פורום נסיונות פעילים (עמוד 7033)

ואין לי בית.
אסור.

תתארי מי את שנזהה

אוף מפחיד אותי לראות אמאלה

בואי דקה לאישי

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4848960,00.html

תרשמי בגוגל ווינט

ותרשמי בתוך ווינט בחיפוש: מתחילות בלי הלל

נראלי שהראשון זה מה ששלחתי

 

תראי אם זה פותח לך

זה קשה.

ואני מרחמת עליה.

וועה

היא תתבגר מתישהו?

|מצחקק|

היה ממש מתחיק בלילה

נעליים גבוהות.

וועה

והם התחתנווו

אנחנו חבורת שרוטותת

 

ומוריה מוציאה  תצמה שהיא לא באה.

חבל.

אני ארצה לקרוא.

אז אני לא יכתוב פה.

נמ.

אז בהודעה חח מצחיק ליי

חח אופ

אולי אני ישלח לכן שתיכן בהודעה

נראה כבר

אם יהיה לי זמן לנשום היום

במילא אני מעדיפה את 940 פי אלף ממך אפילו אם זה אומר לקום יותר מוקדם

@הנסיך הקטן. רק אותי הוא תוקע מחר?!

מזל שאני לא נוסעת מחר. מה נראה להם?
כל הווצאפ של הגרעין רק בוכה על זה

איזה חמודה את
בעז'ה יהיה טוב ואני אצליח והכל יעבור בשלום
שמחת

ונראלי יש לי ממש רעיון

רעיון למה?

אני רוצה לקשור את עצמי ולצלם את זה בסטילס ווידאו.
ואני רוצה לגבס את עצמי ואז תהיה דמות שלי מגבס.
ואני רוצה לתלות בגדים שלי שטבלתי בגבס/בטון
ולצייר את עצמי על ניילון גדול ולהדביק על הרצפה שיהיו חייבים לדרוך על זה כאילו זה שטיח
ולתלות תמונות של נשים על הקירות והתקרה מכל מיני חומרים (שברי מראות, נעצים, חוטים)

הניילון. אחח.
וגמלי יש רעיון. אני לא יודעת איך אני אבצע אותו.

זה על נשיות. ועל עצמי.

רוצה להגיד לך מה הרעיון?

אמ. אני רוצה להכניס אנשים לראש שלי. כי הוא עובד מאוד שונה.
ובאלי להראות לכל העולם שזה שעד היום אף אחד לא הבין אותי זה לא נובע מזה שאני מטומטמת. לאידעת להסביר אתזה במילים. על קרטון ענק זה יצא טוב יותר.
אולי המשפט הראשון בחתימה שלי קצת מסביר.

ואני ירצה לקרוא אם את כותבת..

 

ותתייגי כי אחרת אנלא יראה בכלל

ממ כבר כתבתי קצת בפלא

בס"ד

 

היתה שבת נוסטלגיה..

כשאינתיפאדה..

 

נוסטלגית בקשר לפיגועים וכאלה?

בס"ד

 

מה שאומר שהכל עלה ביחד. כולל הפיגועים והירי על הכביש ותחושת המצור והשטויות שלי כילד קטן שהלך להגיד למאבטח תודה כי בתור כהן חשוב לי שלא יהיה פיגוע כי אסור לי להיטמא (חתיכת אאוטינג, קשה לי להאמין שיש עוד מישהו בעולם שהיה אומר דבר כזה).

 

אבל עיקר הדיבורים היו על עניינים אחרים.

חחח איזה חמוד

תמימות של ילד זה משהו כזה טהור ומדהים!

 

או שילך ממש מהר או שיימרח
תנסי להתאים את המשחק נגיד למישהו לא נשארו אצבעות אז משימה ואז מתאפס

יהיה טוב. בטוח.

ממש מקווה.
איך לך?
והחתימה שלך. המשפט לגבי השקט.
ככ חזק
ואו

תודה אהובה. תמצית חיי

את נפרדת מחר?
לא מתחילה?

לא קשור ללימודים וזה

קשור לפרידה אחרת. התחלה חדשה שלהם

אופ
זה קשה. ממש. הלוואי שיהיה טוב אהובה.

בעע. אני מקווה

זאת הולכת להיות שנה כזאתי

כזאתי

בעע וכייפית ביחד

אני מקווה שהכייפי יהיה יותר דומיננטי

אז יהיה טוב.

מי שיודע משהו אפילו חלקי אני אשמח

ניסיתי לעשות עם עצמי שקלא וטריה ואפילו לא ידעתי מאיפה להתחיל....

