בס"ד ליקבה"ו
אינני רב, ובאמת צריך ללכת על פי רבנים, והעיקר שיבררו את האמת כפי שהיא במקור, ולא כפי שהיא הועברה מפה אל פה במשך דורות, כי זהו בדיוק המתכון לטעויות, ובמיוחד בדברים עם דקויות שכאלה. תבקשי ממנו מקורות לכך שגם איך שאנחנו נראים זה חילול ה'.
בין כך ובין כך, ברור שחילול ה' יותר גדול הוא חילול ה' של איך ש"אנחנו נראים" (תסלחי לי אבל בא לי להקיא מכל מה שיצא מהמושג הזה) בעני הגויים.
החילונים במילא שונאים את הדתיים. אז נכון זה לא לגמרי. אבל בינינו בואו לא נסגור את העיניים, ולמרות שיש שם כמה שמסתדרים איתנו בנחת או בקושי, את הרוב אנחנו בכלל לא מעניינים, או מעניינים בריבוע, רק בכיוון ההפוך...
אני שזו לא כ"כ טענה, אך נעמיד למולה את הטענה שהערבים שם חיכו לראות את היהודים מסתלקים, והם באמת ראו שמפנים אותם, אך בו בזמן הם גם חטפו אבן בעין שבה הם ראו. וזה קידוש ה'. למה?
כי ערבים עובדים עפ"י כבוד. פרמיטיבי או לא, ככה הם עובדים. וכשהם רואים מולם מישהו עם כבוד אמיתי ויהודי (ולא אישי!!), הם מבינים שזה משהו אחר. מעבר לשיקול הביטחוני, זהו קידוש ה'.
שיפלותם של ישראל חילול ה' הוא. זה דבר שמובא עוד במדרש (אם אני לא טועה, אך ודאי מקור ראשוני מאוד). וכאשר ישראל מרימים ראשיהם, הרי זה קידוש ה'.
נ.ב. טענה של "יהודי לא נועד כדי לזרוק אבנים" וכדו' ודאי לא מתקבלת. עיינו בדוד המלך וגוליית. ונראה לי שהוא היה מאומן בזה היטב לפני כן. כנראה שהיה לו תחביב כזה.
גם ראיתי שרב אחד כתב בעולם קטן שאברהם אבינו (עוד מישהו שאני לא זוכר) ודוד לא לחמו רעולי פנים, משליכי אבנים ומקללים. מעניין שבתהילים פרק ק"ט זה לא כל כך נשמע כך, כשדוד בעצם די המציא שם את הקללה "ימח שמם". גם הטענה של "דוד ידע לקלל נכון ואנחנו לא" אינה מתקבלת, שכן אם כך היה, דוד לא היה כותב את זה בספר תהילים שעמ"י אומר אותו כל ימיו. מה שנכתב בתנ"ך יועד לדורות.
בתקווה לעבוד את ה' באמת, בלי לראות אף אחד ממטר וע"י זה לקדש את שמו.