פורום נסיונות פעילים (עמוד 2709)

פעם הבאה אל תלכי לקבר, ותקני סופגניות טעימות, גם באמריקה.

גם בחנויות אין נורמלי.

 

 

 

הכל מפוצץ צבע מאכל ושמן ברמות מחרידות

למה להרוס תרצף??וירקתי את הביס!!|גאה בעצמו|

וחוץ מזה טיסות רגילות עוד עשרות פעמים
אני לא רוצה לראות בפנוכו של שדה תעופה שנתיים לפחות

אבל זה נהדר

אני טסתי פעם אחת בכללי בחיים וכל כך באלי עוד.

כשזה פעם ב- זה הרבה יותר מיוחד.

ועוד שהפעם היחידה שהייתי זה היה בחנוכה, אז בכלל עולים לי געגועים.

ואני עדיין ממש רוצה לטוס וזה למרות שחזרתי מחו"ל לפני כמעט חודש.

ואפילו צריך.
אם מרגישים רצון לבכות, אז בוכים.
אחרי זה מרגישים יותר טוב.

אסור לבכות בחנוכה.

אבל רק אם הוא מתעורר לזה לבד מותר.

 

ואני לא אתעורר לזה לבד

וגם אם כן, אני הייתי רוצה לבכות חצי שעה כזה

לא רק מה שיוצא

לי לא בתפילה

זה לא ש'אסור לבכות', זה שעדיף להיות שמח
אף אחד לא יכול לאסור עליך לבכות

רק מה שהעולם הבין

לקח לו זמן, אבל הבין..

 

שאם למשל מקימים מדינה

אז כל אזרח מסכים להגביל את עצמו

ושם לעצמו חוקים

ואז הוא מקבל ככ הרבה דברים מהמדינה שלו

כדוגמת ביטחון חברה וכלכלה ועוד.

 

כי יש לכל אדם חופש. הוא חופשי

אבל הוא מקריב את החופש שלו בשביל לחיות נורמלי

באושר.

 

גם אני.

כדי להגיע לאושר צריך לבכות לפני, אין מה לעשות
וזאת לא עבירה לבכות, זה לא כמו לא לשמור שבת

זה גם לא נשלט

אני אגיד לו שאתה פסקת אחרת

שזה לא אסור

שזה רק המלצה ההלכה הזאת

הוא הרב שלך אחרי הכל.
בהצלחה

(זה אפשרי. מיותר מדי ניסיון. למרות שתמיד יהיו שבירות. אבל אם מנסים לעבוד חזק חזק כל זה שאסור וצריך להיות בשמחה בדרכ מצליחים)

השנה היו בבית אחד או שתיים.

מתוך 6

שמעולם לא היה לי.

ועד שהוא יחזור

למה מתי הוא צריך לחזור?

בשליחות.חוסידד.

כל הכבוד!!

ואי אפשר?

הוא יהיה חייל????
איזה ככככככיףףףף ללךךךך!!!!!!!!!
באלי גם אח חייללל!!!!

אני מקנאאאאאה😭😭😭😭😭

חח ככן❤❤❤❤❤

אף פעם לא הייתי אח.
וגם לא גדול.
אבל אם בא לך...

אז עזבי, אבל תודה!

לאא, אין לי את זה.

ממ נעשה ניסיון

בלעדי|קול גברי של אח גדול|

עוד ניסיון

|תומך|

תודה.

וקראתי על זה היום, והתחברתי פתאום. הלוואי וארגיש את הרגש שעובר עליך על דבר כזה, תדעי שזה לא רגיל שזה ככה בוער בך. (ואני אפילו לא זוכר את היום שזה קרה). ה' ירחם עלי.

