פורום נסיונות פעילים (עמוד 8259)

Iיורד על העםI

היא תביט אלי טובה וחכמה

כמו בבן השב הביתה מן הדרך

תחבק אותי אליה בנשימה חמה

אמא אדמה

שבת שלג בירושלים

שני אחוזי סוללה לחצי שעה באוטובוס. כמה הודעות והמון טמפל ראן ושתיים שלוש שיחות. זה יפה שכל זה היה כשהפלאפון על שני אחוזים

שמונה- יציאה מהבית. שמונה ועשרים- קסטינה ומייד על אוטובוס. עשרה לתשע- התחנה. תשע- באולפנא. תשע וחמישה- יוצאת לכיוון שושן. תשע ועשרה- יוצאת לכיוון התחנה. תשע ועשרים- בתחנה. רבע לעשר (עשרים וחמש דקות של עמידה על עקבים בגשם, כשאני כולי סחוטה ממים כולל המעיל, עייפה רעבה ומותשת)- על האוטובוס. עשר ורבע- קסטינה. עשר עשרים וחמש- לאוטו. עשר וחצי- בבית. באחת עשרה ועשרה אני צריכה כבר לצאת ובינתיים להספיק לארוז

יהיו לי המוני שירים חדשים ואולי גם כמה סרטים.

העולם אחרי זה סרט מצוין ומגניב ואני אוהבת את משפחת סמית'. את הבת שלהם וילו אני לא מכירה אבל אחפש אותה היום

בלי איפור היא לא יפה. אז אולי בעצם המון נשים כאלה לא באמת יפות

טיילור סוויפט דווקא די נחמדת למרות שהשירים שלה... הקליפים נורא מושקעים

ובכלל לא התכוונתי לגלוש אבל יצא לי

מעניין לאן זה יתגלגל

ועוד עשר דקות אני צריכה לצאת ולא סיימתי לארוז בכלל, אז להתץראות בינתיים נתראה מאוחר יותר

רעיונות מישו????

ואני בסוף בכלל בירושלים היום

קצת

היה שמה כיף,

ושתי בשורות משמחותת

אני  חדשה בפורום הזה .......( לפחות הזה ....) 

אבל בפנים זה בוער ונשרף הכל

כל המילים שנעלמו

תמצאי אותם בחלומות של אחרים

ביטוי חדש? אולי. לי כן

בייט

וכאב ראש ונסיעה וכאב ראש

זה היה מוזר. זה באמת היה מוזר. הלוואי שיהיה כמו פעם.

היא מרגשת |נרגש|

אוכל

מרק טעים. וירקות מוזרים

צף במים צף במים צף במיםצףבמים

כל כך הרבה ספרים וכל כך מעט כוח

אווקי. החצי השני של ג'ון היקר והטירה הנעה והעולם אחרי עם וויל סמית' ובנו! שחקן אהוב שאף אחד לא מכיר אותו מהסדרה האמיתית שלו. הנסיך המדליק מבל אייר שזו סדרה מצויינת. ובגלל שאף אחד לא ראה אותה אף אחד לא יכול להבין את הפרק השלישי בעונה השלישית של ביג טיים ראש שזו כבר בכלל נוסטלגיה

אני צריכה כמה שעות מחשב כמו זה. בלי כאב ראש. וזהו

אני מתגעגעת אלייך. למה זה מוזר ככה פתאום?

בכלל המצאתי את זה. אסוציאציות מרהיבות

תהילה אוהבת תותי בר

משאירה

מעניין מי ינחש. אף אחד אף פעם ככל הנראה...

תותי בר. אתמול ראיתי תותים במכולת ליד הבית של ציפי. הם היו גדולים ואדומים ויפים אבל לא היה לי כסף

היום הלכתי עם תהילה לבית ספר נטוש ביישוב. טוב, זה היה יפהפה! ברור לי שאני הולכת לששם מתישו עם מחברת ועיפרון ומתחילה לכתוב ולכתוב. ואחר כך הלכנו לספריה שזה בכלל מגניב. ושוב לבית הספר הנטוש. קודם כל שבילים ואני עם עקבים. הדבר הראשון שעולה לי זה אליזבת' בגאווה ודעה קדומה. הרעש של הנעליים שלה כשהיא הולכת נהדר. והשביל שבור ומסביב מלא צמחיה ירוקה גבוהה עם קצת פרחים צהובים והאוויר קר ומריח טוב כל כך. ומבנים מעלי אבק וריחות ועצים כהים. זה קסום לחלוטין

זה באמת מעניין. הייתי רוצה לחוות חוויה כזו אבל מלאה ליום שלם. והשם שלה

טלקינזיס. אני חייבת לזכור את המילה הזו! חייבת!

|נאנח| יכולה לצפות בו לנצח ואתם יכולים להגיד שאני זיינוקית. לוכפת לי. חסרות לי חויות כאלו ואני אשלים אותן

הרעש של המקלדת באמת כייפי. זו מקלדת כייפית.

