פורום נסיונות פעילים (עמוד 7882)

גם בלי להכיר אישית

אני יושבת מול דף (או דף word, אבל על אותו בסיס),

יש לי הכל בשביל לכתוב אחלה סיפור, אבל פשוט אין לי חשק להתחיל. אין.

 

או שאני עומדת מול הררי כלים בכיור, וברגע שאני רק מתקרבת נהיית לי בחילה ומשהו כאילו ממגנט אותי כמה שיותר רחוק משם.

 

או כשאמא שלי מבקשת שאסדר את הסלון, או שאני מבקשת מעצמי.

פתאום יש לי מין דחייה עצומה ומגעיל בגרון ורצון עז לבכות או לצעוק.

לרוב אני נאנחת ומכריחה את עצמי, אבל זה לא כיף בכלל.

 

מישהו מכיר את התחושה?

יכול לעזור?

לתת עידוד?

סרטוני מוטיבציה מהיוטיוב, (כן, פתטי, למי אכפת? אני מכירה אותם בעל פה כבר וזה עובד)
לראות אנשים שמצליחים בתחומים שמעניינים אותי (ככה אני רוצה להיות מצליחה כמוהם וה נותן לי רצון להתקדם)
לעשות משהו שאני אוהבת לפני/להבטיח לעצמי צ'ופר אחרי, לדבר לעצמי ו להסביר לעצמי למה מה שאני עושה חשוב/אני רוצה לעשות אותו עד שזה בא כבר הרצון מבפנים וכו'.
לדמיין לעצמי מישהו שחשוב לי שהיה גאה בי אם אעשה את זה..
נתתי פה כמה דוגמאות, תבחרי לך מה מתאים לך.. אצלי כל אחד מתאים בסיטואציה אחרת. אני יכולה לנסות לחשוב על עוד

ברגע שאני ניגשת לעבודה כל הפנטזיות נעלמות ופשוט מגעיל לי בפנוכו.

לא יודעת, אוף.

 

בינתיים הדבר היחיד שעוזר לי זה לשיר המון המון המון,

אבל זה בעיה כשיש בנים בבית,

ולרוב יש אצלנו בנים בבית

אם לשיר עוזר לך זה טוב. אממ חפשי מקום שבו לא שומעים אותך בבית? יש כזה?

ואת לא רוצה להיכנס לשם בקיץ.

 

אני פשוט אתאמץ מאד, אני חושבת.

זה יעבור עם הזמן, לדעתך?

תודה.

אז אני כאן

מזגן קר...)

ומין הרגשה מעצבנת לחצה על איקס.

 

זה לא שאני לא אוהבת לכתוב. אבל ההתחלה דוחה אותי.

תעשי דברים שאת אוהבת ואולי תפסיקי לחשוב על הרע תחשבי טוב ותתרענני אולי לפני... תתקלחי תשטפי פנים בהצללחחהה!! מחכה לסיפור

וברוך ה' גמרתי סוף סוף את הסיפור. יצא קצרצר אבל קולע... ואני מעדיפה לא לפרסם אותו מטעמי אאוטינג

ומחכים לי עוד המון דברים לכתוב

בס"ד

 

בתומ"ר

כש

נראלי.

 

מקודם הייתי ממש מעצבנת ומרירה ועצובה ועצבנית כי הסלון היה הפוך ואני הייתי צריכה להפוך אותו בחזרה, ומצב החשק שלי שאף לאפס. מלמטה.

ואז החלטתי שאני סתם נודניקית, הפעלתי שירים חסידיים קפיציים וחייכתי חיוך טמבל ומאולץ לבבואה שלי על הDVD.

הלכתי הצידה בלי שאף אחד ראה, נשמתי עמוק, חייכתי, נשמתי עוד ונרגעתי לאט לאט.

אחר כך כל דבר הצחיק אותי ותוך דקות הסלון היה מסודר.

