שרשור חדש
החול יזכורנחל
זה ממש הזוי שיש לי סבא רבא שנרצח.
שכתוב לידו הי"ד.
שנרצח על קידוש ה'. בארץ ישראל.

אז אני חלק מהיום הזה.
אני חלק ממנו.
אני חלק מארץ ישראל.
אתם יודעים מה קרה לי?קול דממה
נאבדו לי המצעים. ולכן לא הולכים לישון ווהו
ומה עודקול דממה
לכן אני אומללה בכאילו אבל לא באמת
ישנים בליאחיתופל
ברור שאפשר לישון בליקול דממהאחרונה
אני עושה את זה כל חיי.
הפעם לא רציתי
יש לי ארבעים ושניים פרקים |מגחך|ריעות.


איך זה בתור תקציר לספר החדש שלי?ריעות.

"זה לא שאפשר לומר שאני מיוחדת. מיוחדת זה לא להיות אחרת, זה להיות חלק. אבל אני שונה. אני אחרת."

קוראים לה רונה. היא בת שמונה עשרה וקצת. אי אפשר לומר שכיתה י"ב הייתה השנה הכי מאתגרת או מיוחדת שלה, אבל היא בחרה לספר דווקא אותה. אולי כי היא עברה בה שינוי, אולי כי היא הכי מתארת את המלחמה שלה. 

רונה נלחמת בהכול. בעצמה, באחרים, בתפיסות עולם. אין בה שקט. אולי דווקא בגלל זה היא כל כך שונה, או מיוחדת, או דומה לכולם. שלא תדאגו, יש לה חברים. חבר. ידיד. אחד, בעצם. אבל מה זה משנה? יש לה הכול.

היא לא מיוחדת, היא שונה. ואולי לא?

זה תקציר מעולה.הנסיך הקטן.
אפשר לקרוא את הספר כשהוא יהיה מוכן?
ואוואחיתופל
ב"ה
למה כולם כשרונים פה
אני אוכל לקרוא אותו?
מעולה.פסידונית


אחלה תקציר!פנים אחרות.אחרונה

יש מצב לקרוא אחר כך את הספר איכשהו?

סגרתיייייי כרטיסססססנחל
וההורים משלמים לי! והו!

יש כסף לרישיון וביזבוזים ואוכל ודירה והכל בנחת
מזל טובבב. כיף לך!שיח סוד
הלוואי עלי...
איך אפשר אבל ככה לסגור בלי לדעת מה יהיה שם בדיוק?
לא הקטע שלי...
והורים נחמדים ישלך
אני צכה לשלם על עצמי... ההורים כבר שילמו על כרטיס לאחשלי כי בדיוק בחשוון יש בר מצווה וזה חתיכת הוצאות... טיסה, אולם וכל מה שכולל, חליפה וכובע...
על רישיון אני יכולה רק לחלום בינתיים.
הורים מדהימים.נחל
ממש.

(למרות שממש קשה לי עם זה והייתי מעדיפה לשלם בעצמי.)

שנה שעברה ההורים שלי שילמו גם, והיה את החתונה של אחי. משהו מטורף.

נסתדר. נשב עלזה. לא נשן ברחובות

מקסימום הולכים לישון ב1414
לאן טסה?נוצת זהב


אמריקוסנחל
יאאיי תהני!נוצת זהב


אהנה בטוח נחל
אחייניות שלי כבר אמרו לי מה הן רוצות שאקנה להן.
שנה שעברה הפצצתי אותן ואותו במלאנים של דברים!
יאא איזה כיף..נוצת זהב

בקרוב אצלי הלוואי אמן

אבל למקסיקו..

 

 

מה איבדת שם?זית שמן ודבש


ספרדים...נוצת זהב

וואי אני חולה עליהם!

על השפה

על הנופים שם

השירים

וואוו

אוהב

ה' ישמור...המקדש השלישי בדרך

לא מקנא...

תשמע להיות ב770 זה מפתהיהדות=דרך חיים

אבל אני מסתפק בהעתק בכפר חב"ד...

הייתי שם, מזעזע לראות מניין בפסוקי דזמרה ב12:00לישועתך קיויתי
וראית את ההכנה המדהימה החשובה לפני?!שיח סוד
איזו הכנה?! מניין בשטיבלך...לישועתך קיויתי
פחחחחנחל
סתם שאלה- כמה עלה לך הכרטיס?מגדלור באפלה
820 דולר. ויש ביותר זוליםנחל
מגיבים לך פה יפה שיח סוד
כשאני סגרתי אז בחנוכה ..איזה התקפה עשו לי!!! אימאלה אני זוכרת את אותו יום... הרסו לי את הכללל.
עם כל הזה שאסור לצאת מהארץ... עשו לי מזה רע בקטע של הרסו מצברוח...
נכון!!!!! אסור לצאת מהארץ!!!!המקדש השלישי בדרך


ל770 מותר.שיח סוד
לא לפתוח פה דיון בבקשה תודה!!!
סורי @נחל אם התגובה שלי גררה את הויכוח המעצבן הזה...
לא יהיה פה וויכוח.נחל
לא נכון... זה בחו"ל.המקדש השלישי בדרך

זה כמו שמישהו שאוהב את מפלי הניאגרה יגיד שלשם מותר לטוס...

זה מה שקורהתפוז סיני
כשכל הדתיים בישיבות ונשארו פה רק ה'מזרוחניקים'...

סתם ח"ו. לא מוציא לעז על אף אחד.

