פורום נסיונות פעילים (עמוד 8035)

כבר אין לי כוח
שיגמר

אני חייב לכתוב את זה אבל לא מצליח לנסח את זה במילים.

ומרחתי את זה עד עכשיו.

שנה הבאה אני י"ב....

אמאלה

ניראה איך נצליח לשלב את שתיהם.

ואני שונאת מעברים חדים מידי.

כי החיים כל כך יפים והעניים מאירות וזה האור שמעלי מאיר לי את הלילה(שר)
שיר ישן.. סתם נזכרתי..

חלומות פז

יאו יאו יאו.

חבריא, זוהי הגשמת חלום.

 

 

ניגנתי לבד-לבד-לבד על הפסנתר עם אקורדים!!

ולא סתם, אלא את תוכו רצוף אהבה!!

יאו יאו.

אני מאושרת

 

 

במוצ"ש ניסיתי לנגן וגיס שלי אמר לי לא להתחיל מהשיר הזה כי הוא קשה.

על הפרנציפ התחלתי איתו

והצלחתי!!

(בלי ה"עתיד הוא לתת פאר תחת אפר וגו'"... רק הקדמה, בית ופזמון)

 

 

יאו יאו יאו.

אני לא יודעת מה

אבל מי שבא לו להתפקד שיתפקד

שלוש שתיים אחת ו-

שפשוט יגמר

ושתדעו לכם ונה נה בקושקוש.

ונכון הילדה שאני לא אוהבת?אז אני באמת לא אוהבת אותה.ממש ממש לא.וזה בכלל לא כיפלי.!!בכלל.

אוופפ.ואני  בשביל ה',כי בדיוק ביום שישי אמא אמרה שלאהוב את ה' זה לעשות משו בשבילו כמו נגיד לסלוח למישו גם כשקשה,אז החלתטי לסלוח לה בשביל ה' ו..אני לא מצליחהה!!וזה לא כיפ בכלל.ה',באמת זה לא כיפלי.אני ממש רוצה לסלוח לה.לא ליות החברה הכי טובה שלה (חס ושלום!) אבל לפחות לסלוח לה ולהנהנג אליה רגיל כזה..ואני לא מצליחה.ובאלי לבכות. ואני גם מסבכת את רננה.וזה גם לא כיפ.

ויואו איזה טיפשה אנייי!!חשבתי עלזה שר"ח וצריך להספיק להתפלל ויש גם הלל ומוסף ואיזה כיפ ומוסף זאת תפילה יפה ולבשתי חולצה לבנה וניי ניי ניי ניי ניי ניי ובסופ אפילו יעלה ויבוא לא אמרתי. יוואוו.טיפשה!אופ.

וכל הנסיעות מיום ראשון עד אתמול בערב ישבתי לידה באוטובוס ואז אתמול בדרך מהנחל למרכז מבקרים אז בכיתי וזה היה טוב כ"כ. לבכות זה טוב.ממש טוב.וכיפ גם הרבה פעמים. אבל..מסכנונה כי בטח היא לא ידעה מה לעשות.אבל מכפת לי.כאילו היה לי אכפת אבל עכשיו כבר לא כפת לי.וזה ממש מצחיק לבכות עם ידיים כזה על הפנים.

וכשאני יבנה אוטובוס אז יהיו לו כאלה מדפים מאחורי הכסיאות כדי שיהיה אפשר לקפל את הרגליים ולשים אותם ושזה יהיה נח.וגם התקרה תהיה גבוהה יותר וגם-אני ינטרל ת'מקרופון!!יואו איזה חפירות.לא עזבו אותו לרגע.איפשר לשמוע שירים בשקט יואו.

ויום שני היה ממש יום יואו.ואני לא אוהבת לא אוהבת לא אוהבת את הילדה שאני לא אוהבת ((החמודה!)בכאילו) וזה גרוע וזה אומר שעשיתי עבירה ואם ישלי בעיה באהבת ישראל אז יש לי בעיה גם באהבת ה' וזה גם ממש גרוע. אבל מה אני יעשה? היא צבועה ממש ממש.שקרנית כזאת שבאמת אין הרבה כאלה.והיא כולה כאילו צדיקה וטובה וכל פעם שהיא אומרת למישהי-תודה רבה ממש ממש בקול הילדותי שלה-באלי להחטיף לה כאפה.

