ואו.
חסד.
אמממממממממממממממממנפש חיה.
ישלי שאלה, סקר, איך שתקראו לזה.נחל
אתם אנשים נשואים עם משפחה ב"ה לא קטנה.
נניח, שלשה ילדים.
אתם עובדים במשטרה. זו המשכורת שלכם.
פינוי עמונה.
אתם צריכים להיות בין אלו שמפנים.
סירוב פקודה אומר שאתם מוותרים על הפרנסה שלכם (שוב, אתם לא לבד, רווקים, אחריות של משפחה שלכם להאכיל).
מה הייתם עושים?
נניח, שלשה ילדים.
אתם עובדים במשטרה. זו המשכורת שלכם.
פינוי עמונה.
אתם צריכים להיות בין אלו שמפנים.
סירוב פקודה אומר שאתם מוותרים על הפרנסה שלכם (שוב, אתם לא לבד, רווקים, אחריות של משפחה שלכם להאכיל).
מה הייתם עושים?
סבבה. באותה מידה גם יש את אלה שלא מסרבים בכלל.פוסעת
כל אחד ודעתו.
אני הייתי מסרבת.
היוםפוסעת
לסוע לעלי לקחת את המשקפיים. סוף סוף. וגם העדשות.
לחזור לירושלים.
לפגוש את אחי הקטן ולסוע איתו לקנות:
ציציות ואולי כיפה שתים
בגדים בשבילי. היא לא הבינה נכון מה לארוז לי לצערי, ועכשיו יש לי חצי בגדי שבת וחצי יום חול. אבל היו לה כוונות טובות והיא הצילה אותי.
וגם היא שכחה להכניס לי מתמטיקה אז אין שיעור פרטי..
מברשת שיניים
מברשת שיער
שמפו וסבון
מתנה גדולה לה ולה. זה אומר שאצטרך לבקר מתישו להביא לה.
המ. זהו נראלי.
לחזור לירושלים.
לפגוש את אחי הקטן ולסוע איתו לקנות:
ציציות ואולי כיפה שתים
בגדים בשבילי. היא לא הבינה נכון מה לארוז לי לצערי, ועכשיו יש לי חצי בגדי שבת וחצי יום חול. אבל היו לה כוונות טובות והיא הצילה אותי.
וגם היא שכחה להכניס לי מתמטיקה אז אין שיעור פרטי..
מברשת שיניים
מברשת שיער
שמפו וסבון
מתנה גדולה לה ולה. זה אומר שאצטרך לבקר מתישו להביא לה.
המ. זהו נראלי.
משקפיים- יש.פוסעת
כיפות וציציות אין לי מושג איך קונים, נאלתר:E
חחחחחחחחח זה לא קשה 
הכי כיף לקנות ציציותיהדות=דרך חיים
עם כי זה כלול בהוצאה ממונית מרובה 
משכן התכלת...נגרינסקי
בדרך כלל אני קונה בסניף בבר אילן...
תודה.. בסוף קניתי באיזו חנות ליד המרכזיתפוסעת
הרגשתי נשות הכותל קצת אבל שיהיה..
ואם הייתי מתרחקת כבר הייתי קונה אצל דוד שלי..
ואם הייתי מתרחקת כבר הייתי קונה אצל דוד שלי..