שלא יהיו אי הבנות.
=מזרוחניקים לא דתיים?אחיתופלאחרונה
לא מתייחסים אליהם פשוטנחל
כל אחד ודרכו שלו
שלא יצאו, בעיה שלהם, שיהנו בגיל ובשמחה
לא הם, שמזלזלים בנו ממש, יהרסו לי את היום
יאו היא ממש צנועהההההנחל
החצאית החדשה שקניתי!נחל
מה, נשארת בבית?
אני בדרך... ואת מה?שיח סוד
בבית נחל
מתכוונת לבוא בהמשך? שיח סוד
גמאת נשארת כדי לא לשמוע חפירות?
נחל
נשארתי לשמור על אחיין שלי

ולא אגיע, אלמד למתכונת
בקושי ישלי זמן ללמוד אליהההה
לא התחלתי ללמוד שיח סוד
מקווה שאספיק הכל בצורה מושלמתת בעז"הה
אמןן!!נחל
אני פשוט..בשלישי נוסעת לעל האש בירושלים
ובשני בלילה באלי לראות עם כולם את הטקס בהר הרצל והכל

פוףשמוף
אני גם שני- בערב-שלישי ישלי מלעשותוששיח סוד
ה' יעזור.
טעטע שיושיענחלאחרונה
תתחדשייי שיח סוד
יאיי תודהנחל
את לא מבינה איזה חצאית
זה פשוט להתנמס עד כלות
אז תעלי לסטטוס שיח סוד
נראלך?!?!נחל
כל השומע תיצלנה שתי אזניובן-ציון
דיבר הכתוב בהווה,
שיחות טלפון ארוכות
|צלוי שתי אזניים|
אוזניות.חולות
אל תדרוך לי על הפצעים בן-ציון
רמקולאחיתופלאחרונה
אמא אמרה שבנות לא צריכות לרדוף אחרי בנים, אלא ההפך.פנים אחרות.

אז תעזבי אותו כבר!

פשוט סתםמדענית
כלוםמדענית
הרבה פעמים בחיי נתנו לי ללכת,לא הרבה פעמים נתנו לי להשאר.תמיד חשבתי שהדרך להיות אדם טוב יותר היא לא לטעות,אז טעיתי,כמו כולנו,ואכלתי את עצמי אח"כ,הייתי נשארת במיטה,כי שם לא טועים,כי שם אתה מוגן מהשקר שבחוץ.השקר שנותן לך להשאר,להשאר ולטעות.בלי סוף לטעות.בשקר הזה אתה שותק כי אין לך מה לאמר מולו,לא כי אתה מנסה להכיל את השקט הכל כך מלא הזה.האירוניה שבמצב היא שאתה בורח למיטה כדי לא לטעות בתהייה על קנקנו של השקר,ועצם הבריחה היא חלק מהשקר הפטתי הזה.שקר של חיים שלמים,הצגה שלא נגמרת.וגם ההתחלה שלה אף פעם לא ברור מתי נסגרו השערים לקהל הזורם פנימה וממלא כל חלל ריק באולם הקטן שבעצם כל כך גדול.הצגה שבה גם הבמה,שכל פעם תפקיד ראשי אחר עולה ומשחק הצגת יחיד,גם הבמה הזאת חשוכה לפעמים.לרוב בזמן שהדממה עולה בצעדים מהוססים וחסרי ביטחון,האורות נכבים והיא רק נוכחת.בלי צורך להזכיר את קיומה,אפילו המלמולים הדקים והלא ברורים נעשים בזמן שהאורות נדלקים,ורואים אותה יושבת במלא הדרה.רק שבדיוק בזמן הזה היא צריכה לעזוב.אז היא קמה,קדה קלות,ועוזבת בצעדים כושלים.
המנקות בשניידר רועשות רצח 😧כישוף כושל
בס"ד

טוב שיש את אורית וטל
הן אוהבות אותי וחושבות שאני מוכשרת
ואני יכולה להאמין שזאת דעתן הכנה
כי הן מעולם לא פגשו או שמעו את המוכשרים בחיי
אז ביחס ל אני די עלובה
אבל בשביל אורית וטל אני מושלמת

