שרשור חדש
שאלה שוב בנוגע לכשרות בפסח- לתלמידי חכמים שבנינוחמץ ומצה
אשמח אם מישהו יכול לעזור שאלה הנ״ל.
למרות ששאלתי רב, ואמר לי שבדיעבד זה בסדר . אשמח ליותר הרחבה אם מישהו מכם יודע עם מקורות.

הכנתי אוכל לפסח , וחשתי שעף לי רוק מעט על היד, איני בטוח שזה קרה אבל זו היתה התחושה , ולכן לא שטפתי ידיים ולאחר מכן עירבבתי את תפוחי האדמה עם אותה יד. לציין שלמרבה הבושה לא הספקתי לרחוץ את שיניי בבוקר . ועוד לציין שלא אכלתי שום דבר חמץ היום.

מישהו יודע אם זה חשש מוגזם או לא? ולמה הרב התכוון שבדיעבד זה בסדר? תודה למשיבים
אין בעיה, ודאי לאחר מעשה. כי יש אומרים שאפילו חמץ בטל ב60סוג'וק

לפני פסח

מותר ללא ספק.שום וחניכה
אפילו לדעת המחמירים בחוזר וניעור אף בלח (שיטת הרמב"ם) יש לדון להתיר ספק ספיקא, שמא לא היה חמץ ברוב, ואף את"ל היה שמא נפגם ונסרח טעמו בלינת הלילה, ואף את"ל שמא לא נפגם שמא הלכה דלא חוזר וניעור.
וכל שכן שאנו קיימא לן דלא חוסר וניעור, עכ"פ בלח אף לרמ"א שמחמיר.
ובככל קיי"ל שלא חיישינן לריעותא דלא חזינן, ולמה לנו לחשוש לשיירי חמץ ברוק.
תודה רבה רואה רק עכשיוחמץ ומצה
מיעוטא דמיעוטא דלא שכיח שיצא ממש חמץ עם הרוק, ולכן הרוקחסדי הים
עצמו לא מוגדר כלל כחמץ ולא שייך לדון על תערובת בכלל וזה מותר לכתחילה לפענ"ד בלי לפסוק.
לבדוק ocdהעני ממעשאחרונה
כתיבה בפורומים בחוה"מנבוכי הדור

כתבו את דעותיכם, מקורותיכם וכו וכו'...

(א. אין כמעט בעי'ה לכתוב את זה כי זה לצורך חול המועד...

ב. אני כבר כנראה הגעתי למסקנה, מעניין אותי דעותיכם, אולי תצליחו לשכנעני)

 

למיטב ידיעתי מוטב לכתוב דיגיטלי..מישהו איתי
בשו"ת של הרב מוצפי שליט"א כתוב כך:דנון

'בימי חול המועד כבוד הרב יענה על שאלות דחופות בלבד'
 

אתה חושב שזה בגלל כתיבה?נבוכי הדוראחרונה

זה נראה לי בגלל שהרב צריך חופש, (גם ע"פ ההלכה)

 

נכון יש נידון בפוסקים לגבי דילמת הקרונית?פלוטו2

תשובה - נכון

(כל מיני מקרים של ספק אם להרוג יחיד כדי להציל רבים וכדו')

 

שאלתי היא - האם כל מה שדנים זה דוקא כשכולם יהודים? האם הדין יהיה שונה כשההרוג הוא יהודי והאחרים גויים או ההיפך, או שזה אותו דבר?

 

מביא דוגמה של ציטוט בעניין הזה

שו"ת ציץ אליעזר (טו ע): "אם רשאים לעשות פעולת הצלה למען הצלת רבים ממות כאשר ע"י זאת הפעולה ייהרג יחיד . . ובהקדם דברי הגאון החזו"א סנהדרין כה, שכותב לחקור חקירה חמורה למעשה, דמה יהא הדין באחד שרואה חץ הולך להרוג אנשים . . אולם לאחד מכן מסתייג החזו"א מזה . . והנה לכאורה היה אפשר להביא ראיה שכן צריך להטות לצד האחר . . אבל לאחר העיון נראה דזה אינו . . ולכן לענ"ד דבכל כגון דא של חקירת החזו"א, קובע יותר השב ואל תעשה עדיף,

יש למישהו רעיון למאמר כלשהו של הרב להכנה לפסח?שפרינצא בוזגלו


יש עולת ראיהמישהו כל שהוא
חח מה זה של 'הרב'? החבריא קדישא כאן מהציונות הדתית?דנוןאחרונה

אני אינני מהציונות הדתית אך את שמו של בני כבר בחרתי ב"נ 

מישהו למד את הספרה' ישמור
דרך המלך של האדמו״ר מפיאסצנה? אשמח לשמוע איך הוא, אם הוא מובן, בכללי מה אתם ושבים על הספר. תודה
ספר נפלא ומומלץultracrepidamאחרונה

לדעתי יכול להיות מובן גם לאנשים עם רקע בינוני בידע של תורת החסידות, וזה יתרון משמעותי

ממתי זמן איסור אכילת חמץ מדאורייתא?דנון

לי זה נפק"מ האם אוכל 'לא להחמיר' לגבי עוגיות הפפשודו

במיקרה כזה שערב פסח יוצא בשבת ואקיים את מצוות סעודה שלישית העצומה על מזויינס ולא על נפשות.

מחצות היום בערב פסחסוג'וק
מחצות היוםימ''ל

אבל גם איסור דרבנן הוא איסור.

 

אתה יכול לאכול מצה עשירה או 'מזונות' מקמח מצה.

פפושדו זה מצה עשירה. הוא לא התכוון לעשות שם איסורנוגע, לא נוגע
לא לאימ''ל
פפושדו זה מותפח וללא הקפדה על ח''י רגעים כי לא מערבבים בה בכלל מים, ולכן המחלוקת.
יש מצה עשירה שהיא מצה עם מי פירות אבל לא חמץ, ומצד שני היא גם מזונות ומותר לאכול אותה בערב פסח כי היא לא 'לחם עוני'.
אני הבנתי שהוא מתכוון שגם לפי המתירים חומר מתפיחנוגע, לא נוגע
יש כאלה שמחמירים כי זה לא בד"ץ (הבד"ץ מחמיר לא בגלל חומר מתפיח אלא מסיבה אחרת) ועל זה השאלה.
אבל באמת הגיוני יותר שהוא התכוון למחלוקת על עצם ההיתר.
בפשטות זה ספק מזונות ועל המחיה, ספק המוציא וברכת המזוןחסדי הים
בשבת י"א שכל מזונות זה ברכת המזוןדנון

בכל מיקרה זה אדרבה לעניין סעודה שלישית שיכול להיות ואקיים אותה כאילו ממש ממש על לחם

כבר עדיף קמח מצהחידוש


כן.. לא ידעתי איפה לקנות ):דנון


ובכ''מ כמו שאמרו זה דאו' מחצותחידוש


למה לא מצה מבושלת/מטוגנת שיש בה כזית ואז זה המוציא?נוגע, לא נוגע
ולידע כללי- חמץ בפסח בכרת. מחצות עד כניסת החג זה בלאו (ויש חולקים שזה לא בלאו אלא ביטול עשה וגם איסור דרבנן)
בכל מיקרה הרב אבוטבול אמר שגם למחמירים אפשר פפושדו בסעודה 3דנון


אז הבנתי אותך נכון..נוגע, לא נוגע
ולענ"ד עדיף להחמיר כי יש הסוברים שפפושדו זה חמץ. אז למה להיכנס למחלוקת כשיש פתרון טוב ועדיף, מצה מטוגנת?
אין לי אפשרות למצה מטוגנת לצערי הבית מופצץ בסיריםדנון

ואין להורים יכולת לעשות כל כך הרבה דברים

אז תאכל בשר, אורז וכדו' או פירות לפחותנוגע, לא נוגעאחרונה
ואם אתה רוצה לאכול פפושדו כפי היתר רבך הגרע"י וההולכים בשיטתו, אל תרגיש שאתה עושה עבירה או משהו לא בסדר.
הרב אבוטבול הולך לפי גיסו,חמדת66

ויש פוסקים אחרים ואנשי מעשה שלא מבינים למה זה לא חמץ גמור. בכ"מ, יש כמו שאמרו מצה עשירה (כמו מצה רק לא נאפית עם מים אלא עם מיץ\ביצים). 

