שרשור חדש
מישהו יודע אולימיכל318
מה הקשר בין שמעון הצדיק למלחמת היצר?
אולי אוליטיפות של אור
יש סיפור על שמעון הצדיק ונזיר מהדרום.
זה הדבר הכי קשור שאני מכיר..

יש כאן את הסיפור עם הסבר:
אתר האגדה - אוצר אגדות חז"ל ברשת

נראה לי גם, שכוייח.ארץ השוקולד
האם מדובר בשמעון בן שטח?אעלהבתמר
לא, שמעון בן שטח חיטיפות של אור
4 דורות אחרי שמעון הצדיק, לפי פרק א באבות.
תודה רבהמיכל318
בשמחהטיפות של אור
(אבל קצת מאוחר מדי, נכון? לתייג אותך פעם הבאה?..)
האמת שראיתי את זה כבר באותו יוםמיכל318
אבל שכחתי לכתוב תודה אז כתבתי מיקודם
כבר חששתיטיפות של אור
מקווה שעזר
ניראלי שעזר,תודהמיכל318אחרונה
דבר תורה לפרשת יתרונ.ד.ב

שלום וברכה!!

* רש"י בתחילת הפרשה אומר שליתרו יש שבע שמות, ונקרא יתרו על שם שייתר פרשה אחת בתורה, כלומר שבתורה מוזכרים דבריו שנאמר" ואתה תחזה" ותמהו הפרשנים הרי דברי יתרו קדמו לפני הפסוק "ואתה תחזה" שנאמר (יז) וַיֹּ֪אמֶר חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה אֵלָ֑יו לֹא־טוֹב֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה: וכו', ותירצו שהעיקר היא לא הביקורת שמעביר אדם על חברו אלא הדרך להגיע לתיקון ומשום כך מבאר רש"י שהכונה לדברי יתרו מהמילים "ואתה תחזה"

* נאמר "שם האחד גרשום...ושם האחד אליעזר" ולכאורה תמוה, הרי היה לו לומר שם האחד גרשום ושם השני אליעזר, כמו שנאמר "את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים" . אלא, כאשר מדובר בכבשים יש אחד ויש שני לו, אבל בילדים חובת האב להסתכל על כל אחד ואחד כאלו הוא בנו יחידו ולא להעדיף בן זה על בן אחר

שבת שלום ומבורך!!

 

מאת: הרב מרדכי וולנוב, ישיבת אלון מורה

איך מתחברים ללימוד תורה?אוויל מחריש

בצורה רגשית? ספרים בנושא יוכלו לעזור...

בעמל, התמדה והשקעה.אניוהואאחרונה
איך להיות מוכנה לנישואים בגיל צעיר?אנונימי18

איך להכין את עצמי לחתונה בגיל 15-16 ? כך שבגיל 18 אני אהיה מוכנה מבחינה רגשית, נפשית, רוחנית וכו' 

מה לעשות מבחינת מעשים כדי להכין את עצמי? מה ללמוד? 

אני בת 15.5 וחושבת שגיל 18 זה האידיאל אבל רוצה להגיע לגיל הזה מוכנה וחזקה מספיק.

דבר תורה לפרשת בשלחנ.ד.ב

בס"ד

שלום וברכה!!

ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התוף בידה...שירו לה' כי גאה גאה"

מדוע לקחה אותה צדקת דוקא תוף להלל עמו לה' יותר משאר כלי זמר ככינור ועוגב או חליל. אלא כי אופן הוצאת קול הנגינה מהתוף הוא על ידי הכאה שמכים בו בחוזקה ויצאת ממנו שיר וזימרה בנעימה. כיו"ב באה מרים הנביאה ללמדנו ארחות חיים, שנדע כי דייקא ממקום ההכאה – ההסתרה, משם נשמעת שירת האמונה, אם אך יאמין האדם שהכל לטובתו השלימה. ושירה זו חשובה לאין ערוך אצל אבינו שבשמים. (באר הפרשה הרב בידרמן) 

שבת שלום!!

מאת: הרב מרדכי וולנוב, ישיבת אלון מורה.

יפה!ברוך השםאחרונה
האם יש מחלוקת בסיבוב שערים?אנונימי18

האם זה מותר או אסור?