היום הקראתי לאורית מדברים שכתבתי השבוע
מסתבר שהיו לי די הרבה מאלה
ונזכרנו יחד ברננה
היינו עושות שטויות בלי לדפוק חשבון
לובשות דברים משוגעים הולכות לכל מקום בכאפיה
עושות סרטוני הדרכה מטופשים וראיונות מומצאים עם רחל אימנו ביום פטירתה
עשינו שלט 'זה פח' והדבקנו על פח שלא שמתי לב לקיומו עד כיתה יא
ישבנו ליד הגדר מאחורי החדר מורים
שמענו מוזיקה עשינו צמות ודיברנו על חיים מוות משמעות
תוך בהיה על החוץ בכמיהה כאילו לא יכולנו בכל רגע לצאת דרך השער
מבחינתינו היינו נעולות בכלא אכזר של לימודים
המצאנו שירים כמו יחזקאל פיוטים כמו ציפיה וסתם זיופים על אקורדים כמו שלמה הנגר
היינו סוגרות לאורטל את המחשוף הנדיב שלה (והלא חוקי בעליל) בטישו וסלוטייפ
מתחבקות כאילו אנחנו זוג נשוי
הולכות יד ביד ומתאמות לבוש
בכיתה ט כולם קנו לוקרים ואנחנו לא רצינו
הבאנו ארגז קולה גואש ובריסטולים
צבענו את הארגז במשך ההפסקות וכתבנו עליו שטויות
אחר כך על הקיר הדבקנו מעליו אותיות 'הפינה' וזה היה המקום שלנו
בלי לבקש רשות ממישהו השתלטנו על חלקת כיתה
בכיתה ט גם חוויתי טרואמה די גדולה ורננה הייתה שם בשבילי
הסתתרתי אצלה בבית כי פחדתי להיות אצלי
אני זוכרת פעם שהוציאו אותנו משיעור היסטוריה כי לא הפסקנו לדבר
איך בכיתי לה את הכל והיא הייתה שם בשבילי
בטיולים היינו יושבות יחד כמובן שומעות מוזיקה שרות מדברות אידיאלים ומספרות בפעם השמונים אלף סיפורים שכבר שמענו על איך ההורים שלי הכירו
פחדנו שלא נחזיק מעמד את השירות
ותכננו טיול אחרי שמינית
היינו אמורות ללכת ברגל כל הדרך מקרית שמונה עד ירושלים
לעצור בדרך אצל 'מלאכי שביל' ובאכסניות עלובות
לאכול כלום וחצי
במשך שנים הוספנו שירים לפליליסט שירים שהיה אמור להתנגן בטיול הזה
שיהיה לנו נוסטלגי
למשל 'מחכה' זה היה שיר מהתחנת אוטובוס בדרך חזרה מרננה כשהכנו יחד מצגת ליום השואה שהיה אמור להיות מוקרן בטקס
בסוף כולם אמרו וואו גדול אבל הם התרשמו מהשיר ולא מהמצגת שהייתה די אסון
ובכל זאת מאז רננה ואני תמיד לקחנו את המשימה של לעשות סרטים ומצגות
זה נתן לנו תירוץ ללכת למרתף שלה ולהיות יחד שם במקום באולפנה המדכאת
רננה רוזנברג אהבה פנטזיה ואנחנו כהרגלינו בקודש צחקנו עליה על זה
האמת היא שצחקנו על הכל
זלזול נדף מאיתנו בכמויות אבל הוא היה מהול באהבה שנטלה ממנו את הטעם הרע
אז כתבנו לה ספר פנטזיה מטופש
אני בשקט חשבתי שמאחורי כל הטמטום הוא די מעניין ומוצלח
אבל רננה אמרה שזה בצחוק אז זה בצחוק
אני הייתי איתה מעריצה קטנה בצל שלה
כשחזרתי לערוץ אחרי הפסקה בכיתה יא וגיליתי את נפלאות חדר המחשבים היא התעצבנה
פתאום במקום לבלות את הפסקה בלשבת על כיסא מולה כשהרגלים שלי על שלה ושלה על שלי ולאכול את הסנדוויץ חומוס הנצחי ישבתי בחדר מחשבים על הפורום
אז היא פתחה את כבל מאריך
(נפתלי הדג הוא מהדר גנים? אז למה קוראים לו הד"ג?)
ולפעמים היא הייתה קוראת אותי שם
היא ראתה אותי קומלת
היא ראתה אותי מתחברת לעדי
היא ראתה שזה מתחיל להגמר
ואז כשאמרו לה לקחת צעד אחורה (כי דיכאון זה מדבק כמו כינים😒) היא עשתה את זה והלכה
וחברות של 11 שנה
חברות שהייתה יותר מחברות כי היינו אחיות
נשברה
וכמובן שהסיפור לא נגמר ככה אבל
זאת לא הנקודה
אצל אורית נזכרתי רק בחלק מכל זה
העיקר הוא שנזכרתי בחלקים הטובים
ביכולת להשטתות ולשים פס על העולם
אני רוצה את זה שוב לעצמי
ואני הולכת להשיג את זה
אני ארקוד ברחוב
אני אפרסם שירים אדיוטים
אגיד שהם מטופשים אבל שהם גם שלי ונפלאים בדרכם
אני אתחתן עם בקבוקי קולה
ואני אהיה גם השירה שנקברה מתחת לרצינות הזאת
זה ההסכם
זה מה שיהיה

ואו זה ארוך
אני אעשה משהו שלא עשיתי מזמן
אם מישהו הצליח לקרוא הכל שיגיב שקרא
קראתינפתלי הדג
אני חושב שיצא לי לראות את השירה הזאת עוד כמה פעמים מאז. אמנם פחות, אבל שירה עדיין מכינה כתרים ועוד שטויות וצועקת להנאתה. ואני בעד, לא צריך לוותר על יופי כזה.
קראתי הכל הכלמגדלור באפלה
..ציף
..
תודה לכםכישוף כושל


קראתי הכלמישהי=)
קראתימדענית
ואו ואונחל
קראתי, בהצלחה עוד אפשר לתקן!יהדות=דרך חיים


קראתיקול דממה
שתדעי
היי!מאיר.
א. אני איש ציניקן רוב הדברים שאת כותבת עוברים לידי, זה היה יפה! באמת מרשים.
ב. אני שממש זוכר את התקופה הזו.כלומר לא יותר מדי, רק מה שסיפרת לי מדי פעם ועוד מישהי השלימה קצת.
זו הייתה תקופה יפה, אבל העתיד הרבה יותר וורד.

