שרשור חדש
שבוע טוב! היכן ניתן להשיג את הספר ילקוט שמ"ש? מחפש בנרות...Jewice
רעיון לפרשהאני הנני כאינני

השאלות חודרות - התירוצים... אשמח לשמוע את הארותכם.

 

שאלה עצומה מקשים האחרונים בפרשתנו. כאשר רחל מבקשת מאחותה לאה את הדודאים שאסף ראובן בנה, טוענת כלפיה לאה: "הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי?!" ולכאורה – איזו חוצפה! והלא גילו לנו חז"ל, שלולי צניעות שהייתה בה ברחל, שגילתה לאחותה את הסימנים שמסר לה יעקב כדי שלא יוכל לבן לרמותו להכניס לו את לאה תחת רחל, לא הייתה לאה נישאת ליעקב! א"כ מה פשר ה"חוצפה" של לאה לטעון כלפי אחותה שהיא גוזלת ממנה את "אישהּ"?

ורחל? רחל מבליגה, מסכימה לתנאים של לאה ומוכרת את "משכבו של צדיק" לאחותה. תימה!

יישוב המעשה על הלב יתברר על ידי תירוץ שאלה אחרת בפרשה.

כדי ליישב את המעשה על הלב עלינו לישנה עוד נקודה תמוהה בפרשה. כאשר רחל רואה שמנעה ה' מלדת היא מבקשת מיעקב שיבוא על שפחתה, בלהה, והיא "תבנה" ממנה. דרישה בעלת לשון שוה ראינו בדברי שרה לאברהם ש"שידכה" לו אמתה, הגר. שם מסביר המלבי"ם שקנאת הירך בין אישה לצרתה מעוררת את הכח המוליד לפעול. אם כן, בפשטות זו גם כוונת רחל בבקשתה מיעקב לכנוס (לישא) את בלהה שפחתה. ונשאלת השאלה – למה נזקקת רחל לשפחתה? והלא יש לה כבר צרה! לאה אחותה!

אלא יישוב הדברים כך הוא: אחר שרחל ויתרה כל כך ללאה וגמלה איתה חסד כל כך גדול – היא לא יכולה לשנוא את אחותה. כך הוא סדרו של עולם, אחר שגומלים חסד רב אם אדם מסוים נקשרים אליו וכבר כמעט שאי-אפשר לשנאתו באופן עמוק (וכמו יחסי אב ובן), לכן רחל לא מתקנאת מירך לאה וכאשר לאה מדבר אליה בחוצפה (לכאורה) – אין הדבר מעורר אצלה כלום.

אולם עדיין ישנה שאלה – מאין באה חוצפה כל כך גדולה לאחת מאימותינו הקדושות, לאה אמנו? פשר הדברים כך הוא: לאה, כמו פנינה צרתה של חנה (נשות אלקנה), מנסה לצער את רחל כדי שתתחזק בתפילה לה' שיושיעה ויתן לה בן. הגמרא במסכת בבא בתרא מספרת שמעשיה של פנינה אכן עבדו אולם היא נענשה מחמת הצער שגרמה לחנה – מה שאין כן בלאה, שלא ראינו שנענשה שכן רחל כלל לא נפגעה ונצטערה מדבריה של לאה מכח האהבה של גמילות חסדים שנבנתה ביניהן.

------רב שמואלאחרונה
הדעה שלך גועל נפש
מישהו מכיר ספרים שמסביר בקצרה ערכים בתורה?הודעה1

לדוג' ערך "קים ליה בדרבא מיניה", ויסביר בכלליות מה זה, ומתי אומרים את זה ומתי לא.

אני לא למדן אז ייתכן ואני טועהאנונימי 14
אולי אנציקלופדיה תלמודית.
קובץ יסודות וחקירות..
ושוב, אני פחות בעניינים
כן כמו אנצ' תלמודית, אבל קצר יותר. והיא חסרה חצי מהאותיותהודעה1

(ל-ת)

יש גם מיקרופדיה תלמודית, שמבוססת על האנציקלופדיה..אדם כל שהוא

התלמודית, אבל קצרה בהרבה. גם היא לא כ"כ קצרה, וגם שם חסר כחצי מהאותיות. 

על ספר 100 יסודות בספר קצות החושן שמעת?דנון

לאחרונה יצאו מספר ספרים ובהם יסודות רבים מתוך ספריו של בעל הקצות החושן ומסוכם בהם עשרות סוגיות בלשון קלה יחסית, על ספר קצות החושן, שב שמעתתא, ואבני מילואים, ועוד ספרים

 

מאת אדני החושן - מאה יסודות מספר קצות החושן

נהירו דשמעתתא -יסודות וחידושי שב שמעתתא – אלתר ספרים

https://www.alterbooks.co.il › כל הקטגוריות

כבוד מלכים חקור דבר - נהירו דשמעתתא - מאת אדני החושן - למדן - ...

https://www.lamdanbooks.co.il › מפרשי הש"ס › כללי

 

 

אולי מדריך לתלמוד של הרב שטיינזלץadvfb
^^בתוך בני ישראל

יש לו בסוף רשימה של מאת מושגים תלמודיים, בהסברים קצרים יחסית.

אח"כ יש קובץ יסודות וחקירות, שמפרט קצת יותר בדר"כ, וכנראה מיועד יותר ללימוד ופחות ליישור קו כמו המדריך.

(ואם רוצים ממש להרחיב אז אנציקלופדיה תלמודית, אבל לרוב אין צורך)

קובץ יסודות וחקירותאניוהוא
אני חושב גם הספר 'כל התלמוד על רגל אחת'דנוןאחרונה


ספר 'תורת הארץ'בנש"ק

בשעה טובה עומד לצאת בקרוב ממש ספר של מרן הגר"ש גורן זצ"ל בשם תורת הארץ.

מתרגשים?

מה ידוע לכם על כך?

ראיתי מודעה של הרב שי הירש. באמת משמחהָיוֹ הָיָה
צריך לקוות שזה באמת יהפוך לשמיש. תורתו לא מספיק מוכרת
בהחלט! בעז"הבנש"קאחרונה

הספק מעניין מאוד, ממגוון נושאים שונים. בעיניי יצא אחלה ספר. מחכה שייצא כבר מבית הדפוס!