שאלה לפסח - בני תורה לכאןחמץ ומצה
שלום רבותי המלומדים,
שלחתי לרב יובל שרלו שאלה בעניין כשרות בפסח, אך אני מסופק האם השתמשתי בכלל במילים הנכונות .

כתבתי לו שעל החרצובות, שזה מבחינתי התושבת שעליו יושב הסיר, ישנים כתמים שנראים בצבע של אוכל (לא השומן השחור) אבי שיחיה טוען שניקה ושישפף ועשה בחומר ניקו חזק את כל העסק.

תשובת הרב כדלהלן:

שלום וברכה

הבה נזכיר לעצמנו כי כלל לא ברור שצריך להכשיר חרצובות, שהלוא אין החמץ נוגע בהן כלל.

הבה נזכיר לעצמנו כי השומן ברובו המוחלט אינו חמץ.

הבה נזכיר לעצמנו כי הוא מזמן כבר לא ראוי לשום אכילה.

בוודאי שלאחר ליבון הדבר מותר.

כך שאפשר להירגע, ולשמור פסח בכשרות מלאה ובשמחה.

חג שמח

—-

ועכשיו שתי שאלות: 1. האם דייקתי בהגדרה של ״חצובה״ כאשר כוונתי היתה לתושבת שעליו הסיר יושב. או שחצובה זה דווקא השחורים העגולים האלה.

2.כשאמרתי ליבון, כוונתי היתה למה שעושים ברחובה של עיר בנוסף להגעלת כלים שיש היום. האם זה נקרא ליבון אמיתי?

תודה לעונים
כן וכןימ''ל


תודה רבה ישר כח וחג שמח !חמץ ומצהאחרונה
להפסיק לשתות קפה?!דנון

אני שותה קפה נטול קפאין לדעתכם זה משנה משהו?

אני יודע שאפילו לכתחילה מותר אבל כשזה נוגע לבעיות של חרקים מעדיף להחמיר.

ההתר הוא בדיעבד? לכתחילה? או שאפילו מידת חסידות אין כאן?דנוןאחרונה


איזה מורה נבוכים לקנות?דג כחול
אני מתלבט אם את של ד"ר שוורץ שכרגע נמכר במחיר ממש טוב.
או של מפעל משנה תורה שיקר במאה שקל יותר.. אבל זה עם ביאור .

נק' נוספות והמלצות אשמח לשמוע .
של שוורץ נוח מאוד ואמין ביותר בדיוק התרגוםsomeone
את של מפעל משנה תורה אני פחות מכיר...
הצעהטיפות של אור

תלמד פרק או שניים בכל אחת מהמהדורות לפני הקניה

הסבר: כל התרגומים טובים דיים, לכן בעיקר כדאי לבדוק איזה תרגום ועיצוב נוחים לך יותר.

גם מבחינת הפירוש - כדאי לבדוק האם אתה מסתדר בלי.

 

אני הייתי צריך פירוש בכמה פעמים בודדות, ואז אם יש ספרייה זמינה אולי שווה להשתמש בה בשביל הפעמים האלו. (אגב, הפירוש של הרב אבינר מעולה)

תלוי במטרת הלימוד.חמדת66

להבנת פשט דברי המורה, כנראה ששוורץ. הרב קאפח שימר יותר את התחביר המקורי (בתוספת הערות מחכימות ולעיתים משעשעות), ובין השאר לכן הוא פחות מובן.

הרב מקבילי בלבד.אני הנני כאינניאחרונה

כך קבלתי מנאמני הרמב"ם הגדולים ביותר.

איך מלך כוזר דוחה את הפילוסוף על סמך החלום?ניק כמעט בלי ראש

בספר הכוזרי, מלך כוזר דוחה את הפילוסוף על סמך כך שהפילוסוף אומר לו שלבורא אין כוונה, אבל החבר יודע שיש לו כוונה, כי הבורא אמר לו בחלום.

איך אפשר לדחות אותו רק על סמך החלום? הרי ר' יהודה הלוי המציא את החלום הנ"ל, ובכל מקרה אף אחד חוץ מהמלך לא יכול לראות אותו..

 

 

 

מעתיק לפה כדי שאני לא אצטרך כל פעם לפתוח את הכוזרי:

הפילוסוף: "אֵין אֵצֶל הַבּוֹרֵא לֹא רָצוֹן וְלֹא שִׂנְאָה כִּי הוּא נַעֲלֶה מִכָּל הַחֲפָצִים וּמִכָּל הַכַּוָּנוֹת, כִּי הַכַּוָּנָה מוֹרָה עַל חֶסְרוֹן הַמְכַוֵּן וְכִי הַשְׁלָמַת כַּוָּנָתוֹ שְׁלֵמוּת לוֹ וּבְעוֹד שֶׁלֹּא תִשְׁלַם הוּא חָסֵר"...

הכוזרי: "רוֹאֶה אֲנִי דְבָרֶיךָ מַסְפִּיקִים, אַךְ אֵינָם מְפִיקִים לִשְׁאֵלָתִי, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי כִּי נַפְשִׁי זַכָּה וּמַעֲשַׂי יְשָׁרִים לִרְצוֹן הַבּוֹרֵא, וְעִם כָּל זֶה הָיְתָה תְשׁוּבָתִי כִּי הַמַּעֳשֶׂה הַזֶה אֵינֶנּוּ נִרְצֶה, אַף עַל פִּי שֶׁהַכַּוָּנָה רְצוּיָה, וְאֵין סָפֵק שֶׁיֵשׁ מַעֲשֶׂה שֶׁהוּא נִרְצֶה בְעַצְמוּתוֹ לֹא כְפִי הַמַּחֲשָׁבוֹת."

 

ציטטת רק חצי מהתשובה, הטיעון הלוגי נמצא בחצי השני.ימ''ל
בדיוק כמו שהוא דחה את דת הכוזרים לפי החלוםק"ש
אפשר לטעון שהחלום הוא שטויות, אבל המלך יצא לחיפוש מתוך החלום שטען שיש מעשה רצוי בעיני האלוה. זה מה ששלח אותו לחפש.

יחד עם זאת - בניגוד למלך, ריה"ל לא מסתפק בזה. לאורך הספר שוב ושוב, המלך מעמת את החבר עם טענות הפילוסופים והחבר מסביר ומסביר, מבאר ומבאר.