וזהו, אולי משו חכם או שנון לומר על זה...
'מישהי'כישוף כושל
בס"ד

אני כה מסוקרנת בקשר לזהותה העלומה

תודה מאיר
זה המון כשזה בא ממך
אין לה זהות עלומה ואת יודעת מי זאתמאיר.
אבל לא ברור אם היא רוצה שכולם ידעו

בכל מקרה, הסוף היה משעשע כלומר, טיפחתי זהות של אדם ציניקן וקריר ואז כשאני אומר משהו לא טיפוסי זה מרגש כי זה בא מההוא שלא מחייך
קראתי.הללי~


עצוב באופן מיוחדאחיתופל
קראתי,ימ''ל
אמנם לקח לי כמה שעות לעשות את זה (<ר>) אבל קראתי.

הרבה שאלות. וחידה אחת.
(שאלות שלך?)כישוף כושל


לאימ''לאחרונה
אין טעם (חוץ מהסקרנות שלי, ואין לי חתול להרוג כרגע).
#מה שמפחידמדענית
המוותגלידת לימון
עבר עריכה על ידי *פסיקית בתאריך ג' באייר תשע"ז 23:55

החיים

אלוהים

הימים שעובריםהנסיך הקטן.
...תפוז סיני
מצטרף





(איך עושים את הסימן הזה של- מסכים?)
לחזור על טעיות שלהם.ציף
שנה הבאההללי~

המציאות העכשווית

 

ועוד כמה.

..אני מקליד...
כשאין מקום
הלבד, הריקאביגיל.
ההבנה שכל כולך כלום
מפחיד לפחד...ניסו

ניסיונות...

כשיש כלוםמקום אחר

וכשהכל מתערער.

וגם הלא נודע.

 

הטובאביגיל~!
עבר עריכה על ידי אביגיל~! בתאריך ג' באייר תשע"ז 23:57
הלבד
החיים
האנשים
היא
הוא (?)

שהוא ילך
וגם הוא
אנימדענית
-ההווה
-הלבד
-רעש
-הזמן שזז מהר מידי
-הזמן שלא זז
-הטוב
-ההכרה בעצמך הכל כך לא ידידותי
-הכלום שממלא אותך
-הדממה השורטת
-לטעות
-הבגדים הגדולים שמלבישים עלי
-
שלא יהיה לי מישהוהנסיך הקטן.
שהשיער שלי ילך
הסרטן שלקח לי כבר יותר מדי אנשים
העתיד
שלא יהיה לי מקום
משפחה
אהבהנוצת זהב

לגדול

אחריות

גאולה

חברה

הזדקנות

שיקרה משהו להורים שליפיתה פיתהאחרונה
שירשור מגניב למוצש!סלפי

היי חברים!!

 

מוצש היום!! וזה אומר נדודי שינה, שיטוט באתרים, קריאת כתבות הזויות כמו מה מחזור השינה של העטלף  ו..אפשר גם לעשות מעשה טוב!!
אם אתם גם ככה מסתובבים פה ואתם גברים בני 18-25 אנא מכן תענו לנו חמש דקות על השאלון בנושא סלפי ותנו תגובה שעניתם. צריכות רק 40 בחורים נחמדים!

 

תודה

 

הקשר בין תכונות אישיות ותדירות העלאת תמונות "סלפי"

רציתי לענותפה לקצת
אבל אני לא גבר
תודה! העיקר הכוונה סלפי


עניתי!!חולות
תודה!!סלפי


כנלתפוז סיני
השאלונים האלה מתישים

רק אני יודע שיום יבוא ואצטרך שימלאו בשבילי... אז בטוח שכדאי להיות נחמד למי שצריך...
חחח אם זה היה בקרב נשים היה ביקוש יותר...נוצת זהב


בעיקרון זה היה מופנה גם לנשים..סלפי

אבל בגלל שהן ענו הרבה הרבה יותר מהגברים היקרים אנחנו חייבות לאזן קצת את הפרופורציות של התגובות. 

הלוואי ויענו עוד!

חחחנוצת זהבאחרונה


שירים שכאלההנסיך הקטן.
שמש, שמש באה בימים
יש חלום אחד שלא חולמים
יש מקום אליו גם לא הולכים לבד
אחד אחד

יש רוחות רעות על פני הים ובהרים
עוד רבה הדרך והאנשים
הו, קשים

בוא ונעבור על השנים
בוא ונדלג על הימים
בוא ונכנס למערות קרות
שלא לראות

בוא נביט בשמש, היא יודעת מה קורה
איך אפשר לזרוח כשהים מלא
ים חולה
נעצום עיניים רק ליום שלא נראה
איך גואים המים
איך חכם טועה
הוווו

בוא ונחפש את האבות
בוא ונתעטף באהבות
בוא ונצטרף לשמש העולה
כל כך גדולה

נעצום עיניים רק ליום שלא נראה
איך גואים המים, איך חכם טועה
נצטרף לשמש העולה כל כך גדולה
יש, עוד יש שמיים
יש שלי, שלה
או כולה
🌴.הנסיך הקטן.
זרעי קיץ
נישאים ברוח
מעירים זכרונות, מעוררים ערגונות
זרעי קיץ באים בנחיריים
ורומזים איזה קיץ הולך להיות -

בוקר אחד פתחתי חלון
ותיכף הריח לי דק מן הדק
קיץ מסוג שהיה כאן כבר פעם
אמרתי בא קיץ - קיץ חזק

איך מוצא חן בעיניך להיות
פרח עושה לו כדור לבנבן?
רוח קלה בו תבוא לעת ערב
תפזר את ראשך הלאה הלאה אי אן

היית רוצה להיות גל נשבר
אל חוף ההומה רוחצים רוחצות?
עושה אותי מלך משוח במלח
מוכתר בזרים של אצות