זה מדהים איך אפשר לדלג כאן בקלילות אבל הכאב כ"כ עצום
וזה שוב להיות לבד ואין מושג
ו תיאורטית כלום לא השתנה, אבל רק תיאורטית

סתירה פנימית ואיש לא מצליח לשכנע לאחד הצדדים
גם אני לא.
גם לא יודעת מה רוצה בכלל


ואיך שנה שעברה, רק שנה שעברה, ברכתי שעשה ניסים ותהיתי אילו ניסים בימינו והבנתי וסרבתי להבין
ושהחיינו, בטח שהחיינו, על מי בדיוק אני עובדת
אולי החיינו, אבל מה אנו ומה חיינו
וכל זה איננו שווה לי
והלכתי לחדר וישבתי בפינה והיה שם את הדף מהשבוע הקודם
נסיון עלוב לסכם
מכתב
משהו
וכבר אין תעודה ואין למה
וסתם ייאוש כזה של להיות תקועים באמצע שומקום
עולם אכזר
וגם האור נכבה
וכבר כלום לא נשאר לנו, אולי רסיסים
רסיסים וסיפורים
ואם הסיפורים כ"כ גדולים, ומדובר בכזאת ענווה, וברור שיש מעבר
כ"כ הרבה מעבר
ואין לנו איך להגיע לזה, כי לנו כבר אין
אין
אין

( וזה כ"כ דומה לשמחת וככ שונה
הו כמה שזה שונה. ההבדל זועק
אבל דומה מדי. דומה מדי.)
(האפקט זהה)


איך בדיוק לפני שנה ישבתי כאן
עדיין לא מעכלת
וחשבתי על הכל והכל וכלום
ושחור ולבן ותכלת כרוכה סביבו
והרחוב סואן ואמבולנסים וחיים ממשיכים כרגיל
איך אפשר להמשיך כרגיל בכלל
איך אפשר שלא לראות את החושך שירד לעולם
איך אפשר שלא לראות את הכאב בעיני כ"כ הרבה אנשים
אי אפשר.
אז איך?

(אבל אני לא ראויה להקרא. אהיה ראויה?)

כאילו.
מילא אם הייתי אוכלת בלי ריבה. אבל אני אוכלת עם ריבה

ואגב, אני אוהבת שיש ריבה במידה שווה בסופגנייה.
אבל האם לחתוך לאורך ולמרוח ריבה זו כפירה בקונספט המשפריץ והדביק והאהוב כל כך?
ואם לא, במה זה בכלל שונה מסנדביץ'?
שאלה למחשב.

4 ספינג

וקוראסונים

 

ומוצש גם 4 או 3 ספינג

ופיצות

 

השאלה היא איזה מלאך אני

 

מלאך טוב

או מלאך חבלה

מלאך חבלה וודאי שלא, תפקידם להזיק ולהרע, אתה לא עושה את זה.
אז כנראה מלאך טוב 👼

זה השלב שלי שאני צריך להתחיל עם הבאסה שלי?

שכמה מה שאמרת לא נכון..

 

נראלי שזה השלב..

דיברנו על זה כבר
אתה אנושי
מותר לך לטעות, ולהתעצבן, ולכעוס

ועכשיו זה חג של אור! אז בוא נתמקד בזה.
הדלקתם נרות כבר?

ואבא בחול. ברמצוה של איזה רחוק משפחה

אז אני הדלקתי

 

שנה שעברה היה הרבה יותר משמעותי

כי

הרב שטיינמן נפטר

ובירכנו שהחיינו

שתכלס זכינו לחיות

ואחד מגדולי הדור

לא

הוא לא זכה

 

והשנה?

כולי בבלאגנים בעיות בלבולים חרטות התלבטויות (ועבירות)

 

אני אנושי.

יש גם אנושיים מעפנים

שמתמשים בעצם היותם אנושיים כתירוץ

זה אני

אם כן

אני אנושי מעפן

 

מ.ש.ל

לא עליך ולא על שום אחד.
אנושי מעפן?

תקשיב, אם לעכביש של דוד המלך היה תפקיד, אז לך, בחור מגודל שכמוך, אין?

יש לך מטרה חשובה בחיים. אתה אולי לא יודע מה היא, אבל וודאי שבלבולים ומכשולין בדרך אליה רק מראים שאתה בדרך הנכונה!

ואני יודע שאני לא מקיים אותה

אבל זה תהליך.
כרגע קשה לך.
אם היית מגשים את המטרה שלך כבר היית יכול להסתלק בשקט מן העולם

תן אמון בעצמך.
ותן לעצמך זמן.

