.....
......
עד שתצטרכי לבחור מדרשה ..."
להתייאש ?
הכל מאת ה'
אף לא להתייאש!!
אבל, מאיזו בחינה להגדיר את עצמך?

אם את צריכה עוד משו באישי-בכיף!
דווקא כשאת לא מוגדרת את יכולה לאפשר לעצמך חנסות..להכיר דברים חדשים
גם כשאת מוגדרת זה אפשרי
אבל כשאת לא-זה יכול לגרום לך לבחור את הדרך שאת רוצה ולא שההגדרה שהדביקו לך רוצה
עו-עושה שלום במרומיו
קמנו ונתעודד
תולעת השנירק אם אני אמצא אחד כזה.
בינתיים כל הרמזים מצביעים לכיוון רווקות ניצחית.
ההפסד כולו שלכם וכו'.
אז לא. אני לא אצטרך לחיות עם אף אחד.
בס"ד
אני מוכן לנדב לך מ-ל-א בלעכסים!
(לגבי הצעות מוצלחות יותר, ובכן, זה מסובך..)
בס"ד
(ומסתמא מתישהו זה יקרה, בעתו ובזמנו) עוד תימצא הנשמה הטובה שתפנה אתכם לכאן..
קשה לי להאמין ששיש לו מקום מיותר לבסיס נתונים ענק ככ..קמנו ונתעודד
קמנו ונתעודדאחרונהוְלָכֵן אָמְרוּ רַזַ"ל כִּי הַשְּׂמֵחִים בְּיִסּוּרִים, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וְאוֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ", כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא מֵאַהֲבָתוֹ קִרְבַת ה' יוֹתֵר מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, כְּדִכְתִיב: "כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים" וגו'. וְקִרְבַת ה' הִיא בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּמַעֲלָה לְאֵין קֵץ בְּעָלְמָא דְּאִתְכַּסְיָא, כִּי שָׁם חֶבְיוֹן עֻזּוֹ וְיוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן" (תניא כו)
בימי מחלתו, כשהכאבים גברו במיוחד, היה הרב פרומן שר לעצמו "חביבי חיבבני ביסורים חביבים. תודה תודה תודה."
ובאמת, בכאב המאפס יש משהו מן הנצח. יש בו איזו ודאות אלוהית, קרבה שנובעת מההקטנה שלך לנקודות פועמות, ריקות-כמעט מתוכן שהוא לא הן עצמן, מוגבלות לארבע קירות של גוף ובשר. פתאום אתה אנושי, אתה רק אנושי ולא שום דבר אחר. הריכוז לא קיים ואתו מתפוגגת כל אשליה של שחרור מכבלי הגוף, של חירות מהעובדה הפשוטה שיסודך מעפר, שאתה חרס הנשבר. בכאב כזה יש התגלות, התגלות של עלמא דאתכסיא, שאין בה רציונל או הבנה או הגיון כלשהו, היא פשוט שם. גם מילים אין בה.
אני כותב על עצמי וחושב על השואה, כותב על השואה וחושב על עצמי. אני חושב ומרגיש את הכאבים המתפרצים מהבטן, שהופכים את העולם פתאום ומזכירים לנו כמה שאנחנו רק בני אדם ובסופו של דבר, כמה שחייב להיות אלהים בעולם הזה. כמה שהוא נמצא כאן ממש, ברגע הכואב הזה, אתכסיא.
ברור שההשוואה בין הבטן הכואבת שלי לסרטן של הרב פרומן לשואה היא אינפנטילית, אולי זה חלק מהעניין. אין כאן מדידה של הכאב, חישוב של ההשלכות שלו. אין כאן שמץ סליחה, רציונליזציה או מסקנה מהכאב. יש אך ורק חוויה הווית: כואבת-לי-הבטן, כואב-לי-הלב, כואבת-לי-האמונה, כואב-לי-האמון. מפגש פנים אל פנים עם כאב, שיתוק ופתאום הכרה בנוכחות הבלתי נמנעת שמחוץ לגבול הבלתי נמנע – ייסורים של אהבה.
רק--
שפעם רציתי סמארטפון.
אמא שאלה:
למה?
עניתי:
כי כל העדכונים בוואצאפ.
אמא:
אז שישלחו אלי.
ואז הבנתי שאני לא באמת צריך וואצאפ.
בסוף נהיה כמו חו"ל
שיח סוד
לא קשור אלי באופן אישי.
אני גם לא חסיד של הרב אבינר.
|מגחך| לא מספיק כל השנה מתעסקים בזה עושים לזה גם יום מיוחד עם צפירה ובלאגן.
חלאס קדחתם.
ובשאר הזמן קמים. למה עם שלם מדבר על זה בלי הפסקה. זה נורא והכל אבל בוא נמשיך!
נראה לי שאמירה כזאת-
אם היא באה לקנטר- אין טען לענות
אם היא באמת מתוך מקום שרוצה לברר למה מייחדים ליום הזה טקסים שלמים וכד'
זה שאלה במקומה.
למה התכוונת?
אפשר לעשות יום אחד, יכול להיות אפילו צום, שבו אנחנו כואבים את הדבר הנורא שקרה
לעם שלנו. אבל יש הרגשה שנשארנו בפולין. כאילו חלאס, עלינו לארץ הקמנו מדינה, בוא נמשיך!
למה לפחות פעם בחודש אני שומע הרצאה שלמה על השואה?
נרצח
וקהילות שלימות נמחקו
ועולם התורה חווה טלטלה נוראית.
זה מהתד התורני.
בצד הלאומי- השואה הייתה מה שהביא לתקומת המדינה
וכדברי הרצי"ה שהיא הייתה ניתוח הכרחי לזירוז תהליך הגאולה [משהו כזה]
וצריך לזכור ולדעת שזה אבן חשובה וכואבת בדרך לתקומת ישראל בארצו. לזהות היהודית. ותזכורת כואבת לייעוד שלנו.
["כשהיהודי לא עושה קידוש- הגוי עושה לו הבדלה"...]
נכון.
עלינו- הקמנו- אבל מה היה הזרז שבזכותו או לפחות ברובו הפך את גורם העלייה לארץ לדבר משמעותי?
ועוד. החתימה שלך היא ציטוט של דב גרונר.-דב פעל בין הייתר לסייע לניצולי השואה.
שהיו כאלה שישר מאוניית ההעפלה ובלי שידעו כלום כבר לחמו בגבורה והיו מי שמסרו נפשם ונהרגו כחיילים אלמונים/ נצר אחרון למשפחתם.
דב גרונר – ויקיפדיה.
"רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל."
אבל עצם זה שיש אנשים שאומרים דברים כאלה זה מראה כמה קמנו אחרי השואה.
כי אם אצל הדתיים היותר יראי שמיים ב"ה יש ילדים שמדברים כך מה יגידו אזובי הקיר?
אני במינוס בבנק השינה
בס"ד
מה כמעט בלתפוס גלים ביד?













