התלבטות זה הדבר הכי נוראי בעולם.
אוף אוף אוף אוף אוף אוףהמקדש השלישי בדרך
אוקיי פשוט מתחשק לי להקיאדוס בדם
לא ראיתי את הסרטון כי הוא לא צנוע אבל שמעתי אותו,
כאן פתחו סידרה חדשה על מושגים ביהדות,
הם דיברו על צניעות,
ואוו, ואוו, פשוט מגעיל, ממש בא לי להקיא.
לקחו מושג כל כך טהור וקדוש, ו, בעעעעעעעע
כרגיל, אנשים עם אובססיה מוזרה להציג את היהדותחצילוש
היא ממש נוראית. היא אובססיבית לנושא בצורה הזויה. איכס ממשהמקדש השלישי בדרךאחרונה
איזו סדרה?סביון
עזובדוס בדם
יוצאת מהחלון לגג, אוכלת קלמנטינה שם כדי לא להסריח את הכיתה*אור קטן*
באמת מתחשבת
בימאית דמיונותאחרונה
כיף לחברות שלך
מי יש לו הרבה שירים של בניה ברבינצח נצחים
ויכול לשלוח לי באישי?
אם אתה משיג תכתוב לילעשות רצונך!
גם לך..טוש
אני יכולה להוריד לךטוש
רוצה לשלוח לי רשימת שירים
או שאני אוריד את כולם ?
מממ תודה האמת כמה שיותר...נצח נצחיםאחרונה
לא משנה איזה..
שולם. אז עוד ביה"ז יש חתונה היוםנחמיה17
ונראה לי נלך לטיול. א"כ מגניב ללכת לישיבות תיכוניות ולעשות בהם התועדויות וכאלה.
מישהו מעניין שנמצא בירושלים ויש לו את המספר שלי?סביון
סיפור חיי
מוזמנים ואפילו אשמח שתקראו!זמרת מיוחדת
קודם כל אני יספר מאיפה הבאתי את השם הזה- אני מאוד אוהבת לשיר ואני בן אדם מיוחד(כל בן אדם הוא מיוחד) ולכן קראתי לעצמי ככה..
אני עכשיו רוצה לחשוף בפניכם הרבה פרטים על חיי כמובן שיש דברים שלאאכפת לי שידעו מי אני) אבל אם אתם מכירים אנשים שקשורים לחיי אז מבקשת ממכם שלא תספרו אותם לאחרים..
נתחיל מהתחלה..
בגיל שלוש עברנו דירה לשדרות וזכיתי לגור במקום המדהים הזה 10 שנים..
הסיפור חיים שלי בעצם מתחיל מתחילת חיי אבל אני יספר הכל מכיתה א'.
בכיתה א' הייתי ילדה מופרעת מאוד.. העיפו אותי הרבה מהבית ספר אבל בסהכ הייתי ילדה סטנדרטית.. בכיתה ג' עברנו לגור באשדוד כי אבא התחיל לעבוד שם.. עזבתי את בית הספר אחרי 3 ימים כי המורה עיצבנה אותי.. אחכ עברתי לבית ספר אחר ואחרי שבוע עזבתי.. חייבת לציין שאת כל הבית ספר האלה עבר איתי אח שלי שהיה רק. בכיתה א'.. ולאחר מכן חזרתי לבית ספר הראשון כי המורה שלי התקשרה וביקשה ממש שאני יחזור כי אם לא יעיפו אותה.. אז חזרתי..
עברנו באשדוד הרבה טלטלות לא פשוטות.. ובסופו של דבר החלטנו בסוף שנה לחזור לשדרות..
הגיע כיתה ד' וממש חיכיתי כבר לפגוש את כל החברות שלי שבאמת התגעגעתי אליהן.. והתחלתי את השנה הכל עבר בשלום ונהנתי עד שיום אחד החליטה חברתי הטובה שאני מפריעה לה בעיניים והיא ארגנה חרם עם כל הכיתה.. רוב הבנות זרמו איתה.. והבית ספר לא עשה כלום והרגשתי רע מאוד.. סבלתי שם ממש, הייתי חוזרת בוכה מלאן.. בעצם גם לא הייתי רוב השנה בגלל זה.. בסוף שנה החלטתי שזה לא מתאים לי ועברתי לבית ספר חרדי שהיה בעיר.. למדתי שם שנתיים נהנתי אבל היה לי קשה..
