פורום בית המדרש (עמוד 92)

הוא חייב על כל עבירה ועבירה (כמפורש בהלכות שגגות), אבל מלאכות שבת כולן וכל השבתות כולן נחשבות לו כעבירה אחת שכן החיוב הוא על ההיעלם והוא על עיקר שבת (וזה החידוש בהלכות שבת).

שד' הוא מלך ששולט על נתיניו, נותן פקודות סתם. וזהו. וזה לא מדוייק

יש שני רובדים ביחס שלנו אל אלו-הים; הוא עצמו חסר כל יחס שהוא אלינו כי כל אמירה של יחס מצמצמת את האינסוף (עי' פ''ח בשמונה פרקים לרמב''ם ולהבדיל, במטאפיזיקה של אריסטו) - הוא לא מופשט - הוא מעל המופשט, הוא לא חכם - הוא מעל המושג חכמה וכו'.

הרובד השני הוא התגלות ד' אלינו - ד' מתגלה אלינו בתור רחמן, צדיק, אוהב, רוצה - הרובד הזה אומר - אנחנו לא יודעים על, אנחנו יודעים מה. מה קורה בפועל.

אם כן המטרה שלנו זה לקיים את רצון ד' - למה לקיים? שמעתי את התשובה הזו פעם מאחד מאנשי הק''ו - כי זה אני, הנקוה הכי פנימית שלי, הרצון הכי פנימי שלי - כשאני רוצה לשתות מים זה לא כמו שאני רוצה לשחק כדורסל וזה לא כמו שאני רוצה לחיות וכו. בסופו של דבר הרצון הכי פנימי הוא להיות מחובר לאלו-הים - מה שנקרא 'נשמה'.

האם ילד בוחר את ההורים שלו?

לחסומים: "עד כמה שידוע לי אין לזה מקור ביהדות.."

וישבתי וחככתי בדעתי ולא הצלחתי לחשוב על מקור.

גם הרעיון עצמו לא באמת הגיוני לפי מה שמבואר בכל מיני מקומות על דיני שמים שנותנים לאדם אחרי המיתה.

יש כאלה שמקבלים בחירה במקום עונש חמור יותר ועל השאר לא זכור לי שראיתי או שמעתי מקור.

זצ"ל ושם הוא נדרש ככה.

לא זוכר כרגע, אם יהיה פנאי אעיין.

הוא כותב שם שע"י יש עניין שיתקיימו הבקשות.

הנה המקור בספר וספרתם לכם מדת חסד שבהוד  בין אדם למקום אות ג'.

הפסוק הוא "מהולל אקרא ה' ומן אויבי אושע" (תהלים י"ח ד'). בעל מתוק מדבש מביא שם את המקור מספר "עומר התנופה". ומציין שרש"י בתהילים שם ורוב המפרשים מפרשים ככה. מסתבר שזה הפשט של הפסוק.

בס"ד

באופן כללי אמונות ודעות נורא כבד, ובחלקים נרחבים גם לא מאוד רלוונטי לחיים בימינו. אולי עם הביאור של הרב הנזיר (שהופך אותו לעוד יותר כבד, אבל קצת יותר רלוונטי).

לא.

את בטח מדברת על מה שהגמרא אומרת שהוא קפץ את כל הירדן בקפיצה אחת?

וזה היה לפני החזרה בתשובה

ואז הגמרא אומרת שהוא לא יכל לקפוץ את הירדן כי הוא הקדיש את הכח שלו לתורה

וכן (אם אתה מתכוון לבבא מציעא, פד, א)

יופי מעולה לי! תודה

וכן, אני מתכוון לשם.

צער בעלי חיים? זה אונס גמור.

או שהתכוונת דווקא לזכות שהחתול כנראה היה גלגול ובזכותך תיקן את עצמו וכו'?

כי אם כן, אני לא מבין בגלגולי נשמות

עבירה אין פה, משמע זאת לא חובה.

וגם בצד המוסרי זה לא שלילי. שליח בית דין שמוציא להורג אדם שהתחייב במיתת בית דין הוא חייב שמגלגל חובה? הרי כל המיתות בית דין הן זכות לאדם (ע' מסכת מכות דף ב).

בזה שהוא לכלך את הכביש, ואולי אפילו אנשים נגעלו

שלפעמים גם עבירה באונס נענשים עליה כי מגלגלים חובה ע"י חייב והוא גרם לעצמו

נראה שהכי נמי כאן יש מקום לראות בזה עניין של גודל הזכויות, אבל כמובן שזה לא עניין מוחלט

ובהערות שם (במיוחד בהערות האמצעיות* הערה ד' שמאריך בדוגמאות) *יש שם כמה סטים של הערות, ובהדפסה אצלי יש שלוש סטים בעמוד הזה

ואם אפשר בבקשה להוסיף על ימים ושעות בחסידויות שונות אם אתם יודעים

ולא שיש מקום שנקרא "מרכז צדקת", שיש בו שמחת בית השואבה.