ההוא גבראפתאום נזכרתי בסיפור ידוע שעבר שינוי מצחיק בעלון של שלום בנייך
לפני מלנתלפים שנה, שני סינים המציאו משחק מגניב עם כדור, רק הייתה בעיה אחת, הם לא הצליחו להסכים על שם למשחק.
הלכו להכרעה אצל המלך, ואמרו לו שכל אחד מתעקש לקרוא למשחק על שמו.
שאל מלך את הראשון - "איך קוראים לך?"
-"פינג" ענה לו הסיני.
-"ולך?" פנה המלך אל השני
-"פונג"! השיב הסיני השני
-"אם כן" פנה המלך אל השניים ואמר להם: "מה דעתכם על על 'טניס שולחן'???"
זה דמקה!
מ'פתום טניס.
הרסת את כל הסיפור



עמירםהכינוי הזה נפוץ מאוד בישיבה שלי. כל האלה שהולכים לשבו"ש בהר המור יורדים על השלומבונים וכו'.
לא ידעתי שאתם שלומבונים![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
אני מתלבט אם לקוות שהרסתי לך סטיגמות או שאולי לקוות שלא הסתכלת עליי מתוכן....
מוזמן לדבר על זה באישי..
שכשאנחנו מנסים להיות הכי או הכול, רוב הסיכויים שלא נצליח. להוריד הילוך לא אומר להיכנע. ההפך.
@מדעניתתתתת
מה שלומך?
-יש מיגו
-אין מיגו
-יש מיגו
-אין מיגו
מי בא?
לבכות או לצחוק?
אני לבד או עם חבר?
שאלה, מה עדיף
מתמטיקה או משנה?
להפיל פסנתר או לפסנתר פיל?
לחיות או לחדול?
)לישון או לישון?
אין ברירה, לישון!
ומה איתך? לישון או לא לישון?
אני הולך לישון.
שאלה אחרונה להיום בעז"ה
להתחתן צעיר או מבוגר?
יש לך לילה שלם לחשוב.
ליל"ט
בא פינגפונג?
נוצת זהבאחרונה

ההוא גבראאל נא תטריד ניקים לא קשורים בהטרדות תיוג, @ההוא גברא.
תלמדי קצת ב"מ וב"ב. ואז תדברי.
קוראים לזה הודאת בע"ד.

אמרתי מציאות עתידית
כדאי לך להזהר יש לי עורך דין טוב....
מתנגד לההוא גברא, בקיצור- כל המעלות
עכשיו אפשר להיכנס לרשימה?
טס לערבית
אתה עלול לסבול הטרדות תיוג...