פורום נסיונות פעילים (עמוד 1900)

למה לעזעזל אכפת לאמא מה אני לובש ברמה שהיא יורדת לחיי?
באמת?

למה לראות את הסדרה הזאת אם את יודעת שהיא עושה לך רערערערערע
יש לי חינה על הראש וזה מסריח ונראלי שנתקעו לי כמה גרגירים בגב
באלי מקלחתת
(בחיי שנמאס לי כבר מההערות של כולם על חתונה. בחייאת דיןדין אביב תסתמו)
צריך לנגן יותר על הסנטור.

יאללה פרק של פרנדס לשימוח ולשיפור מצב הרוח ולישון

@צ'יאל

 

תסביר לי מה נסגר עם הע"י שלך, א- מה זה אומר.

ב- למה זה במקום כותרת.

אחת ולתמיד!

נצליח להפיל את הקומוניסטים?

 

אולי נסגור את היבסקציה?

נדמה כי אני יודע בדיוק מי את
כן כן לפרטי פרטים
אולם אין זה כי אם
דברים
הגיגים ומחשבות
אני יודע שאת צדיקה
מקווה שעכשיו את לומדת תורה
או מנצלת את הזמן
את קדושה
יש לך חן ואת יודעת שהוא סתם שקר
והיופי? - הבל
את יראת ד'
את בטח גם חושבת עלי לפעמים
אני מקווה שניפגש
ושתוכלי לסלוח לי על המעידות
ואני מקווה שגם על ההתרסקויות
אני מקווה שאוכל להיות ראוי לך
אני עובד קשה
וזה קשה
ואני גם נכשל
ומתבטל
ובמקום להיבנות, בשבילך
אני על הספה מתנמך,
אשתי, אני רוצה כבר שניפגש
ושלא ניפרד יותר
מקווה שגם את שם בונה
מחכה
צדיקה.

איפה תהיו בימים הקרובים.

מקווה שאתם מנצלים היטב את עונת הביניש השנתית!!!

אני אתחיל

 

+היום הייתי בבית- מי שלא יודע איפה אני גר שיבוא במסר

+מחר אין לי מושג, כנראה גם בבית (בבית זה אומר היישוב, כן? כולל הכולל ויציאה למכולת וכאלה) אולי בירושלים אולי אלך לבקר חברים @יחידי בא לאישי, אהה.... רגע! אין אישי! בא למסרים, זה לא נוח. אררר.

+פצאל ובערב נסיעה לגולן!

+ רביעי חמישי גולן! בע"ה.

חמישי- כנראה בבית הקברות כנרת ואחרי זה אצל מוהרא"ש, אומר שם ספר תהלים בל"נ, שמות נתן להעביר עד מחר...

+שישי נצא לעיר, הפצות

+שבת- כנראה בבית

+מוצ"ש- מלווה מלכה עם החבר'ה ביישוב בל"נ.

בעיה!

ואז בסוף להרגיש סיפוק

או פשוט לא לעשות

אה *שיעול* אבא על כמה תקציב הוא רוצה לתת לי לאפיקומן שאמר שייתן והוא התלבט שאלתי אותו וזה לא הספיק גם עם הכסף מסבתא
ואז בלי קשר הוא שואל אותי
שומע לפני כמה שנים נתת לי מעטפה עם כסף לשים בכספת, אז נדמה לי שכדאי לנסות להחליף את השטרות כי הם כבר ישנים...
בקיצור יש שם יותר מאלפיים שקל.

@יחידי, ת'כאן?

ריקנות ריקנות ריקנות ריקנות

 

פסיכותרפיה, ויקטור, פסיכותרפיה.

 

תעצום עיניים רגע, הילדות כן כן, אותה הילדות הזו.

 

משמעות שם היא דבר מאוד קל, הכל הוא משמעות. כלומר שם אין ריקנות. החים זורמים.

להכניס קוביות לחור מתאים ,ללכת להראות את הציור לאמא, לעשות שיעורי בית, לצייר, לנגן, לקרוא לשחק במחשב, ללמוד, לשחק במחשב, לטייל, לשחק במחשב, לשחק במחשב.

 

הכל משמעותי, יש יותר ויש פחות. הכל זורם. הילדות היא המקור לכל ה....

 

-הילדות היא טיפשה! ההיא מחכה ליד מכוונת שתתן לה הרגלים טובים, כאלו שבבוא העת יתנו משמעות לחיים.

 

-לו יהיה כן. אבל אז קבלת ההרגל היא היתה המטרה באותו הזמן, ממילא היא ספקה אותך, היא הצילה אותך מתחושת הריקנות. ההרגשה אז לקבל את ההרגל- היא ההרגשה עכשיו לפעול בשכל לניצול החיים. נסה לחזור לתחושה ההיא. תחושת הסיפוק, החיוניות, חוסר הריקנות.

 

- למה אתה צריך את התחושה הזו בכלל? פשוט תפעל.

 

בכל לבבך, אפילו נוטל את לבבך, אפילו...

 

-כי אתה לא פועל בלי התחושה הזו, ראה את עצמך, אתה תכף בשנתך ה18!!!

 

לא הילדות, לא.

 

מה אתה אוהב לעשות?

ומלא סוגים.

[פעם באזור ראש השנה כתבתי שצריך לסגור מעגלים, להדביק יפה שלא יזדהם, לפתוח מעגלים חדשים]

הכל בפנים, הכל בפנים

בין הבטן לכתפיים.

לפעמים נופל אל הרגליים, לפעמים עולה לראש

ונשאר בפנים.

ומי ישא את כל זה, ואיך אפשר להינשא

ואיך לשאת את ה'כל זה' של מישהו אחר. כאילו לא מספיק לבד.

ולהינשא זה בעצמו כבר עול כבד מדי.

איך נדע לדבר, איך נשתוק

איך לא נשתוק, איך נצעק, איך נשאג את הכל

איך נדע להתפוצץ בהדרגה, רגל רגל לפנים

[חנה אומרת יד רודפת יד. אודליה מציעה יחד. אני הצעתי: לרדוף ולהשיג, ולא ידעתי איך. הראיתי לאודליה איך להיברא מעפר]

אנחנו חולמים מילים רומנטיות: אהבה, שותפות, בית. ורומנטיקה, הלוא, אין להגשים. מגשימים מילים, מאבדים את הרומנטיקה.

[הגשמתי עמל, בריאה, חקלאות, אדמה, יצירה, גפנים, כרם, נוף, גשמים, רוח, רעד, מעדר, מסע, מחול, אמונה, בדידות. ואבדה מהם הרומנטיקה.]

אני מסרבת להתבגר, מסרבת להתיילד, למצוא את מקומי בעולם אחר שאינו העולם שלי לעת עתה

איך נדע

 

בשם ה' נעשה ונשכיל.