פורום בראש צעיר (עמוד 201)

יש לי פלאפוןןןןן סופסוףףף.... חח תתרגשווו!!!

דרושה עזרה

בהפעלת דוכנים בשבוע הספר העברי.

פעילים שמעוניינים לעזור מתבקשים ליצור קשר עם הלל-

054-5665496

בס"ד......

וגם היתברר לי עכשיו שבעצם חצי מהפורום מכיר אותי בלי שידעתי... בלעעעעעעעעעעעעע............אני לא יברח מהר.. חחח.........

תבוא הברכה על הרב דניאל שילה שליט"א, שמציין שהראי"ה קוק זצ"ל, היה היחיד שהציב משנה מחשבתית סדורה ביחס לשיבת ציון. אבל עדיין נראה לי שעדיין יהיה יומרני מאוד, ולמעשה בלתי אפשרי, לדבר בשמו של הרב קוק למעלה משבעים שנה אחר פטירתו(!)

כיצד היה הרב קוק מתייחס, למשל, למציאות בה מתגשמת בפועל נבואת הפורענות שלו על ההנהגה החילונית: "היד הרמה, המחומשת בהפקרות ודרכי הגויים, באין זכר לקדושת ישראל באמת... העומד להיות למשחית ולמפלצת, ולסוף גם כן לשנאת ישראל וארץ ישראל... (אם) היד הטמאה הזאת תתגבר, אז אין די באר גודל האסון" (אגרות א', קמ"ד – עיין שם בהרחבה).

לא על העצמאות 

הרב שילה (ורבים אחרים) נסמך בכל כוחו על דברי הרמב"ם בריש הלכות חנוכה, שמציין כאחד מניסי החנוכה את חזרת המלכות לישראל יתר על מאתיים שנה. ומכאן הוא מסיק שיש ערך לממלכתיות של יהודים, אף אם אינה הולכת בדרך התורה, כפי שהיתה מלכות החשמונאים ברוב שנותיה.

ראשית יש לציין, שעניין העצמאות והממלכתיות איננו נזכר כלל בתפילת על הנסים, או בברייתא שהובאה בשבת (כא בעניין נס חנוכה, והלא דבר הוא! גם לא מצינו "יום עצמאות" לציון כיבוש הארץ והקמת מדינת יהושע בן-נון, מלכות שאול ומלכות דוד. עוד יש לשאול, מדוע המשיכו לחגוג את העצמאות הזו גם לאחר שבטלה. ולבסוף, מה מקורו של הרמב"ם לכך שחזרת המלכות לישראל היתה אחת הסיבות להודאה בחנוכה.

נראה פשוט שאחר שהאריך הרמב"ם בתיאור גזירות השמד הקשות של היוונים ובביטולן על ידי ניצחון החשמונאים, הדגיש שנס חנוכה לא היה אפיזודה חולפת, אלא רווחה בת קיימא. זאת בהנגדה לנס פורים שעליו לא נתקן הלל בדיוק מסיבה זו, שהרי "אכתי עבדי אחשורוש אנן", והצלה רגעית אינה מבטיחה דבר לגבי המחר תחת שליט הפכפך.

אמור מעתה, ציון עצמאותה של מלכות החשמונאים אינו סיבה לתקנת חנוכה, אלא תנאי לה ואז ממילא נופלת כל ההשוואה בין מלכות ינאי והורדוס למדינת ישראל דהשתא. שהרי לא על עצם מלכותם אנו נותנים תודה, אלא על פריקת עול השמד היווני, ששימורה התאפשר במלכות שחזרה. מסיבה זו אנחנו ממשיכים לחגוג את החנוכה הרבה אחרי נפילת מלכות החשמונאים. ולכן אין חוגגים עצמאויות של תקופות אחרות, כי לא על העצמאות חוגגים, אלא על הישועה מגזירות השמד, ולכן עובדה זו אינה נאמרת בתפילה שבה מוזכרות רק הסיבות לתקנה ולהודיה.

המדינה החילונית – תקווה שנכזבה 

אז מה נשתנה? הוויכוח בין הרב קוק לבין רבים מגדולי דורו היה האם יש ערך ללאומיות חילונית מנותקת ואף מנוגדת לתורה. אלא שמאז הסכמי אוסלו, ולמעשה עוד הרבה לפניהם, נוקטות ממשלות ישראל (בגיבוי ובעידוד נלהב של שאר מערכות השלטון), בגישה אנטי-לאומית ופוסט-ציונית מובהקת. תהליך זה התעצם והבשיל ב"התנתקות". ובכן, גם לדידו של הרב קוק, תורה אין ולא היתה, וגם לאומיות יהודית פשוטה שאמנם היתה, כבר איננה. אם כן, מה נשאר?

