פורום נסיונות פעילים (עמוד 7434)

ככ המון זמן לא כתבתי,
ואני רוצה לדבר איתה, ולפגוש אותה,
וזה לא הוגן שהיא רחוקה,

ואם יש כת שאין לה חלק לעולם הבא זה ליצנים.

#תזכורת_ספירת_העומר

משעה אחרי האוכל עד 20 דק' לפני שקיעה

ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין

חח יאו.נזכרתי עכשיו במה שאמרתי לאחותי והיא לי במוצש
מצחיקה שכמותה

ואין שוום מציאות מבלעדיך כלל
ובכל תנועהה ותנועה ובכל תנועה ותנועהה
ובכל תנועה ותנועה שם אתה נמצא אלופו של עולם

כשאתה צל, אתה קולט דברים

כשאי אפשר לכתוב אותן.
היה לי מצבור מחשבות ענק
פוף

הנוסטלגיה.

כמה אפשר לשזור סביב דבר כ"כ פשוט.

 

אני כבר לא זוכר כ"כ.

עם מקל קינמון או וניל, אאל"ט

וצ'אי מאסאלה. (תה נסראללה )

סוכר אחד (?) או אחד וחצי.

 

ושבי .

|משועשע|

 

ושטויות ובדיחות ושיחות טובות ובכלל טוב.

 

לא שכחתי את הדברים הפחות טובים, רק נחמד להיזכר קצת (ולנסות לא לשקוע בזה )

 

 

בס"ד


מה היה קורה בעולם אוטופי:
*************
✨🌟💫🌺🌻🌹🍀🌷👰🍠🍓🍍🍑🍐🍈🍌⭐🌠🌌🌋🌏🌎🌍⛄❄☔⚡☁⛅☀👑🎀💛❤💚💙💜🌸💐🍁🌐🌼🌱🌰🌳🌲🌴🌵🍄🌾🌿🍂🍃🍁🍉🍠🍍🍏🍭🍬🍫🍆🌽🍅🌇🌆🏯🏰🗻🌄🌃🌅🌉🌃🎠💍🍍🍒🍓🍇
*************
🌊🌈🌁🎋🎁🎐🎇💝🎑🎉🎊🎈💽📀💿📱☎📞🌇🌆🏯🏰⛺🎠🌉🌃🌅🌄🗻🍎🍉🍏🍇🍒🍊🍋
************
📦📚📖🎤🎬🎨🎹🎶🎵🎼🎧🎺🎻👾🎸🎷🃏🎮🏆🍸🍻🍺🍼🍶🍵☕🍹🍷🍴🍕🍔🍟🍗🍛🍝🍖🍙🍘🍚🍜🍲🍢🍡🍧🍨🍦🍮🍩🍞🍳
🎢🎡🚢⛲⛵🚤🚣🎪


ובעולם דיסאוטופי:
זה בידיוק העולם הזה
😡😡😡😡😡😡😡😡


יש כל כך הרבה דברים שברורים לאחרים ולי כלל לא ברורים ובגלל שהם כל כך ברורים לאחרים, כשאני אומרת שהם אינם ברורים לי האחרים לא מבינים על מה אני מדברת, מרוב שהם ברורים להם.


דברים שאני חייבת למצוא:
*אש
*משהו דליק
*חומר ממשי שהאש תאכל אותו לאורך זמן
*מוטיבציה
*תחושת כבוד חזקה
*חוסר בושה ואף עזות
*רצון ושאיפות שהם יותר ממני, להתקדם
*חמידה עצומה לכסף
*חוסר פחד
*חוצפה
*יכולת התמדה

= אבא תחדש אותי לגמרי, תדליק לי ת'נשמה
+
מתכון לחיי הצלחה ופרנסה טובים.


אריה שהוא לא אריה, איזה אריה הוא בכלל?

משפטים שאנשים שונאים לשמוע:
יהיה טוב אל תדאג
היה יכול להיות יותר גרוע
הכול לטובה
אבל מה אפשר להגיד?
עכשיו רע? פחחח חכה חכה
אוי באסה, אם לא היית עושה את זה, זה היה יכול להיות יותר טוב!
אלו החיים



מעניין עוד כמה נבואות יצטרכו להתגשם עד שהמשיח יבוא ועד שנזכה להיכנס לבית המקדש, כאילו מה? נבואות על ימין ועל שמאל ואין גאולה!!!
ובכלל מה ה' רוצה שנעשה?
ולמה הוא מצפה שנצליח לשמור דרכיו בלי להתבלבל בדרך ובלי ליפול ובלי ללכת שולל כשאין נביא אמת וכשאין שופט בארץ ואין כלום?
הלוואי שפשוט די.

