פורום בית המדרש (עמוד 194)

להעלות שוב את ממצאי בנוגע לכת שנקראת "בני ברוך"/"קבלה לעם" וכיוצב'?

 

אל תכנסו. סתם מעלה להם רייטינג.

אם מישהו מוצא מקור כשר לציון יארצייטו של הרב אשלג, מוזמן להעלות לרווחת כולנו.

אז לא לקשר בבקשה.

אין חולק שהרב אשלג היה אדם צדיק. אם אני לא טועה היה לו קשר עם הרב קוק.

יש  בעולם מקובלים אמיתיים, לא כול מי שמציג את עצמו כמקובל הוא באמת כזה אבל בהחלט יש מקובלים אמיתיים

"אם מישהו מוצא מקור כשר לציון יארצייטו של הרב אשלג, מוזמן להעלות לרווחת כולנו."

 

אמרתי כמה פעמים בעבר, שהרב אשלג לא קשור לאלה שמתיימרים להיות ממשיכי דרכו.

בע"ה

 

'בצל ידך' של הרב מאיר בזק.
זה מן הדרכה לחיים ע"פ הרב קוק ורבי נחמן..

הלב והמעיין - ארז משה דורון,

בגן החכמה - משה ארז דורון,

מכתב מאליהו - הרב דסלר,

מוסר אביך - הרב קוק.

 

זה כרגע מה שעולה לי.

בהצ'

או איזה משהו של הרב פינקוס- זה שייא היפה וממש קל להבנה!
ב"הצלחה..
[איזה כייף לאח שלך שיש לו אחות כזאת חמודה!]

ספר שמצליח לדבר על דברים גבוהים בצורה פרקטית ומועילה. מומלץ.

אורחות צדיקים.(על מידות..יפה.)

חובות הלבבות.

בגן האמונה המבואר.

 

חשבתי שבגן החכמה זה של הרב שלום ארוש גם..מוזר

בהלם מחוסר הבושה.

מותר לאדם לשאול את חבירו, מה שלום הגברת?,כי זה נימוסי

אבל לומר לאדם דרוש בשלומי לאישתך זה אסור כיון שזה יוצר חיבור בין האיש והאישה האלה. 

בס"ד

 

מקור הטעם בגמרא בקידושין "ימסור מר שלמא לילתא" ומובא בפוסקים שאסור הדבר.

 

אולם כיום יש שכתבו להתיר בגלל שכבר רגיל הדבר, ורגילים למסור ד"ש אחד לשני. יש שכתבו שהבעיה היא רק במילה "שלום" אולם "מה נשמע?" ניתן לומר גם לאישה עצמה.

 

בספר "יש צנועים חוכמה" לקראת סוף הספר מביא להתיר דבר זה כיום, מהיסבה שהזכרנו לעיל, וכל אחד ישאל את רבותיו.

א. גם מה שמוזכר בגמרא - עוסק באישה נשואה. צריך להיזהר מלהחיל כל דבר שנאמר על נשים נשואות על נשים רווקות. למשל: כשאני מדבר עם חברה של אשתי בטלפון אני שואל "מה שלומך", וכשאני מדבר עם מישהי נשואה אני שואל "מה שלומכם". ככה זה גם יותר נכון הלכתית וגם יותר יפה - לשאול גם בשלום הבעל... (אפשר לשאול גם את הבנים הנשואים מה שלומכם - הבעיה הגמרא היא שהוא שלח שלום במיוחד לאישה. ואאל"ט מדובר שם על כוס יין, או שאני מבלבל עם סיפור אחר).

 

ב. היו שכתבו שלדרוש בשלומה אסור, הכוונה היא לשאלה בשלומה כשממתינים לתשובה. נכון שהמילה ד"ש היא ד'רישת ש'לום, אבל אף אחד לא מתייחס לזה כך כיום.

 

ג. הספר "את צנועים חכמה" הוא בערך איסוף כל החומרות האפשריות. הוא גם כותב את זה, אם אינני טועה. יפה שהוא מתיר את זה...

חחחח.. סתם..

אני כן מוסרת ד''שים.. ולוידעת מה ההלכה..

שעד עכשיו מסרתי ד"שים.. אבל העירו לי על זה..

אז- מבררים!

ובודקים מה ההלכה..

בנתיים- זה נשמע בסדר..

תודה רבה!

אם יש חידוש..

אשמח לשמוע!

מותר לצורך נישואים  בלבד....

ואם שואלים, לענות בשפה רפה....

גם בשביל לדעת את הדרך מותר לשאול אישה אבל אן יש גבר אז לשאול את הגבר....

לוידעת מישום מה זה נראלי שיש מקום להקל כיום לא?!

זה שונה מפעם..(לא שאני חושבת שהתורה משתנה..)

אישה נשואה.. ברור שאסור.. זאת אשת איש..

אבל סתם כאלה שמכירים, סניף, שכונה, התנדבות כלשהיא וכו'..

איפה הבעיה..?

דווקא היום יש מקום להחמיר,

עם כל הקלות ראש הקיימת במקומות אלו....

מה אתם אומרים על מה ש"אחד מאלף" כתב?!

 

זה מהתגובה הקודמת-

ב- תמידד!!!

לרוב.. אומרים תודה אולי תוקעים

ולא ממש חושבים על זה..

אז איזה קירבה כבר יכולה להיות?

בס"ד להש"ית

יישר כח. ;)

בס"ד

 

ישר כוח צדקת!!

בעזהי"ת

 

במוח שלך- לא אכפת לך איך תרגישי בעוה"ב, כי המוח שלך- לא יהיה בעוה"ב. אבל הנשמה שלך- שנמצאת איתך בעוה"ז, ומשדרת לך שדרים שכדאי לשמוע- תהיה בעוה"ב, ותרגיש.

 

[הייתה לי פעם תאוריה כזאת, שזה לא 'שכר ועונש': עשיתי ככה- ואני אחטוף על זה עונש. אלא עשיתי ככה- וכשאני אעלה למעלה אי"ה, אני אראה את המשו הזה- אם הוא בדרך הנכונה, אני- הנשמה שלי- כ"כ אשמח, שהלכתי בדרך הנכונה.. וזה בעצם ה'תענוג' של העוה"ב. ואם ח"ו זה בדרך הלא נכונה- אז אני אתעצב כ"כ שטעיתי, ואייסר ת'צמי- וזה הייסורים של העוה"ב, מה דעתכם?]

כאן יש דיון שבעז"ה יענה על השאלות הטובות ששאלת -

 

 

 

ו - עוד תוספת -

 

נגיד שמישי היום מתחתנת. היא באה עם השמלת כלה - מוכנה עלייה. שמלה לבנה ו...
מרהיבה ביופיה. אך ש - פתאום - היא מרגישה כאב ברגל. אוווך. דווקא עכשיו?!
היא מורידה את הנעליים ו...רואה שנכנס לך לנעל נעץ וזה פגע לה קצת ברגל. איי. זה כואב.
באים אלייה - ואומרים לך - תקשיבי , שני אפשרויות עומדות מולך:
א) אנחנו מוצאים לך את הנעץ עכשיו - שמים תחבושת עם חומר מחטה - ו...הופ! תוך שבועיים את כמו חדשה!
אבל - את לא תוכלי לרקוד היום! מצטערים. אבל...זה המצב.
ב) או ש...אנחנו מוצאים את הנצץ - ו...לא חובשים את המקום - אבל - תדעי לך - אם לא חובשים את
המקום עכשיו - הזיהום תוך כמה שעות מתפתח ו - הואיל והנעץ היה מלוכלך ומזוהם - יתכן ויצטרכו לכרות לך את הרגל.

מה היא תעדיף?
לסבול עכשיו - ובהמשך יהיה לה טוב - או שיהיה לה טוב עכשיו - אבל אחר כך....??

אדם נכנס לניתוח - "האאא?" הוא צועק.
"מה אתם משוגעים?! אתם רוצים לחתוך לי את הבטן?!?"
"כן". אומרים לו - "יעיוני - אם לא נחתוך...המחלה תגמור עלייך סופית".

יכאב עכשיו - רק בשביל שאחר תהיה - ב-ר-י-א.

