים מאוד מסויימים הנוסח משתנה.. [נגיד בשבת כשלא אומרים את הבקשות-- כי אנחנו צריכים להרגיש כאילו כל המלאכה נעשתה.]
2. צודק.. אז אנחנו לא חייבות.
אבל יש עניין דווקא לא להגיד?
אחח, יקים. 
זו הסיבה שלא אומרים בשבת?אלישע בן אבויה
בס"ד
בכל המקורות שאני מוצא (המפרשים על השו"ע - או"ח רס"ח. ואם את רוצה יותר פשוט - המשנה ברורה שם.) הסיבה שלא אומרים היא כי לא מטריחים את הציבור לכזו תפילה ארוכה בשבת. (אני יכול לדמיין כמה החזנים היו יכולים להתעלל בנו..)
אני יכול לנחש שהסיבה שהתרגלו שנשים לא אומרות קידוש לבנה היא שגם כשנשים התחילו להגיע לבית הכנסת, לא היתה להן רשות להגיד קידוש לבנה עם הציבור, כי זה בחוץ ואין מחיצה..
זה גם וגם.יורבית
בהתחלה למדתי כמו שאמרת -- שזה בשביל לא להטריח את הציבור,
אבל אז ראיתי במקום אחר שזה גם בגלל הסיבה שציינתי.
תחשוב על זה, זה הגיוני -- בשבת אנחנו לא אמורים לחשוב על דברים כמו פרנסה וכד'- שבת צריכה להיות מעל לענייני היומיום! "שבת היא מלזעוק.."
אז שתי הסיבות נכונות.
בדיוק על זה אמרו את הד"ת באולפנא בשבת-פעימה
בס"ד
3 סיבות:
א. יכול להיות שהספקנו לחטוא. לדוג'- סתם חשבנו 'איזה מכוער מה שהיא לובשת' וכד'..
ב. אנחנו מודעים לזה שעוד נחטא, כי אנחנו בסה"כ בנ"א- אז מבקשים מראש סליחה
ג. יכול להיות שביו"כ לא כופרו לנו לגמרי כל החטאים.. אולי רק חלק מתוכם- אז מבקשים מחילה על מה שלא כופר.
ב. אנחנו מודעים לזה שעוד נחטא, כי אנחנו בסה"כ בנ"א- אז מבקשים מראש סליחה
ג. יכול להיות שביו"כ לא כופרו לנו לגמרי כל החטאים.. אולי רק חלק מתוכם- אז מבקשים מחילה על מה שלא כופר.
ועוד דבר[סתם שחשבתי עליו]-
צריך לזכור שהתפילה לא רק עלינו אלא על כלל ישראל-
ועדיין-לצערנו- לחלק מהעם יש חטאים- אז לפחות בשבילם אומרים את זה..
צריך לזכור שהתפילה לא רק עלינו אלא על כלל ישראל-
ועדיין-לצערנו- לחלק מהעם יש חטאים- אז לפחות בשבילם אומרים את זה..
[מקווה שלא הקפצתי..]
נ"ל כמו שאמרושלומי20104
יש שיגרה של החיים.
ואפשר גם להוסיף רעיון שיענה על השאלה קצת כבד אבל בכל זאת:
לפי הרב קוק חוץ מהתשובה הפרטית יש את התשובה שהעולם חוזר להיות איך שהיה לפני חטא אדם הראשון וזה התשובה של העולם ות זה נ"ל לא סימנו לתקן ביום כיפור ועל זה אנחנו בתור חלק מהכלל מנסים כל הזמן לשוב.
קידוש לבנה תכלס פשוט לא נהגו(התשובה של מצוות עשה שהזמן גרמן נכונה רק לספרדיות כי אשכנזיות מקימות מצות עשה שהזמן גרמן ואפילו מברכות)
לסיום בדיחה קלה:למה אומרים במוצאי יום כיפור כמו כל יום לפני ערבית והוא רחום? על איזה חטאים מבקשים רחמים?
תשובה:על כל הלשון הרע שאמרו על החזנים ביום כיפר.
וואי, זה נכון ממש.יורבית
[לא חשבתי על זה..]
תפילת עמידה מנוסחת בלשון רבים, זאת תפילה על כל עמ"י / על כל העולם..
בכלל לא חשבתי על זה! זה ממש נכון!
והבדיחה-- היא כ"כ נכונה שזה עצוב. 
איזה שטויות!!! היא ממש לא נכונה!כפ"ד בנשמה
אוקיי- מצטערת.יורבית
התכוונתי שהיא נכונה לגביי, לפעמים..
כל מי שאין לו את הבעי'ה הזאת- אשריכם ממש!
איזה בעיה? התכוונת לבדיחה או למשו אחר? |לא עוקבת|כפ"ד בנשמה
כן גם אנוכי אשמח לדעת על מה אתם מדברות?!!קוגל ירושלמי
לבדיחה של שלומי.. למה את התכוונת?יורבית
מה זה שעושים עבירה קטנה לפני ה..?כפ"ד בנשמה
אה אנחנו לא מדברות בכלל על אותו דבר..כפ"ד בנשמה
אני על הבדיחה שרשומה יותר למעלה ואת על מה שיותר למטה...
אהה, טוב.יורבית
[פעם הבאה רק להשתדל להגיב במקום הנכון ואז לא יהיו אי-הבנות, בסדר? ]
]אני בת..כפ"ד בנשמה
? [מה כתבתי בלשון זכר?]יורבית
לא, פשוט אמרת" שלא יהיו -אי הבנות-.."אמור לחכמה
חח.. סורי.. אני דילגתי נראה לי על אות..כפ"ד בנשמהאחרונה
גליון "למען ציון" • סוכות וחודש תשרי • מומלץאנונימי (פותח)
עלון למען ציון על ארה"ק ואיסור לא תחנם,
לחג הסוכות וחודש תשרי. בעלון הובאו דברי חז"ל הק' ודברי רבותינו גדולי
הדורות בשבח ארה"ק תובב"א, וכן בנוגע לאיסור לא תחנם.