הלוא אלוקים, אתה יודע שבלי מנהיג אנחנו אבודים, שלא לדבר בדור הזה, כשעברו הרבה הרבה הרבה הרבה דורות מאז נתינת התורה בהר סיני, ואותו ומופתים, אז אל תשפוט אותנו לרעה.
בבקשה, אנחנו רוצים לחזור אליך, אבל אנחנו צריכים עזרה..
אנחנו צריכים
משיח יחד עם איזה נביא וסנהדרין כזאת מכובדת ואיזה שופט או שניים וגם איזה מלך שיחזירו את ישראל אל אביהם שבשמיים, כי אתה יודע, אלוקים, בפנים, בלב אנחנו קשורים אלייך, פשוט החיים, והסחף והשיכחה, וחוסר ברועה לאורך זמן עושה את שלו...
תחשוב איזה מחזה יפה זה יהיה לראות את אמיר חצרוני, עומד מלפנייך עם יד הלב ודופק ואומר עוויתי פשעתי חטאתי....
איזה מחזה יפה זה יהיה לראות בכנסת את כל הגברים והנשים יהודיים לבושים בלבוש צנוע ובבית הכנסת את ראש הממשלה עומד כשליח ציבור ומצווה "ברכו את ה' המבורך!"
ואת השרים עונים לו "ברוך ה' המבורך לעולם ועד"!
שלא לדבר את סלב השמאל השונים שמכריזים שהם היו תחת אימפריוס ולא הייתה להם ברירה או את שאר הציבור שטוענים שהיו תחת לחש קונפונדוס והיו ממש מבולבלים

האמת זה מזכיר לי יש לי משחק גאולי כזה נחמד, כל פעם שאני רואה משהו בערבית אני ממציאה לו שם יהודי.
(במציאות גאולית איך זה ייראה)
נגיד אני רואה משאית וכתוב שם תפוחי אדמה מוחמד בשאר ובניוב
אז אני חושבת איך במציאות גאולית המשאית הזאת הייתה נראית
נגיד תפוחי אדמה משה שעאר ובניו
או אום אל פאחם
אז בית הפחמים
או רמאללה
אז רמתיים צופים
או שכונת שועפט
אז שכונת השופטים
או להסתכל על כפר או שכונה ערבית ולדמיין איך תיראה בגאולה
(נגיד כאו תהיה ישיבה שמתמקדת בדיני ישוב הארץ וכאן יהיה ישיבה שמתמקדת בלימודי דיינות וכאן יקום ישוב יהודי בסגנון ברסלב בגלל שיש המון מקום להתבודד )
ובמקום מואזין יהיה קריאת השכמה לשחרית
(קומו ישראל, קומו לעבודת הבורא יתברך! הגיע זמן לקריאת שמע של שחרית!)
מעניין מה אנשים חושבים כשאומרים להם את המילה גאולה?
מה התמונה או התמונות הראשונות שרצות אצלהם בראש?
ומעניין מה הדור של הגאולה, הדור שלא ידע את דורנו, את הכפירה, העבודה הזרה..

מענייו הם יחשבו עלינו, דור שמאמין שהוא ראוי להירצח, שמאמין שהוא רוצח וכובש ולכן מותר להרוג בו, דור שלא מכיר באלוהיו ובארצו, דור שעושה הכול בשביל להשמיד את עצמו כמו מחלה אימונית מסוכנת במיוחד שרוצחת כל תא בריא ולא שמה לב לתאי הסרטן המתפשטים בו וכמעט משמידים את הגוף וגורמים לו למצב אנוש. ובחיים לא שמעתי על עם כל כך מטומטם. באמת שלא. בכל ההיסטוריה.

כשמדברים על בני ישראל החוטאים בעבר, אני תמיד מתפלאה עליהם על איך הם עשו את זה שוב ושוב ושוב בלי ללמוד שום דבר, אבל הנה, אנחנו עושים את זה שוב.
הלוואי שזה יהיה כל כך רחוק מדור הגאולה עד שיתהו גם עלינו.

לפעמים בא לי למחוק את הזכרון שלי, את הזהות שלי ולהתעורר יום אחד בלי זיכרון וזהות בהוואי ולחיות חיים בלי אנשים מטורפים על כל הראש שמכריחים את כל העם שלהם לחיות לפי הטירוף שלהם ואם הם לא מסכימים, אז לעשות עליהם שיימינג מטורף עד שהם נכנעים.