ו...על הדרך - אגיד דבר תורה קטן - סבבה?
למה מברכים בראש השנה - "שיהיה לך שנה טובה ומתוקה"?
מספיק - או טובה , או מתוקה...אז , למה להאריך?
ועל זה עונים תשובה שגם תסביר את שאלתך -
יש דברים טובים - אך לא מתוקים. כמו: ניתוח...
יש דברים מתוקים - אך לא טובים. כמו: שוקולד...
לכן > שתהיה לכל עם ישראל שנה גם טובה - ו...גם מתוקה!!

 

 

 

בשורות טובות!
אם צריך - אשמח להרחיב.

בהצלחה בחיים!

אח, אתה תותח!! אתה מסביר מעולה! שכוייח! 

היה לנו קורס אב"ך (זה שש שעות) והמדריכה מגיעה עם שרוולים ארוכים ונעליים(חום של הבקעה אין אחד שהולך עם שרוול ארוך ואין בת אחת שהולכת עם נעליים).

ואז כמו כל שיעור בצבא יש מקרן ואז באנו ליסגור את הדלת שניראה משהו מהמסך והיא ביקשה שלו בהמשך מישהו בא ליסגור עוד פעם והיא ביקשה שלו מטמעי "צניעות".

אחרי זה בהמשך שהיה צריך למדוד מסכה היא לא עזרה בכלל רק במילים (היא אמרה במפורש אני לא יכולה לגעת).

ואחרי זה עם מחלקה אחרת היא שאלה עד מתי(אוג' 09) אפשר להתפלל מנחה ואם אפשר להיצטרף (לצערנו לא היה אפשר אין עזרת נשים בבית כנסת בפלס)...

קיצר דוסית ברמות...(כן היא לבשה מכנסיים אין חצאית במדי ב').

ואם אין - שתצתמצמו לצד אחד והיא תעמוד בעזרת גברים בצד. לא מונעים תפילה ממישהי בגלל שאין מחיצה.

פעם בבקעות הרס"רית (! יש אחת כזאת עם שרוך כחול לבן) הצטרפה אלינו לערבית...

וחוץ מזה - ברור שיש חצאית במדי ב'! יש חצאית ברך, חצאית שמגיעה עד אחרי הברך, וחצאית שמטאטא את הבסיס. מה אתה חושב שלובשות כל הבנות של עין הנצי"ב בטירונות?

משהו פה לא מסתדר....

בס"ד

 

כנראה שהיא בתהליכים..

"ואל תתייחד אשה עם בנים רבים שאחד מהם אינו בעלה"(משהו כזה)....

גברים שבעלה אינו מהם...

מותר לאשה להתייחד עם שני גברים,

אבל לא עם רבים (מעל עשרה....)

זה גם מופיע בפירוש במשנה....

קריאת שמע אומרים לומר עד חצות הלילה. אם לא אמרת אז מותר לך להגיד עד הנץ. בערך ארבע בבוקר. שימי לך תזכורת בפלאפון, לעשר בלילה, אז תגידי את הפסוקים של קריאת שמע, וכשתלכי לישון תאמרי ברכת המפיל (ואם את רוצה את יכולה לומר שוב קריאת שמע).

 

ב. אלו ימים שלא אומרים בהם תחנון. תוכלי לראות את הרשימה אחרי שמונה עשרה של שחרית - לפני תחנון - יש שם רשימה מפורטת של ימים כאלה.

באופן כללי זה ראשי חודשים וחגים. יש עוד כמה ימים, כל חודש ניסן, מי"א תשרי עד סוף החודש, ומר"ח סיון עד י"ב בו.

אבל עד עכשיו ידעתי רק על שבתות וחגים...

תודה רבה!

[זה מובא מאתר אחר]

גדליה בן אחיקם, שמונה על-ידי מלך בבל לשלוט על שארית הפליטה שהותיר ביהודה, נרצח ע"י קנאים יהודים. רציחתו גרמה להגליית שארית הפליטה ונחשבה כחורבן בית המקדש עצמו.
צום גדליה מתקיים בדרך כלל ביום ג' בתשרי, למחרת ראש-השנה.
'צום גדליה' הינו הרביעי מארבעת הצומות הקשורים לתהליך חורבן בית-המקדש והגלות של עם ישראל. הצום הראשון, בסדר החורבן, ב'עשרה בטבת' - בו החל המצור על ירושלים; השני - ב'שבעה עשר בתמוז' – בו הובקעה חומת ירושלים; השלישי - ב'תשעה באב' - בו נחרב בית-המקדש; והרביעי - בג' בתשרי – בו נרצח גדליה בן אחיקם, ועל שמו נקרא הצום "צום גדליה".
המעשה ארע אחרי חורבן בית המקדש הראשון, בתקופת הנביא ירמיהו. מלך בבל הותיר בארץ קומץ יהודים ומינה עליהם את גדליה בן אחיקם למושל ביהודה. ירושלים הייתה חרבה והוא קבע את מושבו במצפה, אליו נאספו גם יהודים מהארצות השכנות, אליהם נסו במהלך המלחמה. בעידודו של ירמיהו הנביא החלו לעבד את האדמה ולקומם את הריסות הארץ.
קבוצת קנאים, אשר לא שמעה בקול החכמים, שאפה להמשיך את המלחמה ולגרש את הכובש, בעזרת עמון ומצרים, וראתה בגדליה בן אחיקם "בוגד" ו"משתף-פעולה" עם האויב. הם כעסו גם על כך שלא היה ממשפחת המלוכה. ביום ג' בתשרי בא ישמעאל בן נתניה והרג את גדליה בן אחיקם. אז נפוצו הנשארים והחורבן היה מוחלט.
אמרו חכמים (ראש-השנה יח, שיום זה של הריגת גדליה נקבע כצום, כמו שיום חורבן הבית נקבע כצום, "ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו".
הצום והאבל אינו רק על רציחת הצדיק, אלא בעיקר על כך שמעשה זה השלים את החורבן והביא להגליית שארית הפלטה שנותרה ביהודה.

צום גדליה

 

צום גדליה הוא יום שלישי בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם, ונכבית גחלת ישראל הנשארה, ומהריגתו התגלגלה גלותם. וכמו שמבואר כל זה בספר ירמיה, (פרק מ' ואילך).

 

צום גדליה שוה לכל עניניו לשאר התעניות, ודינים אלו מבוארים אצלינו בהלכות

תענית שבעה עשר בתמוז

כתב רבינו ירוחם, שגדליה בן אחיקם נהרג ביום ראש השנה, ומכיון שאסור להתענות ביום ראש השנה, שהרי יום טוב הוא, תקנו להתענות למחרתו, כלומר ביום ג' בתשרי. והביא דבריו מרן בבית יוסף. (ס"ס תקמט). וכן כתב המאירי, שגדליה בן אחיקם נזכר במסכת סופרים, שנהרג ביום א' בתשרי, אלא מפני שהוא יום טוב קבעו את התענית למחרתו. וכן כתב הרד"ק.

 

הלכה פסוקה בידינו (באורח חיים סימן תקנט), שכאשר חל יום התענית בשבת, ומחמת כן הוא נדחה ליום ראשון, פטורים "בעלי הברית", שהם, המוהל הסנדק ואבי הבן מלהתענות. ולפיכך, לאור מה שכתב רבינו ירוחם שצום גדליה היה צריך לחול ביום ראש השנה אלא שהוא נדחה תמיד מפני יום טוב, כתב בספר טורי זהב (לרבי דוד הלוי אב בית הדין בלבוב, מגדולי נושאי כליו של מרן השלחן ערוך), שנראה לכאורה שאם יש מילה בצום גדליה, אין בעלי הברית צריכים לצום מפני שהוא צום דחוי. אלא שיש לחלק ולומר, שבדרך כלל ניכר הדבר שהתענית דחויה, ולמשל צום תשעה באב שחל בשבת, שהכל יודעים שהוא צריך לחול בשבת, ומפני כבוד השבת הוא נדחה ליום ראשון. אבל בתענית גדליה שאין הדבר ניכר שהיא דחויה, שהרי בכל שנה היא נדחית, יש לומר שאין לנהוג בה היתר לבעלי ברית. וכן חילק הגאון רבי יהודה עייאש, שמסברא נראה שאין להקל בזה בכל צום גדליה, אלא רק בתענית שהיא נדחית והכל יודעים שהיא דחויה. וכן הכריע להלכה מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א.

 

לפיכך בשנה זו (תש"ע) שצום גדליה חל שני, דינו כדין שאר תעניות, ואסורים בעלי הברית לאכול בו

בא ננסה לחשוב איך אנחנו מתקנים היום..