מתוך העלון:
מרן הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצוקללה"ה: הארץ הקדושה היא נקודת ליבנו באמת
"זאת באמת צריך להיות תשוקת וחפץ כל מי שיש לו חלק ונחלה בתורת משה וישראל, כי הארץ הקדושה היא נקודת ליבנו באמת, כי אין לְחַלֵּק הארץ מהתורה, כי הם כלולים יחד בברכת המזון: נודה לך ד' וכו' על ארץ חמדה וכו' ועל יציאת מצרים וכו' ועל ברית הבשר, ועל התורה, וכו'.
ואין לנו תורה באמת רק תורת הארץ, כי מציון תצא תורה, והשגת הארץ היא באמת קודם התורה, כי היא נחלת אבות, והתורה היא תורה צוה לנו משה מורשה וכו', ומה לנו לדבר עוד בשבחה כי היא מכפרת עוון, כל ההולך ד' אמות בארץ ישראל נמחלו לו עונותיו. כמדומני כי ידידי יודע מה, כמה הייתי מחבב הדיבור על דבר ארצינו הקדושה, כמה ענינים דיברתי מאמונה הנובעת מקדושת הארץ, כמה תועלת הי' לי ב"ה מענינים האלו".
אור יחזקאל מכתבים סימן ט
ד"ת מתוק ממש , לשבת קודש >>> אח..
אהלן לכווולם 
מה נשמע?
פרשה מדליקה.
אין מה לומר - מדליקה לי ת'חום בגוף.
אין מה לומר - מדליקה לי ת'חום בגוף.
תשאלו - למה? כי איך אני אמור להבין עם חומש בלי רש"י מה זה -
"מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבת קדֶשׁ"
אתה? אני? סיני? למו? רבבות? קודש? זריחה? שקיעה?
בשבילי זה כמו "אמהרית" - יו , אטנג , דו = הבנתם? לא. גם אני לא. לא מבין.
קיצור , חופש עכשיו. תודו שאם היינו עכשיו בלימודים ויש ת'שיחה של הראש ישיבה/אולפנא שבה
כולם מחוייכים. ו - למה? כי הוא מביא ת'פסוק "תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב". ואז הוא אומר:
כולם מחוייכים. ו - למה? כי הוא מביא ת'פסוק "תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב". ואז הוא אומר:
"התורה היא כמו ארוסה שלנו. מה ההבדל בין שיודע גמרא לבין אחד שיודע מתמתיקה?" - הוא שואל שאלה רטורית.
ו - אז הוא עונה ת'תשובה הכי מגניבה בעולם - "אחד שלומד תורה , הוא - כל אישיותו , נהיית תורה
אבל אדם שלומד מתמתיקה - הרי לא נהיה ריבוע" - באמת?! לא נהיה ריבוע?! מ'אתה אומר -
כולם מסתכלים אחד על השני עם חיוכים סמויים באמירה - "הוא לא מכיר אפילו שיש לו מורים משולשים"...
אי. רחמנות. 
אבל משו מוזר יש בפרשה שלנו. פרשת 'וזאת הברכה':
"וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד י-הוָה בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי יְ-הוָה" - רגע. טוב , הבנו כבר פעם ש -
"לא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה: בְּכָל בֵּיתִי, נֶאֱמָן הוּא" , אז למה לחזור על זה שוב?! ו...חוץ מזה , משה מת.
כשאדם מת הוא כבר פטור מהמצוות - אז הוא כבר לא עובד את ה'. מה ההדגשה הזו "משה עבד ה'"?!
זוכרים? כבר הגננת (חנה/פרומה/גילה וכדו' ) בגן לימדה אותנו ש - משה היה מלמד תורה את כל עם ישראל. הוא היה יומם ולילה ומנצל את כל כוחותיו בכדי ללמד את עם ישראל תורה. היו באים אליו למשפט. לדעת את החוקים. ללמוד מוסר. הוא היה הרב של עם ישראל. היה "מזכה הרבים" באמת.
) בגן לימדה אותנו ש - משה היה מלמד תורה את כל עם ישראל. הוא היה יומם ולילה ומנצל את כל כוחותיו בכדי ללמד את עם ישראל תורה. היו באים אליו למשפט. לדעת את החוקים. ללמוד מוסר. הוא היה הרב של עם ישראל. היה "מזכה הרבים" באמת.ו - כאן ישנו יסוד אדיר שה' בא ללמד אנחנו -
אדם מזכה הרבים > פירושו , שכל מה שיעשה אדם בגלל שהוא למד אותו , כל הלימוד תורה וכל עבודת ה' שיעשו האנשים שלמדו ממזכה הרבים , הוא , מקבל שכר על המעשים האלה. הוא - לא עשה "כלום". אבל הוא עשה הכל.
"אם אין אני לא" - אם אני לא רק בשבילי אלא לכולם - "מי לי" - כל מי שעושה מעשים טובים , זה גם "לי" , לזכותי.
"וכשאני לעצמי" - אם אני לא מזכה את הרבים. עושה רק בשבילי - "מה אני" - ?!. אין בי הרבה.
הרי כמה אדם חי?? לא הרבה. ומה הוא כבר מספיק להעביר לכבוד ה' , להגדיל את שמו בעולם? לכן , איך נעשה את זה בצורה המושלמת ביותר? ע"י זיכוי הרבים. רק כל אנחנו נוכל להנחיל את הכוחות שלנו בכל העולם.
ו...לא רק זה , זה נראה כאילו אנחנו רק נותנים - אבל בעצם השכר שאנחנו מקבלים מהנתינה - זה אדיר.
תחשבו רגע , לימדתם מישי/משהו בכיתה , היא/הוא למד/ה עוד כמה שספרו לעוד כמה שבעבירו לילדים שלהם שספרו לחברים שספרו להורים...(להמשיך? )
)ממילא , עכשיו מובן יופי מדוע מוגדש לנו - "וימת שם משה עבד ה'" - עכשיו עבד? כן , גם לאחר שמת.
כי התורה שלמד - ממשיכה לזרום בעולם. המעשים שאנשים עושים בגלל מה שהוא עשה - זה עומד לזכותו.
לכן - גם משה רבנו , עכשיו ממש , בזמן הזה - עבד ה'. התורה שלו , שלמד - ממשיכה בעולם. המעשים הטובים שאנשים עושים , ממשיכים להשפיע על העולם. ו , זה מה שה' בא ללמד אותו - "וימת" , אדם שמת , אם הכין את עצמו מספיק טוב - "עבד ה'" - הוא יכול להיות בהחלט. כן , גם אחרי שכאילו הוא כלום. התורה שלו חיה.
