שותפות ארבעת המינים אתרוג המכשירה שותפים מלאים לשיווק ארבעת המינים בפריסה ארצית.
שותפות אתרוג מחוייבת לאיכות,רצינות ואמינות אשר תוביל את כל מעורבים בה להצלחה מכסימלית
על בסיס ניסיון של שנים המועבר לכל השותפים איתה.
אנשים דתיים בכל הגילאים המעונינים בהכנסה נוספת גדולה בתקופת חגי תשרי הכנסו ל:
נ.ב
ניתן להרוויח גם בלי לעסוק במכירות- בדקו את תוכנית משווקי השותפים שלנו.
שותפות ארבעת המינים אתרוג,
הכשרה ליווי ותמיכה,
ללא סיכון וללא השקעה כספית.
הצטרפו להצלחה!!
ענבי הגפן בענבי הגפן (דבר נאה ומתקבל), היא אמרת חז"ל שנשתרשה בשפה העברית המתארת שידוך הולם בין גבר לאישה.
יסוד האמרה הוא במסכת פסחים דף מ"ט עמוד א': "תנו רבנן, לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם וישיא בתו לתלמיד חכם. משל לענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל. ולא ישא בת עם הארץ, משל לענבי הגפן בענבי הסנה דבר כעור ואינו מתקבל".
כבר 3773 שנה, מימות אברהם אע"ה שלא פסקה ישיבה מאבותינו, דורות על גבי דורות של יהודים התחנכו על טהרת הקודש, בלי לערב קודש וחול.גם ישל"צ וכפר הרא"ה "אם הישיבות התיכוניות" קמו כישיבות קטנות לכל דבר, ורק אחרי לחץ כבד מההורים, כשראו שאין בררה נפתחו שם לימודי חול (ובישל"צ אף הקפידו שזה לא יעשה באותו בניין!) .
והנה עברו פחות משלושים שנה, ונשתכח שמה של הישיבה הקטנה בציונות הדתית , וכשמדברים עליה ישר עולה תמונה של חבר'ה מינימום חרדים, מנותקים מהעולם שקוברים את עצמם בין ערמות ספרים עם ריח של נפתלין.
הציבור שלנו ברוך השם מקפיד להישמע להוראות גדולי הדור, יעידו על כך מדורי הSMSים ועשרות טרמפיאדות שכוסו בשמות של רבנים, אם כן מדוע בענייני חינוך "בהם תלוי קיום האומה" כל אחד נהיה רב לעצמו? כאשר הרב אברהם שפירא זצ"ל מדבר על סירוב פקודה כולם עוברים לדום, אך כאשר הוא מתבטא ואומר "אני יודע בידיעה ברורה שבשמים רוצים שתלמדו עכשיו תורה ואת הבגרות תעשו אחר כך" ,( מתוך שיעור שהעביר בישיבת מעלה חבר{לספקנים ניתן להשיג את ההקלטה במקום} במקרה הטוב לא מפרסמים את דבריו ובמקרה הפחות טוב מחפשים תירוצים. למה בנושאים קריטים כאלו של עיצוב פני הדור הבא לא שואלים את גדולי הדור?
מקובל מאוד לצטט את מרן הרב קוק זצ"ל על שילוב הקודש והחול אך משום מה נוהגים להתעלם מכך שבאיגרות-קע', תקע', תרלה', תרמד, תרנד', תרנה', מדגיש הרב קוק שכל תמיכתו ב"תחכמוני" (אב טיפוס של הישיבות התיכוניות) היא בדיעבד- לכאלה שאילולי מוסד זה ילכו למוסד חילוני, וכך הוא כותב לרב חרל"פ באיגרת תרמ'ד:" איני מוצא מקום של צורך לבאר כי מוסדים כמו התחכמוני כמה שיהיו מכוונים כדי לעשות סייג לתורה מפני התפרצות המינות והכפירה לא על ידם ניבנה לקומם את פליטת ישראל. מקור החיים וההצלה הנצחית יישאר לעולם בבתים הגדולים, שמגדילים בהם אך תורה ויראת שמים... מעדרי קודש כאלה, שמקום מרעיתן הוא הישיבות האיתנות, רק מהם יקומו לנו שרי קודש ,גדולי תורה, רבי פועלים בעבודה ובמידות תרומיות,כאשר מעולם זאת על ישראל. מייסדי התחכמוני ומנהליו בעצמם עומדים תמיד הכן לייעץ לכל אב דורש עצתם... שאם אך יש כוח בידו אל ינתק את בנו אפילו לשעות קצובות ממקור החיים של תורה שבכתב ובע"פ.