לכאו' משמעות החלום היא, שלאדם מתוכו, מנשמתו, ברור שיש מעשה רצוי בעיני האלוה. הוא רק צריך למצוא איך יודעים זאת.

נ.ב. ריה"ל כתב את המו"מ בספר, אבל בסיס הסיפור, כולל החלום, פורסם לפני ריה"ל, באיגרת מלך כוזר לר' חסדאי אבן שפרוט. ככה"נ האיגרת היתה לפני ריה"ל שכתב את הספר.
אם הבנתי נכון אזבין שני עולמות

נראה לי שבשביל הכוזרי זה לא סתם חלום. זה חלום שחוזר לילה לילה. זה חלום שכמה שהכוזרי מנסה להשתיק אותו הוא לא מצליח. הוא מנסה ומנסה בכל מני דרכים. לכל אחד יש את הדרכים שלו לנסות להשתיק את החלום שלו את הרצון למשהו שהוא מעבר, למשהו שאי אפשר לחוש אותו בחושים הרגילים, משהו שהוא פשוט חלום. אבל זה חלום וודאי, זה חלום שנמצא עמוק עמוק בתוך הלב של הכוזרי. ולכן הכוזרי באמת אומר לפילוסוף שבשכל הוא לא יכול לסתור אותו אבל הלב שלו אומר לו אחרת.

ההתגלות שהייתה למלך כוזר, טובה עבורו בלבד.אדם כל שהוא

[ואם זו התגלות שקרתה בסיפור דימיוני, היא טובה עבור מלך באותו סיפור].

וגם שם, זו רק חלק מהתשובה כמו שכבר העירו פה.

 

התשובה עבורנו, שמופיעה בהמשך הספר, מבוססת על התגלות אמיתית, שהייתה לכל עם ישראל ביציאת מצריים ומתן תורה, ומלווה גם בהסברים שכליים מול טיעוני הפילוסוף לאורך כל הספר.

תודה לכולם!ניק כמעט בלי ראש
החלום זה בעומק התבוננות פנימיתחסדי הים
לוסיף עלהאני הנני כאינניאחרונה

חלום מבטא תנועה פנימית של הנפש. לאורך כל ההסטוריה האנושות מחפשת אלוה, גם אם מעץ ואבן. הכוזרי דורש אחר התנועה הנפשית הזאת ולא מקבל שלילה שלה.

שאלה לגבי שם השם - אדנות.מבקש אמונה

למה אומרים בשם השם אדוני עם פתח מתחת לנ' - שזה בעצם לשון רבים

כמו כשאברהם פנה אל המלאכים  "אל נא אדוני" רש"י מסביר (לפי לשון החול) שהוא דיבר ברבים לכולם אדונים

 

ולא עם חיריק - בלשון יחיד?

 

 

 

מו"נ א,סאנגרינסקי
"אפילו השם שמכנים בו את יו"ד ה"א וא"ו ה"א נגזר מן האדנות: "דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ" (בראשית מב,ל). וההבדל בין לומר "אֲדֹנִי" בנו"ן בחיריק לבין לומר בנו"ן בקמץ, הוא כהבדל בין לומר "שָׂרִי" שמשמעותו "האדון שלי" לבין לומר "שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם" (בראשית יב,יז), כי יש בכך (=בלשון רבים) מתן גדולה והכללת אחרים. וזה אכן נאמר למלאך: "אֲדֹנָי [אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ] אַל נָא תַעֲבֹר [מֵעַל עַבְדֶּךָ]" (בראשית יח,ג). ביארתי לך זאת לגבי "אדני" במיוחד, שהוא מכונה בו, משום שהוא המיוחד משמותיו יתעלה המפורסמים. ואילו שאר שמותיו, כמו "דיין" ו"צדיק" ו"חנון" ו"רחום" ו"אלהים", ברורה ההכללה והגזירה שלהם."

(נוסח מהדורת מפעל משנה תורה)
תודה. מה זאת אומרת "הכללת אחרים"?מבקש אמונה


כפשוטו.נגרינסקי
יענו הרמב"ם אומר שהשימוש בלשון רבים, יש לו שתי מטרות עיקריות.
האחת - "הכללת אחרים". כשאני אומר "אתם מוזמנים אלינו לסעודות שבת" כוונתי לך ולמשפחתך על אף שאין לי פנייה ישירה אליהם.
השנייה - "מתן גדולה". המקבילה לצורת הביטוי המודרנית בגוף שלישי ("הרב אמר ש..."). פעם היה נהוג לפנות בלשון רבים כדי לתת גדולה, כמו שהמלך יגיד 'החלטנו' אף שהוא החליט לבדו. הרמב"ם מדגים זאת ע"י פניית אברם למלאך "אדני (לשון רבים) אל נא תעבור (פועל ביחיד)".
היום מקובל בחלק מהציבור החרדי שימוש בלשון רבים גם ליחידים, כסוג של דיסטנס...
השאר מובן לי. הראשונה לא מסתדרת לי כל כך בראשמבקש אמונה

מה העניין של הכללה פה

אם זה היה כלפינו והיינו אומרים לדוגמא "אדונינו" אז הייתי אומר שהוא אדון של כולם.  זה מוסיף כבוד

אבל איזה סיבה יש להכליל כלפיו? שיש כמה שם בשמים?! 

ערוך...נגרינסקי
הטעם הראשון לא קשור לא.ל...
אלא לפנייה לאדונים אחרים.
לא הבנתי, אשמח שתסביר.. הרי יש רק אדון אחד.מבקש אמונה


המונח אדנות נאמר ביחס לבורא יתברך.נגרינסקי
אבל לא רק.
כמו המלאך שאברהם פונה אליו.
או לוט והמלאכים (בראשית יט,ב)
בלשון רבים.

או בלשונות יחיד כמו רוב המקראות בהן יש שם 'אדני' והטיותיו...
דוגמות -
"שלחוני ואלכה לאדני" (בראשית כד,נו)
"ועיני אדני המלך רואות" (ש"ב כד,ג)

למעשה, רוב מונחי אדנות במקרא מיוחסות לנבראים ולא לא.ל יתברך...
יש טעם נסתר ע"פ הרמב"ןsomeone
בשמות ג י"ג: "ונקרא באל"ף דל"ת להורות כי הוא אצילות מן הראש ועד הסוף ומדת הדין באמצע כי שמי בקרבו (להלן כג כא) ומכאן תבין למה קמצוהו..."
אני מבין שהוא מסביר על אדנות בכללי.. אבל אני שואל על הניקודמבקש אמונה

למה בלשון רבים ולא ביחיד

..someone
"ומכאן תבין למה קמצוהו"- כלומר למה מנוקד בקמץ ולא בחיריק...
אהה נכון. אז הבנת מה הסיבה שתוכל להסביר גם לי?מבקש אמונה

כי אני לא הבנתי

לא מתיימר להבין במעשה בראשית ומרכבה...someone
אבל בכלליות לפי הבנתי הרמב"ן רומז ששם אדנות כולל בתוכו שני המידות-דין ורחמים.
וזה מה שהוא מזכיר "כי שמי בקרבו"- שמי, שם השם - רחמים, בקרבו- בקרב המלאך- השכינה, אלוהים, מידת הדין (כפי שמסביר הרמב"ן עה"פ שם) והקמץ רומז על שני המידות האלו, שהוא חיבור של פתח-רחמים, וחיריק-דין.
זה מה שאני מבין, קח בע''מ, כי אינני מבין גדול בנושא...
לא יודע מאיפה הבאת שפתח זה רחמים וכו'אני הנני כאינניאחרונה

אם כבר איפכא מסתברא. קיי"ל שפתח רומז לחכמה חיריק לנצח וקמץ לכתר.