ו , רק תראו חיבור מדהים - "יעקב אבינו לא מת" - אם האדם הופך ל - "תורה" (כמו שאמר הראש ישיבה/אולפנא) אז , ממילא מובן שהוא לא מת , כלומר: הוא = התורה שלו חיה. ממשיכה לנו בעם ישראל. זו - חיות שלאחר המוות.
"צדיקים (כולל מזכי הרבים) במיתתם , קרוים חיים".
"צדיקים (כולל מזכי הרבים) במיתתם , קרוים חיים".
לסיכום: הדגשנו את הענין של "וימת שם משה עבד ה'" - ללמדנו , שאף על פי שאדם מת - הוא יכול להקרא עדיין עבד ה'. כאילו הוא ממש כעת עובד את ה'. איך? על ידי זיכוי הרבים שהוא עשה בחייו. ממילא , התורה שלמד - האנשים שפועלים מהידע שנתן להם , מהכח שהעביר להם - זה עומד גם לזכותו.
זה נקרא שגם הוא כעת "עבד ה'". חי , במיתתו.
זה נקרא שגם הוא כעת "עבד ה'". חי , במיתתו.
עכשיו - יעיז מי שיעיז לא להקפיץ!
חח סתם. לבחירתכם - לזכותכם.
תודה לה' על הרמזים האלו שנתן לנו בכדי שנוכל לתת את כל הכוח שיש בנו.
לתת לאחרים , ובעצם - לקבל המון כוחות. המון חיות.
בעז"ה שנזכה כל אחד מאתנו - להיות עובדי ה' ביחד - לזכות אחד את השני , לזכות ת'רבים.
ו...כך , מהרה בימינו , תבוא הגאולה השלימה! שבת שלום וחג שמח לכל עם ישראל -
א--מ--ן
יפה מאוד! אבל--נעמונת!!!
לא הבנתי את הקשר של ההתחלה?! אפשר הסבר?!
בשמחה.אח..
אין מה לומר - מדליקה לי ת'חום בגוף.
תשאלו - למה? כי איך אני אמור להבין עם חומש בלי רש"י מה זה -
"מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבת קדֶשׁ"
אתה? אני? סיני? למו? רבבות? קודש? זריחה? שקיעה?
בשבילי זה כמו "אמהרית" - יו , אטנג , דו = הבנתם? לא. גם אני לא. לא מבין.
לזה?
אם כן , "סתם" אמרתי שאני נדלק מהפרשה הזו.
הפסוק שם ^ - זה פסוק מהפרשה.
כי זו פרשה לא קלה להבנה בלי רש"י וכדו'.
שבת שלום ומבורכת לכל עם ישראל!
חג מלא אור בעז"ה!
חג מלא אור בעז"ה!
אה..הבנתי..תודה רבה!שבת שלום וחג שמח!!!נעמונת!!!
תודה רבה!!אנונימי (פותח)
שמעתי מרבי ומורי הרב ירון אלמקייס דבר תורה שקשור לזה, בעצם יותר כמו וארטלך, אז ככה:
אנחנו אומרים ביום כיפור: "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה", עכשיו, איך זה עובד? מה? כאילו הקב"ה חס וחלילה מתחרט? לא סביר להניח! מה אנחנו מתחנפים אליו? אז איך זה עובד בעצם?
נסביר את התשובה על כל אחת מהסגולות:
תשובה - כאשר יש לאדם הרהור של תשובה, הוא מתעלה מעל למדרגה שהוא היה בה ואז כאשר הקב"ה גזר את הגזרה הוא גזר אותה על אותו האדם במדרגה שהוא היה בה, אבל עכשיו כאשר הוא מתעלה הוא בעצם לא אותו בן אדם הוא בן אדם גבוה יותר ואז הגזירה היא לא עליו עכשיו אלא עליו במדרגה הנמוכה יותר והיא בעצם מתבטלת.
תפילה - התפילה הוא על אותו עיקרון של התשובה כי כאשר אדם מתפלל בכוונה הוא מתקרב אל ה' ומתעלה מהמדרגה שהוא היה בה.
עכשיו אתם שואלים מה עם צדקה? ואיך זה קשור לדבר תורה של "אח..." ? ומה הייחוד של מצוות צדקה שדווקא היא מעבירה את רוע הגזירה?
אז ככה:
צדקה - הייחוד של מצוות צדקה זה שכאשר יש עני שעומד למות ואני נותן לו צדקה, אז כל המצוות שהוא יעשה מעכשיו וכל המצוות שהצאצאים שלו יעשו מעכשיו יש לי שכר עליהם כי בזכותי הוא עושה אותם,ואז כאשר נתתי צדקה הקב"ה מחשב לי את כל השכר שיהיה לי ורואה שאני לא באותה מדרגה שהייתי בה
וזה ייחודה משאר מצוות ששאר מצוות צריך השתדלות עצומה ומייגעת כדי שהם יעלו אותך ממדרגתך אבל מצוות הצדקה מעלה אותך בשניה! וכן מצוות התפילה ומצוות התשובה
יום טוב!
האא ו - יש סיכום למטה. אח..אחרונה
חידהאלישע בן אבויה
בס"ד
איפה כתות שלוש פעמים ויקרא אל ה'?
*כתובאלישע בן אבויה
רמז??? פרשת ויקרא אולי???כפ"ד בנשמה
יש מקום ספציפי?? או פשוט בתנ"ך?? פרויקט השו"טבן של מלך
ז"א
יש איזה תדירות כלשהיא או אחד למיליון??
נה לדיק יותר פעם הבאה..
יונה ממעי הדגה, לא?יהודי מרמ"ג
תשובהאלישע בן אבויה
בס"ד
"ויתמדד על הילד שלש פעמים ויקרא אל ה' ויאמר ה' א-להי תשב נא נפש הילד הזה על קרבו"
(אליהו)אלישע בן אבויה
חשבתי על אליהו אבל...יהודי מרמ"ג
יותר בכיוון של הר חורב....
חח יפהה אהבתי!!שמחה ואמונה
לא נתת זמן לחשוב..נצח לנצח!!!