זמני שמחת בית השואבה בישיבות הקדושות? - לקראת נישואין וזוגיות

רמב"ם הלכות ציצית פרק א'

הלכה ב[עריכה]

ולוקחין חוט צמר שנצבע כעין הרקיע וכורכין אותו על הענף וחוט זה הוא הנקרא תכלת ואין למנין הכריכות שכורך חוט זה שיעור מן התורה.

הלכה ג[עריכה]

נמצאו במצוה זו שני צווים שיעשה על הכנף ענף יוצא ממנה ושיכרוך על הענף חוט תכלת שנאמר ועשו להם ציצית ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת.

אבל בכל זאת עיקר מטרתו הוא "כורך" ולכן הכריכות צריכות להיעשות בו, ולא בלבן.

הבעיה היא שהמחלוקת בין הרמבם לכל השאר היא מה משמעות התכלת 

הרמבם-זה הפתיל העיקרי,הכורך

כל השאר-זה עוד סוג של פתיל ששווה ללבן

לכן לפי הרמבם צריך  רק חצי

ולפי כל השאר צריך יותר

אבל אני מכיר שעושים

אם אתה לוקח רמבם וכורך עם לבן אז זה די חסר היגיון...

השאלה היתה אם אפשרי. אני מבין שכן. תודה רבה

לפי הידוע לי...

יש הגיון מאחורי זה אבל בכללי זה קצת מוזר כי הקטע ברמבם זה שצריך תכלת כדי שהיא תהיה הכורך הבלעדי בגלל זה צובעים את המינימום לזה ואז כשקושרים גרא עם חוליות לבנות זה לא תואם את המשמעות הזאת... אבל לא בטוח שזה מסתכם בזה.

אמרו לי שאפילו עדיף לא להתפלל עם כפכפים או קרוקס כי זה לא מכבד

השאלה מה זה אומר.

נידונים בר"ה, או לא? מה זה מכין? איך?

שאני לא זוכר ששמעתי.

לציבור הצופים, המאזינים, וכל משתתפי השיעורים, וכל עם ישראל השם עליהם יחיו. 
ברכת מורנו ורבנו שליט"א ערב חג הסוכות תשע"ט. 

לאחי ורעי אהובי וחביבי, משתתפי האתר דורש ציון, לכל החיילים האלמונים והמסורים יומם ולילה המתנדבים העומדים על המשמר באתר קדוש זה, העורך, הטכנאים, האחראים, לכל משתתפי השיעורים בכל רחבי הארץ, לצופים והמשתתפים בכל רחבי העולם יהי השם עמכם סתרכם ומגינכם. 
היום, ערב חג הסכות, בו אנחנו יוצאים מבית של קבע לבית של טהרה וקדושה, לסוכה אשר בה שורה השכינה, ושבעה אושפיזין מגיעים אליה בשמחה ובאהבה. לברכנו ולהשפיע עלינו "אור שבעת הימים" לכל ימי חיינו בעולם הזה ובעולם הבא. 
זה היום עשה השם עליו אמר הפסוק וימינו תחבקני, ופירשו בזוהר הקדוש ורבנו האר"י ז"ל, כי בעשרת ימי תשובה הם ימי דין במדריגת "שמאלו תחת לראשי", אך הנה מגיעים ימי הסוכות בו כל בית ישראל יושבים בסוכה, ויש בה לפחות שלש דפנות, והשם יתברך מחבק בזרועו הימנית כביכול אותנו היושבים בה בשלשת פרקי זרועו ומגן עלינו ושומרינו. 
יום ראשון של סכות נקרא "יומם" על שם הכתוב יומם יצווה השם חסדו, כי הוא יום של כל הימים הם החסדים הנקראים יום, ובו נשפעים וניתנים כל המתנות, השפע, הברכה, ההצלחה, האורות, ההשגות, החכמות והתבונות לכולנו לכל ימי השנה. 
גם את ארבעת המינים אנחנו נוטלים בימי החג, כי הם רומזים להנהגת השם יתברך, כי הוא אישית משגיח על גידולם ולא נתנם כשאר הצמחים בידי מלאך, וציוונו לברך עליהם בשמחה, להורות כי אנחנו בניו לנצח. נקיים את מצוות החג באהבה ובחיבה, נשתדל לנצל כל רגע כדי לשבת בסוכה לקיים מצוות עשה מהתורה, והיא תגן עלינו כל ימי השנה. 
מברך את כולכם בחג שמח, מבורך, מלא שפע וברכה, ששון ושמחה, נשמור על עצמינו מפני שום חטא ועון, ונידבק בו ובתורתו ונזכה להרבה שנים של מועדים וחגים וזמנים לששון. 
תזכו לשנים רבות נעימות וטובות. שנה טובה ומבורכת ופיתקא טובה ביום הושענא רבה. מתפלל תמיד לשלומכם, בן ציון ב"ר סלמן מוצפי הי"ו.