לימוד מהירדנון

באחד מן הספרים קראתי שפעם אחת הורה הגר"ח ז"ל לבניו הקדושים ללמוד 'בקלות ובמהירות' (דומה ללשון הזו מצאתי למרן מאור הגולה הגר"ע יוסף על דבר לימוד עיונו בבחרותו) ושאלו בנו הגרי"ז ז"ל בשלמא בלא העמקה הראויה וכו והשיבו 'כשלומדים לאט חושבים לאט וכשלומדים מהר חושבים מהר', וראיתי שהגרח"ק שליט"א אמר שבילדותו לערך גיל 9 למד בזמן של כשבועיים חצי ממסכת קידושין והגם שודאי היה ילד מחונן עדיין משתמע שיש סוג מסוים של לימוד שהוא מהיר מהאופן הרגיל, וגם על הרב קוק מסופר שבבחרותו היה לומד 60 דפי גמרא גפ"ת וציוני הילכותיהן ב18 שעות בוולז'ין הגם שבינתו ורוחב ליבו היה רחב כפתחו של אולם עדיין הדבר תמוה כי למה לא היה לומד 10 דפים בעיון גדול מאשר 60 במהירות? ומסופר ג"כ שהחזו"א ציווה על אחד מהגדולים שאחר האירוסין י'עבור' על כל הש"ס בחודש אחד (כ90 דף ליום) וכן ח"י פרקי משנה ביום, שודאי כל אלו אין הכוונה בלא הבנה חלילה.

 

לענייננו, מה המקור לסיפור אשמח לראותו בהרחבה ואשמח גם לדעתכם בפשר עניין זה אחר שידוע שה'בריסקרים' לימודם היה בעיון גדול ולא ברפרוף אז איך בכל זאת נשמע סיפור כזה?

השאלה השניה יותר מעניינתטיפות של אור

אבל הנה בינתיים תשובה לראשונה:

 

המקור לסיפור

מקור מקורי יותר ראיתי בספרם הידועדנון

'עובדות והנהגות לבית בריסק' חלק א עמוק קצא מיפי השמועה

התשובה נמצאת בגוף השאלהרב שמואל
'כשלומדים לאט חושבים לאט, וכשלומדים מהר חושבים מהר'.

אין הכוונה כמו שמפרשים החיצונים, שזה 'קורה מעצמו' שאתה חושב מהר (ויגדילו השוטים החיצונים לומר 'אחרי הפעולות נמשכים הלבבות')

אלא, הכוונה - כשאתה יודע שאתה צריך ללמוד את ההספק - ולא רק את הפלפולים הבנויים על גב זה - אתה מבין לבד שאתה צריך להתאמץ לבד לחשוב מהר כדי להבין מה הנושא ופרטיו.

כפי שהבאת בהמשך, שהיה לומד מהר גמרא עם רשי"י תוספות וציוני ההלכות, ולא גמרא לבד (גפ"ת - ג'מרא, פ'ירוש רש"י, ת'וספות)

זה בעיקר תוכנית לימודים - האם אתה מתמקד בגמרא, או שאתה מתמקד בתוספות. אם אתה מתמקד בגמרא - אתה מבין לבד, שצריך לבדוק את מה שתוספות בדק, ואם אתה משקיע מספיק בגמרא - יהיה לך יחסית קל לעשות את זה. אם אתה מתמקד בתוספות, אתה תהיה עסוק לבדוק נושאים אחרים על דקדוקים שקשורים לתוספות - ואז ספרים כמו המהרש"א או פני יהושע יעסיקו אותך יותר, וגם תתרגל אליהם יותר בקלות ויותר במהירות.

על זה כבר כתב השל"ה - אחוז בזה וגם מזה אל תנח את ידך. אבל מצד שני, ההנחה שאתה צריך בעיקר 'לדעת תוספות', ולא בעיקר 'לדעת גמרא' - על זה דיבר הגר"ח בסיפור שהבאת.
אני זוכר שקראתי בספר על חייו של הרב מבריסקמבקש אמונהאחרונה

סופר שם שלפני שהוא היה מוסר שיעור בעיון בסוגיה מסויימת

קודם כל הוא רצה שהתלמידים ילמדו את הכל בבקיאות.

כששאלו אותו מה העניין, הוא ענה שבשביל לעיין כמו שצריך עם שאלות ותשובות לעניין צריך קודם לראות את כל התמונה

 

אבל אין לי את הספר הזה.. אולי אתה מכיר אותו

מה הקשר בין בגדים לחכמה / תורה ?בן מערבא

 

ישנה במסכת סנהדרין דרשה מופלאה שעוסקת בירבעם

 

״וימצא אותו אחיה השילוני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה מאי בשלמה חדשה אמר רב נחמן כשלמה חדשה מה שלמה חדשה אין בה שום דופי אף תורתו של ירבעם לא היה בה שום דופי ד"א שלמה חדשה שחידשו דברים שלא שמעה אזן מעולם״ (בבלי סנהדרין קב ע״א)

 

דרשה מעוררת השתאות (עבורי), אבל תמיד גם תהיתי על סמך מה מבוסס הקישור הזה בין שמלה לתורה ?

 

לאחרונה שמתי לב לקישור דומה בין בגדים לחכמה בעוד מקום

 

״וַיִּֽהְי֤וּ שְׁנֵיהֶם֙ עֲרוּמִּ֔ים הָֽאָדָ֖ם וְאִשְׁתּ֑וֹ וְלֹ֖א יִתְבֹּשָֽׁשׁוּ״ (בראשית פרק ב פס׳ כה) ומייד בפסוק שלאחריו

״וְהַנָּחָשׁ֙ הָיָ֣ה עָר֔וּם מִכֹּל֙ חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן׃״ (בראשית ג פס׳ א)

 

ניסיתי לחפש עוד ומצאתי גם את:

 

״וְאַתָּ֗ה תְּדַבֵּר֙ אֶל־כׇּל־חַכְמֵי־לֵ֔ב אֲשֶׁ֥ר מִלֵּאתִ֖יו ר֣וּחַ חׇכְמָ֑ה וְעָשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֧י אַהֲרֹ֛ן לְקַדְּשׁ֖וֹ לְכַהֲנוֹ־לִֽי׃״ (שמות כח ג)

 

״מפני מה ת"ח שבבבל מצויינין לפי שאינן בני תורה״ (בבלי שבת קמה ע״ב). 

 

מכירים עוד מקורות שמופיע בהם הקישור הזה ? אנא שתפו, מנסה לחשוב על העניין הזה ולהבין את הדרשה שהבאתי בהתחלה. 

הפטרת הנרות "הלבש אותך מחלצות"סוג'וק

התכנים הרוחניים = לבושי הנפש

--- ---רב שמואל
אתה מדבר על 'לב' ו'השתאות'

אדם בעל לב
הדרשות האלה שלך אינן מעוררות אצלו השתאות, אף לא מעט.
הן מעוררות אצלו התקאות, של התכנים או שלך, מלשון 'להקיא'.
ראהשום וחניכה

בחגיגה (יד.): אמר רב קטינא: אפילו בשעת כשלונה של ירושלים לא פסקו מהם בעלי אמנה, שנאמר כי יתפש איש באחיו בית אביו  שמלה לך קצין תהיה לנו, דברים שבני אדם מתכסין כשמלה ישנן תחת ידך. 

