פורום נסיונות פעילים (עמוד 7312)

לא להתייאש!!! להמשיך לבנות!!!

זה שאלות מוזרות אבל. מזהירה מראש

1. איך קוראים את הניק שלך? אמת המים מלשון אמת ולא שקר, או אמת מלשון אמה כלומר גובה/מרחק?
2. הסבר? (רק אם זה האפשרות הראשונה)

ועד עכשיו קראתי את זה אמת ולא שקר

פתאום אחרי מלא זמן ששינית, עלה לי שלא בטוח אני קוראת נכון בכלל

מתוך ויקיפדיה

אַ‏מַ‏ת מים (או אַקְוָדוּקְט) היא תעלה מלאכותית שתפקידה להעביר מים ממקום אחד למשנהו. לעומת הפירוש המרחיב, לפיו משתמשים כיום במונח זה לכל סוג של מערכת הולכת מים (לרבות צנורות ותעלות), קיים הפירוש ההיסטורי המצומצם המייחד את השימוש בביטוי זה לתעלה המוגבהת (לפחות בחלקה) מעל פני השטח, באמצעות עמודים או מערכת קשתות. אמות המים הנודעות ביותר הן אלו שנבנו בידי הרומאים שלעתים הגיעו לאורך של עשרות קילומטרים.

זה אמצעי מלאכותי להעברת מים.
(כפי שרואים במקור שהבאת )

1. שניהם

2. חכי לעת רצון ותשאלי. אולי אסביר בהזדמנות...

אֶמֶת המים. יש בזה משהו

ומתי זה עת רצון??

בנתיים זה לא

מצליחים.

 

תשכנעו אותי בזה

אוף. זה לא עובד

זה שיר ממש יפה...

את ילדה

ואת אוהבת ומתרגשת

ואת רוצה לכתוב שיר

 

(מסוג הדברים שבא לי שישאילו לי לכמה רגעים, אעשה להם שיבוט מהיר ואחזיר חזרה)

מה זה שיבוט?

אמ, אוקיי..

 

תודה. (?)

 

גם את אחד מן האנשים שאני צריכה להכיר.

רק אומרת.

אוף איתי

אין לי זמן להכיר אנשים

חבל כל כך

אז

אמ

 

 

 

באמת חבל

כשבננית האמיתית תחזור

פעם אחת זה יקרה

וזה לא בננית האמיתית, זה בננית בנויה יותר ומיוחדת יותר.
ועם כלים ועם כוחות שלא היו בה לפני והיא גילתה אותם עכשיו.
[זה עיניין של הסתכלות])

בס"ד

 

מבלבל קצת, העסק, בעיקר אחרי שהמוח של כולנו נשטף נון-סטופ על ידי אנשי "זכויות האדם"

(סליחה על ההיסחפות לדיבורי אידאולוגיה לוחמניים. זה קורה לי יותר מדי )

 

לא נורא מאוד לספר, אבל בהתחשב בכך שזה היה מעשה של לכתוב פה משהו, להגיד מה זה היה יאבד את כל התועלת שהרווחתיבמחשבה שנייה על מה שעשיתי. ובגלל שאני מעוניין לפתח את העניין הזה של לחשוב פעמיים- אני צריך לתגמל את עצמי בלא לספר. עמך הסליחה (באמת לא עניין מרתק)

בס"ד

 

אין לדעת אם הבנאדם המחוטט יודע להגיד 'לא' ומחובתי לא לדחוק אותו לפינה

(ודיבורי אידאולגיה באמצע החיים הופכים אותך לאדם עם עומק מחשבה וזה אחלה ואפילו טוב)

 

אני יודעת אבל אם הייתי חברה שלי הייתי שואלת באישי כי לא כל מה שמסתירים מכל הפורום מסתירים מחברות

בס"ד

 

לא להגביל את השיח. זה גם היה עלול למנוע ממני להגיד כן אם רציתי.

(אולי. אני קיבלתי חינוך על טהרת האנטי-אידאולוגיזם)

בס"ד

 

חוסר יכולת להגיד לא זה דבר נפוץ

להגיד הפוך ממה שאתה מרגיש זה לא שום דבר חוץ ממוזר

ושווה להגביל שיח כדי להתחשב באנשים

(מה גם שזה לא כולל את כולם כי יש אנשים שהרווחתי את האמון שלהם מספיק בשביל שאדע שהם יהיו מסוגלים להגיד לי לא אם הם ירצו או אנשים שאני יודעת שיודעים להגיד לא

כך שזה מגביל שיח רק עם אנשים שאני לא באמת מכירה)

(זה ממש מוזר)

בס"ד

 

נטייה של אנשים לרצות משהו (גם אם לא בלב שלם) ואז להכחיש את זה כשהתוצאות לא כלבבם זה דבר נפוץ.

