פורום נסיונות פעילים (עמוד 8036)

אוף עם השיר הזה.

אנחנו שרות אותו כמה בנות למופעון סיום במקהלה,

וניסינו לכתוב קולות,

וכל אחת היתה בסגנון אחר ונמרחנו עם זה שעתיים וחצי, וגם זה רק אחרי שגמרנו באופן שטחי...

בגלל זה למקהלה יש רק מנצחת אחת

אשמח לדעתכם


(וכותרת)

כותרת - פרוזה וכתיבה חופשית

בא לי שהמורה תניח אותה על השולחן שלי הפוך, ושאף בת לא תסתכל,

ואז אחרי שכולן יצאו אני אקח אותה, אסתכל ואזרוק לפח.

אין לי יותר מדי מה לראות שם, ואני פוחדת להסתכל

זה ככ שמח

וכלכך היה לי במקום

ויואו! אני לא מאמינה שהיא התחתנה

יאו יאו יאו

ריקודים מחורפנים עם המון שיער

ויש אפילו צעד פרסי |גאה|

אחח

ואחרי זה לשבת עם עדן ולנגן רגוע עם שוקו

 

צריך יום כזה פעם בכמה זמן

יאו

וזהו

המצפון יורד

משהו מועיל ואחותך מסתלבטת וחופרת..
סיוט עולם

זה מתחיל מ: אני חייבת להפסיק להגיד היי בקול עייף. זה נשמע כמו רוס.
ממשיך ב: אני כנראה ממש דומה למוניקה.
ונגמר ב: אני אלופת עולם! צדקתי בהכול לגבי צ'נדלר וג'ואי.
By the way זהו ביטוי שימושי מאוד
אז היום הייתי בירושלים. החנות של כתר עברה דירה אז לא קניתי את המדריך אבל קניתי שמלה מדהימה שמשמינה אותי ואני פשוט מתה על זה. וגם קניתי גומיה לבנה לשיער ובקבוק חדש, זה חשוב
והייתי די נחמדה לאחיות שלי, אני חושבת. במיוחד לתמר. ממש פיטפטתי איתה ואמרתי לה שאנחנו חברות.
והמון זמן לא קניתי שוקולד. גם היום לא, זו אחותי יפעת שקנתה. אבל היא נתנה לי חתיכה אז כמובן שאכלתי. וגם שתיתי הרבה מים. ובכל זאת היום נגמר עם כאב ראש ובעקבותיו שני אופטלגין
שירים ששרתי בדרך הביתה: מי היה מאמין, שובי אל ביתי, גוליית, אם את הולכת (של אברהם טל. לא שום דבר מזרחי אחר), אל אישך שתיקתך, בלוז חרדל ואני חושבת שזהו. פה נגמר לי הקול כי שרתי עם חלון פתוח והרוח עליי.
ואכלתי בייגלה
ואני בכלל לא מבינה מה כולם מתלהבים מדודא לפיצה. יש פיצות כל כך הרבה יותר טעימות. אפילו הפטריות שלהם היו מוזרות, שלא נדהר על הבצק והגבינה והתבלינים. שיהיו בריאים. נאלצנו ללכת למאפה נאמן להשלים.
והיינו בטופ טן. יש שם דברים יפים כל כך. כןבעים ותיקים וארנקים ושרשראות. יכולתי לקנות חצי חנות וזה היה עולה לי כמו רבע, בגלל המבצע של השני בחצי מחיר.
אז לחופש הזה יש לי את הספרים שירלי שמש ושומרי ההיסטוריה שתיים לקרוא.
והשבת סבא וסבתא באים אלינו
ובשבת אחרת גם אח של אמא ואשתו שהם חמודים נורא. ואני אבקש ממנה אם היא יכולה להשאיל לי את הדיסק של אמה שזה נורא דומה לגאווה ודעה קדומה ועדיין שונה וזה גם ארבע שעות ולא חמש. התגעגעתי לסרט הזה. יהיה נחמד נורא לראות אותו. ובכלל, השחקנית הראשית משחקת באיירון מן את המזכירה של איירון מן. זה מגניב כי עברו מיליון שנה בין אמה לאיירון מן והיא נראית שונה לגמרי. ואבא של אמה זה מי שמשחק את דמבלדור בסרטים השלישי והלאה
