פורום נסיונות פעילים (עמוד 7320)

לא יהיה ממה לחשוש

כמו קו חרוט על כף יד, זה יבוא

וחיכה שנבחין בו

הידיים הקפוצות ייפתחו

זה יבוא כמו שהטבע רגיל

אתה הרי יודע

לא הכל יכה

או שעידן רייכל השמיט את זה בגרסה שלו לשיר, או שזה לא קיים גם במקור.

אבל אצל ריטה זה כן ככה

אני פה.
ואני גם ככה כואבת.
ואני רוצה לברוח
אז אני הולכת לישון.

כי לישון איפשר, ובמיטה אני בוכה וכבר נמאס לבכות.
אז אני חייבת תעסוקה.
לילה טוב יקרה. הלוואי שתקומי מחר עם כוחות ופחות כאובה

לילה טוב גם לך.
טאטעעע

אני.

כלומר, אני לא פה.

אבל כואב לי.

נמאס לי כבר שכל החיים ככה.
חייב למצוא פיתרון.
אין לי כח לחפש, בטוח מישהו לפנינו כבר חיפש ומצא.
אולי נחפש את האיש הזה שיגיד לנו מה עושים?

איפשר. אסור
אבל באמת שאין לי כח

שאני מרגישה בדיוק כמוך,

ואינלי יותר מדי מה להגיד

 

אז בואי פשוט..

לאידעת, נחזק אחת את השניה

?

לכל אדם יש את התכונות החזקות אצלו,

איתן הוא יכול להשפיע על הסביבה שלו.

 

ואולי גם לחזק..

אני בטוחה שזה נמצא אצלך.

את רגישה נורא. ואמיתית

ואני אוהבת אותך המון

לוקחים דף,

ועט,

ומתחילים לרשום.

מה טוב בי? במה אני חזקה?

 

זה נהיה יותר ויותר קל עם כל דבר טוב שמוסיפים.

מנסיון.

מסכימה עם כל מילה.
כולנו צריכים לעשות את זה.

אני זוכרת שפעם עשיתי את זה. לא זוכרת מה היו התוצאות..ובאמת אני אנסה.
(ממה שעולה לי עכשיו, כל התכונות שלי החזקות כרגע אני לא יכולה השתמש בהם וזה נורא חבל)

תודה יקרה

תעדכני.

 

זה עושה טוב.

חיבוק.
ואם רוצה שאני אנסה בדרך המזוויעה שלי להצחיק אותך אז אני בסמסים. סגרתי תוואצאפ להיום

ואני לא יכולה לסמס כי אני באמצע לקרוא אסמסים וזה עושה עוד יותר כואב.
את יודעת שאני בכלל שכחתי מזה? כאילו לא זכרתי שזה קרה או לא רציתי לזכור וכבר תיכננתי מה יהיה מוצש ואז פתאום באמצע הארוחה עם האולפנה זה נחת עלי בבום ופשוט התחלתי לבכות כמו תינוקת.
זה היה מאד לא נעים

אם את רוצה אותי כמובן...

איך מוצאים משהו מהזיכרון?
בעצם לא מוצאים, כי זה משהו טוב שעכשיו קשה להתמודד עם החיסרון שלו.
רק לעמעם אותו קצת.
או אולי לרכך את הקושי והכאב, כי אני מרגישה שעוד מעט לא אשרוד עוד

אני לא יודעת במה מדובר.
אבל אולי למצוא משהו שימלא את החור שהדבר הזה יצר?

אבל אין דבר כזה.
אי אפשר להחליף דבר טוב ובדבר אחר.
אין דבר ששווה לזה
ולכן זאת בעיה, כי רק הזמן יעזור, לא שום דבר אחר.
ולבנתיים אני נאכלת ואוכל את עצמי. וזה לא טוב

אני רוצה לדבר איתך
ולחבק אותך
את חושבת שאם תקבלי מלא חיבוקים זה יעזור למלא את החור?


זה לא צריך להיות דבר ששווה. זה יכול להיות מלא דברים קטנים.

קשה למצוא משו שימלא את החור הזה.
כשאספר לך על זה, גם לך לא תיהיה ברירה אלא להסכים שרק הזמן ירפא את הכאב.
אין יותר מידי אופציות



אבל אני לא רוצה לאבד את מה שנשאר לי מהדבר הזה. ולכן לא רוצה למצוא תחליף

יכול להיות שאני לא אדע מה להגיד...

זמן לא מרפא את הכאב. לא נראה לי.
אולי הוא משכיח אותו.

בינתיים תשמרי חזק חזק על מה שנשאר.