ובהמשך שם: 

ובביתי אין לחם ואין שמלה - שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד. 

 

ועי' בב"ר (פ"ג סי' ד): מהיכן נבראת האורה, א"ל מלמד שנתעטף בה הקדוש ברוך הוא כשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו. וידוע שאורה היינו בחינת חכמה (שהוא גם בחי' ויהי אור במעשה בראשית לפי חשבון עשר מאמרות כנגד עשר ספירות). 

ועי' בכתובות (מו.) כשמלה חדשה.

וראה עוד בתניא פ"ד.

תודה בן מערבאאחרונה


הבטחתי. אמרו נחיה ונראה....הָיוֹ הָיָה
בשרשור הזה לימוד גמרא לבנות - בית המדרש היה דיון על רבה של הר ברכה. כבר אז - לפני חצי שנה, דיברתי על הבעייתיות שבדרכו ועל כך שלא ניתן להסמך על ''פסיקותיו'' היות והן נוגדות את ההלכה הרבה פעמים. רבים שבאותה תקופה עוד זעמו עלי - היום באים ואומרים ''צדקת''... לאט לאט אנשים קולטים את הסיפור.
אבל לא לשם כך פתחתי את השרשור, אלא בשביל נק' נוספת - היו שטענו לי אז ''יש לו הסכמות'', ועניתי להם - הסכמות מלפני עשרים שנה, כשאכן היה מלקט בלבד ונסמך להלכה, אך כעת הקדיח תבשילו ועתידים בוודאי להסיר את ההסכמות (אלו שעדיין בחיים) מספריו המאוחרים. כדרכו של עולם - לא מיהרו להאמין לי, ואף לגלגו וראו זאת כדברים מופקעים ומפונטזים. אך הנה - כיום העובדות פרושות כשלמה... וכדברי כן היה - שני היחידים מבין מסכימיו - טוב נו, כולם כבר ראו מה הם כתבו עליו...
ונסלח לכל עדת בני ישראל....

@ה' ישמור
@מצליח222
@נ.ד.ב
@אדם כל שהוא
@בן מכיר
@טיפות של אור

ו @מישהו איתי , אמנם ביקשת שלא אפנה אליך בנושא, אבל כעת כשעברתי על השרשור האמור ראיתי שאתה דווקא הבעת התעניינות בספוילר שלי על הסרת ההסכמות, ואפילו קצת לעגת. אז במחילה - אני מוכרח לתייג אותך ג''כ. אתה לא חייב להגיב אם לא בא לך, אבל הרי לפניך הרוג ברגליו.
אין קשר בין הדברים. יש בכל ישיבה רבבות ספרים.אריאל יוסף

האם רבניה בודקים כל אחד מהם וסומכים עליו?

האם כל ספר שיש בישיבה נועד לפסוק הלכה מתוכו?

מהו 'הסמוך' הרחוק ביותר שיש?דנון

ההלכה אומרת שק"ש על המיטה תיאמר סמוך לשינה ומיכוון שהדבר הזה קשה מאוד להרבה אנשים ובפרט למחמירים שאומרים את כל סדר הק"ש שזה יכול לקחת אפילו 10 דקות וכן לומר אותם לא עם בגדי לילה אלא עם בגדי כבוד..

 

ולכן רציתי לברר מהו הסמוך שמובא בהלכה הכי רחוק שיש (זכור לי שבבורר הסמוך הוא אפילו שעה)

שיעור סמוך בהלכה ע"פ רובשום וחניכה

הוא חצי שעה כדמשמע מדברי הרשב"ם בפסחים (צט: ), וכן נקטו הפוסקים לענין תפילת מנחה וספירת העומר וכד'.

וסמוך הכי רחוק שאני מכיר בשיטת הפוסקים היא שיטת היראים גבי חפיפה סמוך לטבילה, שכתב ששיעור סמוך הוא ג' שעות.

[ויש בגמ' גבי פרישה סמוך לוסתה, 'וכמה, עונה'].

רק מעיר שבבורר זה נכון לגבי ברירה לא לצורך סעודהנוגע, לא נוגע
שהזמן הוא שעה (ויתכן שיש חולקים ומצריכים פחות)

אם זו ברירה לצורך סעודה- זה עניין אחר. שם לרוב הדעות צריך שהברירה תסתיים סמוך לסעודה (ונחלקו עד כמה זמן לפני אפשר להתחיל *גם באופן שמסיים את הברירה סמוך לתחילת הסעודה*).
יש גם סמוך ונראה של מוקפיםמישהו כל שהוא
לא נראה לי שאפשר ללמוד מנושא לנושא.
אלא כל אחד לפי העניין שלו.

בכלל אני חושב שפעם ההלכה הייתה פחות 'על השעון'
הזמנים והשיעורים היו חלקם על בערך. ועם הזמן האחרונים מנסים לכמת לכמה שניות בדיוק זה תכף לנטילה ברכה ותכך לברכה אכילה. וכמה זמן על השעון צריך לאכול את המצה.
ר"ע לא מדד עם סטופר את אכילת המצה שלו וגם לא את הקריאת שמע שלו.
ק"ש אומרים צמוד להליכה לישון בלי לעשות משהו אחר באמצע.(שאינו קשור להליכה לישון)

לענ"ד ובמחילה מכבודך אתה קצת לחוץ מידי...

משל שאמר המגיד מדובנא, על הפסוק: “לא אותי קראת יעקב, כי יגעת בי ישראל”. ואמר משל : שאחד בא למלון מן הדרך, והסבל שלקח את המזוודה לחדרו ביקש תשלום מופרז. שאל האחד את הסבל: מדוע אתה מבקש סכום כל כך גדול? אמר לו הסבל : היות והתיגעתי מאוד לסחוב את המזוודה עד החדר”. אמר לו האיש : אם התיגעת סימן שלא סחבת את המזוודה שלי, כי המזוודה שלי קטנה וקלה מאד, כי היו בה רק כמה יהלומים יקרים ותו לא.

