פורום נסיונות פעילים (עמוד 1752)

השו"ע כותב מל"ד.

הרמ"א כותב מבוקר ל"ג.

אין משהו שאוסר לשמוע שירים בל"ג בעומר

צודק, התבלבלתי.

אבל למה שיהיה הבדל?

יכול להיות באמת שסתם שירים אסור

אז למה ממשיכים לנהוג דיני אבלות?

לא מתחתנים ומסתפרים..

האמת לא רק לשבת. קניות של מוצרים יבשים של חודש +.

האמת בתוך העיר אנחנו באמת מסתובבים עם עגלת שוק של זקנות. זה פאדיחה ממש אבל יעיל להפליא כשיש לך פקק של 10 דקות רמזור ליד הבית.

(הוא  = בוריס ילצין, מי שהיה אחר כך נשיא רוסיה)

הקש ששבר את גב הגמל היה ביקור בלתי-מתוכנן בסופרמרקט רגיל ביוסטון - הוא ביקר שם במרכז הבקרה של נאס"ה, ואחרי החלק הרשמי, פשוט ביקש לעצור בעיר, בדרך לשדה התעופה, ולהיכנס לחנות, על-מנת להתרשם באופן עצמאי, מבלי שהאמריקאים יספיקו "לביים" בשבילו "חנות לדוגמה", פרקטיקה שגרתית שהייתה נהוגה בברית המועצות למען אורחים זרים רמי-מעלה.

ילצין ופמלייתו נכנסו אל תוך "ריינולד'ס", ומנהל הסופר התנדב לערוך להם סיור. מטבע הדברים, השאלה הראשונה הייתה לגבי המבחר, והמספר שהמנהל נקב בו הימם את המבקרים: הסופר הכיל 30 אלף מוצרים שונים.

לב סוחאנוב, עוזרו הקרוב ביותר של ילצין באותן השנים, תיאר זאת כך:

"מה שהדהים מיד היה שפע של אור. ובכלל, קשת הצבעים של כל החוויה הייתה כל-כך רבגונית ומרשימה, עד שנוצרה התחושה שאנחנו יורדים אל תוך נבכי קליידוסקופ. [...] כאשר התחלנו לצעוד לאורך שורות המדפים, העיניים לא ידעו על מה לעצור. [...] באותו הרגע (ביוסטון) כל שלוש-מאות מכוני המחקר, הקתדרות, המעבדות שעסקו אצלנו בחקר יתרונותיו של הסוציאליזם על הקפיטליזם יכלו לעמוד מולי ולנסות ולשכנע אותי – הכול לשווא. הפרקסיס האמריקני, המודגם באמצעות סופרמרקט בודד, היה משכנע פי מאה מכל תיאוריה שלנו. [...] מדי פעם בפעם שלחתי מבט בילצין ושמתי לב שמבחינתו מדובר בחוויה לא קלה. וכאשר חלפה על פנינו אישה עם עגלת קניות, שבתוכה ישב ילדון, בוריס ניקולאייביץ' התנצל ופנה לחקור אותה. באיזה תדירות היא מבקרת בחנות הזאת? התברר שרק בשבתות. האם יש לה משפחה גדולה? שלושה: היא, בעלה והילד. מה גובה ההכנסה שלהם? האישה הסבירה שהיא "בין עבודות", והם מתפרנסים ממשכורתו של הבעל, היינו – משלושת אלפים ושש מאות דולרים. ילצין התעניין, איזה סכום, בדרך-כלל, היא מוציאה על מצרכים? התברר שבמשפחה הזאת, המזון עולה 170 דולרים, משבת לשבת. היא משלמת גם שכר דירה, ביטוח...

[...] כבר ביושבנו במטוס, בוריס ניקולאייביץ' השתתק למשך פרק זמן ממושך. הוא ישב, ראשו מחוץ בין כפות ידיו, ופניו הסגירו סערת רגשות. הרי לא לחינם אומרים שאנשים נוחים להתרשם נכנסים לדיכאון עמוק אחרי ביקורם בחוץ לארץ. זאת מכיוון שמתגלע קונפליקט פסיכולוגי בלתי-פתיר בין איך שהבן-אדם חי את כל חייו, לבין האופן שבו הוא עשוי היה לחיות את חייו, לו רק נולד במחוזות אחרים.

כיצד ביקור ילצין בסופרמרקט אמריקאי הוביל להתמוטטותה הסופית של ברית המועצות

בגלל ששם לא היה אוכל.

אחד מבכירי בריה"מ נסע לאמריקה לטיול לא רשמי, נכנס שם לסופרמרקט והיה בהלם בדיוק מכל מה שאת מתארת.

אחר כך הוא היה מראשי המפרקים של ברית המועצות.

אגב, סיפור דומה מספרים גם העולים מרוסיה שלפני כן נסעו לפה לביקור.  הם היו בשוק בירושלים ונדהמו.

לא לערבב בניהם . זה מציק בעיין.

_

(ומקווה שתצליחי להרגיש יותר טוב שם עם שאר הזמן)

שגיאות כתיב/קליד בשפה זרה זה בסדר בעיניי. טקסט בא"ב לא מתאים זה ממש מציק בעין.

אבל זה בסדר. אנחנו בני אדם וזה קורה.

שפה (בראייתי, לפחות) מציק הרבה יותר.

לגבי השפה - 

זה נכון. קוראים לשפה הזו "תרגומית". היא תקינה לגמרי דיקדוקית אבל לא בשימוש בשום מקום מחוץ לתעשיה הזו.

לרוב אנחנו פוגשים אותה באריזות מתורגמות לעברית של מוצרים מחו"ל. הפעם זה היה הפוך.

זה איך להרפות את הגוף כדי לישון. גם אם צריך תאורטית לקום מסיבות נושמות ובכייניות.

@פסידונית

שלומי עמוס שוב ועייף בעיקר

מה איתך?

אבל ממש תודה.

זהו גמרתי עם הפרוייקט ב"ה וזה אושר ממש

עכשיו נשאר רק הבחינה בעפ

הבעיה היא שהרבה פעמים גם יש רעש (ע"ע המשרד שלי) והוא הטריגר למזגן.

לא מכעס, לא מכח, לא כאב

בן אדם נחמד...

בכלל הוא מוזיקאי ענק (שלצערי לא נראה שכ"כ זוכה להכרה).
אבל משורר זה אחת הפסגות.

(שלאחר התשובה):

'יוצאת לאור'. 'מילה'. 'סיכוי לאהבה'. 'שיר שמח'. 'לפעמים'.

את האלבום האחרון לא זכיתי לשמוע,  חוץ מהשיר 'עוד מעט מוכן'.

ומהישנים אני מכיר רק את 'מזבח'.

חפש ביוטיוב שלו. עיי"ש ויערב לך.

אתה מכיר "לעוף על אופניים"?

אפילו חופש לא נותנים