פורום בית המדרש (עמוד 206)

חייבים לעשות משהו בשביל גלעד שליט,הוא כבר איזה 200 שנה שם ועוד שניה נרקב,עוד משהו מעבר לתפילות למכירת חולצות וסטיקרים,

תחשבו שזה היה אח שלכם?

מה עושים אחים שלי!??!

לילה קסום

טוב ושמחה.

בס"ד
הספר הכ"כ אהוב. ויקר.
אני בתקופה של מתכונות [מוכר למישהו?] כן, אז יש לי בעז"ה מתכונת בנ"ך בקיאות.
התחלתי לקרוא בתנ"ך להנאתי. פתאום אני מגלה ש-ואוו תנ"ך זה דבר כ"כ מעניין.
פעם השתעממתי. אבל אשכרה אחרי שאני יושבת ולומדת אני מגלה סיפורים מעניינים בטירוף..
במיוחד בספר שמואל [דוד ויהונתן], הסיפורים שם כ"כ יפים!
אז..
חידושים על התנ"ך? סיפור מעניין שיצא לכם לקרוא? משהו שלא הבנתם?
איזה ספר התחברתם הכי?

בתכניתה הקבועה של רבקה פאלוך מידי שישי ב -91 fm עלה לשידור ח"כ משה גפני וסיפר על שבת אצלו בבת ומבית אביו.

בתוך דבר סיפר שהדגים שאותם הוא אוכל מידי שבת הם בתיבול מרוקאי(כמו שאמר ג"כ באותה תוכנית יו"ר ש"ס אלי ישי)

היה מרתק לשמוע את גפני,לא זכור לי שהוא דיבר על מה שמתרחש בתוך ביתו מעל תחנת רדיו.

לכבוד: מנהלי האתר.

הנידון: סגירת אתר INN בשבתות ומועדי ישראל

שלום רב.

אנחנו, כמאתיים מגולשי הפורום באתר רצינו לבקש את סגירתו בשבת.

אף שמבחינה הלכתית אולי אין חובה בסגירת האתר, רצינו לבקש זאת מכמה סיבות:

א. מספר פעמים בעבר קרה וגולשים נכשלו ונכנסו לאתר בשבת. בשיחות איתם הם הודו לנו שהפורום היה המטרה שבשבילה הם התחברו, ואילולי הוא, לא היו נכנסים.

ב. ישנם מס' תגובות בפורום שהוכנסו לאתר בשבת, ודבר זה אינו ראוי ואף מעלה חשדות חינם "והייתם נקיים מה' ומישראל".

ג. ערוץ 7 הקפיד תמיד לשאת את הדגל ולהיות ראש וראשון לכל דבר שבקדושה. אנחנו חושבים שמן הראוי שאף בעניין זה הנהלת האתר תיקח אחריות ותפעל לסגירתו בשבתות.

מצ"ב העצומה לסגירת האתר, עליה חתמו כמאתיים גולשים:

http://www.atzuma.co.il/petition/lehava112/1/0/11/

בפרשתנו אנו נפגשים עם העונש של מספר לשון הרע, נגע הצרעת. ובמדרש: " 'זאת תהיה תורת המצורע', תורת המוציא שם רע" הבה נעיין בשני מעשים, דומים אך שונים במהותם כפי שמופיעים בשני המקורות שלפנינו:

א.מסכת עבודה זרה יט,ב

מַכְרִיז רַבִּי אַלֶכְּסַנְדְּרַאי: 'מָאן בַּעֵי חַיֵי? מָאן בַּעֵי חַיֵי?'  [ = מי רוצה חיים?]

כְּנִיפוּ לֵיהּ כּוּלֵי עַלְמָא, וְאַתּוּ לְגַבֵּיהּ, אָמְרוּ לֵיהּ: 'הַב לָן חַיֵי'  [ = התאספו "כל העולם", באו אליו וביקשו חיים.]

אָמַר לְהוּ: (שם לד) "מִי הָאִישׁ הֶחָפֶץ חַיִּים וְגוֹ' נְצוֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע" וגו.