שזה מצב שאתה מצליח לדמיין את עצמך בסיטואציות של חיי משפחה.
יכולת לקחת אחריות על המעשים שלך ותחושה של יציבות נפשית מינימלית (וזה דבר גמיש...)
כמובן גם רצון לתת ולחלוק את חייך עם אדם נוסף

האומץ לפתוח שרשור בלנ"ו

דבר ראשון- רצון עז לאהבה,זוגיות, חתונה. בלי זה... נראלי קצת קשה להתחיל. זה לא חייב להיות צעקני או בולט.

 

2. בגרות נפשית. מה זה אומר? לדעת- להתמודד עם אנשים, לא לפגוע, לדעת לבקש סליחה, לדעת להגיד לבן אדם שהוא פוגע בי, לדעת לחזור מטעויות, לכבד בחירות של הזולת, לדעת לקחת אחריות ולעמוד מאחורי החלטות, יציבות נפשית (שזה קצת מעורפל). אמרתי פעם לחבר שלי בישיבה שבעיני מתוך כל הבחורים שאני מכיר משיעור א' (מכיר די את כולם) אני חושב שבערך 80% מוכנים לחלוטין לחתונה. רוצים זה שאלה אחרת...

 

3. יכולת כלכלית להסתדר ולהתפרנס אחרי החתונה. להתחתן בלי זה = מתכון לצרות. אפשר לתכנן מראש לחיות בדוחק בשנים הראשונות אבל חייבים להיות מסוגלים לכלכל את העניינים. לא סתם לסמוך על סיסמאות.

בהחלט הרבה חומר למחשבה....

בעיני אם לא עושים צבא או עושים ג'וב- 18-20, אם עושים צבא אז מיד אחרי. רצוי הסדר שאפשר מיד אחריו בגיל 21-22 להתחתן.

 

חשוב להכניס את זה לראש מוקדם, ולהתכונן לזה בהתאם. במקום לדחות את הגיל ל24, ואז להתלונן שאנשים לא מוכנים לפני זה. 

אחד הדברים שאני תמיד אומרת שחשובים בזוגיות זה להוריד מהאגו של עצמך.
צריך להבין וללמוד שמעכשיו יש עוד אדם שחובה לשתף אותו בהחלטות ובדעות.
לפעמיים צד אחד הוא הצודק וצד אחר לא, המטרה היא להבין מתי מתאים להתפשר ולתת לרצון של השני מקום.
להבין שעכשיו לא תמיד אהיה המחליטה והצודקת.
וגם אם אני בטוחה שאני צודקת והצד השני בטוח גם הוא ואני יודעת בוודאות שזה לא נכון- אם זה לא משהו רציני בעיניי צריך לוותר.
לתת לכל צד את המקום ומה שנחוץ לו.
סתם מקרה שהייתי קשורה אליו-
זוג שהיו נשואים בערך 39 שנה ומאז שאני קטנה אני זוכרת שתמיד היה בניהם וויכוחים ומריבות וכאלה, ותמיד זוכרת שהיה דיבור על גירושין.
הם באמת היו זוג מתוק. עם שבעה ילדים. יכל להיות להם בית מקסים- אם רק הם היו מורידים מהכבוד שלהם ולומר-'אני מכון להשתנות בשביל שתיהיה לי זוגיות טובה ואחיה באושר ובנחת'
כשכל אחד בטוח שהוא הצודק ואף אחד לא מוכן להתפשר ולהגיד שהוא מוריד מהאגו שלו בשביל זוגיות בריאה, זה לא ילך.
והינה, לצעירנו הם גרושים היום.
כל אחד חי בבית אחר. הילדים מרוסקים, והם עוד יותר.

אוף. לא הצלחתי להעביר את מה שרציתי אבל ברעיון-
להוריד מהאגו ולהבין שלפעמיים צריך לוותר על דברים בשביל לחיות בטוב.

והם התגרשו לפני ש

בס"ד

 

• ו מוסיף על עניין ראשון (כל מה שכתבו קודמיי).
• לקיחת אחריות ועמידה בזמנים.
• אורך רוח ועצבים עמידים.
• יכולת להתמודד עם כשלונות.
• חוש כלכלי (לא רק יכולת להתפרנס, אלא לדעת איך להתנהל עם כסף).
• ידע הלכתי נרחב בהלכות שבת, ריבית, כשרות ועוד.
• רצוי מאוד ידע רפואי מסויים. צריך לדעת מתי תינוק סתם קצת קווץ' ומתי צריך טיפול רפואי. בימי חול זה 'רק' חוסך טרטור מיותר למיון, בשבת זה חוסך חילול שבת.

מקבלים את זה במתנת חתונה?