 

בקיצור - לשמחה יש יכולות סגוליות אדירות.

@קמנו ונתעודד, עזרתי?

בס"ד

 

אבל אחרי שאני אנסה בעז"ה, סביר להניח שכן.

 

תודה!

(והצלחת לתאר את התחושה המעצבנת במדוייק).

נא לא(!) לקחת בצורה אישית.

זו לא תלונה אישית במסווה של פריקה פומבית. אני רק מנסה להבין את המוח שלי.

לומר דברים עלי כאילו שאני הניק שלי ואני לא עצמי. 

 

 

(לא רוצה להביא דוגמאות כי אני לא מחפשת לקטר על אף אחד ספציפי. אני רק מנסה להבין למה זה מציק לי כשמבינים אותי בצורה מילולית כשלרוב אני מעדיפה שיבינו אותי כך!)

(ויש לך גישה ממש יפה. ח"ח)

כשאומרים דברים כמו "כשתולעים מתפוצצות הן לא מעיפות קונפטי" 

או "תולעים לא יכולות לעוף"

 

 

שוב, אני ממש ממש ממש לא באה לקטר על האנשים הנחמדים כאן!!!

אני רק מנסה להבין את עצמי.

 

ועצמי קצת מבולבלת עכשיו... 

זה ממש ממש קריטי.

כמה אנשים? יש את 'השמן', ויש בורגרסבר.. ובפסגת זאב למעלה יש עוד..

בלי לשים לב למה שכתבת לפני..

בס"ד

 

אפשר לנסות.

 

קוראים לה "פיצה בפארק".

זול.

אבל גם טעים ב20 שקל...

@ג'ינג'י

אינלי מושג לגבי משלוחים אבל הוא 5 דקות מהקניון

שזה רחוב ליד הקניון, משהו כמו חמש דקות הליכה מקום מאוד נחמד!!

 

אם זה עדין רלוונטי בואי לאיש אולי אוכל לעזור לך למצוא חנויות פיצה..

נשמע מעניין.
אני צריכה משו כמה שיותר קרוב לקניון-כי האוטובוס שלנו משם..

פיצה מצאתי-דודא עושים משלוחים לפגז והמחיר של המשלוח זול ממש וזה אחלה.

היחידי שהכי קרוב לקניון, איזה חמש דקות הליכה ואתם שם...

תאמת אם אני זוכרת נכון יש ממול הקניון קצת יותר למעלה לכיוון הצומת כמה שולחנות פיקניק אבל זה לא ממש פארק..

אני אחרי שבוע לבן אז העייפות חגגה

על איזה כלי את רוצה להתחיל ללמוד? (מתעניינת)

 

ניגנתי 3 שנים בפסנתר וחלילית במקביל, אבל זה היה ביסודי.

עכשיו שמינית.. ועמוס. ושיעורי פסנתר זה דבר נורא יקר. ואני לא חושבת שאצליח להתמיד בלי שיעור מסודר.

ענאל - את מנגנת מהמם

עשיתי הרבה יותר מזה. בעע.

לא תופסים אדם בשעת מצוקה

באלי לכתוב סיפור.

הגעתי לאוף, שכחתי צומת ספרים. תחיה מדברת שם עם רון, אני מרגישה רע

ואז הלכנו כולנו, אחרי שאלישבע ושירה המתוקות הגיעו.

שירה, את קופצנית!

הלכנו באוטובוס, הפרדה מלאה.

הגענו, אני מרגישה נוראי, לא חוצה באמצע הכביש, יש מעבר חציה יא פושעים!

נכנסים, מצעד יחפנים הולך שמה. כולם מורידים נעליים, אנחנו הבנות השתלטנו 

על הלוח. יש לי את הכתב הכי יפה. נה נה

בנצי שמה, (יווווו בנצי, הי!)