וכל הנסיעה מהנחל למרכז מבקרים,לפני שבכיתי היא חפררההה.כמה-בנאדם-יכול-לדבר-בלי הפסקה-כמה?? יואו.והיא עמדה דווקא לידינו אבל לא עם הפנים למי שישבה לידי כי כאילו היא לא מדברת איתה אבל היא מחכה שמי שיושבת לידי תתייחס למה שהיא אומרת.יואו.עכשיו כשאני כותבת אתזה באלי לוידת מה לעשות לה. היא פשוט..מתנהגת מגעיל.

ואני צכה לכתוב הכל הכל במחברת הכחולה.רק שאני לא אשכח לכתוב ולא אשכח מה לכתוב ומה היה.פשוט ישמצב זה לשו"ה וזה..

כי איש הישראלי צריך להסתכל מהשכל של כל דבר ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר כדי שיאיר לו השכל שיש בכל דבר להתקרב לה' יתברך ע"י אותו דבר. כי השכל אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו כמו שכתוב חכמת אדם תאיר פניו.

וואי,הלוואי הבא האנשים הנכונים שידעו מה לענות-

מה עושים כשרואים יהודיה עם ערבי.היא לא בת חמשעשרה,נראה שהיא יותר מעשרים.אני לא יכולה לירות בו, גם לא להטביע אותו (כי הוא עם חליפת הצלה וגם איכס,לא רוצה לגעת בו)אז השאלה היא יותר בקטע של מה אני יכולה להגיד לה? כמעט שרתי לה בן של מלך לחיים יש משמעות..אבל אחד.אני לא סתם שרה באמצע הרחוב בדר"כ שתיים.היו שם בנים והערבי המעפן הזה שלוש.זה קצת לוקשור.

ולא ידעתי מה להגיד לה!! ועד שכבר חשבתי על משו אז הם עקפו אותנו ונעלמו. ואז גם בגלל זה בכיתי בנסיעה אח"כ. בגלל זה ובגלל הילדה שאני לא אוהבת ובגלל הילדה שאני כן אוהבת שבטח ממש קשה לה ומסובך לה.וכמעט השתגעתי מרוב שהיא עמדה ודיברה שם בלי הפסקה בקולי קולות אז קצת כאילו סתמתי את האוזניים אבל זה לא נח להשאר ככה עם ידיים על האוזניים וגם לא רוצה שאנשים יבינו שאני לא רוצה לשמוע אותה.אז הלכתי אחורה לחפש מקום והיה מקום אחד והיה לו כזה חור שאיפשר לסגור שיצא ממנו מלא מזגן ואני כבר הייתי רטובה מספיק אז היה לי קר אז חזרתי וקצת שמתי שירים אבל לא ככ היה אפשר לשמוע ואז שמתי ידיים על הפנים וביקשתי מה' לבכות ולשחרר וזהו.ואת זה אתם לא אמורים לקרוא.אבל מכפת לי אתם לא מכירים אותי. יש פה כמה שמכירים אבל לוניראלי הם קוראים אתזה.ואם כן-שיערב לכן=)

והגעתי למסקנה כזאת-מי שמכיר אותי במציאות יזהה שמי שכותבת אתזה זאת אני אבל מי שלא מכיר אותי לא יוכל לדעת מי אני לפי מה שאני כותבת כאן.ואלה שמכירים אותי ויודעים שאני הניק הזה-אז כבר אמרתי שיערב להם.למרות שזה קצת באסה אבל לונורא.

ואז..יואו ביום שני התלוננתי מלאנתה.וזה היה גמכן לא כיפ.

והיום נוסעים בעזרת ה' ליוסף הצדיק. והצלצול שלייי.שכל פעם מחדש אנשות נבהלות ממנו. אבל הכי פאדיחה זה באוטובוס כשפיתום הוא מצלצל.

הו אבא הו אבא אנא הצלח את דרכנו הו אבא הו אבא אנא הסר כל מכשולינו נעבוד אותך בזריזות בתמימות ובפשטות ונשמור על האחדות בקרב חברינו (אוי לא!אבל לזה אתה חייב עוד יותר לעזור לי!!) הו אבא הו אבא אנא שמח את נפשינו.

