פורום נסיונות פעילים (עמוד 6595)

חושך עמוק,

אני אחוז אמוק.

עלטה ובורות,

קשה להיות באורות.

הרגשה נוראית, עצובה.

דמעה סוררת הגיחה מעצמה.

 

אולי יבוא קצת אור,

אולי יחדל החושך.

אולי הוא יעבור,

הלב לרע מושך.

 

אז להרים ידיים,

או למחוא כפיים.

לחייך ולהיות,

להילחם כמו אריות.

לתור אחר האור שלא מגיע,

החושך מתעצם בלי מניע.

 

למה ועד מתי?

אין בי כוחות.

איך והלוואי,

אין תשובות.

 

להרים את הראש,

לסכם מראש,

לנסות להתחבר.

לשאת את הכאב ולהתגבר.

לפי שהיה ממשפחת קמואל אבי ארם ומדבר היה ברוח הקודש ומכוין שעת הזעם [וכן אמר פרעה (שמות א, י) והיה כי תקראנה מלחמה, וכן היה, וכן אתה מוצא בהרבה מקומות כן, קללת חינם לא תבוא (משלי כו, ב) לא כתיב, לו קרי, כלומר אליו תבוא. כתי"ס]

 

אני ממש לא הבנתי!! ומה זה כתי"ס???

כל החברות שלי יוצאות לבקר את המדריכה (גיל 19 אבעבועות רוח..מה היא נזכרה עכשיו?!) ואז למסעדה ביחד... ואני לא יכולה לצאת איתם כי יש לי מורה פרטית והיא לא מרשה לבטל

ללמוד למבחן שיש מחר

לעשות מתמטיקה עם אמא

לנגן

לעשות שיעורי בית בטבע

לשטוף כלים

לקפל כביסה?

לסדר את החדר?

 

 

וכואבת לי הבטן מהבוקר..

אנשים נבהלים כשאני משנה את דעתי.


וגם: אדם הוא כמו בצל.

איך מוצאים מילים?

איך מוצאים כוחות?

איך מתייגים?

@ירא שמים! צריך להתודד

 

אזז בלחיז"ם.
שלא תבינו לא נכון. מדברת פה בלחית צמרת. הזאת שמכיתה ג' קושרת מטפחות שמה משהו עגול בבטן ועומדת שעות מול המראה ככה.
הזאת שמטרת חייה הייתה חתונה. למצוא את בחיר ליבה הצדיק והחמוד..
הזאת שהתחילה לצאת עוד לפני גיל 18!

וב"ה באמת עשיתי אתזה. לא מאוד מוקדם. בגיל 19 וחצי עמדתי מתחת לחופה.
יש בזה משהו מאוד יפה, בלהתחתן מוקדם.
אבל.
אני הרגשתי מהמדגרת בלחיות שגדלתי בה שחתונה זה הפסגה. שמתחתנים ו.. וזהו. שם המחשבות נגמרות. כן ברור את מדמיינת אותך ואת בעלך עם עדר ילדים חמודים בבית ירוק בכפר. אבל את לא מדיימנת את הפרטים הקטנים. את העבודה היומיומית. גם פיזית וגם מנטלית ונפשית. להתחתן זה אומר לוותר על חלק ממך. להקריב משהו.
זה ככ קשה להפוך מאדם בודד וחופשי לאדם שהוא לא לבד וברור שזה הכי טוב בעולם, אבל הוא גם אדם תלוי. הוא לא יכול להתחשב רק ברצונו הפרטי ולעשות את מה שהוא רוצה בלבד. יש פה עוד גורמים. וזה קשה.
וזה מורכב לנהל בית כמה שזה חלום..

חשוב לי להדגיש
אני ממש לא מנסה להפחיד. לא אומרת לא להתחתן.
לא באה לרמוז ח"ו אני לא מאושרת.
זה הכי כיף בעולם להתחתן!
זה הכי טבעי בעולם לרצות להתחתן וזה בסדר גמור.
הנקודה שלי היא- שתדעו. שיש עוד עולם! הוא לא נעלם בחתונה. המציאות לא משתנה להיות ורודה יותר. היא פשוט משנה כיוון.. והמטרה והחיים לא נגמרים בחתונה, יש עוד מעבר.
כשיש לי חברות שאומרות לי -עכשיו התחלת את החיים אני מבינה שמשהו לא בסדר.. שמשהו לא נכון. ילדה שקמה כל בןקר ב6 מעירה ילדים בבית ילד עובדת עד השעות הקטנות של הלילה לא חיה את החיים? זה לא נחשב שהיא עשתה משהו כל עוד היא לא התחתנה? וזה לא שאנשים אומרים עליה, זה היא אומרת על עצמה. וזה לא נכון לדעתי. זה פשוט לא.
להתחתן מוקדם זה מדהים. אבל שזה לא יבוא על חשבון עצמך. תסעי, תהני, תבלי. תטרפי את העולם! תעשי מה שאת רוצה הכל! את כל החלומות.
ואז.. כשתרגישי מלאה ושעשית דברים בשבילך- תוכלי להתחתן..תוכלי לעשות דברים בשביל אנשים אחרים. חתונה זה הדבר הכי מדהים בעולם אבל זה גם סוג של עול. עול שאנחנו באהבה בוחרות לקחת. אבל עדיין. תזכרו.
תסיימו לימודים בנחת. תעשו שנת שירות או משהו אחר תהנו תמצו תעבדו. תגשימו חלומות.
ותהיו מוכנות וזה יהיה לטובה. זה רק שווה אתזה בסוף.
ושוב מדגישה שבאמת טוב לי ב"ה לא מתחרטת על זה שהתחתנתי בכלל. אני רק רוצה לפקוח את העיניים כי נראה לי חשוב.
וזהו. מוזמנות להגיב. ואני פה גם באישי מי שרוצה..