אבל זו רק דעתי האישית יש רבנים שהולכים כך ויש אחרים שחולקים. ויש כמובן מקומות בהם זה בהחלט על הדקה.(שקיעה , קידוש החודש, ועוד ועוד)
אז למעשה כמובן עשה כרבותיך או כפי שלמדת
העניין הוא אחרדנון

אתה צודק במה שכתבת,

העניין שלי הוא יותר קבלי, ק"ש שעל המיטה היא הכנה גדולה ליום המחר ויש בה נוראי נוראות כמובא בזוהר ובכתבי האר"י הריגת המשחיתים שנבראו מכוח טיפות זרע, סוד עליית הנשמה בשמיים (בכוח תפילת אנא בכוח ובתחנון), הריגת מזיקים (כוונה באחד וביושב בסתר ועוד פסוקים), שמירה, הבטחה שלא ימות בשנתו (בפסוק בידך), זיכרון (בפסוקים שהביא המרח"ו ושם בת אשר וכו), וכל כך הרבה דברים סגוליים שמובאים להדיא בזוהר ובכתבי האר"י ולהפסיד אותם זה חבל כל כך, אין לי בעיה ללכת על עיקר הדין ולעשות ק"ש ופרשה ראשונה רגע לפני שאני נכנס למיטה אלא שחבל לי להפסיד דברים רמים אלו

אתה ישן לפני חצות?נוגע, לא נוגע

בימי שגרה כןדנון


קצת מקשה על העסק.. אבל לענ"ד ככהנוגע, לא נוגע
לפי המקובלים אם אתה לא ישן לפני חצות- אז צריך לומר ק"ש שעל המיטה בחצות (וי"א חצי שעה לפני חצות) גם אם אתה מתכוון לישון אחרי זמן ולא מיד.
כלומר הסדר של ק"ש שעל המיטה לשיטתם לא (ממש) קשור לשינה (ולכן אומרים גם בלילות של משמר וכו)
לכן הייתי מציע לך לומר את כל הסדר מתי שאתה יכול לומר בכוונה, לסיים את ההתארגנות אחר כך ואז לברך המפיל ולהגיד שמע ופרשה ראשונה ואולי גם כמה פסוקי שמירה וללכת לישון
הדברים ידועים אך אעפ"כ לי ידוע שעם כל זהדנוןאחרונה

עיקר התיקונים נעשים כשזה בא באופן מושלם שזה הקריאה לפני חצות ושינה ככה הכל בא על מקומו בשלום והמקובלים אומרים שעצם השינה היא תיקון גדול וכמדומה שדווקא השינה לפני חצות היא התיקון

נו אז מה הבעיהמישהו כל שהוא
אז תגיד את כל הנ''ל בכל הכוונות וכו' ואז סיים להתארגן בזריזות ולמיטה ...
זה כמה דברים בפעם אחתדנון

גם לסדר את החדר מחדש למצב טיסה גם לצחצח להחליף בגדים (אחרי הק"ש כמובן) 

ועוד הרבה שלא ניתן לעשות לפני ורוצה לחלק את זה

איך להיות צדיק גמור?חי תורה

יש לי שאלה שאלתי כבר כמה אנשים אבל הם לא הצליחו להשיב לי תשובה שמתיישבת על הלב, אמרתי ננסה אולי תצליחו לענות לי. מצד אחד כתוב הרבה על קלותה של תשובה ולמשל אדם שמקדש אישה על מנת שהוא צדיק גמור היא ספק מקודשת כי אולי הרהר תשובה, אבל מצד שני ברב זצ"ל ובעוד הרבה מקומות כתוב כמו למשל ב"מכתב מאליהו" שלהיות צדיק זה שיהיה לאדם כל הזמן רצון להיות קשור לקב"ה או בלשון הרב "תביעה האלוקית התדירה שברוחו להיות קשור בכל חפצו" (מידות ראי"ה, צדקות) אז מה זה צדיק גמור? ואיך מגיעים לזה? אני ממש אשמח אם תוכלו לנסות לענות לי.

לקיים את כל דברי מרן השולחן ערוך בדקדוקדנון

ותוכל אפילו לדלג על הקטע המחשבתי ותיקון המידות ועומק הדברים ראה נא בספר אמונה וביטחון לחזון איש פרק ד

 

ואם תעשה כן ממילא תיכנס בך יראת שמיים קדושה וטהרה..

אם נסכם את זה ממבט אחר זה נקרא 'תורה זהירות זריזות נקיות' וראה במס"י

--- ---רב שמואל
נדמה לי שזו גם בדיוק השיטה שלך בענייני חוכמה, לא כך?

לקיים את כל חוקי החוכמה בדקדוק ובהידור, ולדלג ככל המתבקשת על ידי יצרך על חלקי תיקון הדימויים והדמיונות ושאר נטיות האנושיות שמטות את דעתך ומבלבלות אותך.

נראה שאכן הגעת למ-ט-רה המו-קדשה בדיוק כפי שראוי ומתוכנן לבעל דרך כזו.

יפה שאלוהים דואג למקום מטרה אפילו לאדם כזה. טוב שיש שם רשת עם חורים. זה טוב שיש חורים, לרשת, כדי שיהיה לך דרך איפה להסתכל. (הרי משמיעת דברי ה"חוכמה" שמופצים פה למכביר, אפשר לראות לבד שהכל יוצא דרך חורים ולא כמו בן אדם.
איך ניתן לדלג על החלק המחשבתי והמידותמישהו כל שהוא
הרי אלו מעיקרי הדת

והיא המצווה הראשונה לרמבן -היא הצווי אשר צונו בהאמנת האלהות, והוא שנאמין שיש שם עלה וסבה הוא פועל לכל הנמצאים ואח"כ אהבת ה' יראתו וראה כמה האריך בספר האהבה בפרטי עבודת הלב .
וראה חובת הלבבות בהקדמה שלא ניתן לקיים מצוות בלא שלמות הלב איתם , והם מצויים עלינו מצד השכל התורה והקבלה, דורות ראשונים עיקר עיסוקם היה בשלמות הלב.

וכן במסילת ישרים. ועוד ועוד.

ויותר מזה רואים בעיניים בדורנו שישנם אנשים שלמדו תורה שומרים מצוות אבל המידות שלהם מקולקלות עליהם אומרת הגמרא שהן מחללים את ה' (אוי לו לרבו שלמדו תורה וכו') ויש כאלו אשר בגלל הדעות שלהם והאידאולוגיה העקומה שלהם מוצאים פסקים שאינם לפי ההלכה. ויש כאלו שמגיעים לחטאים חמורים .

אז כיצד ניתן להגיד תשמור שו"ע וזהו.
אין הכוונה לדלג ממש ולזה ציינתי את החזון אישדנון

ששם מבואר עומק דבריו ואני אמרתים בקצרה, (חזון איש פרק ד 'תורת המידות')

בחצי מילה - חילול השם זה נגד ההלכה וההפך מלדקדק בשולחן ערוך,

ובכל מצווה ועבירה שבעולם יכולות להיות את כל המידות כולן - גאווה כעס קנאה ליצנות

ובשביל לקיים את כל המצוות בדקדוק חייב האדם להתגבר על כל המונעים הנפשיים שכוללים את כל תורת המוסר.