רק לאלה האנוסים מאיזה טעם או סיבה , הדוחפת את גלגל חייהם, לחנך את בניהם לחינוך שיש בו לימודי חול הינם עומדים מוכנים להצילו ממקומות כאלה שיכנס בו במתכוון וגם שלא במתכוון זרם של כפירה ופריקת עול התורה בפרטיה או בכלליה"
ציבורנו ברוך ה' לפני הגרוש מגוש קטיף קרא לאלפי שוטרים וחיילים להישמע להוראת התורה אף במחיר של וויתור על פרנסתם ולא להשתתף בפשע של עקירת יהודים מחבלי מולדתם, אני לא מבין מדוע על עצם מצוות לימוד תורה כל כך קשה לנו לדחות במספר שנים את ההכנה לכך ואנחנו בטוחים שבחור שאין לו בגיל 17 תעודת בגרות נחרץ דינו לכתת רגליו בין קופות צדקה לעבודות ניקיון.
לפעמים אני שואל את עצמי מהיכן צצו מחשבות כמעט אליליות שבראש השנה כאשר הקב"ה בא לחלק את הפרנסה, הוא בודק בבגרות מה היה הממוצע של כל אחד.
כשהלכתי בכתה ח' להבחן לישיבות שאלתי את אחד מראשי הישיבות התיכוניות הנחשבות ליותר תורניות על היחס בין ישיבה תיכונית לישיבה קטנה תשובתו הייתה בערך (עבר זמן מאז אבל זה הרעיון הכללי) במילים אלו: "קודם כל שתהיה לך תעודת בגרות ואחר כך אם תרצה להשקיע את חייך בלימוד תורה תלך לישיבה גבוהה"- כלומר, קודם כל שלכל יהודי תהיה תשתית בסיסית כדי שיוכל להוציא תואר שלישי במדעי המדינה, ואחר כך אם ירצה יוכל לעסוק בעולמו הרוחני באופן רציני (מה שיותר מתמיה זהו סדר הזמנים: בתקופה בה האדם מעצב את אישיותו הוא צריך לדאוג לפרנסה, ובגיל שבו מתחילים לחפש עבודה הוא מתחיל את דרכו בעולם הישיבה).
כמובן אין לי חלילה שום טרוניה כנגד אף רב או שיטה, הכל נובע מרצון לעורר מחשבה בנושא שמטריד אותי מזה זמן רב.
ישנן מספר שאלות שכל פעם שמדברים על ישיבות קטנות:עולות מחדש :
א. תכלס מה ההבדל בין ישיבה קטנה לישיבה תיכונית? מה קרה אם 10 שעות בשבוע אני אלמד מתמטיקה ואנגלית ובשאר אני אלמד תורה?
אז דבר ראשון מבחינה כמותית - בחשבון פשוט 10 שעות שבועיות בפריסה של ארבע שנים זה יוצא למעלה מאלף שעות לימוד "גירסא דינקותא" שלא יחזרו.
ומבחינה איכותית: אני מרגיש שכאשר אדם נמצא במסגרת שלומדים בה רק לימודי קודש, אז גם הלימוד וגם האווירה שונים לגמרי, כאשר כל היום שלך סובב סביב לימוד תורה (זה לא כזה מפחיד כמו שזה נשמע) אז ממילא הלימוד שלך יותר איכותי בלי טרדות חיצוניות.
מלבד זאת אני מרגיש שבישיבות קטנות יש מימד של מסירות נפש על התורה שהחבר'ה יודעים על מה הם מותרים, ושאחר כך הם יצטרכו לעבוד קשה כדי להשלים בגרות. ולמרות הלחץ החברתי (ולפעמים גם של ההורים) הם עושים את הצעד הזה, זה מוסיף נדבך של קשר ועוצמה ללימוד.
הרב עמי שטרנברג בחוברת "כעץ שתול על פלגי מים" משווה את לימוד התורה למקווה, שאפילו אם שערה אחת נשארת בחוץ הטבילה לא עולה. כך גם בלימוד תורה אינו דומה לימוד מעורב של חול וקודש ללימוד על טהרת הקודש .