תרצה תהיה סיגריה גנובה
בפי נערים בתשוקה ראשונה
או אז תימצץ תישאף אלי אפר
יאמרו זה הבהוב - הבהוב העונה

זרעי קיץ
נישאים ברוח
מעירים זכרונות, מעוררים ערגונות
זרעי קיץ
באים בנחיריים
ורומזים איזה קיץ הולך להיות -

אז מהו הקיץ שבא להיות
ממה שהריח לי דק מן הדק
גל אהבה שנוסע אלינו
נשבר על כמיהה למרחק

זרעי קיץ
נישאים ברוח
מעירים זכרונות, מעוררים ערגונות
זרעי קיץ באים בנחיריים
ורומזים איזה קיץ
הולך להיות
בוהנסיך הקטן.
קוסם שולף שפן
כמו מלצר שעורך שולחן
אוהב אותך, אוהב אותך
אוהב אותך

כמתאבד שקופץ ממגדל
כמו אסטרונאוט אבוד בחלל
אוהב אותך, אוהב אותך
אוהב אותך

כמו קוסם ששולף שפן
כמו מלצר שעורך שולחן
אוהב אותך,אוהב אותך
אוהב אותך

מאבד את שיווי המשקל
מאבד את עצמי ובכלל
אוהב אותך, אוהב אותך
אוהב אותך

בגללך
לילה לא לילה
איך בגללך
אני למטה, למעלה
איך בגללך
כלום לא הולך
..הנסיך הקטן.
כמו בעבר ולא כמו שדובר
הכל עומד לא זז
עצב גשם אהבה, לא משנים דבר
משהו מת, משהו נגמר
אהבה רחוקה ברכבת תחתית שחוצה בלונדון איזושהי כיכר
לי כותבת- קצת קר עכשיו, מתי אתה בא?

מיליוני אנשים לבד
ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה
שנתחמם, שלא נקפא, שלא נשתגע

זה משתנה אבל לאט, ומשנה כל כך מעט
איפה אני ואיפה את?
את לא כאן את בראש את ברכבת תחתית
ואולי את בכלל לא אמיתית
והמצאתי שקר ושאיכפת לך
מתי אני בא?
אמהנסיך הקטן.
תופס מעליות מפעם לפעם
לשיפור ההרגשה ונגד חוסר טעם
תופס מעליות לשימוש עצמי
ויוצא לטיול מחוץ ליום יומי
אני הפי כל כך כשהיא עולה
שלא אכפת לי אם היא נתקעת
אני נבהל מכאלה שיורדות למקומות שלא רציתי לדעת
תופס מעליות לגבהים שונים
תייר מזדמן למקומות משונים
תופס מעליות מן הסוג האפל
כל פעם אחרי שאני נופל
אני הפי כל כך כשהיא עולה
שלא אכפת לי אם היא נתקעת
אני נבהל מכאלה שיורדות למקומות שלא רציתי לדעת
תופס מעליות מפעם לפעם
לשיפור ההרגשה ונגד חוסר טעם
תופס מעליות שעולות למעלה
למעלה ממני - ממני והלאה
..הנסיך הקטן.
הוא אוהב אותה והיא אותו
זה נחמד, זה נחמד, זה נחמד
אבל האמת היא שהוא פוחד, והיא גם כן
להיות לבד

אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה
אם אין פה פרחים וכינורות דביקים שמנגנים

זה לא רומן זאת סתם בדידות
אל תהיי מודאגת
זה לא עובד, זה לא פשוט
מן הסתם

מהכאב הזה לא נמות
אך גם לא נחיה בשקט
זה לא רומן, זאת סתם

הוא אוהב אותה והיא אותו
זה נחמד
זה נחמד
זה נחמד
האמיני יום יבואהנסיך הקטן.
לך לישון דינוזאור פיצפון
דינוזאור קטן רק חצי טון
הגיע הזמן לישון כי כבר מאוחר
מחר נלך לטפס על ההר

הירח כבר הדליק את הכוכבים בשמיים
לך לישון דינוזאור עצום את העיניים
נשיקה קטנה במצח ועוד אחת בזנב
אפילו דינוזאור מוכרח לישון עכשיו

חלומות פז דינוזאור יקר
ותדליק את הר הגעש כי הלילה קצת קר
עוד נשיקה במצח ובזנב
לך לישון דינוזאור, לך לישון עכשיו


@פיתה פיתה סתם כי נזכרתי שיש לך אחד כזה
יאוופיתה פיתהאחרונה
לילה.הנסיך הקטן.
ואני רציתי לראות אותך היום
ואני רציתי לנסוע באדום
יש לי תמיד חולשה למן דברים
כאלה, מסוכנים
זה כבר כמה שנים,
אך מה יגידו השכנים

ואני ראיתי אותך רוקדת בחלום
ואני בכיתי כשהתעוררתי לאור יום
יש לי תמיד חולשה למן דברים
כאלה, מסוכנים.
את מכירה אותי, זה פחד אמיתי
וזה ככה כבר שנים
תשוקה בוערת מבפנים
אך מה יגידו השכנים
אני אוהבת את השירים שליהנסיך הקטן.
זה בסדר לבכות וזה בסדר להתגעגע
ויהיה בסדר, נכון
אבל ליונתן ומאיה אין אבא
וליהונתן ויהודית אין בן
ולאניעם אין בעל (יש כי היא התחתנה שוב אבל)
ולחן כמעט ולא היה אח
ולאבא חמישה בני דודים כבר הלכו
ואיך שסבא בוכה כל פעם שרק מזכירים את השמות שלהם

לא, זה לא בסדר
אז נשמע שירים ונבכה
כאילו שזה ישנה משהו
פרק אפיתה פיתה

הרב בר שאול

יש שני סוגי אנשים.

