פורום בית המדרש (עמוד 47)

"והלכת בדרכיו" מהסדרה של "בשביל הנשמה"...
או "תיקון המידות " של הרב דוד אביחיל

כיוון שכתוב שכולם (באופן כללי, יש יוצאי מן הכלל...) נכשלים במשהו מן החטא הזה.

הנחש הכשיל את אדם וחווה בעזרת פיו, כי הוא היה "ערום מכל חיית השדה"...

החיים והמוות ביד הלשון

כתוב על משה רבינו, אב הנביאים, מנהיג האומה, שעל ידו נמסרה תורה, עניו מכל האדם אשר על פני האדמה שהיה כבד פה וכבד לשון, ואילו אהרון אחיו היה הפה שלו.

ועל כך שמשה לא הסכים לינוק מנשים מצריות כתוב שפה שידבר עם השכינה לא יוכל לינוק ממצריות.

עניין הפה תופס שם עניין רב.

דרך הפה אנחנו יכולים לשנות מציאות, שכן תפילה יכולה לגרום לקב"ה לשנות טבעים ומציאות בעולם הזה, והתפילה היא דרך הפה. דרך הפה אנחנו יכולים לדבר דברי קודש, יכולים לתקשר ולהגיד מילים טובות ולחזק ולעודד, יכולים להעביר שיעורים ולהוכיח באהבה אנשים וכו'...ומצד שני אנחנו יכולים להעליב אנשים, יכולים לפגוע באנשים אחרים, יכולים לרצוח אנשים עם הפה (הלבנת פנים ברבים היא כמו רצח) וכו'...החיים והמוות. ובחרת בחיים.

זו התמודדות תמידית, זה לא דבר שנפתר ברגע.

זה דבר שכל החיים יהיה שייך אלינו, בכל רובד ובכל דרגה שנגיע אליה, זה יהיה שייך אלינו ההתמודדות הזאת של הפה.

למה...?

כיוון שאנחנו לא יכולים למנוע מעצמינו לדבר, כי יש שם גם דברים טובים, תמיד יכולות לקרות תקלות ופספוסים ושנגיד מילים לא טובות בטעות.

קודם כל, בכללי אנחנו צריכים לזכור: "שויתי ה' לנגדי תמיד", עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים, ולכן לשים על ליבנו תמיד את העניין הזה.

ללמוד חפץ חיים ושמירת הלשון, כשאנחנו נזכיר לעצמנו ונלמד על חשיבות שמירת הלשון ועל כמה זה נורא לדבר לשון הרע, זה יחקק יותר בליבנו לא לדבר כך, ולא יעזור לסיים פעם אחת, לעשות לימוד יומי, באופן שתמיד יהיה על ליבנו, זו עבודה תמידית, כמו שכתבנו...

לזכור שהפה שלנו אחרי זה מוציא דברי קדושה ודברי תורה, "ואין קטיגור נעשה סניגור", ולכן נשתדל שהפה הזה יהיה כמה שיותר טהור ונקי מדברים מלוכלכים שכאלו.

דיבור בסלע-שתיקה בתרי. "סייג לחוכמה-שתיקה". אמנם לא שייך לא לדבר כל החיים, אבל בהחלט אנחנו יכולים לצמצם את כמות הזמן שאנו מדברים. הרבה פעמים אנחנו מדברים דיבורים לא נצרכים ולא חשובים, נסחפים עם דיבורי החול, וכך הסיכוי לחטוא בלשון הרע וכו' גדל. לכן, תמיד לחשוב פעמיים לפני שאנחנו מוציאים מילה מהפה, לחשוב האם זה רצון ה' או לא רצון ה', האם זה יוציא קדושה וטהרה, יקדש את שם השם בעולם מה שאני אומר או חלילה יעשה את הפעולה ההפוכה לזה.

וגם מי שיכול לעשות מדי פעם תעניות דיבור.

זה יתן לנו מבט יותר טוב על החיים שלנו, התבוננות יותר עמוקה לנפש שלנו, והבנה של שפלות וקטנות.

עוד משהו שהזכרתי עכשיו, זה ענווה. כשאנחנו מתגאים אז יוצא שלפעמים אנחנו "מרשים לעצמינו" לדבר על כמה האחרים הם ככה וככה וכו'...ובכך לחטוא בלשון הרע. אך אם נלמד את עצמינו ענווה, לדעת שלכל אחד יש מיוחדות ובכל אחד יש טוב, ולא לשפוט אף אחד וללמד זכות, וכו'...וכך נוכל אולי יותר להינצל מזה. וגם ענווה מלמדת אותנו שלא תמיד אנחנו צריכים לדבר, יש פעמים שאולי אנחנו יכולים לפלוט שטויות. כן, אנחנו. יכולים. ההבנה הזאת לעיתים לא נתפסת אם קשה לנו להגיד משפטים שפוגעים בגאווה שלנו.

לקרוא איגרת הרמב"ן, יש שם דברים מאוד חשובים וזה מאוד עוזר לענווה, כמו שהזכרתי עכשיו.

לזכור תמיד שכל דיבור טוב שלנו בורא מלאך טוב, וכל דיבור רע שלנו בורא מלאך רע. שנבין את זה שהעולם מדרדר עמנו כשאנחנו מדברים לשון הרע, שהעולם הופך להיות יותר רע מזה, אולי יעזור לנו להתגבר על זה.