מבחינה זו בן גוריון האפיקורוס היה לפחות פטריוט, שטובת המדינה והלאומיות מול עיניו. והרי אף לשיטת הרב קוק נדונה הציונות החילונית על שם העתיד, מתוך תקווה שתתרומם אל הקודש. שבעים שנה אחרי, ניתן לקבוע בצער אך בוודאות (לפחות כחוכמה שלאחר מעשה), שתקווה זאת נכזבה. שינוי בעז"ה בוא יבוא (דמוגרפית ובחזרה בתשובה), אך הוא יבוא כמהפכה ולא כהמשך ישיר וטבעי. תהליך הגאולה ימשיך בע"ה למרות החילוניות, ולא בגללה.

ההבחנה בין "ממשלה" ל"מדינה", שאולי היה לה מקום בעבר, כבר איננה תקפה בזמננו, ויש בה הרבה נאיביות. שכן כיום אין המדובר רק בממשלות ישראל, אלא בכל שאר זרועות השלטון המרכיבות ומעצבות את המסגרת שנקראת "מדינה", על כל מרכיביה (משפט, תקשורת, אקדמיה, צה"ל וכו').

ההתפכחות שבאה בעקבות העקירה האכזרית מגוש קטיף ופוגרום עמונה, אינה נדרשת לגנאי אלא לשבח. לפלא הוא בעיניי, כיצד ציבור כה גדול לא נותן לעובדות לבלבל אותו, בבחינת "הכית אותם ולא חלו" (ירמיה ה, ג). היריקה שקיבלנו בפנים איננה גשם, והיא משנה באופן מהותי את רמת הציפיות שלנו מהציונות החילונית שהקימה את מדינת היהודים שאינה, ולא היתה מעולם, מדינה יהודית.

אמת שהקב"ה השתמש בציונות החילונית ככלי לקידום תהליכים גאוליים מובהקים (קיבוץ גלויות ויישוב הארץ). אך כבר אמר הגר"ח מבריסק, רבו-סבו של הרב סולוביצ'יק, שגם על שתי הדתות המונותיאיסטיות הגדולות כתב הרמב"ם (הלכות מלכים פי"א) שהן מיישרות בבלי-דעת את הדרך למלך המשיח, ומה לכך ולהזדהות אידיאולוגית ורגשית עימן? על כן, את הודאתי העצומה לבורא עולם, גואל ישראל המחזיר שכינתו לציון, איני יכול בשום פנים ואופן לתת ביום שמסמל באופן מובהק את הממלכתיות המתכחשת, מורדת ומתנגדת למלכותו יתברך.

מעבר לכל הדיון האידיאולוגי, חשוב לי לציין שהחשיבות העיקרית של ה"התנתקות" מהמדינה ומהתרבות החילונית היא בתחום החינוכי דווקא. הציבור הדתי-לאומי משלם מחיר אסוני כתוצאה מהדיכוטומיה ומהשניות של נאמנות כפולה לשני גורמים שנמצאים כיום במאבק חזיתי. מחיר זה בא לידי ביטוי החל מסוגיית סירוב פקודה (עיין רמב"ם מלכים ג, ט), ועד לכאב הנורא של החילון המואץ של אלפי בני נוער, לצד "דתיות-לייט" הפושה כנגע במחנה, על רבים שאינם מקבלים סמכות רבנית כלל, גם לא בהלכות שבת!)

לדידי ברור שכל אידיאולוגיה צריכה להיבחן גם לפי האפשרות ליישמה בשדרות הציבור הרחבות, והתוצאות לדאבון לבנו מדברות בעד עצמן. כשהמדינה היא "שלנו", הרי שבעל כורחנו אנו מאמצים גם את ערכיה התרבותיים, השקפות גיבוריה ותשתיתה האידיאולוגית.

ולסיום, אכן דעת הרב עובדיה יוסף שליט"א היא שתמורת שלום אמת ניתן לוותר על חלקי הארץ (וזו דעה הלכתית לגיטימית). אולם היום ברור שהמשוואה "שטחים תמורת שלום" אינה נכונה מציאותית, והדבר בא לידי ביטוי בהנהגתו העקבית של הגרע"י בשנים האחרונות. מה לו לרב שילה להלין על הגרע"י על שם העתיד, בעוד הח"כים שאמורים לייצג אותו, מסיעות האיחוד הלאומי והמפד"ל, היוו בפועל את מגש הכסף הקואליציוני עליו הגיש אריאל שרון לכולנו את תוכנית ההתנתקות?

יהי רצון שנזכה לכוון לרצונו יתברך מאיתנו בתקופה מיוחדת ומורכבת זאת, ונזכה להתגלות מלכותו של מלך עליון עלינו במהרה בימנו, אמן.  