חשבתי שזה זה הרועה
אבל לא הייתי בטוח ולא רציתי להתחכם 
אם כבר אז שואלים על מי נאמר עובד וטוב לו?
על מוש השור...קינמון
איפה כתוב 'מה נשמע'?אלישע בן אבויה
מי אמר למיאלישע בן אבויה
בס"ד
"אין כמוהו"
"אין כמוה"
"למי אתה ואנה תלך"
"אנה אתה הולך"
"אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה"
"ועל מרא שמיא התרוממת ולמניא די ביתה היתִיו קדמך"
"למה חרה לך"
"ההיטב חרה לך"
תשובותייבין השמשות
בס"ד
"אין כמוהו" -
1. שמואל אל עם ישראל, על שאול (שמואל א', י', כ"ד)
2. הקב"ה אל השטן (איוב, א', ח')
3. ^^^^^^^^^^^^^^^^^ (איוב, ב', ג')
"אין כמוה" - דויד אל הכהן, על חרבו של גליית (שמואל א', כ"א, י')
"למי אתה ואנה תלך"
יעקב אבינו אל אחד מעבדיו (בראשית, ל"ב, י"ח)
"אנה אתה הולך"
זכריה אל האיש "ובידו חבל מדה" (זכריה, ב', ו')
"למה חרה לך"
הקב"ה אל קין (בראשית, ד', ו')
"ההיטב חרה לך"
הקב"ה אל יונה הנביא (יונה, ד', ד', וגם ד', ט')
ולא, אני לא יודעת את התנ"ך בע"פ
לא חשבתי..אלישע בן אבויה
בס"ד
"למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה" (למען הסר ספק - אין להשתמש בפרויקט השו"ת ודומיו)
****בין השמשות
בס"ד
קודם כל, לגבי האייקונים הבוכים, נא להתעלם....
דבר נוסף, לגבי הפסוקים בארמית:
"אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה" -
לא יודעת בדיוק מי אמר למי, נראה לי ירמיה, בספר ירמיה, י', פס' י"א
"ועל מרא שמיא התרוממת ולמניא די ביתה היתִיו קדמך" - סורי... אין לי תשובה.
אלישע בן אבויה
בס"ד
כן, זה ירמיהו אמר. ככל הנראה לישראל שכבר גלו, שלא יתפתו לעבוד את אלהי העמים.
השני זה דניאל לבלשצר המלך, אחרי שאכל ושתה בכלי המקדש.
לא ענית על התשובה איפה כתוב 'מה נשמע'אליהועיני
א. לא עונים על תשובות, אלא על שאלות.אלישע בן אבויהאחרונה
בס"ד
ב. גם מה שכתבתי "למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה" - זה היה אמור להיות שאלה של מי אמר למי, אבל כנראה אף אחד לא הבין.
ג. גם אף אחד אחר לא ענה, למה תמיד נטפלים אלי?.. 
מישו פה מכיר קצת ספר מלכים ב'נדנדה כתומה.
פרק ג'- ויכול לענות לי על קושיה קטנטונת?
תודה,
אני...
אשמח לנסות..הרועה
גם אניאלישע בן אבויה
גם אנינועמיק
גם אני-Rעות-
כנ"ליאיר ויזנר
"ועמך כולם צדיקים"אוהבת את אבאאחרונה
בס"ד להש"ית
איזו רוח התנדבותית! עם ישראל הצדיק.
הבאים שרוצים לעזור- לפנות ישר באישי.
מי רוצה לעזור להפיץ את עניין ביהמ"ק?קינמון
בימים רביעי חמישי שבוע הבא (כ"ו-כ"ז תשרי) אנחנו מצלמות סרט הפצות בנושא השאיפה שלנו לבית המקדש.
לסרט אנחנו מחפשות חבר'ה שגרים באיזור אשקלון שיהיו ניצבים בסרט ויצטלמו לכמה קטעים קצרים.
(אפשר גם רק אחה"צ-ערב..)
החזרי נסיעות, אוכל ושתיה- עלינו..
כל מי שמוכן לעזור לפרויקט החשוב הזה- מוזמן לפנות אלי באישי..
תזכו למצוות!
סקר- בתפילה אתם מכוונים רק על הבקשות שלכם?tomerittal
בס"ד
שאלה שמטרידה אותי! כמה מהאנשים מתפללים כל תפילה, על עמ"י: על יהונתן פולארד, על גילעד שליט, על החיילים, וכ'ו.
יום אחד, אני חזור מהתפילה- ואז 2 שכנים לא שומרי תורה ומצוות שאלו אותי בציניות "נו.. התפללת גם עלינו?"
רק מאז התחלתי לחשוב על זה.
ומעניין אותי... עד כמה זה במודעות של האנשים כשהם מתפללים.
אשמח לתגובות, מועדים לשמחה..
שאלה יפה תומר.אוהבת את אבא
בס"ד להש"ית
התשובה שלי היא: "כן."
גם תכלס, התפילה עצמה היא "כללית" שנתפלל על כולם.
ברור שיש מקום לבקשות קטנות. ותמיד מבקשים על דברים שקשורים אלינו.
לוידעת, תמיד יוצא לי להגיד בתפילת שמונה עשרה:
"ה', מי שצריך את התפילה שלי שיקח אותה.."
ואז יש לי הרגשה שעשיתי משו. מי שצריך אותה, בין חולה לוקמיה, או סתם "מתרחק" מקבל אותה.
זה אושר. שמחה.
וגם מתפללת על יהונתן פולארד, כל יום ב"ה.
וגם על א"י.
וגם על המשפחה שלי.
על כולם.
על כל עם ישראל!
זה כיף.
יש גם תוספות של תפילות..אז בכלל תענוג להתפלל.
----(=טליה=)
את האמת,תמיד בתפילות אני משתדלת להתפלל על כלל ישראל(גאולה,שיתבטלו גזרות קשות וכו'..)
וכן,גם על גלעד שליט ופולארד.
אבל תמיד יש את הזמנים שאין כוח אפילו להתפלל על עצמך...ואז גם לא כ"כ חושבים על אחרים.. וחבל,כי כל תפילה שלנו על עמ"י,א"א לדעת למה זה יכול לגרום..!!