בכיתה ה' יום אחד אמא שלי שמעה קולות בכי מהחדר שלי ועלתה לבדוק מה איתי וראתה אותי על הרצפה.. לא הגבתי לה, רק צרחתי והפרצוף שלי היה מנופח.. היא לקחה אותי ורצה לרחוב וצעקה שיזמינו אמבולנס.. מאותו יום השתנו לי החיים.. בבית חולים עברתי סדרת בדיקות, בנתיים חזרתי להכרה.. ובסוף גילו לי אפילפסיה, קיבלתי תרופות כדי שאוכל להגיע לאיזון אמרו לי שהאפילפסיה באה מחרדות..(רק חייבת לציין שבכיתה ד' איבחנו אותי כנפגעת חרדה בעקבות הקסמים והמלחמה בעופקת יצוקה- והייתי מטופלת במכון לנפגעי חרדה) מאותו יום הייתי בן אדם אחר, כל הזמן פחדתי שיהיה לי התקף שאני ליד חברות או אנשים שאני לא מרגישה איתם בנוח.. התאשפזתי מלא בבית חולים בגלל כל ההתקפים..
בכיתה ז' החלטתי שאני מצטרפת לחברותי היקרות לאולפנה ושאני מתעלמת מהחברה שעשתה עלי חרם(חייבת לציין שבנתיים חברות שלי ביקשו סליחה והיו חברות טובות) וממש חיכיתי לרגע, בשנה הזאת פרחתי ברמות הייתי כבר בן אדם אחר עם הרבה ביטחון.. לקראת סוף כיתה ז' החליטו ההורים שלי שאנחנו עוברים לבית אל..
עברתי לבית אל והכרתי חברות חדשות, התחזקתי בדת ברמות שאין לתאר ואני ככ שמחה עלזה.
בעיתה ט' הגעתי לאולפנת תאיר אך מאמצע השנה היה לי תאקל רציני עם אחת הבנות והשנה הזאת רק הפכה לסיוט..
בכיתה י' עברתי לאולפנת עטרת רחל ושם עברתי תהפוכות נפש רציניות.. עזבתי את הבית ועברתי לגור אצל סבא וסבתא שלי..
הפכתי לאנורקסית, וניסיתי להתאבד כמה פעמים ופסיכיאטרים שאמאו שאני צריכה השגחה.. ופסיכולוגים(אני לא מאמינה בכל הדברים האלה כי לי זה לא עזר) ואם זה שהיו לי איזה 4 חברים שלא שמרתי איתם נגיעה.. אבל אז יום אחד אחרי איזה משבר של חברה שלי הבנתי שאני יכולה להיות בן אדם אחר ושהכל זה רק חוסר התמודדות והחלטתי לקחת את עצמי בידיים וקמתי.. התחלתי לאכול, התחלתי להיות בן אדם שמח, הפסקתי את הקשר עם כל הידידים החילוניים שלי, התחלתי ללמוד על משמעות החיים ופשוט רציתי לחיות.. קמתי והתחלתי להתמודד. עד היום כשאני מסתכלת לאחור אני בהלם מהקימה שלי, עברתי משברים לא פשוטים.. הסתבכתי עם המשטרה לא פעם והעיפו אותי מהאולפנה מלאא, כמות לא נספרת.. אני חיפשתי את האמת אז הלכתי לפיה ומה שנגד לי העפתי ולא הבנתי שלפעמים צריך לדעת להתפשר..
בכיתה יא' חזרתי לגור בבית, התחלתי לשים לב שיש לי משפחה מדהימה שרק רוצה לאהוב אותי.. והתחלתי להיות בן אדם אחר.. פרחתי.. חזרתי לנגן..לרקוד ולעשות את כל מה שאני אוהבת..
היום אני בן אדם אחר אני בן אדם שמח, בן אדם מכיל ומקבל בן אדם שמחפש את האמת וששואף לה..
וזהו..זאת אני..