שֶׁמַּא יֹאמַר אָדָם, הוֹאִיל וְנָצַרְתִּי אֶת לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַבֵּר מִרְמָה, אֵלֵךְ וְאַגֶרָה בְּשֵׁינָה?

תַּלְמוּד לוֹמַר, (שם) "סוּר מֵרָע וַעֲשֶׂה טוֹב", וְאֵין "טוֹב" אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, (משלי דּ) "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזוֹבוּ".

ב.  מדרש רבה ויקרא פרשה טז פסקה ב

ד"א זאת תהיה תורת המצורע, הה"ד (תהלים לד) 'מי האיש החפץ חיים',

מעשה ברוכל אחד, שהיה מחזיר בעיירות שהיו סמוכות לציפורי,

והיה מכריז ואומר 'מאן בעי למזבן סם חיים?'

אודקין עליה, [ = הסתכלו עליו.]

ר' ינאי הוה יתיב ופשט בתורקליניה, שמעיה דמכריז מאן בעי סם חיים, [ = רבי ינאי היה יושב בטרקלינו ושמע את ההכרזה של הרוכל.]

א"ל: 'תא סק להכא, זבון לי',  [ = בוא לכאן ומכור לי.]

א"ל: 'לאו אנת צריך ליה, ולא דכוותך ' [ = אין אתה צריך לסם זה.]

אטרח עליה, סליק לגביה, הוציא לו ספר תהלים [ מכורך (ילקו"ש)] הראה לו פסוק, 'מי האיש החפץ חיים',

מה כתיב בתריה, 'נצור לשונך מרע, סור מרע ועשה טוב',

א"ר ינאי, אף שלמה מכריז ואומר: (משלי כא) 'שומר פיו ולשונו, שומר מצרות נפשו'

- א"ר ינאי: כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה, ולא הייתי יודע, היכן הוא פשוט,

עד שבא רוכל זה והודיעו, 'מי האיש החפץ חיים',

לפיכך משה מזהיר את ישראל, ואומר להם, 'זאת תהיה תורת המצורע', תורת המוציא שם רע.

"הפצות"- רבי אלכסנדרי והרוכל

משני מעשים אלו אנו למדים שזוכים בחיים אמיתיים רק כאשר שומרים על הלשון. החידוש הוא שחיים של עבירה ושל לשון הרע אינם חיים, לא רק במה שמביאים אל שאול, לא רק מחמת העונש של העולם הבא אלא אף כאן, בעולם הזה, הרוצה לחיות חייב לשמור על לשונו. 

מה ניתן ללמוד מאישיותו של האדם "המפיץ" את החיים בקרב ההמון כפי המתואר בכל אחת מהנוסחאות? 

רבי אלכסנדרי מציע למכור חיים. עניינו של איש הרוח הוא שגם אחרים יצטרפו לדרך החיים משום שהוא יודע עד כמה  מתוקה היא התורה וכמה נעימה היא. קורא הוא החכם את קריאת דוד המלך: "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה' אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר יֶחֱסֶה בו" [תהילים לד].

וכן מצינו בדרכו של החסיד כמופיע בספר מסילת ישרים [פרק יט]: "אַךְ הַכַּוָּנָה הָאֲמִתִּית הַמְצוּיָה בַּחֲסִידִים אֲשֶׁר טָרְחוּ וְהִשְׁתַּדְּלוּ לְהַשִּיגָהּ, הוּא שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם עוֹבֵד רַק לְמַעַן אֲשֶׁר כְּבוֹדוֹ שֶׁל הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא יִגְדַּל וְיִרְבֶּה, וְזֶה יִהְיֶה אַחַר שֶׁהִתְגַּבֵּר בְּאַהֲבָה אֵלָיו יִתְבָּרֵךְ וְיִהְיֶה חוֹמֵד וּמִתְאַוֶּה אֶל הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ וּמִצְטַעֵר עַל כָּל שֶׁיְּמַעֵט מִמֶּנּוּ, כִּי אָז יַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ לְתַכְלִית זֶה - שֶׁלְּפָחוֹת מִצִּדּוֹ יִהְיֶה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרֵךְ מִתְגַּדֵּל, וְיִתְאַוֶּה שֶׁכָּל שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם יִהְיוּ כְּמוֹ כֵן, וְיִצְטַעֵר וְיִתְאַנַּח עַל מַה שֶּׁמְּמַעֲטִים שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם, וְכָל שֶׁכֵּן עַל מַה שֶּׁמְּמַעֵט הוּא עַצְמוֹ, בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְאֹנֶס אוֹ בְחֻלְשַׁת הַטֶּבַע, אֲשֶׁר קָשֶׁה לוֹ לִשָּׁמֵר מִן הַחֲטָאִים בְּכָל עֵת, כְּעִנְיַן הַכָּתוּב (קהלת ז), "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא".