אני אישיתאלישע בן אבויה
בס"ד
(לאט לאט אני מגלה כמה אני יוצא דופן בעניין הזה) משתדל לכוון מה שכתוב בסידור, ולא כל מיני דברים מסביב..
אבל..יעל =)
בע"ה
כשבסידור כתוב 'סלח לנו אבינו כי חטאנו' - אתה מתכוון רק על החטאים שלך, או על החטאים של כל עמ"י?
אני משתדלת לכוון על כלל ישראל, אבל לא תמיד מצליחה..
אני משתדלת לכוון על כלל ישראל, אבל לא תמיד מצליחה..
אני לא יכול לכפר על חטאים של כל ישראלאלישע בן אבויה
בס"ד
אני לא אשם בהם, ואני לא כהן גדול ביום הכיפורים..
ברור שלא..יעל =)
בע"ה
אבל אתה יכול לבקש מהקב"ה סליחה גם בשם יהודים שנחשבים תינוקות שנשבו, שלא מתפללים. לך יש את הזכות להתפלל, אבל להרבה יהודים אין אותה..
אבל הברכה הזאת היתה סתם דוגמא.. התכוונתי שכאשר בתפילה יש בקשה שמנוסחת בלשון רבים - אתה מתכוון לכלל ישראל או לעצמך בלבד?
אבל הברכה הזאת היתה סתם דוגמא.. התכוונתי שכאשר בתפילה יש בקשה שמנוסחת בלשון רבים - אתה מתכוון לכלל ישראל או לעצמך בלבד?
תלוי אםאלישע בן אבויה
בס"ד
כוונת הברכה לרבים או רק לי. לדוגמה: כשאני אומר 'על הצדיקים ועל החסידים..' אני לא מתכוון רק לעצמי. כשאני אומר 'ולמלשינים אל תהי תקוה וכל הרשעה כרגע תאבד וכל אויביך מהרה יכרתו והזדים מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכניע במהרה בימינו' אני בכלל לא מתכוון לעצמי..
[הייקיות שופעת פה.. ]הסנה-בוער
[Like]אלישע בן אבויה
אממ, זה תלוי...ii
יש ברכות שתמיד כן... - מברכת גואל ישראל ועד הסוף...(טוב, זה ברכות כלליות...)
השאר - תלוי במצב רוח...
>הסנה-בוער
בס"ד
לא תמיד חושבים על זה, וברוב עוונותי אני גם לא תמיד מתכוונת בתפילה,
אבל בד"כ אני מקפידה לומר גם בקשות אישיות בלשון רבים [זיווג, בריאות וכו'..]
מה אכפת לי לבקש גם על אחים שלי?
נוסח התפילהאנונימי (פותח)
יש הרבה אנשים שמוסיפים בקשות אישיות בשמע קולנו, אבל הם לא יודעים שזה לא טוב , יש מעלה בנוסח התפילה שחכמים תקנו לנו יש בזה סודות עמוקים מאד שרק רבנים גדולים מכוונים בהם ואם אנחנו משנים את התפילה אנחנו הורסים חלק ממנה
ועכשיו למה שאני עושה: אני יודע שזה לא פורום ברסלב אבל בכל זאת
בתפילה אני מכוון אך ורק בפשט התפילה (מה שכתוב בסידור) ואחרי זה בערב בהתבודדות אני מוסיף בקשות כלליות ופרטיות חופשי
רק לפני עמונה ואריועים דומיםלוטמניה
התפללתי על כלל ישראל.
ביום-יום, אני תמיד מתפללת רק על עצמי.
זה ממש תלוי.בובספוג
בעופרת יצוקה התפללתי על כולם, וזה באמת היה תקופה נהדרת במובן מסוים.
וגם יש חלקים בתפילה שמזכירים לי כל מיני אנשים צדיקים שסובלים סתם, אז אני מתפללת עליהם.
ויש חלקים שאני מתפללת על כל עמ"י.
ב"סלח לנו אבינו כי חטאנו" אני מתפללת על עצמי.
אם מכוונים בתפילת שמונה עשרה השאלה הזאת לא שייכתgolaniאחרונה
כי שמה יש בקשות על המצב הכללי
כעת: 199 שנים לפטירת ר' נחמן מברסלב זצוק"ל וזיע&quהשם הוא המלך!
עוד שנה - 200 שנה בדיוק להסתלקותו (ח"י בתשרי תקע"א, בגיל 38).
זכותו תגן עלינו אמן,יהא זכרו ברוך, ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
ו..?אלישע בן אבויהאחרונה
יום כיפור\שבתצ.מ.צ
היה לנו בכיתה דיון על מה יותר חמור יום כיפור או שבת? אז 2 שאלות.
מה יותר חמור? ועל בסיס מה?
ולמה זה משנה?(אני ידעת שאת זה אני אמורה לשאול את המורה שלי אבל יש לנו חופש עד אחרי סוכות)
בעיקרון שבת...ii
העונש על מחלל שבת חמור יותר
סקילה יותר חמור מקרת?צ.מ.צ
סקילה = הגוף מת.
קרת = הנפש מתה.
לי נראה שהעונש ביום כיפור יותר חמור לא.
*?צ.מ.צ
סקילה יותר חמורii
............אוסקר
ברור...סקילה זה למות בייסורים..
תסבירו לי בבקשה...צ.מ.צ
תסבירו לי בבקשה, למה סקילה יותר חמור מקראת (בידי שמים)?
{עדיף למות בייסורים ולהישאר יהודי, מלמות מיתה קלה(?) ושבשמים לא יחשיבו אותך כיהודי. לא?}
זהו כרת.. ולא קראת..כפ"ד בנשמה
בכרת אפשר לבטל את גזר הדיןאלישע בן אבויה
בס"ד
בסקילה לא.
כרת יותר חמור כינועמיק
כרת= מיתה בידי שמים.כלומר גזר דין מהשמים שאומר שהאדם ימות,זה לאו דוקא אומר שגם הנפש שלו מתה.המיתה מכפרת על החטא(יחד עם תשובה).
סקילה זו מיתה מאד מפחידה וכואבת(ליפול ברגלים וידים קשורות מגובה 2 מטר),ובכלל,כרת אפשר לבטל ע"י תשובה,תפילה וצדקה,ומיתות שבידי אדם(סקילה,שרפה,הרג וחנק)אי אפשר.