תעקפו לדקה 1:30 עד אז זה דיבורים

זה מושלם מהחיים 

בס"ד

במקום סדרות מטומטמות ישבנו ושמענו את זה |מתבכיין|

והוא יפה

ברהמס מהמם בכללי

יש לי אוסף ענק, בעיקרון

אבל אני עצלנית היום

אופ.

חיבוק גדול.

את יודעת כמה פעמים בכיתי באוטובוס או סתם ברחוב?
פעם בכיתי בפיצרייה.

ולא אכפת לי.

דפקא במרכזית בכיתי מלא פעמים.

מקום מבכיא

וגם ברכבת הקלה
וגם בכמה מטרים מהתחנת אוטובוס לבית שלי
וגם בעוד מלא מקומות

אז מה.
אנחנו אנושיים.
ואנחנו גם בנות.


ואם בא לך לדבר על משהו אני כאן

וואי חופשי בנות

 

אני חושבת שאני בסדר, תודה.

פתחי כ"א

אבל תמיד החלום שלי זה לכתוב "ואם הייתי בלונדינית?"

פשוט אני צכה להיות בטרמפיאדה להד, בלי בנים ושהם יתנו לי לעצור.
כי יותר עוצרים לבנות מלבנים ואז זה מעצבןן.

חח יאלה לך על זה

אבל אם הם מעצבנות ולא מבינות ולא עורות זה מתסכל....

במיוחד הלא חכמות שחושבות שאני לא גנטלמן אם אני נותן להן לעצור... בדיוק הפוך!

 

לך תסביר לכל הבנים שיכנבו לתחנה כשיש בנות.
למרות שזה לא ממש כיף לעמוד שעתיים ולחכות שבנים מתסכלים עליך..
אבל בקטנה, אין ברירה

תופסות לכיוון השני וכו..

אני מכירה טוב את הדרכים ודיי זוכרת כל מקום שאני נמצאת בו פעם אחת לפחות אז לא יוצא לי להתבלבל..
אבל כן, הרבה פעמים קרה לחברות שלי.
אני דוגלת בזה שבנות זה עם מוזר. ובנים גם.
בעצם כולם מוזרים אז לומשנה

א מוזר הוא מישהוא שעושה משהוא שרק הוא אוהב לעשות

ב אדם בלי הפרעה נפשית הוא או בהמה או אל

 

קשה למצוא משהו באישיותשלו שדומה למישהו אחר,אפילו לבן אדם אחד. מוזר,זה שונה בקיצוני

פעם, הייתי כותבת לגמרי אחרת מהיום. ואני מתגעגעת לזה. יותר עמוק, יותר נוגע, יותר ארוך ואמיתי.
היה חג סביר בסך הכל. לא טוב, אבל לא גרוע.
והריח בחינם וכל האזרחים
אני לא יודעת מה להחליט. לחלום על זה, ללכת עם הלב, או ללכת עם השכל ולהגיד שזה לא טוב?
אני לא יודעת על מה דיברתי.
@בנות שמתכוונות לבוא, דיברתי עם אימא ויש אישור ליום בנות אצלי בבית. שבוע לפני בערך נקבע תאריך והלוואי שתבואו.
קימי גיבלר |נאנח|
סיפרתי לאימא. והיא הבינה אותי. לטענתה. אבל לא באמת.
אני אוהבת אותה כל כך.
קשה לי חג שבת רצופים, אבל שבת חג עדיף על חג שבת.
הייתי רוצה לחלום כמו בפעם ההיא לפני שנה וחצי. זה היה חלום מושלם.
כמו כן, הייתי רוצה לכתוב.
אבא התחיל לכתוב שירים.
ואני אוהבת לקרוא דברים יפים.
השבת קראתי המון המון הכנסת כלה של עגנון. וזה יפהפה כמובן.
בגרות בתושב"ע בשלישי. מה שאומר שמחר חרישות. הלוואי ואצליח. מגן 85.
ניסים גדולים עשה ה' עימנו.
הבדלה
לפחות של חג? נראה.
XD, אם כבר,ילדה.
אנטרים, אנטרים בכל מקום.
וסנדלים.
יאללה, נכתוב את הפוסט הזה. אני חייבתאת זה לעצמי.
יצא האשליה 2
אני צריכה את ת'ור.
Imagine that
הו, וואו
יש לי רצף של שירים לשתף. הייתי נוסטלגית שלשום. והמחברות שלי. כל כך המחברות שלי.
אני עדיין נפעמת, בכל יום, שאנחנו חברות. איך זכיתי?
ועכשיו נסגור כי היא באה.

אבל עכשיו זה בערך חוזר.. כאילו,לא יודעת אם עמוק ונוגע אבל כן יותר אמיתי וארוך..