אנשי החוץ- אדם שמרוכז בסביבתו ואינו מרוכז בעולמו הפנימי. לא ודע לעצמו ולא מברר שאלות לעומק.

איש החוץ רחוק מתשובה בגלל שהוא לא קרוב לנפשו ולא מרגיש את נפילותיו המוסריות.

 

איש הפנים - אדם המודע לעצמו. לאישיות שלו, למיוחדות שלו.מברר את שאלות חייו לעומק. הוא קשור לעולם בחוץ, מרגיש את סביבתו.

קרוב לתשובה, מרגיש את נפילותיו המוסריות ויכול לתקנן.

 

ויקטור פרנקל

כל אדם צריך לברר לעצמו את מטרת חייו, ייעודם ומשמעותם (אגדם מחפש משמעות...)

כמה שמשמעות החיים תהיה יותר ברורה לאדם, כך יהיה לו גם יותר כוח רצון לחיים עצמם ויכולת להתמודד עם האתגרים שניתנים לו.

 

הרב צייטלין

#הנשמה האלוהית מצויה אצל האדם, גורמת לו להרגיש חרטה ורצון לתיקון.

הנשמה היא המקור להרהורי תשובה.

#יש אנשים שמנסים להשתיק את הקול הפנימי ומנסים לשקוע בחומריות. אבל הקול הפנימי ממשיך לגרום להם לרגשות חרטה.

#כל אדם מרגיש צימאון, געגוע. זה לא נותן מנוח.

במבט שיטחי אדם יכול להתייחס לרצון הזה בצורה חומרית בלבד, אבל אחרי שהוא משיג את הוחסר הצימאון רק ממשיך.

הצימאון הוא לדברים רוחניים.

 

מהר"ל

#האדם צריך לעבוד כדילהוציא את אישיותו מהכח אל הפועל ויהיה ראוי לשם אדם.

שאר הנבראים-הם שלמים. כבר קיים בהם הפועל:

במלאכים- שלמות רוחנית

בנבראים גשמיים (חיות ושכאלה)- שלמות חומרית.

#שמו של אדם מרמז על תכונתנו המיוחדת. כמו אדמה המוציאה מהכח אל הפועל את הגידולים שצומחים בה (אני חושבת שאקרא לבן שלי אדם. הכי קרוב לאדמה).

שמה של הבהמה מרמז על אופיה- בה-מה. כל מה שיכול להיות בה כבר בה. אין לה אפשרות להתקדם.

#אדם שנפטר, אבל לא סיים להוציא את רוחניתו מהכח אל הפועל יכול לזכות לשכר- גן עדן, כאילו סיים הוציא את כוחו מכח אל הפועל. זאת בתנאי שמגמתו חיובית.

כל זמן שאדם בעולם הזה, הוא קשור לעולם החומר, ואינו יכול להגיע לשלמותו הרוחנית.

רק אחרי שנפרד מהחומר ונפטר יכול להגיע לשלמות רוחנית.

#כיון שנשמתו של אדם היא רוחנית אך קיימת בעולם גשמי, זה חיסרון. כל הבאסה.

הדרך למילוי החיסרון הוא על ידי תורה ומצוות.

 

הרש"ר הירש

#האדם הראשון לא התקלל קללה מהותית, הוא רק קיבלת פעילותשונה. עולם הזה במקום גן עדן.

בעצם-גם היום אדם יכול להגיע למילוי והשלמת יעודו. החטא הראשוון לא מונע זאת.

גם היום נברא כל אדם בטהרה, כמו אדם הראשון (היי למדתי ר"ת חדשים מואהאהאה)

הנצרות לאולם זאת סוברת שלאחר החטא הראשון, החטא מוטבע באדם ואדם חייב לחטוא. הרש"ר הירש אומר שזאת טעות לחשוב כך.

על פי תורת ישראל אדם יכול בחייו לקדש את החומר. להגיע לטהרה וקדושה ולהפוך את העולם הזה לגן עדן, ע"י מציאת האיזון הנכון בין הגשמיות לרוחניות, בין אדם לאדמה.

#בכל דור יכול אדם מישראל להגיע אל פסגת הרוח

(תחנה הבאה, הר האושר)

 

רמב"ם

כל דבר שנוצר ע"י אדם-מטרתו ברורה או ניתנת לבירור (פלאפון-לדבר, מגנום-לזלול, חולצות דרייפיט - להשוויץ)

לעומת זאת ישנם הרבה יצורים שמטרתם אינם ברורה לנו.

כל דבר שנברא ע"י הקב"ה נועדו לתועלת האדם ולשימושו. חלקם באופן ישיר (פרה - לאכול, תרנגול- להעיר אותנו) וחלק בעקיפין (מקק - ?????????)

לכל יצור בטבע יש תכונה ייחודית (דבורה- לעקוץ [סתם, דבש], עכביש - קורים) ולאדם תכונות רבות ומגוונות.

תכונתו המרכזית והמשעותית של האדם היא לברר בשכלו את האמת. כחלק מפיתוח הצד השכלי אדם צריך להיזהר לא לשקוע בחומריות מכיון שהיא מרחיקה אותו מללכת בדרך שכלו.