אמנם, במעשה הרוכל יש חידוש גדול. לצורך פרנסתו, הרוכל מצוי בעולם של מסחר, של כסף, של מאבק החיים ושל הקיום הגשמי העכשווי. כך הכול הכירוהו, כרוכל המוכר מרכולתו בשוק. שוק הוא לא מקום לאניני רוח.

והנה, דווקא הוא מתוך ניסיון החיים שלו, מבין הרוכל תובנות עמוקות ומפרסם לעולם מהו העיקר ומה הטפל, מה מביא לחיים אמיתיים ומה מרחיק את האדם מחיי נצח.

ועניין ה"הפצות" כל כך בוער בו ולכן אין הוא שומר את ההבנות שלו לעצמו אלא יש לו עניין שהאמת תתפרסם כמה שיותר לכל.

יש כאן הנגדה בין הרוכל עליו דיברה התורה בציווי: "לא תלך רכיל", אותו דברן המפזר רוע של פטפוט,  לבין הרוכל שבמדרש המנצל את מלאכתו כהוגן ודואג להפיץ טוב לכל העולם.

השוואה בין שני הסיפורים

מלבד ההבדל שבין האישיות של רבי אלכסנדרי לאותו רוכל, יש לדון בכמה הבדלים נוספים העולים מהמדרשים הנזכרים לעיל.

 בהכרזה: רבי אלכסנדרי מכריז: "מי רוצה חיים", ולעומתו הרוכל מציע להמון לקנות סם מרפא: "מי רוצה לקנות סם חיים". ממה נובע ההבדל? מדוע רבי אלכסנדרי מציע את מרכולתו בחינם, ומדוע הרוכל מתנה את "ההפצה" בקנייה של "הלקוחות" את הסם?

בתגובת השומעים: סביב רבי אלכסנדרי מתכנסים "כול העולם" לקבל חיים, ואילו על הרוכל מביטים, לא מתקרבים ולא מעוניינים לקנות.

לשם מה מפורט לנו היכן הסתובב הרוכל והציע את ממכרו "בעיירות הסמוכות לציפורי"?!

- נלך בדרך שסלל לנו ה"כלי יקר" [ויקרא יד, ד] בהבנת סיפורים אלו.

האם יש תיקון למספר לשון הרע?

בכדי להבין את החילוקים הנ"ל עלינו להקדים ולשאול האם יש תיקון למספר לשון הרע? הרי מעשה הדיבור כבר יצא מפיו ופגם, וכיצד ניתן כעת להחזיר את הגלגל לאחור?!

נחלקו בדבר החכמים:

ערכין טו:

א"ר חמא בר חנינא: מאי תקנתיה של מספר לשון הרע? אם ת"ח הוא יעסוק בתורה... ואם עם הארץ הוא ישפיל עצמו...

ר' אבא בר חנינא אמר: סיפר, אין לו תקנה, שכבר כרתו דוד ברוח הקודש שנאמר (תהלים יב ד) "יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות".  אלא מאי תקנתו שלא יבא לידי לשון הרע? אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה.