לנסות לדבר דברים טובים כל הזמן, להסתכל באור חיובי על הדברים, לדבר דברי תורה, וכך כשאנחנו מדברים דברים טובים, דברי תורה וקדושה, ממילא לא יהיה מקום לדברים כאלו כמו לשון הרע ח"ו.

עם כל זה, לדעת שאנחנו לא מושלמים ושאנחנו יכולים לחטוא, והכל בסדר, אפשר לקום הלאה. והכי חשוב, מה שיש לתקן- מתקנים. דהיינו, אם יש מישהו שצריך לבקש ממנו סליחה- מבקשים. אם לא שייך- לא, ולפחות מתפללים לקב"ה שימחל לנו.

ולזכור שזו עבירה חמורה של בן אדם לחבירו.

ועל זה חרב הבית, על שנאת חינם.

ושבדורו של דוד מתו במלחמה לעומת דורו של אחאב, כיוון שאצל אחאב לא היו מלשינים. (אצל דוד היו, שהרי כל פעם שהגיע למקום אחר דיווחו כבר לשאול שהוא נמצא שם...).

מקווה שעזרתי...

אך עדיין,

לשון הרע לא תמיד בא מתוך גאווה על מישהו ושנאת חינם,

לכן צריך משהו שורשי יותר.

שוב, במקרה בביקור קצר, עוד מעט פורש...

 

נכון, אמנם לא תמיד זה נראה לעין שזה ככה, אך זה אכן נובע מהדברים הללו, פשוט זה לא תמיד במודע, לפעמים זה בתת מודע. ואם נעשה טיפול מידתי עמוק ונעבוד על המידות שלנו (זה מאוד קשה, אבל זה מה שצריך לעשות....) ונתקן את העניינים הללו, בהחלט כנראה שזה יפתור לנו את רוב הבעיות הללו בלי שנשים לב אפילו, ורק אחרי זה פתאום נקלוט שאנחנו בקושי מדברים לשון הרע.

ושמתי לב שדיברתי הרבה על הפן השלילי, של גאווה ושנאה, כמובן, יש להרבות באהבת ישראל, באחדות וכדו'...וממילא לא נרצה לדבר סרה על חברינו, על מישהו שאנחנו אוהבים, על אח שלנו.

זו התמודדות תמידית, כמו כל דבר שקשור לעבודת המידות, אבל בהחלט אפשר להתעלות ולדבר פחות...

בהצלחה רבה...!

משיח צדקנו חכם בן ציון העיד על עצמנו 'מימי לא עברתי לאו דאורייתא'

שהיה מופלא ברוח הקודש ובניסים עוד מילדותו, רבו של רבנו עובדיה יוסף זצק"ל בקבלה.

בכל דור ישנו משיח, כמו שאמר הבעש"ט על האור החיים הקדוש, וכמו שאמר הבבא סאלי על בנו הבבא מאיר, ע"ה,

וכמו שאומרת הגמרא במסכת סנהדרין דף צח ע"ב

זו לא דוגמא, כי הרי תחשוב על זה שהוא גם לא עבר אף עבירה אחרת, ולשון הרע זה אחד הדברים הכי קשים שיש...

חוץ מזה, לאו דאורייתא הוא אולי לא עבר, אבל לאו דרבנן כנראה שכן, שכתוב: "אין צדיק בארץ אשר טוב ולא יחטא", סתם הערה...

עובדיה לא?
כמדומני שקוראים את פרק א וזה כל הספר.

יש עוד ספר שמחזיק בתואר...

ספר יונה, בהפטרה של מנחה ביום הכיפורים

100% מספר עובדיה אם מחשיבים את זה כספר מלא, הפטרת וישלח.
אבל אם לא מחשיבים אותו כספר מלא, אז בטח קרוב ל25% בספר ישעיהו

בשביל חידה(:

מעניין אותי כמה קוראים מהספרים היותר ארוכים (כמו ש@ארץ השוקולד כתב על ישעיהו)

הפרשה וההפטרות.

מאיזה בחינה זה הרבה לדעתך?

לעבור על רבע מישעיהו ככה מהצד זה מכובד מבחינתי.
אתה יודע, קוראים כל שבת כמה פסוקים ולא שמים לב כמה מצטבר, אין תחושה של רצף (בשונה מקריאת התורה)

אהבתי

אין בעיה

מצרף כאן תשובה של הרב שמואל אריאל בנוגע לשאלה זו-
https://www.yeshiva.org.il/ask/128650

אמלק- "מן הדין הדבר מותר, אבל נראה שאין ראוי לשלוח תמונה כזו למעגלים שאינם קרובים ישירים של האשה".
להרחבה ומקורות מוזמנים להיכנס לקישור.

אני די משוכנעת שאין עם זה בעיה

במשך אלפי נשים נשים הסתפרו, ולא ראיתי בשום ספר (אמנם איני מכיר את כל הספרים) שיש חובה לכסות את השיער גם לאחר שהוא כבר לא מחובר.

אם אין חובה להסתירו, ממילא מותר לצלמו, כשם שמותר לצלם כל דבר שאין צורך להסתיר.

אנו בני אשכנז נמנעים מבשר גם בר'ח
שבת, מנהג אשכנזי ללבוש בגדי חול

לובשים בגדי חול ונמנעים מבשר בשבת, או שלא הבנתי אותך נכון?
מעולם לא שמעתי על זה 😳

תקראי את התקציר על הספר 'מועדון ה5 בבוקר'

יש ספרים בלי סוף על זה-

נתיב התורה למהר"ל

נפש החיים שער ד'

מעלות התורה לרבנו אברהם אחי הגר"א

תורת הבית לחפץ חיים

אורות התורה כמובן

"בנין עולם" (ת"ח חרדי בן דורינו. הנה הספר באוצר החכמה: https://tablet.otzar.org/he/book/book.php?book=10405 )

על ידי שמזדרזים ומגרשים בפשיטות את מחשבות העצלות- מצליחים.