בס"ד

-אני צמאה
+לכי תחפשי טיפת טוב
-הבאר ריקה
+תחפרי בור
-המים תפלים
+אז סנני אותם
-ומים דלוחים וטוב קלוש מה הם שווים?
+הכל כשצמאים

!!! |מרוגש|

אבא יקר

אפתח בשבח.

אין ספק שאני חייב לך את כולי, בלעדיך אני לא הייתי, זה פשוט- אני הבן שלך.

אתה מפרנס אותי כבר 25 שנה, החלפת לי חיתולים (או שאמא..), האכלת אותי, דאגת לי ללימודים, דאגת לי שאלמד לפי דרך התורה והמצוות, קנית לי, הבאת אותי, שילמת עלי, דאגת לבריאות שלי, דאגת ללימודים המתקדמים שלי, הבאת לי אוטו, מרעיף עלי כסף בלי מחסור, ועוד אינספור דברים עד היום הזה ממש. אני חיב לך אלף תודות וגם זה לא יספיק ! ברוך ה' שקיבלתי את כל השפע הזה.

אבל אני חייב להגיד שכואב לי. כואב לי כי:

1. אתה איש קר, שתלטן להחריד, רוב הזמן עם פנים זועפות, אף פעם לא היית איש חם, מחמיא, רגיש, אפילו קצת
2. איך שאתה צועק על שרה, זה כואב לי כל פעם מחדש, היא ילדה קטנה, אתה איש מבוגר, מה אתה צועק עליה, מוריד לה את כל הביטחון, דורך עליה, מתייחס אליה כאילו היא אחת מהחיילים שהיו לך בצבא. אתה לא מבין שאנחנו בני אדם? נפגעים? רגישים? אנחנו לא מכונות.
3. כשהייתי קטן ולמדת אותי פרשת שבוע ביום שישי אחד, טעיתי באיזה פסוק, ואתה הכנסת לי כאפה מצלצלת, זוכר? כי אני זוכר את זה מעולה. אני מדמיין את זה מהצד, ילד בן 8/9/10 קורא בתורה, לומד פרשת שבוע וטועה (קורה, לא?) בטעם של המילה, ואבא שלו מכניס לו כאפה, חתיכת כאפה. אז הילד בוכה.. ובוכה.. וממשיך לקרוא את הפסוק הבא. תוך כדי בכי! תוך כדי שהוא בוכה! ואמא וחיה ושירה יושבות במטבח, אוכלות את השניצלים המסורתיים של יום שישי וממשיכות לאכול כאילו לא קרה כלום.. אתה קולט? אתה יודע מה עובר על ילד כזה? ועוד איזה מבט קר נתת בי. איכס
4. זוכר שהייתי במסדרון וצעקת עלי "טיפש"? פשוט צעקת עלי. ילד קטן בכיתה ז' או ח'
5. זוכר כשחזרתי הבייתה מאוחר מאצל חברים בסביבות 1,2 בלילה, נכנסתי לחדר שלי וסגרתי את התריסים. כנראה הסגירה של התריסים עשתה רעש ואתה מהחדר הסמוך התעוררת. נכנסת לחדר שלי והתחלת לצעוק עלי. איזה פחד. ה ישמור
6. מגעיל אותי איך שאתה אוכל. מתנפל על אוכל כאילו לא ראית בחיים שלך אוכל, איכס
7. מגעיל אותי שאתה מסריח משום כל הזמן
8. מגעיל אותי הקור הזה שאתה מקרין! מגעיל !! תחייך קצת, תקרין קצת פנים מאירות לסביבה
9. מגעיל אותי שאתה משמיץ עדות אחרות, רק העדה המושלמת שלך היא הנכונה והיא הצודקת, בגלל זה אני לא מגיע לבית כנסת שלך אפעם יותר, מעדיף להתפלל אצל העדות האחרות האלו שאתה משמיץ כל הזמן, לפחות בהן יש בני אדם נורמליים
10. אז אם אתה גבאי בית כנסת? אז מה אם אתה מעביר שיעורים? אז מה אם אתה עובד בעבודה מכובדת מאוד ויש לך אוטו מפואר ואתה איש חשוב מאוד? אז מה ?? אתה מפוצץ מאגו ומגאווה. איכס