עם ישראל גלה לגלות

בין היתר הוא הלך לארץ תימן

וחי שם

הוא לא תמני

הוא יהודי

קצת לא לעניין להוציא לעז על חצי עם ישראל שהם גוים..

יש שגלו לפני גדול יהודה והם לא משבט יהודה

יהודי אתה מגדיר לפי מי שבמלכות יהודה, וישראלי ותימני אתה מגדיר לפי מוצא.

גם רוב האנשים משתמשים הגדרות בצורה לא עקבית, מתוך הנחה שהדברים מובנים מההקשר.

כאשר מדברים על מנהג האשכנזים בעניין הלכתי, ברור שהכוונה היא ליהודים יוצאי ארצות אשכנז.

כאשר מדברים על ניצחון של הספרדים בכדורגל מדברים על הנבחרת של מדינת ספרד.

כאשר מדברים על יהודים, בד"כ הכוונה לבני עם ישראל [וכבר בתרגום אונקלוס יש את המילה "יהודאין" כתרגום לעברים במשמעות הזו]. 

כאשר המשנה מדברת על אופני לבוש של מדיות וערביות לעניין מלאכת הוצאה בשבת, היא מדברת על היהודיות שגרות בארצות אלה.

נראה שפתחת את השרשור הזה רק בשביל לעשות פרובוקציות על הדיבור היומיומי. אין בעיה בזה שאנו מכנים ככה את עם ישראל, אלו הגדרות שהשימוש בהם החל עוד בתקופות קדומות. (למשל, בספרי הראשונים מוזכר הרמב''ם לעיתים בתור 'רבי משה בן מימון הספרדי')

אבל נראה לי שזה לא הענין...

יש מערך שיקולים, זה לא מבטל את הבחירה.

את יכולה להחליט לקנות משהו בסופר, את תצטרכי לשלם על זה.

את יכולה לבחור ששווה לך לחטוא, את תצטרכי לשלם גם על זה.

בסופו של דבר הבחירה היא שלך.

והעיקרון הוא שכשיש שיקולים והשלכות, גם אם הבחירה היא לא בין אפשרויות אידיאליות, הבחירה היא עדיין קיימת וחופשית.

את צודקת שיש מקרים של 'אונס' שבהם לאדם אין כמעט בכלל ברירה, כמו למשל שמכריחים אותו לעבור עבירה או שיהרגו אותו, על מקרה כזה באמת אין אחריות על האדם.

המילה "לחטוא" כבר מעידה על מהות המעשה - החטאה, סטייה מן הדרך הנכונה. במידה וזה קורה, התוצאה היא שצריך תיקון על מנת לחזור למקום הנכון.

לכן לא מדובן בעונש אלא בתיקון.

היא כתבה "איך הבחירה החופשית באמת חופשית אם כשאני אחטא יהיה לי עונש?"

א. במשמעות העמוקה היהדות לא מבוססת על המקל והגזר (ע"ע עבודת ה' לשמה),  למרות שהיא משתמשת בה. (בלי להיכנס לדיון האם המקל והגזר אקטואלי)

ב. זה הכי חשוב, בחירה חופשית טוענת שיש לי היכולת לבחור בין מעשה x או y , וגם אם בחרתי בx, יכולתי לבחור y. כלומר הבחירה בx לא היתה מתחייבת שכך יהיה. 

אדם השולל את הבחירה החופשית (קרי: דטרמיניסט) יאמר שהבחירה בx היתה מתחייבת מלכתחילה, והוא לא יכל לבחור בy.

אבל שכר ועונש לא טוען שלא יכלת לבחור y, הוא רק טוען שעל הבחירה בx תהיה השלכות של כאב\עונג.

נ.ב. ושוב, כל זה בלי להיכנס לדיון (הארוך) על הנהגת ה' בעולם, והאם שכר ועונש אקטואלי בימינו כמו שהוא היה קיים (על פי מה שהמקרא מספר) בימי שפוט השופטים.

