פורום בראש צעיר (עמוד 309)

חחחחחח

ועוד המחי'ה!!!!

תעצרו אותי באמצע הקללות... לא הולך לי עם הפה בזמן האחרון...

אבל מה הולך פה בחיאת רבאק?

אני ורות כבר פתחנו מועדון הדיכאון.

פלפלתי את רות - דיכאון בע"מ.

הרשמה עד מוצ"ש. ניתן להשאיר הודעה בתא קולי.

איש-זאב

קשיי שינה בלילות ירח מלא

שרוי בדכאון כרוני

לא צריך לדאוג יותר מדאי תבטחי בה' ויהיה בסדר

(פשוט אני עושה בדיוק על הדבר הזה פעולה בשבת אז אני מתאמן...)

כנראה שלא הבנת את משמעות הדבר! הפה שלי ישאר עקום, גם אחרי שהסכמתי לסבול שנתיים תמימות בשביל התוצאה הזו, ואני לא אוכל לשים עדשות!!

ברור שאני מקווה שיהיה טוב, אין לי בררה, למרות שעכשיו הדיכאון השיט אותי למחוזות שחורים.

חוצמיזה, עוד ביאוס- כל הכסף שלי בעובר ושב אזל! מאז שיש לי יסראכרט אני מגהצת ומגהצת בלי הרף ,והיום הוא כבר לא עבר! זה אומר שחרגתי! וכמה שאני מנסה לשמור על עצמי מהבזבזנות, אני לא מצליחה לעמוד בפיתוי. היום קניתי 3 חצאיות, מכנס וספר. במצב הזה אפילו המשכורת ה'שמנה' של בנות שרות תיגמר בצ'יק.

ועוד ביאוס- אני עוד רגע כבר שוקלת 50 והיום מדדתי חצאית במידה 34 והתברר שמזמן אני כבר לא על הסקלה הזו..  מה לעשות שיש לי אוכל ממש טוב בשרות.. אפעם לא חשבתי שיכולהיות כזה דבר אוכל טעים שאני ארצה לאכול עוד ועוד (והכוונה לאכול לא לממתקים..)

הדיכאון שלך ממש גורם לצחוק. זכית.

א. הפה שלך לא ישאר עקום לאורך ימים ושנים, מקסימום קצת השיניים - ואפשר לחיות עם זה.

ב. הדרך הכי טובה וקלה לשמור קצת על הכסף זה לא לגהץ, אלא להוציא מזומן ולראות אותו עובר לאט לאט..

כמו שיוצאת הנשמה.. ואז תאמיני לי שאחרי ההמחשה הזאת כבר לא תרצי להוציא יותר מידי..

ג. מידה 34 חשבת ללבוש על 50 קילו?? את נורמלית? או אנורקסית? כי זה לא הגיוני. ממש לא.

ד. * ישראכרט

סתם.. גם כשהם היו הכי עקומות בעולם (באמת שהמצב שלי לפני היה הרבה יותר גרוע.. היה לי ניב בולט) צחקתי בלי חשבון..

ולגבי הכסף- אין לי מושג עדיין איך מוציאים מהכספומט, וזה גם עולה כסף.. ואני מעדיפה כן לגהץ כי אז אני לא מקבל עודף, שתמיד מורכב משקלים בודדים ואגורות וכו' ואז ככה הוא לא נשמר כי יש נטייה לבזבז כסף קטן.. ואם זה בכרטיס אז כל העודף נאגר שם.. תעשו ניסוי ותשמרו את כל השקלים והאגורות שאתם מקבלים מהעודף, אני הצלחתי פעם להגיע מזה ל50 ש"ח! 

הבנקים נותנים עמתלות חינם לחיילים ובנות שירות.

תבדקי את זה. כדאי.

בקשר לעדושת- גמלי הייתה את הבעיה הזו... אבל הכל הסתדר לי אח"כ.. כי קניתי חומרים אחרים, שנקראים אופטי-פרי... זה בקבוק בצבע ירוק... הוא מעולה.. אבל---- יקררר...

ואורטודנט- לא נורא.. תסבלי עוד קצת.. זה משתלם..

לי אמרו שהטיפול שלי יהיה שנתיים, ואני מתחילה עכשיו את השנה השישית.. <וואו!! איך הזמן טס!!>

שירה מותק!!!