מסתבר שהציציות ענקיות עליו
פוסעתאחרונה
ניסוינגרינסקי
ניסוינגרינסקי
ניסוי
ניסוינגרינסקי
א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת
ניסוינגרינסקי
ניסוי
עוד אחד...נגרינסקי
ניסוי
וזה...נגרינסקי
ניסוי
ושוב...נגרינסקי
<span lang="HE" style="font-size:12.0pt;line-height:115%;font-family:"Guttman Rashi"">א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת...<span style="color:red"></span></span>
זה אפילו לא ניתן להיות מוגדר כניסויאחיתופלאחרונה
ניסויאחיתופל
כושל
..אחיתופל
@עוגי פלצת אשמחלחוות דעתך בעניין
ניסויעוגי פלצת
יש בכך מן המורכבות הסוציאל אקונומיסטית
..אחיתופל
..אחיתופל
עבר עריכה על ידי אחיתופל בתאריך ט' בשבט תשע"ז 18:41
כושל..אחיתופל
לא הכל מן אללהנחל
אולי צריך להיות בלי טלפון שבוע
ובלי ערוץ שבועיים
ובואו נישן יומיים
ונהיה אחרי הפרויקט באזרחות
ואחרי המבחן במתמטיקוס
ואז נתעורר לפסטי
או לחתונה שלי
נראלי אני אתחתן עם עצמי וחלאס
ויא התוועדות
והופ מועדון
בא נאהב עד אין קץ וזהו
ובלי ערוץ שבועיים
ובואו נישן יומיים
ונהיה אחרי הפרויקט באזרחות
ואחרי המבחן במתמטיקוס
ואז נתעורר לפסטי
או לחתונה שלי
נראלי אני אתחתן עם עצמי וחלאס
ויא התוועדות
והופ מועדון
בא נאהב עד אין קץ וזהו
לדבר זה מתיש.מקום אחר
שתדעו.
לשתוק לפעמים מתיש יותר.הללי~
שתדעו.
לשתוק למרות שיש לך מלא מה להגיד זה מתיש😢~שירוש~
מה שהיא אמרה .טיפה של אור
זה פחות מתיש. יותר מאכזב ,מעצבן .
אבל לפעמים אתה לא יודע מה לומרגעגוע..אחרונה
בחיאאת תסתמו.מדענית
תסתמו כל האלה שאומרים דברים על עמונהניגונא
ולא היו שם.
ושופטים
ושופטים
תקשיבי... לא שופטיםטיפה של אור
לא היינו שם - אנחנו מחפשים תשובחת , רוצים להבין!
רוצים להבין באמת? או רוצים להבין כדי להביע דעה?ניגונא
סליחה שאני ככה, פשוט זה רגיש
להבין כדי להביע דעה?!מדענית
אם בן אדם רוצה להביע דעה אין לו צורך להבין ניגונא.
לאיודעתניגונא
את זה הבנתי.מדענית
נערךניגונא
זה כי את עדין מושפעתמדענית
ברגש.עדין בסערה של ה'הרגע זה קרא'.
וזה טוב ככה.תכף שהשכל יוכל גם להכנס זה יאזן לך ותוכלי לחשוב טוב יותר.
וזה טוב ככה.תכף שהשכל יוכל גם להכנס זה יאזן לך ותוכלי לחשוב טוב יותר.
אל תצטעריטיפה של אור
רוצה להבין באמת !
כואב לי שאנשים אומרים את דעתם בלי לדעת ורק מקשיבים לתקשורת הזו אני רוצה לשקף להם תאמת מאנשים שהיו שם .
כואב לי שאנשים אומרים את דעתם בלי לדעת ורק מקשיבים לתקשורת הזו אני רוצה לשקף להם תאמת מאנשים שהיו שם .
באיזה עניין רוצים לשקף את העניין מאנשים שהיו שם?ניגונא
דברי אנחנו נענה.
@פוסעת
@פוסעת
תודהניגונא
תודה, אבל מתנצלת. אין לי כח לענות.פוסעתאחרונה
אני חושבת שמה שעשיתי נכון, הבעיה היחידה היה צניעות מבחינתי. זהו.
סליחה, אולי כשיעבור זעם יהיה לי כח לענות.
אנשים ישר תוקפיםטיפה של אור
את המתיישבים ואת מה שקרה בפינוי . ואומרים שמה שהיה שם מצב המתיישבים היה נורא .
מצד*טיפה של אור
נכון. זה מה שקשה ליניגונא
גם לי , בגלל זה רציתי להביןטיפה של אור
בעעעעפנים אחרות.
עייפות של יום ראשון.הללי~
ואי אפשר לישון.
I freaked out for a secondריעות.