כמו עלייה להר הבית-מחלוקת...

וודאי. הרי אסור להרגיז את הערבים... לא תתגר בם.נחשון מהרחברון
סתם... איסור וודאי אין. אבל השקופע... אוי ההשקופע הטהורה והקדושה אוסרת.

אתה תתבלבל ותחשוב שבאמת אתה צריך לבנות מקדש ולחכות שיבנה במקום שייפול מהשמיים
השקפוע? מה זה?אנונימי18

באמת צריך לבנות אבל מקדש! לא לבנות בידיים עם לבנים ומלט אבל לבנות עם דמעות מעשים ורצון!

זו הייתה תגובה צינית. כפראפזה לאלו שאומרים שגםנחשון מהרחברון
אם אין בעיה הלכתית לעלות יש בעיה של השקפה - השקופע. שרק הרבנים שלהם עם שכל טהור ומבורר לגלות מה ההשקפה האמיתית.
מתייג כאן אחד אולי יוכל לעזור לך ולמצוא מדוע אסור...

@נער גבעות מצוי
@הנודד הבודד

לא זוכר מול מי מכם דנתי בנושא...
הרצי,ה לכאו' בעד סיבוב שערים.נער גבעות מצויאחרונה


נו, בלי קיצוניות...בתוך בני ישראל
לבנות מקדש בידיים זה יהרג ובל יעבור...
כשאין טהורים לא יעלו טמאים... אז מה אם נאמר במפורש שכן....

בכל מקרה ראוי להחמיר ואסור ולא להכנס לשם שלא במקום לצורך גדול...
(טיעונים שבאמת שמעתי ממישהו, אגב. כמה אפילו)
דובר על סיבוב שערים...נחשון מהרחברון
נכון...בתוך בני ישראל
בסיבוש מתעוררים למקדש...
לא הבנתי אם המשכת את הציניות או חלקת...נחשון מהרחברון
המשכתי...בתוך בני ישראל
מחילה..
בשום מקום לא נאמר שיעלו טמאים סתם!ק"ש
כתוב שכשצריך לתקן את הבניין, אם אין טהורים יעשו טמאים.

ביום שעל זה ידובר, אף אחד לא יתווכח איתך.
לצורך הבניין...בתוך בני ישראל
זו כבר ספקולציהק"ש
המח' היא פרקטיתאניוהוא
מה זה עוזר?
לא שמעתי מי שאוסר.me.
שאלה לי למביני דברבציפיה
האם יש מקור הלכתי לנומרולוגיה?
מה זה?ק"שאחרונה
שלג ועניינואילת השחר
פעם שמעתי ממישהי אמירה ששלג קשור ברחמים ומיתוק הדינים.

א- האם נכון? או שזה קרוב אבל לא בדיוק ההגדרות האלו שכתבתי לעיל?
ב- אם אי מי נתקל במקור לעניין אשמח לשמוע עליו.

תודה מראש לעונים.
"אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו"ברגוע
תודה רבה!אילת השחראחרונה
מה אתם מברכים על לחמניית מזונות?היא שיחתי
לכבוד סיום לימוד עיון עד לאחרוני זמננו+ סיכום במחשב (מי שרוצה ,אשמח לשלוח לו), של סימן קס''ח באורח חיים.
כך מחלק גם וזאת הברכה.היא שיחתי
קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף" ברשית רבה ויחי צח. איך?אוהב א"י והעם

יהודים יקרים

נחשון בן עמינדב קפץ ראשון למים עד שהם הגיעו לאפו ואז נקרע הים לשנים. מה הקושי פה?

רוב האנשים פרנסתם קשה. מעטים זוכים למן האולטמטיבי כמו זכיה בלוטו או למן החודשי כמו פרישה מוקדמת  ופנסיה תקציבית.

לרוב האנשים יש פרנסה תודה לאל אבל הם בקושי גומרים את החודש (במקרה הטוב עם עזרה מההורים))  ולאף אחד מהם לא נקרע ים סוף אז איפה כאן ההשוואה בן קריעת ים סוף לבן פרנסה?