אני מציעה לך שתורידי את המישקפיים הכהות שעליך עכשיו, ותרכיבי במקומן את הזוג השני, ששמו סבבה! איתם את רואה וליתר דיוק משתדלת (מעצמך אחרת זה לא יבוא לבד) לראות ומחפשת בפינות דברים טובים שקראו בעקבות זאת...

בואי נסתכל יחדיו לעבר, בעבר הלא רחוק כשיצאנו לסימנריון. היתה לך(וכן גם לי) הרגשה מתוסכלת (אם אינני טועה) שהולך להיות סימנריון ממש מדכא ולא כ"כ מהנה. ועוד בתוך החור עצמו נוחנו לראות שהמציאות היא לא רק כיף, הנאות וחויות ולכן ומכך למדנו לראות ולהגיש יותר את הטוב שבתוך ים הבנות...

כמו בסימנריון שירה, כך גם בכלל החיינו.

אנו רק צריכים לשוט(לא לתוך הדיכאון) וראות את הטוב שבעולמנו.

כי האחזבות הן דבר שלא יכול להעלם.

באפשרותנו רק לעמוד בתוקף כנגדו והוא ייבלם.

ומכאן אני שולחת לך שלל חיזוקים והמון כוחות.

מסתבר שעדיין יש לי כאלו אחרי כול העבודות...

ובברכת שבת שלום ומבורכת לכולם אני הולכת מכאן. 

כי עדיין לא עיקלתי אותו כשדיברנו..

וצר לי לאכזב, אבל עד עכשיו כשאני נזכרת בסמינריון, עולה בי הרגשה ממש לא נעימה.. אני נזכרת איך הרגשתי שם כלואה, וזו אחת ההרגשות השנואות עלי.. ובשרות להפתעתי הרבה זה ממש לא כך! אני בכיף יכולה להגדיר את השבוע החולף בתור אחד השבועות הטובים ביותר בחיי, אבל זה לא שלא קרו לי דברים לא נעימים.. היו קצת פאדיחות עם הבנות בדירה, ובמועדונית גם היה משו שאיכזב אותי (אין לי כוח לפרט),אבל בשני התחומים האלה התגברתי, ודווקא ההתגברות גרמה לי להרגיש טוב.. מין כזה סיפוק.

חוצמיזה שבאפרת אני יכולה ללכת לאן שאני רוצה! כל הטבע שם פרוס לפני.. והייתי בבת עין! היה פחד לא נורמלי, כי אני והודיה (קטיף) נתקענו בלי טרמפים והיא כמעט רצחה אותי (במקום הערבי בטרמפ..) שסחבתי אותה למקום ההזוי הזה בשעה ההזוייה הזו...

אבל בסמינריון ממש לא יכלתי..

חחחחחחח

"וזכינו לקבל שבתות מתוך שמחה"....

יש לנו מחר לווובהההה

שזה מתמטיקה... למורה קואים לוובההה...

או לובלה... איך שבא לכם... העיקר במבטא רוסי!

וגם אנגלית! הלן משגעת אותי... יש לה מבטא דרום אפריקאי והיא מדברת בקצב של קטיושה!

בלעעעע בצפר... קשה להיות שישיסטית

אחרי שעברתי לפלטה הייתי שם את הפלטות בכיס כי לא היה לי נוח ללכת עם הקופסא שלהם.  אחרי די הרבה זמן נשברה לי אחת הפלטות.... ואת הפלטה שניה איבדתי בגוש קטיף בלילה לפני הפינוי כך שלא יכלתי לחפש (בתקופה שהייתי בגו"ק לא יכולתי בכלל ללכת לאורטודנט כי אני מחיפה).

ב"ה השיניים שלי די ישרות....

המורה שלי סיפרה לי פעם שהאורטודנט של הבן שלה נהרג באופן פתאומי.. וכל הפציינטים שלו נאלצו לשלם מחיר מלא לאורטודנט אחר, או להישאר לעד עם הגשר...

לכן אני מברכת את כל האורטודנטים- עד 120 שנה, ואם האורטונדט שלכם כבר מתקרב לגיל הזה, כדאי אפילו לא להתחיל איתו...

איתה חצי חצי?