ועכשיו אני אוכלת ות'אמת שלא כ-זה טעים לי.ויואו יואו יואו. ישתבח שמו.והיהודים בנצרת צדיקים.נצרת עילית.

וואי יש לי טונות דברים להגיד לכתוב להודות קצת להתלונן.וואי ה'.אתה כזה טווובב!!

אוופ=\

אוף עם השיר הזה.

אנחנו שרות אותו כמה בנות למופעון סיום במקהלה,

וניסינו לכתוב קולות,

וכל אחת היתה בסגנון אחר ונמרחנו עם זה שעתיים וחצי, וגם זה רק אחרי שגמרנו באופן שטחי...

בגלל זה למקהלה יש רק מנצחת אחת

אשמח לדעתכם


(וכותרת)

כותרת - פרוזה וכתיבה חופשית

בא לי שהמורה תניח אותה על השולחן שלי הפוך, ושאף בת לא תסתכל,

ואז אחרי שכולן יצאו אני אקח אותה, אסתכל ואזרוק לפח.

אין לי יותר מדי מה לראות שם, ואני פוחדת להסתכל

זה ככ שמח

וכלכך היה לי במקום

ויואו! אני לא מאמינה שהיא התחתנה

יאו יאו יאו

ריקודים מחורפנים עם המון שיער

ויש אפילו צעד פרסי |גאה|

אחח

ואחרי זה לשבת עם עדן ולנגן רגוע עם שוקו

 