באמת שכן

וזה מוזר לי כבר

יא אלה

כמה

 

עזבי

זה מורכב

 

סליחה שאני חופר לך

אם לא לי, למי תחפור?

לא יודעת מה להגיד לך.
רק שצריך סבלנות.

אני רק מתחיל

בגלל זה אמרתי שאני עוצר כאן

 

 

לא צריך סבלנות

לא

את זה יש לי

 

צריך כח

צריך מסירות נפש

צריך התמדה

צריך השקעה

 

אין.

למה לאחרים אתה תגיד שזו תקופה קשה, שיהיו קלים עם עצמם, שיאמינו בדרך שלהם ושבסוף דברים יסתדרו, אבל לעצמך קשה לך?

ודאי שאין לך את הכוח.
כשנכשלים הרבה פעמים מאבדים אמון וכוח נפשי להמשיך.
לכן צריך לנוח קצת. לבדוק מה הכיוון. האם אני מאמין בדרך.
וללכת על זה. גם אם לאט לאט.

כי אני יודע לדבר יפה, וככה מחזק אחרים

אבל לעבוד? אין לי כח. לכן אני מדבר מדבר מדבר ונמצא שאני דוגמא אישית מעפנה, דורש ולא מקיים (וגם לא נאה). כן.

לדבר יש לי כישרון

לעבוד אני צריך להתאמץ.

 

אין לי מסירות נפש, השקעה, התמדה וכו

הלוואי והיו.

אבל תאמין לי כשאני אומרת שיהיה טוב.

עתיד

 

זה לא רק רעות שבאות עלי

זה אני שרע

 

אני צריך להשתנות

ואז לשנות

 

 

אני לא צריך שיהיה טוב

אני צריך לשנות את הכל לטוב

ולהתחיל בלשנות את עצמי

 

 

יהיה טוב לא מנחם אוי.

 

אני צריך מסירות נפש. התמדה והשקעה.

אין לי.

אכלתי רבע ו... ולא הלך

על מישו. ועל הרצפה

 

 

 

סהכ היה נחמד רק לראות פול סופגניות. בה זה לא מה שאני מחבבת...

גמלי..

היה מטורףףף!

אני ממש רוצה ללכת לאולפנה הזאתת

למדה שם גם בשנה שעברה אז בטוח אני מכירה אותה.

ומאז לא ראיתי אותה ולא דיברנו..אז אני לא זוכרת מה היא סיפרה ומה לא

אבל מן הסתם לא יקבלו אותי

למרות שממש באלי..

אני לא אחת כזאתי.. סתם ילדה דפוקה

אני לא חושבת שאת דפוקה.

גם אם את חושבת שאת דפוקה, תזכרי שיקח להם הרבה זמן לעלות על זה ובינתיים את בפנים לא מעיפים סתם..

ולכל אני
משתדל שלא לזרוק ססמאות

חשוב.

ומי מחליט מה זה אידיאל אמיתי בכלל?

האידיאלים שלי התאדו להם אי שם באמצע התיכון.

ואם כן, למה צריך אותם בכלל

ולא יודעת.
לא שאלו אותי כשנבראתי, לא אמרו לי מפורשות מה אני אמורה לעשות בעולם הזה, ולכן אני זורמת עם מה שאני חושבת שטוב לי.

יורד דרסטית הרצון לקיום..

זה אחד שמי שאומר אותו יודע מה הוא אומר ולא מסתבך ששואלים אותו על זה

למשל

כששואלים אותי שאלות יפות וטובות על האידיאלים שלי

ואני חושב עשר שניות

ועונה

 

זה לא כי הם לא מספיק חזקים אצלי.

 

שים לב להבדל

סהכ פרקתי שניה משהו

לפחות עלול להיות..

כאילו אני מסכים עם מה שאמרת רק שים לב שאתה מתכוון לזה באמת ולא זורק סיסמאות..

אבל את זה אני באמת חושב
ונאמר אחרי ששכמה אנשים שגעו אותי

 

מה זה אידאל אמיתי?