(כמובן שלא הכל אמרתי פה אבל זה בכללי)
נ.ב
האפילפסיה עברה לי כבר בכיתה יא'
לא ידעתימבשר שלום
שבוע טוב.רגע שלם
איזה חלום חלמתי. אימלה.
לפעמים אני תוהה לעצמי כמה דברים אני סופגת בכדי שהמוח שלי יהיה מסוגל לייצר סיטואציות כל כך מפורטות בתוך חלום של כמה שניות.
חלמתי על הפגישה עם מי שיהיה בעלי לעתיד, נדמה לי שזו הייתה הפגישה הראשונה שלנו
אני זוכרת שזה היה בירושלים, נפגשנו ברכבת הקלה,
הוא לבש חולצה לבנה מכופתרת, היה לו זקן בינוני בצבע חום ועניים חומות ועמוקות, הוא לא היה גבוהה במיוחד והוא התהלך עם תיק שחור.
היה בו שקט פנימי שהיה ממש מוקרן לו דרך הפנים. ועדינות גדולה.
בעניים שלו היה משהו טהור ועמוק, עניים כאלו מקשיבות שרוצות לגמוע כל מילה וכל נשמה שנמצאת סביבו.
והוא הקשיב לי, והקשבתי לו גם, אני רק לא זוכרת מה אמרנו.
בסוף הפגישה נסענו ברכבת הקלה, וכשירדנו ממנה, פתאום הבחנתי שהוא נעלם.
התעוררתי בערפול כבד, וחזרתי לישון.
ובחלום אחר ראיתי את עצמי ביום חתונתי
בשמלת כלה לבנה וצנועה עם שרוולים ארוכים ופתח צוואר סגור.
ובכל משך החתונה חיכיתי לראות את בעלי, אבל הוא לא היה שם.
כביכול בתת מודע שלי ידעתי שהוא כאן לידי, אבל לא ראיתי אותו במוחשיות דרך העניים, כאילו הוא היה שקוף.
כאילו השקט שבו בלע אותו עד שהוא היה בלתי נראה,
הוא פשוט לא היה שם- לא בכסא כלה ולא בחופה ולא בריקודים, והכל היה כל כך מעורפל, זכרתי רק את עצמי
כל כך רציתי לראות אותו ולחוות איתו את האירוע שפותח את חיינו, אבל הוא איננו.
ובסוף החתונה, נכנסתי לחדר לבן שנראה כמו אחד מהחדרים בבית של סבתי ז"ל
נכנסתי לחדר וסגרתי אחרי את הדלת
פתחתי את הארון הגדול שהיה שם, ובתוכו היו מונחים בקיפול ובסדר מופתי כמויות אדירות של כיסויי ראש מכל הצבעים והסוגים,
מדדתי כמה והם היו מקסימים וצבעוניים.
וכשהמשכתי לרפרף בין כל המטפחות היפות והיקרות ,ראיתי מטפחת שממש מצאה חן בעיני,
אבל היא בניגוד למטפחות האחרות הייתה לבנה פשוטה וצנועה, בלי הדפס מיוחד או הידורים.
סתם בד לבן ועדין שבצידו היה פרח.
ודווקא אותה בחרתי, מכולן.
אני זוכרת שליפפתי אותה סביב השיער שלי, עמדתי מול המראה ובחנתי את עצמי עם הכתר החדש
והסתכלתי לעצמי בעיניים
אני זוכרת שהן היו מאירות כל כך, בחיים לא ראיתי אותי ככה מאירה
והייתי יפה כל כך פתאום. עם שמלה לבנה ומטפחת לבנה. טהורה ומאירה.
רציתי להראות לבעלי איך אני עם מטפחת, אבל שוב כמו כל החתונה הזאת- הוא פשוט לא היה שם.
אחר כך כבר הגענו לבית שלנו בירושלים
וגם אז עדיין לא הצלחתי לראות אותו
קמתי בבוקר כדי ללכת ללימודים,
התהלכתי לי ברחבי הרחוב בדרכי לתחנת האוטובוס, בשכונה שנראתה כמו גילה.
וכשהייתי באמצע הדרך פתאום קלטתי שיצאתי בלי כיסוי ראש מהבית. אימלה. אימלה. אימלה.