יכול להיות שזה קשור למה שאת לומדת כיוון שיש דברים ששייכים לשורשי הנשמות ואותם קל יותר ללמוד (רבי נתן מברסלב)

כדאי להרבות גם בתפילה. ע"פ רבי נתן מברסלב תפילה לקיים את התורה יותר גבוהה מהותרה (השתפכות הנפש). ויש ספר נפלא שנקרא "ליקוטי תפילות" ויש שם בתוכן עניינים גם ערך "לימוד תורה"..

לפי הרבה ראשונים ומפורש הרבה פעמים בליקוטי הלכות- כל מטרת התורה היא כדי להביא אותנו לאמונה ודבקות- ולפי זה כדאי שיהיה גם זמן לדיבור ספונטאני עם ה' בשפתך האישית, מה שבאופן אישי מאוד עוזר להנכיח את ה' בכל תחומי החיים ובחיים עצמם.

בהצלחה

מה שמאוד עדיף זה להתפלל כמו בשמע קולנו רק מחוץ ל3 תפילות

תקבעי חברותות עם חברות, ביחד הלימוד הרבה יותר חי, את מפעילה יותר חושים, צריך גם להסביר, וגם תוך כדי מדברים ונותנים דוגמאות ושומעים את כל הקונוטציות והאסוציאציות אחת של השניה,

נזכרים בשירים, מביאים פירושים חסידיים של עצמכם. וזה גם עושה את זה חוויה לנפש.
בכלל כשלומדים משהו ותוך כדי חיים אותו ולא רק יושבים וקוראים, זה הרבה יותר עושה כייף את לימוד.


 

ש.א. לא עובד לי. אפשר במסר.

חומש במדבר כמובן,

בעניין הזכויות תצטט לרגע אחד עד שאעתיק ואז תמחק.

 

יברכך השם

אין חשש לגזל כפי שנאמר כאן אבל אם באלך להחמיר תחמיר, סיימתי להעתיק.

ישר כח. שבת שלום!

רבים מהראשונים נחלקו בשם אד-ני אם לשון יחיד הוא או לשון רבים ונכתב בדרך כבוד,

ואם כדבריך שפירושו באמת אדון הכל מה שיך לשון יחיד או רבים?

ללמדך שריבוי הכוחות (רבים) כלולים ממקור יחיד

כמו שא-לקים = 'מי' ברא 'אלה'
המי - היחיד , שלפני האלה -הריבוי

שמעתי כ5-6 יישובים על הלשון הזו ולצערי זו מילה דקדוקית נדירה שאין לה חבר בלשון הקודש

כך שקשה לי באמת לדעת במה יתרצה השם אליי ובמה אכוון

שלחני אלהים לפניכם"

זה מתאים או שאתה מחפש פסוק עם אמירה כללית כמו בדוגמאות שהבאת?

של סיפור מכירת יוסף או מעשה יהודה ותמר שדי דומה לסיפור דוד ובת שבע, אבל תהיתי אם אפשר למצוא פסוק קולע כמו אלה מהכתובים והנביאים. תודה

מה שכן שמעתי זה על שירים עצובים. שהוא והגרש"ז התירו

ומה הגדר של עצוב?

מהזיכרון

 

ולא חושב שניתנה לזה הגדרה ברורה

אגב, אני לא חושב שהוא אחז שיש בזה איסור שצריך 'היתר'. אלא שכששאלו אותו על שירים הוא ענה "אם זה מוסיף לך יראת שמים תשמע".
לא שאלתי אותו בפירוש, אבל מתוך מה שהכרתי את הסגנון באופן כללי אני מניח שאת אותה תשובה היה עונה גם בט"ו בשבט.
אגב, גם בהשכמה בישיבה היתה מוזיקה, אמנם במנגינות שמתאימות לאווירה. שנה אחת היה אחראי פרומער ששם ווקאלי והקפידו עליו שהוא כופה חומרא נגד דעת רה"י.

(אמנם בקבוצת הוואצפ של בית ההוראה, באמת הזכירו כמה פעמים שמותר 'שירים שאין בהם שמחה יתרה')

כתב הרבה בנושא.

חוץ מזה אי אפשר לנתק את הדורות הקודמים מהדור שלנו... אנחנו הם בגלגול אחר
ידוע שיש מצד אחד ירידת הדורות ומצד שני התקדמות
אז תלוי מבחינת מה אתה שואל

אני מסתכל על היום

ועל מה שהיה בדורות התנ"ך - זה פער ניכר גם מבחינה מוסרית וגם דתית

אז אנחנו אדישים לזה ואומרים "שיהיה"

 

אבל בתכלס בתכלס צריך להעריך ולהודות להשם שנולדנו בדור כזה 

הרבה אנשים לא שמים לב לזה, ומתמקדים על הדברים הרעים ומנפחים אותם..

בעוד שיש כל הרבה שפע 

לאדם עני היום יש יותר איכות חיים משהיה למלך ישראל לפני 3000 שנה

וזה לא רק באיכות חיים - זה בכל המישורים

צריך רק לפקוח את העיניים ולזהות את כל הטוב הזה

אבל שאלת על צדיקים, לא?
אני לא יודעת אם הדור שלנו יותר צדיק מדורות שעברו. אתה צריך לבסס את הדברים שלך עם הוכחה...