חוץ מזה,הקדושה של היום נמדדת בין השאר לפי מספר העליות לתורה. למשל בראש חודש 4 עולים.בחגים 5. ביום כיפור 6.ובשבת7.
זה משנה למקרה שאת יודעת שתצטרכי חס וחלילא לחלל את אחד הימים,ואת שואלת איזה עדיף.
סקילה זו מיתה מאד מפחידה וכואבת(ליפול ברגלים וידים קשורות מגובה 2 מטר),ובכלל,כרת אפשר לבטל ע"י תשובה,תפילה וצדקה,ומיתות שבידי אדם(סקילה,שרפה,הרג וחנק)אי אפשר.
חוץ מזה,הקדושה של היום נמדדת בין השאר לפי מספר העליות לתורה. למשל בראש חודש 4 עולים.בחגים 5. ביום כיפור 6.ובשבת7.
זה משנה למקרה שאת יודעת שתצטרכי חס וחלילא לחלל את אחד הימים,ואת שואלת איזה עדיף.
אם להאמין לעדות תנאים (או אמוראים?)אלישע בן אבויה
בס"ד
אני לא זוכר מי ואיפה, אבל כתוב איפשהו שאף פעם האדם לא נשאר בחיים מספיק זמן בשביל שיזרקו עליו אבן, ככה שזה כנראה לא מספיק לכאוב נורא..
שלושה דברים:עוזיה
א. יום כיפור חמור משבת. מה לעשות, ככה חכמים אמרו. לכן ביום כיפור מקלים בדברים שאסורים בשבת (לא בדרך כלל, במקרים ספציפיים).
ב. אם א-לוהים נתן לבני האדם את הסמכות להרוג מישהו, כנראה שהוא עשה משהו מ-א-ד גרוע. לכן סקילה נחשבת לחמורה מכרת.
ג. המשוואה של: "ככל שהעונש קשה יותר כך העבירה חמורה יותר" היא לא משוואה נכונה. למשל: לשון הרע. אין שום עונש מוגדר על לשון הרע (אמנם חכמים אומרים שצרעת באה על זה, אבל זה גם בידי שמים וגם זה לא מפורש מן הפסוקים), ובכל זאת אומרים עליו שהוא חמור מכל עבירות שבתורה.
עוזיה.
כי לשון הרעאלישע בן אבויה
בס"ד
זה לאו שאין בו מעשה, ורק במקרים מאוד חריגים יש עונש על לאו כזה (עדים זוממים, מוציא שם רע).
ואתה בדיוק מוכיח את טענתי.עוזיה
לא נכוןאלישע בן אבויה
בס"ד
כי בלאו שאין בו מעשה אין על מה לחייב אותך, כי בעצם לא עשית כלום. זה משהו יוצא דופן.
אם זה היה פשוט כמו שאתה אומר לא היו נשברים כל כך הרבה קולמוסים על השאלה למה 'אין עונשין מן הדין'.
יוכה"פ יותר חמור.. "שבת שבתון יהיה לכם"שירה =)
עייני כאן:עוזיה
הרב אביגדור נבנצאל, שיחות לפרשת השבוע, ספר שמות, עמוד שס.
מסביר ששבת חמורה מיום כיפור.
גם הרב שטינזלץ בספרו "אור ודרך" כותב שמבחינה הלכתית שבת חמורה יותר, אך יום כיפור קדוש יותר.
אם אינני טועה, כבר בגמרא מובאת דעה שונה: נאמר על שבת "וקדשתו מכל הימים", לרבות את יום הכיפורים. סלחי לי שאינני זוכר את המקור.
גאוניאלישע בן אבויה
בס"ד
"ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש"
"ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה'"
זה לא טון ראוי, חבר...עוזיה
כשאני ישיר מתעצבנים עלי,אלישע בן אבויה
בס"ד
כשאני ציני מתעצבנים עלי. אתם רוצים שאהיה צבוע?
פספסת את ההבדל.עוזיה
ציניות לא לגיטימית. לא בפורום כזה (ולדעתי באף פורום).
ישירות - זה כבר עניין של טאקט.
אבל בוא לא נסיט את הדיון...
הסבר?צ.מ.צ
אם הבנתי נכון את מה שאתם אומרים\כותבים אז יום כיפור יותר חמור משבת אבל שבת יותר קדושה?
ונועמיק אם זה משנה למקרה שאני יודעת שאצטרך חס וחלילא לחלל את אחד הימים,ואני שואלת איזה עדיף, אז איזה עדיף?ולמה?
הפוך.עוזיה
שבת יותר חמורה מבחינה הלכתית. השאלה היא האם יום כיפור יותר קדוש, ועל זה חלקו הפוסקים.
מה עדיף לחלל? טיפשי לענות על זה, אבל כנראה שיום כיפור. כן, מגוחך שאנשים מחללים שבת אבל צמים ביום הכיפורים...
תודהצ.מ.צ
שבת היא אות הבריתאלישע בן אבויה
בס"ד
"ביני וביניכם לדורותיכם לדעת כי אני ה' א-להיכם". גוי ששבת חייב מיתה, ומי ששומר שבת מודה במלכות ה' ושאין עוד מבלעדיו. האמת היא ששבת נראית לי הרבה יותר מרגשת מיום כיפור..
מרגשת- מבחינת מה?כפ"ד בנשמה
שבת....יהודי מרמ"ג
וכן סקילה חמורה יותר מכרת(כל מיתות בית דין חמורות מכרת)....
שבת זה מששת ימי בראשית, יום כיפור לא.
יום כיפור זה "שבת שבתון" דהיינו שבת "קטן" כזה.
כל שבת היא שבת שבתוןאלישע בן אבויה
בס"ד
כמו שכתבתי למעלה.
ולעצלנים אכתוב שוב:
"ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש"
"ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה'"
בטח יש עוד הרבה מקומות שלא עולים בראש..
ראיתי אבל אחרי.....יהודי מרמ"ג
תלמדו קצת על העניין...יהודי מרמ"ג
ותבינו ששבת יותר חמורה.....
אני בהתחלה הייתי בטוח שכולם יודעים את זה....