זה לא בדיוק כמו לשון רבים, כי אומרים עם קמץ, ולא עם פתח.אדם כל שהוא

ובלשון רבים אומרים עם פתח. והדוגמא מפרשת וירא, ע"פ הפשט, היא חריגה.

איזה ספר מבין ספריו מומלץ לדעתכם מספרי הרב חרל"פ?פיטר קראוץ
אפשר לרשום כמה. שמעתי על ממעייני הישועה אבל אשמח לשמוע עוד.
אגב זה יותר מובן מאורות של הרב? או שמא לדעתכם הרבה פרקים שם הם גם ברמה של אורות והקבצים של הרב?

יש אולי חיבור פשוט יותר של הרב חרלפ?

תודה.
כולם מומלצים, הוא יותר מובן מכתבי הרב זצ"ל.אוא"ר
לדעתי הבסיסיים הם אורי וישעי, ממעייני הישועה, על שמונה פרקים ומסכת אבות.
השנים האחרונים הנ"ל.אני הנני כאינניאחרונה

תמיד אומרים שהם יסודיים ביותר. לענ"ד כרך יג ג"כ חשוב, לפחות בפתיחתו. כרך ו כמובן. הדברים מובנים להפליא, ישנם כתבים שהם סיכוי תלמידים לשיחות אז הם פחות מובנים בדר"כ, צריך שכל ישר.

עבודת המידותהודעה

רציתי לשאול,

ידוע שאחת השיטות לנסות לעבוד על המידות זה לימוד ותפילה.
יש כאלה שגם משתמשים בשיטת ההתבוננות.
יש לכם במקרה עוד שיטות לעבודה מסודרת ופרקטית על מידות?
פעם שמעתי ממישהי שהייתה כותבת לעצמה כל חודש בערך או כל תקופה מסויימת לעבוד על מידה  כלשהי והייתה שמה דגש על זה באותה תקופה (קצת דומה להתבוננות) אבל בת'כלס איך אפשר להפסיק אחרי תקופה? לא באמת מצליחים לתקן כל כך מהר מידות לטווח ארוך. וזה יכול לצמצם ולהתיש כשלא מרגישים התקדמות בעניין בסוף.

 

אשמח לשיטות ודרכים יעילות מחכמי העם, למי שיש.
 

תודה רבה.

אני ממליץשמינייייייסט

לקחת מאמר אחד בליקוטי מוהר"ן ולעיין בו ברצינות במשך תקופה מסוימת (עם מפרשיו ומראה מקומותיו) ולהתפלל לזכות לקיים אותו. שיטתו של רבי נחמן מיוחדת בכך שהיא לא נוגעת במידה אחת באופן פרטי אלא מתקנת את האדם (וגם את האנושות אבל זה פחות נראה לעין) באופן כללי. רבי נחמן מסביר שבחר לעבוד כך משום שכשלאדם חסר שלמות במידה מסוימת אז גם כל ז\שאר המידות מושפעות מכך, כך שקשה מאוד לתקן באופן פרטי אולם על ידי שמתקנים תיקונים כלליים ממילא מתקנים גם את כל הפרטים.

אם תרצי לפרט מהי המידה שאת מעוניינת לעבוד עליה עכשיו אוכל להמליץ לך על מאמר מתאים בליקוטי מוהר"ן.

בהצלחה. כל הכבוד.

בדיוק באתי לכתובהודעה

של:מ זה יותר אמונה, מצד שני, זה הבסיס להכל בתכל'ס.

תודה רבה

אנו נשמה וגוף! עיסוק מנטלי לא מספיקסוג'וק

הרב וולבה, עלי שור:

 

'אנו מורכבים מנשמה וגוף. המורגש לנו ביותר הוא גופנו.

אם נתייחד רק בעולמנו הפנימי וחיי הנשמה ולא נשתף גם את הגוף בעבודתנו, הננו מרמים את עצמנו!

אם לא נכניס גם את הגוף לתוך העבודה, עדיין בחוץ אנחנו עומדים, כלל לא נכנסנו פנימה, אף אם נדמה לנו כי יש לנו עולם פנימי'

 

'השמנו לב אי פעם לנשימתנו? האם היינו מאזינים אי פעם לדפיקת הלב? ובניין גופנו, האם הקדשנו לו אי פעם איזו מחשבה? הגיע הזמן שנהייה ערים לעצמנו ונתבונן בנפלאות גופנו בכובד ראש. מי יודע כמה יראת שמים גנוזה בהתבוננות זאת! נתבונן כל יום בנשימתנו ובדפיקות הלב, ונמשיך בהתלמדות זו זמן רב... אי אפשר לעזוב התלמדות זאת עד אשר תשא פרי. מהתלמדות זאת צריך להיוולד אדם חדש ממש'

 

 

הנפש יושבת על מערכת העצבים (שהיא פיזית) וחובה לדאוג למערכת עצבים בריאה ורגועה בשביל הנפש

וזה כולל מערכת הורמונלית וחיסונית וכד',

וגם ריכוז תודעתי מנטלי לקשב במקום לפיזור ותגוביות.

נפש בריאה רגועה, בגוף בריא רגוע.

 

הלכה למעשה:

 

נשימה מלאה עמוקה כל יום להפעלת מנגנון ההרפיה (נשימה סרעפתית). מרגיע את מערכת העצבים.

 

הרפיה, השקטה תודעתית ושהייה ("מדיטציה") עם הנשימה ועם מחשבות רגשות ותחושות.

כל עוד אנו לא בהישתוות (שיוויון נפש, אי תגובתיות) עם תחושות הגוף וכו, התחושות יפעילו אותנו נפשית. (ונתרץ לעולם תירוצים אישיים למה מותר לנו להיות עצבניים\ות - ש'זה הורמונים' וכו ו'אין מה לעשות'... יש וחובה!! גם לנשים)

 

זה גם אומר אורח חיים בריא מלא ומאוזן למערכת העצבים, כי אם הגוף לא רגוע ולא מלא אנרגטית, אז מערכת העצבים ומערכת ההורמונים לא מאוזנת והנפש לא רגועה ולא מאוזנת. כשהבטן לא מיושבת הדעת לא מיושבת. מערכת העצבים מתחילה מהבטן.

'חור קטן בגוף - חור גדול בנשמה' (המגיד ממזריטש)

 

עם דברים כאלו ועוד (פעילות גופנית) , בשפה מדעית, אנחנו מחזקים את מערכת העצבים הפראסימפטטית - הרגועה, מגבירים הורמונים משמחים ממלאים, מרגיעים את גלי המוח ומרכזים את התודעה לרשת הקשב במקום לרשת הפיזור והתגובתיות.