 

ראה כאן אות ה בכלל כל הפרק כולו

חזון איש - קרליץ, אברהם ישעיהו, 1878-1953 (page 1 of 74)

אבל בפועל זה לא קורהמישהו כל שהוא
למעט כמה גדולי עולם
החזון איש לא היה נגד לימוד המוסרדנון

ואפילו נכנס פעם אחת לשיעורו של הסבא מסלבודקה ואף בעצמו היה לומד מוסר והיה מצטט מרבי ישראל סלנטר ע"ה

לכאורה רק היה מתון לגבי זה.

שמעתי שצנזרו את הפרקים שלו נגד תנועת המוסרארץ השוקולד
ב"אמונה וביטחון"
הקירבה שלו למוסר היתה עצומהדנון

מכל כך הרבה פינות וצדדים וללא קשר לזה שגר שנים רבות עם ראש ישיבת נובהרדוק והאדם שהכי העריץ היה החפץ חיים משושלת תנועת המוסר ומגדולי תלמידי קלם שהיתה הסמל לתנועת המוסר היה מעריץ את החזון באופן מופתי ונורא והיה קורא לו גדול דור ישראל והיה ירא אפילו להתייעץ איתו והיה שמח כשהדבר הוברר לבדו ולא הוצרכו להפסיקו מלימודו ורק בדברים חשובים וגדולים מאוד התייעץ עמו ובשעת הייעוץ היה יושב בפחד כמשה לפני השכינה להבדיל הלא הוא 'המחונך הקלמאי' כפי שכונה - רבי אליהו דסלר תפארת האדם וזוהרו .. אבל אין דרכי להיכנס לויכוחים לכן אשאיר נושא זה סגור.. באתי רק להבהיר שהוא לא היה נגד זה ונגד זה אלא היה לו דעה מסוג אחר

תהיה נחמד לאחרים ותקיים את המצוותארץ השוקולד
--- ---רב שמואל
לא
זו לא הגדרה מספיקה
צריך יראת שמיים.
זה החלק המשלים למצוות,
כמו שלשמור את החוק דינא דמלכותא משלים את החלק של 'להיות נחמד'
--- ---רב שמואל
לתורה יש דרך מסויימת מבחינה דתית - בין שאר הדתות. וזה מתבטא בשיטת המצוות התורנית, ובדרך שהתורה מצווה ל'יראת שמיים'. ויש גם דרך של 'בין אדם לחברו' שהתורה מצווה, על ידי סגנון מסויים של מוסר שהיא מדריכה אליו, ועל ידי 'משפטי התורה', או מה שמכונה בשפת הלימוד האוניברסיטאי 'משפט עברי', שזה סגנון מסויים של 'דינא דמלכותא'. בפועל, גם לפי התורה, יש רשות - גם לבית דין של דיינים על פי התורה - וגם למלכות או לכל הפקידויות הבאות בשמה - יש רשות לחרוג לפי העניין אם נראה להם צורך שלא לעמוד על החובה המוגדרת בצורה הרגילה שלה בדרך כלל ב'משפט העברי'
זה אולי צדיק נחמד ;)advfbאחרונה


צדיק זה מלשון צדקadvfb

אדם שמחובר אל הצדק הא-להי הוא צדיק.

אם הוא מחובר אל הצדק הא-להי בחיבור גמור אז הוא צדיק גמור.

הרהור תשובה הוא יכול להרים את האדם לאותו פרק זמן קצר של הרהור לחיבור לצדק הא-להי ולכן באותו רגע הוא צדיק גמור. שנייה אחרי? אולי הוא יהיה רשע גמור באותו רגע של זמן.

אין צדיקים גמורים בצורה עקבית במציאות, היו אולי בודדי בודדים כאלה בכל ההיסטוריה כולה (יש גמרא על כמה בודדים שמתו בלי שהם חטאו).

פסוק מפורש במשלי  "כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה" (כד, טז) דהיינו - הצדיק נופל שבע פעמים וקם. הרשע נשכל ברעה ולא קם ממנה ובזה הוא נבדל מהצדיק. להיות ללא ירידות ועליות, נפילות וקימות - זה כמעט לא אנושי. הצפייה היא מהאדם לקום מהנפילות שלו.

הקב"ה הוא תמיד צדיק - מחובר אל הצדק הא-להי.

 

הקב"ה לא מצפה מכולם להיות צדיקים גמורים כל רגע ורגע

אפשר ואולי חובה לשאוף לשם אבל לא לצפות שזה יתגשם במלואו.

איך אני יודע כמה דפים יש במסכת שקלים ירושלמי? ובמסכתות אחרו?חסוי מאוד
אני יודע שיש כמה מהדורות אבל חשבתי שלמרות זאת יש איזה הסכמה על איזה מהדורה מרכזית פולופרית אחת... בויקיטסקט סופרים עד דף כו. בוילנא של עוז והדר עד דף כב. במאגרים אחרים עד דף לד...

אני רוצה לבנות לי איזה תוכנית לימוד שכוללת גם ירושלמי (כנראה עם שוטנשטיין). ומרוב הגירסאות אני הולך לאיבוד..
אם אתה מתכוון ללמוד משוטנשטיין, אז פשוט לפי מה שיש שם- לא?סוזנה ושות'

ואגב, ירושלמי לא עובד לפי "דפים" אלא לפי "הלכות"..

1. אכן, הכי פשוט ונוח להשתמש לפי המהדורה שלומדים בה..אדם כל שהוא

2. משתמשים בירושלמי בעיקר בחלוקה של ההלכות, אבל זה לא כ"כ מתאים לקביעות יומית ללימוד, כי האורך של ההלכות לגמרי לא קבוע. לכן, גם בירושלמי יש לימוד של דף יומי.

3. לגבי מסכת שקלים - היא נדפסה גם בבבלי, יש חלוקת וחלוקת הדפים שלה שם שונה מהחלוקה בירושלמי. בבבלי דפוס וילנא יש עד דף כב, ומן הסתם זו החלוקה הנפוצה, ואני מניח שגם במהדורת שוטנשטין של הבבלי זאת החלוקה. [אבל, כאמור, נראה לי שהכי פשוט להשתמש בחלוקה של המהדורה שלומדים בה].

אין לי כרגע שוטנשטיין בנמצאחסוי מאודאחרונה
גם אני הבנתי ששוטנשטיין הולכים לפי דפוס וילנא.