שאלה בסוכה דף זצע
הגמ' אומרת שם שיש דינים מיוחדים בשבת חוהמ סוכות.
א. בכל שבת רה"י צריכה שלוש מחיצות שלמות. אך בשבת סוכות גם סוכה עם 2 דפנות וטפח מיגו שהמחיצות מועילות לדין סוכה הן מועילות להחשב רה"י.
ב. סתם סוכה צריכה 2 דפנות שלמות וטפח. אך בשבת סוכות אפשר שתי דפנות ולחי אף שהוא קטן מטפח. מיגו שלשבת לגבי מבוי זה טוב ומועיל כך גם לסוכות.
ג. אותו עקרון של ב רק בדוגמא אחרת.

עד כאן זה הפשט. הבקיאות. או ההבנה הראשונית.

כעת ניסיתי לשאול שאלות כדי להבין יותר.

1. למה לומר כן? למה אם משהו כשר וטוב לעניין x הוא טוב גם לעניין y מה ההיגיון בכך?
2. אם זה מועיל למה באמת אין הגדרות זהות בין דופן של סוכה לדפנות של רה"י? למה מלכתחילה אין שוויון מוחלט בין שני סוגי הדפנות? למה זה יכול להיות כשר רק בעזרת מיגו? למה שלא נלמד מדופן של סוכה לדופן של שבת ולהיפך?
3. מה היחס בין המושג מיגו שאנו מכירים בעניני נזיקין וכו למחגו שנכתב פה.. הרי אי אפשר לפרש את המיגו כאן כנאמנות כמו שמקובל להבין בצורה פשוטה את המיגו של ממונות והלוואות וכו..?


אפשר והשאלות די דומות/זהות. ואפשר שלא ניסחתי מספיק ברור. אבל אם נראלכם שהבנתם מה ניסיתי לומר אשמח לתשובות. שבוע טוב .תודה. חיילכם לאורייתא.
מנסה..צלילי השקט

1. חכמים עשו אנלוגיה (השוואה) לדיני רשויות בשבת של סוכות באמצעות המיגו. ההיגיון הוא ככל אנלוגיה והשוואה. כל אנלוגיה בנויה על משהו מסויים שמאגד את שני הדברים הנדונים - כאן זה ה"מקום". סוכה נחשבת בהגדרה ההלכתית של החג כמקום בפני עצמו, וגם מבוי עם לחי בהגדרה ההלכתית של השבת נחשב מקום (רה"י), ולכן בשבת סוכות הדין הוא שמבוי נחשב מקום, בדיוק כמו שסוכה נחשבת מקום. זהו דין שקיים רק בשבת של סוכות שבו שני המקומות הההלכתיים הללו מתאחדים להגדרת מקום משותפת.

 

2. משום שבכללי יש לכל אחד את ההגדרה ההלכתית שלו. הסיבה שזה רק בשבת של סוכות זה כי שני המקומות נפגשים, לאחר השבת, כלומר במוצאי שבת, הסוכה פסולה. זו הטענה של הגמרא "יתרא שבת דעלמא על שבת דסוכה". 

למה אלו ההגדרות ההלכתיות של מקום לשבת\סוכה? (כלומר למה ההבדלים בהגדרות ההלכתיות?) בפשטות אלו שני מקומות שונים של מקום כי גם מבחינה ראלית ופרקטית אלו שני צורות שונות של מקום (רשות היחיד, סוכה). אבל צריך לעיין עיון מטא הלכתי תלמודי כדי לנסות להבין את הסיבות וההגדרות מאחורי ההלכה, כי יש סיבה לכך שההגדרות ההלכתיות שונות. עדיין לא עשיתי זאת אולי מישהו אחר עיין כאן בנושא.

 

3. נכון. זה מיגו של אנלוגיה, לא של נאמנות. מיתוך שזה מוגדר כמקום לעניין שבת זה יחשב מקום לעניין סוכה וההפך. כלומר המקומות ההלכתיים מתאחדים להגדרת מקום משותפת. 