נמאס לי. נמאס. אבל בהתחשב שזה לא קורה, אז חייבים להמשיך להתעצבן. ומתי זה ייגמר? מתי כל ההצגה שסופה(גאולה) ידוע מראש תגמר?
זה יקרה. אולי בדרך תחתתים אבל זה יקרה(וכמו שאמא שלי אומרת או דרך הראש או דרך הרגליים)
ולו רק בגלל ההבטחה.

תלונות. תלונות בכל מקום.

בא לי לסתום את הפה ולא להגיד לשון הרע על ישראל.
אבל מצד שני, אני אשקר? וכך להחמיר יותר את המצב(כן נשמות! אתם מושלמים, צדיקים! תמשיכו לעודד התבוללות! תמשיכו להלל ולשבח ערבים שירצחו בנו!!)
למה בכלל נולדתי עכשיו? למה לא נולדתי אחרי שהגיעה הגאולה? במה אותם הילדים זכו שהם יוולדו בזמן לאחר בניית בית המקדש והגעת המשיח? שכל עבודת ה' שלהם ברה תמימה זכה טהורה
בלי מלחמות בלי קרבות בלי וויכוחים בלי מחלוקות משהו נורא פשוט וברור אחד לכאן ואחד לשם
ואין בקשות לעתיד הכל תודה והודיה
(שהרי אם זאת גאולה כבר לא צריך לבקש על השופטים או על הנידחין או על קיבוץ גלויות או על השבת הארץ או על בנייו ירושלים או על החזרת השכינה או על הקמת בית דוד או על תחיית המתים ועוד, כי הכל כבר ניתן)
למרות במובן מסויים יש יתרון בימינו אנו,
שהרי אני זוכרת הרבה טענות של בני נוער ממורמרים על כך שהם לא בתקופת המחתרות או בכל תקופה אחרת וכבר נגמר מה לעשות(וכנראה שעדיין לא נגמר..)

אבל בימי הגאולה העתידיים כבר לא יהיה על מה ובמה להילחם כי הכל יהיה שלם.

ואז הם בטח יתאכזבו שהם לא היו בתקופתנו אנו(מעניין איל יקראו לתקופה שלנו, תקופת קדם מקדש? תקופת ה... סרטן? תקופת ה...?)

אבל אני רק מקווה שעד אז אני לא אמות חס וחלילה או אהיה מבוגרת, אני ממש מתפללת שבמשך השנה כל מה שצריך להיות יהיה(בית מקדש גאולה משיח מלך מבית דוד וכ') ואז בשנה הבאה ילדי הגאולה(אשר לא ידעו את מצרים או לפחות את התקופה הנוכחית) יוולדו ואז בערך במשך העשר עשרים שנה, נהיה עסוקים בתיקון ובשיקום הנזק שנעשה בעם
ואז גם אם הם יחיו במציאות שיש בה הריסות ונזקים מהעבר שלפני הגאולה, הם עדיין לא ידעו מה זה ממש, זה כמו לחיות במלחמה או לחיות רק בתקופה שלאחר המלחמה והדבר הכי קרוב למלחמה זה רק מנופים שבונים מחדש את הבתים שנהרסו במלחמה הקודמת.

ומחשבה עצובה,
בקצב הזה של ההתבוללות בארץ ישראל, בעוד כמה זמן כל הערבים בארץ ישראל יהיו יהודים כן זה די בדיחה שחורה ועצוב

וכשאני חושבת על זה, אני די בטוחה שאין אומה כמעט שאי אפשר להגיד שעם ישראל לא התבולל בה, אני די בטוחה שהרבה מהספרדים ןהאיטלקים הם צאצאים ליהדות האנוסים, שלא לדבר על הארצות האירופאיות על ההתבוללות האדירה שהתחוללה שם(ועדיין) ועל הרבה מהיהודים שהסתירו את ועדיין את הזהות שלהם מנכדיהם ומניניהם וגם על ברית המועצות וגם על ארצות הברית וגם על העמים שבהם שבטי ישראל התבוללו בהם ועוד, אם היו עושים היום את חוק השיבה אך ורק על סמך גנים יהודיים(אם באמת היה אפשר לבודד גן כזה, ספציפי ולא רק 'גן מזרחי כולשהו') אני די בטוחה שלפחות 80% מהעולם(בלי להכניס את הסינים בשיכלול) היה זכאי לקבל את זכות השיבה

מה שדי משעשע, כי זה מה שהופך את הטענה ש"היהודים-עם ישראל משתלט על העולם" לנכונה
ומה שמצחיק זה שבעוד שאר העולם היה עסוק בלשנוא אותנו (כי הוא חשב שאנחנו משתלטים על העולם)

היפנים גם האמינו, אבל רצו להצטרף אלינו, או במילים אחרות אם אתה לא יכול לנצח אותו, היצטרף אליו,
לא נעים לי להגיד, אבל ליפנים ולסינים מאז ומעולם היה שגעון ל-גדלות.