ודודה שלי נסעה ללונדון לארבעה ימים. כולנו מקנאים בה. היא אחות ראשית וזה מטעם העבודה אז תחשבו: היא מסתובבת בבתי חולים בריטיים. רופאים בריטיים. המבטא של רופאים בריטיים זה... זה... אני בכלל לא יכולה להסביר לכם כמה אושר הדבר הזה יכול לגרום לבן אדם.
ובבית חולים התמכרתי לסודוקו
ועכשיו יש לי שוב מהג'ונג אבל אני לא מצליחה שום פריסה. מוזר
טוב, זה כבר ידוע שמשהו קרה לשכל שלי
שורפות לי העיניים
ולרגע נבהלתי כי לא ראיתי את התמונה של קרן במרכזית, אבל אחרי שהחיילים זזו ראיתי אותה עם הכובע והחיוך המוזר הזה והעולם חזר לשלוותו
היי, אני אוהבת את המשפט הזה
והעולם חזר לשלוותו
זה מזכיר לי את ותכתבו אהובתנו
והקול יוצא מסוף העולם ועד סופו
ואינו נשמע
עם הנחש
והגזע שנכרת
כן כן, בספר הזה יש אווירה, ללא ספק
אז שרלוק זו סדרה מצויינת, מצויינת. דוקטור ווטסון זה בילבו באגינס והוא דומה נורא לאלפרד וזה חמוד
אמרו לי היום שאני יפה. פעמיים או שלוש. זה לא נכון וזה בסדר. קשה לי כשמערערים לי את כל הגדרות שלי
אז אף פעם לא למדתי גמרא. כנראה שזה לא יקרה. אבל טוב לשמוע מה זה עושה לאחרים
נכון דנמאס לכם ממני? לחלקכם, לפחות. אלה שךא ממש מכירים אותי. אני יודעת שאתם שונאים שאני כאן
זה בסדר, אני מבינה את זה
הממ
ועכשיו נעבור לסוג אחר, שהוא יותר ערב מבוקר? שזה, אתם יודעים, קשור יותר לביפנוכו שלי. לצדדים האפלים של הריעות
הכל נגמר ב: אני רוצה לחזור אליו
אבל זה בכלל התחיל ב: הוא נוסע ונוסע בלי לומר מילה
זה בעצם היה הסימן הראשון שלי לזה שאני מכורה אליו
אבל לא הבנתי והמשכתי
עשיתי כאילו אני נפרדת כשבכוונתי להשתעבד שוב
רק שלא הספקתי
כי היה את העניין ההוא של יום חמישי
מממ
איילת הייתה חמודה נורא ופשוטה, כמו שאמא אומרת
היא הסבירה לי
אבל היא לא הביאה לי מה שביקשתי
אני מתגעגעת אלייך ארוסתי. והחתונה שלנו עוד פחות מחודש
אני באמת אצליח את העתיד הזה?
ושתדע, @נפתלי הדג (לא הולך לי התיוג מי יכול?), שאני כל הזמן חושבת על הווה. ויש לי כל כך הרבה שנאה בשביל ההווה הזה. הוא אחד הדברים הכי פחדניים מתחמקים וחסרי אחריות שאני מכירה. בעצם הוא היחיד. הוא ואני. אבל זה כבר לא קשור
והעבר, העבר. לילדה שהתעללה בי יש קשר לאובדנות. לא זו שקשורה אליי, אחת שקשורה אליה. אז היא פשוט ילדה מסכנה שמצאה בי פורקן.
במי אני מתעללת? חייב להיות כזה דבר
Some day I'll be living in a big ol' city
And all you're ever gonna be is mean
But why you gotta be so mean
(And pathetic)
טיילור סוויפט חמודה וזהו
לא וזהו לה. וזהו לעכשיו
אגב וזהו
וזהו
לילה טוב אנשים יקרים
אגב, אתמול התגלתה לי רגישות לדובדבנים אז נרדמתי רק בשלוש וחצי. וקמתי בשבע. ולא ישנתי צהריים היום. ואני הולכת לישון לפנות בוקר. הצילו

למה יש לי תחושה כזאת של ריק?