כמעט הקאתי מרוב בהלה, ומה שרציתי היה רק להיבלע בתוך האבנים הירושלמיות של אחד הבתים.
היה לי שבריר שניה של התלבטות אם לחזור הבייתה כדי לשים מטפחת או להמשיך בדרכי למכללה. נו אני כבר בחצי הדרך.
געוולד. ומה יגידו על אשת האברך שאתמול נשאה ואיפה הכיסוי ראש שאמור לכסות על שערה ששמור עכשיו.
פתאום הכל הסתחרר לי, איבדתי את הדרך לגמרי בתוך ירושלים הגדולה הזאת.
בסוף אלתרתי משהו בין סמטאות של ירושלים והצלחתי להגיע לבית.
נכנסתי בחרדה גדולה לבית.
שוב לפפתי את המטפחת סביב הראש, היא הייתה בצבע חרדל. ושוב הסתכלתי לעצמי בעניים והייתה בי הקלה גדולה
ורוגע גדול. הנה אני כאן, אני בסדר.
וחשבתי לעצמי שאם הוא רק היה מולי, אם רק הייתי רואה אותו וזוכרת שאני אשת איש
כל זה היה נמנע.
אבל הוא כרגיל-
פשוט לא היה שם.
ואז התעוררתי.
הו וואומתנחלת גאה!
אמן ואמן.רגע שלם
רק הלוואי שזה יהיה פחות טראומתי
ושחלילה לא אצטרך לקלוט שאני באמצע הרחוב בלי כיסוי ראש ![]()
לא יקרה אל תדאגי ;)מתנחלת גאה!

חח מי יודע, לי הכל יכול לקרותרגע שלם
כשהתעוררתי מהחלום
אמרתי לעצמי שכשאני אתחתן בע"ה
אני אתלה על הדלת כניסה שלט שכתוב עליו: לא לשכוח כיסוי ראש.
לכל מקרה.
מתנחלת גאה!
את צוחקת? גם על זה היה לי חלוםרגע שלם
אני צוחקת בקול
מתנחלת גאה!
חח אמן.רגע שלם
ד' יעזרני עם השטויות שלי
שטויות טובות!מתנחלת גאה!
ואווטוש
שלי סתם מוזרים מטרידים ומפחידים
תודה
רגע שלם
כן כן, נפלאות המוח שלי.
וואומבשר שלום
אני לא זוכר כלום,ואם אני זוכר זה אולי שניה וחצי של חלום
שאלה טובה, ד' בראני עם דמיון פורה שמשפיע על חלומותי..רגע שלם
יפה יפהמבשר שלום
בחלום? או עכשיו?רגע שלם
בכללי אתמבשר שלום
אני מאוד מחוברת לישיבה ורבניהרגע שלם
וכן לדרכה התורנית
אבל זה לא אומר שאני פוסלת דרכים אחרות..
או שנגיד שואלים אותי- את רוצה חתן מהר-המור או ממרכז?
אני אומרת שזה באמת לא משנה לי בכלל וזה שולי מאוד מאוד.
באופן כללי אני משתדלת להיות תלמידת הרב קוק והרצי"ה
עם ניואנסים מסוימים שספוגים מהר המור.
דרכה התורנית?מבשר שלום
איפה זה מתבטא?
(אני בעד לחתן אותך עם בחור ממרכז)
(מחילה על החקירה)
ככה, בגדולרגע שלם
מו"ר הרב אבינר אומר ש'קו' זו הגדרה לא חיובית
כייון ש'קו' תחילת אותיות קורח, וזה סמל למחלוקת, וכמובן שצריך אחדות בעמ"י אך כמובן שאין לסתום פיות.
אני משתדלת פחות להשתמש בהגדרה הזאת, אבל לצורך שאלתך...
איך זה מתבטא?
תמיד שאומרים קו, ישר עולה לראש 2 דברים משמעותיים שמאפיינים את ההשקפה: שמרנות הלכתית וממלכתיות כביכול.
אבל זה לא רק זה.