למישהו יש רעיון?

אבל הייתי אומרת להשתדל יותר באהבת ישראל.

להשתדל לא לשפוט אנשים, לא לכעוס, ולנסות לראות את הטוב בכל דבר ובכל אדם.

 

[אגב אם את\ה רוצה- יש מאמרים יפים ב"כיפה"..]

גדליה נרצח בראש השנה עצמו, א' בתשרי. משום החג הצום נדחה לג' תשרי, ובשנה הבאה לד' תשרי.

להבדיל א"א הבדלות - אלישע בן אבויה, שכונה 'אחר' - שמע 'בת קול מאחורי הפרגוד' שקוראת: 'שובו בנים שובבים חוץ מאחר'. בעקבות כך הוא התייאש מלשוב. אך הוא טעה, משום שאם היה שב - תשובתו היתה מתקבלת.

ייתכן שזהו ניסיון משמים, שבא כדי לראות האם לאחר שכל תפילותייך כביכול לא נענו - את מתייאשת - ודי בצדק - או שבכל זאת את ממשיכה ולא מוותרת.

 

שמעתי שאומרים בשם ר' אלימלך מליז'נסקף שבימות המשיח המצב יהיה כזה שכביכול ישנם חבלי התקרבות לה', אך האחיזה בהם קשה ביותר - ויהיו כאלו שיחשבו שמרוב שזה קשה ובלתי אפשרי כמעט - אולי סימן הוא שפשוט יש לעזוב וזהו, אך יהיו גם שלא יוותרו ויאחזו את החבל בחוזקה - והם יזכו לרראות פני גואל.

זה חצי משל כמובן - אך הנמשל מובן.

 

מקווה שעזרתי ולו במשהו.

זה יצא לך מהנשמה.

שלום...

מה אפשר לומר?
הרי...את רוצה להתקרב! את רוצה לבא לאבא! את רוצה להתחבר אליו!
ו...הנה , בשביל ההרגשה אליו הוא שם לך מכשול. דברים קשים בדרך!!
למה?! למה?! למה דווקא שם את נותן לי את הרגשת הריחוק?!

 

באמצע הריצה אל ה'? ו...דווקא שם. למה?? אני לא מסוגלת עוד...

 

יודעת , ראיתי פעם את התחרות ריצה באולמפיידה. יש שם תחרות מוזרה -
אנשים רצים ו...על המסלול יש כמין מכשולים כאלה. שאלתי את עצמי , מה לעזאזל זה עושה שם?
תנו לאנשים לרוץ. מה אתם שמים להם את זה שם? לא רק זה - האנשים - במקום שיתעצבנו למה 
שמו להם מכשולים בדרך - הם ממשיכים לרוץ. הלו? מה עובר עליהם?
ו...בסוף הסבירו לי - לרוץ בלי מכשולים זה פשוט... - זה גם אני ואת יכולים לעשות -
אבל ה..."גבורה" כאן היא דווקא ה..."מכשול". ..
אהה...עכשיו גם הבנתי למה האלה שרצים בריצה רגילה רצים כמו מטורפים - חשבתי נאבד להם חמישה
שקלים בצד השני - אמרתי , טוב , אני אעלה על המסלול , אני אלך להביא להם את זה... - אבל מסתבר שלא. הם פשוט...פשוט רוצים קושי. רוצים את ה - הנאה שלאחר הקושי. את ה - "ניצחון" האמיתי. ה"גבורה" האמיתית.

שמעת?? רוצים קושים. הנאה מהקושי. זה יסוד. לכל החיים!

מכשולים - יש לנו הרבה בחיים. טוב , אבל דווקא כשאנחנו מתקרבים לאמת?!
כן. למה? בשביל לבדוק - אנחנו באמת מתקרבים לה' כי אנחנו יודעים שזו האמת - אנחנו רוצים
את קרבתו בכל מקרה - או ש... - כי...אני בסטלה. בסבבה. בפאנן. אז...למה שאני לא אתקרב אליו?!
הרי הוא עושה לי טוב. נבוא אליו. כי...הכל אצלי טוב בחיים. - אבל....מה היה קורה אם לא הכל היה טוב בחיים?
מה היה קורה? הייתי בועטת בו. מרחיקה אותו ממני. לא רוצה להתקרב אליו. כי...הוא לא עושה לי טוב.
כי...לי יש אינטרס להתחבר אליו - ברגע שהאינטרס הזה לא קיים - מי צריך אותו?!
כן. כך עובדים החיים. כך "מנהל החיים" תכנן אותם. ו....כך הוא אומר בתורה -
"וְזָכַרְתָּ אֶת-כָּל-הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר הוֹלִיכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה--בַּמִּדְבָּר: 
לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ, לָדַעַת אֶת-אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָו--אִם-לֹא." 
הקב"ה שאוהב אותך רוצה לבדוק - הבת שלי , למה היא מתקרבת אלי? מתוך אהבה או מתוך אינטרס?
נסיון קטן את תוכלי לעבור - את ב"ה עם כוח להתחבר לה'. אז...הוא לפעמים גם שם מכשולים קשים -
מכשולים כאלה שנראה לנו - כאילו אנחנו רק מתרחקים מה' , ו...ההפך אנחנו רוצים - מה זה לעזאזל המכשול הזה?! לכל אחד הוא מתאים את הדרגה של ה"מכשול" שלו...הרי כמו באיוב - אמר השטן לה' - תפגע לו בממון תראה איך הוא יברח ממך! הממון של איוב נפגע - אבל , הוא המשיך להאמין...מה עשו? העלו בשמיים דרגה - לפגוע בנפשות שקשורות אליו...העלו לו את רמת הניסיון ע"פ רמת הדרגה שלו. כך גם לך - קבלת נסיון קשה - נסיון של "התרחקות בזמן הקירוב" כי...שם תהיה לך  ההתלבטות הזו - להמשיך או לא... - שם ה' רוצה לראות שאע"פ כל הקשיים שהוא נותן לך - את איתו! כי , אם יאבדו לך חמישה שקלים לא תתלבטי. אבל אם זה נסיון יותר קשה -כבר העמידה בו תהיה יותר קשה - ו...שם זו ה "בחינה" שלך!!

חוץ מזה - נסיון - כמו שאמרנו - רק מה - "קושי" - מרגישים הנאה.
האיש שרץ ונציח מקום ראשון...אחחח...זה כיף לו. היה קשה - אבל הוא נהנה. אם הוא
היה הולך להתחרות עם ילדים בכיתה א' - ששם אין לו קושי - הוא לא היה נהנה. כי..."פסדר , אז ניצחתי..."
אבל כאן - הוא אומר לעצמו - "וואוו...ניצחתי אפילו שזה קשה..."
לגבינו - ביהדות - ההנאה היא כפולה - גם בעולם הזה מרגישים כיף לאחר שהצלחנו לעבור את הניסון.
ו....גם בעולם הבא מקבלים הנאה - שכר על עמידתינו בניסיון.

אז...שאלת מה ה' רוצה לומר לך?
תבדקי. תחפשי ו...תגיעי לידי כך שתדעי שהוא רוצה שתעמדי בניסיון שהוא הציב לך!
תעמדי ולא רק שלא תפלי - אלא גם תתקרבי אליו. תבואי  אליו עוד. עוד!
את , מטרתך לעמוד בו. בשביל להוכיח לה' - הנה , אני מתקרבת אלייך באמת , גם בזמנים הקשים שלי - אני איתך - לעולמים!! נכון. זה נשמע מאוד קל לומר את זה...אבל לקיים את זה?
זה שיא הקשה. אבל...ב"ה זה אפשרי. נתנו לך הכוחות , תתחילי להתפתח.
ו...יודעת מה , הרגשות שלך עכשיו מאוד כואבים. לכן -
לכי ו....תבכי לה'. כן. לבכות. כך ממש. עיניים זולגות. תבכי אליו , דברי איתו ,
תשפכי לפניו...הוא יעזור לך - יתן לך יותר כוחות. יתן לך סימנים ש...הוא איתך!
יתן לך סימנים ש...אבא לא מכאיב - גם באמונה - לבת שלו אלא אם כן זה לטובתה!
הוא יתיחס לדמעות שלך!! מובטח לך!! פשוט תשפכי לפניו מהנשמה...
"אלוקים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך שבוקעות את כל הרקיעים"

לכי , תגידי לו - "אבא , תקשיב טוב טוב. אני אתך לאורך כל הדרך. אתה לא תצליח לקחת ממני

את האמונה בך! לא תצליח. אני אשאר איתך באש ובמים. תמיד לעולמים! חבל שתמשיך לנסות לשבור לי את
ההתקרבות אליך כי...זה לא יצליח לך. אני לא אעזוב אותך! אף פעם. תמיד אשאר איתך".