קר לי
וכלום לא פייר היום
אני רוצה להתחתן
וכלום לא פייר היום
אני רוצה להתחתן
ואלה שמות...שמן פשתן
- שלמה
- שי
- דוד
- אוריאל
- שרון
- יהודה
- סמי
- שלומי
- עופר
- דוד
- משה
- איתן
- רועי
- שמוליק
- אבי
- אושי
- רועי
- אלכס
- פיני
- איציק
- יעקב
- דוד
- אקרם
- בני
- בועז
- בני
- ישראל
- יעקב
- שלמה
- אריק
- מוטי
- מסבח
- עזרא
- ירון
- דימה
- דן
- זאב
- מוטי
- אברהם
- חסן
- מושיקו
- ינון
- אליעזר
- שי
- פאדי
- עוד רבים ששכחתי,
- ועוד לפחות 8 ששכחתי שמם הפרטי.
וזה רק הגברים...
|מת| |מת| |מת|
למה מתנגנים לי שירים של יובל המבולבל+ בונוסריעות.
המסע אל הכוכב, מכירים?
אחח. נסיון כושל. עזבו. ביום אחר, כשיהיה לי יותר אומץ
אחח. נסיון כושל. עזבו. ביום אחר, כשיהיה לי יותר אומץ
מי כאילו לא מכיר יובל המבולבל?טיפה של אור
שיאאא האופנה היום
מישהו זוכר את "להקת הקינדרלעך"? |גדלתי עליהם|הכל מאת ה'
יוואווו שנייםםםנוצת זהב
יחי ההבדלמדעניתאחרונה
זה היה נסיון לדסדס פה,או להעביר נןשא כדי להיות בענינים?
חחחחחחנוצת זהב
אני מר עגבנייה..מוכר מהאחיינים...
לא הבנתם את הקטע בכללריעות.
מה הקטע?! כששואלים אותי כמה זה 2+2 אז אני אומר ..ללה..נוצת זהב
שבוע טוב.פוסעת
ניגונא את באה לעפרה מחר?
אני מתלבטת ממש
אני מתלבטת ממש
כנראה שלא אבואפוסעת
אם ה' ירצהניגונא
את יודעת איזה נס?
אני ועוד שתי חברות שלי היינו הבנות שהוא מדבר עליהם מדקה שש וחצי, ולא רואים אותנו ישתבח שמו.
זאת אותה סיטואציה שאח של שמריה צילם רק שפה זה בלי אלימות
אני לא יכולה לראות עכשיופוסעת
גם לי היה מזל. בזכות זה שהורדתי את הראש לא רואים אותי ממש באחת התמונות בערוץ.. יעני רואים רק את הגב..
ושומעים שם את האזעקה שהפעלנו |משועשע|ניגונא
פעמיים הפעלנו
בלילה הפעלתן? סביב עשר?פוסעת
אנחנו היחידות שהפעלנוניגונא
פעם סביבות חמש נראלי ופעם סביבות שמונה.
פשוט היינו במשחקיה על הגג וקפאנו (בפעם הראשונה) והם לא באו להוריד אותנו.
אז הפעלנו כדי שיבואו להוריד אותנו.
ובשניה היינו גם על הגג וביקשנו מבנות ממעלה לה שיפעילו
פשוט היינו במשחקיה על הגג וקפאנו (בפעם הראשונה) והם לא באו להוריד אותנו.
אז הפעלנו כדי שיבואו להוריד אותנו.
ובשניה היינו גם על הגג וביקשנו מבנות ממעלה לה שיפעילו
כנראה שבשניה הייתי בדרך להגיעפוסעת
וכנראה שלא אבוא..
האולפנא אומרת שחובה עד תשע לחזור ואני לא אוכל..
האולפנא אומרת שחובה עד תשע לחזור ואני לא אוכל..
אני רואה אנשים שמחים או צוחקים טזה מזעזע אותיניגונא
אתמול בחבב
צחקנו צחקנו איכשהו הצלחתי
ואז באמצע פתאום בכיתי והן היו בשוק.