אכן חלוקה יומית יותר נח ללכת לפי הדפים.
תענית דיבור - גם בדברי תורה?דנון

מישהו יודע מה סוד העניין במנהגו של הגאון החסיד הנזיר ז"ל לשבת בתענית דיבור גם מדברי תורה?

 

לא אמנע להסתיר רחשי ליבי אשר מדי דברי ברב הנזכר הומה ליבי אל דודו גודל תורתו זכרונו וחריפותו עוד מנערותו ועלית על כולנה קדושתו וחסידותו פלא פלאים כמלאך השם כלפיד בוער יהי מנוחתו כבוד.

 

לענ"ד רצה הרב לשבר עד תכלית את תאוות הדיבור והרגל השיחה ולכלותה כליל להגיע לשיא במאמר חז"ל 'מה אומנותו של אדם - יעשה עצמו כאילם'

 

והיה עושה תעניות דיבור עשרות ימים ברצף ובהם כמה ימים לפני ר"ח אלול עד אחר יו"כ

חשוב לציין שאיני יודע מתי היה עושה תענית דיבור רק מדברי חולין ומתי היה עושה גם מתורה וגם מדברי חולין.

נל"ל שאין עניין, וזה סתם ביטול תורהסוזנה ושות'


ודאי שלמד בינו לבין עצמו כרגיל אלא שעם אחרים לא היה מדבר אפידנון

אפילו בדברי תורה אך עם עצמו היה לומד בלחש.

אנסה לברר אצל נינו מה בדיוק היה עושה.

כשנהיה במעלה של הרב הנזיר, נדבר..סוזנה ושות'

עד אז- זה ביטול תורה, כי אנו מתחדדים מהלימוד בחברותא.

חח המשגיח שלי היה אומר הגם שעוד איננו זהירים וזריזים נמשיך..דנון

במס"י,

הגם שהיה קדוש נשגב ובוודאי שהיה זהיר זריז נקי פרוש וחסיד ועיני ראו ולא זר.

האמירה היא להמשיך ללמוד, אבל בביצוע- לא מדלגים על שלביםסוזנה ושות'אחרונה


על מעלת שנת השמיטהדנון

היכן אוכל לקרוא על גודלה ומעלתה?

 

קצה חוט ששמעתי הוא שבשנת השמיטה השכינה מתרוממת למקום גבוה ומהסיבה הזו לא מתאבלים עליה ואין אומרים תיקון רחל כל שנת השמיטה (אם כי אמר ראש המקובלים רבי יצחק כדורי זצק"ל שפעמים ויש עוונות ויורדת לאותו מקום אך אין בידו כוח לומר ולהורות שיגידו תיקון רחל בשנת השמיטה)

מישהו יודע איך לפרש את התרגום ארמיתהחסיד
זכריה ד׳ ז׳

מִֽי־אַתָּ֧ה הַֽר־הַגָּד֛וֹל לִפְנֵ֥י זְרֻבָּבֶ֖ל לְמִישֹׁ֑ר וְהוֹצִיא֙ אֶת־הָאֶ֣בֶן הָרֹאשָׁ֔ה תְּשֻׁא֕וֹת חֵ֥ן חֵ֖ן לָֽהּ׃

מָה אַתְּ חָשִׁיבָא מַלְכוּתָא טִפְּשָׁתָא קֳדָם זְרֻבָּבֶל הֲלָא כְמֵשְׁרָא וְיִגְלֵי יַת מְשִׁיחֵיהּ דַאֲמִיר שְׁמֵיהּ מִלְקָדְמִין וְיִשְׁלוֹט בְּכָל מַלְכְּוָתָא:

—-
מישהו יכול לתרגם בשפה מופשטת? והאם מה שכתוב: “דאמיר שמיה מלקדמין”, מוסב על מה שכתוב בנדרים על שמו של משיח קודם שנברא העולם?
----- -----רב שמואל
התרגומים, כמו ה"ספרים החיצוניים" - הם ספרים שנכתבו מטעמים פולמוסיים.

הם נכתבו, על מנת להראות, אילו עוד כוונות ניתן למצוא בדברי הנביא, על פי ההסבר והדרך שבה מציג אותה כותב התרגום או ה"ספר החיצוני", באופן שיהיה אפשר להתמודד ולהתפלמס מול שאלות שעלו והעסיקו את העם.

התרגומים הארמיים נכתבו על מנת לתרגם את הרעיון, כלומר את החלק הרעיוני שבפסוק. והספרים החיצוניים נכתבו על מנת לתרגם, לפי שיטת הכותב של כל אחד מה"סיפורים" החיצוניים", את הלוגיקה, ואת המסר שהוא מרחיב בצורה יותר עמוקה מתוך הפסוק. חז"ל בדרך כלל הסתמכו יותר על תרגום רעיוני, שנשאר מחוייב וצמוד ללוגיקה התנ"כית, בצורה שאדם לא ישכח את המרכז והצורה המסודרת של הלימוד על פי המקור.

בדוגמא הזאת, במקרה הזה, שהבאת, אנחנו רואים, למשל, שהמתרגם היה צריך להסביר, שלמרות שבפסוק עצמו מדבר על הצלחה רעיונית, כפי שכתוב שם בפירוש באותם פסוקים "זה דבר ה' אל זרובבל לאמור לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה'". ואומנם גם בפסוק הזה שהבאת, ניכר שזה מובא בצורה מטאפורות, שאיננה מחייבת איזה התייחסות ברורה או ספיציפית, או מעשית. בכל זאת, בא המתרגם, ומסביר, שהצד הרעיוני של הפסוק כולל גם התייחסות מעשית. שלכן זה נכתב בצורת משל ונמשל. כיוון שאם הצד הרעיוני לא מתחבר ישירות לצד המעשי. אז ההסבר ה"אותנטי" מגיע בצורה יותר ברורה אם הוא מובא בלי הגדרות שממעיטות ומגבילות את ההבנה. אבל המתרגם פורש את זה על אפשרויות נוספות, כדי שלא נחשוב שהמשמעות שזה רק דבר שההמעטה שלו בעניינים ספיציפיים היא דבר טבעי, אלא שלא ניבאו עליו. אלא, הוא אומר שעל זה ניבאו גם כן.
תוכל להסתכל בחומש כתר יונתןהצו הקטגורי

ששם מתרגם:

"מה את חשובה מלכות מטופשת לפני זרובבל, הלוא כמישור, ויגלה את משיחו שנאמר שמו מלפנים. וישלוט בכל מלכויות".

 

ממה שחיפשתי אכן נראה שמקשרים זאת לגמ' שקודם העולם.

בכ"א דומני שיש מי שמביא גירסא שיאשיה שמו. (לא ממש כתרגום שלפנינו).