שמעתי מחבר פירוש על הפסוק "כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים" שהתחברתי אליו :
חץ כדי שיעוף לכיוון שאני רוצה בו צריך להיות מאוד מדויק אם ישנה סטייה של אפילו מילימטר אחד הוא יכול לפספס את המטרה, כמה שהחץ יותר מכוון כך הפגיעה יותר מדויקת .
כך גם ימי הנעורים בהם האדם מעצב את אישיותו ומכוון את חייו לכיוון שיבחר, צריך הרבה זהירות באיזו דרך האדם הולך בתקופה זו שיש לה השלכות על כל חייו של האדם. לכן חשובה כל כך דווקא בגיל הזה השקיעה בתורה בלי טרדות חיצוניות.
ב. מה עם אידיאל שילוב הקודש והחול ? הרי מצאנו הרבה מגדולי ישראל שהיו בקיאים בכל החוכמות והמדעים עד שאומרים בשם הגר"א שמי שתחסר לו יד אחת במדע יחסרו לו כנגדה 70 ידות בתורה.
הנצי"ב רבו של הרב קוק שסגר את ישיבת וולוז'ין, הגדולה שבישיבות אירופה מכיוון שהרוסים רצו להכניס בה כמה שעות (יש כמה גרסאות על המספר המדויק) בשבוע של לימודי חול ובנו (ר' חיים ברלין) מעיד שנפטר ממחלה שבאה לו עקב הצער מכך! מתייחס במספר מקומות לסוגיה זו של חשיבות לימודי החול ואיך לשלב אותם כראוי על לימודי הקודש: בפירושו "הרחב דבר" לפרשת האזינו על הפסוק "כרביבים עלי עשב" כותב:"...ומזה יש להבין דכל שכן אי אפשר לקוות להשיג מעלת התלמוד וחכמת הטבע יחד אם לא שיקדים עמל התורה הרבה ואחר שכבר עמל ומצא כדי מידתו אז יוכל להפנות גם לשערי חכמות ויהיו שניהם שמורים ומתקיימים בידו..." ובספרו משיב דבר חלק א' סימן מ'ד: "... באשר זה דרכה של תורה שאין עמלה ותכליתה מתקיים אלא במי שמפנה כל ראשו בה... ואי אפשר להיות גדול בתורה בשעה שעוסק בדברים אחרים. וכל גדולי התורה שהמה גם חכמים בלימודי חול, אינו אלא שהתעסקו בלימודי חול קודם ששקעו ראשם בתורה או אחרי שכבר נתגדלו בתורה אבל ביחד אי אפשר להגיע לתכלית הלימוד..."
ג. תכלס מה יהיה עם הפרנסה ?
אז א. ידועים דברי המשנה בסוף מסכת קידושין:..." אמר רבי נהוראי מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה ... לא עניות מן האומנות, ולא עשירות מן האומנות אלא הכל לפי זכותו..., אם אתה חושב שזהו רצון הקב"ה שכרגע תלמד תורה אתה לא צריך לפחד מזה .
ב. קיימות כיום הרבה מסגרות להשלמת הבגרות תוך שנה(מכון לב , שעלבים נחל חרדי ועוד..) הרבה בוגרים הלכו לשם ומכל מי שאני מכיר אין אחד שנכשל, ואל תחשבו שכולם הוציאו מינמלית עם ממוצע של 75, אלא הוציאו שם גם בגרויות טובות.
אני לא חושב שאלו שלומדים בישיבות קטנות מהווים את העלית האינטלקטואלית של עם ישראל, אלא, שהם נגשו לשם עם החלטה ללמוד ועם הרגלי למידה שקנו ע"י עמל תורה וברוך ה' הם הצליחו.
ד. וישנה גם שאלה שאין יכולת לבשר ודם לענות עליה תשובה-"שמע אחי אתה צודק אבל מה נעשה לא לכולם זה מתאים"?
א. אני בטוח שהתורה מתאימה ליותר משישים חברה למחזור של 3000 בוגרי כיתות ח' מהציבור הדתי לאומי.
ב. קמו כיום הרבה ישיבות קטנות בסגנונות שונים וזוהי צביעות להגיד לא מתאים לי אם אפילו לא ניסית .
יהי רצון שנזכה כולנו להגדיל תורה ולהאדירה מתוך אחדות , ויכולת להבין ולהכיל דעות שונות.