 

עבודה כזאת פותחת מרחב חרות בין הגירויים (החיצונים, כמו אירועים ואנשים ודיבורים וכו, והפנימיים, כמו מחשבות רגשות תחושות) - לתגובות שעלולות להפעיל אותנו, ובנוסף ממלאת אותנו פיזית ונפשית ככה שהעולם החיצוני והדברים הארעיים פחות מפעילים , וככתוב בחתימה כאן: 

 

 

אז בעצםהודעה

אתה מציע סוג של 'התבודדות' או 'מדיטציה'.
אז מה שאתה טוען, ששמירה על אכילה נכונה ותנאים חיצוניים ממילא לא יוציאו מהאדם את הרע שבו ואז לא יהיה צריך לתקן את המידות כי לאדם יהיה מרחק תגובה בריא והוא יצליח לבחור ולא לפעול אינסקטיבית? הבנתי נכון?

הרעיון מקורו מספר 'חשבון הנפש' שהוצא לאור מחדש ע"י אבי המוסרדנון

ושיטה לעבודת המידות הינה 'דקדוק הדין'

תראי את מאמר החזון איש בזה בספר אמונה וביטחון פרק ד

לא הבנתי,הודעה

שו הדא "דקדוק הדין"?

אין לי כרגע איך להגיע לספר הזה, אפשר את עיקרי הדברים בערך?

דקדוק המצוות מתנגש עם המצבים הקשים שבאדםדנון
עבר עריכה על ידי דנון בתאריך י' בניסן תשפ"א 14:57

נניח ברכות ונטילת ידיים, כוונה בתפילה, - מתכונת לסבלנות.

מישהו הכעיס אותך ואין לך עצבים להתפלל ואתה בכל זאת מתפלל - רפואה לכעס.

איסור דיבור לשון הרע - תרופה לכעס/גאווה וכל המידות הרעות.

לדון לכף זכות - תרופה לכעס גאווה ועוד

 

 

וכל מצווה ומצווה ביהדות זה בעצם לחימה במידות הקשות שבאדם,

אם זה עצלות, סבלנות, כעס, גאווה, קנאה, כגון שהאדם עצוב, כועס, וצריך להילחם בכל אלה כדי להתנהג כשורה בכל פרטי היהדות ואני יכול לפרט עד מחר.

 

 

וככל שאדם מדקדק יותר במצוות ועושה יותר חומרות הוא מחדד את המידות שלו והנפש שלו.

וואי מהמם,הודעה

פשוט כ"כ.
למרות שגם עם החומרות נראה לי צריךך למנן בצורה בריאה.

אבל הרעיון יפה..

תודה!

החזון איש ז"ל אמר שזו כמעט והדרך היחידה לאמן את הרגשותדנוןאחרונה

לאמן את הרגשות והנפש בשבירת המידות,

דבר מפחיד מה שאמר.

 

הספר אמונה וביטחון כל כך זול כדאי שתיקני אותו

עליה להר הבית:שפרינצא בוזגלו

בנים, אתם עולים? למה?

בנות- אתן גם עולות? למה? מה ההיתר שלכן?

גם הוא אומר ככה. לא מתיר בעצמו.אריאל יוסף

הוכחתי כבר: הרב שמואל אליהו: "אי אפשר לעלות להר הבית" - הר הבית

 

ואם הוא לא מתיר בפומבי - ואפילו ההפך - הוא לא מוכן לקחת אחריות על הנעשה בהר.

האם לדעתכם אליהו נכשל ?ekselion

מבחינת התפיסה הקנאית שלו שבה הוא ניסה להנהיג את עם ישראל?

לכאורה ה' אמר לו שהוא נכשלחסדי הים
שו"ת הרדב"ז אכן כותב משהו כזהנרו יאיר.

ראה רדב"ז בשו"ת חלק ו סימן רצ"ד.
וראה מאמר בנושא באתר אסיף מאת דן ואודיה קלר (משם המקור

הו וואטיפות של אור

הכרתי את המהלך, לא דמיינתי שזה מופיע כבר ברדב"ז

מעניין שהרדב"ז אומר מה הייתה סברתו של אליהו שבגללחסדי הים
שעברו על 3 העבירות לא היה להם תקוה.
אם תוכל להעתיק או לצלם לכאן אשמחekselion


(הרדבז נמצא בספריא)טיפות של אוראחרונה
מבחני "חופה וקידושין"- שאלה.אורי1231
בהמשך לקשור שעזרו לי, בעז''ה אגש בקרוב למבחן חופה וקידושין"-.
מעבר ללימוד בית יוסף וכדו' על הסדר, יש ספרים מומלצים ללימוד מניסיון אישי? אשמח לשמוע יתרונות וחסרונות תודה רבה!
לא נגשתי למבחן הנ"לחמדת66

אבל משמועות - היכל שלמה מומלץ.

שירת הים - אומרים שהוא סיכום מצויןנרו יאיר.אחרונה


למה דווקא בלילה שבו אנחנו מציינים חירות - אוכלים לחם עוני?נרו יאיר.

מסביר המהר"ל בגבורות ה' (פרק נא) שהמשמעות של לחם עוני היא שהוא לא תלוי בשום דבר אחר.
בניגוד למצה עשירה שמעורבבים בה כמה מרכיבים, מצה רגיהל היא פשוטה - העיסה (קמח ומים) כמות שהיא.
והוא מדגיש רבות כי בן חורין הוא זה שלא מושפע משום דבר סביבו ("שאין לו צירוף אחר זולתו)
ולכן מובן למה המצה היא זו שהכי מייצגת חירות! היא לא מושפעת משום גורם אחר.

 

אגב זה, הוא מסביר למה המרור הוא זכר לשיעבוד.
שכן טעמו של המרור משפיע על האדם, יש לו "התפעלות" ממנו,
לעומת זאת, למצה אין טעם, היא לא משפיעה עלינו ודוקא בשל כך מדגישה את היותנו בני חורין.

 

 

שנזכה..
(ותודה לאשתי על כל דקה שהיא עובדת ומזכה אותי ללמוד תורה במנוחת הנפש)

יודעי ח"ןnk

האם הביטוי יודעי חן הוא מליצה בלבד או שיש לו אזכור במקורות?

כזכור לי, אור החיים משתמש בונבוכי הדור

אם זה נחשב אזכור במקורות...

מה שראיתי מויקמילוןנופת צוף
  • ע"פ מקרא: ”שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ, וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה, וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם, וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר, וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן - כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם.“ (קהלת טפסוק יא)
  • נהוג הכתיב יודעי ח"ן (ח"ן – חכמת הנסתר).
יודעי ח"ן= יודעי ח'כמה נ'סתרת, כינוי מליצי למקובלים.נפש חיה.
השאלה עד כמה אתה הולך אחורה.שום וחניכה


הכי מוקדם שאני מכיר כמו כתבי האר"י, 'כנפי יונה' לרמ"ע מפאנוחסדי היםאחרונה
עבר עריכה על ידי חסדי הים בתאריך ד' בניסן תשפ"א 23:28
של"ה.
תחילת תקופת האחרונים, אולי עוד לפני.
מבחני רבנותאורי1231
אהלן, לומד עצמאי (רמה גבוהה ברוך השם), רוצה ללמוד מבחן ראשון לרבנות.
לאיזה מבחן ראשון מומלץ לגשת? תודה!
קצת סדר:someone
יש את המבחנים עם החומר הגדול ביותר, שזה שבת ואיסור והיתר.
ויש מבחנים קצת יותר קצרים כמו נידה, אבלות, חופה וקידושין.