לפי מה שכתוברב שמואל
שני פרקים אחר כך בספר זכריה,

אז יש מישהו בשם יאשיה, שרק אצלו רשאים להתקבץ יחד חלם (כך שמו) וטוביה וישעיה, וכל בני צפניה (גם חן בן צפניה), כדי לקבל את עטרותיהם.
--- ---רב שמואל
*צפניה כידוע, גם כן כשמו של הנביא מנבא החורבן, כפי שהסברתי בהקשרים אחרים בעניין אחיתופל, שצפניה היה משורש זה מתוך בית דויד בעצמו
--- ---רב שמואל
*נביא שהיה ממונה על בתי כנסיות ובבתי מדרשות באותו דור, וכידוע יצאו משם כל מיני נביאים לא האי-האי-האי, אלא כאלה שהשתמשו בנבואות לפי דעותיהם האישיות, ולא ראו את עצמם מחוייבים לאמת הנבואית באופן מוחלט, אלא הסתפקו במה שהם רואים כאמת, בלי לראות לעצמם חובת בירור ממשית עד הסוף, וגם לא ראו לעצמם חובת הבהרה לציבור בעניין הבירור עד הסוף. סוג של 'לייט' 'חפיף'. 'נביא חפיפניק' ש'מחפף' באמת הנבואית.
--- ---רב שמואל
עיין עוד
נחמיה ג' כ"א

ואומנם אין מקור מפורש, ובכל זאת:
נחמיה י"ג, ז'-ח'
מעניין, תוכל להרחיבהחסיד
לגבי קישור העניין ליאשיהו? איך זה יכול להיות קשור אליו?
☑️☑️☑️רב שמואלאחרונה
*קובץ על יד ירבה* סדר לימוד מהצד 🧲דנון

עניין שמאוד מרתק אותי אלו סדרי לימוד מהצד שהיו לגדולי ישראל עד כמה שזה לא משתווה אלינו זה עדיין נותן מוטיבציה אז אם אמר אדוננו מורנו ורבנו רבי עובדיה יוסף ש-מעת סיום תפילת ערבית של שבת ועד תחילת 'שלום עליכם' בישיבה היה מצליח לחטוף דף גמרא אצלנו זה אולי רבע עמוד גמרא או חמישית או תוספות.. שאינו דבר של מה בכך, אי לכך אחד ממאווי נפשי לשמוע מהו סדר הלימוד מהצד שיש לכם, לי זה יותר שמיעת שיעורי תורה בעודי משחק במחשב בזמני הפנוי..

שאלה על איסור אכילת חלבחתיך מגיל חמש
אני לא מבין משהו, כמה באמת אפשר לנקות את החלב הזה מהמקומות בהם הוא נמצא בלי שישאר איסור כלשהו?

שאלה שניה- הרי כשאתה מפרק את החלקים תמיד אתה נוגע בכל החלקים הפנימיים שבבהמה עם השומן של החלב, זה לא בעייתי?

שלישית- איך מבדילים בין שומן לחלב?
ב. לא בעיה. תלמד ניקורהעני ממעשאחרונה
מה לומדים בדרכים?דנון

עד היום לא מצאתי דרך ללמוד בדרכים בפה מלא ובשמיעת האוזן עקב המוזרות שבדבר או אם זה מתוך ספר ובאוטובוס גם עלול להפריע לאנשים.. אז מה במחשבה? רז"ל מלאים במאמרים על חומרת האדם השונה פרקו בלי להוציא בשפתיו או אפילו הוציא אך לא השמיע לאוזניו.. מה עושים במצב כזה?

אז לא אני לא איזה גדול דור אבל אני אוהב ללמוד בדרכים יש לי הנאה טבעית בזה ואם ללמוד במחשבה לא תופס ולא יקדם אותי לשום מקום מה עליי לעשות?

אני חושב שנכון ללמוד ספר בשקט בדרכיםארץ השוקולד
אמנם זה פחות יעיל מלימוד בקול (לפי דברי חז"ל) אבל זה לא מיותר...
אפשר לשמוע שיעורים (לא עמוקים מדי)..סוזנה ושות'

כי לפעמים קשה להתרכז באוטובוס [וספר עושה כאב ראש בד"כ]

גם אני חשבתי על זה אלא שאז נזכרתי באימרה 'קשיא עתיקתא מחדתא'דנוןאחרונה
עבר עריכה על ידי דנון בתאריך כ"א בחשון תשפ"ב 20:02


לנשואים - כולל בתוך ישיבה או בלי? דיון:נרו יאיר.

לי נראה פשוט שעדיף עם ישיבה... זה נותן אווירה, ואחריות וחיבור ודוגמא אישית.

מי שחושב הפוך, מה השיקולים?

יתרונות וחסרונות לכאןן ולכאןתנחשון מהרחברון
אין לי כוח לפרט עכשיוץ מגיב כדי שיופיע לי בהמשך
תלוי מי, באופן אישי ודאי שאעדיף כולל לא בתוך ישיבהדנון

כאדם ילדותי מאוד ורגיש מאוד אם אמשיך בכולל שהוא גם ישיבה זה יעכב את הבוגרות הנצרכת לאבא ולבעל וברגע שאהיה בכולל נפרד של אבות שאין שם את אווירת הנעורים בהוויתה זה יחשל מאוד את הנפש שלי ובדמיון רחוק אם תשים ילד בכולל אברכים בגיל 5 ועד סוף חייו ללא קשר לחברה של ילדים וללא שייחסו לו יחס של ילד גם הוא עצמו יהפך להיות כבוגר בגיל מוקדם מאוד.

 

אך בפן היבש נראה שודאי שאתה צודק - אין כמו אווירה של ישיבה ורוח הנעורים המקשקשת בליבות בחורי החמד השם עליהם יחיו.

אני חשוב שיש יתרון שהוא מעבר לכךנרו יאיר.

אם בחורים צעירים שלא נשואים, נפגשים עם אנשים נשואים שזה מה שהם עושים בחיים- לומדים תורה

זה מחדיר בהם שלימוד תורה הוא לא משהו "זמני", לא כמו תואר או ישיבה תיכונית שסיימת והלכת...
זה החיים.