ב"ה

ההורים שלי נוסעים בשבת לשדרות ואני גם אמורה לבוא איתם אלא אם אנלא רוצה...
ואני שיא המתלבטת!!  אני אמות מפחד רק כשאני אשמע אזעקה!!!
בחיים שלי לא שמעתי פצמ"ר/קסאם/קטיושה וכו'....!!!!!!!!!!!!1

מה 'תם מציעים?

תודה רבה!!!!

בהשגחתו תמיד!

עמ"י הטוב והמייטיב!

אני פונה אילכם בבקשה על רפואתו של: ידידי'ה בן זלכה -אשר אינו חש בטוב בימים האחרונים. מדובר באדם במוגר מאוד!(משפחתו מונה נכדים ונינים. שיזכה לראות רק בשמחתם-אמן!) כך שהמערכת החיסונית שלו אינה חזקה מספיק כנגד וירוסים שחיכים.

אנא ממכם הזכירו את שמו בזמן תפילה, לימוד וכן! תוך כדי שיחה אישית עם אבא. ותפיצו את השמו בקרב סביבתכם(-משפחה/ישיבה/אולפנא/סניף/וכד')

יהיי רצון שנבשר בשורות ישועה בקרוב ממש! ובגאולה השלמה!

עשו חייל ושתמיד תשרה עליכם הברכה(מלמעלה כמובן!)

-מאתכם ענת.

קיבלתי באימייל:

אני -   אסיר תודה

לביתי בת העשרה,

שמתלוננת על שטיפת הכלים,

כי זה אומר שהיא בבית ולא מסתובבת ברחובות.

למיסים שאני משלם,

כי זה אומר שיש לי עבודה.

לבלאגן שצריך לסדר אחרי המסיבה,

כי זה אומר שהייתי מוקף בחברים.

לבגדים שהם קצת הדוקים מידי,

כי זה אומר שיש לי מספיק לאכול.

לצל שלי שצופה בי כשאני עובד,

כי זה אומר שאני בחוץ, באור השמש.

לדשא שצריך לכסח,

לחלונות שצריך לנקות

ולמרזבים שצריך לתקן,

כי זה אומר שיש לי בית.

לכל התלונות שאני שומע על הממשלה,

כי זה אומר שיש לנו את חופש הביטוי.

לחנייה שאני מוצא

בקצה המרוחק של מגרש החנייה,

כי זה אומר שאני מסוגל ללכת

ושבורכתי באמצעי תחבורה.

לחשבון הענק שאני צריך לשלם על החימום,

כי זה אומר שחם ונעים לי.

לגברת מאחוריי

ששרה בזיוף נוראי,

כי זה אומר שאני יכול לשמוע.

לערימת הבגדים שדורשים כביסה וגיהוץ,

כי זה אומר שיש לי מה ללבוש.

לעייפות ולשרירים הכואבים

בסוף היום,

כי זה אומר שהייתי מסוגל לעבוד קשה.

לצלצול של השעון המעורר

בשעות המוקדמות של הבוקר,

כי זה אומר שאני חי.

ולבסוף, ליותר מידי מיילים שאני מקבל,

כי זה אומר שיש לי חברים שחושבים עלי.

שלח את זה למישהו שאכפת לך ממנו. זה מה שבדיוק עשיתי.

חיה כמו שצריך,

צחק לעיתים קרובות,

ואהוב מכל ליבך!

אחותי נמצאת בכותל, ועשתה לי שלום, שרך מצלמות הכותל!!

זה היה פשוט מגניב!!

http://www.thekotel.org/cameras.asp

אפשר לראות מה הולך שם עכשיו.  יש השבעה של חיילי הנח"ל.

בחסדי אבאלה הטוב

א'כמה פעמים במשך ימי חייך מצתאה את עצמך לבד?

לגמרי לבד? אולי בשעות הקטנות של הלילות  כשמצתאה את עצמך בעולם שקט...

 אולי בשמירה באיזה מוצב שכוח. ואז על מה חשבתה?

באתחלה יש להניח עלו בדעתך אנשים הקרובים לך וחייהם  ואחר כך.?   

אולי מחשבות עמוקות יותר על מהות חייך או אולי סתם שעמום עמוק...

רובם הגדול של בני האדם אינם אוהבים את מציאות הבדידות

וגם רחוקים ממנה באופן טבעי במשך היום נפגש האדם בדרך כלל עם שותפיו לעבודה

עם בני משפחתו  או עם מכרים  גם הנשים ברחוב יוצרים מעין מצב"חברתי"

את שעותיו הפנויות ממלאים בדרך כלל עיתונים רדיו וכו' וגם מתוכם מקיפים

אותו אותו מילים צלילים ותמונות המתארים את המתרחש בחייהם של בני אדם אחרים...