זו מן הסתם החלטה אינדיבידואלית האם להתחיל המבחנים עם הרבה חומר או לא, בכל אופן מניח שיותר יהיה קל להתחיל עם מבחנים שאתה יותר מונח בחומר, אם למשל למדת מסכת שבת בצורה רצינית, ייתכן שיהיה כדאי להתחיל בשבת, או אם למדת סדר נשים אז חופה וקידושין וע"ז הדרך...

אני רק משער, אז מתייג מישהו שיוכל לעזור עם יותר ניסיון: @נחשון מהרחברון
באמת תלוי אופי וסגנון.נחשון מהרחברון

יש שיעדיפו להתחיל במבחנים הקצרים והקלים יותר כדי לראות תוצאות מהר יותר ויש שיעדיפו להתחיל בכבדים יותר (שייקח לך שנה-שנתיים עד המבחן הראשון) כדי להתחיל מהכבד ולרדת בהדרגה.

 

שים לב לפרטים הטכנים כמו גיל מינימלי (21) מספר שנים בישיבה/כולל רשמי (3 שנים) והמלצה מראש הישיבה/כולל שאתה מוכן לעמוד במבחן הראשון. בלי זה לא תוכל לגשת לא משנה כמה אתה יודע את החומר.

 

אם אתה רוצה להכיר את העולם הזה תתחילנוגע, לא נוגע
מחופה וקידושין או עירובין ותיגש באב.
אם אתה רוצה לצלול ישר למרכז ולמבחן הכי חשוב (מבחינת ידע) אז שבת (למרות שאולי כדאי לחכות לרב הראשי הבא שהגיוני שישנה את החומר של שבת ויחזיר אותו למה שהיה לפני).

אפשר גם תפילה וברכות שזה נושא שכיף ללמוד, רלוונטי, לא קשה, וגם על כמות גדולה של חומר ככה שאתה מרגיש בסוף שוואלה כיף ומספק ללמוד רבנות.
לדעתי תוכל לגשת בחשוון אם תתמיד.
רק שים לב אם יש לך נפק"מ שתפילה וברכות זה מבחן בחירה ביורה יורה ומבחן חובה לרב אזורי אבל לא נכלל בששת המבחנים הנצרכים לרב שכונה.

בהצלחה!
תיקון טעותנחשון מהרחברון

רב שכונה במתכונת היום זה שבת נידה איסור והיתר ועוד 3 מבחנים לבחירתך (יורה יורה - רב שכונה)

מה שצריך 6 מבחנים ספציפיים זה רב יישוב והמבחנים הם שבת נידה איסור והיתר עירובין אבילות וחופה וקידושין

נכון. התכוונתי לרב ישובנוגע, לא נוגעאחרונה
בעקבות כתבה שקראתי . מי שאוהב קפה שיפסיק לקרוא כאן.בנות נו לריב
היה כתוב באיזה כתבה שהתפרסמה הבוקר, שאיזה מישהו טוען שבקפה שנטחן מפולי קפה עלולים להמצא חרקים. לי זה לא ממש מזיז, השאלה מזה אומר מבחינה הלכתית? האם כשרויות מהדרין מקפידות על פולים ללא נגיעות או לפחות שרובם ללא נגיעות?

לי אישית לא אכפת אבל זה העלה לי את הקטע הכשרותי ותהיתי לי מזה אומר מבחינת כשרות .
אשמח שתשלח את הכתבהנבוכי הדור

זה נשמע לי מוזר מאוד
אבל נראה לי וודאי שפולים עם חרקים אסור לשתות מהם קפה... השאלה היא על עצם הימצאות החרקים בהם...

 

השאלה הגדולה, האם אפשר למנוע את זה בכלל?בנות נו לריב
כלומר, אני מניח שבדצים מודעים לנגיעות אם קיימת. השאלה האם הם נותנים אישור רק לסוג מסוים שלא מצוי בו נגיעות גדולה ואז הכל בטל ברוב או כל מיני היתרים הלכתיים.

מעתיק לך את הכתבה בתגובה נפרדת מתוך רצון לא להכשיל באתרים אחרים. זה לא ממש כתבה רצינית עם תחקיר אלא יותר משהו צהוב ,ועדין זה לא משנה את העובדות.
אין פה בטל ברובנבוכי הדור

מאחר והאיסור הוא לאכול חרק אחד
ואם מצוי שיש חרק - לדעתי בד"ץ לא יאשרו את זה

בכ"מ, אני לא בטוח עד כמה הכתבה הזאת אמינה... לא נראה לי סביר, אבל אבדוק את הנושא...

מדובר בבנות נו לריב
חרקים טחונים ולא שלמים כברייתם
אז יתכן והדין כאן שונה.
אוקי נחכה לתשובתך לגבי זה (:
טוב ככה:נבוכי הדור

בעיקרון, איסור אכילת חרקים מיוחד בזה שהוא אינו בטל ברוב ואין בו דין כזית, ככה שלכאורה הייתי אומר שכאן גם אסור.
לעומת זאת, באיסור הזה יש דין של "חתוך בטל ברובא" - שחתוך בטל ברוב.

עכשיו, כמובן שאין מבטלין איסור לכתחילה, אז לכאורה לכתחילה אסור..
ראיתי איזו תשובה שמאחר והמטרה (לענייננו פה) עשיית קפה, אין המטרה לבטל איסור ולכן מותר, התשובה הזאת הייתה נראית לי מאוד דחוקה, אחפש תשובה לזה...

מקורות להיתר:
שו"ע סימ' פד סע' יד: 

חטים מתולעים מותר לטחנן והוא שירקד הקמח לאור היום. (וכל תולעת שיראה שם יזרקנו והשאר מותר).

יו"ד סימ' קא סע' ו:
הא דבריה וחתיכה הראויה להתכבד לא בטלי דוקא בעודם שלימים אבל אם נחתכו או נתרסקו עד שנאבדה צורתן בטלי דתו לא חשיבי ואפילו אם נתרסקו לאחר שנתערבו עם ההיתר (ואפילו לאחר שנודע התערובת) (הגהת שערי דורא סי' מא ודברי עצמו לאפוקי איסור והיתר הארוך כלל כה) והוא שנתרסקו שלא במתכוין לבטל האיסור אבל אם נתכוין לכך אסור למרסק אם הוא שלו וכן למי שנתרסק בשבילו. (ואין חילוק בין נתערבו במינם או שלא במינם) (דברי עצמו ומשמעות הפוסקים ולאפוקי איסור והיתר הארוך)

(ע"פ המקור הזה אכן אסור במתכווין לרסק כדי לבטל האיסור, ע"פ התירוץ שהבאתי קודם אפשר ליישב שגם ככה הוא צריך לטחון בשביל הקפה...)

ההיתר הזה של לא מתכויןשום וחניכה

אינו דוחק והוא היתר רווח בפוסקים. הסברא העיקרית העומדת בבסיסו היא דנקטי' דעיקר דין ביטול איסור הוא מדרבנן (עי' ש"ך יו"ד סי' צט ס"ק ז), ומותר באינו מתכוין [ויל"פ בזה מדין פס"ר בדרבנן, היכא דניח"ל ולא ניח"ל. וכן יש לפלפל אף להראב"ד שהוא מדאורייתא, בדין בריה שעיקר איסורה מדרבנן, האם אף הוא יודה שהוא מדרבנן, וזה מקצוע גדול בתורה, ואכמ"ל].

אמנם יש שהחמירו היכא שאפשר בעניין אחר, עי' ט"ז (יו"ד סי' צט ס"ק ז), אך סוגיין דעלמא אינו כן.

