בס"ד " שהשמחה במעונו"
האם יש מקור מפורש בתנ"ך שאלוקים מזהיר ע"י הנביאים, שאסור לשבת מעורב נשים וגברים יחד, בלא סיוג של גיל, באירועים של שמחות בהם יש אכילה ושתיית יין ו/או שתייה אחרת?
אם אכן יש מקור מפורש לכך, האם יש גם מקור מפורש בתנ"ך, שגם בלא אכילה ושתייה, אלוקים שולח ביד נביאיו לאסור ישיבה או עמידה מעורבת של גברים ונשים?
אם אכן יש מקור מפורש לכך, האם יש גם מקור מפורש בתנ"ך, שלעתיד לבוא, שאפילו בשעת אבל והספד שאין הדעת פנויה כל כך להרהר גברים על נשים ולהפך , גם כן אסור?
אם אכן יש מקור מפורש לכך האם יש גם מקור מפורש בתנ"ך, שלעתיד לבוא כשכבר לא יהיה יצר הרע שולט, גם אז אסור יהיה לשבת במעורב ואפילו בשעת הספד ואפילו משפחה מורחבת, בינה לבין עצמה?
תשובה: כן, יש מקור מפורש לכך, אפילו בתקופה העתידית כשכבר לא ישלוט יצר הרע ואפילו בזמן של אבל והספד, בנביאים: ספר זכריה (יב, יב)-,,וספדה הארץ משפחות משפחות לבד. משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד. משפחת בית נתן לבד ונשיהם לבד“.
שאלה: האם גם שבט לוי, המקודש ביותר בעם ישראל, האם גם הוא חייב לחשוש לכך לעתיד לבוא ואפילו בהספד ובזמן שאין יצר הרע שולט?
התשובה היא: כן, שם בפסוק הבא (יג) -,,משפחת בית לוי לבד ונשיהם לבד...“.
שאלה: א"כ, לשם מה כל המקורות המפורשים בתנ"ך, הרי ניתן להסיק בקל וחומר ובכל שכן: אם בזמן שכבר יצר הרע אינו שולט ואפילו בזמן הספד ואפילו השבט המקודש ביותר,נשותיו יושבות לחוד והגברים במשפחה יושבים לחוד, כל שכן שלא בזמן הספד וכ"ש וקל וחומר כשיצר הרע שולט וכ"ש ובן קל וחומר בזמן שיש גם שמחה ואכילה ושתייה ועוד אם יש משקאות עם אלכהול, וכ"ש ובן בנו של קל וחומר בדורנו המתירני, הקל דעת, הפרוץ והלבוש הפרוץ?
תשובה:אכן אין מקורות נוספים מפורשים בתנ"ך, מלבד מקור זה, וקל וחומר זה בונים חז"ל:
תלמוד ירושלמי / מסכת סוכה פרק ה' הלכה ב' – ,,"ספדה הארץ משפחות משפחות…", הספדו של משיח…הספדו של יצר הרע. מאן דאמר זה הספדו של משיח…מה אם בשעה שהן אבילין אתה אומר האנשים בפני עצמם והנשים בפני עצמן, בשעה שהן שמחים לא כל שכן.
מאן דאמר זה הספדו של יצר הרע. מה אם בשעה שאין יצר הרע קיים אתה אומר האנשים בפני עצמן והנשים בפני עצמן, בשעה שיצר הרע קיים לא כל שכן“.
תלמוד בבלי/מסכת סוכה סוף דף נא– ,,מקרא אשכחו [רש"י– ,,שצריך להבדיל אנשים מנשים ולעשות גדר בישראל, שלא יבואו לידי קלקול“. – בבית המקדש השני בשמחת בית השואבה.] "וספדה הארץ משפחות משפחות לבד, משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד". אמרו והלא דברים קל וחומר ומה לעתיד לבוא שעוסקין בהספד [רש"י-,,באותה השעה והמצטער אינו מקל ראשו מהר. ועוד שאין יצר הרע שולט כדקאמר קרא "והסירותי את לב האבן" . ולקמן אמר שהקב"ה שוחטו… אמרה תורה...“.] ואין יצר הרע שולט בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד. עכשיו שעסוקין בשמחה [רש"י-,,וקרובה לקלות ראש ועוד שיצר הרע שולט עכשיו לא כל שכן“.] ויצר הרע שולט בהם על אחת כמה וכמה“.
מסכת דרך ארץ זוטא ג' – ,,תחילת קלות ראש בנשים פתח לניאוף“.
מדרש תנחומא (בובער) פרשת נח/כא'-,,בכל מקום שאתה מוצא יין אתה מוצא כשלון“.
מדרש במדבר רבה (י, כא) – ,,כל מקום שיש יין אין דעת“.
מדרש במדבר רבה (י, יז) – ,,כל מקום שיש יין יש ערווה“.
מדרש בראשית רבה (לח, מ)-,,בכל מקום שאתה מוצא אכילה ושתייה השטן מקטרג“.
שאלה: האם בזמן מסיבת הנישואין, כשהנשים והאנשים רואים זה את זה והקב"ה ודאי שאינו שמח האם ניתן לומר–"שהשמחה במעונו", בברכת הנישואין?
תשובה: ה"בית חדש'' מגדולי מפרשי "הטורים" כתב ["טור" /אבן העזר (סב, יב)]-,,...וכתב ב"מנהגים", דאין מברכין "שהשמחה במעונו", היכא דאיכא (=היכן שיש) חששא דהרהור עבירה“. בעל ספר ה"מנהגים" לאחד מגדולי ה"ראשונים", מנמק זאת שם [מנהג כל השנה, בהגהות שם, אות י"ד ]– ,,כל מקום שהאנשים ונשים רואים זה את זה, כגון: בסעודת נישואין, אין לברך "שהשמחה במעונו" לפי שאין שמחה לפני הקב"ה כשיש בו הרהורי עבירה“.
הגאון הגדול רבי נסים קרליץ:
ישיבה במשפחות לחוד, אך במעורב, עוברים על כך בלאו מן התורה "לא תתורו...אחרי עיניכם" [במדבר (טו,לט)] ועל לאו מ"דברי קבלה".
תוכחה ברבים בזמן הזה (כגון בהרצאות לבעלי תשובה מתחילים)
הגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי שליט"א, כתב בספרו "שונה הלכות" [חלק א'/(עה, כו)]-,,כתב ה"חזון איש":אפשר לצדד להקל בזמן הזה, להגיד תוכחה ברבים ולהזכיר דברי חז"ל, אפילו יש פרועות ראש כנגדו משום "עת לעשות לה', הפרו תורתך", וגם בצירוף שיטת הר"י, דאם אינו משים לבו שרי [או"ח סימן ט"ז סעיף קטן י"א]“. בספר "שערי גנזי ציון", הובא סיוג משמו של ה"חזון איש", ומשמע מדבריו שבמקומות שאינם חצופים וגסי רוח, וישמעו מארגני השיעורים לגדולי תורה ולפוסקי ההלכה, יש לנהוג ע"פ ההלכה של צניעות ולבוש צנוע.