- על פי הדעה הראשונה יש תיקון למספר לשון הרע, לימוד התורה וענווה. על פי הדעה השנייה אין תקנה לאחר סיפור לשון הרע. מה שניתן לעשות הוא קודם שאדם עלול לחטוא, לעסוק בתורה בכדי שלא יכשל בלשונו.

כעת נראה כיצד שתי שיטות אלו יעזרו לנו להבין את דרכו של רבי אלכסנדרי לעומת דרכו של הרוכל.

הפצת תורה כשמירת הבריאות או סם לרפואת החולי

רבי אלכסנדרי סובר שאין תקנה למספר לשון הרע. כל עניינו הוא לדאוג שאנשים לא יגיעו לידי חטא. הוא מכריז: "מי רוצה חיים, מי רוצה חיים?"

הוא סובר "סיפר, אין לו תקנה" ולכן הוא הולך אל אלו שלא סיפרו לשון הרע ומלמדם דרך בריאות. הוא כופל בלשונו כדי להבטיח שמי שיקיים את עצתו וישקע בתלמוד תורה יזכה שלא ידבר לשון הרע וכן שלא יספרו עליו לשון הרע.

"לא הזכיר לשון סם גם לא הזכיר לשון למזבן לפי ששמירת הבריאות אינו צריך סם רק שהרופא מלמדו להועיל שיהיה נשמר מן הדברים המזיקים שלא יבא לידי חולי."

דברי תורה צריכים להילמד בחינם ומסיבה זו אין מבקש רבי אלכסנדרי שכר על המקח.

לעומתו, סובר הרוכל שיש תקנה למספר לשון רע. יתירה מכך, הרוכל עצמו היה בעל תשובה ומניסיונו ידע שיש תקנה גם לאחר חטא זה.

"אבל רוכל זה סבר שיש תקנה אפילו למי שכבר סיפר, וידע זה בניסיון בעצמו כי גם הוא היה רוכל הולך רכיל ורגיל על לשונו לשלח מדנים בין אחים, ואחר כך נתן אל לבו לשוב בתשובה וביקש דרכי הרפואה שהזכירו רז"ל לת"ח בת"ת, ולעם הארץ על ידי שבר רוח, וראה כי התרופות הללו הועילו לו על כן מלאו לבו לזכות הרבים ולהחזיר בתשובה כל אותן העיירות שידע בהם שיש שם בעלי הלשון עד אשר לא יבואו עליהם ימי הרעה בצרעת ויצטרכו להדר אחר צפרים עפות כטהרת המצורע בצפרים העושין מעשה פטיט.

וזה הוא שאמר שהיה מחזר בעירות הסמוכות לציפורי היה מחזר בתשובה אותן העירות הקרובות למעשה ציפור העושין מעשה פטיט, והיה מכריז מאן בעי למזבן סם חיי כי היו כחולים הצריכים סמים לתרופה הצריכין קנין ע"כ הזכיר למזבן סם"

וכיצד התייחסו אליו השומעים?

"אודיק עליה עלמא לפי שכבר בחרו להם דרך מקולקל זה והיה רגיל על לשונם לספר לה"ר על כן לא בקשו לקנות כלום ממנו ואדרבא אודיק עליה הביטו אחריו.

כי המה ה"בעלי ראתן" הרואים אחרי מומי נפשות רבות וחסרונם כי כך דרך מואסי התוכחה שמביטים אחרי המוכיחם לראות אם ימצאו בו שמץ פסול כדי להשיב לו טול קורה כו' לכך אמרו לו: 'אתמול היית רוכל הולך רכיל והיום אתה רוצה לתקן דרכינו?! קשוט עצמך תחילה'."

סיכום

ראינו אם כן, שמעשיהם של רבי אלכסנדרי והרוכל היו דומים אך שונים בתכלית.

כל אחד פנה לקהל אחר ובמטרה אחרת. רבי אלכסנדרי דאג למניעת החולי, לשמירת  הפה מרע ולהקפדה בלימוד תורה.