קחי כמעט כל דור לאורך תקופת השופטים והמלכים 

למעט 1 או 2 דורות לא תמצאי דור שהוא טוב כמונו מבחינה רוחנית

 

 

לע"ד הדור היחיד שהיה באמת צדיק לחלוטין 

הוא הדור שנכנס לארץ דהיינו הדור של יהושע.

מהסיבה הפשוטה שהאדם היחיד שביצע חטא הוא אדם שלקח מעט משלל המלחמה (עכן)

ורק בגללו נענשו עונש קולקטיבי, משמע שחוץ ממנו לא היה עוד מישהו שחטא.. 

 

חוץ מהדור ההוא ואולי חלק מהדור של שמואל אין עוד דור שמשתווה לנו.

ואני בכוונה לא מחשיב את הדורות שהיינו בגולה 

כי מה שוות מצוות בגולה? כמעט שום דבר 

אירופה, ועוד ועוד.

באמת בזמן התנך (כולל בתי מקדש) נראה זוועה, אבל מימות התנאים, לא הוכחת.

כשעם ישראל בגולה זה חילול השם אדיר

לכן הרמה הדתית שהייתה להם לא רלוונטית (מה גם שגם אז היו הרבה קראים אבל נניח לזה)

 

 

 

אז טכנית ייתכן שאתה צודק אולי באמת בתקופות האלו היו יותר שומרי מצוות ביחס לכופרים מאשר היום.

אך כולם היו בגולה - לכן זה לא משנה

 

אנשים עשו את ציווי ה', ופעמים מסרו נפשם בעוד אנו ממלמלים בכל נפשך, ואתה חושב ששווה יותר פה בארץ אפילו אם יתכן שזה לא אותו רמת צדיקות?

מזעזע. סליחה. מאיפה לך? הרמבן על המצות בספר דברים? קצת רמבם מספר מלכים?

 

 

אך זו האמת

ובאמת אני מסכים איתך, מסירות הנפש שהייתה בדורות הקודמים בעניין עשיית המצוות הייתה גדולה משלנו בעשרות מונים.

וזה באמת קשה להבין איך ייתכן שהמצוות שהם עשו הן כמעט כלום לעומת המצוות שאנו עושים בארץ - זה באמת נגד השכל. גם אני הייתי מתרעם אילולי הייתי רואה את כל החז"לים בעניין הזה.

 

ואנחנו רואים זאת בגמרא, בגדולי המפרשים רש"י רמב"ן רמב"ם

 

רש"י בעיקר מזכיר את העניין הזה בפסוק המפורסם שאנחנו אומרים בקריאת שמע

"ושמתם את דברי אלה.." הוא מסביר שם שהפסוק נאמר על ישראל בהיותם בגולה שיעשו מצוות אך ורק על מנת שאותם מצוות לא יישכחו כשנחזור לארץ. כעניין " הציבי לך ציונים" 

 וגם הרמב"ן מאריך שם בנושא ומסביר שם שאלו אכן נושאים עמוקים מאוד.

ברור לכל אחד שלא נמשך לפופוליזם זול

כי.. בסוף..

יש הרבה דברים מצויינים מאוד בדור שלנו,

וזה נראה לי מה שחסדי הים הפנה לרב קוק, כנראה מאמר הדור.

המון דברים יפים וטובים. באמת.

 

אבל יש הרבה דברים פחות טובים.

ואם תתיחס למה שאנחנו מכירים שכל דור שלא נבנה ביהמק בימין כאילו נחרב בימיו

אז אם תשווה אותנו לדור כלשהו שהיה בו ביהמק, אז אנחנו לכא' פחות

שזה כאילו עכשיו אנחנו גרמנו לגרום לחורבן.

 

לא רואה סיבה לחשבן את זה.

יש המון טוב - כן.

זה שגברים ונשים נפרדים בו.

זה דבר שהוא מאוד מאוד לא מובן מאליו..

 

מהו הטוב שהוא ראה?

זה כבר הפירוש המוכר שהחלונות לא אחד מול השני, הוא פשוט ראה טוב. שזה מה שכולם מכירים. רק שכשהוא שיבח הוא הוסיף את העניין שהכל נפרד

 

למה להקדים את הנשים?

אני אשאל אחרת - למה להקדים את הגברים?

הרי בעצם הכל בערך תלוי באישה. החיד"א כותב שכמעט כל העולם הבא של הבנאדם תלוי באשתו (ואפשר להאריך בזה..)

 

למה משכנותיך זה דווקא הגברים?

אין לי תשובה כרגע. אפשר לחשוב על משהו..

הוא מגיע ממשפחה מלוכדת ששומרת על צניעותה,

אז מה העניין להפריד?

 

לא כתוב בחורים עם בתולות כמו בהמשך

כי יש הפרדה

וזה טוב

 

בלעם משבח פה את עם ישראל

אז הוא מגניב כאן עוד שבח - על ההפרדה החשובה הזאת

לשכון זו פעולה והויה לא כ"כ מוכרת היום

להיות עם שכינה וקרבת אלקים והשראה

בזמנם זה חלק מהעולם השגרתי ודרכי הנבואה וחוויית האלוקות

בימינו אלו חוויות מדיטטיביות

המון יעקב, היינו אוהלי נשים ואוהלי אנשים".