יט [יב] בזמן שאדם מתבונן בדברים אלו, ומכיר כל הברואים ממלאך וגלגל ואדם וכיוצא בו, ויראה חכמתו של הקדוש ברוך הוא בכל היצורים וכל הברואים--מוסיף אהבה למקום, ותצמא נפשו ויכמה בשרו לאהוב המקום ברוך הוא; ויירא ויפחד משפלותו ודלותו וקלותו, כשיערוך עצמו לאחד מהגופות הקדושים הגדולים, וכל שכן לאחד מהצורות הטהורות הנפרדות מן הגלמים, שלא נתחברו בגולם כלל. וימצא עצמו, שהוא ככלי מלא בושה וכלימה, ריק וחסר.
מקוה שהובנתי.
שבוע מבורך!
א. פרנסה – כמו שכתוב:
"תנו רבנן "ואספת דגנך" מה ת"ל לפי שנאמר "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה", יכול דברים ככתבן ת"ל ואספת דגנך תנהוג בהם מנהג דרך ארץ, דברי ר' ישמעאל, רשב"י אומר אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה, תורתו אימתי נעשית? - אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי אחרים, שנאמר "ועמדו זרים ורעו צאנכם", ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי עצמן, שנאמר "ואספת דגנך", ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידם, שנאמר "ועבדת את אויביך".
כלומר – 2 דעות: רשב"י שאומר שרק לומדים תורה, ור' ישמעאל שאומר שצריך גם לעבוד.
אמר אביי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם, כרשב"י ולא עלתה בידם.
כלומר – הרבה נהגו כר' ישמעאל והם הצליחו ללמוד, והרבה עשו כרשב"י והם לא הצליחו.
א"ל רבא לרבנן במטותא מנייכו ביומי ניסן וביומי תשרי לא תיתו לבי מדרשא דלא תטרדו במזונייכו כולי שתא.
כלומר – רבא ביקש מתלמידיו שבימי ניסן ותשרי (שבהם היו זורעים, קוצרים ואוספים את התבואה), שלא יבואו לבית במדרש אלא יעבדו, כדי שבשאר השנה לא תהיו מוטרדים על הפרנסה.
(ילקוט שמועני תהילים)
ב. לימוד חכמת הקב"ה – ע"מ לנסות להבין כמה שיותר את חכמת הקב"ה צריך להקדים חכמות "כלליות" ללימוד:
"אי אפשר אם כן בהכרח, למי שירצה השלמות האנושי, מבלתי התלמד תחלה במלאכת ההגיון ואחר כן בלימודיות על הסדר, ואחר כן בטבעיות, ואחר כן באלהיות." ועי"ש עוד
(מורה נבוכים ח"א, ל"ד)
ג. ע"מ לראות את חכמת הבריאה וחכמת מעשיו של הקב"ה צריך להסתכל במעשיו – וככל שיותר תלמד חכמות כלליות כך תראה יותר ויותר חכמה עצומה (מנסיון...):
"השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע"
(תהלים יט)
הסתכלות זו מביאה שני דברים חשובים מאוד:
(1) ראיית הקב"ה והכרה במציאותו.
(2) האפשרות להללו ולשבחו על כל מעשיו.
ד. התאווררות – בודדים הבחורים בגיל הזה שיכולים לשבת וללמוד תורה ברצינות במשך כל כך הרבה שעות ברצף. לימודי חול מאווררים וגורמים לכך ששום זמן לא יתבזבז. וכפי שכתוב לעיל – אין זה בזבוז זמן – אלא דבר חשוב מאוד.
ה. השכלה כללית – לכל גדולי ישראל היתה השכלה מעבר לתורה. כולם ידעו עוד המון מקצועות אחרים שמרחיבים את הידע.
ו. התמחות – חשוב שיהיו רבנים שיודעים הרבה דברים מעבר לתורה ע"מ שיוכלו לפסוק הלכה. צריך רבנים שיהיו בקיאים ברפואה (לדוג' מכון פוע"ה) וכד'... שידעו כל מכשיר וכל טיפול וכל דבר שעושים בו שימוש איך פועל. (כל הדברים החשמליים למיניהם וכד'...)
ז. כל גדולי הציבור הדתי לאומי הלכו בדרך של ישיבה תיכונית – עובדה היא כמות הישיבות התיכוניות, לעומת הישיבות הקטנות – שגם הן הוקמו רק בשנים האחרונות.