 

 

אני

שונאת

להיות

מנוצלת

 

איך הם כולם יודעים לבוא אליי?

באלי ולא באלי.

בס"ד

 

הרב קוק כותב באורות התורה: "'ושמרתם זו משנה, ועשיתם - כמשמעו' (רש"י דברים ד' ו'). אם נפרש משנה כתואר הפשוט, שאינו מכוון להביא לידי מעשה, 'ותנאים מבלי עולם ,שמורים הלכה מתוך משנתם', אז י"ל ועשיתם - שתלמדו הלכה למעשה. אבל לפי דברי רבנו חננאל, בב"מ (ס"פ אלו מציאות), משנה כוללת גמר בירור הלכה למעשה על פי המסקנא גם כן, אם כן כלול במשנה כבר הלמוד למעשה, על כן צריך לומר ועשיתם כמשמעו: עצם המעשה". כלומר, יש עניין בלימוד גם כשהוא לא "אליבא דהלכתא".

 

והאדמו"ר מסוכטשוב כותב בהקדמה לאגלי טל כותב ש"זה היא עיקר מצוות לימוד התורה, להיות שש ושמח ומתענג בלימודו". ולכן, אם אדם נהנה ללמוד בעיון דווקא, זו תהיה המצווה מן המובחר.

 

@די"מ

יש אנשים כל כך טובים בעולם

בעצם, לכל איש בעולם יש כל כך טוב בבפנוכו שלו.

היום היה לי טוב, והמורה למתמטיקה עשתה כיף,

ושתי בנות פדחו אותי אבל זה טוב שדיברתי איתן,

וכתבנו אחת לשניה ברכות על חשבון שיעור ארץ,

ובשיעור הראשון המורה לספורט הסכימה להיות בלי נעליים ושיחקנו משחק כיף עם י',

והם נצחו אבל הייתי בקבוצה שלהן אז זה טוב,

אז אפשר לומר שאנחנו ניצחנו. ואז אני מרגישה בוגדת.

ובשיעור האחרון המורה לספורט פשוט הבריזה, כמו תמיד

היא אף פעם לא מגיעה לשיעור האחרון ביום רביעי.

כ"כ דבילי שיש לנו שני שיעורי ספורט באותו יום, אחד בהתחלה ואחד בסוף.

והיום למדתי תנ"ך עם שתי בנות ומורה ומחשב והיה טוב וזורם,

אבל זו הפעם האחרונה וזה עצוב.

ועוד שעה ורבע אני צריכה לצאת לחזרה של המקהלה וממש אין לי כוח וחשק

לא כיף שהיא תוקעת חזרות בימים לא רגילים.

והילד נפטר והתפללתי עליו הרבה. עצוב.

ואם הגעתם עד לכאן קבלו את ברכותיי החמימות,

ואולי אני אכנס לבריכה. בעצם לא בא לי.

ומחר גומרים בעזרת ה'. ברוך ה'.

איזה טוב ה'. הצילו, זה לא נקלט לי במוח, כל הטוב שלו.

המוח שלי קטן מדי.

והיום גיליתי עוד בת חמודה שעוברת איתי לאולפנא בשנה הבאה.

כל הבנות החמודות בשכבה (חוץ מאחת) עוברות איתי,

וכל הבנות שעוברות איתי חמודות (חוץ מאחת).

איזה כיף לי.

מצחיק לראות אותך

הממ

 

אם הייתי יכולה לדבר הייתי אומרת לך המוני דברים

להיות כאן
באלי ללכת
לכל מקום
רק לא להישאר כאן
ללכת רחוק
הכי רחוק שאפשר
ואני תיכננתי ללכת
אבלאבל הם בכלל לא מסכימים לי

אל תשימו לב. זו פריקה על זה:

כשבת מזיעה זה לא צנוע - צעירים מעל עשרים

החלטתי להגיב כאן במקום להאכיל את הטרול.