זה נראה לי היתרון האמיתי
(כהדרכה לכלל. ועדיין, שכל אחד ילמד במקום שמתאים לו ובמקום שליבו חפץ)

כולל לבד- מתומצת. ללא בחבושי בחורים.העני ממעש
יש יתרון לישיבה ויש לכולל. מפרט קצתנחשון מהרחברוןאחרונה

בישיבה יש 'אווירה' של לימוד, יש מקום להתפלל בו ימים נוראים, שמחת תורה... יש יותר שיעורים ובנושאים מגוונים יותר

מצד שני האווירה הזו יכולה בקלות להסיט אותך להשאב, ללכת לפטפט ע םבחורים, ללכת לשים ראש במיטה בפנימיה, להמרח בחדר אוכל,. זה משאיר אותך איך שהוא בשלב הקודם בחיים

בכולל כשאתה מגיע לרוב אתה הצעיר, אתה מגיע אחרי החתונה וכולם כבר נשואים עם ילדים וזה משהו מבגר, יש עם מי להתייעץ על זוגיות/חינוך וגידול ילדים, /בירוקרטיה מובנית של זוג טרי

יש גם בישיבה אבל זה פחות מובנה

מעורבות רגש בלימוד או אובייקטיביות?advfb

מצד אחד התורה צריכה להיות מחוברת לחיים וגם לרגש.

מצד שני חשיבה אובייקטיבית מנותקת מרגש, עוזרת כדי להגיע לאמת (בניגוד לחשיבה שמתחשבת בנגיעות רגשיות).

 

מה אומרים, מה הפתרון של הסתירה דיון שראוי לבית מדרש?

--- ---רב שמואלאחרונה
הפיתרון של הסתירה הוא לדעת שאין סתירה.
זה הפיתרון היחיד.
האם בצער בעלי חיים נכלל גם דאגה לנפש של בעל החיים?מבקש אמונה

זה שצריך לדאוג לחיה שסובלת פיזית - זה ידוע..

 

אבל האם חייבים גם לדאוג גם לצרכים הנפשיים שלה? 

סתם לדוגמא, לסגור בכלוב בעל חיים שצריך להוציא אנרגיות ובלי זה הוא יהיה בדיכאון 

או לגדל דג שצריך להקה כשהוא בודד ובלי זה כנ"ל הוא בדיכאון

וכן על זה הדרך..

 

למרות שדואגים להם לכל מחסורם הפיזי.

כן, יש בזה צעב"ח.שום וחניכה

וראייה משו"ת בית אפרים (חיו"ד סי' כו):

"ואגב אורחא אמרתי להודיע אשר ראיתי מעשה ונזכרתי הלכה בדבר ההוה ורגיל שהרבה בני אדם באים אל השוחט אוחזים עופות בידיהם ועומדים סביב וסמוך לו ממש טפחו של זה בצד טפחו של זה בכדי שמיד שיגמור שחיטת עופות של זה יתחיל בשלו, ובפרט בערב יוה"כ בשחיטת הכפרות שמרבין העם להביא. ואין זה נכון, כי יש בזה משום צער בעלי חיים, דיש סוברים צב"ח דאורייתא. ואף הסוברים צב"ח דרבנן, איסורא דרבנן איכא. ואין לך צער ב"ח יותר מזה. ופשיטא שאין לומר דהעופות לאו בני הרגשה נינהו שהרי מבואר בסימן ל"ו דלפעמים צמקה הריאה מחמת ששחטו אחרת לפני' וכן הוא בבה"ג הביאו אא"ז בת"ש שכתב הוה עובדא ונכס טובחא כמה חיווי באנפי הדדי ואשתכחי כולהו דצמקו הריאה דידהו עכ"ל וא"כ פשיטא שיש בזה משום צער ב"ח". 

תודה! יישר כוחמבקש אמונהאחרונה


פרסום מאמר / חבורהבנש"ק

יש איזושהי במה לבני תורה לפרסם מאמרים או חבורות?

מה יעשה בייניש שיש לו חומר טוב ורוצה לפרסם אותו איפשהו?

קיימים עוד דברים כאלו כמו המעין / עלוני ממרא וכדו? אם כן - מה ואיך מפרסמים שם?

לתשובות מפורטות אודה.

אולי אסיף? ויקיסוגיה? מוריה?..טיפות של אור
אודה מאוד לכבודובנש"ק

אם יפורט מעט יותר, איך מפרסמים שם, וכו וכו.

תודה רבה!

אוקעטיפות של אור
אסיף זה כתב עת חמוד וחדש יחסית, שנועד למאמרים שכותבים ביינישים או בוגרי ישיבות דתליות. הוא מתפרסם כל שנה לדעתי, והמייל לשליחת מאמרים מופיע כאן:
https://asif.co.il/צור-קשר-2/

ויקיסוגיה זה אתר שדומה לויקיפדיה - כל אחד יכול להרשם בדקה וחצי, ואז לכתוב סוגיה על מה שהוא רוצה. אני חושב שהכי פשוט שתתרשם בעצמך:
ויקיסוגיה

מוריה נראה לי כמו כתב עת רציני, אני לא יודע מה הקריטריונים שלהם לקבלת מאמר. זה המייל שלהם: office@machon-y.com

יש גם קובץ בית אהרון וישראל, מניח שאפשר לנסות לשלוח גם להם: beisaron@zahav.net.il
יישר כוח! כמה שאלות...בנש"ק

לגבי אסיף - למי זה מיועד? אילו סוגי מאמרים אפשר לשלוח? ומה עושים? פשוט כותבים מאמר ומקווים שהוא יודפס?

 

לגבי ויקיסוגיה - תודה רבה.

מוריה ובית אהרן וישראל - מה הסגנון? למי מיועד? היכן יוצא וכו? 

תודה רבה רבה!

אממ חושב שכדאי שתתרשם בעצמך טיפות של אור

מצרף גיליון מכל כתב עת:

 

אסיף (הם העלו את כל המאמרים לרשת, אבל הגיליונות יוצאים גם בדפוס)

מוריה

בית אהרון וישראל

נראלי הכי טוב זה האוצרמישהו איתי
ירחון אינטרנטי שקשור לפורום אוצה"ח.
חפש בגוגל פרטים..
הוא יותר לדברים ''אטרקטיביים''. לא לחבורות קלאסיותהָיוֹ הָיָהאחרונה
של הוויות דאביי ורבא..
יש לכם רב? במה זה מתבטא?צע
יש לכם קשר אישי איתו?
הוא בנה את עולמכם הרוחני?
יש לכם שאלה בהלכה באמונה בצומת בחיים שאתם פונים אליו?
הוא מגדולי הדור? או שמא רב צדיק מהשכונה/מהישיבה אך לא משהו בסדר גודל כזה..

כמובן שאפשר שיהיה יותר מאחד למשל רב שיש לי קשר איתו ורב שהוא מגדולי הדור אך פחות יש לנו קשר אישי..
האמת שאין לי מבקש אמונה

כמה שחיפשתי לא מוצא רב שאני מתחבר אליו...

כןאריק מהדרוםאחרונה
לכל השאלות.
האמת שאני לא יודע אם הוא מגדולי הדור אבל גם לא ממש אכפת לי.