11. אתה כל הזמן לחוץ, כל כך לחוץ שאתה לא חושב כמו בנאדם נורמלי. אתה מלחיץ את כל הסביבה שלך. בגלל זה אפעם לא אהבתי להיות בסביבה שלך. תמיד רציתי להיות עם אמא! תמיד! אמא שסובלת ממך כל כך הרבה. אין לי מושג (!!!!!) איך היא איתך 30 שנה אין לי מושגגגגגג. עור של פיל יש לצדיקה הזאת
12. אתה מתנהג כמו דיקטטור בבית. הכל צריך להיות לפי הקו שלך. אם מישהו מאחר לארוחת שבת כי הוא התעכב קצת בבית כנסת אוי ואבוי איזה מבטים הוא יקבל. אמנם זה לא תמיד בא לידי ביטוי בצעקות, אבל המבטים הקרים שאתה שולח ואיך שאתה מתנהג זה מגעיל. מגעיל מגעיל מגעיל
13. כשהייתי קטן הייתי בוכה כל הזמן מההתעללות הרגשית הזאת. הייתי מתפלל באמת מכל הלב לאלוקים שיהרוג אותך. הייתי מתפלל על זה! זה אבסורד !!!! למה ילד בן 8 צריך להתפלל לאלוקים שיהרוג את אבא שלו למה ??
14. שום אהבה, שום חום, רק סבל
15. כשהייתי קטן, קנית לי פעם משהו שמאוד רציתי, עלה 25 שח, אבל בשביל ילד ביסודי זה היה כל עולמי. איזו הרגשה של תדהמה הייתה לי. פשוט לקחת אותי יום שישי אחד, "בוא איתי, נקנה לך ***". קפצנו לחנות ליד וקנינו. הייתי בשוק. מה זה? אבא מפגין כלפיי חיבה? בשוק ! כמה אהבתי אותך באותו רגע, אבל רק באותו רגע.
16. הייתה לי תקופה שפשוט שנאתי אותך !! שנאתי !!! ולא שנאה של ילדים מתבגרים שאומרים "אני לא סובל את ההורים שלי" . שנאה אמיתית ובוערת. שנאתי להיות בסביבה שלך, שנאתי לשמוע אותך מדבר, שנאתי לדבר איתך בטלפון. היום זה פחת.
17. כל דבר שהוא לא באותו זרם כמו הדעה שלך בטל ומבוטל מבחינתך. אתה מעיף אותו בהינף יד. גם אם זו דעה של רבנים שהם לא כמו הדעה שלך.
18. אז שרה קנתה גופיה תרמית יקרה מאוד וחדשה (שתיים אפילו). מספרת לנו את זה על שולחן שבת, ואתה בטון הכי מזלזל, דוחה ומתנשא שיש על כדוה"א "אה, הגופיות התרמיות האלה, אני רואה בטיסות אנשים מורידים בגדים בגלל החום של זה, אתם עושים טעות עם זה זה לא בריא" או משהו בסגנון. למה?? היא שמחה בקנייה שלה, ואתה בשיא הבוז והמבט הקר שלך מייבש לה את הצורה. איכס
19. יש!!!!! היין שלך החמיץ השנה!! זה שעמלת עליו קשות!! יש אני כל כך שמח. הוא כל כך מגעיל דרך אגב.
20. שונא את העדה המטומטמת שלנו!! לא אתחתן עם מישה מהעדה הזאת. ורק בגללך
21.  אף פעם לא אמרת לי שאתה אוהב אותי, אבל זאת סתם פריבילגיה

תודה לקב"ה. צריך להגיד תודה על הרעה כשם שאומרים על הטובה.

אז אני לא רואה את התמונה השלמה, הקב"ה כן. אז תודה לך אבא שבשמיים. לפחות אבא אחד יש לי

בגלל הירוחם הזה שלך!!

@נחל

עם עיניים איילה

איזה מוח דפוק.

לחצתי על אל תשמור.

אחד הדברים החשובים שכתבתי בחיים. וזה לא. לא נשמר.

אוףאוףאוף.

אני חוזרת לכתוב בדף ועיפרון כמו בימי קדם.

נהדר.

מעניין מה יהיה השבוע.

איפה יש מקום להכיל
את כל הלבד הזה
שדופק על הקירות
מבקש מקום לנחמה.

איפה אני יכולה לשבת
מתחת יד גדולה
איפה אני יכולה
להיות חלשה

איפה להניח את כל מה שלא נותן לעצמו מקום.

אני רוצה לרוץ, להיות הכי טובה בעולם
אני רוצה לברוח לחצי השני של העולם
אני רוצה מרגוע