די לנו אם נסמוך עליהם.
כמובן שכל לימודי החול צריכים להיות במקום שני – אחרי לימוד התורה... (אני לא מדבר על שעות לימוד אחד מול השני, אלא על תפיסה מחשבתית. שעות לימוד כל אחד יחשוב לעצמו מה עדיף לו, וע"י זה יבחר את לימודיו ובכלל את דרך חייב):
"אמר רבה בר בר חנא אמר רבי יוחנן מה בין דורות הראשונים לדורות האחרונים? - הראשונים שעשו תורתן קבע ומלאכתן ארעי, זה וזה נתקיים בידם, אחרונים שעשו תורתן עראי ומלאכתן קבע, זה וזה לא נתקיים בידם"
מקווה שהובנתי...
אם אזכר בעוד דברים אביא אותם...
שלום, רציתי לשתף אתכם בכמה דברים שמאוד הפריעו לי
היום נסעתי ללונה פארק עם עוד כמה בנות מהיישוב שלי. כמה דברים שקרו לי שם מאוד הפריעו לי לכן רציתי לשתף אתכם.
הייתי עם חברה שלי על מתקן והתיישבנו ליד קבוצה של בנים (זה היה מתקן מסתובב) אז חברה שלי התיישבה ליד בן (כי לא היה מקום אחר). כשהמתקן התחיל להסתובב הבן קצת נגע בחברה שלי... היא בקשה ממנו שיפסיק (אני לא בטוחה שהייתה לו אפשרות כי היה מאוד צפוף והסיבוב גם גרם לזה אבל היא טוענת שכן...). בכל מקרה בגלל שהוא לא הפסיק היא התחילה לצעוק עליו, והוא בכל זאת לא הפסיק אז חברה שלי התיישבה עלי באמצע שהמתקן הסתובב וכל הזמן צרחה כי היא פחדה לגעת בו ובגלל זה כל מי שהיה על המתקן הסתכל עליה, ניסיתי להסביר לה שגם אם הוא קצת ינגע בה לא יקרה כלום אבל זה שהיא גרמה לכל כך הרבה מהומה זה גורם לחילול ה'.
אחרי זה קרה עוד מקרה עם מישהי אחרת: חיכינו בתור לאיזשהו מתקן לפחות 40 דקות פתאום באה ילדה שאני מכירה ואמרה בקול, "וואי חיפשתי אותך שעות למה לא קראת לי?" ואז היא אמרה לאלה שהיו מאחורי "אני איתה היא שמרה לי מקום בתור" (לא באמת שמרתי לה) ואז היא באה אלי ושאלה אותי בקול, "נכון?, נכון שמרת לי? ואז היא פשוט נדחפה ונכנסה לתור אחר כך היא באה ואמרה לי "למה לא שיתפת פעולה? ואמרת ששמרת לי?" ניסיתי להגיד לה שזה שקר ושאני לא חושבת שזה בסדר לעקוף את התור ככה והיא הבינה את זה. אחרי כמה דקות ראיתי שהיא שוב עקפה.
אחרי 2 המקרים האלו אני ממש הבנתי פתאום את החילונים שמסכלים ככה על המתנחלים או בכלל על כל הדתיים הם בעצם כל הזמן צריכים לעשות דברים כדי שלדתיים יהיה נח, נגיד למשל במתקן שהייתי עם החברה שלי היא התחילה לצעוק על הבן הזה על דבר שלא בטוח שהיה בשליטתו, והם צריכים להתאים את עצמם אפילו בדיבור לפעמים בשביל הדתיים (אותה הבת גם התחילה להעיר למישהו על איך שהוא דיבר) זה נורא הפריע לי כי היה נראה כאילו חברה שלי מרגישה במלחמה נגד החילוניים וכל הזמן העירה להם הערות והתעצבנה עליהם והסתכלה עליהם כאילו בגאוותנות. משום מה הרבה מהדתיים מסתכלים על חילוניים כאילו הם מעליהם ובאמת מרגישים כאלו הם צריכים להיות כל הזמן אחד נגד השני...