 

 

את באמת חזקה.
אני מאמין באמונה שלמה שאת תצליחי לעבור את הקושי הזה.
תמשיכי להיות חזקה. תמשיכי להתקרב. תמשיכי כמו שאת.
את בעז"ה עוד תגיעי רחוק...כי "שבע יפול , צדיק וקם" -
דווקא מהאלה שנופלים או שיש להם קשיים בחיים - דווקא מהם - 
יקומו הצדיקים - האלה שמרגישים באמת "כיף" בכל החיים.

תקני את הכלים ו - תתחילי לעבוד. לתמיד. לעבוד את ה'. להנות מהעבודה.

 

 

מעכשיו - אין יותר במילון שלך את המילה "קושי" , אלא , את המילה -

א-ת-ג-ר. אז , יאלה , תראי לכולם ש - אותך , א"א לשבור. את מתקרבת ואוהבת תמיד את ה'!

 

 

מקוה שקצת עזרתי.המון בהצלחה.
שבת שלום ומבורכת!!

בזה את החיים שלי!!!!!!

אתם לא תוכלו להבין כמה כסף שמתי בצדקה,אני אמרתי את כל התפילות שיש!!

כמה בכיתיייייייייי!!!

היו פעמים שהרגשתי א י ן קרעתי את השמיים הייתי מתפללת 18 שעתיים..ובאמת אני לא יכולה לתאר הייתי מחוברת בעצמות לה'!

גם עכשיו אני מתפללת..אבל פחות כבר לא מעניין אותי..

 

כמה אפשר 4 שנים שלא התייאשתי אפילו לרגע..אי אפשר לתאר!

 

אז זהו-הרגשתי שה' קיבל את התפילה שלי בצורה כזאת שהוא הכניס לי למחשבה שזה לא כ"כ נורא..העיקר שעדיין חצאית..(בקושי אורך;()

פשוט לא הרגשה של שקר אין ה' וכו' כעס וניתק..

 

מין השלמה של הדברים והסתכלות עליהם פחות חזקה..ופחות רצינית..

 

אוף.!;(

 

אבל כ"כ הרבה דברים קורים לע"מ בגלל צניעות של בנות!

יודעת , לא צריך כסף. ה' לא צריך לירה.

ת'אמת , שגם תפילות - שעתיים שמונה עשרה - הוא לא צריך.

אלא - הוא רוצה אותך! ו...כל שאר הדברים , זה חלק מהדברים שכך את תתקרבי.

אבל...זה לא "בנקט" - ש...ה' , אני לא מרגישה כ"כ התרחקות , אז - הנה , שקל לצדקה.

עזבי רגע ת'שקלים. טוב מאוד שאת נותנת. אבל...זה לא העיקר. לפחות לא עכשיו.

יש כאן משו המון מעבר לזה. ש --- תנסי להתמקד בו. ו - הוא , הקשר שלך עם ה'.

ההתרגשות. ההתקרבות. הדבקות.

 

 

-------

 

 

את אוהבת את אמא שלך , את יודעת שאת אוהבת אותה , ולפעמים את אפילו מרגישה את זה.
אנחנו תמיד אוהבים את אמא אבל לא תמיד מרגישים את זה. אם אנחנו לא מרגישים זה לא אומר שאנחנו לא אוהבים אלא החיים זורמים כהרגלם , בלי לשים לב דווקא לאהבה.
כשאמא מכינה לנו אוכל , אנחנו יושבים לאכול ואח"כ אומרים תודה. רוב הפעמים אנחנו לא מרגישים אהבה באותו זמן. אנחנו לא מרגישים בכלל בעינין הזה. אנחנו רגילים שאמא מכינה לנו אוכל... אבל לדוגמא , אם יש מישהי שאת מכירה , חברה של אמא שלך לדוגמא , ואת מגיעה אליה הביתה והופ - היא אומרת לך "הכנתי לך לאכול" , כשאת תאכלי את תרגישי אהבה כלפיה , "יוווו , איזה חמודה היא , הכינה לי אוכל" , האא?? מה קרה? גם אמא שלך הכינה לך , ולא רק זה , אלא היא מכינה לך תמיד לאכול , למה שם לא עלתה לך ההרגשה הזו? אני יגיד לך מה התשובה , התשובה נמצאת בשאלה עצמה , בגלל שהיא תמיד מכינה לך לאכול אז את לא מרגישה את ההגשה הזו. את רגילה לזה , זה טבעי בשבילך שהיא מכינה לך לאכול...

אני חושב שכאן טמונה התשובה. אנחנו יודעים שה' אוהב אותם ולא מרגישים את האהבה משום שאנחנו רגילים שהוא נותן לנו לאכול , לנשום , לחיות. אם נעצור מידי פעם שאנחנו מקבלים ממנו דבר ונחשוב על זה שהוא מביא לנו , אנחנו נרגיש , הנה הוא נותן לנו משו חדש , הוא אוהב אותנו וכך גם נרגיש שאנחנו אוהבים אותו. בדיוק שאם כל פעם שאמא מכינה לנו לאכול נעצור לפני שאוכלים , נחשוב על זה שהיא הכינה בשבילנו , ההרגשה תהיה אחרת , יותר נרגיש שהיא אוהבת אותנו ואנחנו יותר נרגיש את האהבה כלפיה.

זאת אומרת , צריך לצאת לפעמים מה - הרגל , מהטבע שבו אנו חיים . אם נצא ממנו ונתבונן במה שה' נתן לנו , ההתבוננות תהיה אחרת , ותפתח לנו מקום להרגשת האהבה ההדדית ביננו לבין אבא שבשמיים. נרגיש - וואו. זה ענק.
אפשר להתבונן בכל מיני מצבים , סתם ככה בספסל שבאולפנא , על המיטה בבית , בדשא שבגינה , או בכל מצב אחר... פשוט לשבת ולראות כמה הטוב שהוא מביא לנו , להתבונן , ולדבר איתו כמו לאבא! ממש...

 

 

------

 

 

נתחיל בזה ש - לפני 4 שנים , עוד לא היית ב...איך נקרא לזה - ב - מודעות מלאה.

בגיל 13 - בד"כ עוד לא מבוססים כמו בגילאים מאוחרים יותר. אלא אם כן , באמת זה משו מיוחד...

 

אבל , דעי לך! את במסלול הנכון. אז - אוקי. הניסיון , האתגר שלך הוא ש-י-א הקשה , אבל...

אל תשכחי , זה אתגר. ו - ה' אוהב אותנו. ככה שאין מצב שהוא לא יתן לנו לא להרגיש אותו בזמן הקרוב...

אם רציתי ללכת לאולימפידה -באים ואומרים לי - "מה?" , אני אומר להם: "הלו , זוזו הצידה. רק...תסדרו לי ת'מסלול הפנימי , ו - הא , גופיה בצבע תכלת..." - לא נתנו לי להכנס. למה? כי צריך לעשות מבחנים...

טוב , עשיתי ו - מה אז? הם אומרים לי שא"א. למה? הלו? תנו לי - בקשתי. "לא , אין לך מספיק כוחות בכדי להתמודד באתגר הזה"...וואו. את מבינה? יש לך אתגר ענק - זה אומר בהחלט שיש בך כוחות ש...

חוצים כל גבול. תממשי אותם. את אפילו לא מבינה שאת מסוגלת. כן. עם כל ההשתדלות את , עוד לא הרבה זמן - תרגישי. תתרגשי. תתלהבי. תדבקי - בה'. את עכשיו במבחנים! אין מה לעשות - זה הכרחי. אבל...