ואתם יודעים. אני צריכה את פרק חמש עשרה. מי שעוקב יכול לדעת של מה. רגע רגעגרע! אמור להיות פרק כבר! שניה אני בודקת

יש פרק חמש עשרה ויש קישור מתאיםםם!!! אני מורידה אותו עכשיו ואצפה בו עוד הלילה. ומייד אחריו את ג'ון היקר חלק שתיים. ואז הטירה הנעה וכשאהיה כבר ממש במיטה את העולם אחרי. כן כן, הזה עם וויל סמית' ובנו

טוב, היא אישה מצחיקה. אין מה להתווכח. ואז מה שהיא כזו. היא באמת מיוחדת

וגם היא מצחיקה

המון זמן לא כתבתי ערב ארוך. אני לא יודעת מה הכי ארוך שלי אבל תמיד כשאני מתחילה אני ריקה כזאת ואז הכל נשפך ואני בטח חוזרת על עצמי המון פעמים.

אני אוהבת אותך אוהבת אוהבת אוהבת אוהבת. את אוהבת חיבוקים? כי כשאני אראה אותך אני אתנפל עלייך באחד ענק ויהיה לי קשה מאוד אם בכלל אפשרי לעזוב אותך

האאא פרק חמש עשרה יורד במהירותתת. ולפי דעתי סוף השבוע הזה כבר יש את הפרק הבא מה שאומר שבתחילת השבוע הבא אני אוכל לראות אותוו |נרגש|

|נרגש| |נרגש| |נרגשֻ| לפעמים אי אפשר להכיל אושר

הכפתור של הכפס לוק מרגיז נורא

ורציתי לכתוב שיר על יופי ועל מילים ויצא לי משו מוזר אבל יפה. אני צריכה לשפצר אותו קצת ואז הוא יהיה עוד יותר יפה

והטירה הנעה אפילו לא בחצי. וזה מצוייר!

בא לי דובי ענק פרוותי שאפשר להתחבק איתו בלילה. צופיה בטח תנכס אותו לעצמה אבל הוא ממילא יהיה באולפנא כל הזמן. אוו, כמה שתגעגעתי לג'ו בוב! צופיה לא מפסיקה לקרוא לו ולג'ני

אתם יודעים שג'ני בחיים? אני הייתי בטוחה שהיא מתה! והיא בחיים היא בחיים היא בחיים |שורק|

הוא\היא מוזרה\ה. מה הוא\היא רוצה ממני?

מה?

ושוב ביטוי חדש

ומחר מבחן בלשון ותהילה למדה איתי והיה כיף וזהו

הידיים שלי מלאות במילים כתובות בעט וזה מסרטן אבל... לא נורא

זה לא מאוד ארוך בכלל. זוכרים את הראשון והשני? הם היו מפוצצים. לא הפסקתי לכתוב על גותהאם. וזו עדיין הסדרה האובה עליי. ובוץ'. בוץ'. ומרוני. התחלתי לחבב אותו. החיוכים של ג'ים בארבע עשרה היו פשוט מתוקים! הדוקטור תומ מהשזהלאיהיה באמת נחמדה

וקראתי פאנפיק חמוד אבל לא ממוצה ואולי אכתוב אותו לעצמי וזהו

ויש לי המון שירים שאני צריכה בעברית וגם קצת באנגלית

והייתי קרה היום, את צודקת. אני מצטערת. זה לא בגללך ולא בגללי זה פשוט קרה. אולי כי אני חולה אולי כי הייתי יותר מדי זמן בבית אבל העיקר הוא שאני אשדל לא להיות ככה יותר. אני אוהבת אותך

ואני כל הזמן מגלה דברים חדשים

זה די מבאס ככה. מחולק לשניים ובלי לשמוע וסוף שכזה

הוא היה אדם טוב בין היחידים במקום הזה. אלוהים לוקח אנשים טובים. אולי הגאולה תבוא כשהעולם יהיה מקום רע כל כך. אז צריך להגדיל אותי ולמחוק אחרים. אבל אני לא מסוגלת למחוק אנשים טובים. לא את כולכן

וכל הזמן מתפספסות לי אותיות. מזל שתהילה כאן כדי לתקן אותי

תכירו את תהילה. היא תהילה ואם היא תרצה היא תתחבר לכאן בעצמה ותאמינו לי שגם אם היא לא רוצה אני אכריח אותה מתישו והיא לא תתחרט על זה. כן כן תהילה. המקום הזה נפלא. וכדי שהיא תאמין כולכם צריכים להשתעבד לי כי בעצם המלכה ואז כולכם תהיו משועבדים לה ואז היא תרצה להיות כאן. זהו. כן. גם אתם תרוויחו מזה.

ועכשיו אני סתם מקשקשת כי אני רוצה לשבור את השיא של עצמי ולכתוב כאן משו ארוך. והטירה הנעה עדיין מעביר את עצמו

אגב שיא עצמי. כמה שתיתי היום? שוקו ומרק בארוחת ערב. ואממ. אממ. זהו? מה, באמת? לאלא, בטח שתיתי משו בבוקר. למרות ש. לא. לא שתיתי כלום. שירה אני אשתה עכשיו. מבטיחה. וזה מוזר לקרוא לך שירה כשאת בעצם שירתי שלי.