נ.ב. תנסו לצבוע את הסמיילי תראו איזה מגניב....
סקילה חמורה יותר, אך יש לכך כמה היבטיםהשם הוא המלך!
רוצח למשל, וכן הבא על אשת איש (ל"ע) - מיתתם בחנק, ולעומת זאת חילול שבת דינו בסקילה.
ואולם, על שפיכות דמים ועל גילוי עריות נאמר 'יהרג ואל יעבור' מה שאין כן בשבת.
אשר על כן, לכל דבר ישנם כמה מישורים בהם ניתן לבחון אותו, ובאשר לעניינו:
יש דשברים בהם שבת חמורה יותר, ויש שלהיפך, ובאמת אין זה כ"כ רלוונטי למעשה, כי על שניהם יש להקפיד.
שיהיה חג שמח לכולנו!
...יורביתאחרונה
"מקפלין את הכלים ארבעה וחמישה פעמים, ומציעין את המיטות מלילי שבת לשבת... רבי ישמעאל אומר, מציעין את המיטות מיום הכיפורים לשבת, וחלבי שבת קרבין ביום הכיפורים; רבי עקיבא אומר, לא של שבת קרבין ביום הכיפורים, ולא של יום הכיפורים קרבין בשבת."
[משנה שבת, ט"ו, ג']
ברטנורא שם, ד"ה "מיום הכיפורים לשבת": "...לפי ששבת חמור מיום כיפור."
ברטנורא שם, ד"ה "מיום הכיפורים לשבת": "...לפי ששבת חמור מיום כיפור."
אבל בסופו של דבר הלכה כר"ע.
[אל תראו אותי חכמה, למדנו את זה בשיעור משנה..]
הקשיבו הקשיבואלישע בן אבויה
בס"ד
חידון נושא פרסים ועוזניות! (מי שלא הבין - שלא ינסה להבין..)
נתחיל במשהו קליל:
תנו לי כמה שיותר מקומות שמוזכר חג הסוכות בתנ"ך. בונוס מיוחד למי שיתן לי משהו שאני לא מכיר.
למקומות...
היכון...
הי, התחלת לפני הזמן! לך מכאן!
למקומות...
היכון...
צא!
לתשומת לבכםאלישע בן אבויה
בס"ד
נא לא להשתמש בפרוייקט השו"ת ושאר מיני תוכנות אשר אינן מכבדות את המקום. וגם לא באנשים אחרים.
בדיוק אתמול נתקלתי בשניים >>אוהבת את אבא
בס"ד להש"ית
אני עושה את זה בשביל הכיף ולא בשביל כל דבר אחר.
בספר נחמיה: [פרק ח']
"...בְּיַד מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.." [פס' יד]
וזה ממשיך בעוד פסוקים:
"וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב.." [פס ט"ו]
"וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים.." [פס' טז]
וככה זה ממשיך בעוד כמה פסוקים.
בספר זכריה: [פרק יד]
"וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת.." [פס' טז]
ממש השגחה. בדיוק אתמול קראתי את הדברים הללו בד"ת שונים לגמרי.
וכמובן אם זכור לי נכון צריך להופיע גם בספרים: ויקרא, במדבר.
צריך לחפש. אני ממש לא זוכרת המון פס' בעל פה.
זה בסדר, אין באמת פרסים..אלישע בן אבויה
ועוזניות יש?זכוכית מגדלת
עוזניות, דאות, איות, וכו'אלישע בן אבויה
בס"ד
אין.
אז שכח מזה.קוגל ירושלמי
אני לא יפתח פה עכשיו תנ"ך בשביל לטרוח סתם 
כן, בידיוק תכננתי מנגל של עוזניותתולתולאחרונה
אי. מתוק! אני לא יכול לחכות עם זה... אח..
לא יודע מה איתכם , אבל כבר הרבה זמן לא טעמתי כ-ז-ה ד"ת.
וואו. כי - זו שאלה אשכרה אקטואלית ו -
יש מצב שהיא תפתור לכמה מאיתנו את ה - "וואי. איזה חום. אני מת/ה..."
------ יש סיכום בקצרה ממש למטה ----- [אבל , כמובן , עדיף לקרוא את ה - "ארוך". ]
]הנה: תחרטו - תזכרו - ו...אולי תתלהבו - ו - "תפתרו" (או לפחות תבינו ) ת'חום הבא בסוכות ,
כי...לא הולך להיות כ"כ קר השנה...או במילים אחרות - "קצת" חם...
) ת'חום הבא בסוכות , כי...לא הולך להיות כ"כ קר השנה...או במילים אחרות - "קצת" חם...
יאלה , נקפוץ פנימה --->
כותב הרמב"ם הלכה בקשר לסוכות:
אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן , בחג הסוכות הייתה שם במקדש שמחה יתרה שנאמר "ושמחתם לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים"
רגע , ת'כלס - רוצים שנשמח בסוכות "עד הגג". כמובן , הרי כתוב "ושמחת בחגך"...
אבל , אם נחשוב על זה לרגע - זה ממש לא מובן. רוצים שנשמח ו...מוציאים אותנו החוצה?!
בלי מזגן. שהמצב הוא: שבשביל להגיע לכיור לניטול ידיים צריך ללכת כמה מאות מטרים. האא...ו - כל הזבובים פתאום גילו שאנחנו קיימים וממש לא רוצים לעזוב אותנו. ועוד שתמיד יהיה ת'מישו הזה שימצא חתיכת סכך בתוך המרק שלו [גם לכם זה קורה? ] - תגידו - ככה רוצים שנשמח?! לא היו יכולים לתת לנו להשאר בבית?? איפה שאין את כל הדברים המעצבניים האלו. זה לא טיפ טיפה סותר שה' רוצה שנהיה שמחים אבל מצד שני אומרים לנו - "אתם חייב לגור מחוץ לבית"?? ו - עוד זה לא סתם שמחה כמו כל חג , זה "זמן שמחתינו" , אז...איך בדיוק ככה אפשר לשמוח?!