אבל לפי הפירוש שלך ניתן לפרש שיש את הנשים באוהל שהשכינה שורה שם ויש את הגברים שמניינם גורם לשכינה לשרות בתוך המחנה.

הוא מתייחס לכל פרט בחייו כדבר משמעותי וגדול, כיוון שהוא מבין שהאחדות מתבטאת בפרטים הקטנים.
דוגמא לזה היא דאגתו של יעקב אבינו לפרטים הקטנים.
או יחס של בעל התניא בסיפור הידוע לבכי התינוק.

ככה אמר לי פעם מישהו בשם הרב י. צוקרמן

באמת מה העני נצרך ויתן לו את מלוא מחסרו וישמח את נפש העני בדברים נמתישבים על הלב וכל זה מתוך כונה עמוקה.

זה המקור היחידי שראיתי.

אגב אם כבר מדברים על הרב קוק והיום הילולת הגאון המופלא משיח צדקנו חכם בן ציון,

אז גם הוא אמר על הרב קוק 'הרב קוק איש קדוש' ותמיד מחה לפוגעים בכבודו.

בעה יחזור לאש שהייתה פעם

 

אמרו פה להתפלל, זה ברור. ברור. לאמשנה איזה עצה תקבלי כאן, תפילות.

שיתפלל המון. וגם את- כמובן.

 

הוא מחפש לשמוע שיעורים?

הרבה רבנים ספרדים ככה. למשל הרב מוצפי בסגנון הזה. שיעורים מעניינים מאוד.

יש את הרב מאיר אליהו. צעיר, גם הוא בעצמו חוזר בתשובה. ומשמיעת שיעורים שלו (לא 1 או 2.. יותר..) הרבה אנשים מתמלאים ברצון ושאיפות למעלה, ועוד. הוא מדבר הרבה על עניין ה"עבודת ה' של הבנאדם". לפעמים גם שיעורים בהלכה. הסגנון שלו לא מתאים לכל אחד.. אבל יכול להיות. הוא גם קשור לרב עובדיה ולקבלה ככה.

אפשר לשמוע אותם ביוטיוב ובקול הלשון וכו.

 

זה שיעורים.

אבל צריך לדעת, והוא בטוח יודע. שרק שיעורים זה לא מספיק. חייב חברותות. ואי אפשר רק חברותות. צריך גם וגם.

 

זה תלוי איפה הוא גר. הכי טוב למצוא שכן שהוא בעניין ולא מממש את החלום.. ככה גם לזכות לחזק אחרים.

אם אתם ממש באטרף להיות פעילים, ולעדות טוב. לדבר עם הרב של בית הכנסת ולנסות לפתוח כולל בעלי בתים לילה אחד או שניים בשבוע. או שיעור/חבורת דף יומי.

חברותא בעבודה זה דבר נפלא. ספר כמו מסילת ישרים, אורחות צדיקים. והספרים הקצרים הקלילים שהם ככ ככ חשובים ומוסיפים טוב לבן אדם. עשר דק בהפסקה בעבודה יכולים להאיר את היום ולעשות ככ טוב. כמובן בלי קשר לקביעת עיתים שלוקחת קצת יותר מ10 דק..

 

עוד המלצה שלי, מתוך דברים שרואים..

אנשים מתחזקים ויש להם יותר רצון להתחזק ולהתקרב לקב"ה כשהם מקורבים לרבנים. כשיש להם דמות כזאת שהם רואים אותה מידי פעם. להסתכל, לחוות, להרגיש, לשמש קצת.

זה מפתח רצון להתקרב לקב"ה. באמת.. אבל זה לוקח זמן.

שיהיה רב ת"ח, לאו דווקא גדול הדור. רב העיר הצמודה, ר"מ בישיבה מסויימת שגר קרוב, רב חשוב שהוא הולך לשיעורים שבועיים שלו. וכן הלאה.

 

 

הבאתי כאן כמה דברים. אם לא דייקתי בסגנון שלו.. מתנצל.

תעשו מה שטוב לכם.

ושוב, לא לשכוח להתפלל 

הרבה הצלחה בע"ה!

שליט"א.

מאוד נהנה לשמוע אותם שיעורים מרתקים.

כל הרבנים שציינת אנטי ציונות

הם פשוט לא ציונים

יחי ההבדל.

 

בכל מקרה,

זה הנקודה? זה שרב תופס שונה ממך כמה דברים זה כבר אומר שלא תתחבר אליו?

הם רבנים בעלי סגנון ואופי דומה. הספרדי החם, הם מתלמידי תלמידי מרן הרב עובדיה ובנוסף בשיעורים שלהם מזכירים הרבה הנהגות של הקבלה או דברי מוסר וכדומה מהזוהר.

 

בגלל שיש הבדל אז זהו? לא לשמוע? הוא ודאי לא יתחבר?

שמעתי עשרות שיעורים של הרב מאיר אליהו

הוא מאוד אנטי ציונות 

 

לא אמרתי שלא אתחבר אליו

אני שומע את כל הרבנים 

 

פשיטא שפחות מתאים להציע רבנים חרדים מובהקים בעלי סלידה מכל מה שמריח מציונות, לחרד"ל.

חסרים רבנים לאומיים?

וגם לי הייתה תקופה שלא פספסתי אף שיעור שלו

וכן

הוא כזה

אבל הרב בניהו לא ככה.

וגם הרב מוצפי עם כמה שהוא לא ציוני - הוא לא ככה.

 

 

אמ. א? כן חסרים רבנים חרדלים. אבל זה בלי קשר.