צריך יום כזה פעם בכמה זמן

יאו

וזהו

המצפון יורד

משהו מועיל ואחותך מסתלבטת וחופרת..
סיוט עולם

זה מתחיל מ: אני חייבת להפסיק להגיד היי בקול עייף. זה נשמע כמו רוס.
ממשיך ב: אני כנראה ממש דומה למוניקה.
ונגמר ב: אני אלופת עולם! צדקתי בהכול לגבי צ'נדלר וג'ואי.
By the way זהו ביטוי שימושי מאוד
אז היום הייתי בירושלים. החנות של כתר עברה דירה אז לא קניתי את המדריך אבל קניתי שמלה מדהימה שמשמינה אותי ואני פשוט מתה על זה. וגם קניתי גומיה לבנה לשיער ובקבוק חדש, זה חשוב
והייתי די נחמדה לאחיות שלי, אני חושבת. במיוחד לתמר. ממש פיטפטתי איתה ואמרתי לה שאנחנו חברות.
והמון זמן לא קניתי שוקולד. גם היום לא, זו אחותי יפעת שקנתה. אבל היא נתנה לי חתיכה אז כמובן שאכלתי. וגם שתיתי הרבה מים. ובכל זאת היום נגמר עם כאב ראש ובעקבותיו שני אופטלגין
שירים ששרתי בדרך הביתה: מי היה מאמין, שובי אל ביתי, גוליית, אם את הולכת (של אברהם טל. לא שום דבר מזרחי אחר), אל אישך שתיקתך, בלוז חרדל ואני חושבת שזהו. פה נגמר לי הקול כי שרתי עם חלון פתוח והרוח עליי.
ואכלתי בייגלה
ואני בכלל לא מבינה מה כולם מתלהבים מדודא לפיצה. יש פיצות כל כך הרבה יותר טעימות. אפילו הפטריות שלהם היו מוזרות, שלא נדהר על הבצק והגבינה והתבלינים. שיהיו בריאים. נאלצנו ללכת למאפה נאמן להשלים.
והיינו בטופ טן. יש שם דברים יפים כל כך. כןבעים ותיקים וארנקים ושרשראות. יכולתי לקנות חצי חנות וזה היה עולה לי כמו רבע, בגלל המבצע של השני בחצי מחיר.
אז לחופש הזה יש לי את הספרים שירלי שמש ושומרי ההיסטוריה שתיים לקרוא.
והשבת סבא וסבתא באים אלינו
ובשבת אחרת גם אח של אמא ואשתו שהם חמודים נורא. ואני אבקש ממנה אם היא יכולה להשאיל לי את הדיסק של אמה שזה נורא דומה לגאווה ודעה קדומה ועדיין שונה וזה גם ארבע שעות ולא חמש. התגעגעתי לסרט הזה. יהיה נחמד נורא לראות אותו. ובכלל, השחקנית הראשית משחקת באיירון מן את המזכירה של איירון מן. זה מגניב כי עברו מיליון שנה בין אמה לאיירון מן והיא נראית שונה לגמרי. ואבא של אמה זה מי שמשחק את דמבלדור בסרטים השלישי והלאה
ודודה שלי נסעה ללונדון לארבעה ימים. כולנו מקנאים בה. היא אחות ראשית וזה מטעם העבודה אז תחשבו: היא מסתובבת בבתי חולים בריטיים. רופאים בריטיים. המבטא של רופאים בריטיים זה... זה... אני בכלל לא יכולה להסביר לכם כמה אושר הדבר הזה יכול לגרום לבן אדם.
ובבית חולים התמכרתי לסודוקו
ועכשיו יש לי שוב מהג'ונג אבל אני לא מצליחה שום פריסה. מוזר
טוב, זה כבר ידוע שמשהו קרה לשכל שלי
שורפות לי העיניים
ולרגע נבהלתי כי לא ראיתי את התמונה של קרן במרכזית, אבל אחרי שהחיילים זזו ראיתי אותה עם הכובע והחיוך המוזר הזה והעולם חזר לשלוותו
היי, אני אוהבת את המשפט הזה
והעולם חזר לשלוותו
זה מזכיר לי את ותכתבו אהובתנו
והקול יוצא מסוף העולם ועד סופו
ואינו נשמע
עם הנחש
והגזע שנכרת
כן כן, בספר הזה יש אווירה, ללא ספק
אז שרלוק זו סדרה מצויינת, מצויינת. דוקטור ווטסון זה בילבו באגינס והוא דומה נורא לאלפרד וזה חמוד
אמרו לי היום שאני יפה. פעמיים או שלוש. זה לא נכון וזה בסדר. קשה לי כשמערערים לי את כל הגדרות שלי
אז אף פעם לא למדתי גמרא. כנראה שזה לא יקרה. אבל טוב לשמוע מה זה עושה לאחרים
נכון דנמאס לכם ממני? לחלקכם, לפחות. אלה שךא ממש מכירים אותי. אני יודעת שאתם שונאים שאני כאן
זה בסדר, אני מבינה את זה
הממ
ועכשיו נעבור לסוג אחר, שהוא יותר ערב מבוקר? שזה, אתם יודעים, קשור יותר לביפנוכו שלי. לצדדים האפלים של הריעות
הכל נגמר ב: אני רוצה לחזור אליו
אבל זה בכלל התחיל ב: הוא נוסע ונוסע בלי לומר מילה
זה בעצם היה הסימן הראשון שלי לזה שאני מכורה אליו
אבל לא הבנתי והמשכתי
עשיתי כאילו אני נפרדת כשבכוונתי להשתעבד שוב
רק שלא הספקתי
כי היה את העניין ההוא של יום חמישי
מממ
איילת הייתה חמודה נורא ופשוטה, כמו שאמא אומרת
היא הסבירה לי
אבל היא לא הביאה לי מה שביקשתי
אני מתגעגעת אלייך ארוסתי. והחתונה שלנו עוד פחות מחודש
אני באמת אצליח את העתיד הזה?
ושתדע, @נפתלי הדג (לא הולך לי התיוג מי יכול?), שאני כל הזמן חושבת על הווה. ויש לי כל כך הרבה שנאה בשביל ההווה הזה. הוא אחד הדברים הכי פחדניים מתחמקים וחסרי אחריות שאני מכירה. בעצם הוא היחיד. הוא ואני. אבל זה כבר לא קשור
והעבר, העבר. לילדה שהתעללה בי יש קשר לאובדנות. לא זו שקשורה אליי, אחת שקשורה אליה. אז היא פשוט ילדה מסכנה שמצאה בי פורקן.
במי אני מתעללת? חייב להיות כזה דבר
Some day I'll be living in a big ol' city
And all you're ever gonna be is mean
But why you gotta be so mean
(And pathetic)
טיילור סוויפט חמודה וזהו
לא וזהו לה. וזהו לעכשיו
אגב וזהו
וזהו
לילה טוב אנשים יקרים
אגב, אתמול התגלתה לי רגישות לדובדבנים אז נרדמתי רק בשלוש וחצי. וקמתי בשבע. ולא ישנתי צהריים היום. ואני הולכת לישון לפנות בוקר. הצילו