הכתבהבנות נו לריב

ד"ר קאראן ראג' חשף מרכיב "סודי" שנמצא אצלכם בקפה התעשייתי - ורובכם לא תוכלו שוב לשתות קפה אחרי שתגלו מהו
ד"ר קארן ראג', שממש לאחרונה חשף באחד הסרטונים שלו בטיקטוק שהכריות שלנו מפוצצות בחיידקים וזוהמה וגרם לנו לנדודי שינה קשים, מתעקש להרוס לנו עכשיו גם את הבוקר - כשהפעם הוא מגלה מה מסתתר לנו בקפה. למזלנו הוא מדבר רק על הקפה התעשייתי, זה שאתם קונים בסופר, אז אם אתם בקטע של פולי קפה טריים - ניצלתם בנס (קפה. חה חה).
ד"ר ראג' חשף את המרכיב "הסודי" שמסתתר בקפה הטחון התעשייתי - ואנשים נשבעו שיגמלו מקפה לתמיד. בסרטון שצבר כבר יותר מ-1.5 מיליון צפיות בטיקטוק, ראג' הטיל פצצה וסיפר שבקפה שלנו יש סיכוי לא קטן שמסתתרים חלקים של ג'וקים טחונים. כן חברים, אתם שותים ג'וקים.
עוד באותו נושא

הדוקטור הסביר: "קפה טחון, כמו שאתם רוכשים ברוב הסופרים, מכיל ג'וקים טחונים. אחוז מסוים של פולי הקפה נגועים בתיקנים וחרקים אחרים. בדרך כלל לא ניתן לעבד אותם החוצה לחלוטין - ולכן הם פשוט קלויים ונטחנים עם פולי הקפה. מרבית רשויות המזון מאפשרות אחוז מסוים של חלקי חרקים במזון שלנו". הוא ניסה לנחם את הצופים המבועתים: "ג'וקים עשירים בחלבון" אך הזהיר: "רק אם אתם אלרגיים לג'וקים, הייתי מתרחק מקפה טחון".

לנו זה לא בא בהפתעה גמורה. באוקטובר 2019 דאגלס אמלן, פרופסור לביולוגיה מאוניברסיטת מונטנה, חשף כי פולי קפה טחונים עשויים להכיל עד 10 אחוזים של חרקים. הוא סיפר כי הפרופסור שלו אלרגי לג'וקים ומאחר שהוא מכור לקפה - הוא צורך אותו רק בבתי קפה המגישים קפה מפולי קפה טריים.

הסרטון של ראג' צבר אלפי תגובות מצופים שלא היה להם מושג על כך. רובם נרתעו: "מה זה עוזר לי לדעת את זה? יש דברים שעדיף לא לדעת", כתב אחד בתגובה ואחר הוסיף: "אז אתה אומר לי ששתיתי כל חיי את הדבר שאני הכי מפחד ממנו??". אדם שלישי כתב: "איך אתה מעז בכלל להרוס לנו את הקפה של הבוקר?". אחרים לא מיהרו להיכנס לפאניקה. "ניסיון יפה, אבל אני לא אוותר על הקפה שלי בעד שום הון שבעולם", כתב אחד ואחר הוסיף: "אם הייתי יודע שג'וקים כאלה טעימים הייתי מוסיף אותם לתפריט היומי שלי כבר מזמן".
לא נראה לי אמין..ניק כמעט בלי ראש
בכל מקרה, אני סומך על הרבנות.
יש לעיין עוד מצד שרץ שנשרף (קלייה) - יו"ד סי' פד סי"ז.שום וחניכה


טוב אז כדי להיות בטוחה שההבדלים שאני חושבת שישהרמוניה

בין נשים לגברים הם לא בגלל הבניות חברתיות וכולי, באלי לדעת איפה רואים את ההבדל בין גברים לנשים בתורה...?

איפה כתוב על התפקידים של כל אחד לדוגמא או מאיפה לומדים את זה, והאם זה הבדלים נצחיים או שדובר על דורות מסויימים.

האם התורה רק מספרת על ההבדלים או שיש בזה גם הדרכה להתנהג לפי האופי הזה? (-בעצם האם אלו הבדלים מהותיים).

 

תודה רבה

יש בספר בראשיתultracrepidam

בסיפור אדם וחוה (*יש פרשנות אפשרית שעלולה להוציא חלקים מהסיפוור מפשוטם)

יש כמה וכמה הגדרות של איך יראו החיים של אשה, ואיך החיים של אדם (גבר? או כל אדם? - כלומר, האם לדוגמה עול הפרנסה אכן מוטל על גברים, או שהוא על כל המין האנושי)

אבל לא כתוב אם זה טוב ואם אפשר לשנות את זה, וגם המשמעות קצת תלויה בפרשנות

 

יש בחז"ל המון (בפירוש ובמשתמע), אבל הם מדברים מתוך ההבניות החברתיות ולא במנותק מהן.

 

יש התייחסות מסוימת - בעיקר בדורות האחרונים - ליחס בין האבות והאמהות, מתוך ההנחה שהזוגיות שלהם אמורה להיות מודל רצוי.

 

יש גם דוגמאות מעטות לזוגיות של תנאים ואמוראים.

 

בספרי חסידות (לדוגמה - חב"ד, ר' צדוק) יש התיחסות לתפקיד של אשה מול תפקיד של איש, בהמון מקומות, אם מבחינתך זה עונה על השאלה וגם ממש חשוב שאחפש אני יכול לבדוק קצת. אני יודע שיש ספרים של הוצאת "מעיינותיך" שעוסקים בסוגיה הזאת - של תפקיד האשה בעולם היהודי. נראה לי שלשה ספרים.

בלבלת אותי😅 חוץ מהפסקה האחרונההרמוניה

אז אין משהו מוגדר כל כך?

ודאי שזה לא מוגדרultracrepidam

השאלות הן מאד גמישות והתשובות מאד גמישות.

כל הנושא של מעמד מגדרי או תפקיד מגדרי (מגדר פשוט חוסך "אשה מול איש", לא מייצג שום אג'נדה) הוא לא ברור בכלל.

יש כמובן הבדלים ביולוגיים (כולל פסיכולוגיים) סטטיסטיים - נשים בהכללה נמוכות יותר, חלשות יותר, יכולות לסבול כאב יותר (כנראה), נוטות להיות עם מנת משכל קורבה יותר לממוצע, בוכות יותר, עסוקות יותר בגידול ילדים, נוטות לעבודה עם אנשים, ועוד. כמובן יש תמיד דוגמאות קיצוניות, אבל בהכללה אלו תכונות נשיות.

ויש הבניות חברתיות שהן כמעט בלתי נמנעות - נשים יהיו מעורבות פחות בפעילות אלימה או מסוכנת (מלחמה או עבודה פיזית קשה - כי הן חלשות פיזית) ובכלל בפעילות חברתית (כי הן עסוקות עם הילדים שהן ילדו/מניקות) ויש לזה המון השלכות חברתיות.

אגב, החברה שלנו היא מאד מוכוונת-גברים (שלא לומר פטריארכלית) יחסית להרבה חברות היסטוריות. נשים לחמו במלחמת העולם השניה כטייסות וכמפקדות טנקים, ההנחה ששם המשפחה הולך אחרי הבעל/אבא היא הנחה מודרנית (פעם זה היה הרוב אבל ממש לא רק. אבל אז זה היה הרבה יותר גמיש באופן כללי), ועוד. זה לא שהדברים האלה לא קורים היום, אבל אז הם היו משהו טבעי והיום אקט פמיניסטי. 