ב. וזה העיקרי - חסרים רבנים חרדלים ספרדים. באופי הזה. שמעבירים שיעורים סגנון הזה. עם החום הספרדי הזה. עם המנטליות הזאת.

ואני לא רואה שום סיבה להציע רבנים בגלל דעותיהם בכמה עניינים כשזה לא רלוונטי.

ככה שאני לא מבין למה אתה מנסה בכוח להוכיח שאותם רבנים הם לא אנטי ציונות בעוד 

שאני יכול להוכיח לך בנקל את מדד "האנטי" שלהם כלפי הציונות - זה לא סוד שבעבר הרב מוצפי התבטא בצורה מאוד לא יפה נגד רבנים דת"לים.

וכן את דעתו לגבי הלל ביום העצמאות..

 

לא חסרים רבנים חרד"לים ב"ה ואם אתה חושב שכן אז זה כנראה משום שאתה משויך לציבור החרדי או הבעלי תשובה שמעוניינים להיות חרדים..

 

ההבדל היחיד הוא שהרבנים החרד"לים לא מצויים כ"כ ברשתות לכן זה נדמה כאילו אין כאלה חס ושלום..

 

יש עניין גדול להציע רבנים שמתאימים לקו השקפתי מסוים 

כמו שלא אציע לחב"דניק לשמוע רב דת"ל 

כך גם לא אציע לדת"ל לשמוע רב סאטמרי (לפחות לא כברירת מחדל)

זה שהוא נגד אמירת הלל

לא הופך אותו לאנטי ציוני

אנטי זה נגד. זה נגד ציונות וכל הקשור.

את זה לא תמצא היום כמעט בציבור החרדי למעט הקיצוניים ביותר כמו החסידים בבית שמש מאה שערים והליטאים בפלג.

 

 

האמת שאני משוייך לציבור החרדלי ואומר את זה מתוכו. אבל בסדר..

 

לא אציע לחבדניק רב דתל מהסיבה הפשוטה שהסגנון שונה.

מה לעשות שהסגנון שונה.. זאת המציאות.

לא בגלל ההשקפה שלו בענייני יום העצמאות וציונות, ולא בגלל שאצלו החולצה בצבע תכלת ואצלו לבן.

פשוט כי הסגנון שונה.

 

ומה לעשות שהרבנים הספרדים, הרבה מהם. הסגנון הוא עמחה כזה ופשטות

ויש סגנון שיעורים. וזה הסגנון.

וזה שהגיע רב צעיר אחד שחזר בתשובה וקיבל דעות מהראש ישיבה שלו מאוד לא ציוניות זה בסדר. מותר לו ללכת אחרי גדולים וטובים שחשבו ככה..

האם זה אומר שהסגנון שלו לא יתאים למישהו שמחפש את הסגנון הזה?

ממש לא.

 

ואני לא מבין למה הדיון ממשיך.

פקח עיניך וראה כמה חרדלים למהדרין מחשיבים את הרבנים האלה שלמעלה כרבותיהם. לפני הרבה רבנים חרדלים.. לא בגלל הדעות או צבע החולצה אלא בגלל האופי. וזה בסדר גמור.

הסברתי את עצמי, והמציאות מוכיחה שיש המון כאלה.

וזהו.

חזק וברוך.

אתה מכיר משהו אחד שהרב מוצפי כן מסכים עם הציונות?

 

כמו שתמצא בבית שמש.

אין מה להשוות זה שמים וארץ

באמת אם אתה מחפש ניואסנים כדי להבדיל בינהם אתה לא מכיר בכלל את הציבור החרדי..

הם שונים ככ

 

אבל אם כזה דחוף לך,

זה להצביע בבחירות

זה לברך ולהעריך מאוד את החיילים

זה אולי ללכת ללשכת גיוס ולהגיד שאתה בחור ישיבה, ולא להתעלם מהצו.

זה עוד אלף ואחד דברים.

 

הדיון הזה הפך כבר ללא קשור ומנצלש.

חזק וברוך.

ואני לא מדבר איתך עכשיו ברמת המאקרו מבחינת הציבור החרדי

כי כן באמת יש רבים מהם שמקיימים את הדברים שציינת ואף יותר.

 

כוונתי אל הרבנים שציינת ואל הרב מוצפי בפרט.

וזה מאוד קשור, משום שאמרת שאנטי זה נגד.

והרגע הוכחתי לך שבאמת אין שום דבר שהרב מוצפי מסכים עם הציונות.

 

 

מקווה שהבהרתי את הנקודה שלי.

לילט

אנסה לדרבן אותו ללכת אולי כי לשמוע היום הוא כן שומע, אבל יכול להיות שלראות את הפנים של הרב בשיעור יעלה את ההרגשה למקום שהוא מחפש.

חשבתי אולי זה גם משהו טבעי שההתלהבות מעט יורדת אחרי כמעט 15 שנים בתשובה,

תודה רבה בכל אופן וב"ה שנזכה תמיד לעבוד את השם מתוך התלהבות והתרגשות

 

תעדכני אם יש שיפור ואולי צריך עוד רעיונות אז בשמחה

(אני לא כותב את זה בדיוק לבעלך כי אני לא מכיר אותו אישית אלא כהצעה כללית.)

בהצלחה רבה לכם!

עצמך?

אשמח מאוד לשמוע

אבל לפעמים כשהכל בנוי מהתלהבות גרידא, זה דבר שהולך ונעלם

וזה דבר שיכול לפעמים להיות ולפעמים לא

 

כשאדם עמל (!) בתורה. עמל. קשה. לשבת עם הספר. לחשוב להקשות ולתרץ.