ואז מתיישבים במעגל פאדיחות, ואז צריך לקחת קלפים. אז אני לוקחת מה שיש 

ושמחה במה שיש, לא בא לי לקום עודפם.

ואז מקריאים שירים, יואו- איזה עמוקים אתם.

בנצי, אתה מצחיק, קצת. הומור של זקנים.

אני כמעט מתה ואז אני הולכת הביתה, ואז אני מגיעה הביתה. 

ואז בסוף אני לא מתה.

 

 

והוא בכלל שקט, וכל הסוסים האלו שלו פרי דמיון קודח.

ורון כותב ממש אחלה,

ורון, סליחה שלא הייתי בסדנא שלך, אני בטוחה שהיה נפלא

אבל באמת שהייתי חולה.

 

וצבי, חבל שהגעת מאוחר

ואולי אני אכתוב פה עוד תגובות,

כי אולי שכחתי משהו שרציתי לומר.

ורון לא נראלי קורא פה

המשעשע הוא שזה קרה רק בסוף

אולי אכתוב אח"כ את מסקנותיי.

@נפתלי הדג

 

@נדנדה כתומה.

 

@בת של הקב"ה

 

בס"ד

 

היה נחמד. הצחקתם אותי אחד אחד.

 

 

בס"ד

 

כל פעם אני מנסה להיות רצינית ולהקשיב לדברים היפים שהם כתבו

ולא מסוגלת כי מול הפרצוף שלי אתה תקוע עם חיוך אני-רגע-מלהתפוצץ-מצחוק שלך

בס"ד

 

• בתור התחלה ה-מסקנה הכי גדולה
  בננית היא כנראה הבנאדם הכי חמוד בעולם
• אני שמחה להודיע על אירוסי לגברת פיתה בת של לעתיד
• אוי אין כמו בלונים
• הייתי ורודה מכדי לטעון שאני לא נשית
  בעיה חמורה
• מצחיק לראות אנשים מהעבר
• מוזר שהעבר פתאום נוח כל כך
  נדמה לי שקוראים לזה השלמה
• אז אמכנראה שיש לי בעיות קשב וריכוז
  ואולי אפילו אני קצת היפרית
  אבל רק קצת
  וגם זה לא בטוח
  והי חתולה!
• אוי המקום עם המעגל היה ממש חביב וכיף לדבר עם אנשים שלא מכירים ברחוב
• וגמרא זה דבר מהמם ומתוק כל כך למה בנות לא לומדות את זה?
• כיפות זה דבר מצחיק
• פתאום ברגע התפצלנו אפילו לא אמרתם שלום יא לא חביבים
• צור הוא אחלה בנאדם
• דביק בירושלים
• יש טוב 
• אני רואה דברים בצורה שונה לחלוטין ממה שדובר שם
• ואין
  כזה
  דבר
  מוזה.
• זהו

וככה, במחי יד את הורסת סדנה שלמה של שעתיים.

מרשים

 

לא אמרנו שלום כי חשבתי שנתראה שוב |מתרץ|

אבל סליחה בכ"ז.

 

גמרא "מהמם ומתוק"?

זה למה אתן לא לומדות את זה.

|משועשע|

בס"ד

 

נו

אתה יודע

זה מדהים כזה

איך זה מסתבר עד שמגיע לנקודה של בהירות כזו

ואתה פתאום מבין מה הלך שם

הנקודה הייתה די ברורה על ההתחלה, אבל טחנו את זה עד אבק

 

חשבתי שדיברת על הסדנא. לא משנה

 

 

בס"ד

 

הסדנא

אמ

הלכתי לאיבוד עם כל הדיבורים שלכם

אבל בתרגיל היה מדהים

התרגיל היה כיפי

לפעמים לנו קשה לראות...

יאו
תודה |מסמיק|
היה לי פשוט כיף איתך.