 

 

אכן, בעקרון לכל אחד יש הגדרות משלו, שאינן זהותק"שאחרונה
אבל היות שבסוכות ישלזה הגדרה הלכתית חדשה - זה גורם שבסוכות נראה את המקום כסגור.
"שלא שינו את לבושם"מבקש אמונה

מה ההגדרות של לבוש יהודי ושל גוי?   ומה נחשב כיום ללבוש יהודי?

מה ההגדרות של חז''ל?והוא ישמיענו
או כיום?
מדברי חז''ל רואים שהיו אפילו שרוכים שונים בנעליים- ערקתא דמסאנא (סנהדרין ע''ד: )
בכללי.. מהו לבוש יהודי? וכיום מה יבדיל אותנו מהגוים?מבקש אמונה


ראיתי כעתוהוא ישמיענו
בספרי (ראה, פא) לגבי חוקות הגויים:
''שלא תאמר הואיל והם יוצאים בטנא אף אני אצא בטנא. הואיל והם יוצאים בארגמן אף אני אצא בארגמן. הואיל והם יוצאים בתולסין אף אני אצא בתולסין ואעשה כן גם אני''

כנראה שאלו היו בגדי עבודה זרה

נראה שכיום מה שמבדיל אותנו מהגויים זה הזקן, הפאות (''לא תקיפו פאת ראשכם''), הכיפה ועצם זה שאנחנו חיים בארץ ישראל ובמדינת ישראל.
זה מהצד החיצוני (חוץ מהתורה והמצוות וסגולת ישראל)
האמת קראתי פעם משהו בעניין..מבקש אמונה

שזה לאו דווקא בגדי עבודה זרה, אלא שרואים מה הגוי לובש ולובשים כדי להידמות לגוים...

 

אז מה בעצם הרמב"ם אומר שלא להיות דומה להם במלבוש?  זה רק בכוונה? או עבודה זרה?

לכאורהוהוא ישמיענו
משום חוקות הגויים
מדינה זה מושג של גויים.אוהב א"י והעם

הגורם היחידי להקמת מדינת ישראל היה יסורי מצפון של העולם אחרי השואה. אומנם המדינה לא נתנה על מגש של כסף כדברי המשורר והרבה ישועות ונפלאות היא עברה עוברת ותעבור בידי השם אבל שלא נטעה ונחשוב שזה הגאולה האמיתית.

מלכות החשמונאים החלה ליפול ברגע שהחלו לצקת למלכות זאת גינונים לא יהודיים.

יש מצווה לרשת את הארץ!ק"ש
כלומר שעם ישראל יהיה ריבון עליה ולא הגויים.
לכאורה ציצית וכיפה מייחד אותך בלבוש לעומת גויארץ השוקולד
אבל אני חושב שהעיקר היה ההסתכלות:
בני ישראל לא ניסו להידמות למצריים.
וזה לאו דווקא מה בדיוק אתה לובש, אלא מה מניע אותך ושמירת הזהות.

(השטריימל לדוגמא זה כובע מונגולי שהגיע לאירופה בעקבות הכיבוש המונגולי, ואז נלבש על ידי כולם ולכן לבישה של לבוש אירופאי פה כבגד יהודי נראה מוזר)
הזכרת לי מאמר של הרב דודי דודקביץ'ברגוע
מעניין מאודארץ השוקולד
תודה שחלקת
נראה לי שבנימוקי יוסף כתוב שזה היה מנהג לזכר החורבןארץ השוקולד
יש דרשה קורעת לב, של הרב טייכטל הי'ד (בעל האם הבנים שמחה)אניוהוא
שהוא דרש בר'ה אחד, תוכ'ד השואה הנוראה
ושם הוא עובר גזרה גדרה ומסביר למה העונש הזה מגיע לכלל ישראל.
כמדומני - אם אני זוכר נכון - התלאי הצהוב זה בגלל שניסו להתלבש כמו הגויים שיוכלו להתערבב בתוכם.
מפחיד.. איפה אפשר לשמוע?מבקש אמונה

אז מה בעצם העיקר? להתלבש צנוע?