אל תוותרי. שתמיד ישאר לך בראש - כן , זה שיא הקשה , זה נראה שאני נופלת. מתרסקת לתמיד , אבל -

אני , לוחמת. שמעת? לוחמת בקרב אל המטרה. את קרבית. אל תתני ליצר הרע להכניס לך מחשבות ש - "את לא יכולה , מה את חושבת שאת , הבבא סאלי??..." - כן , תגידי לו. אני מסוגלת. אני לא צריכה להיות הבבא סאלי בכדי להתמודד באתגרים שיש לי - כי...לא דורשים ממני להיות איזה "בבא" - אלא , דורשים ממני להיות אני. ו - להיות אני , אני בהחלט מסוגלת. ו - תפסיק להראות לי את המצב כלא אפשרי. נכון , אתה מצליח להראות לי אותו ככה , אבל אני מאמינה באמונה שלימה - גם אם אני לא רואה את זה - שאני מסוגלת. רק , ו - רק כי אני אוהבת את ה'. ו - רק כי ה' אוהב אותי. מאמינה - עם כיסוי על העיניים - באמונה שלימה...

 

 

אני מבין אותך. באמת. את לא יכולה להאמין שאת מסוגלת.

אבל - תשתדלי. כי , ו...באמת רק בגלל ש - זו האמת.

תחשבי רגע על אתגר שכבר עברת. מה חשבת לפני כן? "אין מצב שאני עוברת אותו". ו -

הופ. הנה היום את אחרי...אבל - אחרי האתגר הזה , את פשוט תרגישי את החיים לגמרי.

תאמיני. תחשבי על העתיד , גם אם ההווה נראה כאין. זו האמת. א-ת מ-ס-ו-ג-ל-ת.

 

 

ו...בקשר לחצאית - בקשר לצניעות -

האמיני לי , כל מה שכתוב בתגובה שכתבתי למטה זה אמת.

את לא רואה את הדמעות שלי. אבל , אני צריך לסחוב אותם. ו - זה כואב לי.

זה כואב לכולם. הם צועקים מהנשמה...

בבקשה , תעשי חסד. תרחמי עלינו. תרחמי על עצמך. תרחמי על העולם. בבקשה.

 

בבקשה -

 

 

 

 

באמת. יש בך את הכוחות. אם לא היית תלויה בה' - מזמן הייתי אומר לך להתיאש.

אבל...כאשר כוחך הוא בעזרת ה' - את מסוגלת להכל. באמת. תאמיני בעצמך.

 

 

 

 

מקוה שקצת עזרתי.

בשורות טובות! המון בהצלחה!

שבת שלום ומבורכת!

 

 

 

תחמירי על עצמך בצניעות....

כשהאדם משפר את עצמו,

גם הסובבים אותו משתפרים.

נראלי ההסתכלות שלך מהבסיס קצת שגויה,

את באמת בנאדם מדהים,

תאכלס יש כאלה (אולי אפילו הרבה..)

שגם אם היו רוצים לקרוע תשמיים לא היו מגיעים לתפילה, צדקה וכו

' כמו שאת עשית..

אבל- [וזה אבל חשוב!!!]

כנראה שההסתכלות שלך לא היתה מהזווית הנכונה..

למה?

כי דבר ראשון- עושים השתדלות, לדוגמא שאדם חולה,

מנסים לעשות הכל שיבריא מבחינה רפואית ומבחינה אמונית..

אך יש מצב- שבכולזאת החולה לא עלינו ימות..

חשבונות שמיים..

 

ובמקרה שלך.. יותר מיזה!!!

את מתפללת לה' שיפתח תלב של חברה שלך,

בעיקרון- זוהי בחירה חופשית שלה..

וה' לא ינסה לשלול אותה ממנה..

לא שאני אומרת לא להתפלל על זה!

אבל, צריך לדעת שתמיד! בכל מצב! אסור לנו להשבר!

לומר:"זהו, נגמר, רואים שאין שום תועלת ממה שהשקעתי, עשייתי!"

אדרבה- עשית דברים שנראלי רק הרחיקו אותך, אמרת,

אולי לא הבאתי מספיק צדקה- הבאת עוד..

אולי לא מספיק בכיתי- בכית עוד..

לא נראלי זה נכון להסתכל על זה ככה!

ה' רואה הכל ואני מבטיחה לך!

התפילות לא הלכו ריקם!!!

עלייך גם לעשות כמה צעדיים ב-ש-ב-י-ל-ך! כי את הולכת ברברס אחורה..

תעצרי תמנוע..

תתקדמי קדימה!

את שוקעת, נופלת, בדאוון רציני!

תעצרי אותו!

אחרי כל עלייה, יש ירידה.. אף אדם לא מצליח להחזיק את עצמו ב'אורות'

כ"כ הרבה זמן..

[אני תמיד אומרת שהמטרה שלנו, להצליח להשאר במצב ה'טוב' הזה כל פעם יותר מפעם קודמת..]

יש נפילות, וכנראה את עכשיו בפנים.. אבל את חייבת לעצור אותה עכשיו,

שהנפילה לא תמשוך אותך למטה, ואז העליה קשה וכואבת, הרבה יותר!

יש לך את הכח הזה!

עם צריך, אף תתרחקי מחברה שלך, גם עם זה קשה!

אבל באמת באמת, את זקוקה לעזור לעצמך..

ביום הדין (ובכללי) לא ישפטו אותך 'לאור מעשי חברתך'

ישפטו אותך, נטו לפי המעשים שלך!

תחשבי על זה!

 

[נ.ב- אל תחמיאי אפעם על משו שההלכה אוסרת!- סתם זה נותן לייצר הרע קריידיט.. תלחמי בו, אל תרעיפי עליו מילים המדרבנות אותו להמשיך..]

 

המון הצלחה!

ובשורות טובות

 

יש דברים שאליהם תפילה לא עוזרת.

אולי זה ישמע כופר. אבל לא. אני יודעת על עצמי שכמעט על כל דבר שאני אבקש אני אקבל(חוץ מדברים שקשורים לכלל עמ"י) חוץ מלבקש להגיע ליעוד שלך בעולם!

בזה אין קיצורי דרך!

צריך לעשות מעשים!

אני אוכל לבקש עד מחר שה' יעזור לי למלא את היעוד שלי בעולם, אבל זה לא יעזור, אני צריכה לעשות את זה בעצמי.

ה' יכול לעזור לך לראות מה היעוד שלך , אנשים שידחפו אותך לעשות מעשה, יבהירו את הנקודה.

 אבל ה' לא יעשה את זה במקומך! ככה זה.

 

 

 

 

 

 

[אוי מה שכתבתי זה קשקוש מוחלט כלפי אחרים, אבל ככה זה עובד אצלי 100%]

התפללתי עליהן כ"כ הרבה, עד היום אני מתפללת עליהן בהדלקת נרות.

לא עזר...

אבל, אני יודעת שהתפילות שלי לא "התבזבזו", הם נמצאות למעלה איפהשהוא, פועלות טוב בעולם, אולי מישהו אחר חזר בתשובה בזכותן? אולי נמנע מהן דברים גרועים יותר? לא יודעת.. 

יומאחד שאלתי רב למה ה' לפעמים מסתיר מאיתנו את עצמו, לא נותן לנו להרגיש אותו, לא עונה לתפילה וכו'

הוא סיפר לי סיפור: (הוא גם נתן לי מקור, אבל שכחתי..)

מלך אחד ישב בארמון, ושם מסביבו המון חומות, מסביב לחומות הוא שם הרבה כסף וזהב ואבנים טובות, מסביב עוד חומות עם שומרים, ומסביב חיות מפחידות. ואמר שכל מי שרוצה להגיע אליו- שיעבור את כל אלו, ויזכה בהרבה מתנות.

אז כל האנשים באו, חלק ברחו מהחיות, חלק נלחמו בהן ועברו אותן ואז הם ברחו מהשומרים, וחלק הצליחו לעבור את השומרים ואז כשהם ראו את כל הכסף והזהב- הם לקחו כמה שיכלו, ראו את החומות הגבוהות והבלתי עבירות- וחזרו הביתה- הרי הם קיבלו את מה שרצו...

ורק הבן של המלך, לא שם לב בכלל לכל הדברים האלו, הוא רץ את כל החיות, שיחד את השומרים ולא הסתכל בכלל על הכסף, וכשהגיע לחומה וניסה לעבור אותה ולא הצליח, הוא פשוט צרח "אבא!! אני רק רוצה להגיע אליך!!!" ואז הוא הסתכל אחורה וראה שהכל זה סתם אחיזת עיניים. וכל החומות  נפלו והוא הגיע למלך, והמלך הכתיר אותו. ואז הבן שאל אותו "אני יודע שאתה רחום וחנון- למה עשית את כל החומות האלו?" אז המלך ענה שלו שיש אנשים שרוצים  להפיל את הבן, ובשביל שהם לא יוכלו לקטרג עליו הוא היה צריך להעמיד את הבן במבחן...