לחדש חידושים גם אם הם לא חידושים של גדול הדור, אבל יש משהו שזה שלו.

שזה קניין שלו. שהוא קנה וחידש בעמלו שלו.

זה לא דבר שאפשר לשמוע אותו בשיעור, לקבל מרב. יהיה צדיק ככל שיהיה.

מרב מקבלים לפעמים התלהבות, לפעמים אש, לפעמים חיזוק שככ צריך. ולפעמים ידע נצרך שלא היית מגיע אליו לבד

אבל יש צד של קניין בתורה שאתה צריך להתאמץ ולעמול עליו בעצמך.

אתה והספר. לפעמים גם חברותא תעזור.

הגמרא אומרת שבהתחלה אדם לומד וזה נקרא תורת ה. אחרי שהוא עמל זה נקרא שלו. כמו שאומר דוד המלך בתחילת תהילים "כי אם בתורת ה חפצו ובתורתו יהגה יום ולילה", הגמרא דורשת "תורתו" של הלומד (ולא כמו הפשט, שמשמע של הקב"ה). וזה בזכות העמל שלו והחידושים שלו.

 

ועוד עניין בזה, שהתלהבות משתנה עם מצבי הרוח ותמיד צריך לחדש אותה. כמו התלהבות.

אבל כשלומדים ככה - זה לא נעלם. זה קניין שלך.

אחד לא יכול להבין ולהרגיש את הנשמה שלך יותר ממך. 

רבנים נועדים כדי להתוות לנו דרך באמונה והלכה, אבל הנשמה שלך היא זאת שבוחרת את הרבנים שאת מבקשת מהם להתוות לך דרך, אז יוצא שביסוד את קודמת להם.

הם מתווים לך דרך ושולחים אותך בדרך ואת צריכה ללכת בדרך ולממש את עומק נשמתך.

ברגע שאדם מחובר לעומק נשמתו, הנשמה מתחילה להתלהט בקרבו וההתלהבות לעבודת ה' מפעפעת בקרבו וכל דבר שהוא לומד או משיג או עושה, הוא מרגיש חיבור עצמאי ואמתי.

כמובן האדם כל הזמן מסתכל אחורה לרבותיו, יחד עם זה הוא מתחיל להרגיש בטוח לחדש דברים בעבודת ה'. הוא לאט לאט מרגיש שפשוט מגלה את האוצר של ש"י עולומותיו בעולם הזה. הוא מרגיש דבוק באל בשורש נשמתו, מתעדן אל על על בנעימות שעשוע ה' ומתחת מתקדש בדרכים מיוחדים שה' הועיד שדווקא הדרכים והמעשים האלו הוא הוא יחדש בעולם ולא שום אדם אחר.

ההנחיה הצמודה כבר לא נדרשת משלב מסויים ואולי באמת צריך יותר להעיז לפנות אל השם ואל התורה מנקודת מבט יותר מעשית ועצמאית ופחות של תלמיד.

אני חושבת שזו נקודה מרכזית שיכולה לשנות אצלו את ההרגשה כי יש לו מידה מאוד חזקה של ענוותנות אז יכול להיות שמהמקום הזה הוא מצפה להיות מובל ולא מוביל.. יש זמנים שצריך ללכת אחרי ויש דרכים שצריך לחדש בעצמו, תודה רבה, אמסור לו ובתפילה שיועיל ויתן לו את הכיוון הנכון ללכת

באיזור הדרום יש את הבנים של הרב יורם.
ממה שכתבת זה יכול להתאים

ולדבר עם ה' כאיש אל רעהו. זה אפשרי לגמרי

נכון זה מורכב.

 

מי שיכול לצוות אותך על 'ואהבת' או על 'לא תירא' או על אישתו נידה שהיא כאש בנעורת יכול לצוות גם על כוונת הלב

 

 

זה רק שהתפילה היא בנחת בלא התאמצות, אחרת לא אפשרי עבורי לפחות

תפילה זה עבודה! עבודה שבלב.

תתאמץ! שיהיה בנחת

 

"רפאנו השם ונרפא!!!!!!! הושיענו ונושעה!!!!!!!!!!"

באותם רגעים של הבקשה וההתאמצות אני כל כולי מרוכז במילים ולא יכול לפנות את מחשבתי לתת את ליבי שהקב"ה שומע ומאזין לי אני פשוט מתפלל...

לעומת זה כשאני מבקש בנחת ולא בתחנונים כרש המבקש בפתח כן נשאר לי מקום רווח במחשבה לאמר שהקב"ה מאזין לי ממש

אתה זועק ושופך נפשך רפאינו ה' ונרפא וכל כך מרוכז במילים ולא יכול לתת את המחשבה והלב לכך שה' שומע? אז ממי אתה מבקש? מהאוויר? מה זה 'אני פשוט מתפלל'? מה זה מתפלל???

 

המסילת ישרים מגדיר זאת שהאדם צריך לצייר ממש את הקב"ה ששומע ומאזין לו ולהרגיש את זה ממש ולדמין את זה בצורה מוחלטת, וזה לא יעשה רק בישוב הדעת.