תכלית העולם וייעוד האדם- להיות חכם וטוב (רציתי להיות טוב)

אדם חכם- מברר בשכלו מה ראוי לעשות בעולם, לאיזו מטרה עליו לשאוף.

אדם טוב - עושה בפועל מה שראוי.

 

רמח"ל, מסל"ש

פרק א

#יסוד החיים הוא ע"י זה שמברר תחילה האדם לעצמו את תפקידו ןייעודו בעולם.

#חז"ל הורו לנו שייעודו של אדם הוא להתענג על זיו ה' ולקבל שכר רוחני בעולם הבא

#כדי להגיע אל השכר הטוב בעולם הבא צריך אדם לעמול ולקיים מצוות ה' בעולם הזה.

#רק הדביקות בה' היא הטוב האמיתי. נותנת לאדם הנאה אמיתית.

#בעולם הזה נמצא האדם במלחמה תמידית, מכיון שצריך להתגבר על התאוות החומריות ולעמוד בנסיונות.

פרק י"ט

#אדם שמקיים מצוות בעולם הזה כדי לקבל שכר בעולם הבא - זה לא רע, אך אין זו כוונה ראויה לשמה.

המצב הרצוי הוא שאדם עושה את כל מעשיוכדי להרבות את הטוב ואת כבוד ה' בעולם.

החסידות השלמה היא שאדם חושב על טובת כלל האומה ולא רק על טובת עצמו.

"לפחכך נברא האדם יחידי בשביל שיאמר בשבילי נברא העולם". יש חשיבותלכל אדם באשר הוא. לכל אדם יש חשיבות בהבאת גאולה לעולם.

 

הרב דסלר, קונטרס החסד

#הקב"ה נתן לאדם שני כוחות מרכזיים-

כוח הנתינה

וכוח הנטילה

 

כח הנתינה-

יכולת האדם לתת בלי לבקש תמורה.

כח הנטילה-

תאוות האדם לרכוש לעמו נכסים.

בכלל- מנהיגים ועמים.

בפרט- גניבה, רמח.

 

שני כוחות אלה, הם השורשי כל פעולות האדם. תמיד צריך לבחור באחד מהם.

לעיתים פועל אדם מתוך רצון לתת ולעיתים מתוך רצון לקבל.

בכל אדם יש ניצוץ מכוח הנתינה והוא נותן לאדם את הקשר עם משפחתו, את הכוח לפעול בצורה חיובית בעולם.

אם לא מפתחים כוח זה האדם יתן רק לסביבתו הקרובה.

תכלס - אדם קרוב לחברו כמה שהוא נותן לו.

 אדם שנתת לו - אתה מחובר אליו.

 

 עולם חסד יבנה

#הקב"ה ברא את העולם כדי לעשות עימנו חסד.

הקב"ה משפיע עלינו חסד בכל רגע ורגע מחדש.

 

אדם אגואיסט השקוע בנטילה יהיה אטום מבחינה רוחנית, לא יוכל להכיר בחסד ה'.

כשיראה חסד- יגיד שזה מעשה חומרני ואינטרסנטי מכיון שחסד אינו בעולם מושגיו.

כדי שאדם יראה חסד הוא צריך להיות  הוא עצמו בעל חסד

תכלית העולם- פיתוח כוח הנתינה

וזו המשמעות השלישית של  עוולם חסד יבנה- על ידי החסד שלנו אנו נותנים מקום לחסדו של הקב"ה לחול העולם

 

הרב קוק-

"בכל דרכיך דעהו: בכל דרך ובכל דבר שאתה עושה תהיה מחובר לקב"ה.

כאשר אדם ממוקד ומרוכז בפעולה שלפניו הוא עושה אותה באופן הכי שלם וראוי. אדם יכול להגיע לזה מתוך הבנה שהחיבור לו אל הקב"ה קיים דווקא דרך פעולה זו ולא במקום אחר

יש עוד מלא זמן עד מחשבתייראה..


מחר מתכונתפיתה פיתה


למה ככ מוקדם?ייראה..


אין זמן אחרפיתה פיתה

גם רוצים שתי מתכונות

והלו"ז עמוס כי לא ניגשים לחורף באולפנית הייחודית שלנו

למה צריך 2 במחשבת.ייראה..


את מהממת. נהניתי לקרא! בא לי שתתייגי אותי להבא. טוב?נפש חיה.
סגורפיתה פיתהאחרונה
נמחק לי חצי סיכוםפיתה פיתה

תתמודדו

 

טוב אין לי כוח נדגל לה'

בהצלחה..ייראה..

ואני מכיר את התופעה של לא לעשות חורף..

פרק הפיתה פיתה

האדם שיוצר מתוך עומק רוחני - אינו מושפע מתוךהשפעות חיצוניטות

\אדם שיש לו נשמה של יוצר אינו יככוחל להסתפק בלימוד רגיל.

 

הגאולה תמיד מתקדמת

אחד מסימני הגאולה זה הקמת בצלאל. משל הילדה והבובה.

 

אמנות ה פתח לפרנסה ויכולת לפתח את הכשרון.

 

האמנות מיועדת כדי לבטא את הרגשות הרוחניים באדםהספרות ראויה לתאר את כל העוצמה באהבה בין איש לאשתו אך עליה  להיזהר מהצד החומרי.

 

הרב ויינברג

הדת היא חלק מהחיים לכן אין סתירה בין אמונה לבין החיים.

 

אני קצת משקרת אבל סיימתי

שלום ולהתראותדי"מ


ערב יום הזיכרוןשה אובד.