אותי הסיפור הזה מאד חיזק, ונתן לי הסתכלות קצת שונה על החיים...  

בס"ד

 

וגם כזה יפה!

 

תודה רבה רבה!

בס"ד

אתה יודע למה פולארד לא מעניין אף אחד?

מאותה טענה שאתה אומר שכולם מתלהמים עליך.

שאנשים נוהגים להתעלם מהאמת.

 

תראה, 24 שנים זה ה-מ-ו-ן זמן.

ולפני 24 שנים היה פה אדם שבהתנדבות, ומרצונו החופשי- תוך סיכון חייו, הוא הציל את חייה של מדינה שלמה. והמדינה הזאת, כל האנשים שחיים עכשיו בזכותו- נטשה אותו. הפנתה לו את הגב. יותר גרוע- הסגירה אותו לידי שוביו.

וזה לא רק "ממשלת ישראל" זה כל אדם שלא עושה אף דבר קטן למען שחרורו (כמו למשל לחתום על עצומה)

אם היית חייב לאדם כסף ולא הבאת לו- כשתראה אותו מרחוק, אתה תשתדל להעלם מהשטח ושהוא לא יראה אותך. בריחה. זה בדיוק מה שאנחנו עושים. אנחנו יודעים שזה עוול, ההתנהגות שלנו כלפי פולארד. ואנחנו פשוט עוצמים את העיניים כדי להשתיק את המצפון. זה די פשוט וקל..

 

השאלה איך נעיז בעוד שלושה ימים לעמוד מול המלך כשהוא ישאל אותנו "מה עשית כדי להציל את בני שגוסס למוות כי הגן עליך???"

 

עכשיו- מה שאתה אומר, שפולארד לא מעניין אף אחד, וכוכב נולד בטח שמעניין ויתר- זאת מציאות לא נכונה! אנחנו לא צריכים להתייאש בגלל זה ולא לנסות לעורר אנשים לפעול למען פולארד כי מה שמענין אותם יותר זה איך לירן דנינו נראה או למה המפורסם ההוא התאבד..

אדם שזה מה שמעניין אותו- חייו ריקים מתוכן. זה לא אמת.

ואנחנו בעולם הזה כדי לשנות את המציאות הזאת. כל אחד עם המעט שהוא יכול לתרום.

 

אגב,

-אולי אתה לא יודע אבל יש את ה"וועד להשבת יהונתן הביתה" שפועל בהתנדבות מלאה ללא לאות על מנת שמה שאתה מתאר ישתנה- ויהונתן פולארד ישוחרר. וש שם הרבה כאלה שכל חייהם הם נושמים, אוכלים, ישנים, חולמים, מדברים פולארד. וכל מעינייהם נתונים כדי שהוא ישתחרר.

אלו אנשים צדיקים שתופסים את עצמם ויודעים להסתכל על האמת הקלוקלת ולשנות אותה למציאות טובה יותר.

 

בתקווה שיהונתן יעניין את אחיו קצת יותר מאשר לירן דנינו,

ובתפילה שאת תחילת שנת תש"ע יהונתן כבר יחוג עם אשתו בארץ הקודש!

 

חתמתי ושלחתי למלא אנשים. נכון, אני לא חושבת עליו יום ולילה, אבל אני ועוד כמה אלפי אנשים היינו כמה פעמים בהפגנות למענו ואנחנו מתפללים עבורו כל יום.

אמרת שרק אלף ומשהו חתמו. נכון לעכשיו חתמו 2,694 אנשים ועברו בסה"כ 3 ימים מאז שהעצומה נפתחה!!! בערך 1000 איש ליום!!!

אני חושבת שיש המון אנשים שמאוד אכפת להם מאחינו יהונתן פולארד שנמק בכלא כבר 24 שנה על כך שהוא הציל את חיינו!!!

שאלת למה לא הגבנו לשירשור הזה? כי לא ראיתי צורך להגיב. מה אומר? שהפצתי את המכתב? שחשוב לחתום? לא תמיד צריך לכתוב תגובה...

אז זה לא אומר שהוא לא מעניין אותי, ועוד הרבה מפה!!

והאמת, שאין לי כ"כ מה לעשות בשבילו, חוץ מלהתפלל עליו.. ולנסות לעזור אם יש דרך הכי קטנה..

 

שנה טוובה!

בעז"ה בערב יום הכיפורים המכתב יועבר ליהונתן!

בס"ד

 

נהנתי מ א ו ד

 

שנה טובה ..

תודה רבה רבה.

שבת שלום!!! ממש יפה!! אהבתי!! 

גם לך! שנה טובה! חתימה טובה!

נ.ב
איזה 30 דק' ,אצל התימנים "חופרים" 50 דק'..
אז מי יותר חזק,אה?!;)

בס"ד

 

איזה נוער מדהים יש לנו!

שוכייח  ע צ ו ם!!

מוריה מי המארגנת בסוף?

 

[בטח חרות שיא המאושרת..]

אבל-- אלירז!

אסור לי לעודד את חב"ב ללכת

כי אתם אמורות ללכת ליפו בעיקרון..

בכולופן.. דבריתי או עם חרות.. אם ממש ממש בא לך..

יאללה, בואו ליפו!!! הולך להיות ממש שווה!!! [זה לא באמת משנה יפו או עכו...מה ההבדל?]

[רק אם באלך להגיד..]

בעזהי"ת.

 

שכוייח גדול!

רחל- בעיקרון- אם כווולם ילכו ליפו.. אז-- עכו.. ישארו ללא בנות..

שזה דבר חשווווב

אמ.. צריך לאזן..

 

שבונץ'- אני? באאאארור עכו!

היית שנה שעברה?! (סורי.. לא זוכרת..) זה אחד הדברים הגדולים שיש!!!

 

רחלקה- כן! דבריתי באישי כשתוכלי..

 

שנה טוב!!

וחג שמח

אני רוצה לחזור בתשובה - אבל , ה' - תעשה טובה , "תוריד לחץ".

וואי. אתה לוחץ עלי. חולצה עד המרפק. תפילה אחת ביום. ברכת המזון...

כאילו - מה עוד?!
וואי , מה הלחץ?? טוב , אני רוצה להיות בקשר איתך. באמת. אבל...

משו שיהיה לי כזה "נוח". נוח לי. שאני אוכל להנות ממנו.

בקיצור: רוצה לחזור בתשובה , אבל לא במובן מעשי , אלא...יותר רשמי...

 

ו - כנראה שגם את מבינה ש - זו לא תשובה שלימה.

כי הרמב"ם כותב , מהי התשובה השלימה?

"עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא יחזור עוד לזה החטא" - בדרגה כזו.

וואו - אני התפלאתי מזה. רגע - שאלתי ת'צמי. לשון הרע - אני לא רוצה לדבר. באמת שאני לא רוצה...

אבל...אני לא אחזור לזה?! הא. סיכוי קלוש מאוד שאני לא ידבר עוד לשון הרע בכל החיים שלי , אז -

מה בעצם רוצה הרמב"ם ממני? ש...מי יעיד עלי? ה' - שאני לא אחזור עוד לעבירה הזו יותר?

גדול עלי. ענק. אני לא מסוגל....

ו - אז , נגלה לי הפשט הרמב"ם. כן , אם אני רוצה עכשיו באמת לא לחזור לחטא - קרי:

אפילו שאני אחזור בעתיד על החטא - זה לא אני - זה היצר הרע שלי , ו - התקבלה התשובה.

במילים אחרות: ה' רוצה "דוגרי". חטאנו - סלח לנו.

אנחנו לא מלאכים , אבל...הפנימיות שלנו - כן רוצה להיות איתך אבאל'ה. קשה לנו. אבל...

מבטיחים , נשתדל. ו - גם אם נפול , דע , זה לא אנחנו.

יודעת , עכשיו כבר יותר מובן האמרה של חכמים - "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות".

פעם שקראתי את זה חשבתי - וואלה? אף פעם לא הייתי משוגע בחיים שלי ו...אני לא תכלית שכולה תכלת.

מה זו האמרה הזו?! אלא - בתוכך תוכינו - אנחנו רוצים רק להיות עם ה'. האא , אז איך קורה שאנחנו הולכים לא כ"כ בצניעות? שאנחנו מדברים לשון הרע? רוח שטות - זה נקרא - נכנסה בנו. במילים אחרות - יצר הרע המנוול הזה - הצליח לחדור לתוכינו. אבל - בל נשכח - הוא בתוכינו , אבל לא בפנימיות שלנו...