 

ראה את לשונו והבן:

האחד שהוא עומד ממש לפני הבורא יתברך שמו ונושא ונותן עמו, אף על פי שאין עינו של אדם רואהו, ותראה כי זה הוא היותר קשה שיצטייר בלב האדם ציור אמיתי, יען אין החוש עוזר לזה כלל, אמנם מי שהוא בעל שכל נכון, במעט התבוננות ושימת לב, יוכל לקבוע בלבו אמיתת הדבר, איך הוא בא ונושא ונותן ממש עמו יתברך, ולפניו הוא מתחנן ומאתו הוא מבקש, והוא יתברך שמו מאזין לו מקשיב לדבריו, כאשר ידבר איש אל רעהו ורעהו מקשיב שומע אליו.

הפשט הכי פשוט בכוונה זה שה' שומע אחרת כל הבכי והנהי הכוונות והמחשבות העמוקות לא שווים כלום.

 

אגב גם הוא אומר שזה אפשרי במעט התבוננות ושימת לב  אם אתה לא מצליח אז כנראה משהו עקום. ולדעתי האמירה שלך 'באותם רגעים של הבקשה וההתאמצות אני כל כולי מרוכז במילים ולא יכול לפנות את מחשבתי לתת את ליבי שהקב"ה שומע ומאזין לי אני פשוט מתפלל...' מראה איפה שורש הטעות.

 

אתה לא מבין מה זה להתפלל 

עיין משנה ברורה סימן צח ס"ק א

לא על לעמוד מול ה'!!! כך לפחות אני מבין.

בכ"מ אני חושב שלהתפלל בדבקות בלי לחשוב ולהרגיש שה' שומע אותך זה תרתי דסתרי

(א) ועיין בפני יהושע ר"פ א"ע שכתב דאלו הכונות המבוארים כאן בשו"ע א"א לכוין בשעת התפלה רק קודם ובתפלה צריך לכוין פירוש המלות עי"ש:

רפאינו השם ונרפא אתה מדבר אל ה'

מה זה ברוך אתה ה בסוף כל ברכה וברכה?

בלי שהוא שומע? 

שונה מזו שכתב המסילת ישרים שאתה מצייר אותו לנגד עיניך שהוא מאזין לך

אחרת איך תסביר את המשנ"ב?

 

או שמא תאמר שהאמור בשולחן ערוך 'שכינה כנגדו' והאמור במסילת ישרים שהקב"ה נגדך ומאזין לך אלו שתי דברים שונים.

 

בעניותי יש כאן מחלוקת. נראה שהתכוונת ליסוד ושורש העבודה

ויש שזה מלך מלכי המלכים חוקר כל המחשבות אבל בעיקר נראה שדבריו הם על מה שכתב בסוף הסעיף " וצריך שיחשוב בדברים המכניעים הלב ומכוונים אותו לאביו שבשמים ולא יחשוב בדברים שיש בהם קלות ראש."

אחרת מה משמעות פירוש המילות ברוך אתה ה?

אין משמעות אחרת מלבד שהוא עומד נגדך ומקשיב לדבריך.

מה שאי אפשר לכוון תוך כדי זה את ההקדמה - וצריך שיחשוב בדברים המכניעים הלב ומכוונים אותו לאביו שבשמים ולא יחשוב בדברים שיש בהם קלות ראש.

כמו שכתב ביסוד ושורש העבודה דווקא לגבי הברכה ולא לגבי שאר התפילות והשבחים

כוונת המילות מה את ה מכוון במילה אתה

 

הכוונה בפירוש המילות ממילא גורמת לך לכוון שאתה מדבר למישהו אך זה לא כוונה נפרדת, המובא במסילת ישרים זה כוונה נוספת שאתה צריך לחבר יחד וזה הבעיה והקושי.

זה כמו שכל פעם שכותבים תגובה בפורום "מכוונים" שיש בנאדם בצד השני 

 

זה גורם לך לשקול מילים - מצוין.  אבל לא אמור להיות קשה

רגע, גם שאני מדבר עם חבר אני לא מדמין את ה'האזנה' שלו כלפי אני פשוט מדבר וממילא.....

לא שצריך כל רגע לדמיין

אלא שאתה מקפיד לשקול מילים וחושב מה להגיד מתוך הכוונה שהוא באמת נמצא ומקשיב.

כוונתך להסכים עם ה'מבקש אמונה'?

שמקשיב.

אבל אתה בתודעה שאתה מדבר למישהו

 

רק מוסיף (את הידוע),

שצריך לדבר בצורה שה"מישהו" הזה הוא אלוקים כל יכול שברא את כל העולם וכו' וכו' והוא רוצה לשמוע אותך.  

אלא שמתוך מילות התפילה נכנס לך לתודעה שאתה מדבר עם מישהו,

ולא שאתה צריך לדמיין את הקב"ה מאזין לכל מילה ומילה ומקשיב

 

עם זאת לדעתי המסילת ישרים דיבר על משהו יותר מיזה

יש דברים שהשתנו מהיום לפעם.

לדוגמא, בעיקרון הלכתית מי שלא כיוון בברכת אבות חייב לחזור לראש התפילה.

אבל, כתבו כבר (לא זוכר מי...), שכיום זה לא נוהג...

יכולת הכוונה של היום ויכולת הכוונה של פעם די שונה...

וזה מאוד מובן, כיום בגלל התפתחות הטכנולוגיה, תרבות המערב וכו'...יש הרבה יותר הסחות דעת, הרבה יותר בעיות קשב וריכוז ולכן גם יכולת הכוונה פחותה מפעם...

בקיצור, לענ"ד רמת החיוב יורדת וזה לא ממש כגדר חובה...

כמובן, מי שמצליח, תבוא עליו הברכה...