(כתבתי מלא - - בדקות האחרונות.. אבל אני אתייחס לעצמי בסלחנות הפעם כי אתן באמת מהממות).

|מוחה|
לא לשכוח מי התחיל!
אני ונדנד ננטשנו ראשונות

(להתבכיין זה כיף!)

בס"ד

 

ילדונים וילדונות משוררים ומשוררות הרני להזמינכם 

פגשתי את בננית ואת שירה ואת נדנדה ואתם לא!

היה מעניין.

תודה למי שצריך לו תודה.

וסחיחה ממכם.





(פשוט הייתי מאוד לבד ומאוד בעעעע)

והייתי בסדנא הראשונה.

לא רציתי שתראו אותי מקיאה אז הלכתי הביתה.

חצוף שכמוך!

אז כן התנדפת

-פגשתי את תחיה. ואז צחקקנו לעצמנו ועל עצמנו, דיברנו על ספרים והיה כיף. ואז שירה ורבקה המקסימות הגיעו.
-בדרך באוטובוס היינו מאחורה ברביעייה ופטפטנו לנו. היה כיף. בשלב מסויים תחיה ירדה באיטיות כשהנהג כבר עצר ולקח לי כמה רגעים לקלוט שהיא יורדת כמעט סגר לנו בפרצוף.
-הגעתי למסקנה שעם הבובות החדשות של הסמיילים מהוואצפ אפשר ליצור את האפקט הוירטואלי גם במציאות: כל מה שצריך לעשות כשעצובים ורוצים להיראות שמחים למשל, זה לתלות על המשקפיים בובה כזאת. סטארטאפ.
-הגענו. שירה התחילה להראות לנו את כשרונה בציור ג'ירפה-פרה ועל הדרך הוסיפה הקדשות מלבלבות. תחיה החליטה שגם היא רוצה לכתוב לנו. הבהרנו לה שזה לא היה רעיון טוב. אבל בסוף הבנו מה היא כתבה
-הייתה סדנה מקסימה של צור, ואח"כ שירה רצתה שנשחק. א-סו-סיא-ציות. כבר הרגשתי מטומטמת שאני לא מבינה איך גפן זו סיטואציה
-שתדעו ששירה יודעת לצאת באלגנטיות מופלאה ממבוכות. נדהמתי מהמקוריות בכל פעם
-ממש ממש שימחתם עם הבלונים
-בסדנה של רון היה מעניין ולטעמי הדיונים שם לא היו בזבוז זמן.
-בחזור אני ונדנד ננטשנו, אז החלטנו לנצל את המצב עד תומו. אם אפשר גם לעשות ייסורי מצפון, גם להתבכיין וגם להנות זה רווח משולש פולניה שלום.
-נדנד ואני בילינו נפלא בפיצה. מסתבר שטונה לא מתקלקלת כזה מהר, ושלא אכלתי כמעט כל היום.. אה, וגם שהפיצה שם ממש זולה. או בעצם שאצלנו יקרנים.
-בתחנה מרכזית רצתי לאוטובוס ונפל מהפלאפון כרטיס. פתאום שמתי לב שהרב קו גם לא שם. חיפשנו בת"מ, ואחרי כמה דקות, בזכות רעיון גאוני של נדנד גילינו שזה היה בתוך התיק יישתבח שמו.
וזהו. יש כאן אנשים נפלאים ומעניינים, אז תודה לכם. באתי בעיקר להקשיב

ו..
@בת של הקב"ה
@מישהי=)
@נדנדה כתומה.
@פיתה פיתה
הייה ממש כיף אתכן תודה

בס"ד

 

שכחת את הסיסמה ארבע פעמים?

 

תנחומיי.

 

צריך באמת להוסיף אופציה לשחזור סיסמה..

 

וברוכה השבה..

