בבוקר כשיש שקט שומעים אותן
והן מדהימות
איך אפשר להתעלם מהן בכל שאר היום?
זה טוב מדי פעם לאטום אזניים מכל הטרדות העולם
ואז להקשיב לציפורים
לשמוע אותן שרות שיר לבריאה
וברקע הזריחה
וכל כבודו שוכן בארץ
ובצד אחד חושך, בצד השני אור גדול
והלב מתרחב
וקריר בחוץ ובפנים חם,
עם כל הדרמטיות שבזה
ואני פשוט שומעת את הציפורים אומרות הלל לבורא העולם
והעיניים דומעות
כי אני רוצה להלל כמוהן
אני רוצה לדעת להודות בפשטות
ואז הציוץ יצא הכי יפה
ופשוט
וטהור
והאור של הזריחה יתפשט ויאיר
אני רוצה לעמוד בחוץ
בקור
בחושך
באור
בציפורים
מתחת לשמים
מתחת לכיסא הכבוד
ולצעוק בפשטות
בתמימות
באהבה
"ה' ימלוך לעולם ועד!!!!"
אהבה
זה שם המשחק





היא חמודה והכל, אבל בחיים אני לא אשכח לה את זה


אוריק!!
אז מה ראית?!