הרוכל, שכנראה היה בעצמו בעל תשובה, דאג לתיקון החולים, אותם אלו שנכשלו וצריך להציע בפניהם דרך של תיקון ותשובה.

שנזכה לשמור את פינו מרע ולמלאו בדברי קדושה. 

יש הקליפה על הנשמה מכסה

בן חורין זה לא בשבילה

ולכן בן חורין אין הדבר הוא חופש מלימודים או סתם בילויים משעשעים

הדב האמיתי באדם זה הנשמה

ולכן בן חורין זה אך וק בשבילה

בן חורין אמיתי את רצונה מממש

ולומד תורה כל עוד אור יש

את דבר אלוקים בלי טענות הוא עושה

ווהנשמה את רצונה המלא מקיימת

וחופשיה מכל דבר אשר בו לא חפצה כלל

בע"ה

אתם יכולים בקשה להתפלל לרפואת:
אברהם אבא בן אידֶל
הוא חולה לב, ומחר הוא צריך לעבור בע"ה בדיקה שתבדוק אם הוא צריך לעבור צינתור או לא..
תודה רבה!

א  לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד.
ב  יַעַנְךָ יְהוָה, בְּיוֹם צָרָה;    יְשַׂגֶּבְךָ, שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב.
ג  יִשְׁלַח-עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ;    וּמִצִּיּוֹן, יִסְעָדֶךָּ.
ד  יִזְכֹּר כָּל-מִנְחֹתֶךָ;    וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה.
ה  יִתֶּן-לְךָ כִלְבָבֶךָ;    וְכָל-עֲצָתְךָ יְמַלֵּא.
ו  נְרַנְּנָה, בִּישׁוּעָתֶךָ--    וּבְשֵׁם-אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל;
יְמַלֵּא יְהוָה,    כָּל-מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ.
ז  עַתָּה יָדַעְתִּי--    כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה, מְשִׁיחוֹ:
יַעֲנֵהוּ, מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ--    בִּגְבֻרוֹת, יֵשַׁע יְמִינוֹ.
ח  אֵלֶּה בָרֶכֶב,    וְאֵלֶּה בַסּוּסִים;
וַאֲנַחְנוּ,    בְּשֵׁם-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר.
ט  הֵמָּה, כָּרְעוּ וְנָפָלוּ;    וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ, וַנִּתְעוֹדָד.
י  יְהוָה הוֹשִׁיעָה:    הַמֶּלֶךְ, יַעֲנֵנוּ בְיוֹם-קָרְאֵנוּ.

שלום שלום!

מה שלומכם?

אז ככה, רציתי לברר איתכם, על איזה שלום עמ"י מתפלל? הרי השלום שכל העולם מדבר עליו לא כ"כ מסתדר לי... ונרא הלי שזה לא השלום שעליו אנו מתפללים. או שכן בעצם?

כל טוב!

ישר כוח למנהל הפורום על הרעיון.

מה מתאים יותר ליום העצמאות, שיחול לרוב בשבוע, שבו נקרא את "ואהבת לרעך כמוך", לכתוב על אהבת ישראל? הנה לנו מצווה, שאיננה תלויה בזמן או בכסף, ואפשר לקיימה 24 שעות ביממה כל השנה. הנה דוגמא: לפעמים אנו עומדים בתור לאוטובוס אבל האוטובוס, שכבר הגיע לתחנה, מלא עד אפס מקום והנהג מבקש: "לא לעלות יותר!". אבל בתוך האוטובוס יש חלל כמעט ריק - בדרך כך מהדלת האחורית ועד לסוף האוטובוס. האם לפחות אנחנו מקפידים להתקדם עד לקצה האוטובוס, אם אין מקום ישיבה? כבר אינני מדבר על פינוי מקום לאדם מבוגר או נכה או לאשה בהריון וכיו"ב... אין לך כמעט שעה, שאי אפשר לקיים בה את המצווה.