ובאלי לבוא נראלי

אני בודדה. ולא כיף לי. ואתמול בערב היה משעשע ונורא בו זמנית.

בכלל לא צריך אומץ.
רק עוד קצת רוע כדי לעשות לו רע וזהו

אבל אני בטוח שיש עוד דרך

וזכותך לא להיות חזקה תמיד.

אני פה אם את רוצה

ואת יודעת בתור מה אני אומרת את זה

זה לא יכול להיות צרם כי ההגדרה היא בהווה

בכל מקרה אפחד פה לא יעזור לי עם התשחץ הזה


יש לי אוצר מילים עלוב!

[למה הוא לא משרשר לי נכון מעצבן]

ולמרות זאת אני אוהבת לעשות את זה

תודה

אפשר הכל

בס"ד

 

ואז בכלל נהיה מרוצות

קרדיט ל@@@@

לא מכירה, לשמחתי.

ואני לא חושבת שבני אדם יכולים ללמד אחד את השני איך להיות בן אדם. זה משהו שצריך למצוא

בס"ד

 

יש דברים שחשבתי שהם לא נצרכים, אבל פתאום התברר לי שכן, ורצתי מהר מדי בלי לקבע קודם את התוצאות הישנות (ככל שאני מנתח את זה אני מבין יותר מה בדיוק קרה, זה דבר חיובי כשלעצמו ותודה לכל השואלים). את מוזמנת להתאים את זה לתבניות שלך לפי הבנתך, כחלק מהסקת המסקנות אני מעדיף להתרחק ממינוחים קבליים.

בס"ד

 

בואו נלמד את קמנו להסתגל לחברת בני אדם.

 

אם אני פוגש חבר ותיק ורוצה לקשור איתו שיחה ידידותית- על מה אפשר לדבר חוץ מ"מה קורה?" "ואיך אצלך?" "מה אתה עושה בימים אלו?" ו"באיזו סוגיה אתם?"?

 

אם אני רוצה לדבר אם מי שיושב לידי בארוחת ערב- מה בכלל אפשר להגיד בלי להיראות לא קשור ומה אתה בכלל רוצה ממני אם התחלת שיחה על נושא שלא מעניין אותך?

 

נראה לי שזו התחלה טובה

בבקשה.

בבקשה.

בס"ד

 

@אנשים!

בס"ד

או לא להתחיל שיחה עם מי שיושב לצידך .

פעם כתבתי למישהי תגובה ממש ארוכה שיש בה חלק שקשור לכאן אבל אני לא יודעת אם אמצא אותה כרגע...

בכל מקרה, בשנה האחרונה גיליתי שלא צריך להתעניין בנושאים, צריך להתעניין בבן אדם.
אני למשל לא אוהבת ספורט וזה אפילו די משעמם אותי, אבל יש לי ידיד שזה בערך כל החיים שלו, הוא יודע אליפויות בעל פה. אין לי עניין בספורט, אבל יש לי עניין בו אז אני אשאל אותו ואקשיב לו כי זה חלק ממנו ואני רוצה להכיר אותו. אני חושבת שזאת נקודת התחלה טובה- לרצות באמת להכיר את מי שמולך ולא רק לדבר איתו כי צריך לדבר עם אנשים.

נראה לי שפעם מישהו אמר דבר דומה על זוגיות..
בכל אופן זה מה שיש לי להציע עכשיו.

אה ובמהלך חיי גיליתי גם שדברים כאלה עלולים לנבוע ממידת גאווה אבל אני לא מכירה אותך מספיק ואני גם לא אאבחן דבר כזה. רק זורקת את זה כנקודה למחשבה.
לפיתוח מוזמן לפרטי או לכתוב פה שאתה רוצה הרחבה בנושא.

לא יודעת אם הועלתי מדי אבל זה מה שיש לי כרגע
ב"הצלחה..

זה מה שאני עושה עם הבנאדם היחיד בערך בפלוגה שאני מגדיר כחבר טוב
אנחנו יושבים ומרצים אחד לשני על נושאים שלא מעניינים אותנו

(ענבל. אני מאד אוהבת את התגובות שלך. החשיבה שלך בהירה ונכונה, ובעיקר, הרגישות שלך. היא מפעימה אותי כל פעם מחדש.)