לא לשמוע. לקרוא. דרשות משנה שכיר על המועדיםאניוהוא
חלק א' - ראש השנה. - הדרשה הארוכה ביותר....
הדרשה הזו היא לפני המכתב שמודפס בתחילת אם הבנים שמחה?ק"ש
כי שם הוא הופך את הטלאי מקללה לברכה.
לא. דרשה ארוכה ארוכה. עובר גזרה גזרהאניוהוא
שאלתי לפני מבחינת תאריך הכתיבהק"שאחרונה
נראה לענ"ד (השאלה האם שייך לבדוק את זה) שהדרשה הזאת, היא מהדורא קמא ומהדורא בתרא שלו היא כמו שכותב בגדול באם הבנים שמחה וגם באיגרת הזאת.
אני שמעתי שהיום אין עניין בזההלמדן

אלא היה בזה עניין רק לפני מתן תורה 

 

 

לא זוכרהלמדן

לכן כתבתי 'שמעתי'

בשעתו היה על זה פולמוס עצום בין חכמי ישראלבמחילה

היו שהחמירו ביותר (חידושי הרי"ם ועוד מצדיקי פולין) ומסרו נפשם על הלבוש ואכן זכו ונתקיימה בידם היו מגדולי ישראל שהקילו יותר בהגדרות ועדיין גם לדידם יש הגדרות נדמה לי בשו"ת צמח צדק יש תשובה ארוכה בנושא.

אני חושב שמסרו את הנפש לא כדי לא לשנות אלא בגלל שזה נחשבהלמדן

גזירת שמד שאז אפילו על מנהג צריך למסור את הנפש

יתכן גם צריך לעיין היטב יש בזה הרבה שקו"ט ונ"מ להלכהבמחילה


רגע, אז זה טוב? או לא טוב?yechielc1

אז למה אומרים עליהם שהיו ב-מ"ט שערי טומאה? באמת לא יפה לדבר ככה על אבותינו הצדיקים.

רגע, משה לא שינה את לבושו? אז מדוע אמרו בנות יתרו לאביהן "איש מצרי הצילנו....וכ"ו" אומר רש"י שנדמה להם כמצרי מפני שהיה לבוש כמצרי. אתמההא.

נראה פשוט שצריך להסתכל על העיקר ולא על הטפל. 

אם הלבוש הגויי הוא לבוש לא צנוע אזי יש לסלוד ממנו. אך אם הוא לבוש צנוע יש להתכבד בו.

זו לא חכמה להתלבש כמו בנות ישראל חצי ערומות העיקר לומר שזה לבוש יהודי. לא ולא זה לבוש שחץ, גויי שיש להתנער ממנו כמה שיותר מהר ולא משנה שהיא מחזיקה ספר תהילים ביד או סידור.

הם עבדו ע"ז כמו שמוזכר ביחזקאל, אבל ניכרו בכמה דבריםק"ש
וחז"ל רואים בזה זכות. כלומר היו במ"ט שערי טומאה, אבל שלושת הדברים הללו שמרו אותם מהשער החמישים.
האם לגניבת דעת יש סממן של גזל? האם למנהיג מותר לגנוב דעת?אוהב א"י והעם


סוג של גזל שאי אפשר לשלם עליו ולפוליטיקאי אסור...דוד665אחרונה


זה שאלה קצת מוזרה, אבל אני צכה לדעת תשובה- בחזרת השץ, אומריםמילי דשטותא

מודים רגיל או מודים דרבנן?

ע.י.צ'יאל

הקהל אומרים מודים דרבנן.

תודה רבהמילי דשטותאאחרונה

(מה זה ע.י ? )

שיעורים במהרל.לעבדך
אני רוצה להבין וללמוד מדברי רבנו הגדול המהרל מפראג.. ולצערי אני רק יודע ממנו כמה פרקים זעירים (הקדמות לתפארת.לנצח. פרק לב בתפארת . נצח יא.. זהו בגדול.. אולי עוד כמה וורטים פה ושם..)
אבל למהרל יש מערכות שלמות על יציאת מצרים. על תורה ומצוות וכו. ואני לא מצליח להבין ותו לבד בעצמי.
יש רב שאתם שומעים ממנו שיעורים?
אפילו אם שיעוריו אינם באינטרנט אלא בתוך המחשב של ישיבתכם. אשמח שתכתבו אוולי אצליח להשיגם.
אפשר גם בפרטי ... תודהההה
..והוא ישמיענואחרונה
יש שיעורים מצויינים של הרב אורי שרקי שליט''א והרב ראובן פיירמן באתר מכון מאיר. אני ממליץ בחום