יענו דיברו על זה שהאלימות בעמונה וזה..
ואז התפרצתי ואמרתי משהו ולא הצלחתי לגמור ובכיתי שעה.
ואנשים בוהים בך בשוק
צחקנו צחקנו איכשהו הצלחתי
ואז באמצע פתאום בכיתי והן היו בשוק.
יענו דיברו על זה שהאלימות בעמונה וזה..
ואז התפרצתי ואמרתי משהו ולא הצלחתי לגמור ובכיתי שעה.
ואנשים בוהים בך בשוק
תגידי תודה, התחלתי לבכות במרכזית בשישיפוסעת
ראיתי אוטובוס שמוריד מלא מגבניקיות..
אבל הצלחתי לעצור תצמי מלבכות ממש.
אבל הצלחתי לעצור תצמי מלבכות ממש.
במרכזית בשישי בא מאבטח אתיופיניגונא
התחיל להתווכח איתי.
זה היה נורא.
הוא היה בטוח שאנחנו חיות אדם
וגם כמעט בכיתי.
באיזה שעה היית?
ישמצב היינו ביחד
זה היה נורא.
הוא היה בטוח שאנחנו חיות אדם
וגם כמעט בכיתי.
באיזה שעה היית?
ישמצב היינו ביחד
הייתי סביב שמונה שמונה וחציפוסעת
אה.. שמונה שמונה וחצי הייתי עדיין בעמונהניגונא
בשישי? איך הגעת לשם ומה עשית שם??פוסעת
אוך. התבלבלו לי הימים. התכוונתי בחמישיניגונאאחרונה
לילה טוב עולםבלאגאניס'ט
נראה לי שכולם כבר ישנים...
משהו כלשהוהנסיך הקטן.
זאת הייתה שבת מוזרה. ובכלל לא רציתי להיות בבית אבל זה מה שיצא
לא היו לי ספרים שזאת כבר בעיה רצינית, לא היה לי כח, לא היו לי בגדים, לא היו לי מים חמים במקלחת שזה כבר הרס את כל כניסת שבת, ולא היו לי עיניים כי הן שרפו מדמעות על עמונה ועל אנשים מטומטמים. וישנתי המון אבל בעצם לא ישנתי כלום כי כל רגע התעוררתי ולא הצתחתי לחזור לישון ואז מחשבות ושוב דמעות ועצבים על אמא ודמעות
הלוואי והשבוע הזה יהיה יותר טוב.
כל יום זאת הייתה מלחמה לבוא לבי'ס עם חיוך כי הצוות עוד לא מכיר את הצד הדכאוני שלי אבל זה לא ממש הלך לי
ואז כל פעם שהן שואלות אותי אם אני בסדר לחייך ולהנהן והן יודעות שאני סתם מהנהנת ואז ווצאפים בערב לראות שאני שורדת
וכל יום יותר מתיש מהשני, גם לילדים המסכנים שלי וגם לי. כמה התפרצויות שהשם יעזור להם. כמה מכות חטפתי ובעיטות. ביום רביעי פשוט רציתי לבכות ביחד עם שליו כי הוא היה ככ אומלל ומסכן והוא לא הצליח לצאת מהלופ שהוא נכנס לתוכו וצרחות וצווחות ונשיכות ופווו
קצת לנשום.