מעניין, אבל איפה אפשר למצוא את שאר בני ישראל? הלא אנחנו כבר מכירים את כל העולם? לא יודעת, נשמע לי דיכאון ושיא המבאס להיות רק אנחנו, בנימין יהודה ולוי...
זה נשמע קצת חסר סיכוי, כאילו אנחנו בקושי שרדנו את הגלות כיהודים, אז אחינו שהוגלו הרבה הרבה הרבה לפנינו?
אבל כמובן, זה לא.

אבל אני מפחדת שזה לא יהיה אמין הרי כל שבט שרוצה או קבוצה שרוצה, יכולה לחרטט משהו ולהגיד שזה הם, כי כל המידע שיעזור להם בחירטוט כבר בנמצא ונגיש לכולם, אז אפשר לקחת כמה דברים ממה שיוףדעים על השבט שאליו הם רוצים להתחזות ולאמץ את המנהגים לתקופה ואז לגרום לאיזה מישהו 'לגלות' אותך 'בטעות' והנה הם! בני שבט......

אוףף..

מעניין אם באמת שאר שבטי ישראל קיימים כשבט של ממש עם תודעה של השבט ולא כמקבץ גנים פזורים בעמים שהם התבוללו בהם ולא יותר..
אז כמה אנחנו?
יהודה בנימין לוי
דן ומנשה
חמישה שבטים
אז חסרים לנו: שבעה שבטים
ראובן שמעון ישככר אשר
גד נפתלי זבולון ואפרים
(בני יוסף במקום אפרים ומנשה, וכשמחלקים אותם ל2 מתקבלים 13 שבטים... כך יוצא שספרתי עכשיו 8 שבטים ולא 7 כי זה החלק השני של מנשה)

אבל יכול להיות שאומנם ממלכת יהודה והכל, אבל גם בימי בית שני היו, אומנם מעטים, אבל גם משפחות משבטים אחרים, כך שאם היה נביא שתפקידו הוא לדעת מאיזה שבט כל אדם הוא היה רואה שלא מעט משפחות הם משבטי ישראל, ובעצם אפילו רק במדינת ישראל יש בין היהודים את כל שבטי י'ה בנוסף ליהודה בנימין ולוי..
מעניין מאיזה שבט כל אחד ואחת.

והיום אי אפשר לדעת... לפי דעתי.. לדוגמה אפילו היום יש החלפות בטעות או בכוונה של תינוקות, עם כל הטכנולוגיה והאמצעי זהירות
אז בן כהן שהתחלף בטעות עם בן יהודה, שינה לגמרי את כל השיוך, או בן דוד שהוחלף בטעות עם בן ישראל גם שינה לגמרי את כל השיוך וכן הלאה, וזה נראה לי כמו טעות הגיונית שתעשה בעיקר כשלא היו אמצעים לברר את העניין.

או במילים אחרות.. אי אפשר לדעת.
מעניין אותי לדעת לאיזה שבט אני שייכת?
יהודה או בנימין? ישככר או מנשה? זבולון או אשר? גד או נפתלי? דן או אפרים? ראובן או שמעון או לוי?
(השאלה נשאלה על פי היגיון עירבוב השבטים שהצטרפו ליהודים+החלפת התינוקות)

וואי וואי איזה בלאגן והטרלות יהיו בלנ"ו לאחר שכולם
ידעו בפעם הראשונה בוודאות מי הם מי

אין, הטרלות, זה עם


חול המועד פסח כשר ושמח!!!

רק באתי והוא עושה בעיות.

לא נכון את הכלים שבסלון לא נכון אתה סתם מקשקש אתה בעצמך סלון זה חרוז של ילדון לא נכון כן נכון אני יגיד אותך לאמא אתה בעצמך בלון ויותר אני לא ילמד אותך חרוזים אוף מעצבן אחד אתה סתם כושי חיחיחי ואתה כושי קטן אונה לך וטונה לך כושי קטן הלך לגן איזה גם גן חיות איזה חיות חיות טורפות לא להגיד חיות טורפות זה מפחיד את אביגיל! לא נכון אביגיל יושנת כן נכון לא נכון כן נכון לא נכון כן לא כן לא כן לא כן לא כן!