אנשים לא תמיד בוחרים בטוב למרות שהם יודעים שזה אסור. בדוגמה שהבאת העונש עומד מול העיניים (עקרונית גם שם יש בחירה, אבל כאן זה בחירה לגמרי חופשית גם לפי ההגדרה שלך), ואילו במצוות התורה - לא. מה שגורם לאנשים לבחור ברע.

יש לי משהו שהרבה יותר מפריע לי בבחירה.

ברור לי שהרבה מהפעולות שהאדם עושה נגרמות אך ורק מתכונותיו והדרך בה גדל, הרי זה ודאי שאף אם יש מצוה ללמוד ויש אדם עם הפרעות קשב שלא מסוגל לשבת שנייה ברצף, אין לו בחירה לשבת וללמוד, או למשל בן אדם שגדל וחונך בבית של רוצחים, גם אם יש לו בחירה שלא לרצוח, ודאי שאין לו בחירה אם לדבר לשון הרע וכדו', ואני לא מדבר בכלל על עניין של תינוק שנשבה, כל בן אדם ודאי יש לו דברים שאין לו בהם בחירה.

אז שמעתי כל מיני כאלה (מרדכי נויגרשל לדוג') שאומרים שבאמת כל אחד יש לו את הדרך שלו בעולם לפי איך שחונך ולפי תכונותיו ויש לו נקודת בחירה, אבל זה מפריע לי כי אני פותח את התורה ורואה שיש תריג מצוות, קשה לי להבין את זה שאלוקים לא נתן את האיסורים האלה לכולם וכשהוא אומר שלא לדבר לשון הרע הוא לא מתכוין כאלה שאין להם את האפשרות להתגבר על זה, זה נשמע לי מוזר כי אם יש תורה אחת וכתוב איסורים ויש עליהם עונשים, להגיד לי שעל איסור מסוים אלוקים לא תובע בן אדם מסוים, זה תורה לא רלבנטית.

אני קורא כל מיני פסיכולוגים כפרויד וכאלה שאכן כופרים לחלוטין בבחירה, ומצד שני אני קורא את הספר של ויקטור פרנקל שמוכיח כל הזמן שיש בחירה חופשית וכו' ואני מתחבר כל הזמן יותר לכופרים, פרנקל לא מספיק משכנע, ובאמת שאני רוצה להאמין בבחירה חופשית.

סליחה על ההרצאה הארוכה, אולי יצא קצת מבולבל.  

אצל הבודהיסטים אין בחירה.

יש "קארמה" שזה מצב הדברים כפי שהוא אמור להיות. השתלשלות דטרמיניסטית לפיה העתיד הוא תוצאה צפויה של העבר, או של ההווה.

גם אלוהים, ולא ניכנס כרגע להגדרה של אלוהים אצל הבודהיסטים, אבל היא מאוד דומה לאלוהים היהודי המקורי ול"אב" הנוצרי , מבחינת הבודהיסטים הוא פועל בתוך הקארמה שלו.

אבל, ישנה קארמה שהיא "ברת מזל" , כלומר היא גורמת לאדם להגיע למצב של בחירה, הוא זכה לצאת מהקארמה שלו. היא כמו כיסא מפלט. האנשים האלו הם הנבחרים והם באמת יכולים לשנות את המציאות של כל העולם, כי אין להם קארמה למעשה.

ואז הקארמה של כולם, הבוראים והנבראים, תלויה באנשים האלו. הם יכולים לשנות את הגורל של כולם. 

אם אני מבין נכון אז כל מעשה מושפע ממעשה שבעבר, אבל איך זה מתחיל ואיך קורים הפעולות הראשוניות.

וביהדות זו ודאי גישה כפרנית שיש הבדל בין האנשים, זה ממש להגיד שאין בחירה, וגם הקארמה שהיא "ברת מזל", לא הבנתי, במה זה תלוי, אם האלוקים נמצא, אז או שהוא נותן לך את זה, או שזה לא יכול לקרות אם אין עוד כח. 

היקום ניצחי ומחזורי. שום דבר לא היה ב"התחלה" כי אין התחלה.

הוא הופך להיות,

אם תלך שמאלה אני מבטיח להרוג אותך , אבל האמת היא שהרבה כבר הלכו ולא נהרגו

ולכן הבחירה היא האם להאמין במשהו שהרבה פעמים הוכח כשגוי

ו. נראה לי

בכל אופן זה בעמוד א' בחצי התחתון של הדף

פשוט, אם מקשים אז יש מה לענות