אם מקימים בית צריך לדעת מה זה אומר גם אם זה לא מגיע מיד

אני מכירה זוג שהתחתן בגיל צעיר והחליטו שהם מביאים ילדים רק כשהם בשלים לזה. יש להם עכשיו ילד חמוד אחרי בערך חמש שנים שהם נשואים

לא מאשים ולא כלום. אבל זה לא בסדר. להרחבה- 'שמחת הבית וברכתו'  הפרק על דחיית הריון.

ודברים כאלה נשאיר לפורומים הייעודיים?!

בס"ד

 

למרות שאני לא חושב שההפרדה הזו נכונה. "תלתלים שחורות כעורב אלו תלמודות של תורה, שנראות כעורות ושחורות מלאומרן ברבים. אמר הקדוש ברוך הוא: ערבות הן עלי" (שה"ש רבה פרשה ה)

ישנתי פווול שעות...

תזכה למצוות

וכוכוכו

ולברוח

אני מפחדת לעשות גרוע את כל האחריות שעוד שנייה נוחתת עליי

אני מפחדת להיות גרועה

ואני בעיקר מפחדת שהפחד מזה יגשים את עצמו גם אם הוא היה מיותר בהתחלה

בס"ד

 

חבר שלי אמר פעם שיש לי מספיק ביטחון עצמי כדי לחלק לכל מי שצריך ועדיין יישאר לי עודף ותכלס הוא די צדק.

 

אבל אני לא יודע איך להעביר את זה הלאה

 

צריך פשוט לקבל את זה שאם אני יכול ורוצה אין שום סיבה שאני לא אצליח.

ואם אני לא יכול לא יקרה שום אסון אם אני לא אצליח.

אז למה שאצליח בכלל

וצריך לנשום עמוק אבל זה בדיוק מה שאני לא מצליחה

אמן שעד אז הביטחון יחזור

בס"ד

 

הרצון חזק יותר מכל דחף פנימי

אסור לי להישבר דווקא עכשיו

בבקשה לא

את תהיי בסדר, אני מבטיחה לך.

הלוואי שהיה לי משהו יותר טוב מזה לומר.

ואז עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם







אל תפחד ללכת אל האופק המתוק
על אף כל הצללים האורבים בדרך.
לך בידיעה ברורה שאין בהם כלל נגיעה בך
ורק מצער פחדיך הם שואבים את כל כוחם נגדך.


עכשיו,
יותר טוב?
בהצלחה נשמה

יופי. עכשיו אני אוכלת את עצמי. בע

לא הייתי צריכה את זה דווקא עכשיו.

 

(תודה יקרות. ונראה לי זה רעיון טוב לשים את הדיסק הזה, תודה)

אני לא מצליחה לחשוב על משהו דרסטי שיכול היה לקרות.
אני בטוחה שבסוף זה יסתדר לטוב.
מחכה לך כל כך.
יהיה טוב אהובה.
זה לא אשמתך.
אין לך שום יכולות לנחש ולהבין ובטח כשאת עוד לא מספיק מכירה.
אני בטוחה שזה יסתדר.
חיבוק אהובה.
ו..
התחרטתי. נדבר באישי

בס"ד

ברצינות.
פשוט תבחרי משימה אחת ותעשי רק אותה.
תגמרי אותה, תבחרי משימה אחרת.
אל תחשבי על זה הרבה, פשוט תעשי.

"כאשר בעיה מסוימת נראית מסובכת מדי, עשי רק את הדבר הראשון. עשי את הצעד הראשון, ותגלי ששאר הצעדים יסתדרו מאליהם" ("דיאמארה", מגי פיורי).

עשי צעד אחד, רק אחד, ואז המשיכי לבא.
לאט לאט, עם נשימות עמוקות.
בסוף את תעברי את זה, אני מאמינה בך.

ב"הצלחה..

זה רעיון טוב. אנסה

בס"ד

כולנו חכמים כאלה בפורום

ספרי איך היה. אני גם צריכה לנסות את זה עכשיו..

ב"הצלחה לשתינו
ובשמחה ממש

אין לי דבר
20 אלף איש
אדמה של עפרה חזה
השיר הבא
שירים עד כאן
דקה משיגעון
אשת חיל של יעקב שוואקי
אפר ואבק
פתח ליבך
ואם אני אמשיך אני לא אגמור אז בכללי שירי יום הזיכרון נורא מצמררים אותי וגם השירים של פולין. וגיבור של אמא

אפר ואבק  הוויי

חוצמיזה, אין לי דבר.. מי שנכתב עליה שכנה שלי ואחת ההחברות של אמאשלי.. פשוט מהממתת

יש גם את עלה קטן [אברהם פריד (לא, זה לא עלה קטן לי)]

ואת בלדה לחובש [יהורם גאון]

חח סתם אנלא נראלי.