המהר"ל מפראג - הרב ראובן פיירמן

המהר"ל מפראג - הרב אורי שרקי

ובכל מקרה אשמח לעזור לך (בזמני הפנוי... אין יותר מדי..) בפרטי לגבי שאלות ספציפיות וכדו'
אני מחפשת לימוד, לא כבד, משהו אמוני. משהו מאוד מחזק ומשמעותיהריוניסטית
אשמח מאד
תמקדי יותר מה את מחפשתהיא שיחתי
באיזה נושאי אמונה. משו של רבנים בני זמננו או מפעם, סגנון קריאה או לימוד קל?
קל לקריאה אבל עמוק. משהו על אמונה, השגחה, בטחוןהריוניסטית
בסגנון הקונטרס על חנוכה של בעל הנתיבות שלום
ר' שלמה קרליבך.אריק מהדרום


הרב ארושברוך השםאחרונה
בגן האמונה, שעריו בתודה .... ממש מומלץ
ספר על כשרות..דג כחול
עבר עריכה על ידי דג כחול בתאריך י"ז בכסלו תשע"ט 00:31
אני ספרדי עם הארץ בהלכה ובפרט בכשרות..
עד שבעתיד יצא פניני הלכה כשרות על בשר וחלב(;..(ראיתי שכבר יצא חלק א אבל אין שם התייחסות לבשר וחלב בשר חלק וכו..אלא לכלאיים תרומות ומעשרות וכו )
מה עדיף?
ואכלת ושבעת של הרב קנוהל?
או שמא ילקוט יוסף על כשרות?(יורה דעה/איסור והיתר)
רעיון לספר אחר?
תבורכו

ילקוט יוסף. יותר לפי דרך הפסיקה המקובלת...אניוהוא
אוכלת ושבעת לדעתינחשון מהרחברון
אבל @אניוהוא לא אוהב אותו. הוא מיקל יותר מידי.
יש את ספר הכשרות אבל בוא מחמיר לעולים עלמא
אם אתה רוצה לדעת נטו את ההלכהברוך השם
יש את חוברת "כשרות המטבח".
http://www.ateret4u.com/online/f_01822.html
(קישור)
אם אתה רוצה להרחיב לעומק הדינים, זה כבר עניין אחר.
בכל מקרה, זו אחלה חוברת.
(בשר חלב, וכו')
ילקוט יוסף אם אתם נוהגים לפי הרב עובדיהארץ השוקולד
ואכלת ושבעת הוא מעולה ויש בו התייחסות לספרדים גם.
ספר כשרות של הרב אליהו חיים פנחסיהיא שיחתי
ברח לי השם שלו.
מסכם ומסודר ממש.
בנוגע לואכלת ושבעת, אשמח להפניות לעניינים בהם הוא מקל מידי, לא מצאתי כאלה בלימודי
ירקות עלים... בעיקר כל נושאי התולעיםנחשון מהרחברון
את הפרק הזה לא למדתי מתוך הספר, מודההיא שיחתי
אבל הפרקים על כשרות כלים, ובשר וחלב לטעמי ממש כתובים טוב , פשוטים ומובנים.
אין היצע גדול של ספרי כשרות מובנים וקריאים מספיק כדי להבין למעשה
נכון. זה עיקר הקולוץ שלו. בנושא של חרקיםנחשון מהרחברון
הרבנים קנוהל ואריאל מסבירים את אופי הפסיקה שלהם בהקדמהארץ השוקולד
אכן, מאמר מאוד חשוב ויסודי.היא שיחתי
היחס בין דין לחומרא
ועדיין, זה נותן טווח רחב של פסיקההיא שיחתי
שובנחשון מהרחברון
@אניוהוא חושב שזו קולא ולא דין. ואפילו קולא מפליגה
צריך לראות כל מקרה לגופוהיא שיחתי
ועדיין, כמו שאתה אומר, ודאי אין קו ברור מה קולא, חומרא או עיקר הדין.
נראלי בפרמטר המשמעותי זה רוב בניין ומניין של הפוסקים
למדתי את הספר.נחשון מהרחברון
ואני ממליץ עליו.