דוגמא נוספת: אני מניח, שכולנו מקפידים להתפלל בבית הכנסת במניין בכל יום. בחלק מהסידורים מובא ע"פ מנהג הארי, שיש לומר בכל יום לפני התפילה: הריני מקבל/ת עליי מצוות עשה של "ואהבת לרעך כמוך". אז נניח שאמרנו. מה זאת אומרת "מקבל"? וכי קיום המצווה תלוי בי?...

מסופר על אדמו"ר אחד ששאל פעם את אשתו: האם את יודעת, שיש רבש"ע? בבוודאי! השיבה אשת האדמו"ר תוך כדי התמיהה על השאלה המוזרה. עתה פנה האדמו"ר אל המשרתת הגויה ושאל אותה: האם את יודעת, שיש רבש"ע? בטח! השיבה המשרתת (זה מובן מאליו...). חזר האדמו"ר אל אשתו ושאל אותה: מה ההבדל בינך לבין המשרתת? ענתה לו אשתו: המשרתת אומרת ואני יודעת... 

אז לא מספיק לומר אלא צריך לדעת. ומהי הדוגמא? לפעמים אני נתקל בבית הכנסת בצדיקים, המאריכים בתפילתם. תבוא עליהם הברכה! אבל למה על חשבון אחרים? לפעמים אותו צדיק עומד במקום, הסמוך למעבר, כשלימינו או לשמאלו נמצא מתפלל אחר, שכבר סיים את תפילתו והוא מבקש לצאת כדי להתפנות או כהן, המבקש לצאת כדי ליטול ידיו לפני העלייה לדוכן... אז אם אתה כל כך צדיק, השתדל לקיים בהידור רב גם את "ואהבת לרעך כמוך". מצא לך מקום, שבו לא תפריע למתפלל אחר, ותפילתך תעלה מעלה מעלה תוך כדי קיום מצווה נוספת.

רעיונות נוספים ל"ואהבת לרעך כמוך" ניתן למצוא באתר:

http://www.lapidim.org.il

על איש ההלכה או על וביקשתם משם או על איש האמונה?

בס"ד

הוסיפו אפשרות בתוך הלינק של האתר להוריד את הוידאו, מחחת לתמונה יש אפשרות להוריד בREAL PLAYER

http://chabad.info/index.p hp?url=article_he&id=44707

גר בירושליים יהודי מקובל כבן 82, צדיק אמיתי, שמו הרב שלמה שרעבי הי"ו. הוא בן אחותו של הרב מרדכי שרעבי זצ"ל (המפורסם) וגם למד אצלו כ 15 שנה.

הוא ואשתו גרים בבית ישראל בירושלים. קרוב לשמואל הנביא (הצד המתחבר עם כביש מס' 1). אשתו (הרבנית יפה) אשה אצילה וצדקת, סובלת ממחלה מסוימת והיא מקבלת טפולים קשים , ובין טיפול לטיפול, כאשר היא בבית, היא מקבלת עזרה מהביטוח לאומי לעבודות הבית, אבל קשה לה לקום ממיטת חליה להביא לעצמה כוס מיים או כוס תה. היא לא רוצה להטריד את הרב בלימודו.

האם מישהו מכיר בת, או קבוצת בנות, שיכולה או יכולות, לקבל על עצמן להכנס כל יום לכמה שעות (כ 4 שעות) לסעוד אותה במיטת חליה ? אם מדובר בקבוצת בנות, רצוי שאחת תארגן את התורנויות האלה, כדי שלא תהיינה פספוסים.

מי שתעשה זאת, תבורך בזה ובבא. בזה - היא תכיר בית (הרב והרבנית) שאין הרבה כאלה בעולם. ובבא - שכרה הרבה מאד, ו"הקרן קיימת לעולם הבא".

מי שרוצה לקבל על עצמה או לארגן, יכולה או להתקשר אלי ל 054-5611027 או לבית 09-7928089 או לשלוח לי אימייל ל tryg613@gmail.com ואתקשר אליה.

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל. וא-ל שדי, שאמר לעולמו "די", יאמר לצרות ולייסורים של כל עמו בית ישראל ושל יפה בת סבירסה - "די". אכי"ר

תודה מראש