גם בחיידקים..??

1+1 חינם..

אני כמעט חזרתי הביתה כי הייתי חולה.

בית מדרש - קר.

יוצאים החוצה - חם.

עוברים לחדר אוכל - אנטרטיקה.

בפנימיה - גהינום.

הייתי בטוחה שרק אצלי בפ"ת זה קורה.

אך הדבר קצט שונה,

בחוץ (בתחנה, בדרך אליה ובשטח הבי"ס)- רותח ואין אוויר.

בחדר מורות- המזגן פועל ללא הפסקות, קר שם יותר מסיביר.

בכיתות- יבש כמו מדבר החשמל קרוס כול שניה.

ובחדר- השעון מעמיד לך את הזמנים, תלוי בשעה...

כך היא פ"ת של שבוע אחד, ואפילו פחות.

כול בוקר אני כמה מקוררת אם כאבים כמו סיכות.

ובקשר לאפצ'י, סיוט ממושך.

תקוע לי אחד כזה כבר שבוע, ייאלה תברח!

לחיות במרכז.. או למות שם..

רק אני עוברת את חיזמה לירושלים העצבים שלי מתחירים להראות סימני מצוקה.

זה לבד. אז צריך גם את החום???

כפרת עוונות אמיתית..!!

הרוח שם באמת מרגישה כמו מזגן! ויש שם אוויר מעולה, ורוח בדיוק כמו שאני אוהבת! בכלל לא משתמשים במזגן וגם לא במאוורר..

אבל בכל זאת יש לזה מינוס.. כדי להתקלח צריך להדליק את הבויילר לשעה וחצי לפחות כדי שיהיו מים סבירים, ועדיין לא זכיתי להתקלח שם במים סיבירים.. (אולי רק במים סיבירים, מלשון סיביר..)

וגם.. בחורף אני יודעת שאני אסבול שם, כי יש לי חולשה למזג אוויר קר, וכבר מעכשיו הידיים שלי נעשות אדומות מרוב הקור.. טוב שנזכרתי, אני צריכה לקחת כפפות לשבוע הבא.. 

אין מזגן, לא חם מידי לא קר מידי, (אפילו לחורף התרגלתי מזמן)

אפילו מאוורר לא צריך. (חוץ מכמה ימים לוהטים במיוחד בסוף הקיץ..)

אני מתחילה להעריך את המקום..

מגלים דברים אפילו אחרי הרבה שנים..!!

אני לא סובלת כבר את המקום הזה, בטח שלא את המרכז..

בשיא הרצינות - אני רק עוברת את חיזמה אני מתעצבנת. בלתי נשלט העניין..

ובית אל מקום מעולה! למרות שלפעמים מעצבן..

חמודים... שולחים לי רפואות שלמות על כל האזור...

ב"ה עבר לי - בדיוק בזמן...

תודה בכל אופן..

ושבת של שלום ונחת לכולם!!

מת שאני אסע - אבל אני לא.

למה מה חשבתם?

שאני אפסיד זכות ישיבה בארץ ישראל בשביל אומן??

ומה עם פרנסת גויים? (ארורים..)

אין שום מצוה שבעולם ליסוע לאומן.

ההפך-כל רגע שאתה בא"י אתה מקיים מצווה

ר' נחמן אמר בעצמו "המקום שלי הוא א"י...כל מה שאני פוסע אני פוסע רק לא"י" כמדומני יש על זה שיר אפילו.

בקיצור - אני חושב שהנסיעה לאומן היא רק בשביל מי שגר בחו"ל, אך רוב הפוסקים פסקו שאסור לצאת לחו"ל בלי סיבה מוצדקת (וקברי צדיקים איננה סיבה כזאת)

משוגעים כמוני.

איזה מזל.

רבנו אומר שאין כמו לסועה לאומן בראש השנה

ולומר את התיקון הכללי 

(אבל אולי אני לא  נשאר במכינה נראה )

הוא התכוון בזה ליושבי חו"ל .. שיוכלו לעלות ממקומם שלהם - ולא מא"י..

אם כבר בחו"ל אז לפחות שיהיו ביחד, יתארגנו כמו שצריך - והרמה הרוחנית שלהם תעלה.

אבל לצאת בגלל זה מא"י??