והתחלתי רשמית עם השיעורים הפרטניים שלי בחלילית ווהו! אני גרועה בזה אבל אני אשתפר בעז'ה. העיקר שהם נהנים
לפעמים אני מקנאה בילדים שלי. הם הולכים עם הרגשות שלהם עד הסוף. הם לא מתביישים לשמוח, לצחוק. ואם קשה הם נותנים לזה את כל המקום שהם צריכים. הם גאונים ברמות
הם מדהימים
הם יפים
והם מסכנים
ואני אוהבת אותם כלכך
אני כל הזמן חושבת שאם הם היו 'רגילים' הם בטח לא היו נותנים לעצמם לחייך כמו שהם מחייכים עכשיו ואז לא היינו זוכים לראות את הפרצופים היפים האלה, עם הצחוק המתגלגל
אולי הגדרת התפקיד שלי היא לעזור להם, אבל הם לימדו אותי ועזרו לי יותר משכל אחד אחר הצליח לעשות
ה' תודה שהבאת אותי לאן שאני נמצאת. תודה שעברתי את כל התקופה המגעילה הזאת בשמינית שלא התקבלתי לשום מקום שישבתי שבו יהיה לי טוב, שגרמת לי לשנות גישה ולהגיע לבדוק את איפה שאני עכשיו
והצוות המושלם הזה. ביום חמישי הייתה לי שיחת מחצית עם גלית. אני מאוהבת קשות
אני צריכה להתחיל להעריך את עצמי קצת יותר. אביגיל הזאת באמת בסדר בסה"כ
(הם אשכרה הוציאו בשר ויוגורט והתחילו לאכול את זה ביחד. גועל נפש
והילדים אכלו קציצות ועל השולחן היה גם פיצה ואז נוצר מצב שהייתי צריכה להביא להם פיצה אחרי שהשניה הם אכלו קציצות בשר והרגשתי פשוט נורא עם עצמי שעשיתי את זה. זה היה מבחינתי לעבור את הגבול. אולי הייתי צריכה לצאת להפסקה בזמן הזה
איכס איכס איכס ה' סליחה)
(ואם הוא לא היה נראה טוב זה באמת באמת היה הרבה יותר קל. והאובר מודעות עצמית הזאת. אופ)
אין לי חברות. ואני לא סתם אונרת את זה, באמת אין לי
אני לא שומרת על קשר עם אף אחת. נאדה
היה לי שבוע נאחס. ולא היה לי את מי לשתף בזה, פשוט שידע ויהיה איתי. כלום
וזה כואב כואב כואב
אני לבד וקשה לי עם זה
בסוף אני יודעת שאמצא ושיהיה. אבל גם אני צריכה לעשות ובליצור קשרים אני גרועה
אני יודעת להיות חברה טובה, אבל להגיע לשלב הזה קשה לי מאוד
וזה באסה
(עדיין לא התקשרתי. דפוקה)
שבוע טוב
לא היו לי ספרים שזאת כבר בעיה רצינית, לא היה לי כח, לא היו לי בגדים, לא היו לי מים חמים במקלחת שזה כבר הרס את כל כניסת שבת, ולא היו לי עיניים כי הן שרפו מדמעות על עמונה ועל אנשים מטומטמים. וישנתי המון אבל בעצם לא ישנתי כלום כי כל רגע התעוררתי ולא הצתחתי לחזור לישון ואז מחשבות ושוב דמעות ועצבים על אמא ודמעות
הלוואי והשבוע הזה יהיה יותר טוב.
כל יום זאת הייתה מלחמה לבוא לבי'ס עם חיוך כי הצוות עוד לא מכיר את הצד הדכאוני שלי אבל זה לא ממש הלך לי
ואז כל פעם שהן שואלות אותי אם אני בסדר לחייך ולהנהן והן יודעות שאני סתם מהנהנת ואז ווצאפים בערב לראות שאני שורדת
וכל יום יותר מתיש מהשני, גם לילדים המסכנים שלי וגם לי. כמה התפרצויות שהשם יעזור להם. כמה מכות חטפתי ובעיטות. ביום רביעי פשוט רציתי לבכות ביחד עם שליו כי הוא היה ככ אומלל ומסכן והוא לא הצליח לצאת מהלופ שהוא נכנס לתוכו וצרחות וצווחות ונשיכות ופווו
קצת לנשום.