לפעמים קשר בינו לבין המציאות מקרי בהחלט
..

בהלכות תולעים אני מדבר...
להכשיר שמיר או בזיליקום לא גידול מפוקח רק ע''י שטיפה אחת. אפילו אני (שנחשב כתופס את הידיעה המילה כאן) לא מעיזים.
ללא קשר לקולות או חומרות אלא מתוך הכרת המציאות. שלדעתי מעט חסרה שם
מסכים איתךהיא שיחתי
תודה על הצגת השיטה שלי באופן נהיר,אניוהוא
רק הערה, יתכן שבזליקום דווקא קל לנקות, בגלל המרירות שלו יש בו פחות חרקים,
לכן לאחר שתי שטיפות יש שיקלו בזה רק אם טוחנים אותו.
די נגוע הזבוב המנהרותנחשון מהרחברון
בטוח? הבנתי שלא בגלל המרירותאניוהוא
ככה הרב ביגל (של סטרילי) טועןנחשון מהרחברון
מעניין אנסה לבדוק.אניוהוא
אשמח לשמוע אחרת...נחשון מהרחברון
בזיליקום אין כמעט מפוקח וכשיש זה יקר!
יש פוסקים שיקלו ממך, הכי חכם שתשאל את הרב שמואלארץ השוקולד
אריאל לגבי זה ותראה אם זה חוסר היכרות מציאותית או פסיקה אחרת
דיברתי על תיאור עובדות לאו דווקא על הפסיקהנחשון מהרחברון
אני יודע, אבל יתכן שהוא מקל יותר במה הוא מגדיר בעייתיארץ השוקולד
וניתן לשאול מדוע הם כותבים כך ולא אחרת, ואם זה עניין מציאותי?
הצלחתי השבת לפתוח את הספרהיא שיחתי
בזילקום- הרב קנוהל אומר לקנות מפוקח או לסנן רק את המים או לבדוק קצת ואז לטחון לגמרי.

שמיר- הרב אומר לנער, לראות אם יוצא תולעים (אפילו אחת) ואז הוא נגוע ואין דרך טובה לנקות.
ובנוסף, גם אם אחרי הניעור לא יוצא אף תולעת, להסתכל טוב אם יש זבוב מנהרות.

לא נראה לי קולות מופלגות.

הטחינה וודאי בסדר. עיין כשרות למעשה שמביא שם את המקורות.
צודקת ערבבתי על ספר אחר.נחשון מהרחברון
רשום לי בכריכה אתהץ הקולות שמצאתי בו. וזה משהו אחר.
זה היתר לאכול תירס בקלח ללא לשטוף כלל אם לא רואים סימן לחרק.
זה נגיד במחיוה מכבטדן ניתוק מהמציאות כי גם בנגוע מאוד לא רואים מבחוץ, זה בין הגרגירים. אז לפחות השריה ושטיפה טובה עם כיפוף...

בזיליקום הוא כן מתיר לא מפוקח ע''י שטיפה ובדיקה. רק מכיוון שזה קשה הוא מציע מפוקח.

לגבי השימור שיטתו עדיין קצת קשה. כי ראיתי כבר שמיר שניערתי ולא יצא חרקים ובשטיפה ראשונה ושמחה עדיין היה. שמיר זה ירק 'מסובך'


יש ספר מעולהוהוא ישמיענו
בשם 'יאכלו ענוים וישבעו' (ב' כרכים) של הרב משה כהן שליט"א, עם הסכמות מהרב יצחק יוסף ועוד. הספר מקיף את תחום הכשרות, מהמקורות בש''ס וראשונים ועד לפסיקת ההלכה
ספר מעולה ומפורט, מאוד מומלץ. מהיכרות אישית עם המחברסתם 1...אחרונה
הרבה עמל הושקע בהנגשת הסוגיות השונות.
מה הגדר של חיבוב מצווה?רלה

למשל, עד כמה החובה לעשות משהו משום חיבוב מצווה כשהוא לא חלק מההגדרה של המצווה.