 

 

קיצור , השנה את הולכת להגיד לה' - ה' , סליחה על זה שהחטאתי את הרבים בחולצה הקצרה , אבל...

ת'כלס , דע לך - אחרי ראש השנה אני הולכת ללבוש את החצאית הקצרה ההיא. נכון שהיא מדהימה??

אם זה שווה משו - לא יודע. יכול להיות שכן , כי את לא באמת רוצה לעשות את העבירה , אבל...

זה...קצת...הרבה...לא נשמע טוב. אז , מה כן??

 

 

אמרו , ש - שפשוט צריך את ה - "נקודה הטהורה שבנו" - להפעיל אותה באמת. ו - מה בהמשך השנה?

את ההשתדלות שלנו נעשה - נלחם נגד יצר הרע בכל כוחנו ו - נשתדל. נשתדל.

קיצור , את לא רוצה אפילו להפעיל את הנקודה ההיא. אני לא בטוח שאת לא באמת רוצה.

כלומר...את יודעת הרי שלא טוב ללכת באי צניעות. את יודעת שלא טוב לדבר לשון הרע - אלא -

שהמגעיל הזה ושמו יצר האע - כופה אותך. אומר לך - תעשי. תלכי גם אחרי ר"ה עם חצאית לא צנועה...

 

את צריכה להבחין בינו ל - בינך. את באמת רוצה להתקדם. ו - יודעת מה , אם הייתי שואל אותך -

דוגרי , את לא רוצה ללכת בצניעות? היית עונה לי - אני רוצה , אלא ש - יצר הרע מפתה אותה ו - זה ה - "אני לא רוצה" שאני מתכוונת. אני בפנימיות שלי - פנימה פנימה , באמת כן רוצה ללכת בצניעות , אבל...

שיא הקשה ו - אני לא יודעת אם אני אצליח להתגבר על זה. אני...כאילו...רוצה את החצאית הזו. אפילו שהיא לא כ"כ צנועה...אבל מצד שני - בתוך תוכי אני באמת - אם זה לא היה ממש קשה לי - רוצה לחזור בתשובה בלא מובן המושג אל ה'...במילים אחרות: את באמת רוצה , אבל קשה לך. יצר הרע כופה אותך ו - זה , ה - "אני לא רוצה" שאמרת...(תחשבי על זה חזק ו - אז , תקני אותי אם אני טועה...)

 

אז...מה בפועל?

בפועל - דברי עם ה' ככה. תגידי לו - תקשיב , אני רוצה ללכת עם החצאית הזו. אני יודעת שאתה לא מסכים , אבל...היא מאוד יפה. קשה לי אבא. בתוך תוכי - מזמן הייתי זורקת אותה , הנשמה שלי באמת רוצה ללכת בדבריך.

לכן - קח. קח את החבילה הזו של הנשמה. את האמת בתוך תוכי. ו - דע , אני באמת רוצה לחזור בתשובה שלימה. זה שאני כאילו לא רוצה - זה בגלל שיצר הרע כופה אותי. לכן , ה' - קבל את תשובתי. ו - יודע , עוד משו - בבקשה , תן לי את הכוח לצאת מהשבי שבו אני נתונה תחת יצר הרע. עזור לי אבאל'ה , אני רוצה לחזור אליך באמת.

 

ככה , "תעברי" את ר"ה. את באמת טהורה. את רוצה. באמת. זה מה שצריך להיות בתוך מחשבתך. ו -

לא שזה "לוקש" וירטואלי שאני מוכר , אלא - זו האמת. לאמיתה.

 

 

חוץ מזה , מציע לך לפתח עוד ענין בימים אלו. הרי למה את "רוצה" ללכת בחצאית הזו? למה את רוצה לדבר לשון הרע? כי - את מרגישה שאת יפה עם זה. את מרגישה שאת לא יכולה בלי זה. את מרגישה שבלי זה - תחסך ממך הנאה בחיים...

על כן - מומלץ ללמוד את היופי ה...אם נקרא לו "פיזי" , שביהדות. ו - אז , בעצם נלחמים עם יצר הרע , עם עוד כמה כדורים שנכנסים אליו מאחורי הגב.

משו כמו - "חרות , תראי , תראי איך החולצה מ h&o קורצת לך. תראי - שימי אותה עלייך - את מלכה..." -

ו - אז , תכנסי בו עם צרור כדורים - "תגידי , את באמת אהבל כנראה. לא רוצה להראות שקל למכירה. אני רוצה להראות יפה , ו...זה , כמו סמרטוט עלי. במובן האמיתי של הדבר. אני יהלום ו - תז'בל שלך , בחייאת אנדלוביץ - לך תמכור למישו אחר. אולי הפאתח יקנו ממך ת'סטוקים שנשארו לך במחסן. לך , יאלה , עוד לי מהפנים...".

האא? ככה נכנסים בו חזק.

 

יש יופי ביהדות. יש יופי במצוות. לדבר לשון הרע - אסור , כי ה' אמר. אבל , ת'כלס , בנינו - זה גם די מעפאן. כי ככה אין יותר האמון בעצמך בעיני האחרים ו...חוץ מזה שאתה "סתם" לא יפה שאתה אומר את זה...

 

תתחילי ללמוד את היופי שבדבר. לא רק "חובה" , אלא , גם "זכות".

זה ממש עוזר , כי , בעז"ה , לא עוד הרבה זמן - אחרי שתכניסי כמה כדורים ליצר הרע שיפגעו לו בלב דרך הגב , אז - שתגידי "חטאנו לפניך - רחם עלינו" - תוכלי להרגיש איך הנשמה שלך רוצה אמת - רוצה קרבת ה' , אלא - תרגישי איך את מבקשת מה' שאת רוצה להנות יותר בחיים על ידי התשובה...

 

 

ו...הנה לך - התחלה. מי יודע , אולי גם בראש השנה הזה ,
תוכלי להרגיש את הרצון להנאה בחיים על ידי החזרה בתשובה...

 

 

 

 

מקוה שקצת עזרתי.

המון בהצלחה. שנכתב כל עמ"י בספר החיים.

שנה טובה ו-מ-ת-ו-ק-ה!

 

 

 

 

 

 

 

 

בס"ד

 

אני נפעמת כל פעם מחדש מה"שיחות" שלך.

פשוט מחזק את הנפש והנשמה.

 

תודה לך ושנה טובה.

שהיצר הרע גורם לנו לחשוב שאנחנו רק צריכים להשתפר בלבוש ולשון הרע וכד'...

אבל הניסיון האמיתי הוא לקבל על עצמך לדון כל אדם לכף זכות ולחשוב על כל אדם רק דברים טובים..

אבל..חוץ מזה..

אם את רוצה להתקדם ולא מצליחה..אז את פשוט יכולה להתקדם קצת קצת לאט לאט ואז זה יבוא לך בטוב!!

גם לי היתה תקופה שבה היתי בחברה דוסית בלבד ואז החלטתי על חצאיות ארוכות ולא עמדתי על זה ..למה??

כי זה בא מלחץ חברתי..

אבל עכשיו אני התחזקתי קצת בסוף החופש ובתחילת השנה והחלטתי (מהשבוע..)על חצאיות ארוכות..ולא 3\4..

אני מקווה שאני אעמוד בזה...

ומקווה בשבילך בהצלחה ושנה טובה!!

למה פתאום החלטתי על חצאיות ארוכות??

בגלל שכשהתחזקתי פתאום הרגשתי חשופה מדי עם קצרות ובזכות זה שהחלטתי

את זה..אני כבר לא מרגישה את זה...

 

בעזרתו יתברך כל אחד בעיתו ובזמנו...

וכל אחד שמרגיש שהוא צריך לרדת אז באמת שירד...כי "ירידה זו צורך עליה.."

וזה באמת ממש נכון...כל בנאדם יורד..אפילו המושלם ביותר..

ואם הוא לא ירד אז הוא לא ירגיש נכון עם הדרך שלו...

בהצלחה ושנה טובה

זה אומר שאין מוזיקה בקולי קולות, ואין חברה בכלל- מי שבא רק בשביל החברה- נדפק ובכ"מ אין אישור, אז רוב החברה שבאים רק בשביל החברה- לא באים גמככה. אבל אם אתה עדיין רוצה- אז ככה"נ זה יהיה ביום חמישי הבעל"ט, ב19.30 מהכותל.