והתחלתי רשמית עם השיעורים הפרטניים שלי בחלילית ווהו! אני גרועה בזה אבל אני אשתפר בעז'ה. העיקר שהם נהנים
לפעמים אני מקנאה בילדים שלי. הם הולכים עם הרגשות שלהם עד הסוף. הם לא מתביישים לשמוח, לצחוק. ואם קשה הם נותנים לזה את כל המקום שהם צריכים. הם גאונים ברמות
הם מדהימים
הם יפים
והם מסכנים
ואני אוהבת אותם כלכך
אני כל הזמן חושבת שאם הם היו 'רגילים' הם בטח לא היו נותנים לעצמם לחייך כמו שהם מחייכים עכשיו ואז לא היינו זוכים לראות את הפרצופים היפים האלה, עם הצחוק המתגלגל
אולי הגדרת התפקיד שלי היא לעזור להם, אבל הם לימדו אותי ועזרו לי יותר משכל אחד אחר הצליח לעשות
ה' תודה שהבאת אותי לאן שאני נמצאת. תודה שעברתי את כל התקופה המגעילה הזאת בשמינית שלא התקבלתי לשום מקום שישבתי שבו יהיה לי טוב, שגרמת לי לשנות גישה ולהגיע לבדוק את איפה שאני עכשיו
והצוות המושלם הזה. ביום חמישי הייתה לי שיחת מחצית עם גלית. אני מאוהבת קשות
אני צריכה להתחיל להעריך את עצמי קצת יותר. אביגיל הזאת באמת בסדר בסה"כ
(הם אשכרה הוציאו בשר ויוגורט והתחילו לאכול את זה ביחד. גועל נפש
והילדים אכלו קציצות ועל השולחן היה גם פיצה ואז נוצר מצב שהייתי צריכה להביא להם פיצה אחרי שהשניה הם אכלו קציצות בשר והרגשתי פשוט נורא עם עצמי שעשיתי את זה. זה היה מבחינתי לעבור את הגבול. אולי הייתי צריכה לצאת להפסקה בזמן הזה
איכס איכס איכס ה' סליחה)
(ואם הוא לא היה נראה טוב זה באמת באמת היה הרבה יותר קל. והאובר מודעות עצמית הזאת. אופ)
אין לי חברות. ואני לא סתם אונרת את זה, באמת אין לי
אני לא שומרת על קשר עם אף אחת. נאדה
היה לי שבוע נאחס. ולא היה לי את מי לשתף בזה, פשוט שידע ויהיה איתי. כלום
וזה כואב כואב כואב
אני לבד וקשה לי עם זה
בסוף אני יודעת שאמצא ושיהיה. אבל גם אני צריכה לעשות ובליצור קשרים אני גרועה
אני יודעת להיות חברה טובה, אבל להגיע לשלב הזה קשה לי מאוד
וזה באסה
(עדיין לא התקשרתי. דפוקה)
שבוע טוב
ושיר לסיוםהנסיך הקטן.
רוצה לשמוע את אותו שיר
לחזור למקום המוגן
רעמים זה דבר מפחיד
ולפחד זה מסוכן
אז מחברת מספרים בראש
כמו אנשי הגשם שסופרים טיפות
רק העיניים לא נרטבות
ובזמן שכולם שוחים עם הזרם
את לא שוחה בכלל
איך הם לא רואים כמה את זוהרת
כמו כל הכוכבים מעל
את מושלמת
את מושלמת
ככה כמו שאת בדיוק
זה רק העולם, את מבינה
לפעמים הוא קצת דפוק
ולפעמים ברור שאת כועסת
ולא ברור בכלל על מה
רוצה להציל אותך
להסביר לך שאת לא אשמה
שרה שוב את אותו שיר
חוזרת על אותו פזמון ממש
הוא נשמע לי אחרת כל פעם מחדש
ובזמן שכולם רוקדים ביחד
את רוקדת בצד
איך הם לא רואים שטוב לך ככה
את מושלמת
את מושלמת
ככה כמו שאת בדיוק
זה רק העולם, את מבינה
לפעמים הוא קצת דפוק
היי, חיבוק חזקריעות.
מתגעגעים אלייך
תודה לך.הנסיך הקטן.אחרונה
מתגעגעת בחזרה