כמובן שה'קוונקיות' שלי מתבטאת בזה,
שאני מאמינה באמת שהמדינה היא יסוד כיסא ד' בעולם,
ושמשתדלת כמה שיותר להיות נאמנה לדעת תורה, הלוואי שאצליח, אבל לפחות משתדלת.
אבל כל זה רק במבט החיצוני של זה.
זה לא רק להאמין שמדינת ישראל זה יסוד כיסא ד' בעולם,
זה להסתכל על כל מציאות החיים במבט עמוק של תהליך גאולי,
שגם הדברים הנוראיים שעמ"י עובר כפרט וק"ו ככלל הם אירועים נקודתיים ועדיין משמעותיים, מתוך התמונה הכוללת של תהליך הגאולה.
נכון, יש דברים שמפריעים במציאות, להיות ממלכתי זה לא אומר להעלים עין
אלא זה אומר להסתכל על התמונה הכוללת במבט הפנימי והעמוק מתוך אמונה בדור ובעם.
וכשיש דברים שצריך למחות עליהם- אנחנו נמחה עליהם בכל תוקף, אך מתוך דרך ארץ.
לומדים את זה מתוך רבנו הרצי"ה שהייתה לו אהבת ישראל ענקית ועמוקה אבל שהיו דברים שצריך להעיר עליהם- הוא העיר ומחה. כנ"ל מרן הרב כמובן.
אבל זה לא רק זה
זה באמת חיבור פנימי לרבנים ולרבניות,
ב"ה אני זוכה לשמוע את דבר ד' מפיהם. וזוכה להיחשף לדמויות בסדר גודל לא נורמאלי,
אין לי מושג איך זכיתי.
וזו תורה גדולה ועמוקה שהיא הרבה יותר רק ממלכתיות ושמרנות הלכתית וחיבור לדרך תורת הרב קוק.
זה באמת עמוק וגדול יותר.
זה ללמוד משם מידות, וירא"ש וד"א ושכל בריא, וחיים של תורה ועוד ועוד.
וכמובן שזה מתבטא בעוד הרבה דברים שאם יהיה לי פעם יותר פניות אולי אפרט אותם.
אבל צריך לזכור שבסופו של דבר אנחנו אנשים.
ולפני שאני קווניקית או משהו כזה
אני קודם כל אני, ויש לי מכלול שלם של רגשות, מחשבות, תובנות, תחביבים, כשלונות
אדם הוא עמוק יותר מההגדרה שלו.
וגם אותם חברה שמגדירים את דרכם התורנית כ- 'קו'
עדיין, כל אחד מהם שונה לחלוטין, וכל אחד חי את התורה הזאת בצורה שונה.
ואין לי שום בעיה עם חתן ממרכז, להפך, זכות גדולה.
שוב אני אומרת אני אוהבת את 2 הישיבות אהבת נפש
ב2 הישיבות יש תלמידי חכמים, יראי שמיים עם מידות טובות.
מה שיזמן לי ד' ומי שיהיה מתאים לי משורש נשמתי. אקבל באהבה גדולה.
וואומבשר שלוםאחרונה
נהנתי.
לגבי שלכל אחד יש עומק ואישיות עוד לפני ההשקפה זה נקודה עמוקה מאוד.
כנראה שאני לא "קווניק" כי מה שהרה כתב באורות (עמ' קס)לא נכצב על המדינה הזאת אלא על מדינת ישראל האידיאלית,ואז עוד לא הייתה הו"א לבן גוריון להקים מדינה.
'קו' זה הגדרה לא חיובית,כייון ש'קו' תחילת אותיות קורח, וזה סמל למחלוקת-חייב להודות שזה קצת מוזר שגם פרשו מישיבתנו,גם הקימו את חזון,וגם הקימו,את נעם ועדיין מפריע להם שהם סמל למחלוקת.
(את מכירה עוד קבוצה כלכך פלגנית בדור?)
יפה יפה,בעז"ה תמצאי את בעלך בקרוב,ושיהיה תלמיד חכם ירא שמים עם מידות
וואו.עד עלות השחר.
איזה חלום. וואו.Reminder
תיארת כל כך מוחשי,
הרגשתי כאילו הייתי שם...