למרבה הפלא גם כשהוא נסגר בחדרו או יוצא לטיל בחיק הטבע לרוב יוצאת יחד איתו ה"אינפוזיה" של חברת אנשים  אחרים מוסיקה ספר וכו'

ב'נמצא אם כן שאדם נמלט מפני דבר מה מדוע? משום שאדם אינו רוצה לחוש ריק

בהיותו לבד מנותק מגירוים חיצונים אינספיים יכול האדם לגלות אמיתות רבות על עצמו חלקן מפחידות

וחלקן מלאות יופי  אך כולן אינן ידועות במסלול המירוץ הרגילים של חייו

ודווקא אמיתות אלו הן שיוכלו להובילו אל האושר

כי האושר שמבקש האדם אינו המיתי אלא אם כן הוא נובע מתוכו

"אושר" התלוי בארוחה טובה או בבילוי חיצוני אחר נעלם כאשר מסתלק הגורם החיצוני

 בתוך האדם פימה אין אושר מדומה נובע כלל  אולם אותו אדם אשר אושרו נובע מערכים

אמיתיים ואמונה הנובעים תמיד כמעין מתוכו אינו זקוק לגחרויים מבחוץ

הוא מסוגל להתמיד באושרו ואף להקרינו החוצה גם בשעת צרה או חסרון כי אושרו

תמיד עמו ולזאת יקרא אושר אמיתי  

ג'   אנשים אשר נפשם הייתה צמאה אל אושר כזה בלתי תלוי

בדבר הבינו כי אין למצאו במקום ישוב בני אדם ועל כן יצאו אל המדבריות והיערות להתבודד שם

עם נפשם ולנסות לבנות שם את שלמותם  כך עשו אבות עם ישאל אברהם יצחק ויעקוב

ומשום כך העדיפו להיות רועי צאן כך גם עשה משה רבנו במדבריות מדיין כך נהגו דוד המלך אליהו הנביא

וכול הנביאים אחריהם כך גם עשה התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי במערה בפקיעין

 כך עשה האר"י ז"ל בישבו במשך שנים על שפת הנילוס ונכדו שהלך

בדרכיו רבי נ נח נחמ נחמן מברסלב שיערות העד  הירוקים של אוקראינה ספגו את תפילותהם

עבור אדם מן הישוב עלול עלול רעיון ההתנתקון במשך זמן מה מחיי היום יום ומן ההמון הממלא אותם להישמע

דבר הרחוק מן הדעת והתפיסה אולי דרך ליחידי סגולה בלבד

אכן היהדות אינה  מטיפה כלל להתנרות מן העולם להפך כל חוקיה מתכוונים  את האדם

אל חיים חברתיים ערים אולם כפי שאומר שלמה המלך בספר קהלת "את לחבוק ואת לרחוק מחבק" כשם

שהאדם זקוק באמת לחברה הוא זקוק באותה מידה לפחות לזמן אשר בו יתייחד עם עצמו יבחן

את דריכו יחוש את פנימיותו  ויצבור "לק רוחני" לכניסה מחודשת ומבוגרת יותר לתוך שאון החיים

על רעיון זה מדובר רבות בחסידות ברסלב והוא מכונה :

ד' מצא  לך זמן בכל יום כותב רבי נחמן מברסלב עדיף

בשעות הקטנות של הלילה וצא אל היער והשדה או הסגר לבדך בחדר

שם תפגוש את ה"לבד" שם תוכל להזין אולי לראשונה להמיית רוח או לקול ציפור להתבונן בזרימה

המופלאה של נטבע ושלך עצמך בתוכו להבחין בקצרים בחייך ולבקש דרכים להחזיר גם את עצמך לזרימה לקשר ההרמוני האמיתי עם העולם ובראו

ה' במפגשים הראשונים עם הלבד באות ומצליפות באדם דחושות

חדשות רבות הוא עששששששוי לחוש קטן מול כוחות ויופי הסובבים אותו וממלאים את היקום

להרגיש תחושת חסרון עמומה געגועים לדבר מה נעלם סדקים מתגלים בתמונות העולם ה"ברורה" שלו ומתוכם נובעים סימני שאלה לגבי משמעות חייו ותכליתם למה אני חי? אמשך בעמוד אחר

בס"ד

זה רק אצלי או שבאמת נמחקו הפורומים של תנועות הנוער??

http://www.snopi.com/FreeTime/felix.exe

אני פשוט לא יודע אם בא לכם לקרוא (3 עמודים)

או שאתם מעדיפים סתם לדבר עם החברה קצת

אז תעשו טובה ותגידו לי!