היה את הראשון ששכחתי את הסיסמא שלו
ואז השני שאני לא יכולה להשתמש בו מסיבה מסובכת ועצובה
ואז השלישי שהיה בשביל דברים מסויימים ואנשים לא אוהבים את השם אז אני לא יכולה להמשיך לכתוב בו, ואני לא מתכוונת לשנות אותו כי השם שלו זה העניין
וזה הרביעי והאחרון בעז"ה

בס"ד

 

שם אחלה

כמעט כולם נרתעו

באמת משמח לראות שאת מתחשבת..את לא חייבת הרי כלום לאף אחד. את ממש ממש נשמה טובה!

 

אבל גם זה.

 

כשאני לעצמי.. מה את?

אני- לעצמי. לא לאף אחד אחר.

הקודם גרם לך לחשוב? מה?

יהיה לי קשה להסביר אותן ויותר מזה קשה לעשות את זה בכתב.

אהלן.

אצלי אני ב"אחים הקטנים" ואני עושה את זה לאחים הגדולים שלי

אני נחשבת באחים הקטנים אז אני עושה את זה ליותר קטנים שמתחתיי

 

טבעונים הם גם בני אדם


קניבלית

מילא צמחונים. מי צריך בשר?
אבל טבעונים זה נורא. אין מה לאכול חוץ מלפצח גרעינים ולכרסם גזרים ומלפפונים (טוב נו, וגם קצת דברים אחרים).

חוץ מזה שאלה שהכנתי את זה בשבילם הם טבעונים מאוד מאוד בריאים. אז לא ציפיתי ליותר מידי

לאוכל שלך יש הרבה יותר מאישור. יש אפילו משאלת לב לזכות לטעום אותו

מוזמנות בחום.

אנחנו צריכות באמת לעשות איזו חגיגה ביחד

אוךי בלי פצפוצי האורז והאגוזים זה היה טעים.

אני בעד צימוקים לבד

אז נהייתה לי בחילה

מבינה אותך

ואז זה מוסתר בערימות של סוכר

זה דווקא היה עם סילאן וכאלה.. מוזר שזה הגעיל אותי.

אנחנו כמעט עם אותו פז"מ, אני מלפני שנתיים וחודשיים-שלושה.

בס"ד

 

אני לומדת לסלוח

 

מצאתי דרך לתעל בה את הכאב

 

אני אוהבת אנשים

 

יום אחד

..

טוב אז ככה מה עשיתי היום טוב? אמממ קילחתי את אחשלי הקטן נחשב? הא ותליתי כביסה

אי אפשר שלא להגיב.
הממ. יש הרבה אנשים טובים כאן. בא לי לתייג אבל זה ייקח יותר מידי זמן.

ואת אדירה שככה סיימת את הדיון. ממש.

את נורא חמודה

אצלנו הקולים היו אומרים נגעתי באדום
השאר סתם בהו |כבר לא בוהה|

גם אצלנו

 

תודה

ושירה - נגעתי בארץ לא תופס. צריך להגיד בקצב של רכבת דוהרת "בלי-מחק-בלי-טיפקס-מפתח-סאאגור"

|רץ מהר|

נתת לי אחלה רעיון

יש לי חברות שהן מתוקות הכי

 

אני אולי רוצה אמנות אבל אולי אבל אמאלה אולי יאו

 

וילדה אחת התארסה! ולילדה אחת יש סוף סוף מחזור והיא מבריאה! ואישה אחת מתארסת עוד מעט עם איש טוב!

אוהבים אותך אוריה, אוהבים אותך יא .. יא מה?

לאאא להתווכחחחחח

חחחחחחחחח הבנתם??? בכובד ראש כאילו????

הוא נחבט במדרכה פשוט
אני נראית כמו ילדה מוכה

וירד לי מלאאאא דם.
ועכשיו יש לי שטף דם מתחת לעין ולחי מנופחת
וברך פצועה קשות
ואני כל הזמן מגלה עוד ועוד כל מיני כתמים ירוקים וסגולים בכל מיני מקומות

זה היה לפני שלושה ימים

עדיין יוצא לך בשר מהמקום?