אני מכיר את הדיון לגבי חיבוב מצוה במסכת שבת דף קל.

מבחינה כספית או מבחינת מאמץ או דבר שונה?סתם 1...
גם..גםרלה


נראלי זה מתחלק לאובייקטיבי וסובייקטיהיא שיחתיאחרונה
מבחינת הוצאה ממונית, ידועה הגמרא בסוכה שהידור מצווה עד שליש (יש שם מחלוקת אם שליש מלגו או מלבר, ואכמ''ל), ונראלי שה''ה בהשקעה על הדבר.

אבל סוקייטביית אדם צריך לראות בעצמו, לדוגמא אני קניתי חנוכיית כסף, בסכום גדול בהרבה מהידור בשליש,י ההשקעה הזו משפיעה עליו, מחברת אותי למצווה ומחזקת לי את היר''ש.
זכור לי במעומעם שכן. לא זוכר מי ומההיא שיחתיאחרונה
כיסוי ראש לרווקות בזמן תפילה וברכות.עברי אנכי

אז ידוע שהמון רבנים יוצאים לחזק את זה בדורנו.

 

ראיתי בספר הלכות של הרב אליהו (ההלכות בקצרה. אני לא זוכר אם זה מאמר מרדכי או קול אליהו. "הלכות לימות החול")

שרווקות לא חייבות.

והוא הפנה שם ל2 מקורות מכף החיים

פתחתי בשני המקורות, ואין קשר בין זה לזה.

 

למישהו יש הסבר?

הסיבה היחידה לחייב זה אם אתה חושב שיש עניין בכךארץ השוקולד
הראבי"ה והתוספות רא"ש אמרו שאין חיוב לרווקות לכסות את ראשם. (על מסכת ברכות דף כד, נראה לי עמוד א) ופוסקים רבים הולכים בעקבותיהם בזה, אם אין חיוב אז אין סיבה גם לכסות בשעת התפילה.

אם אתה סובר שמעיקר הדין יש חיוב, כפי שסברו חלק מהפוסקים אז גם בשעת התפילה. (או כי יש יותר סיכוי שיקשיבו לפוסק בזה או כי אין חיוב בבית אבל לתפילה כן וכד')
יש הבדל בין כיסוי משום צניעות לכיסוי כדי לומר שם שמים..עברי אנכי

לא משנה. אבל לא לזה בדיוק התכוונתי.

שאלתי איך הוציאו את זה מתוך הכף החיים שהפנו לשם.

כיסוי לשם שמיים חמור מצניעותארץ השוקולד
אם אמצא את כף החיים אחפש שם ואעדכן
כיסוי מצניעות מחייב לכסות את כל השערותעברי אנכי

(או אולי לגלות 2 אצבעות. לאמשנה.)

בשונה מכיסוי כזה.

מעניין להחמיר בצניעות יותר מזה, מהיכא תיתי?ארץ השוקולד
שבסמינרים שהולכים לפי הרב עובדיה הבנות מתפללותעברי אנכי

עם כיסוי ראש, אבל שלא מכסה את כל השיער. מטפחת כזאת..

יפה, הבאת מנהג, תודהארץ השוקולד
אם יהיה לך מקור לכך, אשמח לראות גם
אולי טעות בדפוס או בספר... ספרדיות שמות כיפה על הראש שלהםלא מכאן
כי זה השיטה של הרב עובדיה. לא בהכרח שזאת הדעה של הרב אליהועברי אנכיאחרונה


למה ירמיה מקלל בנבואות?מבקש אמונה

לדוגמא..

 

פרק יח

יט הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם כא לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה כב תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה [שוחה] ללכדני ופחים טמנו לרגלי כג ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו [ויהיו] מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם

 

וזה בכלל הדהים אותי.

פרק כ'

טו "ארור האיש אשר בשר את אבי לאמר ילד לך בן זכר שמח שמחהו טז והיה האיש ההוא כערים אשר הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים" 

 

מה אשם זה שבישר שהוא נולד?  ובכלל, הוא לא אמור לרצות שלא יבואו צרות? 

יפה, תודה רבה שחלקתארץ השוקולד
מעניין, לא הכרתי ותודה שלימדתני