בס"ד

 

טוב נוו..

 

פעם אחרת...

יהיה חודש הבא ואני אחי ואחותי מתכננים ללכת!!

ארז אם תבואי בטח נתראה אנחנו כבר היינו בסיבוב שעברץ

[מצטערת, הייתי חייבת]

וזה ממש מעצבן. דווקא לפני ר"ה.

אווף כבר שלוש חודשיים לא הייתי..

והפרתי רצף מטורףףףף.. של כמעט שנה שלימה רצוווף..

לונורא, ר"ה זה לא סתם ר"ח..

בר"ח חשוון וכו'.

תבואו יהיה כיף

בס"ד

היהדות מלאה בריגושים רק שלצערי הדתיים בדר"כ יבישים כמו הנגב...

לכן אני שמח, שהנה יש אחת, שלא הצליחו לכבות אותה, והיא מלאה בהתלהבות וריגושים!

הנה לך כמה דברים מרגשים, אבל מנסיון בשביל לקיים אותם צריך עוד כמה חברות שהם באותו עניין:

 1.לקנות פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ליסוע לאיזה מעיין יפה, ואז לשבת ולנגן ולברך בכוונה מיוחדת על הפירות וללמוד קצת על הארץ ופירותיה (מומלץ לט"ו בשבט)

2. להתענג על השבת- להכין כל מיני מאכלים מיוחדים, להיפגש כמה בנות וללמוד איזה דבר חסידות מעניין,וכו'

3. בסוכות לעשות טיול לירושלים, לבנות סוכה בשטח ואז לעשות פיקניק ולנגן ולשיר

יש עוד מלא דברים רק צריך לפתח קצת את הדמיון וכמו שאמרתי חייבים אבל חייבים בשביל זה עוד כמה חברות שהם בעניין.

וכמובן שצריך ללמוד קצת הלכה בשביל לדאוג שאת באמת "במקום טוב" כמו שאמרת.

אני מאחל לך שתהי משוגעת על ה', אין תענוג יותר גדול מאשר לעשות את רצון ה' ולהיטהר ולהתקדש ולזכך את עצמנו להיות אנשים יותר טובים- זה התענוג האמיתי והוא לא מתנגש עם האקשן שאמרת, אפשר לעשות את כל האקשן בתוך המסגרת של היהדות.

בהצלחה!!!

נשמע טוב - "היהדות מלאה בריגושים רק שלצערי הדתיים בדר"כ יבישים כמו הנגב..."

 

"יהדות חזקה אי אפשר לבנות על מסורת, על ניגון חסידי ועל גפילטפיש.

בלאי החיים השוטפים מנמיך את ערכה, והיא פוחתת והולכת, נשחקת ודוהה.

הסבא - יהודי לוהט.

האבא - יהודי חם.

הבן - יהודי פושר

הנין - קפוא לגמרי.

יהדות צריכה להיות בנויה על יסוד איתן"

(הרב נריה)

 

זה מותר ורצוי "להתענג על ה'" - לכייף ולשמוח. אבל יש שתי דרכים לעשות את זה:

א. אני חש רגש (שנובע מאמונה תמימה ופשוטה) - אני פורק אותו. הולך לפיקניק, מנגן קצת בגיטרה, וזעוק - "איזה טוב ה'".

ב. אני חש רגש אמוני בסיסי, אני מברר אותו בעזרת שכל - ואז אני מוציא את הרגש לפועל בדרכים עמוקות יותר, אמיתיות יותר. כל תפילה שבאה אחרי בירור ועיון - היא אמיתית ורוגשת גם בלי לצרוח, לשיר, או לקפוץ...

שבת - אחרי שאני מבין את ערכה, אני כבר לא צריך אלף מאכלים מיוחדים. למרות שזה נחמד מאוד - רק צריך להביא את זה ממקום נכון יותר.

 

בקיצור, מותר וצריך להתענג - אבל בואו לא נלך רק אחרי רגש וריגושים...

זה תרבות המערב בגוזמבות ופשמינה.

בס"ד

 

את יכולה למצוא מקום טוב ומגניב להתנדב, למשל איל"ן...

 

תכנסי להדרכה בסניף (אם את בגיל המתאים)

 

אולי תרימי פרוייקט עם השכבה... למשל שכל השכבה נוסעת יום אחד לבית אבות\בית חולים לשמח, אפשר יום אחד ואפשר על בסיס קבוע..

או שאפשר שהשכבה תארגן הפנינג גדול וכל ההכנסות תרומה ל...

אפשר לחשוב על עוד המון רעיונות, אלה רק דברים לדוגמה.. אם את פעלתנית ויכולה להרים דברים זה יהיה מעולה! ברור שתבקשי עזרה ואל תעשי הכל לבד...

 

בהצלחה בהכל וחיים דבש!!

אממ.. אני מצטרפת לדיעה של באה מאהבה,אפשר (וכדאי) להתנדב...

כמו במד"א למשל.. זה הרבה אקשן.. וגם מועיל..(אני אישית מאד רוצה,רק שההורים לא מסכימים,בגלל שזה מעורב.. =( )

גם צריך אותך שם, וגם תהני.

קורה שיש שם אקשן לפעמים.

בעזהי"ת.

 

החל מהיום יש שם רק גרעין בנים!

ב"ה

 

ברוך השם זכינו לאחר אלפי שנים מהבריאה שהגענו לזמן של הכנה לגילוי משיח

ועלינו כעם ישראל להתאחד יחד איתו ולאחד את כל העולם תחתו והוא המורה

הרוחני שלנו להכנה לגאולה השלמה ובטוח שבת ישראל עם הנשמה הגבוהה בעולם

תוכל להפוך את העולם

יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד

 

שנה טובה ומתוקה לכל העולם

אגודה לחולי סרטן.

(אם את מסוגלת לראות לדברי כאלה..)

יוצאי איתם למלא טיולים (סופרלנד, תנכ"י,הופעות מסלול וכו')

זה ממש אקשן...

תנסי. אם את רוצה יש ל פרטי.

 

בהצלחה

ה' ממש אוהב אותך!!!

את ביתו!!!

למה שהוא לא ירצה שיהיה לך טוב?!

הוא רוצה שיהיה לך הכי טוב שאפשר!!!

ככה זה לכל אחד

עם ה' הביא את הניסיון הזה דווקא לך סימן שאת יכולה לעבור אותו

תתפללי ותבקשי זה תמיד עוזר!!

ה' אוהב אותך את הבת שלו!!!!!!!!!

1:זה ניסיון שה' הביא לך כדי שצמחי ממנו!

וה' לא מעמיד אדם אלה בניסיון שהוא יכול לעמוד בו! אז צריך להתחזק, לזכור שאת 'בת-מלך'ולעמוד בניסיון. זה אפשרי.

 

2: זה ניסיון שאדם מביא על עצמו. עם ניסיון כזה אין דרך להתמודד, צריך רק לברוח ממנו, ותפילות לא יעזרו, הם רק יראו ויבהירו את הדרך החוצה, אותה האדם צריך לעשות מעצמו.
לדוג' אדם פותח מוזיקה לועזית וטרנסים בעוצמות גבוהות, ואז הוא מתחיל להתפלל.

הוא ממש לא מצליח להתרכז אז הוא מתחנן לה' שהרעש יפסק..

הרעש לא יפסק. האדם צריך לכבות את הרעש.

אפשר לקחת דוגמה יותר מובנת: אדם מכניס את עצמו לחברה לא טובה, והוא מתפלל לה' שלא יהיה לו רע, ושלא יהיה לו לחץ חברתי לא טוב.ה' לא יהפוך את החברה לטובה. האדם צריך לקום ולצאת מהחברה הזאת.

 

מקווה שהבהרתי את הנקודה..

[כמו שכתוב במכתב פתיחה לפורום, אנחנו לא רבנים, אני כותבת מניסיוני האישי בלבד]   

יש מצב להסביר?

רוצים שאנשים התגעגעו לבית המקדש - לזמנים היפים ונהדרים

 

ויעלו להר הבית וידרשו את בניין המקדש

היו תורמים שלושה פעמים להקדש של ביהמ"ק

 

ומזה היו קונים קורבנות ומתקנים את הטעון תיקון בבית המקדש