ישבתי עם משפחה ששכלה את בנה שהיה לוחם, דיברתי עם אביו ואימו, ולא יכולתי שלא לבכות. זה היה כל כך מצער להיכנס לבית שכולו אנדרטה אחת גדולה, פינת הנצחה. כל פינה- תמונה של הבן. ליד כל תמונה- נר נשמה דולק. הבית כולו חשוך, אפוף בעצב ובשכול. אי אפשר היה להתעלם משק הדמעות שרוכן לו מתחת עיניהם החשוכות של אביו ואימו של הנופל. נראה שגם אם אספר שם בדיחה, כולם יבכו ממנה. יצאתי מהם, אחרי שיחה של שעה, עם כל כך הרבה מסקנות, עם כל כך הרבה צער. למרות שזה אייננו בן משפחתי, ולמרות שזה לא בן שכונתי. הרגשתי את הכאב כל כך קרוב, שלא יכולתי להתעלם ממני. כל יום מאז אותה פגישה חשוכה, נפגשתי איתם. לא, לא נפגשתי איתם במציאות. נפגשתי איתם בזיכרון, במחשבה, בדמיון. כל רגע הם ישבו אצלי בלב, כל רגע הדמעות שלהם נשפחו לי על הלחיים. כמה חשבתי עליהם, על ההורים שבנם כבר לו מגיע הביתה לסעודת שישי, שבנם כבר לו נכנס מסריח אחרי שבוע של פעולה בשטח, מביא נשיקה רטובה ומלוכלכת לאימו וחיבוק גברי לאביו. כל כך רחמתי על האימא שכבר לא תכבס את הבגדים לבנה, ועל האבא שלא יקפיץ את בנו, אהובו, לבסיס. כל יום, חשבתי על מה האבא ואימא האלה עושים עכשיו, מה הם מרגישים עכשיו ומה עובר להם בראש.

והנה, הגיע היום הזה, היום הכל כך עצוב הזה. שבו לא רק משפחה אחת בכה על בנם שאבד. 23,544 אבות ואימהות, אחים ואחיות ויותר מכל היתומים והאלמנות, מתייחדים עם גיבור משפחתם שנהרג במלחמה. גיבור משפחתם שנהרג בדמי ימיו כדי להגן על עמו ועל ארצו. 

רק לנסות לדמיין יתומים, ילדים קטנים, בני שבע או שמונה שאימם מושיבה אותם על ברכה ומסבירה להם בדמעות לאיפה אבא הלך. למה הוא גיבור ולמה אבא שלנו לא יחזור יותר. לעולם

קול עמום נשמע*בננית*
כל כך רועש שצריך להתאמץ כדי לשמוע
ופתאום משהו חודר לחומה והקול הולך ומתגבר
ואתה מרגיש את הרגעים הקריטיים שצריך לתפוס, רגע לפני שנבנית לה חומה חדשה
אני כמעט לא מדברת את. בעיקר על. וזה מכסה וזה דוקר ובעיקר נמאס.

זו תקופה כ"כ מבלבלת.
ולפעמים אני חושבת שאולי אנחנו קצת מסוממים מסוג אחר. אנחנו מצליחים להדחיק ולחיות שגרה עם שכחה מהכאב. כאב של היעדר אור אלוקי, היעדר חיים. (וברגע שחווים את הכאב מצליחים להמיר אותו לתנועה, לשמחה, לאתגר.)
ואז הסם נגמר, הלילה מכניס לשקט שלו, ואדם קולט את הצליל שכוסה בשכבות של רעש והסתרה. פתאום מתחדדת בו ההכרה כמה חוסר וכמה כאב סובב אותו. וקשה לעכל הכל
הכלום וההבל הופכים את העולם לשטוח, בדיוק באותה צורה שפועלים חומרים על הגוף

והלוואי שאני אצליח להזיז משהו באנשים.
הלוואי שאני ארגיש כמה אני שווה. כמה יש לי לתת
בינתיים אני סתם מרגישה קטנה ומפוחדת.
...*בננית*אחרונה
בא לי לצאת לשבוע. לדבר על מה שבפנים
(למה כל הזמן אני מדברת וחושבת על זה? אולי כי זה אמיתי.)
כמה בודד לי.
אחרי כל דבר כזה אני מרגישה יותר בודדה
הם פשוט לא מבינים את השפה שלי
ואני לא מצליחה להבין מה כ"כ שונה בה

אני לא מעזה לחשוב שיש לי פנימיות משמעותית, שאני מסוגלת להעניק ממנה. היא קבורה כ"כ עמוק בפנים. בא לי לבכות שעות.
עדיין אין לי איפה להיות שבתהנסיך הקטן.
(מה שמבהיר לי כל פעם מחגש עד כמה מלאי החברות שלי קטן עד לא קיים)
ככ מזדהטיפה של אור
מוזמנת אלינו 😁
למה לא ראיתי את זה לפני שבתהנסיך הקטן.
יכול להיות אפילו שבאמת הייתי באה. ירושלים וזה
אבל היה נסבל בסוף. איך היה לך?
פעם הבאה תני צלצול*בננית*
באמת. כיף פה
הלוואי והיה לי את האומץ להתקשרהנסיך הקטן.
(ותודה)
אל תתביישי. זה ממש ברצינות*בננית*אחרונה
במלחמות של צדק,גם ילדים מתיםמדענית
אנשים תודו ל-ה' שאתם בריאיםםשים לב לנשמה
וואו איזה שבת היתה
וזה נראלי פשוט אני ששמה את המחסום הזה
הכל בראש