פתאום אחרי זה שראיתי את ההתנהגות של חברותי לא הרגשתי בנוח בהיותי דתייה ומתנחלת התחלתי להבין למה החילוניים מסתכלים עלינו לפעמים בצורה לא יפה. דעתי היא שיש בעיה של גאוה בציבור שלנו
תחושה של, אנחנו טובים יותר תחושה של אנחנו תמיד צודקים אולי כדאי לפעמים להסתכל על מה שאנחנו עושים מזווית קצת שונה ולבחון את הדברים שאנחנו אומרים או עושים לפני, מה דעתכם? מאיפה לדעתכם העניין הזה של גאווה נובע? ברור שצריך להתגאות בזה שאנחנו בנים של השם, אבל האם קשה לדתיים להציב את הגבול?
] - ושם יש מצב שהוא יגע בה שלא בכונה - להתרחק ממנו. ו...לא לעשות מזה סיפור. לא בכונה. בטעות. טוב שהיא זזה...היא לא רוצה אפילו שלא בכונה שהוא יגע בה , היא צריכה לזוז. אם היא עשתה את זה בצורה נורמלית - אשרייה. תבורך.]אח..
(רק שאחשב אני מתבאסת שלא ראיתי\קראתי ביום שישי)
| ||
ב"ה
שלום לכם ,
אני פונה אליכם בבקשת עזרה .
לפני כשנה וחצי אימי חלתה בסרטן ,היא עברה 3 ניתוחים , 7 אשפוזים ,כימותרפיה .ולעשות את הסיפור שלי קצר , נכון לעכשיו אני קונה לאימי המון תרופות שהם מחוץ לסל הבריאות , הסכומים של תרופות פשוט מטורפים - לחודש מגיעים לכמה אלפי שקלים .
נכון להיום – אימי לוקחת 43 כדורים ליום + זריקות פעמיים בשבוע כדי להמשיך לחיות ,כדי להמשיך להחזיק מעמד .
אני בת יחידה , אבא שלי נפטר לפני 14 שנה.
בגלל ההוצאות הגדולות על תרופות של אימי, הגענו למצב מאוד קשה , שאפילו אין לנו אוכל בבית .
כל האחריות על אימי נופלת אלי.
אני נואשת ומבקשת מכם עזרה .
אני פתחתי לאימי קרן לתרומות בארגון "חברים לרפואה" בבני ברק .
מטעם הרב הממליץ , כבוד הרב הצדיק , יחיאל לנדמן .
הנה קישור לקרן של אימי ב"חברים לרפואה" :
http://www.haverim.org.il/funds/one_fund/52.htm
אני צריכה להחזיק את אימי בחיים , כמה שניתן ולהילחם עד הסוף .
כל שקל ייתן לאימי עוד שעה ועוד יום של חיים .
המצב מאוד קשה,ואני נלחמת כל יום מחדש .
אני לא יכולה לעמוד בהוצאות המטורפות של תרופות שמחזיקות את אימי בחיים .
גם אם יש אפשרות להפיץ את הקישור בין החברים , אולי ללימודים , לעבודה ?
מספיק שיתנו שקל אחד כל אחד , זה ייתן לאימי עוד יום של חיים.
איך אני אומרת ,
אני צריכה לעמוד ליד הקבר שלה ,
שהיא תדע שאני עשיתי את כל 100 אחוז שיכולתי בשבילה .
הפחד הכי גדול שלי , שאימי תמות רק בגלל שלא היה לי כסף לקנות לאימי תרופות שהיא צריכה .
בבקשה , אל תתנו לאימי למות .
אם יש צורך , אני אשלח לכם מסמכים רפואיים של אימי , לפי בקשתכם .
אם זה ייתן לאימי עוד יום של חיים , אז התברכנו ...
השם יברך אותכם ואת כל בני משפחתכם .
תודה רבה לכם , מכל הלב .
בשמי ובשם אימי
לא מזמן נסעתי עם אימי לאיזה בדיקה, והיא הסתכלה לי לעיניים ואמרה לי :
איזבלה , כשאני לא יהיה -
יהיה לך יותר קל " .
איך אני מגיבה לזה ?
אני פשוט נואשת מבקשת את עזרתכם.