נשמע לי מוזר..

אם רבנו היה אומר לקפוץ לים האתי קופץ

על רבנו אני סומר 100% שעל רוב הרבנים האנ סומר 30%

אין תירוץ יותר חזק??

אתה לא סומך על זה שהוא אמר  "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל" שזה אמיתי ולזה הוא התכוון??

או שזורקים משפטים והם רק בתיאוריה..?

כתוב בגמרא (נראלי ברכות)

שקבר של צדיק זה כמו ארץ ישראל

אז אומרים לך דרגת קדושתו גדולה יותר מלא כלום.

אבל ככה?

וצריך ללכת לבי הרבי שלך

(נא לא   לקחת אותי ברצנות יש לי התכפת נשמה  )

שבת שלום

אבל נראה כבר..

אבא שלי היה שם המון פעמים.

אחותי הייתה שם.

אח שלי היה שם.

ואני יהיה שם אך ורק אם אני אצא לשליחות באוקריינה.

אבל לא נראלי....

פעם אבא שלי הציע לי לטוס, אבל אני לא ברסלבית!

טוב גם לא ברסלבים נוסעים לשם.

ובקשר לפולין- אבא שלי נוסע כל שנה ביום השואה- לצעדה שם...

אפילו פעם חשבתי לסוע אבל החלטתי להשאר בארץ.

הייתי לוקחת את הקו הזה כל יום במשך שנתיים מעמנואל לשילה.

אבל מעולם לא לקח שעתיים, אפילו לירושלים!

רגע, האוטובוס נכנס לבית אל???

זמן.

אבל הוא לא נכנס לבית אל!

ךהנות? היה לי הקבצות ואני עדיין לא יודעת איזה הקבצה אני!!

אני עכשיו בבי"ס שאני עובדת בו בבוקר ואין להם מה לתת לי, אז אני מנצלת ת'זמן לבלות כאן..

אבל בעיקרון אני אהיה אחראית על הפינת חי כאן ועל עוד איזה פרוייקט לימוד שהם מפעילים..

החיים הקלים, אה?

סתם מזה לא.. המועדונית הזו זו חתיכת עבודה..

יאללה תהני לכם!

תשמעו איזה לחץ, הלכתי עכשיו לדירה שלי שנמצאת מילימטר מכאן כי שכחתי להביא את האוכל שלי, אז ניצלתי את ההזדמנות לדרוש מהפועלים שעובדים בדירה מעלינו לנקות לנו ת'מרפסת שאליה הם זרקו את כל הפסולת שלהם.

בקיצור, עליתי לבקש מהם, ונודע לי שהקבלן והפועלים הם ערביים, אז כבר התחלתי להסס, אולי אני אוותר על הדרישה, אבל בסוף אמרתי להם, והכנסתי אותם לדירה, וזה אסור!!! אסור להכניס בנים לדירת שרות! ועל אחת כמה וכמה שמדובר בערבים..

איכשהו לא קרה לי כלום, למרות שהקבלן החצוף הזה שאל אותי שאלות מעיקות, ובטעות פלטתי שכאן זו דירה של בנות שרות.. אז מהיום נאלץ להיכנס למשטר שמירה, שומרים מתנדבים יתקבלו בברכה!

טוב, יומנעים לכם, אני הולכת להמשיך ב'עבודה' שלי...

אי אפשר לעשות הפעלות למוסדות חינוך עם החיות?

אי אפשר ללמד טבע בטבע??

אתם מרובעים...

מהמפילים עליהם..

החיות יותר חמודות. אתם לא חושבים?

אם במקרה לזה הוא התכוון..

לדוגמה כול חיה גדולה אוכלת חיה קטנה אז מסכנות החיות  הקטנות

דוגמה חם  המון חיות בלי מיים כמו כלביים  וחתולים וערנבות וחמורים ......... חולים

ככה זה אמור להיות. אין מה לעשות..

ובקשר למים - בפינות חי הם מסתדרות מעולה. יש להם בשפע..

אבל בע"ה כשאני אגיע הביתה.. אני אקפא מקור... חחח

מצחיק איזה מזג אויר שונה יש בכל חלק מהארץ שלנו...

כן, גם אצלנו קפוא בלילות.

צריכות לישון עם מיליון שמיכות וסוודרים.