בעיקרון, יש את הדברנים, שאם תשאל אותם שאלה כמו מה קורה הם יספרו לך מה עובר עליהם בכללי וזה כבר פתח לשיחה ולשאלות והתעניינות.
יש את אלה שסתם יענו ב"ה הכל בסדר, ואז גיליתי שדרך נחמדה לפתוח איתם שיחה זה לשאול מה העניינים? איך היה היום שלך?" ואז זה מביא אותו לתשובה של שני משפטים ככה, מתוכם אפשר לשאול עוד דברים ולהתעניין לפי ההקשר..
כמובן שיש מצב שיהיו כאלה שלא ירגישו בנוח לדבר וזה יהיה קצת תקוע ומקרטע. זה בסדר גמור ולא הופך אותך לאיזנ אסון חברתי מהלך.. סתם כדאי להיות רגיש ולתת להם את השקט שלהם במקרה ויש צורך..
וגם, מה שענבל אמרה (אני בכלל למדתי חלק מהאליפויות האלה כדי להתחרות אתו )
ובכל מקרה בהצלחה יש בי משהו שממש מבין את מה שאתה מתאר

בסוף כיתה ט ישבנו חבורת הסנוביות ולקויות היכולות החברתיות ביחד וניסינו לפענח מה הסוד.
היו כמה גישות. הראשונה, כמובן, בואו נשאר אנחנו. מה שיגיע אלינו יגיע וה' יעזור. לא עזר לנו בכלל.
השניה, חייבים לקפוץ למים העמוקים. להתיישב עם בנות אחרות, לשמוע מה הן מדברות ופשוט להצטרף לשיחה. מדברים על סרט שראיתי? להתפרץ קצת, אנחנו ישראלים ככה אנחנו מדברים, להגיד את דעתי. מדברים על משהו ברומו של עולם? להגיד משפט אחד מלוטש היטב. זה עובד.

אבל מה שאני הכי אהבתי, זה להיות פשוט אתה עצמך. אני בן אדם מוזר. אני לא מבינה סיטואציות חברתיות וגדלתי בצורה שונה לחלוטין מכולם. יצאתי גם אחרת. אז זה להיות הפריקית, כן. זאת שאומרת דברים לא קשורים, שבוהים בה בתדהמה. ואז פתאום כולן רוצות להיות חברות שלי ושולחות לי הודעות של בואי תטוסי איתי בקיץ ואני רוצה לקרוא את הבלוג שלך.
אל תהיה פריק אם אתה לא פריק, אבל תהיה מה שאתה בדיוק. אם זה להיות שקט יותר, אז שקט יותר. אם זה להגיד דברים לא קשורים, אז דברים לא קשורים. להיצמד גם לשריטות וגם לנורמה.
אז אחרי ששואלים מה נשמע והכל מגיע למבוי סתום, פשוט להגיד ידעת? כמה טוב להיות פרח קיר הוא הסרט האהוב עליי ואני פשוט חייבת לספר לך עליו כי זה מתפרץ ממני החוצה. ולשבת לדבר עליו.

וכאן אני אעצור כי זה יצא לי הרבה יותר מדי ארוך.

כי אם אתה באמת בא מוכן להקשיב, הצד שמולך יהיה באמת מוכן לדבר. וכך נוצרת שיחה.

 

יש לי סרטון בנושא, אבל אני לא יודעת איך לשלוח קישור כך שהסרטון יתחיל מהאמצע. אם מישהו יה מוכן להסביר לי, תרוויח

מבינים את זה שיהיו הרבה שיחות של סתם ולפעמים שיחה ממש טובה.

 

ומוצאים נושאי שיחה. יאללה קריית שמונה הכדורגל

בס"ד

 

"אני פשוט מפחד שזה יגרום לי לאבד את היציבות בתחומים אחרים, שבהם אני כרגע משתדל לבנות בניינים כאלו ואחרים וחבל לי עליהם שיפלו." ודווקא זה מה שהפיל הכל. נראה לי שלמדתי יופי של לקח.

בס"ד

פחד הוא טוב כשהוא בצורה מסוימת ועד גבול מסוים.
מה שאני הבנתי זה שבגלל הפחד נאחזת כל כך חזק עד שזה נשבר. סוג של פריק קונטרול (זה אגב, גם מזכיר לי כמה שבאו מאותו מקום שאתה באת). אני מאמינה שלפעמים צריך קצת לשחרר, צריך לתת גם מקום לחיים לפעול ולא רק לנו.

בכל מקרה יש מצב גדול שלא הבנתי נכון אז אני אשתוק עכשיו
ב"הצלחה גם בזה!

זה מראה על התקדמות, על העמקה. מידי פעם אפילו צריך לשבור אותם באופן מודע, בכדי להעמיק יותר ולהיות פחות נעול בתבניות.

בכ"מ, אני מניח שיקח לך זמן לבנות בניין חדש ויציב (אם תרצה שיהיה חזק ויציב), ועצתי לך (מנסיוני הדל, ומחוכמת הגויים), הוא לבנות קודם בקתה קטנה שתוכל להשתכן בה בעת הבנייה