שתזכי בעיתו ובזמנו לבעל מקסים🙂
החלום היחיד על החתונה שלי,
היה משהו כזה בערך-
לא מצאתי שמלה,
חפשתי בכל מקום ופשוט לא היה
ואז מאיזה שהוא מקום הגיעה אלי משהי,
מאד בבטחון
היא ואמא שלי ביחד
והביאו לי שמלה
מדדתי אותה,
והיא פשוט היתה נוראית
היא היתה צבעונית מאד,
עם פסים מכל מני צבעים שיורדים למטה
השמלה היתה נורא חשופה,
והתפלאתי איך לאמא שלי אין בעיה עם זה
ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי,
כולם מסביבי כל כך אהבו את השמלה,
והחמיאו על כמה היא יפה
וזה היה די ברור שאני חייבת ללבוש אותה
אבל לא הרגשתי ככה
ואז התעוררתי
זהו

דילגת על הקטע של הקידושיןמבשר שלום
בכלל לא היה שם את זהReminder
כל הדיבורים והמחשבות היו על השמלה
אולי כי זה מה שבעיקר שמענין אותי במציאות...
סתם כלומר ברור שלא
דווקא מעניין עם מי תתחתנימבשר שלום
כל כך לאReminder
סתם סתם
כמובן שהכי חשוב המידות.
אבל פחות הכיון,
הסגנון שלי שונה לחלוטין
מרוב שאני שונה מזה אפילו לא מבינה מה זה אומר
מישיבת הסדר בחיספין? מה מאפיין אותם?
ישיבת הגולןמבשר שלום
אני לא יודע להגדיר יותר מזה..
אוקיReminder
אבל never say never
אמממבשר שלום
חח תודה נשמהרגע שלם
אבוי ואבוי
חייבת לומר שממש נהניתי לקרוא את כותבת ממש יפה. וגם צחקתי ממשאניייי
הנהלת הפורומיםהנהלת הפורומים
הודעה בדבר שינוי בהנהלת הפורומים ומען לפניות משתמשים:
הוקם צוות להנהלת הפורומים, ולו ניק ייעודי בשם @הנהלת הפורומים, אליו ניתן לפנות בכל נושא שאינו קשור בפורום ספציפי - אישי או כלל פורומי (שינוי ניק, דיווח על משתמשים וכו') - וכן תלונה על מנהלי פורומים. נא להפנות פניות להנהלה אך ורק לניק הזה.
[במקרים חריגים ובמידה ויש צורך לפנות למנהל באופן אישי ניתן לפנות ל@ימ''ל או למנהל/ת אחר/ת מהצוות. חברי הצוות רשומים בכרטיס האישי של @הנהלת הפורומים. על תקלות טכניות ניתן לדווח בפורום משוב על גבי הפורום]
פניות השייכות לפורום נסיונות פעילים ניתן להפנות למנהלי פורום זה במסרים (רשימת המנהלים מופיעה בראש הפורום מצד שמאל) או בדיווח על תגובה אם הפנייה מתייחסת לתגובה מסוימת.
נ"ב
תזכורת לגבי כללי זהירות לשימוש בטוח בפורום ופנייה לצוות לטיפול בהטרדות - כללים לגלישה בטוחה בערוץ.
קפיץפה לקצת
תשימו את הניק הזה ב"בהנהלת" במקום הניקים שרשומים שם,השאלה.אחרונה
כל אדם זוכה שאשתו היא שלו! שאשתו היא שלו!בתוך בני ישראל
את המהות אי אפשר לשנות הלכתיתצ'יאל
אולי אפשר לתת טבעת לגבר (אאלט יש התייחסות מאוד שלילית לזה בהלכה), אבל אין לזה משמעות. גבר יכול לקדש אשה. אשה לא יכולה לקדש גבר.
כשיום אחד יפתחו שרשור וישאלו בו מה הדבר הכי הזויבזרימה
תזכירו לנו להיות תמיד עם חומר הסברה על היהדות באנגלית,
תזכירו לנו את הכח של ההשגחה הפרטית
וכמובן, את הצורך בידיעת שפות.

😅קדושה-אני מבקש!