הלוואי ולי הייה זמן לנשום בביה"ס!!! אנחנו 2 בנות על כ- 1000(940) תלמידים.

הכיתות ענקיות, לפחות הכיתות הנמוכות (א'-ג') וכול מורה מהם משוועת לב"ש (למרות  שלעיתים יש להם מורה סייעת כזו ביחד איתן בכיתה)

כך לי ממש לא יוצא לשבת רגל על רגל מול מחשב בביה"ס או בחדר מורות סתם... וגם כאשר יש לי כמה דקות לעצמי תמיד תהייה מורה שפתאום תרצה אותך לעזרתה, ואת לא יכולה לסרב, זה חלק מהתפקיד בן הייתר...

במועדונית שלי  אני לא ממש יכולה להגיד שאני עושה "עבודת קודש" כי התחלנו אותה רק היום. ומה שאני אישית עשיתי שם זה: לגמור לצעב כמה פינות, למזוג אוכל, לשבת איתם בש.ב.  ולהיות איתם הקלבת שבת. אבל הייה ממש מהנה! וכ"כ מצחיק! אם אהייה לי זמן אני יספר לכן חויות משם.... (על היום הראשון יש לי פווול)

 אבל על קצה המזלג, יש ילד שזו השנה הראשונה שלו במועדונית, והוש לא מכייר את  האחריות שם, ואותי ק"ו היום שעות נסנו ללמד אותו את השמות שלנו כדי שיזכור, (לא השהשמות של הילדים כ"כ פשוטים, הם שמות מאמהרית (ברובן) וכל שם זה לשבור שינים) אך לבסוף הוא לכזר חצי מהשם של כול אחת מהאחראיות  ואת שמי הוא לא זכר, אז הוא פשוא כרה לי "מועדונית" ואחת המדריכות התחילה לתפוס על זה גל וצחקנו מזה כול הום! בקיצור המון צחוקים הולכים להיות שם.. וב"ה גם המון הצלחה וסיפוק!!!

כך נורא נמחד אם גם אתם תשתפו על חיות מהשבוע הראשוון באולפנא/ישיבה/צבא...

זה לא יפה שכול מה שכותבים יש משהוא שכותב זה ישן אני מכיר  את זה

זה ישן

חחחחחחחחח

מלא שיגעונות ןתעלולים.

ברחנו כבר שלוש פעמים.

וואי וואי איזה מדריכה תמימה יש לנו.

כבוד!

מותר לנו ללבוש גרביי פסים, גרבי נילון פחות מ20 דינר, חולצות צבעוניות מתחת לתלבושת, סוודרם צבעוניים, רק חבל שהחצאית היא חובה כתלבושת.

אני חייבת, מה אני יעשה.

אבל אין לי בעיה.

אני שונאת ללכת בלי גרביים!!!

אני לא מכירה בנות לא חבדיות.

אבל בהחלט יש.

עכשיו אני חושבת על מישי שלא באה מבית חבדי, מסורתי.

כול האחיות שלה למדו שם אבל אפחת לא יצאה חבדניקית.

אל תדאג, יצאו חבדניקיות.

אבל לא מהמשפחה ההיא.

אותה אחת נראלי תצא חבדניקית, ככה היא אומרת.

מצד אחד נראלי שזה מותר,כי זה להחמיא,ולא דווקא דברים פרטיים,כל עוד זה לא גולש לזה אז נדמה לי שזה בסדר

מצד שני זה יכול ממש בקלות לגלוש לדברים אחרים ובגלל שזה וירטואלי לפעמים אומרים דברים שלא היו אומרים אם הם היו עומדים פנים מול פנים (ביישנות)

אז אני ממש לא יודע,תלוי על מה אומרים את זה

היא כתבה משו כ"כ נכון!ולא היה צריך לסגור ת'שרשור..ומה אתם לא יכולים לקבל ביקורת?

 ו טוב באמת מוריה בבקשה תמחקי   ונגמור את הסיפור

חמוד.... (האיתי  מחמי אבל בפורום הזה אסור לאחמי אז זה מה שיש)

אין מה להחמיא לי.

ודרך אגב באמת אסור להחמיא, בן לבת (וכן להפך) ולא רק בפורום הזה..

נימוס