] - תגידו - ככה רוצים שנשמח?! לא היו יכולים לתת לנו להשאר בבית?? איפה שאין את כל הדברים המעצבניים האלו. זה לא טיפ טיפה סותר שה' רוצה שנהיה שמחים אבל מצד שני אומרים לנו - "אתם חייב לגור מחוץ לבית"?? ו - עוד זה לא סתם שמחה כמו כל חג , זה "זמן שמחתינו" , אז...איך בדיוק ככה אפשר לשמוח?! אלא - אומרים חז"ל יסוד ע-נ-ק בחיים שלנו. והוא , ענין השמחה. "ושמחת בחגך" -
הפשט הוא , שאפשר לראות מהי שמחה אמיתית - דוקא בסוכות. דוקא אז , זו שיא השמחה.
ה' מוציא אותנו החוצה ובד בבד אומר לנו שנהיה שמחים , כי הוא בא ללמד אותנו - כך , בהסתכלות כזו - זו היא השמחה. כאשר תבינו - אומר לנו ה' - שהעולם הזה הוא עראי , הוא לא העיקר - אתם תהיו שמחים. ו - הנה , בואו תתבוננו בסוכות. כי - הציווי שתהיו שמחים והחיב לצאת לדירת עראי , לא רק שזה לא סותר אחד את השני , אלא , זה משלים אחד את השני. כך , על ידי שתצאו החוצה , על ידי שתתבוננו ותזכרו שהעולם הזה כולו רק מעבר לעולם האמת. העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא - בפני עולם הקבע שלנו , אם תתבוננו בסוכה , תראו כמה זה מסתדר. אם האדם יחשוב שהעולם הזה זה מטרתו - הוא אבוד. הוא בחיים לא יהיה שמח. ו - זאת למה?
כי הרי תמיד יהיה לחבר ת'וולבו היותר חדישה... ו - תמיד הוא ירצה מאתיים אפילו שיש לו מאה בכיס. וכל הזמן הוא ירדוף אחרי הדולרים , כי - הרי זו היא התכלית שלו - "להיות מאושר" - להגיע הכי הכי גבוה בעולם הזה...
כזה אדם בחיים לא יגיע לשמחה. כי הוא פשוט שוכח ששמחה זה דבר רוחני. הוא שוכח ש - "איזהו עשיר? השמח בחלקו" - הוא שוכח שכזה אדם הוא גם עשיר , גם מאושר וגם שמח , כן , בקצת שיש לו...כי האדם השמח בחלקו מבין שאנחנו כאן לזמן מועט ביחס לעולם הבא - ממילא , למה לרדוף אחרי דברים?! האדם המאושר באמת משתדל לחיות בעולם בכדי להכי ת'תיק אוכל של הנשמה , לעולם הבא. ולא בכדי לאגור סתם דברים שכאשר ילך מהעולם לא ישאר לו כלום...
לסיכום: ממילא - זה לא סותר - מובן בטוב טעם את הציווי להיות בחוץ בחג מצד ו - להיות שמחים בחג מצד שני. כי , זה פשוט אחד. אדם שמרגיש שהוא חי בסוכה - שהוא חי בדירת עראי - רק , אבל רק אדם כזה יכול להיות שמח בחיים.
---- מי שיכול להקפיץ - שיעשה טובה , זה יעזור הרבה. תודה ----
----בעז"ה שנזכה כולנו שיהיה חג מלא שמחה. מלא אור אמיתי של הרגשת ה'.
שנזכה כולנו לראות את מה שיש לנו ולשמוח בו - שנהיה מאושרים באמת. ו - במהרה ,
בעז"ה שנזכה לבנין בית המקדש ולגאולה השלימה.
א-מ-ן.
חג שמח לכל עם ישראל!
ישר כוח!צ.מ.צ
ממש יפה!
ואווו.. יפה ממש!!! יישר כח! אשריך!!נעמונת!!!
אני דווקא ממש אוהבת סוכה.. לא מפריע לי לצאת מהבית שבוע בשביל זה (במחיוחד שאני בת, ואני לא ישנה שם)
חג שמח!
(במחיוחד שאני בת, ואני לא ישנה שם) חג שמח!
יפה מאד....אבל שאלה-אליו2
דווקא בגלל שיש לנו על מה לשמוח למה צריך ציווי מפורש...??
לא יותר הגיוני שיהיה מצווה לשמוח איפה שלא ברור לנו למה??
שאלה יפה.אח..
רק , אחי , בא נקח אותה יותר בכלליות >
אותו דבר אפשר לשאול על כ-ל (מחלוקת ראשונים על "חוקים" - האם יש טעם אלא שאנו לא יודעים או שאין טעם) - המצוות - אם יש טעם למצוות , למה יש צווי לשמור אותם?
אותו דבר אפשר לשאול - אם יש סיבה למה לעצור באדום - למה צריך לחייב לעצור באדום?
וכדו'.
ו - התשובה לעניות דעתי היא:
המצוות הם חוקי העולם. ו - חוקים צריך לצוות , בכדי שהם יתקיימו תמיד.
כלומר , יבוא איזה אחד ויגיד - "וואלה , לא בא לי לשמוח. בשבילי יותר טוב להיות בדיכי בחוץ" -
אם לא הייתה מצוה להיות שמח , מה היינו יכולים לומר לו?? אלא , עכשיו שיש מצוה , הוא חייב - לעשות דבר הגיוני. אותו דבר עם הרמזור אדום - "אין טעם לעצור באדום ב - 3 לפנות בוקר , אין תנועה" - ת'כלס ,שלא יעצור.
בא החוק ומחייב - עצור. זה הכלל. הטעם למצוות , לא בא לתת סיבה ,אלא - להטעים את המצוה.
ככה שגם אם אין את הטעם הזה , יש מקרים שנצטרך להמשיך ללכת במצוה זו.
לכן , בחזרה לשאלה - למה צריך צווי אם זה שכלי?
כי צווי - מחייב. תמיד. צווי - מבהיר דברים שאילולא הצווי לא היינו מגיעים אליהם בקלות ע"י השכל. וכו'.
אלו רק חלק מהתשובות. כנראה שישנם עוד סיבות. אבל בנתיים , אלו מספקות לנו תשובה.
מקוה שהובנתי.
תודה אחי , בזכותך חידדתי אצלי עוד נקודה בחיים.
תודה אחי , בזכותך חידדתי אצלי עוד נקודה בחיים.
יישר כח. חג שמח לכל עם ישראל!