 

אחיינית שלי אמרה שהיא לא יכולה לאכול את המלפפון חמוץ. כי אמא! זה מלפפון חמץ!

ובשבת חשבתי על הגשמת חלומות.

לפעמים אני פוחדת לחלום כי בסוף זה עלול להתגשם, אני לא אוהבת את הרגע בו מתגשמים חלומות,

הרי חלום הוא רוח והגשמה היא גשם. היא הפיכת חזון ופרפור הלב למשהו גשמי.

והרי לעולם לא תוכל הרוח להתבטא בגשם בצורה בהירה ושלמה.

במציאות מוגמרת אין את החיים. אין את הדינמיות שבציפייה ובדמיון המתעשר.

את המסתוריות והפרטים הלא גמורים. את הריח והטעם של אגדה שלוחשים בשקט בשקט. 

(אני לא רוצה שתגיע שנה הבאה, דווקא בגלל שאני רוצה אותה כל כך.)

 

ועכשיו אני לא יכולה לישון כי נהרס לי השעון הביולוגי וכי אני עמוסה.

יש בי כל כך הרבה מחשבות לעבד שאיך אפשר ככה בכלל.

לפעמים אני מרגישה שאחרי כל יום צריך יומיים רווח כדי לעכל. וכדי למיין ולמפות ולהבין ולהרגיש ולהתמסקן כראוי

אוף. אנשים.

מתי אתם מספיקים לחיות בכלל בתוך הרעש הזה, הרעש האינסופי הזה, בין הריצות והבלבול והאורות שדולקים כל הזמן.

הייתם מאמינים שנשארו רק 4 חודשים עד שאני גומרת את השנה??????????? אני עושה אפצי והם נגמרים.
אז, הדסה.. תשטלתי (תשתלטי/תשתלתי.. אינעל שרלוק איך שכותבים את זה) על עצמך ואל תעשי אפצ'י!!!

טוב, ש'תכנעתי.











אז מה קורה בני אנוש אשר חיים על פני האדמה?

שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה .שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה שונאת את זה
2 תהיות על העולם:
1. למה תמיד זה מצליח להוציא אותי מאיזון? אני לא מבינה.
2. שאלה לבני המין הבני: למה אתם זן כזה טיפש לפעמים?

אני: טוב, נראה לי אני אזוז, בא לי הביתה.

היא: טוב, חבל. היה כיף. חכי, אני אלווה אותך קצת

אני: לא, זה בסדר... |חושש|

היא: מה בסדר? אני צריכה ללוות אותך.

אני: טוב, אבל תטריחי את עצמך.

*יוצאות החוצה*

*אני עם פוף ענק של הנקה על הכתף*

היא: וואי תקשיבי, את לא מבינה מה חברות שלי הביאו לי ליומולדת

*מתחילה לספר על החגיגה והמתנה בפרטי פרטים, עם רקע של משהו כמו שבועיים אחורה אחרת אני לא אבין את הסיפור*

אני: וואלה? מעניין

היא: עכשיו חכי, זה לא הסוף! חברה שלי גם קיבלה כזה והם עשו לה בלה בלה בלה בלה בלה

אני: |לוחץ על הנקודה במוח שבה מפסיקים להקשיב|

היא: בלה בלה בלה בלה בלה

אני: הממ. אהממ. אה? אה

היא: בלה בלה בלה בלה בלה

אני: וואי, מה זה קר לי |כחכוח בעל חשיבות|

היא: כן, גם לי קר... ניפרד?

אני: טוב |מרוצה|

היא: אה, רגע. את יודעת מה היה לי בשבוע שעבר?

אני: נו ,מה?

היא: בלה בלה בלה בלה בלה

ובינתיים בתוך הראש שלי: הפרצוף המסכן שלי מספיק בולט? האנשים מסביב שמים לב שאני במצוקה פה?

אני: סליחה שאני קוטעת אותך, מה השעה?

היא: שלושים וחמש. וואי, כבר מאוחר. בקיצור, בלה בלה בלה בלה בלה

אני: |נואש|

היא: בלה בלה בלה בלה בלה

אני: *מתפרצת לה בהפוגה קטנה* תקשיבי, ממש ממש קפוא לי. סליחה שאני קוטעת אותך...

היא: לא, זה בסדר. עוד ניפגש מהלך החג, אל תדאגי

אני: |לא דואג בכלל|

 

השעה: 23:45. האירוע: הגעתי הביתה.

 

 

וועעאעאעאאעא

או שהוא עושה אתנחתא עם היד על הראש כמו כאן... -