מקור הקביעה הידועה שהמשיח יבוא עני ורוכב על חמור הוא בספר זכריה פרק ט', שבו נאמר: "גִּילִי מְאֹד בַּת-צִיּוֹן, הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם, הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא; עָנִי וְרֹכֵב עַל-חֲמוֹר, וְעַל-עַיִר בֶּן-אֲתֹנוֹת". החמור הוא הניגוד לסוס המלחמה המופיע בפסוק הבא בזכריה "וְהִכְרַתִּי-רֶכֶב מֵאֶפְרַיִם, וְסוּס מִירוּשָׁלִַם, וְנִכְרְתָה קֶשֶׁת מִלְחָמָה, וְדִבֶּר שָׁלוֹם לַגּוֹיִם; וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עַד-יָם, וּמִנָּהָר עַד-אַפְסֵי-אָרֶץ" כלומר: המשיח יהיה איש שלום ולא יבוא על בהמת מלחמה. מסכת סנהדרין מציגה דרך הופעה זו כברירה הפחות טובה:
כלומר הופעת משיח עני כבנבואת זכריה תהיה אם לא נהיה ראויים לביאת משיח מפוארת "עם ענני שמיא" המתוארת בספר דניאל.
לעומת התלמוד בפרקי דרבי אליעזר (פרק ל"א) מוצגת הופעתו כרוכב על חמור כהופעה שלכתחילה, כשם שאברהם ומשה מתוארים במקרא כמי שרכבו על חמור. המהר"ל מפרש את המדרש בכך שהחמור מסמל עולם חומרי שריק מדעת וחכמה, שקיים בתקופת שלושת האישים הללו, ש"רוכבים" על החמור ומנהיגים אותו רק בכח חכמתם. את העניות של המשיח הוא מפרש כהנהגה שאיננה בכוח הזרוע והכפיה כמו אצל השליטים הרגילים, ואת הרכיבה על החמור הוא מפרש כהנהגה בכח החכמה בלבד, שהמלכים יתמסרו לו מרצונם החופשי. (מהר"ל, דרוש על המצוות).
על פי חז"ל ישנם שני משיחים, משיח בן יוסף, שהוא המשיח הראשוני שמכונן את השלבים המעשיים כמו הקמת מסגרות לאומיות וקיבוץ העם, ומשיח בן דוד שהוא המשיח הרוחני. משיח בן יוסף הוא מבני רחל, ומשיח בן דוד משבט יהודה הוא מבני לאה.
אפילו 2-3 חבר'ה,הבית - יהושע צפריר
יש דברים מרובים וחשובים בעולם,
החשוב מכולם הוא ביתו של האדם.
וכמו שהאדם מאדם הוא שונה,
כן שונים הבתים שאותם הוא בונה.
יש בית שהוא כמבצר על ההר,
יש בית והוא כארמון מפואר,
אך לא העיקר הוא ארמון או בקתה -
חשוב הוא הבית שבנית אתה.
כי בית אינו רק גג וקירות,
כי בית אינו רק צרוף של דירות,
כי בית אינו סתם מבנה של בטון -
כי בית מעניק הרגשת ביטחון.
כי בית הוא פרח, שולחן עם מפה,
כי בית הוא ילד, רעיה מצפה,
כי בית הוא גג ופינה חמה,
וברית כרותה בין אדם לאדמה.
יש בתי עשירים העולים כסף רב,
ארמונות נוצצים מצופים בזהב,
יש בתים הנראים כמעשה אומנות -
אך הבא אל תוכם מרגיש ריקנות.
יש בית והוא צריף או צריפון,
יש בית והוא רק אוהל קטון,
יש בית ובו רק מצע על הקש -
אבל מה שחשוב הוא "איך המרגש".
ועל - כן כה חשוב להיזכר ולזכור,
כי על בית צריך להגן ולשמור,
כי רבים דברים יקרים בעולם -
אך אין כה יקר כביתו של אדם.
משפחה זה ביחד . שושי שושן.
משפחה זהו בית,
משפחה זו אהבה-
זה אחים ואחיות
אמא אבא
סבתא סבא,
דודים ודודות.
משפחה זה ביחד.
לאכול- ביחד.
לשחק - ביחד.
לאהוב - ביחד.
לטייל - ביחד.
לחוות חוויות משותפות.
המשפחה דואגת לצרכיך ובריאותך
ומקבלת אותך איך שאתה.
משתתפת איתך בטוב וברע,
באושר ובצרה.
וכשתטעה אצלה תקבל תמיכה.
המשפחה זהו תצריף (פאזל)
שבתוכה אתה אומנם רק 'חתיכה'
אך בלעדיך היא איננה שלמה.