את המשפט הזה לא לגמרי הבנתי, אבל אני אגיד שיש מקרים רבים שאנשים רוצים להגיד משהו אבל מסיבות כאלו ואחרות לא נעים להם לעשות את זה בלי שמישהו יפנה אליהם מיוזמתו. יש לי חשד שזה קורה מדי פעם לכל אחד. את מוזמנת לבדוק את עצמך בעניין.

(לא ממש, רק שיטה לא נפוצה במיוחד. בשנים האחרונות די התרחקתי ממנה, אבל עוד אפשר למצוא התבטאויות שלי כאן בגנות האידאולוגיה. הרציונל בקצרה הוא שאנחנו חיים בכוונה בעולם של מציאות מעשים ולכן עלינו לעסוק בשאלות קונקרטיות ולא להסיח את הדעת בדיונים ושאלות תיאורטיים [וי"ל בשאלה מה זה בדיוק דיון תיאורטי]. ואני מבין את זה, כי כשאני רואה דברים שכתבתי פה בעבר- אני רואה שבנושאים אידאיים עקרוניים כתבתי פעם שטויות שלא יאומנו, ובכל זאת דעתי בשטח המעשה נשארה פחות או יותר זהה ברוב השאלות הללו. נמצאנו למדים שאין ממש קשר כך שהדיבורים הללו לא מועילים, ואולי הם גם טפשיים, כי מי יערוב לי שהדברים שאני אומר כיום יותר נכונים?)

אנשים כלבבי.
איך אני אוהבת את ההתפלספויות האלה

רבנן

ואיך הרגשתי לפני שהתחלתי ובלהבלהבלה

שאני מכורה.
וזה לא שאפו בכלל לצערי

(הכל כי אני מתחמקת מללמוד למבחנים)

מי לא מתחמק, גם אני מתחמקת, אחיות לצרה...

 

לפחות את כותבת דברים חכמים

כשאף אחד כמעט לא נכנס (כלומר באמצע הלילה) אני כותבת לפעמים שטויות איומות.

רק שעל זה אני לא מדווחת לך

חצופית!


(נכון אני יכולה להיות ממש מטומטמת?)

מטומטמת אבל בקטע חכם..

 

(איזה משו?)

(תכלס, לא משנה מה אגיד עכשיו זה לא יגרום לך. לא משנה מה כל אחד יגיד.
את צריכה להאמין בזה ולזה כל הזמן.
לא משנה מה נגיד, ויהיה לנו מה להגיד, כי אנחנו יודעים שאת קיימת וגרמת לכמה וכמה להיות קיימים ולהרגיש דברים אחרים, את בעצמך צריכה לדעת את זה ולהאמין בזה.
ואם לא, תודי על האמת שיהיה קשה לשכנע אותך. כי אני לגמרי מכירה את זה.
אבל זה חלק מהעבודה שלנו בחיים..)


ועכשיו בכל זאת אגיד לך ולא אכפת לי אם תאמיני או לא. ואם זה יגרום לך להרגיש קיימת או לא.
אבל תדעי, שכל פעם שאני קוראת דברים שלך, ניהיה לי קווצ' בלב.
לפעמים מכאב, לפעמים משמחה, לפעמיים מהערכה, לפעמים מ'וואו' שאומר את כל המילים בעולם..
אז שירה, תדעי לך שאת גרמת להרבה להרגיש קיימים, ולהרבה הרבה גרמת לחייך ולשמוח.
סתם כך מאחורי מסך.
זה מדהים ומיוחד. זה משהו שלא כל אחד עושה, ותעריכי את עצמך על זה.
אני לא זוכרת מתי כתבת, אבל כתבת שלרוב אחרי בכי את הופכת למבדרת הראשית, זה לא קורה לכל אחד. ואולי לאף אחד.
זה מראה על שמחה כזאת, שכל אחד היה רוצה.
שהיא נמצאת בכל זמן ובכל מקום, גם כשקשה ועצוב וכואב, זה נמצא שם, באיזשהי פינה בלב, אבל זה נמצא, וזה מדהים.
ושתדעי שאני אוהבת אותך.

(יצא לי ארוך קצת מידי..)

בס"ד

את לא יודעת איך עשית לי טוב
אני כלכך צריכה את המילים האלו
לפעמים זה מרגיש כאילו אני לבד עם המחשבות בעולם עד שאנשים באים ונותנים משלהם לתוך כל זה
אז שוב תודה לך

והמבדרת
זה לא בקטע טוב
זה בקטע של הדרך להסתיר את זה שהרגע בכיתי זה לעשות רעש חזק של שמחה

הלוואי הייתי יודעת לספר את הרגשות שלי טוב כמוך.