זהו זהו זהו. עכשיו אני באמת סתם מקשקשת למרות שאני מתכוונת לזה.

אני תכף הולכת לשתות. רגערגע.

אוו, ראיתי היום את ספי ריבלין במצב האומה... הוא מת, להזכירך. הוא כזה חמודי שזה מתוק. 

ואני מתגעגעת לחנה מרון.

רגע

אממ מה רציתי להגיד? אני שונאת לשכוח דברים כאלה. טוב, אז בינתיים להתראות.

תהילה רוצה לדבר איתכם.

היי, מה נשמע?

וואי זה ממש מוזר. אני אשכרה מדברת ואפילו לא בטוח שמישהו קורא את זה...

רק כדי להבהיר משהו - אני לא הולכת להיכנס לפורום הזה. לא בקטע רע, אני פשוט לא מצליחה לדבר עם אנשים שאני לא מכירה פנים אל פנים. טוב, אז תעריכו את ריעות, ואל תפגעו בה עם ביקורות רעות או סתם טמטום, היא בן דם מדהים, ופרט קטן עליה שאלי לא ידעתם - יש לה שיער אדום טבעי. ממש אדום. כל כך אדום שבצל הוא נראה סגול. וזה הכול טבעי (מקנא).

לילה טוב. 

זו הייתה תהילה מאיפשהו בגלקסיית שביל החלב. היא לא כל כך מודעת לזה, אבל יום אחד היא תהיה מכורה למקום הזה. איך אפשר שלא? ואם עכשיו אתם חושבים "פחח, הילדונת ריעות עוד צעירה. היא פה כמה חודשים וחושבת שהיא יודעת הכל אז  זהו שלא. אני פה מכיתה ו'. מכירה את כולכם מהגלגולים הקודמים שלכם. ומכירה את האתר כבכף ידי ובדיוק ל]פני כמה ימים גיליתי לפינג איך הפורום נראה מבחוץ. עכשיו אני גאה בעצמי שאני כאן אבל ממ. לא מנה

אז זהו לעכשיו. אולי זה מספיק ארוך אבל כנראה שלא. מבטיחה שירתי שאשתה. לילה טוב אנשים.

תוך שהיא שוטפת כלים

היא מגניבה מבטים דאוגים לעבר ביתה

ומתפללת לשוב בעלה מהעבודה

תמיד סופיה הייתה מעט שונה

ותמר הייתה גאה בה על כך

היא נהגה תמיד לומר לבעלה

שסופיה היא חכמה

ובמקום להסחף אחרי הזרם הכיתתי למסיבות

היא יושבת בבית בשקט עם עצמה וקוראת

אבל לאחרונה

גם לתמר לא הייתה בררה אלא להודות שמשהו בסופיה שונה

זה התחיל בתלונות מתמידות על כאבים גופניים

שכשנבדקו אצל רופאים התגלו כלא קיימים

והמשיך בשקיעה בספרי פילוסופיה

אבל השיא היה לפני שבוע

כשתפסה את סופיה מרוכזת בנקודה עלומה באוויר ומדברת אליה

זה היה מדאיג

אבל היה אפשר לתרץ את זה כדבר חד פעמי

ובכל זאת תמר הקפידה מאותו יום להשגיח עליה יותר

והיום

היום כבר לא יכלה להתעלם

כשראתה את סופיה עושה זאת בפעם העשירית

ופניה היו מעונות

הפעם היא נכנסה לחדר

והעזה סוף סוף לשאול אותה למי היא מדברת

המחשבות של תמר נקטעות כשהוא נכנס לבית

היא רצה עליו ומחבקת אותו בחוזקה

והוא כמתורגל במצבי לחץ פולנים

גורר אותה אחריו לחדר

ואחרי שלב הציחקוקים על השארתה

הוא מרצין כששומע מה אמרה לה סופיה היום

בחצי חיוך הוא מודה שתמיד חשש שביתו תסתובב עם בנים

אבל אף פעם לא דמיין שאלו יהיו בנים יצירי דמיונה

תמר לא צוחקת איתו

היא מודאגת

ושואלת אם הוא חושב שאולי זה סתם חבר דמיוני

וליבה נשבר כשהוא פוסק שהיא גדולה מידי בשביל זה וצריך לבדוק אותה

דווקא אז הם רואים אותה עומדת בכניסה לחדר עם דמעות בעינה

תמר הייתה הראשונה שרצה אחריה למטבח

מוכנה לחבק אותה בכל רגע

אבל לאימתה ראתה שם את ביתה עומדת עם סכין

ורועדת מתחננת על נפשה מהאיש שלא היה שם שיווותר לה

מתמקחת ומתייפחת

כנראה שהמלחמה הזאת הייתה גדולה עליה

כי ברגע הבא הסכין הייתה נעוצה בתמר