השגחפ בגלוישוליינית
ואת ההוא שהשתחווה לך
בזרימה
|ידפרצוף|גיטרה אדומה
היי, אני שומרת עליה נהדר!!!בזרימה
נעע לא אמיןןגיטרה אדומה

לא כי את פשוט שמרת נהדרבזרימה

הממ בואי,זה לא סוד שאני שומרת נהדר
גיטרה אדומה

אני שומרת על עצמישוליינית
גיטרה אדומה
אגב,מי ראש ממשלת ישראל בסופו של דבר?
אני
שוליינית
נו קארצ,חשבתי על זה כל הדרך.זה באמת אןכל לי את המוחגיטרה אדומה
לא הבנתי באיזה הקשר שאלת את זהשוליינית
זה לא אני זה הואשוליינית
|יין שם,שם|גיטרה אדומה
גם אז זה לא היה אני, זה היה הייןשוליינית
אגב מצאת את האישה הזאת?גיטרה אדומה
אני במיטה שלי ועוד רגע מתייחדת עם המקלחת

אינלי מושג איך היא נראיתשוליינית
גיטרה אדומה
יאללה לילטוב וקדוש!!
אני עפה לישון,גיטרה אדומה
אמרתי לך ששוליה היא לא מספיק מבוגר אחראי!
הר ומדבר
|מפטש|שולייניתאחרונה
אאוטינג.
למי שיש ווצפ ויכול לעשות לי טובה קטנהטבעות בצל
נראה לי שהצלחתי אך הדרך היחידה שלי לדעת זה אם יצטרפו מעל 257 אנשים לקבוצה.
בבקשה תלחצו על הקישור ותיכנסו לקבוצה
large group
*אני מבטיח לא לשלוח שם הודעות* ולא להפריע לכם בחיים, בבקשה תעבירו הלאה את ההודעה הזו כדי שנגיע למספיק משתתפים
תודה
תצעקו עלי לעזוב כבר את הטלפון וללכת לישון.קפיץ
לכי לישון קפיץ!Reminder
מיד!
וואי את יכולה לצעוק גם עליי את זה?דוס בדם
לך לישון דוס בדם!Reminder
תעזוב את הטלפון!
כן כן עכשיו,
אל תקרא רק עוד כמה הודעות
פשוט תעזוב!
ואני רואה הכל.
פשוט הכל!

גיוואעלד לילה טובדוס בדם
וואי את טובה בזה! אולי איעזר בך מתישהוא
אנייייאחרונה
תודה.קפיץ
ואני לא רוצה שיהיה מחר
ומה עושים עם הלילות האלו?!קפיץ
די, שיפסיק כבר. בבקשה)
😔Reminder
אבל ההתמודדות איתו הופך אותנו למי שאנחנו..
מקווה שיפסיק.
זה תמיד מפסיק
לילה טוב לך!
תודה. לילה טובקפיץ
לכי לישון!קיבוצניקית
❤️קפיץ
אפילו עוד שעה לא עזררציתי לשאול
עכשיו?בתוך בני ישראל
לא כדאי
איי
ואמונתך בלילות
אופ יש מישו שערטוש
נמאס לשמוע רגליים הולכת
😩
לילטדוס בדם
אני ראשון
למה ילדים לא טעימים
לדוגמא ילד לא טיפש
נערךכיפת ברזל-סרוגה
ואו גזיעני רצחזוהרת בחושך
סליחה😅כיפת ברזל-סרוגה
לא סליחה,זוהרת בחושך
אבל לא משנה לא ננצלש ..(:
לעולם יהא ליבך טהורמתנחלת גאה!
ואוו, יפה!כיפת ברזל-סרוגה
למען ידעו ללמד טובכיפת ברזל-סרוגה
לוחמי ישראל לחירות טפינוכיפת ברזל-סרוגה
לב יאיר לאנשים טובים,,,,,,,,
ואוו! אשרייך!דוס בדם
לא ישֶן ליד טווסקיבוצניקית
ללחם יש לבן טעיםטוש
למה יש לאוכל טעם. למה יש לנו טעויות.אנייייאחרונה
לך יש לימודים טובים
למה יוסי לא טוראי
לנו יבוא לימון טרי
לי יש לימון טעים