 

לעומת ההבדלים, ההנחה שצריך להיות שוויון היא די מובנת - למה לא.

אבל מה המשמעות של השוויון הזה? שוויון בפני החוק? יש דווקא אפליה לטובתן. שוויון חברתי? כמעט בלתי אפשרי ביולוגית - רוב הנשים היולדות לא יוכלו לתפקד באותה רמה בלי הפרעה (טוב, אפשר לטעון שהצטננות של גבר משביתה אותו באותה רמה...) ולכן נהיה חייבים להתערב מלאכותית כדי ליצור שוויון חברתי, והתערבות מלאכותית זה לא בריא.

 

ואז נכנסת השאלה האם התורה מבדילה בין נשים לגברים ברמה המהותית - נבואת אברהם ושרה לדוגמה.

וברמה הפרקטית היא בוודאי מבדילה ביניהם במצוות עשה שהזמן גרמן - והשאלה אם זה מלמד משהו מהותי.

ובנוסף כאמור יש קללה שונה לאדם ולחוה.

אלו שלשת המקורות העיקריים שרלוונטיים בעיני.

אבל כידוע פסוקים וטעמי מצוות זה דבר מאד מאד גמיש, וכל אחד יסביר מה שהוא רוצה.

ולכן לשאלה שמראש לא ברור מה היא, יש מקורות לא ברורים לתשובה.

כאמור, יש התייחסות חב"דית מאד מפורטת (כדרכם), שלדעתי באמת מנסה למצוא משהו שהוא לא מבוסס הנחות יסוד מוקדמות. ההתייחסות בכתבים אחרים (ר' צדוק) היא פחות מוכוונת לדעתי, ולכן פחות מספקת תשובות

 

...הרמוניה

בפסקה הראשונה יש דברים שהם לא מהתורה בעצם, והשאלה היא עד כמה אלו תכונות נשיות גורפות... כי יש דברים- נניח עבודה פיזית שאפשר לאפשר אותן לנשים ומן הסתם רוב הנשים לא ילכו לעבודה כזאת. (יש בנות בודדות שזה מתאים להן ויש בנות שיעשו את זה למרות שזה יפגע בהן.) אבל ברמה ההלכתית- יש דברים שאם תאפשר אותם לכל הנשים, אם הן יעשו את זה הן יפגעו בעצמן אולי ולכן יש מקום להגיד שזה בגדול לא מיועד להן?

וגם להתאים את התנאים... לדוגמא אני חושבת שבענייני עבודה כן צריכים להקל לנשים ולאפשר להן לעבוד פחות שעות (ולא לעודד קריירות תובעניות) כדי שיחזרו הבייתה ויטפלו בו, גם אם לא כל הנשים עושות את זה אבל יש פה אמירה ברורה של תפקיד הנשים בכללי.

 

והפסקה האחרונה בעיקר חשובה כי זה מה שמעניין אותי, עד כמה זה מובהר בתורה, ואם זה נזיל לפי פרשנויות אז...

נכוןultracrepidam

הפסקה הראשונה היתה כדי להבהרי עד כמה אלמנטים שלא קשורים לתורה הם משפיעים על המציאות, והתורה מדברת על מציאות ולכן משהו שכתוב בתורה משקף לפעמים מציאות ולאו דוקא אידאל

 

הפסקה האחרונה - בהחלט, רוב החומר הוא די גמיש, אם אנחנו מנסים להוציא מסקנות ממקורות ראשוניים.

המקורות החב"דיים בעיני מעניינים מאד - כי לדעתי כן יש להם משנה סדורה שמנסה לתת משמעות לכל הפרטים ולא רק תיאוריה אחת שרואים דרכה הכל, וכל פעם שאני מנסה להתעסק בסוגיה זאת נקודת המוצא שלי. אבל אני לא מתעסק בזה כל כך הרבה, אז בפועל לא התקדמתי המון בתחום

 

לי זכור המון התייחסויות חב"דיות בעיקר בסוגיה של שרה שהיתה גדולה מאברהם בנבואה, אבל גם הניגוד בין יהודה ליוסף מתקשר לזה איכשהו, וגם ההבדל בין בית שמאי לבית הלל שלעתיד לבוא ההלכה כבית שמאי. אבל לא נגעתי בחומר הזה הרבה זמן

אין איזה כלל שקובע מתי התורה מדברת על מציאות משתנה ומתי עלהרמוניה

אידיאל?

 

לאultracrepidam

אפילו עבדות, יש אגרת של הרב קוק שמסבירה על המשמעות של עבדות. האם זה אידאל? כן, בהקשר. האם רצוי לאדם להיות עבד? לא, ממש לא.

מי אמר שלא?הרמוניה

היום אפשר להמיר את זה אולי בסוג של עבודות שירות, אבל תחשוב שבמקום להיות בכלא בחברת הפושעים, אדם שעבר עבירה פלילית הולך לשרת משפחה איכותית או לעשות משהו מועיל כדי להחזיר את הכסף... אולי הרעיון הכללי כן יכול להתיישם

הרעיון הכללי - בוודאיultracrepidam

אפשר אפילו להניח שזה מוסד חשוב שצריך לקיים אותו עד שלא נמצא חלופה

 

אבל זה לא אומר שאין לזה חסרונות, ולפעמים לא צריך להשתמש בזה

 

בדיוק כך - אם לדוגמה נסיק מהפסוקים שהגבר צריך להוביל, יכול להיות שזה רק בחברה שבנויה במבנה מסוים, או במקרים מסוימים, וחשוב לשמר את מוסד הובלת הגבר בשביל מי שצריך, אבל מי שיכול לוותר, שיוותר בגלל חסרונות (לא מביע את דעתי, סתם דוגמה)

אהה אוף אבל זה שוב נשאר לשפיטה כפי ראות עיננוהרמוניה

כשצריך לברר את הרעיון הכללי ולדון בביצוע בפועל...

ואז אין הכרעה ברורה

 

כן זה המצבultracrepidam

לכן תיארתי שזה נזיל מאד אם מנסים לבנות תיאוריות על בסיס מקורות ראשוניים

איזה יופי. נחכה לעתיד לבוא.הרמוניהאחרונה


זה יותר מניתוח כללי. למשל, בד"כ נשים לא יצאו למלחמה אוחסדי הים
עסקו בעסקי ציבור.
כמובן יש יוצאי דופן כמו דבורה
הן גם לא מוזכרות בתנ"ך בלי סיבה... בניגוד לצאצאים הבניםהרמוניה


תכתבי מה את חושבתסוג'וק
יש המון המון במהר"להָיוֹ הָיָה

כאילו, הדבר הראשון שעולה לי אינסטנקטיבית בכל פעם שאני נתקל באיזה הבל חדש בתחום הזה, זה המהר"ל.

אפשר שם של ספר?הרמוניה


פחות.. זה מפוזר לאורך ספריוהָיוֹ הָיָה

אפשר לחפש באינדקס שיש במהדורות החדשות, ולראות היכן הוא מדבר על זה.

אני לא אשקיע עד כדי כך... תודה בכל אופןהרמוניה